תור הזהב של יהודי ספרד

		יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
		הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה

ערך זה עוסק בתור הזהב של התרבות היהודית בספרד. אם התכוונתם לתקופת הפריחה התרבותית בספרד לאורך המאה ה-17, ראו תור הזהב של ספרד.

הכתובת בעברית על מצבתו של פרננדו השלישי, מלך קסטיליה^[1] היא עדות למעמדם ומקומם של היהודים בחברה הכללית בחצי האי האיברי בתקופת תור הזהב

תור הזהב בספרד הוא הכינוי לתקופת פריחה תרבותית של יהודי ספרד תחת השלטון המוסלמי במהלך ימי הביניים.

היסטוריונים חלוקים בדעתם בנוגע לשאלה מתי החל תור הזהב היהודי בספרד ומתי הוא הסתיים. למעשה היו כשלוש תקופות נפרדות של שגשוג תרבותי ליהודים בספרד בין המאה ה-9 למאה ה-13, שנקטעו לפרקים על ידי דיכוי אנטי-יהודי מצד השושלות השולטות.

תחילת תור הזהב[edit | edit source]

בשנת 711 לספירה כבשו המוּרִים את ספרד מידי הנוצרים. תחת השלטון הנוצרי לא התקיימו קהילות של יהודים בגלוי. לעומת זאת היו קהילות רבות של יהודים בסתר, והם קיבלו את המוסלמים בברכה ^[^{דרוש מקור]}. בחסות המוסלמים שבו קהילות אלו להפגין את יהדותם בגלוי והתחילו למלא תפקידים חיוניים בממלכת ספרד.

תור הזהב[edit | edit source]

בין המאה העשירית ועד המאה השתים-עשרה בדרך כלל שגשגו היהודים תחת שלטון המוסלמים, יהודים מילאו תפקידים בכירים בחצר המלוכה וקהילות היהודים שגשגו. קהילות היהודים הגדולות קמו במדריד, גרנדה, טולדו וקורדובה. תקופה זו התאפיינה במשוררים רבים, הוגי דעות, פרשני מקרא ופרשני תלמוד. חכמים בולטים:

רבי שמואל הנגיד - משורר, בלשן, שר האוצר, שר הצבא ומשנה (ווזיר) למלך גרנדה.
רבי שלמה אבן גבירול - משורר ופילוסוף.
רבי משה אבן עזרא - משורר ופילוסוף.
רבי יהודה הלוי - פילוסוף ומשורר, מחבר ספר "הכוזרי" ומחבר השיר "ציון הלא תשאלי".
רבי אברהם אבן עזרא - משורר, בלשן, מתמטיקאי, אסטרונום, פילוסוף ופרשן המקרא.
הרמב"ם - פרשן ופוסק הלכה, רופא, פילוסוף, הוגה דעות.
רבי משה בן נחמן - פוסק הלכה, פרשן, הוגה דעות, מקובל ורופא.
רבי בחיי אבן פקודה - מיסטיקן וכותב ספר המוסר "חובות הלבבות".

ארכיטקטורה בתור הזהב של ספרד[edit | edit source]

בתקופת תור הזהב של יהדות ספרד, בין המאה העשירית למאה השתים עשרה, היה שינוי מהותי בארכיטקטורה היהודית ובארכיטקטורה המוסלמית. היהודים בתקופה שקדמה לעלית המוסלמים בספרד לא התאפשר לעסוק באופן גלוי ביהדותם ולכן לא היו להם בתי כנסת . אך למרות זאת ניתן להבחין כי בתחילת תקופת תור הזהב הבנייה של בתי הכנסת הושפעה מהכנסיות. מבחינה חיצונית בתי הכנסת היו בנויים לגובה באבן לבנה ומפוארים מאוד אך עם השנים הם הושפעו מהמוסלמים^[2]. כלומר מבנה בעל עמודים עגולים עם קשתות מעוטרות ורחבה גדולה לתפילה^[3], כמו למשל בית הכנסת שלאחר מכן הפך לכנסייה בשם סנטה מריה דה לה בלנקה בטולדו. הבנייה המוסלמית מצד שני לא השתנתה ולא הושפעה כלל^[4], אנו יכולים לראות זאת בדוגמה של המסגד של קורדובה שהחל להיבנות ב 788 לספירה על ידי עבד אל רחמן הראשון והושלם כמה מאות שנים לאחר מכן . לאחר שיהודי ספרד החלו לעסוק בפומבי ביהדותם הם החלו להיות מושפעים מצורת הבניה אשר הייתה נהוגה בסביבתם, בשנים אלו המוסלמים .

סופו של תור הזהב[edit | edit source]

החל מהמאה ה-9 ועד אמצע המאה ה-12 אינטלקטואלים יהודים רבים פעלו בספרד והיהודים זכו בדרך כלל לביטחון, מצד שני זו הייתה תקופה רוויית זעזועים, ולעיתים הביטחון שהיהודים זכו לו נקטע. מסיבה זו ישנה מחלוקת בין החוקרים לאיזה אירוע ניתן לייחס את סיום תור הזהב של יהדות ספרד. ההיסטוריונים המקדימים ביותר טוענים שתור הזהב הסתיים בשנת 1031 עם התפרקות ח'ליפות קורדובה לממלכות קטנות (טאיפות) ותחילתה של אי יציבות בספרד. היסטוריונים אחרים טוענים כי אפשר להתייחס לפוגרום גרנדה בשנת 1066 כסוף תור הזהב שכן זו הייתה הרדיפה האלימה המשמעותית הראשונה כנגד יהודים, שהטילה חורבן זמני על אחת הקהילות המשגשגות ביותר בספרד. קבוצה שלישית של היסטוריונים טוענת שסוף תור הזהב הגיע בעקבות כיבוש ספרד על ידי אל-מוראביטון בשנת 1090 - אף על פי שלא היו רדיפות רחבות היקף כנגד יהודים בתקופתם, מעמד היהודים היה נמוך יותר מבעבר. קבוצה רביעית ואחרונה של חוקרים מגדירה את סוף תור הזהב באמצע המאה ה-12, עם עליית שושלת אל-מוואחידון ותחילתם של רדיפות קשות כנגד היהודים.

במאה השתים-עשרה סבלו היהודים בספרד הן מהרדיפות של שושלת אל-מוואחידון המוסלמית והן מתהליך הכיבוש מחדש (רקונקיסטה) של ספרד בידי הנוצרים. לתקופת מה הצליחו היהודים לשבת בשלווה יחסית תחת שלטון הנוצרים אך במאה השלוש-עשרה התחילו לטפול על היהודים עלילות דם ונגזרו גזרות על הדת היהודית. עם סיום הרקונקיסטה בשנת 1492 הוצא צו מלכותי מידי פרננדו השני ואיזבלה, מלך ומלכת ספרד, כי כל יהודי בספרד חייב לעזוב את הממלכה או להתנצר, מאורע זה נקרא בשם גירוש ספרד. יהודים שהתנצרו למראית עין בלבד (כדי למנוע את גירושם מהארץ), עונו על ידי האינקוויזיציה הספרדית (שהוקמה בשנת 1478), אם נמצא שהמשיכו בפולחן היהודי.

ראו גם[edit | edit source]

שירת ימי הביניים של יהדות ספרד

לקריאה נוספת[edit | edit source]

אלי בר-נביא (עורך), תולדות עם ישראל, תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות, 1994, עמ' 103-100.
אדיר כהן, יקר מזהב : מבחר ספורי תור-הזהב בספרד , תל אביב: הוצאת מודן, 1988.

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

מדיה וקבצים בנושא תור הזהב של יהודי ספרד בוויקישיתוף

הרב זאב סולטנוביץ', ‏תור הזהב בספרד, באתר ישיבה
רבינו סעדיה גאון, בעל חובות הלבבות, רבי שלמה אבן גבירול בעל הכוזרי ועוד, שעור מפי הרב אורי שרקי, מתוך הסדרה מבוא לתורה שבעל פה, אתר מכון מאיר
הרמב"ם רבי יהודה הלוי וממשיכיהם עד גירוש ספרד, שעור מפי הרב אורי שרקי, מתוך הסדרה מבוא לתורה שבעל פה, אתר מכון מאיר

הערות שוליים[edit | edit source]

^ צילום בתוך: Florez, Enrique, La España Sagrada, Vol. 2, Madrid 1754.
^ Ben-Dov, M.‏, The Golden Age: Synagogues of Spain in History and Architecture.‏, . Urim Pubns, 2009
^ Davies, R. T, The golden age of Spain, London : Macmillan, 1954
^ Bevan, B., History of Spanish architecture, Batsford, 1938

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0). (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +7126 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

רענן נתונים

[1] צילום בתוך: Florez, Enrique, La España Sagrada, Vol. 2, Madrid 1754.

[2] Ben-Dov, M.‏, The Golden Age: Synagogues of Spain in History and Architecture.‏, . Urim Pubns, 2009

[3] Davies, R. T, The golden age of Spain, London : Macmillan, 1954

[4] Bevan, B., History of Spanish architecture, Batsford, 1938

[1]

[2]

[3]

[4]