Difference between revisions of "תהילים מ"ב"
לא ניתן לצפות בקוד המקור של הבדל בין שינויים זה, היות שאחת הגרסאות לא מאושרת. תוכל לצפות להלן בתוכן הגירסה שביקשת להציג, אם היא תימצא נקיה:
######
הדף יובא אוטומטית על ידי רובוט ונמצא נקי בסריקה אוטומטית, הדף טרם נבדק ידנית
דף זה יובא לאתר על ידי רובוט, ולא עבר בקרה אנושית
תוצאת סריקה אוטומטית: מצב הדף: לא ידוע. מדיה לצפייה: לא אותרו תמונות או קבצי מדיה.
עדכן דיווח: 
נבדק ואושר • 
נבדק ואושר מסווג • אישור טקסט בלבד • אישור תמונות בלבד | הוראות טיפול
אשר דף:
||
||
•
סווג דף:
•
דחה דף:
סיבה:
תהילים מ"ב
לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי קֹרַח. |
|---|
|
(א) לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי קֹרַח.
|
תהילים מ"ב הוא המזמור הארבעים ושניים בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-41) זהו המזמור הראשון בספר השני של תהילים.
המזמור מיוחס לבני קרח המוזכרים בספר דברי הימים כבני לוי וכמשוררים במקדש. בדומה למזמורים מ"ג, מ"ד, מ"ה, מ"ו, מ"ז, מ"ח, מ"ט, פ"ד, פ"ה, פ"ז ופ"ח. המפרשים נחלקו אודות חלקם במזמורים, יש הטוענים שהם חיברו את המילים או הלחן ויש המפרשים שהם אלו שנהגו לזמרו במקדש.
יש האומרים כי אמירת הפרק היא סגולה לבנין הבית[1]
תוכנו של המזמור
מזמור מ"ב מורכב משנים עשר פסוקים ומהווה חלק מיחידה אחת יחד עם מזמור מ"ג. שני המזמורים יחד מתארים שיר געגועים לקרבת א-להים דרך מקדשו. לשיר שלושה בתים, שניים בפרק מ"ב, והשלישי בפרק מ"ג. הפזמון החוזר חותם כל בית בפנייה של המשורר אל נפשו להתעודד "מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי/וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי..."(פסוקים ו' י"ב ופסוק ה' בפרק מ"ג).
בית ראשון א'-ה'
המשורר מביע רגשות עזים של געגועים ורצון לחידוש המפגש עם א-להיו: "כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱ-לֹהִים"(ב). "צָמְאָה נַפְשִׁי... מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱ-לֹהִים"(ג). "אֵלֶּה אֶזְכְּרָה..."(ד) ומסיים בפזמון המבטא את הייחול לא-להים: "מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵא-לֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעוֹת פָּנָיו"(ו).
בית שני ז'-י"א
המשורר ממשיך להתגעגע ומדגים את רשותיו בדימויים במצויים בטבע ב"אֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים" (ז). כמו מים שחבל ארץ זה משופע בהם כך גם חווית המשורר: "כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ". ותיאורים אלו גורמים למשורר לתחושות געגוע וחרדות נטישה: "לָמָה שְׁכַחְתָּנִי לָמָּה קֹדֵר אֵלֵךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב".
בית שלישי
ממשיך בפרק מ"ג.
המזמור בליטורגיה
- הפרק נאמר על פי נוסח הספרדים לפני ערבית של סוכות.[2]
- לדעת הגר"א, מזמור זה הוא שיר של יום ליום טוב שני של גלויות בסוכות.[3]
- פסוק ב' מופיע בסליחות.
- הפרק הוא אחד מעשרת הפרקים הנאמרים בתיקון הכללי.
המזמור בתרבות
- כאיל תערוג - ניגון חב"ד[4].
- כאייל תערוג - מוטי שטיינמץ[5].
- כאייל תערוג - מוטי שטיינמץ בלחן של יצחק אונגר, באלבומו עתיק יומין.
- כאייל תערוג - יעקב שוואקי[6].
- פסוקים ב'-ג', כאיל תערוג, הולחנו ומהווים את אחד השירים המקובלים לסעודה שלישית[7].
- "פזמון" השיר "מה תשתוחחי"(פסוקים ו',י"ב ופסוק ה' בפרק מ"ג) הולחן בלחנים רבים[8].
- פסוק ד' הולחן והושר בידי להקת בני הרבנים[9].
קישורים חיצוניים
מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|תהילים מ"ב]] בוויקישיתוף- תהילים מ"ב מתוך פרויקט 929
כאייל תערוג, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ^ מזמור מ"ב במוקד התהילים הארצי
- ^ סידור נוסח עדות המזרח, סוכות, ערבית ליום א.
- ^ מעשה רב, הלכות סוכה, רלד.
- ^ להרחבה: ראה בערך כאיל תערוג
- ^ מוטי שטיינמץ, כאייל תערוג, לצפייה באתר יוטיוב.
- ^ יעקב שוואקי, כאייל תערוג להאזנה באתר יוטיוב.
- ^ "כאייל תערוג" באוצר הזמירות
- ^ מה תשתוחחי נפשי, סרטון באתר יוטיוב
- ^ היתה לי, סרטון באתר יוטיוב
| מזמורי ספר תהילים | ||
|---|---|---|
|
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית.
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +74 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.