Difference between revisions of "שלדון אדלסון"

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
######
לא ניתן לצפות בקוד המקור של הבדל בין שינויים זה, היות שהוא מכיל גירסה לא מאושרת. תוכל לצפות להלן בתוכן הגירסה שביקשת להציג, אם היא תימצא נקיה:
######

דף זה עודכן אוטומטית מוויקיפדיה, וטרם עבר בקרה אנושית

תוצאת סריקה אוטומטית: מצב הדף: נמצאו תכנים העשויים לדרוש טיפול. מדיה לצפייה: נמצאו תמונות או קבצי מדיה.

עדכן דיווח: Yes check.svg נבדק ואושר  •  Black check.svg נבדק ואושר מסווג  •  אישור טקסט בלבד • אישור תמונות בלבד | הוראות טיפול

ממתין אשר דף: והמשך לדף אחר || והישאר בדף || וסגור כרטיסיה  •  סווג דף: סווג  •  X mark.svg דחה דף: סיבה: Bert2 transp green cont 150ms.gif


אדלסון, 2008
אדלסון, 2008
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
מפלגה המפלגה הרפובליקנית

שלדון גארי אדלסוןאנגלית: Sheldon Gary Adelson;‏ אוגוסט 193312 בינואר 2021[1]) היה איש עסקים יהודי-אמריקאי, בעל השליטה בחברת "לאס וגאס סנדס" (אנ'), שמחזיקה בבתי מלון ובתי קזינו בעיר לאס וגאס בארצות הברית, באי מקאו שבסין, בסינגפור ובווייטנאם. היה בעליו של העיתון ישראל היום, ובעל השליטה בעיתון מקור ראשון. פילנתרופ שתרם מיליוני דולרים לארגונים ולמוסדות.

בדצמבר 2020 העריך כתב העת האמריקאי "פורבס" את הונו האישי במעל 35 מיליארד דולר.[2]

קורות חיים

שלדון אדלסון לצד רעייתו מרים. 1997

אדלסון נולד בשכונת דורצ'סטר שבבוסטון, בנם של שרה (לבית טונקין) וארתור אדלסון. משפחת אביו הייתה ממוצא יהודי אוקראיני ויהודי ליטאי.[3] אמו היגרה מאנגליה,[4] אביו היה נהג מונית, ואמו ניהלה חנות לסריגה.Cite error: Invalid <ref> tag; invalid names, e.g. too many אדלסון הצעיר נהג למכור עיתונים בפינות רחוב ובגיל 12 החל לעבוד כעצמאי. העסק הראשון שהקים היה לממכר מוצרי טיפוח ובשנות ה-60 הקים עם שני שותפים חברה לטיולים. במהלך השנים עבד אף כסוכן משכנתאות, יועץ השקעות ויועץ כספי. החל ללמוד בסיטי קולג' של ניו יורק, אולם לא השלים תואר אקדמי. אדלסון נולד למשפחה שתמכה במפלגה הדמוקרטית, אך במהלך השנים דעותיו נטו יותר לאלה של המפלגה הרפובליקנית והפך לאחד מתורמיה הבולטים.

אדלסון היה נשוי לסנדרה. בני הזוג אימצו שני בנים ובת. אחד מהם, מיטשל, נפטר ממנת יתר בשנת 2005.[5] בשנת 1988 התגרשו בני הזוג.

ב-1991 נישא בשנית למרים פרבשטיין-אוקסהורן, רופאה המתמחה בגמילה מסמים, ישראלית לשעבר. טקס נישואיהם נערך בטרקלין שאגאל במשכן הכנסת בירושלים, הפעם היחידה שבה נערכה חתונה במשכן הכנסת.[6] את קיום האירוע בכנסת ביקש בנימין נתניהו, אז סגן שר החוץ.[7] מנישואים אלו יש לבני הזוג שני בנים.Cite error: Invalid <ref> tag; invalid names, e.g. too many

ביוני 2014, נבחר על ידי הג'רוזלם פוסט כאחד מחמישים היהודים המשפיעים ביותר בעולם.[8]

במרץ 2019 פורסם שאדלסון חולה בסרטן מסוג לימפומה שאינה הודג'קין.[9][10] ב-7 בינואר 2021, מקורביו של אדלסון הודיעו בשמו שהוא יוצא לחופשת מחלה כדי להגביר את הטיפולים נגד מחלתו.

אדלסון נפטר ב-11 בינואר 2021, בגיל 87 בשל סיבוך של טיפול במחלת הסרטן מסוג נון הודג'קין לימפומה בה חלה, וכעבור יום מקורביו חשפו את דבר מותו.[11]

פעילותו העסקית

תחילת עושרו של אדלסון הייתה בארגון תערוכת המחשבים COMDEX (אנ') שאותה פיתח יחד עם שותפיו. התערוכה הראשונה התקיימה בשנת 1979. COMDEX הייתה תערוכת המחשבים המקצועית המובילה בעולם ברוב שנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20.

בתי מלון וקזינו

פעילותו העסקית העיקרית של אדלסון מרוכזת בחברת לאס וגאס סנדס (אנ'), שהוא בעל השליטה שלה. עסקי החברה הם בעיקר החזקות של בתי קזינו בארצות הברית, סין, סינגפור ווייטנאם. בדו"חות הכספיים שפרסמה החברה ב-1 בפברואר 2012, עבור הרבעון האחרון של 2011, נרשמו עליות של 36% ברווח הנקי ל-460.9 מיליון דולר (57 סנט למניה) ושל 26% בהכנסות לשיא של מעל 2 מיליארד דולר. לפי הדו"חות האחרונים, רוב הכנסות החברה הגיעו מפעילות בתי הקזינו באסיה ובמיוחד בסין (1.33 מיליארד דולר) ובסינגפור (806.9 מיליון דולר), כאשר בלאס וגאס עמדו ההכנסות על סך של 339.5 מיליון דולר. אדלסון הודיע כי בכוונתו להמשיך ולבנות בתי מלון וקזינו בסינגפור, ביפן, בקוריאה הדרומית ובווייטנאם.[12]

בשנת 1988 רכש אדלסון עם שותפיו את מלון הקזינו סנדס (Sands) בלאס וגאס. שנה לאחר הרכישה בנה אדלסון את מרכז הכנסים והתערוכות סנדס, שהיה למרכז הכנסים הפרטי היחיד בארצות הברית. בשנת 1991, בעודו מבלה את ירח הדבש בוונציה, מצא השראה בעיר כנושא למלון נופש ענק. הוא הרס את מלון סנדס והשקיע 1.5 מיליארד דולר בבניית מלון ונישיאן ("הוונציאני"). המלון ובית קזינו שבו שוחזרו רבים מאתריה המפורסמים של העיר האיטלקית. המלון הביא למהפכה בתעשיית המלונאות בלאס וגאס וזכה לפרסים בינלאומיים רבים כאחד המלונות הטובים בעולם. בשנת 2003 נוסף למלון מגדל דירות שבו 1,013 דירות נופש. סך הכל המלון כולל 4,049 יחידות אירוח, 18 מסעדות, מרכז קניות ובו תעלות שיט. בשנת 1995 מכר אדלסון עם שותפיו את חטיבת התערוכות שבבעלותם, כולל תערוכת COMDEX, לבנק יפני, תמורת 862 מיליון דולר. חלקו של אדלסון בעסקה היה מעט יותר מ-500 מיליון דולר.

במאי 2004 נפתח מלון קזינו "סנדס מקאו", פרי יוזמתו והשקעתו של אדלסון, בחצי האי מקאו בסין. השקעתו של אדלסון במלון, בסך 265 מיליון דולר, הוחזרה לו מתוך רווחי המלון בתוך שנה אחת. בחודש דצמבר 2004 הונפקו מניות המלון בבורסה ואדלסון, שהחזיק אז ב-69% מן המניות הפך למיליארדר בין-לילה. בארבע השנים הראשונות מאז פתיחתו של מלון סנדס במקאו הוכפל הונו האישי של אדלסון פי 14.Cite error: Invalid <ref> tag; invalid names, e.g. too many

במאי 2006 הוענק לחברת "לאס וגאס סנדס" רישיון להקמת מלון קזינו חדש במפרץ מרינה (Marina Bay) שבסינגפור. מרינה ביי סנדס נפתח לציבור באפריל 2010 ועל פי הערכות ההשקעה בו היא בסך 3.16 מיליארד דולר.

בחודש אוגוסט 2007 חנך אדלסון את מלון "מקאו ונישיאן". הוא הכריז כי הוא מתכנן לפתח רצועת מלונות באזור קוטאי, שתדמה לזו שבלאס וגאס, בהשקעה כוללת של 12 מיליארד דולר וכי עד לשנת 2010 יבנו במקום 20,000 חדרי מלון. בחודש ספטמבר 2007 הכריז כי "לאס וגאס סנדס" תפתח מלון נוסף במקאו, בחודש אוקטובר 2007.

לאחר המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008 פורסם כי שווי החזקותיו של אדלסון ירד לכדי 4 מיליארד דולר.[13] סיכום לשנת 2013 מצא כי אדלסון היה המרוויח הגדול ביותר עם עלייה של כ-15 מיליארד דולר בשנה זו בלבד.[14]

עיתונות

לתחום העיתונות נכנס אדלסון בישראל, שבה לא היו לו כמעט עסקים. לדבריו החלטתו להשקיע בשוק התקשורת בישראל "לא נבעה רק ממניעי רווח, אלא גם, ואולי בעיקר, מרצוני להציע לציבור הישראלי הזדמנות לתקשורת הוגנת ומאוזנת".[15]

פעולתו בשוק התקשורת החלה בשנת 2006, כשחברת ניוזקו שבבעלות בני הזוג רכשה 50% מהבעלות בחינמון "ישראלי" ששלמה בן צבי ייסד כמה חודשים לפני זה. כעבור מספר חודשים נחלקו בן צבי ואדלסון, על רקע רצונו של אדלסון בעיתון יותר רציני, בעוד בן צבי טוען שאין היתכנות כלכלית לתוכניות של אדלסון.[16][15] השליטה ב"ישראלי" נותרה בידי בן צבי, אולם חלק גדול מעובדי העיתון, בראשות העורך עמוס רגב (שאותו הביא אדלסון) עזבו והצטרפו לחינמון החדש שאדלסון הקים - ישראל היום. בין אדלסון ובן צבי החל מאבק משפטי שכלל תביעות הדדיות. ב-2012 הגיעו לפשרה שתוכנה נשאר חסוי.[17]

ישראל היום החל לצאת ביולי 2007. העורך הראשי היה רגב, והמו"ל אשר בהרב, שהיה מנכ"ל "ישראלי". בשנת 2010 הוא הפך לעיתון הישראלי היומי בעל שיעור החשיפה הגבוה בימי חול.[18][19] מאז 2017 הוא הנפוץ ביותר גם בסופי השבוע.[20] החל מחודש מאי 2018 מכהנת מרים אדלסון כמו"ל של העיתון.[21]

העיתון, שהוא בבעלות פרטית, לא מפרסם את נתוניו הכספיים. אבל לפי התצהיר של שלמה בן צבי במהלך הסכסוך המשפטי ביניהם, ולפי נתונים שמיקי רוזנטל טוען שנחשף אליהם, אדלסון מפסיד כ-100 מיליון ש"ח בשנה על העיתון.[16][22] נגד העיתון נטען שהוא שימש כדרך לתמיכה כספית מאסיבית של אדלסון בנתניהו.[23][24][25]

ב-2014, אחרי ששלמה בן צבי נקלע לקשיים כספיים רכש אדלסון את מקור ראשון תמורת 14 מיליון ש"ח, ואת אתר החדשות של מעריב, nrg (שבהמשך נסגר) תמורת 3 מיליון.[26]

בדצמבר 2015 אדלסון רכש את העיתון לאס-וגאס ריוויו-ג'ורנאל, העיתון הגדול ביותר בנוואדה. אדלסון שילם עבור העיתון 140 מיליון דולר, 38 מיליון דולר יותר מהמחיר שבו נקנה בראשית אותה שנה. אדלסון קנה את העיתון בעזרת חברה שהוקמה כמה חודשים לפני כן, כך שהעובדה שהוא הבעלים החדשים הוסתרה הן מהציבור והן מעובדי העיתון שמחו על כך שהם מתבקשים לעבוד עבור בעלים אלמוניים. כעבור כשבוע זהותו של אדלסון כרוכש נחשפה על ידי כתבי העיתון ופורסמה בכתבה בעיתון עצמו. במקביל משפחת אדלסון פרסמה שהיא אכן הרוכשת, וששמרה על החשאיות בשביל שלא למשוך את תשומת הלב מהעימות בין המועמדים לנשיאות של המפלגה הרפובליקנית שהתקיים בנוואדה.[27]

עם רכישת העיתון הושפע הקו שלו במספר נושאים בהתאם לאינטרסים העסקיים של אדלסון בנוואדה ולדעותיו. כתבים שכתבו על עסקיו של אדלסון פרשו.[28] בניגוד לעמדה הליברטיאנית שאפיינה אותו, העיתון תמך במיזם של הקמת אצטדיון פוטבול בלאס וגאס בשילוב של מימון פרטי וציבורי בו היה מעורב אדלסון.[30] ובהתאם להתנגדותו של אדלסון ללגליזציה של סמים קלים, עמדתו של העיתון התהפכה מתמיכה להתנגדות.[31]

עמדותיו ותרומותיו הפוליטיות

אדלסון היה אחד מהתורמים הבולטים במאה ה-21 עבור מועמדי המפלגה הרפובליקנית ומטרות שמרניות בארצות הברית.[32][33] בשנת 2005 היו אדלסון ואשתו מרים בין 53 התורמים שתרמו רבע מיליון דולר לטקס ההשבעה השני של נשיא ארצות הברית ג'ורג' וו. בוש, שהיה מועמד המפלגה הרפובליקנית.[34] בשנת 2007 מימן אדלסון את שדולת Freedom's Watch (אנ') התומכת ביוזמת המלחמה בטרור של הנשיא בוש ומקדמת מועמדים רפובליקנים לקונגרס של ארצות הברית.

במהלך הבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית במפלגה הרפובליקנית ב-2012 תמך אדלסון תחילה בניוט גינגריץ' ואחר כך במועמד הסופי מיט רומני. סך תרומותיו למועמדי המפלגה הרפובליקנית בשנה זו עמד על 92 מיליון דולר.[35] ב-2012 תרם עם אשתו כעשרה מיליון דולר עבור ניוט גינגריץ'.[36] אדלסון השתתף בהקמת קואליציית היהודים הרפובליקנים והוא יושב ראש ועד המנהלים שלה. הקואליציה תמכה במיט רומני והשיקה קמפיין בשם "חרטת הקונה" (Buyer's remorse) שיועד לקהל המצביעים היהודי, התומך ברובו באופן מסורתי במפלגה הדמוקרטית. בקמפיין הועברה ביקורת על עמדות ברק אובמה בכל הנוגע לישראל ולמזרח התיכון.[37] במהלך המירוץ לנשיאות, באוגוסט 2012, התנצלה המפלגה הדמוקרטית בפני אדלסון ובני משפחתו, על שפרסמה נגדו האשמות חסרות בסיס.[38] באותה שנה הגיש אדלסון תביעת דיבה נגד ארגון יהודי המזוהה עם המפלגה הדמוקרטית, מפני שקרא למיט רומני לסרב לקבל את "כספו המלוכלך" של אדלסון, וזאת על רקע ידיעה שבית הימורים בבעלותו מאפשר פעילות של זנות בתחומיו.[39] ב-2013 דחה בית משפט פדרלי את התביעה מפני חופש הביטוי. ערעורו לבית המשפט העליון של נבדה נדחה.[40]

במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016 הודיע אדלסון על תמיכתו במרקו רוביו לראשות המפלגה הרפובליקנית. לאחר שדונלד טראמפ נותר המועמד הרפובליקני היחיד עבר אדלסון לתמוך בו, והיה לתורם הגדול ביותר לקמפיין של טראמפ (מלבד טראמפ עצמו), עם תרומה של 20.5 מיליון דולר.[41] לטקס אירועי ההשבעה של טראמפ תרם אדלסון חמישה מיליון דולר.[42]

על אף עיסוקו בתחום בתי-ההימורים, אדלסון התנגד להימורים באינטרנט בנימוק שהם גוזלים את כספם של הצעירים והעניים.[43]

אדלסון, ששניים מבניו המאומצים מנישואיו הראשונים התמכרו לסמים קשים ואחד מהם מת ממנת יתר,[5] ואשתו שהיא רופאה המתמחה בגמילה מסמים, התנגדו ללגליזציה של סמים קלים[31] ואלדסון תרם מיליוני דולרים לקמפיין הנגד במשאל עם בפלורידה בנושא קנאביס רפואי.[44]

אדלסון התנגד להקמת מדינה פלסטינית. בשלהי כהונתם של ג'ורג' בוש ואהוד אולמרט, הביע התנגדות לקיום ועידת אנאפוליס.

מעורבות בישראל

בני הזוג אדלסון בחנוכת השגרירות האמריקאית

שלדון ומרים אדלסון תרמו 25 מיליון דולר ל"יד ושם". בני הזוג הם תורמים בולטים של פרויקט תגלית, המממן ביקורי בני נוער בישראל. מאז 2007 תרמו בני הזוג יותר מ-100 מיליון דולר לפרויקט.[45][46] באפריל 2018 תרמו בני הזוג אדלסון 70 מיליון דולר ל"פרויקט תגלית", לרגל שנת ה-70 לעצמאות ישראל ולציון 18 שנים לפרויקט.[47]

ב-1996 תרם אדלסון לעמותות למען בנימין נתניהו, ומאז המשיך לקיים קשרים הדוקים עם נתניהו.[48] בעקבות עתירה של העיתונאי רביב דרוקר וחדשות ערוץ 10 בבקשה לחשוף את מועדי שיחות הטלפון שנערכו בין אדלסון לנתניהו בין השנים 2012–2015 וערעור שהתקבל בבג"ץ, פרסם נתניהו הודעה שבה נאמר כי הם שוחחו כ-40 פעם בשנה בממוצע.[49]

בספטמבר 2011 הודיע אדלסון על כוונתו להגיש תביעת דיבה נגד ערוץ 10 בעקבות כתבה עליו ששודרה מספר חודשים לפני כן. בעקבות זאת שודרה ביומן חדשות שישי "השבוע" של ערוץ 10 התנצלות באורך דקה וחצי על פרסום כזבים ואי בדיקת עובדות בכתבה האמורה.[50] בעקבות ההתנצלות התפטרו כמחאה מנכ"ל חברת "חדשות 10" ראודור בנזימן ועורכת "השבוע" רותי יובל, והמגיש גיא זהר פרש מהגשת "השבוע".[51]

פילנתרופיה

בית ספר ליזמות על שם אדלסון במרכז הבינתחומי הרצליה

אדלסון מממן קרן מחקר רפואית השוכנת בבוסטון למחקרים של מחלות מסכנות חיים.

אדלסון הוא אחד התורמים הגדולים לארגונים יהודיים. הוא ואשתו מרים תרמו 25 מיליון דולר להקמה בלאס וגאס קמפוס חינוכי יהודי מהגן ועד התיכון.Cite error: Invalid <ref> tag; invalid names, e.g. too many באפריל 2014 תרם 16.4 מיליון דולר לעמותת SpaceIL הישראלית.[52] באותה שנה תרמו בני הזוג אדלסון 5 מיליון דולר לפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת אריאל.[53] ביוני 2017 תרמו בני הזוג אדלסון 20 מיליון דולר להקמת פקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל, וזו נקראה על שמם.[54][55] במרץ 2015 תרם 12 מיליון דולר לארגון IAC וב-2018 עוד כ-13 מיליון דולר.

פרסים והוקרה

שלדון אדלסון ורעייתו מרים מקבלים את פרס וודרו וילסון. 2008

invalid names, e.g. too many

  • באפריל 2013 הוענקה לאדלסון ולמרים אזרחות כבוד של העיר ירושלים, "על תרומתם לקידומה ולפיתוחה של העיר בתחומי התיירות, ההשכלה הגבוהה, המחקר האקדמי והרפואי והנחלת לקח השואה".[56]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שלדון אדלסון בוויקישיתוף   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.

הערות שוליים

  1. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:ישראל היום

    לא נמצא templatedata תקין
    ד"ר מרים אדלסון, ‏בכאב גדול: שלדון אדלסון 1933–2021, באתר ישראל היום, 12 בינואר 2021
  2. ^ Sheldon Adelson, באתר פורבס
  3. ^ Vegas billionaire Sheldon Adelson expected to set new charity donation record. The Jewish Journal, December 14, 2006.(הקישור אינו פעיל, 2.3.2019)
  4. ^ שרה אדלסון (טונקין) (באנגלית)
  5. ^ 5.0 5.1 אמיר זוהר, יש לי חולשה לאנשים חלשים, באתר הארץ, 26 בפברואר 2008
  6. ^ אריק בנדר, ‏פנייה יוצאת דופן ליולי אדלשטיין: לערוך חתונה במשכן בכנסת, באתר מעריב השבוע, 18 בפברואר 2016
  7. ^ בלעדי ב"ישראל היום": אדלסון מכחיש את חשיפת "הארץ", באתר וואלה! NEWS
  8. ^ Marion Fischel, The 50 most influential Jews of 2014, Jerusalem Post
  9. ^ Casino mogul, GOP donor Adelson getting treatment for cancer, AP NEWS, ‏1 במרץ 2019
  10. ^ עמית ולדמן, שלדון אדלסון חולה בסרטן בכלי הדם, mako, ‏1 במרץ 2019
  11. ^ המיליארדר שלדון אדלסון הלך לעולמו, באתר ‏mako‏‏, ‏12 בינואר 2021‏
  12. ^ משה גולן, ‏שלדון אדלסון יכול לחייך: הכנסות שיא ללאס וגאס סנדס, באתר גלובס, 2 בפברואר 2012
  13. ^ טלי ציפורי, ‏הצרות של אדלסון: מ-26 מיליארד דולר ל-4 מיליארד דולר ב-7 חודשים, באתר גלובס, 27 באוקטובר 2008
  14. ^ אדלסון הוא הזוכה הגדול של השנה, סוף 2013, במגזין פורבס
  15. ^ 15.0 15.1 אורן פרסיקו, עיתון איכות, באתר העין השביעית, 17 במאי 2012
  16. ^ 16.0 16.1 אורן פרסיקו, האקדח המעשן, באתר העין השביעית, 26 באוגוסט 2011
  17. ^ חן מענית, ‏סוף לסכסוך בין אדלסון ושלמה בן-צבי: התביעות ההדדיות בוטלו, באתר גלובס, 13 בדצמבר 2012
  18. ^ כך לפי הדס ריבק‏, סקר TGI: ישראל היום מתחזק ב-30% ועוקף את ידיעות, באתר וואלה! NEWS‏, 28 ביולי 2010
  19. ^ נתי טוקרסקר TGI: ירידה לרוב העיתונים – עלייה ל"הארץ" ו-TheMarker, באתר TheMarker‏, 27 בינואר 2016
  20. ^ נתי טוקר, סקר TGI: ירידה בקריאת עיתונים; "ישראל היום" עוקף את "ידיעות" בסופ"ש, TheMarker, ‏20 ביולי 2017
  21. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:ישראל היום

    לא נמצא templatedata תקין
    כתב ישראל היום, ‏חילופי תפקידים ב"ישראל היום", באתר ישראל היום, 18 מאי 2018
  22. ^ איתמר ב"ז, מיקי רוזנטל: הכנסות "ישראל היום" לא מכסות אפילו מחצית מהעלות התפעולית, באתר העין השביעית, 30 באוגוסט 2020
  23. ^ מורן ראדה, "נתניהו שילם, מה אתם רוצים ממנו?", באתר העין השביעית, 9 ביולי 2008
  24. ^ אורן פרסיקו, מחקר: "ישראל היום" הוא כלי תעמולה מובהק של נתניהו, באתר העין השביעית, 3 בספטמבר 2020
  25. ^ תחקיר ישראל היום, תמליל תוכנית "המקור" באתר של רביב דרוקר, 4 בפברואר 2013
  26. ^ אורן פרסיקו, הנאמן: "מקור ראשון" לאדלסון, באתר העין השביעית, 27 במרץ 2014
  27. ^ רפי מן, האח החדש של "ישראל היום", באתר העין השביעית, 20 בדצמבר 2015
  28. ^ Las Vegas Review-Journal columnist resigns, באתר Politico,‏ 26 באפריל 2016
  29. ^ Stadium deal passes, Raiders move to Vegas looks more likely, בתאר AP,‏ 15 באוקטובר 2016
  30. ^ אורן פרסיקו, מכה קשה, באתר העין השביעית, 3 בפברואר 2016 [29]
  31. ^ 31.0 31.1 אילן זיסר, האדלסונים מדברים, האם נתניהו יקשיב?, באתר העין השביעית, 23 ביוני 2020
  32. ^ שי בן ארי, ‏המאזן העגום של שלדון אדלסון בבחירות בארה"ב, באתר ‏mako‏‏, ‏8 בנובמבר 2012‏
  33. ^ What Did Sheldon Adelson Get for His $200 Million?, באתר בלומברג, 12 ביולי 2017 (באנגלית)
  34. ^ Financing the inauguration, באתר USA Today‏, 16 בינואר 2005 (באנגלית)
  35. ^ Billionaire mogul Sheldon Adelson looks for mainstream Republican who can win in 2016, באתר וושינגטון פוסט, 25 במרץ 2014 (באנגלית)
  36. ^ סרטונים Billionaire tycoon fueling Gingrich campaign ads‏, 25.1.2012, באתר CBS News (באנגלית)(הקישור אינו פעיל, 2.3.2019)
  37. ^ נטשה מוזגוביה ואנשיל פפר, אדלסון משקיע מיליונים בהעברת מצביעים יהודים מאובמה אל רומני, באתר הארץ, 25 ביולי 2012
  38. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:ישראל היום

    לא נמצא templatedata תקין
    המפלגה הדמוקרטית פירסמה התנצלות בפני שלדון אדלסון, באתר ישראל היום, 5 באוגוסט 2012(הקישור אינו פעיל, 2.3.2019)
  39. ^ נטשה מוזגוביהאדלסון תובע עשרות מיליונים מארגון יהודי-דמוקרטי בגין הוצאת דיבה, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2012
  40. ^ יוני אליהו, אדלסון הפסיד בבית המשפט בנבאדה, באתר ynet, 3 באוקטובר 2017
  41. ^ נתוני בלומברג לגבי תרומות במערכת הבחירות, ראו בתחתית העמוד
  42. ^ אמיר תיבוןשלדון אדלסון תרם חמישה מיליון דולר לאירועי ההשבעה של טראמפ, באתר הארץ, 19 באפריל 2017
  43. ^ בלומברגאדלסון: "מתנגד מבחינה מוסרית להימורים באינטרנט", באתר TheMarker‏, 20 ביוני 2013
  44. ^ {מה יש לשלדון אדלסון נגד קנאביס רפואי?, באתר ‏mako‏‏, ‏6 באוקטובר 2014‏)
  45. ^ Birthright Israel... on second thought(הקישור אינו פעיל, 2.3.2019)
  46. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:ישראל היום

    לא נמצא templatedata תקין
    יורי ילון, ‏הזוג אדלסון תרם עוד 5 מיליון דולר לפרויקט "תגלית", באתר ישראל היום, 5 בדצמבר 2011
  47. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:ישראל היום

    לא נמצא templatedata תקין
    ארז לין, ‏לרגל שנת ה-70: הזוג אדלסון תרם 70 מיליון ד' ל"תגלית", באתר ישראל היום, 17 אפריל 2018
  48. ^ איתמר ב"ז, חבר שהוא עיתונאי, באתר העין השביעית, 2 במרץ 2016
  49. ^ רויטל חובלנתניהו: שוחחתי עם אדלסון בממוצע כ-40 פעם בשנה, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2017
    כל הפוליטיקאים בישראל מדברים עם מו״לים, בעמוד הפייסבוק של בנימין נתניהו
  50. ^ יואב יצחק, ערוץ 10 התנצל על הכזבים נגד אדלסון, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 9 בספטמבר 2011
  51. ^ חדשות nana10 ודוד אברהם, צפו: גיא זהר התפטר מהגשת "השבוע" בשידור חי, באתר ערוץ עשר, 9 בספטמבר 2011 (במקור, מאתר "nana10")(הקישור אינו פעיל, 2.3.2019)
  52. ^ שלדון אדלסון תרם 16.4 מיליון דולר למיזם החלל הישראלי SpaceIL, 10.4.2013, במגזין פורבס
  53. ^ אדלסון תורם 25 מיליון דולר לאוניברסיטת אריאל, באתר nrg‏, 24 ביוני 2014
  54. ^ ליאור דטל, רוני לינדר-גנץתרומת ענק ופקולטה לרפואה על שם אדלסון: בנט מכפיל את אוניברסיטת אריאל, באתר TheMarker‏, 18 ביוני 2017
  55. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:ישראל היום

    לא נמצא templatedata תקין
    צעד נוסף בדרך לפתיחת בית ספר לרפואה באריאל, באתר ישראל היום, 23 בנובמבר 2017
  56. ^ יורי ילון, ד"ר מרים ושלדון אדלסון - "אזרחי כבוד" של ירושלים, באתר ישראל היום, 26 באפריל 2013

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +1167 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.