Difference between revisions of "רוני אלנבלום"

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
(נבדק ואושר)
(נבדק ואושר)
 
(2 intermediate revisions by the same user not shown)
Line 1: Line 1:
[[קובץ:Professor Ronnie-Ellenblum-Oct-2007.gif|שמאל|ממוזער|250px|רוני אלנבלום]]
+
{{מדען
'''אהרן רוני אלנבלום''' (נולד ב-[[21 ביוני]] [[1952]]) הוא [[פרופסור|פרופסור מן המניין]] ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]], [[גאוגרף]] ו[[היסטוריון]] [[ישראלי]] המתמחה בחקר [[ממלכת הצלבנים]], בחקר הערים ההיסטוריות ובהיסטוריה סביבתית אקלימית. אלנבלום הוא חבר [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]], והוא עמית בקולג' קלייר הול ב[[אוניברסיטת קיימברידג'|קיימברידג']].
+
| תמונה = [[קובץ:Professor Ronnie-Ellenblum-Oct-2007.gif|250px|רוני אלנבלום]]
 +
| ענף מדעי =[[גאוגרפיה היסטורית]]
 +
| תרומות עיקריות = חקר [[ממלכת הצלבנים]]{{ש}}חקר ההיסטוריה הסביבתית אקלימית{{ש}} חקר ערים היסטוריות
 +
|כיתוב=רוני אלנבלום}}
 +
'''אהרן רוני אלנבלום''' ([[21 ביוני]] [[1952]] [[7 בינואר]] [[2021]]) היה [[גאוגרף]] ו[[היסטוריון]] [[ישראלי]] שהתמחה בחקר [[ממלכת הצלבנים]], בחקר הערים ההיסטוריות ובהיסטוריה סביבתית אקלימית. היה [[פרופסור מן המניין]] ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]], היה חבר [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]], ועמית בקולג' קלייר הול ב[[אוניברסיטת קיימברידג']].
  
 
==ביוגרפיה==
 
==ביוגרפיה==
רוני אלנבלום נולד וגדל ב[[באר שבע]] כבן למאיר ובת שבע אלנבלום, [[יהדות פולין|ילידי פולין]], והוא חי ב[[ירושלים]] מאז שנת [[1974]]. למד ל[[תואר ראשון]] ב[[גאולוגיה]] ולתארים [[תואר שני|שני]] ו[[תואר שלישי|שלישי]] בחוג לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים. עסק בהוראה ובחינוך בבית הספר הניסויי וב[[החברה להגנת הטבע|חברה להגנת הטבע]]. עבודת ה[[דוקטור]] עוסקת ב"ישוב הכפרי הפרנקי בארץ-ישראל בתקופה הצלבנית" ונכתבה בהדרכת הפרופסורים [[בנימין זאב קדר]] ו[[יהושע בן-אריה]]. בשנים 1989-1988 שהה ב[[בית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה]] בפריז בהדרכת [[ז'אק לה-גוף]] ועשה [[פוסט-דוקטורט]] ב[[סורבון]]. התמנה ל[[מרצה]] ב-1994, ל[[מרצה בכיר]] ב-1998, ל[[פרופסור חבר]] ב-2005. שהה בשבתון כעמית מחקר בקולג' קלייר הול ב[[אוניברסיטת קיימברידג']] בשנים 1999-1998 והיה עמית מחקר במכון ללימודים מתקדמים בירושלים בשנת 2008-9.
+
רוני אלנבלום נולד וגדל ב[[באר שבע]], בן למאיר ובת שבע אלנבלום, [[יהדות פולין|ילידי פולין]], סבו וסבתו חיו ב[[רומניה]] ונפטרו מ[[השפעת הספרדית]], נושא אותו יחקור לימים. הוא חי ב[[ירושלים]] מאז שנת [[1974]]. למד שנה אחת [[ארכיאולוגיה]] בטרם החליף את חוג לימודיו ל[[תואר ראשון]] ב[[גאולוגיה]] ולתארים [[תואר שני|שני]] ו[[תואר שלישי|שלישי]] בחוג לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים. עסק בהוראה ובחינוך ב[[בית הספר הניסויי ירושלים]] וב[[החברה להגנת הטבע|חברה להגנת הטבע]]. עבודת ה[[דוקטור]] שלו עוסקת ב"ישוב הכפרי הפרנקי בארץ-ישראל בתקופה הצלבנית" ונכתבה בהדרכת הפרופסורים [[בנימין זאב קדר]] ו[[יהושע בן-אריה]]. בשנים 1988–1989 שהה ב[[בית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה]] בפריז בהדרכת [[ז'אק לה-גוף]] ועשה [[פוסט-דוקטורט]] ב[[סורבון]]. התמנה ל[[מרצה]] ב-1994, ל[[מרצה בכיר]] ב-1998, ל[[פרופסור חבר]] ב-2005. שהה בשבתון כ[[עמית מחקר]] בקולג' קלייר הול ב[[אוניברסיטת קיימברידג']] בשנים 1998–1999 והיה עמית מחקר ב[[המכון הישראלי ללימודים מתקדמים|מכון הישראלי ללימודים מתקדמים]] בשנת 9–2008.
עמד בראש בית הספר להיסטוריה באוניברסיטה העברית בשנים 2008-2006 ובראש ארגון הסגל האקדמי הבכיר בירושלים במהלך השביתה של שנת 2008.
+
עמד בראש בית הספר להיסטוריה באוניברסיטה העברית בשנים 2006–2008 ובראש ארגון הסגל האקדמי הבכיר בירושלים במהלך [[שביתת הסגל האקדמי הבכיר (תשס"ח)|שביתת הסגל האקדמי הבכיר]] של שנת 2008.
נשוי ללינור בתם של [[אליהו לנקין]], מפקד [[אלטלנה]], ושל דוריס לנקין ולהם שלושה ילדים.
+
 
 +
היה נשוי ללינור בתם של [[אליהו לנקין]], מפקד [[אלטלנה]], ושל דוריס לנקין ולהם שלושה ילדים.
 +
 
 +
נפטר ב[[ינואר]] [[2021]].
  
 
==מחקריו==
 
==מחקריו==
רוני אלנבלום עוסק בחקר ההיבטים המרחביים של [[ימי הביניים]] בכלל ותקופת הצלבנים בארץ ישראל בפרט.
+
רוני אלנבלום עסק בחקר ההיבטים המרחביים של [[ימי הביניים]] בכלל ותקופת הצלבנים בארץ ישראל בפרט.
  
 
===ההתיישבות הכפרית הפרנקית בממלכת ירושלים הלטינית===
 
===ההתיישבות הכפרית הפרנקית בממלכת ירושלים הלטינית===
זהו ספרו הראשון{{הערה|Ellenblum, R., 1998, '''Frankish Rural Settlement in the Latin Kingdom of Jerusalem''', Cambridge, Cambridge University Press, 425 pages.}} המתמודד עם התאוריה שפותחה על ידי [[יהושע פראוור]] מהאוניברסיטה העברית וריימונד (אוטו) סמייל מאוניברסיטת קיימברידג' ושלפיה הצלבנים לא חיו כמעט ביישובים החקלאיים, אלא רק במבצרים ובערים, והארץ הייתה מיושבת על ידי תושבים מקומיים שהיו ברובם [[ערבים]] ו[[מוסלמים]].
+
זהו ספרו הראשון{{הערה|Ellenblum, R., 1998, ''Frankish Rural Settlement in the Latin Kingdom of Jerusalem'', Cambridge, Cambridge University Press, 425 pages.}} המתמודד עם התאוריה שפותחה על ידי [[יהושע פראוור]] מהאוניברסיטה העברית וריימונד (אוטו) סמייל מאוניברסיטת קיימברידג' ושלפיה הצלבנים לא חיו כמעט ביישובים החקלאיים, אלא רק במבצרים ובערים, והארץ הייתה מיושבת על ידי תושבים מקומיים שהיו ברובם [[ערבים]] ו[[מוסלמים]].
אלנבלום מסתמך על עדויות טקסטואליות וארכאולוגיות ומראה כי בתקופה הצלבנית היו בארץ יותר ממאתיים יישובים צלבניים ובהם כפרים, בתי חווה ופרברים חקלאיים.  את אחד מן המקומות האלה, הכפר [[מעיליא]] שבגליל (Castellum Regis של הצלבנים), הוא הצליח לשחזר על סמך התעודות הכתובות ועל סמך סקר שדה שערך שם.{{הערה|Ellenblum, R. 1996, “Colonization Activities in the Frankish East: The Example of Castellum Regis [Mi'ilya]”, '''English Historical Review''', 111, 104-122.}} אלנבלום טוען גם כי מספר התושבים הנוצריים שחיו בארץ היה גדול מששיערו לפניו, וכי הצלבנים התיישבו באזורים שבהם חיו תושבים נוצרים מקומיים ולא התיישבו באזורים הלא-נוצריים של הארץ (כמו למשל במרכז השומרון או במזרח הגליל). אלנבלום הראה כי גם ההפך הוא הנכון וכי כמעט בכל מקום יישוב שהיה בו ישוב נוצרי בימי הביניים, הייתה גם התיישבות צלבנית.
 
  
===מבצרי הצלבנים וההיסטוריה המודרנית===
+
אלנבלום מסתמך על עדויות טקסטואליות וארכאולוגיות ומראה כי בתקופה הצלבנית היו בארץ ישראל יותר ממאתיים יישובים צלבניים ובהם כפרים, בתי חווה ופרברים חקלאיים. את אחד מן המקומות האלה, הכפר [[מעיליא]] שבגליל (Castellum Regis של הצלבנים), הוא הצליח לשחזר על סמך התעודות הכתובות ועל סמך סקר שדה שערך שם.{{הערה|Ellenblum, R. 1996, “Colonization Activities in the Frankish East: The Example of Castellum Regis [Mi'ilya]”, ''English Historical Review'', 111, 104-122.}} אלנבלום טען גם כי מספר התושבים הנוצריים שחיו בארץ היה גדול מששיערו לפניו, וכי הצלבנים התיישבו באזורים שבהם חיו תושבים נוצרים מקומיים ולא התיישבו באזורים הלא-נוצריים של הארץ (למשל במרכז השומרון או במזרח הגליל). הוא הראה כי גם ההפך הוא הנכון וכי כמעט בכל מקום יישוב שהיה בו יישוב נוצרי בימי הביניים, הייתה גם התיישבות צלבנית.
בספר הזה{{הערה| Crusader castles and modern histories''' / Ronnie Ellenblum. Cambridge, UK : Cambridge University Press,''' 2007.}} מצביע אלנבלום על השינוי ביחס ל[[מסעי הצלב]] שהחל לדבריו במחצית השנייה של [[המאה ה-18]]. עד אז הוצגו המסעים ככישלון נורא שהחל אומנם במצוות האלוהים, אך השתבש משחטאו הצלבנים והביאו לשפיכות דמים קשה של המונים שמתו על לא עוול בכפם. בראשית [[המאה ה-19]] החלו הרומנטיקנים להציג את מסעי הצלב באור חיובי והפכו אותם מכישלון מביש למקור לגאווה. התופעה הגיעה לשיאה בשנות [[שנות ה-20 של המאה ה-19|ה-20]] ו[[שנות ה-30 של המאה ה-19|ה-30]] של המאה ה-19, כשעמים שונים החלו לנכס את מסעי הצלב ולהפוך אותם לחלק מן ה[[אתוס]]ים הלאומיים שלהם. ראשונים היו ה[[צרפתים]] ובעקבותיהם באו גם ה[[גרמנים]], ה[[אנגלים]] וה[[בלגים]]. גם היסטוריונים ה[[ציונות|ציונים]] השתמשו בהם לביסוס האתוס הלאומי הישראלי אך עשו זאת על דרך השלילה: העובדה שהצלבנים לא התיישבו בארץ ולא הצליחו למשוך אליה [[מהגרים]] נתפסו כסיבות לנפילת מסעי הצלב, ואילו ההצלחה הציונית בתחומים האלה נתפסה כערובה להצלחתה.
 
  
ההשפעה של השיח הלאומי והשיח ה[[קולוניאליזם|קולוניאליסטי]] על כיווני המחקר ניכרת עד עצם היום הזה. כך למשל, התפיסה שלפיה הצלבנים כוננו במזרח "מדינה", שהייתה מוקפת בגבולות קוויים והתפיסה שלפיה המבצרים נועדו להגן על הגבולות הללו הנה תפיסה [[אנכרוניזם|אנכרוניסטית]] המושפעת מתפיסת [[מדינת הלאום]] במאה ה–19. גבולות בין מדינות במובן המודרני של המילה אינם ניזכרים בתעודות הימי ביניימיות וקרוב לודאי שלא הייתה להם משמעות בתפיסת המרחב של בני התקופה. אלנבלום כופר גם בתקיפות של המושג "מבצר" עצמו. בכל יישוב ימי ביניימי היה מרכיב מבוצר, ובכל יישוב ימי ביניימי עסקו בחקלאות. המבצר (Castellum/Castrum) אינו אלא ישוב יותר גדול שהעניק שירותים שאי אפשר היה לספק במקומות קטנים יותר, כמו שווקים, כנסייה, וכדומה. אחד השירותים שנידרשו בימי הביניים היה הביטחון וה"מבצרים" העניקו לאוכלוסיית הסביבה גם את השירות הזה.
+
===מבצרי הצלבנים וההיסטוריה המודרנית===
 +
בספר הזה{{הערה|  Crusader castles and modern histories'' / Ronnie Ellenblum. Cambridge, UK : Cambridge University Press,'' 2007.}} הצביע אלנבלום על השינוי ביחס ל[[מסעי הצלב]] שהחל לדבריו במחצית השנייה של [[המאה ה-18]]. עד אז הוצגו המסעים ככישלון נורא שהחל אומנם במצוות הא-לוהים, אך השתבש משחטאו הצלבנים והביאו לשפיכות דמים קשה של המונים שמתו על לא עוול בכפם. בראשית [[המאה ה-19]] החלו הרומנטיקנים להציג את מסעי הצלב באור חיובי והפכו אותם מכישלון מביש למקור לגאווה. התופעה הגיעה לשיאה בשנות [[שנות ה-20 של המאה ה-19|ה-20]] ו[[שנות ה-30 של המאה ה-19|ה-30]] של המאה ה-19, כשעמים שונים החלו לנכס את מסעי הצלב ולהפוך אותם לחלק מן ה[[אתוס]]ים הלאומיים שלהם. ראשונים היו ה[[צרפתים]] ובעקבותיהם באו גם ה[[גרמנים]], ה[[אנגלים]] וה[[בלגים]]. גם היסטוריונים [[ציונות|ציונים]] השתמשו בהם לביסוס האתוס הלאומי הישראלי אך עשו זאת על דרך השלילה: העובדה שהצלבנים לא התיישבו בארץ ולא הצליחו למשוך אליה [[מהגר]]ים נתפסו כסיבות לנפילת מסעי הצלב, ואילו ההצלחה הציונית בתחומים האלה נתפסה כערובה להצלחתה.
  
אלנבלום מראה שהרוב המוחלט של מבצרי הצלבנים נבנה בתקופות שלום ולא בתקופות של מלחמה ורובם הוקמו באזורים שבהם לא הייתה סכנה של התקפות חיצוניות.  
+
ההשפעה של השיח הלאומי והשיח ה[[קולוניאליזם|קולוניאליסטי]] על כיווני המחקר ניכרת עד עצם היום הזה. כך למשל, התפיסה שלפיה הצלבנים כוננו במזרח "מדינה", שהייתה מוקפת בגבולות קוויים והתפיסה שלפיה המבצרים נועדו להגן על הגבולות הללו היא תפיסה [[אנכרוניזם|אנכרוניסטית]], המושפעת מתפיסת [[מדינת הלאום]] במאה ה–19. גבולות בין מדינות במובן המודרני של המילה אינם נזכרים בתעודות מימי הבינייים וקרוב לוודאי שלא הייתה להם משמעות בתפיסת המרחב של בני התקופה. אלנבלום כפר גם בתקיפות של המושג "מבצר" עצמו. בכל יישוב ימי ביניימי היה מרכיב מבוצר, ובכל יישוב ימי ביניימי עסקו בחקלאות. המבצר (Castellum/Castrum) אינו אלא יישוב יותר גדול שהעניק שירותים שאי אפשר היה לספק במקומות קטנים יותר, כמו שווקים, כנסייה וכדומה. אחד השירותים שנדרשו בימי הביניים היה הביטחון וה"מבצרים" העניקו לאוכלוסיית הסביבה גם את השירות הזה.
אלנבלום מעדיף להשתמש בביצור (Fortification) כאל טכנולוגיה צבאית יקרה ההולכת ומתפתחת ככל שמתפתחת טכנולוגיית המצור וכיבוש המבצרים של הצד שכנגד. המלחמה היא דיאלוג אלים המונצח בביצורים.
 
  
מאז המאה ה-19 יש ויכוח במחקר אם טכנולוגיית הביצור הקונצנטרי הומצא במזרח או שהובא לכאן מאירופה. לדעתו של אלנבלום טכנולוגיית הביצור הזאת הומצאה במזרח לאחר שהסתבר לפרנקים כי הביצורים הישנים, והפשוטים יותר, אינם עמידים עוד בפני מלאכת המצור המוסלמי והיה צורך בטכנולוגיות ביצור מתקדמות יותר. [[כוכב הירדן]] (Belvoir) הוא לדעת אלנבלום הביצור הקונצנטרי השלם הראשון שהוקם במזרח.
+
אלנבלום הראה שהרוב המוחלט של מבצרי הצלבנים נבנה בתקופות שלום ולא בתקופות של מלחמה, ורובם הוקמו באזורים שבהם לא הייתה סכנה של התקפות חיצוניות.
 +
העדיף להשתמש בביצור (Fortification) כאל טכנולוגיה צבאית יקרה ההולכת ומתפתחת ככל שמתפתחת טכנולוגיית המצור וכיבוש המבצרים של הצד שכנגד. המלחמה היא דיאלוג אלים המונצח בביצורים.
 +
 
 +
מאז המאה ה-19 יש ויכוח במחקר אם טכנולוגיית הביצור הקונצנטרי הומצאה במזרח או הובאה מאירופה. לדעתו של אלנבלום טכנולוגיית הביצור הזאת הומצאה במזרח לאחר שהסתבר לפרנקים כי הביצורים הישנים, הפשוטים יותר, אינם עמידים עוד בפני מלאכת המצור המוסלמי והיה צורך בטכנולוגיות ביצור מתקדמות יותר. [[כוכב הירדן]] (Belvoir) הוא לדעת אלנבלום הביצור הקונצנטרי השלם הראשון שהוקם במזרח.
  
 
===מצד עתרת (Vadum Iacob)===
 
===מצד עתרת (Vadum Iacob)===
פרויקט חפירה מרכזי שאלנבלום עומד בראשו מאז 1993. [[מצד עתרת]]  הנו [[מבצר צלבני]], המצוי ליד [[גשר בנות יעקב]], שהיה קיים במשך אחד עשר חודשים בלבד למן היום שבו החלו בבנייתו (באוקטובר 1178) ועד לכיבושו ולהריסתו ב-29 באוגוסט 1179. הכיבוש שהסתיים בטבח של מגיניו מתועד היטב במקורות הכתובים הערביים, מכיוון שמדובר היה במבנה מונומנטלי צלבני שנכבש לאחר שנים של תבוסות מוסלמיות. החפירה הניבה ממצאים ארכאולוגיים עשירים ובהם שרידים המתוארכים בצורה חד משמעית לשנים [[1179]]-{{כ}}1178, עקבות של קרב וטבח ועדויות על תהליך הבנייה בימי הביניים. המחקר במקום עוסק בכמה רבדים. שאלות מרכזיות:
+
החפירה ב[[מצד עתרת]] היא פרויקט חפירה מרכזי שאלנבלום עמד בראשו מאז 1993. מצד עתרת הוא [[מבצר צלבני]], המצוי ליד [[גשר בנות יעקב]], שהיה קיים במשך אחד עשר חודשים בלבד למן היום שבו החלו בבנייתו (באוקטובר 1178) ועד לכיבושו ולהריסתו ב-29 באוגוסט 1179. הכיבוש שהסתיים בטבח של מגיניו מתועד היטב במקורות הכתובים הערביים, כיוון שמדובר היה במבנה מונומנטלי צלבני שנכבש לאחר שנים של תבוסות מוסלמיות. החפירה הניבה [[ממצא ארכאולוגי|ממצאים ארכאולוגיים]] עשירים ובהם שרידים המתוארכים בצורה חד משמעית לשנים 1178–1179, עקבות של קרב וטבח ועדויות על תהליך הבנייה בימי הביניים. המחקר במקום עוסק בכמה רבדים. שאלות מרכזיות:
1. תולדות הבנייה בימי הביניים: רוב המבצרים בימי הביניים הושלמו לפני שנהרסו מאוחר יותר. העובדה שמצד עתרת נהרס לפני שבנייתו הושלמה מאפשרת שחזור של המבצר: מה בונים קודם, מה אחר-כך ומהי שיטת העבודה.
+
* תולדות הבנייה בימי הביניים: רוב המבצרים בימי הביניים הושלמו לפני שנהרסו מאוחר יותר. העובדה שמצד עתרת נהרס לפני שבנייתו הושלמה מאפשרת שחזור של המבצר: מה בונים קודם, מה אחר-כך ומהי שיטת העבודה.
2. ימיו האחרונים של המבצר ותולדותיו של הכיבוש.
+
* ימיו האחרונים של המבצר ותולדותיו של הכיבוש.
3. הסוס הימי-ביניימי: במבצר נמצאו כעשרה שלדים של סוסים.
+
* הסוס הימי-ביניימי: במבצר נמצאו כעשרה שלדים של סוסים.
4. המבצר נבנה על הקו של [[השבר הסורי-אפריקאי]], הוא זז צפונה כ-2 מטר מאז הצלבנים וכ-8 מטר מאז [[תקופת הברזל]]. אלנבלום כתב על התקדמות השבר הסורי-אפריקאי ב-5,000 השנים שחלפו.{{הערה|{{הארץ|תאיר שכנר רוכמן|מבצר על קו השבר|1.1466531|21 בדצמבר 2007}}}}
+
* המבצר נבנה על הקו של [[השבר הסורי-אפריקאי]], הוא זז צפונה כ-2 מטר מאז הצלבנים וכ-8 מטר מאז [[תקופת הברזל]]. אלנבלום כתב על התקדמות השבר הסורי-אפריקאי ב-5,000 השנים שחלפו.{{הערה|{{הארץ|תאיר שכנר רוכמן|מבצר על קו השבר|1.1466531|21 בדצמבר 2007}}}}
  
 
===שינויי אקלים בימי הביניים===
 
===שינויי אקלים בימי הביניים===
אלנבלום טוען שב[[המאה ה-11|מאה ה-11]], לפני בוא הצלבנים, היה שינוי אקלימי דרמטי במזרח [[אגן הים התיכון]] שבא לידי ביטוי בשתי צורות: בצורות חסרות תקדים ב[[נילוס]] שהארוכות שבהן נמשכו חמש, שש ושבע שנים ושמצרים לא יכלה לעמוד בהן, ולגלי קור ב[[עיראק]]. בעניין זה עוסק ספרו האחרון שראה אור ב[[הוצאת אוניברסיטת קיימברידג']] בשנת 2012 : '''[[The Collapse of the Eastern Mediterranean]]'''.
+
אלנבלום טען שב[[המאה ה-11|מאה ה-11]], לפני בוא הצלבנים, היה שינוי אקלימי דרמטי במזרח [[אגן הים התיכון]] שבא לידי ביטוי בשתי צורות: [[בצורת|בצורות]] חסרות תקדים ב[[נילוס]] שהארוכות שבהן נמשכו חמש, שש ושבע שנים ושמצרים לא יכלה לעמוד בהן, וגלי קור ב[[עיראק]]. בעניין זה עוסק ספרו האחרון שראה אור ב[[הוצאת אוניברסיטת קיימברידג']] בשנת 2012: ''[[The Collapse of the Eastern Mediterranean]]''.
  
===פרויקטים עכשוויים===
+
===פרויקטים בעשור השני של המאה ה-21===
אלנבלום עוסק בפיתוח גישה תאורטית מכלילה ל"שבריריות" שלפיה, תקופה קצרה יחסית של עשור אחד או שניים שבה מתרחשות הפרעות אקלימיות, עלולה לגרום לתופעות חברתיות קשות ביותר ואילו התייצבות או שיפור קל יחסית בתנאי האקלים למשך כמה עשורים עשויה ליצור תנאים של שפע.
+
אלנבלום עסק בפיתוח גישה תאורטית מכלילה ל"שבריריות" שלפיה, תקופה קצרה יחסית של עשור אחד או שניים שבה מתרחשות הפרעות אקלימיות, עלולה לגרום לתופעות חברתיות קשות ביותר ואילו התייצבות או שיפור קל יחסית בתנאי האקלים למשך כמה עשורים עשויה ליצור תנאים של שפע.
  
אלנבלום משתתף במיזם העדכון וההרחבה של אוסף התעודות והמכתבים של המדינות הצלבניות במזרח (Revised Regesta Regni Hierosolymitani Database), שראשיתו במפעלו של הביבליוגרף וחוקר מסעי הצלב [[ריינהולד ריריכט]].{{הערה|[http://crusades-regesta.com Revised Regesta Regni Hierosolymitani Database]}}
+
אלנבלום השתתף במיזם העדכון וההרחבה של אוסף התעודות והמכתבים של המדינות הצלבניות במזרח (Revised Regesta Regni Hierosolymitani Database), שראשיתו במפעלו של הביבליוגרף וחוקר מסעי הצלב [[ריינהולד ריריכט]].{{הערה|[http://crusades-regesta.com Revised Regesta Regni Hierosolymitani Database]}}
  
 
==ספריו==
 
==ספריו==
 
<div style="direction: ltr;">
 
<div style="direction: ltr;">
* Ellenblum, R., 1998, '''Frankish Rural Settlement in the Latin Kingdom of Jerusalem''', Cambridge, [[Cambridge University Press]], 425 pages.
+
* Ellenblum, R., ''Frankish Rural Settlement in the Latin Kingdom of Jerusalem''. Cambridge: [[Cambridge University Press]], 1998.
 
+
* Ronnie Ellenblum, ''Crusader castles and modern histories'' Cambridge, UK: Cambridge University Press, 2007.
* . '''Crusader castles and modern histories''' / Ronnie Ellenblum.  Cambridge, UK : Cambridge University Press, 2007
+
* ''In laudem Hierosolymitani :Studies in Crusades and Medieval Culture in Honour of Benjamin Z. Kedar'', edited by Iris Shagrir, Ronnie Ellenblum and Jonathan Riley-Smith. Aldershot: Ashgate, 2007.
 
+
* ''[[The Collapse of the Eastern Mediterranean]] - Climate Change and the Decline of the East, 950-1072''. Cambridge University Press, 2012.
* '''In laudem Hierosolymitani : studies in Crusades and medieval culture in honour of Benjamin Z. Kedar''' / edited by Iris Shagrir, Ronnie Ellenblum and Jonathan Riley-Smith. Aldershot : Ashgate, 2007.
 
* '''[[The Collapse of the Eastern Mediterranean]] - Climate Change and the Decline of the East, 950-107''', Cambridge University Press, 2012.
 
 
</div>
 
</div>
  
 
==ספרי הדרכה==
 
==ספרי הדרכה==
 
+
* עם [[אברהם שטאל]], ובני פרנקל, '''קיסריה''': הדרכה באתר היסטורי מגוון, [ירושלים]: משרד החנוך והתרבות - אגף הנוער - היחידה לידיעת הארץ ולימודי שדה, תשמ"ב 1982.
* עם [[אברהם שטאל]], ובני פרנקל, '''קיסריה''': הדרכה באתר היסטורי מגוון / [ירושלים] : משרד החנוך והתרבות - אגף הנוער - היחידה לידיעת הארץ ולימודי שדה, תשמ"ב 1982.
+
* עם עמיר אידלמן ונחמה שפרן, '''נדידת היבשות''', [ירושלים]: משרד החינוך והתרבות - אגף הנוער - האגף לטיפוח רווחה ושיקום - היחידה לידיעת הארץ ולימודי שדה, תשמ"ד 1984, תשמ"ו 1986.
 
+
* '''על חומותייך ירושלים''': מסלולי סיורים, ירושלים: [[הוצאת יד יצחק בן-צבי]], 1988.
* עם עמיר אידלמן, ונחמה שפרן, '''נדידת היבשות''', (ערכה: נחמה שפרן), [ירושלים] : משרד החינוך והתרבות - אגף הנוער - האגף לטיפוח רווחה ושיקום - היחידה לידיעת הארץ ולמודי שדה, תשמ"ד 1984, תשמ"ו 1986.
+
* עם בני פרנקל , '''הכרמל וחופו''': למורה ולמדריך: חומר לימוד לתלמידי החטיבה העליונה, מתאים לתוכנית הלימודים של משרד החינוך והתרבות (איורים: ורד שתיל), ירושלים: משרד החינוך והתרבות-אגף הנוער-האגף לטיפוח רווחה ושיקום-היחידה לידיעת הארץ ולימודי שדה, תשמ"ו-1986.
 
 
* '''על חומותייך ירושלים''' : מסלולי סיורים, ירושלים : [[הוצאת יד יצחק בן-צבי]], 1988.
 
 
 
* '''הכרמל וחופו''' : למורה ולמדריך : חומר לימוד לתלמידי החטיבה העליונה, מתאים לתוכנית הלימודים של משרד החינוך והתרבות / כתבו ועיבדו בני פרנקל, רוני אלנבלום ... ; איורים - ורד שתיל ... ירושלים : משרד החינוך והתרבות-אגף הנוער-האגף לטיפוח רווחה ושיקום-היחידה לידיעת הארץ ולימודי שדה, תשמ"ו-1986.
 
 
<div style="direction: ltr;">
 
<div style="direction: ltr;">
* The walls of Jerusalem : a guide to the ramparts walking tour'' / Ronnie Ellenblum, Amnon Ramon. Jerusalem : Yad Izhak Ben-'''Zvi, c1995.
+
* Ronnie Ellenblum, Amnon Ramon, ''The walls of Jerusalem: a guide to the ramparts walking tour'', Jerusalem: Yad Izhak Ben-Zvi, c1995.
 
</div>
 
</div>
* '''תוכניות ומפות לקורס ערים היסטוריות באירופה''', (ערכה: עינת גפן), ירושלים : האוניברסיטה העברית - המחלקה לגאוגרפיה, תשנ"ח-1998.
+
* '''תוכניות ומפות לקורס ערים היסטוריות באירופה''' (ערכה: עינת גפן), ירושלים: האוניברסיטה העברית - המחלקה לגאוגרפיה, תשנ"ח-1998.
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
* [http://university.qwerty.org.il/?p=141 ערים היסטוריות באירופה], הרצאות מצולמות של הקורס
+
* [https://web.archive.org/web/20131006204001/http://university.qwerty.org.il/?p=141 ערים היסטוריות באירופה], הרצאות מצולמות של הקורס
 
* {{הארץ|תאיר שכנר רוכמן|מבצר על קו השבר|1.1466531|21 בדצמבר 2007}}
 
* {{הארץ|תאיר שכנר רוכמן|מבצר על קו השבר|1.1466531|21 בדצמבר 2007}}
 
* [http://vadumiacob.huji.ac.il/ronnie.html אתר החפירה במצד עתרת]
 
* [http://vadumiacob.huji.ac.il/ronnie.html אתר החפירה במצד עתרת]
 
* {{הארץ|אסף שטול-טראורינג|אקלים פוליטי לא יציב|1.1832081|28 בספטמבר 2012}}
 
* {{הארץ|אסף שטול-טראורינג|אקלים פוליטי לא יציב|1.1832081|28 בספטמבר 2012}}
 
* {{כלכליסט|אורי פסובסקי|ההיסטוריון רוני אלנבלום והתיאוריה שלו על האקלים שהצמיח את דאעש|3673790|19 בנובמבר 2015}}
 
* {{כלכליסט|אורי פסובסקי|ההיסטוריון רוני אלנבלום והתיאוריה שלו על האקלים שהצמיח את דאעש|3673790|19 בנובמבר 2015}}
* {{הקלטה}} [https://geekonomy.net/2017/07/18/geekonomy130/ פרופ' רוני אלנבלום היסטוריון אקלימי] ב[[פודקאסט]] "גיקונומי", 18 ביולי 2017  
+
* {{הקלטה}} [https://geekonomy.net/2017/07/18/geekonomy130/ פרופ' רוני אלנבלום היסטוריון אקלימי] ב[[פודקאסט]] "גיקונומי", 18 ביולי 2017
 +
* {{הארץ|עופר אדרת|ההיסטוריון והגיאוגרף פרופ' רוני אלנבלום מת מהתקף לב בגיל 68|1.9435163|8 בינואר 2021}}
  
'''מכּתביו''':
+
'''מכתביו'''
 
* [http://toldot.cet.ac.il/movie10.aspx מבצרים צלבניים וזהויות לאומיות], הרצאה מצולמת, באתר תולדוט
 
* [http://toldot.cet.ac.il/movie10.aspx מבצרים צלבניים וזהויות לאומיות], הרצאה מצולמת, באתר תולדוט
 
* {{ynet||מפלצות הבטון קוברות את הקסם|3271390|9 ביולי 2006}}
 
* {{ynet||מפלצות הבטון קוברות את הקסם|3271390|9 ביולי 2006}}
 
* {{ynet||עיר הולכת ונמוגה|3118442|27 ביולי 2005}}
 
* {{ynet||עיר הולכת ונמוגה|3118442|27 ביולי 2005}}
 
* {{הארץ||יש לי סימפטיה לאנשים שלא מתייאשים בירושלים|1.993995|26 באוגוסט 2004}}
 
* {{הארץ||יש לי סימפטיה לאנשים שלא מתייאשים בירושלים|1.993995|26 באוגוסט 2004}}
 +
* [https://academy.ac.il/SystemFiles2015/Igeret40_2018-Ronnie_Ellenblum.pdf שבריריות: קריסה, שפע והגילוי מחדש של שינויי האקלים], באתר [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]]
 
* ספרו [http://books.google.com/books?id=TggKwjOCMnMC&printsec=frontcover&dq=%22Ronnie+Ellenblum+%22&source=bl&ots=X2Lay9vQze&sig=oAjBW5oLix23e15STcQMcT4xuXY&hl=iw&ei=9-TMS-KSKMX3OePmwOoF&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=8&ved=0CCkQ6AEwBw#v=onepage&q&f=false Frankish Rural Settlement in the Latin Kingdom of Jerusalem] בגוגל ספרים
 
* ספרו [http://books.google.com/books?id=TggKwjOCMnMC&printsec=frontcover&dq=%22Ronnie+Ellenblum+%22&source=bl&ots=X2Lay9vQze&sig=oAjBW5oLix23e15STcQMcT4xuXY&hl=iw&ei=9-TMS-KSKMX3OePmwOoF&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=8&ved=0CCkQ6AEwBw#v=onepage&q&f=false Frankish Rural Settlement in the Latin Kingdom of Jerusalem] בגוגל ספרים
 
* ספרו [http://books.google.com/books?id=oiYgyRyL97oC&printsec=frontcover&dq=%22Ronnie+Ellenblum+%22&source=bl&ots=oqa8k9Je97&sig=BhEwjFVApUQabejtNC75GHuqBwA&hl=iw&ei=auXMS_rjFtOXOP3upP0F&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=5&ved=0CBoQ6AEwBDge#v=onepage&q=%22Ronnie%20Ellenblum%20%22&f=false Crusader castles and modern histories] בגוגל ספרים
 
* ספרו [http://books.google.com/books?id=oiYgyRyL97oC&printsec=frontcover&dq=%22Ronnie+Ellenblum+%22&source=bl&ots=oqa8k9Je97&sig=BhEwjFVApUQabejtNC75GHuqBwA&hl=iw&ei=auXMS_rjFtOXOP3upP0F&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=5&ved=0CBoQ6AEwBDge#v=onepage&q=%22Ronnie%20Ellenblum%20%22&f=false Crusader castles and modern histories] בגוגל ספרים
Line 82: Line 86:
 
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
 
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
  
 +
{{בקרת זהויות}}
 
{{מיון רגיל:אלנבלום, רוני}}
 
{{מיון רגיל:אלנבלום, רוני}}
[[קטגוריה:סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: מדעי החברה]]
+
[[קטגוריה:סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: גאוגרפיה]]
 
[[קטגוריה:גאוגרפים ישראלים]]
 
[[קטגוריה:גאוגרפים ישראלים]]
 
[[קטגוריה:חוקרי ארץ ישראל]]
 
[[קטגוריה:חוקרי ארץ ישראל]]
Line 90: Line 95:
 
[[קטגוריה:גאוגרפים יהודים]]
 
[[קטגוריה:גאוגרפים יהודים]]
 
[[קטגוריה:חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]]
 
[[קטגוריה:חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]]
 
+
[[קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים]]
{{קרדיט ויקיפדיה}}
+
[[קטגוריה:בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים]]
 +
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1952]]
 +
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-2021]]
 +
{{קרדיט ויקיפדיה|שם מקורי=רוני אלנבלום|עודכן בתאריך=2021-01-10T12:03:27Z|מגרסה=30339765}}
  
 
{{נבדק ואושר}}
 
{{נבדק ואושר}}

Latest revision as of 05:54, 11 January 2021

רוני אלנבלום
רוני אלנבלום
רוני אלנבלום
ענף מדעי גאוגרפיה היסטורית
תרומות עיקריות
חקר ממלכת הצלבנים
חקר ההיסטוריה הסביבתית אקלימית
חקר ערים היסטוריות

אהרן רוני אלנבלום (21 ביוני 19527 בינואר 2021) היה גאוגרף והיסטוריון ישראלי שהתמחה בחקר ממלכת הצלבנים, בחקר הערים ההיסטוריות ובהיסטוריה סביבתית אקלימית. היה פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית בירושלים, היה חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ועמית בקולג' קלייר הול באוניברסיטת קיימברידג'.

ביוגרפיה

רוני אלנבלום נולד וגדל בבאר שבע, בן למאיר ובת שבע אלנבלום, ילידי פולין, סבו וסבתו חיו ברומניה ונפטרו מהשפעת הספרדית, נושא אותו יחקור לימים. הוא חי בירושלים מאז שנת 1974. למד שנה אחת ארכיאולוגיה בטרם החליף את חוג לימודיו לתואר ראשון בגאולוגיה ולתארים שני ושלישי בחוג לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים. עסק בהוראה ובחינוך בבית הספר הניסויי ירושלים ובחברה להגנת הטבע. עבודת הדוקטור שלו עוסקת ב"ישוב הכפרי הפרנקי בארץ-ישראל בתקופה הצלבנית" ונכתבה בהדרכת הפרופסורים בנימין זאב קדר ויהושע בן-אריה. בשנים 1988–1989 שהה בבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה בפריז בהדרכת ז'אק לה-גוף ועשה פוסט-דוקטורט בסורבון. התמנה למרצה ב-1994, למרצה בכיר ב-1998, לפרופסור חבר ב-2005. שהה בשבתון כעמית מחקר בקולג' קלייר הול באוניברסיטת קיימברידג' בשנים 1998–1999 והיה עמית מחקר במכון הישראלי ללימודים מתקדמים בשנת 9–2008. עמד בראש בית הספר להיסטוריה באוניברסיטה העברית בשנים 2006–2008 ובראש ארגון הסגל האקדמי הבכיר בירושלים במהלך שביתת הסגל האקדמי הבכיר של שנת 2008.

היה נשוי ללינור בתם של אליהו לנקין, מפקד אלטלנה, ושל דוריס לנקין ולהם שלושה ילדים.

נפטר בינואר 2021.

מחקריו

רוני אלנבלום עסק בחקר ההיבטים המרחביים של ימי הביניים בכלל ותקופת הצלבנים בארץ ישראל בפרט.

ההתיישבות הכפרית הפרנקית בממלכת ירושלים הלטינית

זהו ספרו הראשון[1] המתמודד עם התאוריה שפותחה על ידי יהושע פראוור מהאוניברסיטה העברית וריימונד (אוטו) סמייל מאוניברסיטת קיימברידג' ושלפיה הצלבנים לא חיו כמעט ביישובים החקלאיים, אלא רק במבצרים ובערים, והארץ הייתה מיושבת על ידי תושבים מקומיים שהיו ברובם ערבים ומוסלמים.

אלנבלום מסתמך על עדויות טקסטואליות וארכאולוגיות ומראה כי בתקופה הצלבנית היו בארץ ישראל יותר ממאתיים יישובים צלבניים ובהם כפרים, בתי חווה ופרברים חקלאיים. את אחד מן המקומות האלה, הכפר מעיליא שבגליל (Castellum Regis של הצלבנים), הוא הצליח לשחזר על סמך התעודות הכתובות ועל סמך סקר שדה שערך שם.[2] אלנבלום טען גם כי מספר התושבים הנוצריים שחיו בארץ היה גדול מששיערו לפניו, וכי הצלבנים התיישבו באזורים שבהם חיו תושבים נוצרים מקומיים ולא התיישבו באזורים הלא-נוצריים של הארץ (למשל במרכז השומרון או במזרח הגליל). הוא הראה כי גם ההפך הוא הנכון וכי כמעט בכל מקום יישוב שהיה בו יישוב נוצרי בימי הביניים, הייתה גם התיישבות צלבנית.

מבצרי הצלבנים וההיסטוריה המודרנית

בספר הזה[3] הצביע אלנבלום על השינוי ביחס למסעי הצלב שהחל לדבריו במחצית השנייה של המאה ה-18. עד אז הוצגו המסעים ככישלון נורא שהחל אומנם במצוות הא-לוהים, אך השתבש משחטאו הצלבנים והביאו לשפיכות דמים קשה של המונים שמתו על לא עוול בכפם. בראשית המאה ה-19 החלו הרומנטיקנים להציג את מסעי הצלב באור חיובי והפכו אותם מכישלון מביש למקור לגאווה. התופעה הגיעה לשיאה בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-19, כשעמים שונים החלו לנכס את מסעי הצלב ולהפוך אותם לחלק מן האתוסים הלאומיים שלהם. ראשונים היו הצרפתים ובעקבותיהם באו גם הגרמנים, האנגלים והבלגים. גם היסטוריונים ציונים השתמשו בהם לביסוס האתוס הלאומי הישראלי אך עשו זאת על דרך השלילה: העובדה שהצלבנים לא התיישבו בארץ ולא הצליחו למשוך אליה מהגרים נתפסו כסיבות לנפילת מסעי הצלב, ואילו ההצלחה הציונית בתחומים האלה נתפסה כערובה להצלחתה.

ההשפעה של השיח הלאומי והשיח הקולוניאליסטי על כיווני המחקר ניכרת עד עצם היום הזה. כך למשל, התפיסה שלפיה הצלבנים כוננו במזרח "מדינה", שהייתה מוקפת בגבולות קוויים והתפיסה שלפיה המבצרים נועדו להגן על הגבולות הללו היא תפיסה אנכרוניסטית, המושפעת מתפיסת מדינת הלאום במאה ה–19. גבולות בין מדינות במובן המודרני של המילה אינם נזכרים בתעודות מימי הבינייים וקרוב לוודאי שלא הייתה להם משמעות בתפיסת המרחב של בני התקופה. אלנבלום כפר גם בתקיפות של המושג "מבצר" עצמו. בכל יישוב ימי ביניימי היה מרכיב מבוצר, ובכל יישוב ימי ביניימי עסקו בחקלאות. המבצר (Castellum/Castrum) אינו אלא יישוב יותר גדול שהעניק שירותים שאי אפשר היה לספק במקומות קטנים יותר, כמו שווקים, כנסייה וכדומה. אחד השירותים שנדרשו בימי הביניים היה הביטחון וה"מבצרים" העניקו לאוכלוסיית הסביבה גם את השירות הזה.

אלנבלום הראה שהרוב המוחלט של מבצרי הצלבנים נבנה בתקופות שלום ולא בתקופות של מלחמה, ורובם הוקמו באזורים שבהם לא הייתה סכנה של התקפות חיצוניות. העדיף להשתמש בביצור (Fortification) כאל טכנולוגיה צבאית יקרה ההולכת ומתפתחת ככל שמתפתחת טכנולוגיית המצור וכיבוש המבצרים של הצד שכנגד. המלחמה היא דיאלוג אלים המונצח בביצורים.

מאז המאה ה-19 יש ויכוח במחקר אם טכנולוגיית הביצור הקונצנטרי הומצאה במזרח או הובאה מאירופה. לדעתו של אלנבלום טכנולוגיית הביצור הזאת הומצאה במזרח לאחר שהסתבר לפרנקים כי הביצורים הישנים, הפשוטים יותר, אינם עמידים עוד בפני מלאכת המצור המוסלמי והיה צורך בטכנולוגיות ביצור מתקדמות יותר. כוכב הירדן (Belvoir) הוא לדעת אלנבלום הביצור הקונצנטרי השלם הראשון שהוקם במזרח.

מצד עתרת (Vadum Iacob)

החפירה במצד עתרת היא פרויקט חפירה מרכזי שאלנבלום עמד בראשו מאז 1993. מצד עתרת הוא מבצר צלבני, המצוי ליד גשר בנות יעקב, שהיה קיים במשך אחד עשר חודשים בלבד למן היום שבו החלו בבנייתו (באוקטובר 1178) ועד לכיבושו ולהריסתו ב-29 באוגוסט 1179. הכיבוש שהסתיים בטבח של מגיניו מתועד היטב במקורות הכתובים הערביים, כיוון שמדובר היה במבנה מונומנטלי צלבני שנכבש לאחר שנים של תבוסות מוסלמיות. החפירה הניבה ממצאים ארכאולוגיים עשירים ובהם שרידים המתוארכים בצורה חד משמעית לשנים 1178–1179, עקבות של קרב וטבח ועדויות על תהליך הבנייה בימי הביניים. המחקר במקום עוסק בכמה רבדים. שאלות מרכזיות:

  • תולדות הבנייה בימי הביניים: רוב המבצרים בימי הביניים הושלמו לפני שנהרסו מאוחר יותר. העובדה שמצד עתרת נהרס לפני שבנייתו הושלמה מאפשרת שחזור של המבצר: מה בונים קודם, מה אחר-כך ומהי שיטת העבודה.
  • ימיו האחרונים של המבצר ותולדותיו של הכיבוש.
  • הסוס הימי-ביניימי: במבצר נמצאו כעשרה שלדים של סוסים.
  • המבצר נבנה על הקו של השבר הסורי-אפריקאי, הוא זז צפונה כ-2 מטר מאז הצלבנים וכ-8 מטר מאז תקופת הברזל. אלנבלום כתב על התקדמות השבר הסורי-אפריקאי ב-5,000 השנים שחלפו.[4]

שינויי אקלים בימי הביניים

אלנבלום טען שבמאה ה-11, לפני בוא הצלבנים, היה שינוי אקלימי דרמטי במזרח אגן הים התיכון שבא לידי ביטוי בשתי צורות: בצורות חסרות תקדים בנילוס שהארוכות שבהן נמשכו חמש, שש ושבע שנים ושמצרים לא יכלה לעמוד בהן, וגלי קור בעיראק. בעניין זה עוסק ספרו האחרון שראה אור בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג' בשנת 2012: The Collapse of the Eastern Mediterranean.

פרויקטים בעשור השני של המאה ה-21

אלנבלום עסק בפיתוח גישה תאורטית מכלילה ל"שבריריות" שלפיה, תקופה קצרה יחסית של עשור אחד או שניים שבה מתרחשות הפרעות אקלימיות, עלולה לגרום לתופעות חברתיות קשות ביותר ואילו התייצבות או שיפור קל יחסית בתנאי האקלים למשך כמה עשורים עשויה ליצור תנאים של שפע.

אלנבלום השתתף במיזם העדכון וההרחבה של אוסף התעודות והמכתבים של המדינות הצלבניות במזרח (Revised Regesta Regni Hierosolymitani Database), שראשיתו במפעלו של הביבליוגרף וחוקר מסעי הצלב ריינהולד ריריכט.[5]

ספריו

  • Ellenblum, R., Frankish Rural Settlement in the Latin Kingdom of Jerusalem. Cambridge: Cambridge University Press, 1998.
  • Ronnie Ellenblum, Crusader castles and modern histories Cambridge, UK: Cambridge University Press, 2007.
  • In laudem Hierosolymitani :Studies in Crusades and Medieval Culture in Honour of Benjamin Z. Kedar, edited by Iris Shagrir, Ronnie Ellenblum and Jonathan Riley-Smith. Aldershot: Ashgate, 2007.
  • The Collapse of the Eastern Mediterranean - Climate Change and the Decline of the East, 950-1072. Cambridge University Press, 2012.

ספרי הדרכה

  • עם אברהם שטאל, ובני פרנקל, קיסריה: הדרכה באתר היסטורי מגוון, [ירושלים]: משרד החנוך והתרבות - אגף הנוער - היחידה לידיעת הארץ ולימודי שדה, תשמ"ב 1982.
  • עם עמיר אידלמן ונחמה שפרן, נדידת היבשות, [ירושלים]: משרד החינוך והתרבות - אגף הנוער - האגף לטיפוח רווחה ושיקום - היחידה לידיעת הארץ ולימודי שדה, תשמ"ד 1984, תשמ"ו 1986.
  • על חומותייך ירושלים: מסלולי סיורים, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1988.
  • עם בני פרנקל , הכרמל וחופו: למורה ולמדריך: חומר לימוד לתלמידי החטיבה העליונה, מתאים לתוכנית הלימודים של משרד החינוך והתרבות (איורים: ורד שתיל), ירושלים: משרד החינוך והתרבות-אגף הנוער-האגף לטיפוח רווחה ושיקום-היחידה לידיעת הארץ ולימודי שדה, תשמ"ו-1986.
  • Ronnie Ellenblum, Amnon Ramon, The walls of Jerusalem: a guide to the ramparts walking tour, Jerusalem: Yad Izhak Ben-Zvi, c1995.
  • תוכניות ומפות לקורס ערים היסטוריות באירופה (ערכה: עינת גפן), ירושלים: האוניברסיטה העברית - המחלקה לגאוגרפיה, תשנ"ח-1998.

קישורים חיצוניים

מכתביו

הערות שוליים

  1. ^ Ellenblum, R., 1998, Frankish Rural Settlement in the Latin Kingdom of Jerusalem, Cambridge, Cambridge University Press, 425 pages.
  2. ^ Ellenblum, R. 1996, “Colonization Activities in the Frankish East: The Example of Castellum Regis [Mi'ilya]”, English Historical Review, 111, 104-122.
  3. ^ Crusader castles and modern histories / Ronnie Ellenblum. Cambridge, UK : Cambridge University Press, 2007.
  4. ^ תאיר שכנר רוכמן, מבצר על קו השבר, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2007
  5. ^ Revised Regesta Regni Hierosolymitani Database

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +1593 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png