View source for רוני אלנבלום

{{מדען
| תמונה = [[קובץ:Professor Ronnie-Ellenblum-Oct-2007.gif|250px|רוני אלנבלום]]
| ענף מדעי =[[גאוגרפיה היסטורית]]
| תרומות עיקריות = חקר [[ממלכת הצלבנים]]{{ש}}חקר ההיסטוריה הסביבתית אקלימית{{ש}} חקר ערים היסטוריות
|כיתוב=רוני אלנבלום}}
'''אהרן רוני אלנבלום''' ([[21 ביוני]] [[1952]] – [[7 בינואר]] [[2021]]) היה [[גאוגרף]] ו[[היסטוריון]] [[ישראלי]] שהתמחה בחקר [[ממלכת הצלבנים]], בחקר הערים ההיסטוריות ובהיסטוריה סביבתית אקלימית. היה [[פרופסור מן המניין]] ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]], היה חבר [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]], ועמית בקולג' קלייר הול ב[[אוניברסיטת קיימברידג']].

==ביוגרפיה==
רוני אלנבלום נולד וגדל ב[[באר שבע]], בן למאיר ובת שבע אלנבלום, [[יהדות פולין|ילידי פולין]], סבו וסבתו חיו ב[[רומניה]] ונפטרו מ[[השפעת הספרדית]], נושא אותו יחקור לימים. הוא חי ב[[ירושלים]] מאז שנת [[1974]]. למד שנה אחת [[ארכיאולוגיה]] בטרם החליף את חוג לימודיו ל[[תואר ראשון]] ב[[גאולוגיה]] ולתארים [[תואר שני|שני]] ו[[תואר שלישי|שלישי]] בחוג לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים. עסק בהוראה ובחינוך ב[[בית הספר הניסויי ירושלים]] וב[[החברה להגנת הטבע|חברה להגנת הטבע]]. עבודת ה[[דוקטור]] שלו עוסקת ב"ישוב הכפרי הפרנקי בארץ-ישראל בתקופה הצלבנית" ונכתבה בהדרכת הפרופסורים [[בנימין זאב קדר]] ו[[יהושע בן-אריה]]. בשנים 1988–1989 שהה ב[[בית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה]] בפריז בהדרכת [[ז'אק לה-גוף]] ועשה [[פוסט-דוקטורט]] ב[[סורבון]]. התמנה ל[[מרצה]] ב-1994, ל[[מרצה בכיר]] ב-1998, ל[[פרופסור חבר]] ב-2005. שהה בשבתון כ[[עמית מחקר]] בקולג' קלייר הול ב[[אוניברסיטת קיימברידג']] בשנים 1998–1999 והיה עמית מחקר ב[[המכון הישראלי ללימודים מתקדמים|מכון הישראלי ללימודים מתקדמים]] בשנת 9–2008.
עמד בראש בית הספר להיסטוריה באוניברסיטה העברית בשנים 2006–2008 ובראש ארגון הסגל האקדמי הבכיר בירושלים במהלך [[שביתת הסגל האקדמי הבכיר (תשס"ח)|שביתת הסגל האקדמי הבכיר]] של שנת 2008.

היה נשוי ללינור בתם של [[אליהו לנקין]], מפקד [[אלטלנה]], ושל דוריס לנקין ולהם שלושה ילדים.

נפטר ב[[ינואר]] [[2021]].

==מחקריו==
רוני אלנבלום עסק בחקר ההיבטים המרחביים של [[ימי הביניים]] בכלל ותקופת הצלבנים בארץ ישראל בפרט.

===ההתיישבות הכפרית הפרנקית בממלכת ירושלים הלטינית===
זהו ספרו הראשון{{הערה|Ellenblum, R., 1998, ''Frankish Rural Settlement in the Latin Kingdom of Jerusalem'', Cambridge, Cambridge University Press, 425 pages.}} המתמודד עם התאוריה שפותחה על ידי [[יהושע פראוור]] מהאוניברסיטה העברית וריימונד (אוטו) סמייל מאוניברסיטת קיימברידג' ושלפיה הצלבנים לא חיו כמעט ביישובים החקלאיים, אלא רק במבצרים ובערים, והארץ הייתה מיושבת על ידי תושבים מקומיים שהיו ברובם [[ערבים]] ו[[מוסלמים]].

אלנבלום מסתמך על עדויות טקסטואליות וארכאולוגיות ומראה כי בתקופה הצלבנית היו בארץ ישראל יותר ממאתיים יישובים צלבניים ובהם כפרים, בתי חווה ופרברים חקלאיים. את אחד מן המקומות האלה, הכפר [[מעיליא]] שבגליל (Castellum Regis של הצלבנים), הוא הצליח לשחזר על סמך התעודות הכתובות ועל סמך סקר שדה שערך שם.{{הערה|Ellenblum, R. 1996, “Colonization Activities in the Frankish East: The Example of Castellum Regis [Mi'ilya]”, ''English Historical Review'', 111, 104-122.}} אלנבלום טען גם כי מספר התושבים הנוצריים שחיו בארץ היה גדול מששיערו לפניו, וכי הצלבנים התיישבו באזורים שבהם חיו תושבים נוצרים מקומיים ולא התיישבו באזורים הלא-נוצריים של הארץ (למשל במרכז השומרון או במזרח הגליל). הוא הראה כי גם ההפך הוא הנכון וכי כמעט בכל מקום יישוב שהיה בו יישוב נוצרי בימי הביניים, הייתה גם התיישבות צלבנית.

===מבצרי הצלבנים וההיסטוריה המודרנית===
בספר הזה{{הערה|  Crusader castles and modern histories'' / Ronnie Ellenblum. Cambridge, UK : Cambridge University Press,'' 2007.}} הצביע אלנבלום על השינוי ביחס ל[[מסעי הצלב]] שהחל לדבריו במחצית השנייה של [[המאה ה-18]]. עד אז הוצגו המסעים ככישלון נורא שהחל אומנם במצוות הא-לוהים, אך השתבש משחטאו הצלבנים והביאו לשפיכות דמים קשה של המונים שמתו על לא עוול בכפם. בראשית [[המאה ה-19]] החלו הרומנטיקנים להציג את מסעי הצלב באור חיובי והפכו אותם מכישלון מביש למקור לגאווה. התופעה הגיעה לשיאה בשנות [[שנות ה-20 של המאה ה-19|ה-20]] ו[[שנות ה-30 של המאה ה-19|ה-30]] של המאה ה-19, כשעמים שונים החלו לנכס את מסעי הצלב ולהפוך אותם לחלק מן ה[[אתוס]]ים הלאומיים שלהם. ראשונים היו ה[[צרפתים]] ובעקבותיהם באו גם ה[[גרמנים]], ה[[אנגלים]] וה[[בלגים]]. גם היסטוריונים [[ציונות|ציונים]] השתמשו בהם לביסוס האתוס הלאומי הישראלי אך עשו זאת על דרך השלילה: העובדה שהצלבנים לא התיישבו בארץ ולא הצליחו למשוך אליה [[מהגר]]ים נתפסו כסיבות לנפילת מסעי הצלב, ואילו ההצלחה הציונית בתחומים האלה נתפסה כערובה להצלחתה.

ההשפעה של השיח הלאומי והשיח ה[[קולוניאליזם|קולוניאליסטי]] על כיווני המחקר ניכרת עד עצם היום הזה. כך למשל, התפיסה שלפיה הצלבנים כוננו במזרח "מדינה", שהייתה מוקפת בגבולות קוויים והתפיסה שלפיה המבצרים נועדו להגן על הגבולות הללו היא תפיסה [[אנכרוניזם|אנכרוניסטית]], המושפעת מתפיסת [[מדינת הלאום]] במאה ה–19. גבולות בין מדינות במובן המודרני של המילה אינם נזכרים בתעודות מימי הבינייים וקרוב לוודאי שלא הייתה להם משמעות בתפיסת המרחב של בני התקופה. אלנבלום כפר גם בתקיפות של המושג "מבצר" עצמו. בכל יישוב ימי ביניימי היה מרכיב מבוצר, ובכל יישוב ימי ביניימי עסקו בחקלאות. המבצר (Castellum/Castrum) אינו אלא יישוב יותר גדול שהעניק שירותים שאי אפשר היה לספק במקומות קטנים יותר, כמו שווקים, כנסייה וכדומה. אחד השירותים שנדרשו בימי הביניים היה הביטחון וה"מבצרים" העניקו לאוכלוסיית הסביבה גם את השירות הזה.

אלנבלום הראה שהרוב המוחלט של מבצרי הצלבנים נבנה בתקופות שלום ולא בתקופות של מלחמה, ורובם הוקמו באזורים שבהם לא הייתה סכנה של התקפות חיצוניות.
העדיף להשתמש בביצור (Fortification) כאל טכנולוגיה צבאית יקרה ההולכת ומתפתחת ככל שמתפתחת טכנולוגיית המצור וכיבוש המבצרים של הצד שכנגד. המלחמה היא דיאלוג אלים המונצח בביצורים.

מאז המאה ה-19 יש ויכוח במחקר אם טכנולוגיית הביצור הקונצנטרי הומצאה במזרח או הובאה מאירופה. לדעתו של אלנבלום טכנולוגיית הביצור הזאת הומצאה במזרח לאחר שהסתבר לפרנקים כי הביצורים הישנים, הפשוטים יותר, אינם עמידים עוד בפני מלאכת המצור המוסלמי והיה צורך בטכנולוגיות ביצור מתקדמות יותר. [[כוכב הירדן]] (Belvoir) הוא לדעת אלנבלום הביצור הקונצנטרי השלם הראשון שהוקם במזרח.

===מצד עתרת (Vadum Iacob)===
החפירה ב[[מצד עתרת]] היא פרויקט חפירה מרכזי שאלנבלום עמד בראשו מאז 1993. מצד עתרת הוא [[מבצר צלבני]], המצוי ליד [[גשר בנות יעקב]], שהיה קיים במשך אחד עשר חודשים בלבד למן היום שבו החלו בבנייתו (באוקטובר 1178) ועד לכיבושו ולהריסתו ב-29 באוגוסט 1179. הכיבוש שהסתיים בטבח של מגיניו מתועד היטב במקורות הכתובים הערביים, כיוון שמדובר היה במבנה מונומנטלי צלבני שנכבש לאחר שנים של תבוסות מוסלמיות. החפירה הניבה [[ממצא ארכאולוגי|ממצאים ארכאולוגיים]] עשירים ובהם שרידים המתוארכים בצורה חד משמעית לשנים 1178–1179, עקבות של קרב וטבח ועדויות על תהליך הבנייה בימי הביניים. המחקר במקום עוסק בכמה רבדים. שאלות מרכזיות:
* תולדות הבנייה בימי הביניים: רוב המבצרים בימי הביניים הושלמו לפני שנהרסו מאוחר יותר. העובדה שמצד עתרת נהרס לפני שבנייתו הושלמה מאפשרת שחזור של המבצר: מה בונים קודם, מה אחר-כך ומהי שיטת העבודה.
* ימיו האחרונים של המבצר ותולדותיו של הכיבוש.
* הסוס הימי-ביניימי: במבצר נמצאו כעשרה שלדים של סוסים.
* המבצר נבנה על הקו של [[השבר הסורי-אפריקאי]], הוא זז צפונה כ-2 מטר מאז הצלבנים וכ-8 מטר מאז [[תקופת הברזל]]. אלנבלום כתב על התקדמות השבר הסורי-אפריקאי ב-5,000 השנים שחלפו.{{הערה|{{הארץ|תאיר שכנר רוכמן|מבצר על קו השבר|1.1466531|21 בדצמבר 2007}}}}

===שינויי אקלים בימי הביניים===
אלנבלום טען שב[[המאה ה-11|מאה ה-11]], לפני בוא הצלבנים, היה שינוי אקלימי דרמטי במזרח [[אגן הים התיכון]] שבא לידי ביטוי בשתי צורות: [[בצורת|בצורות]] חסרות תקדים ב[[נילוס]] שהארוכות שבהן נמשכו חמש, שש ושבע שנים ושמצרים לא יכלה לעמוד בהן, וגלי קור ב[[עיראק]]. בעניין זה עוסק ספרו האחרון שראה אור ב[[הוצאת אוניברסיטת קיימברידג']] בשנת 2012: ''[[The Collapse of the Eastern Mediterranean]]''.

===פרויקטים בעשור השני של המאה ה-21===
אלנבלום עסק בפיתוח גישה תאורטית מכלילה ל"שבריריות" שלפיה, תקופה קצרה יחסית של עשור אחד או שניים שבה מתרחשות הפרעות אקלימיות, עלולה לגרום לתופעות חברתיות קשות ביותר ואילו התייצבות או שיפור קל יחסית בתנאי האקלים למשך כמה עשורים עשויה ליצור תנאים של שפע.

אלנבלום השתתף במיזם העדכון וההרחבה של אוסף התעודות והמכתבים של המדינות הצלבניות במזרח (Revised Regesta Regni Hierosolymitani Database), שראשיתו במפעלו של הביבליוגרף וחוקר מסעי הצלב [[ריינהולד ריריכט]].{{הערה|[http://crusades-regesta.com Revised Regesta Regni Hierosolymitani Database]}}

==ספריו==
<div style="direction: ltr;">
* Ellenblum, R., ''Frankish Rural Settlement in the Latin Kingdom of Jerusalem''. Cambridge: [[Cambridge University Press]], 1998.
*  Ronnie Ellenblum, ''Crusader castles and modern histories'' Cambridge, UK: Cambridge University Press, 2007.
* ''In laudem Hierosolymitani :Studies in Crusades and Medieval Culture in Honour of Benjamin Z. Kedar'', edited by Iris Shagrir, Ronnie Ellenblum and Jonathan Riley-Smith. Aldershot: Ashgate, 2007.
* ''[[The Collapse of the Eastern Mediterranean]] - Climate Change and the Decline of the East, 950-1072''. Cambridge University Press, 2012.
</div>

==ספרי הדרכה==
* עם [[אברהם שטאל]], ובני פרנקל, '''קיסריה''': הדרכה באתר היסטורי מגוון, [ירושלים]: משרד החנוך והתרבות - אגף הנוער - היחידה לידיעת הארץ ולימודי שדה, תשמ"ב 1982.
* עם עמיר אידלמן ונחמה שפרן, '''נדידת היבשות''', [ירושלים]: משרד החינוך והתרבות - אגף הנוער - האגף לטיפוח רווחה ושיקום - היחידה לידיעת הארץ ולימודי שדה, תשמ"ד 1984, תשמ"ו 1986.
* '''על חומותייך ירושלים''': מסלולי סיורים, ירושלים: [[הוצאת יד יצחק בן-צבי]], 1988.
* עם בני פרנקל , '''הכרמל וחופו''': למורה ולמדריך: חומר לימוד לתלמידי החטיבה העליונה, מתאים לתוכנית הלימודים של משרד החינוך והתרבות (איורים: ורד שתיל), ירושלים: משרד החינוך והתרבות-אגף הנוער-האגף לטיפוח רווחה ושיקום-היחידה לידיעת הארץ ולימודי שדה, תשמ"ו-1986.
<div style="direction: ltr;">
* Ronnie Ellenblum, Amnon Ramon, ''The walls of Jerusalem: a guide to the ramparts walking tour'',  Jerusalem: Yad Izhak Ben-Zvi, c1995.
</div>
* '''תוכניות ומפות לקורס ערים היסטוריות באירופה''' (ערכה: עינת גפן), ירושלים: האוניברסיטה העברית - המחלקה לגאוגרפיה, תשנ"ח-1998.

==קישורים חיצוניים==
* [https://web.archive.org/web/20131006204001/http://university.qwerty.org.il/?p=141 ערים היסטוריות באירופה], הרצאות מצולמות של הקורס
* {{הארץ|תאיר שכנר רוכמן|מבצר על קו השבר|1.1466531|21 בדצמבר 2007}}
* [http://vadumiacob.huji.ac.il/ronnie.html אתר החפירה במצד עתרת]
* {{הארץ|אסף שטול-טראורינג|אקלים פוליטי לא יציב|1.1832081|28 בספטמבר 2012}}
* {{כלכליסט|אורי פסובסקי|ההיסטוריון רוני אלנבלום והתיאוריה שלו על האקלים שהצמיח את דאעש|3673790|19 בנובמבר 2015}}
* {{הקלטה}} [https://geekonomy.net/2017/07/18/geekonomy130/ פרופ' רוני אלנבלום היסטוריון אקלימי] ב[[פודקאסט]] "גיקונומי", 18 ביולי 2017
* {{הארץ|עופר אדרת|ההיסטוריון והגיאוגרף פרופ' רוני אלנבלום מת מהתקף לב בגיל 68|1.9435163|8 בינואר 2021}}

'''מכתביו'''
* [http://toldot.cet.ac.il/movie10.aspx מבצרים צלבניים וזהויות לאומיות], הרצאה מצולמת, באתר תולדוט
* {{ynet||מפלצות הבטון קוברות את הקסם|3271390|9 ביולי 2006}}
* {{ynet||עיר הולכת ונמוגה|3118442|27 ביולי 2005}}
* {{הארץ||יש לי סימפטיה לאנשים שלא מתייאשים בירושלים|1.993995|26 באוגוסט 2004}}
* [https://academy.ac.il/SystemFiles2015/Igeret40_2018-Ronnie_Ellenblum.pdf שבריריות: קריסה, שפע והגילוי מחדש של שינויי האקלים], באתר [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]]
* ספרו [http://books.google.com/books?id=TggKwjOCMnMC&printsec=frontcover&dq=%22Ronnie+Ellenblum+%22&source=bl&ots=X2Lay9vQze&sig=oAjBW5oLix23e15STcQMcT4xuXY&hl=iw&ei=9-TMS-KSKMX3OePmwOoF&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=8&ved=0CCkQ6AEwBw#v=onepage&q&f=false Frankish Rural Settlement in the Latin Kingdom of Jerusalem] בגוגל ספרים
* ספרו [http://books.google.com/books?id=oiYgyRyL97oC&printsec=frontcover&dq=%22Ronnie+Ellenblum+%22&source=bl&ots=oqa8k9Je97&sig=BhEwjFVApUQabejtNC75GHuqBwA&hl=iw&ei=auXMS_rjFtOXOP3upP0F&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=5&ved=0CBoQ6AEwBDge#v=onepage&q=%22Ronnie%20Ellenblum%20%22&f=false Crusader castles and modern histories] בגוגל ספרים

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:אלנבלום, רוני}}
[[קטגוריה:סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: גאוגרפיה]]
[[קטגוריה:גאוגרפים ישראלים]]
[[קטגוריה:חוקרי ארץ ישראל]]
[[קטגוריה:היסטוריונים של ימי הביניים]]
[[קטגוריה:היסטוריונים ישראלים]]
[[קטגוריה:גאוגרפים יהודים]]
[[קטגוריה:חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]]
[[קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים]]
[[קטגוריה:בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1952]]
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-2021]]
{{קרדיט ויקיפדיה|שם מקורי=רוני אלנבלום|עודכן בתאריך=2021-01-10T12:03:27Z|מגרסה=30339765}}

{{נבדק ואושר}}