Difference between revisions of "רבי צבי הירש חיות"

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
m (יהונתן העביר את הדף צבי הירש חיות לשם רבי צבי הירש חיות)
(קישורים חיצוניים: ויקישיתוף)
 
(3 intermediate revisions by 2 users not shown)
Line 1: Line 1:
[[קובץ:מהרץ חיות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מהר"ץ חיות]]
+
{{אישיות רבנית
הרב '''צבי הירש חיות''' (ב[[ראשי תיבות|ר"ת]]: '''מהר"ץ חיות'''; ב[[הגייה אשכנזית]]: "חַיֶיס"; [[20 בנובמבר]] [[1805]], [[כ"ח בחשוון]] [[תקס"ו]] - [[12 באוקטובר]] [[1855]], [[ל' בתשרי]] [[תרט"ז]]), היה אב"ד [[ז'ובקבה|ז'ולקווה]] ו[[קאליש]] ובעל הגהות על ה[[תלמוד]]. מן ה[[רב]]נים המעטים ב[[גליציה]] שהיו מקורבים בגלוי ל[[תנועת ההשכלה]] ורעיונותיה.
+
| שם = הרב צבי הירש חיות
 +
| שם בשפת המקור =
 +
| תמונה = [[קובץ:מהרץ חיות.jpg|שמאל|250px|מהר"ץ חיות]]
 +
| תאריך לידה = [[20 בנובמבר]] [[1805]]
 +
| תאריך פטירה = [[12 באוקטובר]] [[1855]]
 +
| תאריך לידה עברי = [[כ"ח בחשוון]] [[ה'תקס"ו]]
 +
| תאריך פטירה עברי = [[ל' בתשרי]] [[ה'תרט"ז]]
 +
| השתייכות =
 +
| תחומי עיסוק = [[תלמוד בבלי]] [[מחקר]]
 +
| רבותיו =
 +
}}
 +
הרב '''צבי הירש חיות''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''מהר"ץ חיות'''; ב[[הגייה אשכנזית]]: "חַיֶיס"; [[20 בנובמבר]] [[1805]], [[כ"ח בחשוון]] [[ה'תקס"ו]] - [[12 באוקטובר]] [[1855]], [[ל' בתשרי]] [[ה'תרט"ז]]), היה [[אב"ד]] [[ז'ובקבה|ז'ולקווה]] ו[[קאליש]] ובעל הגהות על ה[[תלמוד]]. מן ה[[רב]]נים המעטים ב[[גליציה]] שהיו מקורבים בגלוי ל[[תנועת ההשכלה]] ורעיונותיה.
  
 
==חייו==
 
==חייו==
מהר"ץ חיות נולד ב[[שטעטל|עיירה]] [[ברודי]] שב[[גליציה]] בכ"ח בחשוון תקס"ו. אביו היה סוחר ובנקאי עשיר. סבו היה רבי יצחק חיות, מחבר ספר "זרע יצחק" ונינו של רבי [[יצחק חיות]] הראשון. כבר מילדותו הצטייר מהר"ץ כ[[עילוי (לימוד)|מחונן]] ומסופר עליו שידע כילד כמעט את כל ה[[תנ"ך]] בעל פה, אך לבו נמשך גם אחרי [[מדע]] ו[[ספרות]]. למד תורה אצל הרבנים [[צבי הירש הלר]], [[אפרים זלמן מרגליות]] ואלעזר לנדאו. כולם תושבי ברודי. לצד לימוד התורה למד המהר"ץ מאביו גם [[צרפתית]], [[גרמנית]] ו[[איטלקית]] ואף מעט [[לטינית]]. כמו כן הוא קבל הכשרה מסוימת ב[[מדעי הטבע]] וב[[היסטוריה]]. לימוד מסודר של השכלה שאיננה תורנית בהיקף שכזה היה דבר חריג בקרב יהודים שומרי תורה ומצוות באותה תקופה. הוא היה שותף לעיסוקי אביו, אך את עיקר זמנו הקדיש ללימוד.
+
מהר"ץ חיות נולד ב[[שטעטל|עיירה]] [[ברודי]] שב[[גליציה]]. אביו, ר' מאיר, היה סוחר ובנקאי עשיר, מגזע רבי [[יצחק חיות (זרע יצחק)|יצחק חיות]], מחבר ספר "זרע יצחק",{{הערה|ר' מאיר היה בנו של ר' מנחם מאניש, בן ר' יצחק ([[פרנס]] בברודי), בן ר' מאיר מ[[טיסמניץ]], בן ר' יצחק (פרנס [[ועד ארבע ארצות]]), בן ר' אליעזר, בן ר' יצחק מחבר ספר "זרע יצחק" (חיים ישכר גראס, תפארת בנים אבותם, פרק רביעי).}} שהיה נינו של רבי [[יצחק חיות]] הראשון. כבר מילדותו הצטייר מהר"ץ כ[[עילוי (לימוד)|מחונן]] ומסופר עליו שידע כילד כמעט את כל ה[[תנ"ך]] בעל פה, אך לבו נמשך גם אחרי [[מדע]] ו[[ספרות]]. למד תורה אצל הרבנים [[צבי הירש הלר]], [[אפרים זלמן מרגליות]] ו[[אלעזר לנדא]], כולם תושבי ברודי. לצד לימוד התורה למד המהר"ץ מאביו גם [[צרפתית]], [[גרמנית]] ו[[איטלקית]] ואף מעט [[לטינית]]. כמו כן הוא קבל הכשרה מסוימת ב[[מדעי הטבע]] וב[[היסטוריה]]. לימוד מסודר של השכלה שאיננה תורנית בהיקף שכזה היה דבר חריג בקרב יהודים שומרי תורה ומצוות באותה תקופה. הוא היה שותף לעיסוקי אביו, אך את עיקר זמנו הקדיש ללימוד.
  
בשנת [[1828]], בגיל 23,{{הערה|ראה: הוספות יעקב בודק ל'קורות העתים' של אברהם טריביטש-חיות, לבוב תרי"א, סימן מא'.}} התמנה לרב בעיר [[ז'ולקווה]] (ז'ולקייב), בה שכן רנ"ק, רבי [[נחמן קרוכמל]]. נראה שמינויו של רב צעיר, הידוע כגדול בתורה, אך גם כמשכיל, תאם את הרוחות שנשבו בעיר באותו זמן. קשריו של מהר"ץ עם רנ"ק עוררו את חמת ה[[חסידים]]. האחרון היה אדם שומר מצוות, אך כמה מדעותיו הביקורתיות על זמני כתיבת ה[[כתובים]] שב[[תנ"ך]] עוררו כעס אצל השמרנים. מקובל לתאר את מהר"ץ כסמן הימני בבית מדרשו של רנ"ק.
+
בשנת [[1828]], בגיל 23,{{הערה|ראו: הוספות יעקב בודק ל'קורות העתים' של אברהם טריביטש-חיות, לבוב תרי"א, סימן מא'.}} התמנה לרב בעיר ז'ולקווה (ז'ולקייב), בה שכן רנ"ק, רבי [[נחמן קרוכמל]]. נראה שמינויו של רב צעיר, הידוע כגדול בתורה, אך גם כמשכיל, תאם את הרוחות שנשבו בעיר באותו זמן. קשריו של מהר"ץ עם רנ"ק עוררו את חמת ה[[חסידים]]. האחרון היה אדם שומר מצוות, אך כמה מדעותיו הביקורתיות על זמני כתיבת ה[[כתובים]] שב[[תנ"ך]] עוררו כעס אצל השמרנים. מקובל לתאר את מהר"ץ כסמן הימני בבית מדרשו של רנ"ק.
  
 
ארבע שנים אחר מינויו בז'ולקווה, כשמאס בירידת החסידים לחייו וחשק במשרה רמה יותר, פנה מהר"ץ להתמודד על רבנות [[פראג]]. דבר זה הביא לסיומה של ידידותו עם שי"ר, [[שלמה יהודה רפפורט]], שהתחרה בו על המשרה. המערכה בין שני החברים הטובים לשעבר הפכה למסע השמצות. שי"ר טען כי מהר"ץ קנה את רבנות ז'ולקווה בכסף אביו בעל ההון, מהר"ץ הזהיר ששי"ר פתוח יתר על המידה לרוחות הזמן החדש. בסופו של דבר זכה שי"ר במשרה. תשוקתו של מהר"ץ להחליף רבנות לא פגה אך נשאר בז'ולקווה עוד שנים רבות.
 
ארבע שנים אחר מינויו בז'ולקווה, כשמאס בירידת החסידים לחייו וחשק במשרה רמה יותר, פנה מהר"ץ להתמודד על רבנות [[פראג]]. דבר זה הביא לסיומה של ידידותו עם שי"ר, [[שלמה יהודה רפפורט]], שהתחרה בו על המשרה. המערכה בין שני החברים הטובים לשעבר הפכה למסע השמצות. שי"ר טען כי מהר"ץ קנה את רבנות ז'ולקווה בכסף אביו בעל ההון, מהר"ץ הזהיר ששי"ר פתוח יתר על המידה לרוחות הזמן החדש. בסופו של דבר זכה שי"ר במשרה. תשוקתו של מהר"ץ להחליף רבנות לא פגה אך נשאר בז'ולקווה עוד שנים רבות.
  
בשנת [[1846]] נקבע על ידי הממשלה האוסטרית בחוק שכל רב צריך להיות בעל תואר אקדמי. עקב כך נבחן מהר"ץ ב[[פילוסופיה]] וב[[מדעי הרוח]] וקבל תואר 'מגיסטר' מ[[אוניברסיטת לבוב]].
+
בשנת [[1846]] נקבע על ידי הממשלה האוסטרית בחוק שכל רב צריך להיות בעל תואר אקדמי. עקב כך נבחן מהר"ץ ב[[פילוסופיה]] וב[[מדעי הרוח]] וקבל תואר 'מגיסטר' מ[[אוניברסיטת לבוב]].
  
 
ב-[[1852]] פנתה קהילת קאליש שב[[רוסיה]] למהר"ץ והזמינה אותו לכהן בה. גם כרב בקאליש הקשו ה[[חסידים]] על חייו. מסופר שאף [[הרבי מקוצק]] היה בין מתנגדיו, אם כי אין לכך עדות ברורה.
 
ב-[[1852]] פנתה קהילת קאליש שב[[רוסיה]] למהר"ץ והזמינה אותו לכהן בה. גם כרב בקאליש הקשו ה[[חסידים]] על חייו. מסופר שאף [[הרבי מקוצק]] היה בין מתנגדיו, אם כי אין לכך עדות ברורה.
  
מגפת [[כולרה]] שעברה בעיר ב-[[1855]] פגעה במהר"ץ ובאשתו. השניים נסעו להתרפא במעיינות מרפא ואחר כך שבו לזאלקווא, מקום שבו גרו ילדיהם. אולם המחלה גברה עליהם והמהר"ץ נפטר בל' בתשרי תרט"ז בלבוב, מקום אליו הגיע לבקש סעד רפואי.
+
מגפת [[כולרה]] שעברה בעיר ב-[[1855]] פגעה במהר"ץ ובאשתו. השניים נסעו להתרפא במעיינות מרפא ואחר כך שבו ל[[זאלקווא]], מקום שבו גרו ילדיהם. אולם המחלה גברה עליהם והמהר"ץ נפטר בל' בתשרי ה'תרט"ז בלבוב, מקום אליו הגיע לבקש סעד רפואי.
  
 
בין נכדיו נמנו הרב [[צבי פרץ חיות]], רבה של [[וינה]], ו[[שאול חיות]], ספרן בארכיון הקהילה בווינה.
 
בין נכדיו נמנו הרב [[צבי פרץ חיות]], רבה של [[וינה]], ו[[שאול חיות]], ספרן בארכיון הקהילה בווינה.
Line 19: Line 30:
 
==המהר"ץ בין קנאים למשכילים==
 
==המהר"ץ בין קנאים למשכילים==
  
המהר"ץ רכש השכלה כללית, עסק בפעילות מחקרית, עשה שימוש בעבודותיהם של אנשי [[חכמת ישראל]] (לא תמיד תוך כדי הזכרת שמותיהם), היה תלמידו של [[רנ"ק]] ועמד בידידות עם אישים כ[[שי"ר]] ו[[אברהם גייגר]]. היה די בכך כדי להכתים את שמו בעיני החסידים שלא נתנו לו מנוח. הוא מצידו תיאר אותם כ"עמי הארץ" גמורים וציין את בערותם לא רק בחוכמות העולם, אלא אף ב[[תנ"ך]]. בין השאר כתב בלעג כי רב חסידי ייתכן שלא יידע כי [[שאול המלך|שאול]] מלך לפני [[דוד המלך|דוד]].
+
המהר"ץ רכש השכלה כללית, עסק בפעילות מחקרית, עשה שימוש בעבודותיהם של אנשי [[חכמת ישראל]] (לא תמיד תוך כדי הזכרת שמותיהם), היה תלמידו של [[רנ"ק]] ועמד בידידות עם אישים כ[[שי"ר]] ו[[אברהם גייגר]]. היה די בכך כדי להכתים את שמו בעיני ה[[חסידים]] שלא נתנו לו מנוח. הוא מצידו תיאר אותם כ"עמי הארץ" גמורים וציין את בערותם לא רק בחוכמות העולם, אלא אף ב[[תנ"ך]]. בין השאר כתב בלעג כי רב חסידי ייתכן שלא יידע כי [[שאול המלך|שאול]] מלך לפני [[דוד המלך|דוד]].
  
במחקריו הקפיד שלא לסטות מהאורתודוקסיה, ולפיכך מבקרים, כמו ההיסטוריון [[צבי גרץ|גרץ]] מצאו בהם אפולוגטיקה, אם כי לא שללו לחלוטין את ערכם המדעי. גם כשהמהר"ץ איחר זמנם של מדרשים, הקפיד לציין כי התוכן שמובא בהם קדום. בשום מקום אין הוא פוסל במפורש את האותנטיות של ספר [[הזוהר]]. אומנם מהעובדה שמיעט מאוד לצטטו ניתן להעריך שלא היה שלם עימה לחלוטין.
+
במחקריו הקפיד שלא לסטות מהמסורת המקובלת, ולפיכך מבקרים, כמו ההיסטוריון [[צבי גרץ|גרץ]] מצאו בהם אפולוגטיקה, אם כי לא שללו לחלוטין את ערכם המדעי. גם כשהמהר"ץ איחר זמנם של מדרשים, הקפיד לציין כי התוכן שמובא בהם קדום. בשום מקום אין הוא פוסל במפורש את האותנטיות של [[ספר הזוהר]]. אומנם מהעובדה שמיעט מאוד לצטטו ניתן להעריך שלא היה שלם עימה לחלוטין.
  
כפוסק הלכה לא היו פסיקותיו מתירניות במיוחד, ובין השאר אסר על שימוש בפאה נוכרית לנשים, אפילו גרושות ואלמנות. כאשר התיר להלין את המת, לפי דרישת הממשלה, היה ההיתר לשנוי במחלוקת. בינו לבין ה[[חתם סופר]] התקיימו חילופי מכתבים חמים, אך התפרסמו דברים של אחד מקיצוני ההולכים אחר החתם סופר, שהכריז כי האחרון סלד מהמהר"ץ וקירבו רק כדי למנוע ממנו לחבור לגמרי למשכילים.
+
כפוסק הלכה לא היו פסיקותיו מתירניות במיוחד, ובין השאר אסר על שימוש ב[[פאה נכרית|פאה נוכרית]] לנשים, אפילו גרושות ואלמנות. כאשר התיר ל[[איסור הלנת המת|הלין את המת]], לפי דרישת הממשלה, היה ההיתר לשנוי במחלוקת. בינו לבין ה[[חתם סופר]] התקיימו חילופי מכתבים חמים, אך התפרסמו דברים של אחד מקיצוני ההולכים אחר החתם סופר, שהכריז כי האחרון סלד מהמהר"ץ וקירבו רק כדי למנוע ממנו לחבור לגמרי למשכילים.
  
בספרו "מנחת קנאות" התפלמס עם פסילת המשכילים את המסורת ותקף את מסקנות הרפורמים בוועידת בראונשווייג מ-1844, כולל התקפות אישיות על הרבנים גייגר ו[[שמואל הולדהיים]]. בחיבור אחר יצא להגנת [[הרמב"ם]] מפני התקפותיו החריפות של [[שד"ל]]. הגהותיו על התלמוד מצויות בנספחים כמעט בכל מהדורות הש"ס המסורתיות. כן יצא לאור שו"ת שלו. על חיבוריו המחקריים החשובים ביותר נמנה ה"מבוא לתלמוד".  
+
בספרו "מנחת קנאות" התפלמס עם פסילת המשכילים את המסורת ותקף את מסקנות הרפורמים בוועידת בראונשווייג מ-1844, כולל התקפות אישיות על הרבנים גייגר ו[[שמואל הולדהיים]]. בחיבור אחר יצא להגנת [[הרמב"ם]] מפני התקפותיו החריפות של [[שמואל דוד לוצאטו|שד"ל]]. הגהותיו על התלמוד מצויות בנספחים כמעט בכל מהדורות הש"ס המסורתיות. כן יצא לאור שו"ת שלו. על חיבוריו המחקריים החשובים ביותר נמנה ה"מבוא לתלמוד". מעניינת שיטתו על ערך החקלאות. לשיטתו,{{הערה|בספר עטרת צבי, חלק א' מאמר ראשון עמ' שנו}} רצון התורה שעם ישראל היה ויהיה עם חקלאי. תקופת הגלות גרמה לנו לרכוש עיסוקים שאינם מתאימים לא לטבענו ולא למודל אותו מציבים התורה וחכמי ישראל בפנינו. גם הרב קוק הלך בעקבות שיטה זאת.{{הערה| עין איה ברכות ב למשניות ביכורים, אורות עמ' נח ובעוד מקומות}}
מעניינת שיטתו על ערך החקלאות. לשיטתו,{{הערה|בספר עטרת צבי, חלק א' מאמר ראשון עמ' שנו}} רצון התורה שעם ישראל היה ויהיה עם חקלאי. תקופת הגלות גרמה לנו לרכוש עיסוקים שאינם מתאימים לא לטבענו ולא למודל אותו מציבים התורה וחכמי ישראל בפנינו. גם הרב קוק הלך בעקבות שיטה זאת.{{הערה| עין איה ברכות ב למשניות ביכורים, אורות עמ' נח ובעוד מקומות}}
 
  
 
שמעו של מהר"ץ יצא כאדם חריף ושנון, ולפיכך כל מיני אגדות עממיות נכרכו בו, אך אמיתותן נתונה בספק.
 
שמעו של מהר"ץ יצא כאדם חריף ושנון, ולפיכך כל מיני אגדות עממיות נכרכו בו, אך אמיתותן נתונה בספק.
  
==חיבוריו==  
+
==חיבוריו==
* '''תורת נביאים''' - על ספרי הנביאים במקרא  
+
* '''תורת נביאים''' - על ספרי הנביאים במקרא.
* '''עטרת צבי''' - מחקרים על יסודות התורה שבעל פה, התרגומים והמדרשים. הערות על הרמב"ם והתלמוד הבבלי. לימים נדפסו ההערות על התלמוד בתוך מהדורת [[ש"ס וילנא]]  
+
* '''עטרת צבי''' - מחקרים על יסודות התורה שבעל פה, התרגומים והמדרשים. הערות על הרמב"ם והתלמוד הבבלי. לימים נדפסו ההערות על התלמוד בתוך מהדורת [[ש"ס וילנא]].
* '''דרכי הוראה''' - על סמכות בתי הדין והתקנות  
+
* '''דרכי הוראה''' - על סמכות בתי הדין והתקנות.
* '''מבוא התלמוד'''  
+
* '''מבוא התלמוד'''.
* '''[[שו"ת]] מהר"ץ חיות'''
+
* '''[[שו"ת]] מהר"ץ חיות'''.
* '''מטבע הברכות''' - ביאור על ה[[אבודרהם]] בעניין ברכות המצוות
+
* '''מטבע הברכות''' - ביאור על ה[[אבודרהם]] בעניין ברכות המצוות.
 
* '''עבודת המקדש''' - קונטרס הדן בשאלה ההלכתית של הקרבת [[קרבן פסח]] בזמן הזה.
 
* '''עבודת המקדש''' - קונטרס הדן בשאלה ההלכתית של הקרבת [[קרבן פסח]] בזמן הזה.
* '''תפארת למשה'''
+
* '''תפארת למשה'''.
 
*'''מנחת קנאות''' - התנגדות מנומקת לשורה של רפורמות בהלכה: שימוש בכלי נגינה בשבת; התרת איסור [[קטניות]] בפסח; שינוי מנהגי בית הכנסת, ועוד.
 
*'''מנחת קנאות''' - התנגדות מנומקת לשורה של רפורמות בהלכה: שימוש בכלי נגינה בשבת; התרת איסור [[קטניות]] בפסח; שינוי מנהגי בית הכנסת, ועוד.
רוב כתביו רוכזו ב'''כל כתבי מהר"ץ חיות''', שני כרכים, ירושלים תשי"ח. בין לומדי הישיבות נודע המהר"ץ חיות בראש ובראשונה בזכות הערותיו על סדר מסכתות התלמוד, שנכללו ונדפסו בתוך מהדורות הש"ס (החל משנת ת"ר), לרבות במהדורת [[ש"ס וילנא]] הנפוץ.
+
רוב כתביו רוכזו ב'''כל כתבי מהר"ץ חיות''', שני כרכים, ירושלים ה'תשי"ח. בין לומדי הישיבות נודע המהר"ץ חיות בראש ובראשונה בזכות הערותיו על סדר מסכתות התלמוד, שנכללו ונדפסו בתוך מהדורות הש"ס (החל משנת ה'ת"ר), לרבות במהדורת [[ש"ס וילנא]] הנפוץ.
  
 
== לקריאה נוספת ==
 
== לקריאה נוספת ==
* [[שלמה בובר]], '''אנשי שם''', קראקא תרנ"א, עמ' 199, אות תצ"ד.
+
* [[שלמה בובר]], '''אנשי שם''', קראקא תרנ"א, עמ' 199, אות תצ"ד
*הרב פרופסור [[מאיר הרשקוביץ]], '''מהר"ץ חיות''', [[מוסד הרב קוק]] תשל"א/תשס"ז.
+
*הרב פרופסור [[מאיר הרשקוביץ]], '''מהר"ץ חיות''', [[מוסד הרב קוק]] ה'תשל"א/ה'תשס"ז
*הרב פרופסור מאיר הרשקוביץ, היחסים בין הגאונים ר’ יוסף שאול נאטאנזאן והמהר"ץ חיות, '''אור המזרח''' כ (תשל"א) 63-73.
+
*הרב פרופסור מאיר הרשקוביץ, היחסים בין הגאונים ר’ יוסף שאול נאטאנזאן והמהר"ץ חיות, '''אור המזרח''' כ (ה'תשל"א) 63-73
*פ' בירנבוים, סניגוריה על אחד מגדולי ישראל [ר’ צבי הירש חיות], '''הדאר''' נב (תשל"ג) 283-284.
+
*פ' בירנבוים, סניגוריה על אחד מגדולי ישראל [ר’ צבי הירש חיות], '''הדאר''' נב (ה'תשל"ג) 283-284
*מ' בניהו, חליפת איגרות על הריפורמה בין ר’ מרדכי שמואל גירונדי לר’ צבי הירש חיות, '''גבורות הרמח''' (תשמ"ז) 271-292.
+
*מ' בניהו, חליפת איגרות על הריפורמה בין ר’ מרדכי שמואל גירונדי לר’ צבי הירש חיות, '''גבורות הרמח''' (ה'תשמ"ז) 271-292
*אפרים חמיאל, '''הדרך הממוצעת - ראשית צמיחת הדתיות המודרנית''': [[הוצאת כרמל]], 2011, עמ' 58-66, 132-148, 252-266, 360-373, 441-448, 499-507.
+
*אפרים חמיאל, '''הדרך הממוצעת - ראשית צמיחת הדתיות המודרנית''': [[הוצאת כרמל]], 2011, עמ' 58–66, 132-148, 252-266, 360-373, 441-448, 499-507
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
* {{אלף|קטלוג=הספרייה הלאומית|חיפוש=AUT=חיות, צבי הירש, 1805-1855|טקסט=צבי הירש חיות בקטלוג הספרייה הלאומית}}
+
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Zwi Hirsch Chajes}}
* [[ברוריה דייויד]], [http://www1.cs.columbia.edu/~spotter/david-chajes.pdf תפקידו הכפול של הרב צבי הירש חיות: מסורתי ומשכיל], באתר של [[אוניברסיטת קולומביה]]
+
* {{הספרייה הלאומית|חיות, צבי הירש, 1805-1855}}
 +
* [[ברוריה דייוויד]], [http://www1.cs.columbia.edu/~spotter/david-chajes.pdf תפקידו הכפול של הרב צבי הירש חיות: מסורתי ומשכיל], באתר של [[אוניברסיטת קולומביה]]
 
* {{אנצ יהודית|קישור=http://jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=332&letter=C|שם=צבי הירש חיות}}
 
* {{אנצ יהודית|קישור=http://jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=332&letter=C|שם=צבי הירש חיות}}
 
* {{אנצ דעת|1185}}
 
* {{אנצ דעת|1185}}
* Bruria David Hutner, [http://www1.cs.columbia.edu/~spotter/david-chajes.pdf The Dual Role of Rabbi Zvi Hirsch Chajes: Traditionalist and Maskil], Ph.D. dissertation, Columbia University, 1971 (קובץ גדול)  
+
* Bruria David Hutner, [http://www1.cs.columbia.edu/~spotter/david-chajes.pdf The Dual Role of Rabbi Zvi Hirsch Chajes: Traditionalist and Maskil], Ph.D. dissertation, Columbia University, 1971 (קובץ גדול)
* [http://www.echamiel.com/article_page.asp?id=122&scid=62 מהר"ץ חיות - ביוגרפיה] מאת אפרים חמיאל באתר שלו
+
* [https://web.archive.org/web/20080626162343/http://www.echamiel.com/article_page.asp?id=122&scid=62 מהר"ץ חיות - ביוגרפיה] מאת אפרים חמיאל באתר שלו
* ספריו באתר HebrewBooks.org: [http://hebrewbooks.org/22101 כל כתבי מהר"ץ חיות]; [http://hebrewbooks.org/19611 תורת נביאים], זולקווא תקנ"ו 1836; [http://hebrewbooks.org/22253 מבוא התלמוד], למברג תרפ"ח; [http://www.hebrewbooks.org/23824 דרכי משה], ז'ולקווה ת"ר, [http://www.hebrewbooks.org/26820 אגרת בקרת] פרשבורג תרי"ג; [http://hebrewbooks.org/31826 דרכי הוראה], ז'ולקווה תר"ג
+
* ספריו באתר HebrewBooks.org: [http://hebrewbooks.org/22101 כל כתבי מהר"ץ חיות]; [http://hebrewbooks.org/19611 תורת נביאים], זולקווא תקנ"ו 1836; [https://web.archive.org/web/20110604115652/http://hebrewbooks.org/22253 מבוא התלמוד], למברג תרפ"ח; [http://www.hebrewbooks.org/23824 דרכי משה], ז'ולקווה ת"ר, [http://www.hebrewbooks.org/26820 אגרת בקרת] פרשבורג תרי"ג; [http://hebrewbooks.org/31826 דרכי הוראה], ז'ולקווה תר"ג
 
* {{המגיד||דרוש נכבד... מאת הרב הגאון האמתי החכם הכולל וכו' כמ"ה צבי הירש חיות (בראש המאמר תולדותיו, חלק א)|1857/01/23|00100}}
 
* {{המגיד||דרוש נכבד... מאת הרב הגאון האמתי החכם הכולל וכו' כמ"ה צבי הירש חיות (בראש המאמר תולדותיו, חלק א)|1857/01/23|00100}}
 
** {{המגיד||תולדות הרב הגאון וכו' כמ"ה צבי חיות (חלק ב)|1857/01/30|00100}}
 
** {{המגיד||תולדות הרב הגאון וכו' כמ"ה צבי חיות (חלק ב)|1857/01/30|00100}}
Line 73: Line 84:
 
[[קטגוריה:ז'ובקבה: רבנים]]
 
[[קטגוריה:ז'ובקבה: רבנים]]
 
[[קטגוריה:קאליש: רבנים]]
 
[[קטגוריה:קאליש: רבנים]]
 
+
[[קטגוריה:ילידי 1805]]
{{קרדיט ויקיפדיה}}
+
[[קטגוריה:נפטרים ב-1855]]
 +
{{קרדיט ויקיפדיה|שם מקורי=צבי הירש חיות|עודכן בתאריך=2020-10-09T10:20:02Z|מגרסה=29518869}}
  
 
{{נבדק ואושר}}
 
{{נבדק ואושר}}

Latest revision as of 08:49, 18 October 2020

הרב צבי הירש חיות
מהר"ץ חיות
לידה 20 בנובמבר 1805
כ"ח בחשוון ה'תקס"ו
פטירה 12 באוקטובר 1855 (בגיל 49)
ל' בתשרי ה'תרט"ז
תחומי עיסוק תלמוד בבלי מחקר

הרב צבי הירש חיותראשי תיבות: מהר"ץ חיות; בהגייה אשכנזית: "חַיֶיס"; 20 בנובמבר 1805, כ"ח בחשוון ה'תקס"ו - 12 באוקטובר 1855, ל' בתשרי ה'תרט"ז), היה אב"ד ז'ולקווה וקאליש ובעל הגהות על התלמוד. מן הרבנים המעטים בגליציה שהיו מקורבים בגלוי לתנועת ההשכלה ורעיונותיה.

חייו

מהר"ץ חיות נולד בעיירה ברודי שבגליציה. אביו, ר' מאיר, היה סוחר ובנקאי עשיר, מגזע רבי יצחק חיות, מחבר ספר "זרע יצחק",[1] שהיה נינו של רבי יצחק חיות הראשון. כבר מילדותו הצטייר מהר"ץ כמחונן ומסופר עליו שידע כילד כמעט את כל התנ"ך בעל פה, אך לבו נמשך גם אחרי מדע וספרות. למד תורה אצל הרבנים צבי הירש הלר, אפרים זלמן מרגליות ואלעזר לנדא, כולם תושבי ברודי. לצד לימוד התורה למד המהר"ץ מאביו גם צרפתית, גרמנית ואיטלקית ואף מעט לטינית. כמו כן הוא קבל הכשרה מסוימת במדעי הטבע ובהיסטוריה. לימוד מסודר של השכלה שאיננה תורנית בהיקף שכזה היה דבר חריג בקרב יהודים שומרי תורה ומצוות באותה תקופה. הוא היה שותף לעיסוקי אביו, אך את עיקר זמנו הקדיש ללימוד.

בשנת 1828, בגיל 23,[2] התמנה לרב בעיר ז'ולקווה (ז'ולקייב), בה שכן רנ"ק, רבי נחמן קרוכמל. נראה שמינויו של רב צעיר, הידוע כגדול בתורה, אך גם כמשכיל, תאם את הרוחות שנשבו בעיר באותו זמן. קשריו של מהר"ץ עם רנ"ק עוררו את חמת החסידים. האחרון היה אדם שומר מצוות, אך כמה מדעותיו הביקורתיות על זמני כתיבת הכתובים שבתנ"ך עוררו כעס אצל השמרנים. מקובל לתאר את מהר"ץ כסמן הימני בבית מדרשו של רנ"ק.

ארבע שנים אחר מינויו בז'ולקווה, כשמאס בירידת החסידים לחייו וחשק במשרה רמה יותר, פנה מהר"ץ להתמודד על רבנות פראג. דבר זה הביא לסיומה של ידידותו עם שי"ר, שלמה יהודה רפפורט, שהתחרה בו על המשרה. המערכה בין שני החברים הטובים לשעבר הפכה למסע השמצות. שי"ר טען כי מהר"ץ קנה את רבנות ז'ולקווה בכסף אביו בעל ההון, מהר"ץ הזהיר ששי"ר פתוח יתר על המידה לרוחות הזמן החדש. בסופו של דבר זכה שי"ר במשרה. תשוקתו של מהר"ץ להחליף רבנות לא פגה אך נשאר בז'ולקווה עוד שנים רבות.

בשנת 1846 נקבע על ידי הממשלה האוסטרית בחוק שכל רב צריך להיות בעל תואר אקדמי. עקב כך נבחן מהר"ץ בפילוסופיה ובמדעי הרוח וקבל תואר 'מגיסטר' מאוניברסיטת לבוב.

ב-1852 פנתה קהילת קאליש שברוסיה למהר"ץ והזמינה אותו לכהן בה. גם כרב בקאליש הקשו החסידים על חייו. מסופר שאף הרבי מקוצק היה בין מתנגדיו, אם כי אין לכך עדות ברורה.

מגפת כולרה שעברה בעיר ב-1855 פגעה במהר"ץ ובאשתו. השניים נסעו להתרפא במעיינות מרפא ואחר כך שבו לזאלקווא, מקום שבו גרו ילדיהם. אולם המחלה גברה עליהם והמהר"ץ נפטר בל' בתשרי ה'תרט"ז בלבוב, מקום אליו הגיע לבקש סעד רפואי.

בין נכדיו נמנו הרב צבי פרץ חיות, רבה של וינה, ושאול חיות, ספרן בארכיון הקהילה בווינה.

המהר"ץ בין קנאים למשכילים

המהר"ץ רכש השכלה כללית, עסק בפעילות מחקרית, עשה שימוש בעבודותיהם של אנשי חכמת ישראל (לא תמיד תוך כדי הזכרת שמותיהם), היה תלמידו של רנ"ק ועמד בידידות עם אישים כשי"ר ואברהם גייגר. היה די בכך כדי להכתים את שמו בעיני החסידים שלא נתנו לו מנוח. הוא מצידו תיאר אותם כ"עמי הארץ" גמורים וציין את בערותם לא רק בחוכמות העולם, אלא אף בתנ"ך. בין השאר כתב בלעג כי רב חסידי ייתכן שלא יידע כי שאול מלך לפני דוד.

במחקריו הקפיד שלא לסטות מהמסורת המקובלת, ולפיכך מבקרים, כמו ההיסטוריון גרץ מצאו בהם אפולוגטיקה, אם כי לא שללו לחלוטין את ערכם המדעי. גם כשהמהר"ץ איחר זמנם של מדרשים, הקפיד לציין כי התוכן שמובא בהם קדום. בשום מקום אין הוא פוסל במפורש את האותנטיות של ספר הזוהר. אומנם מהעובדה שמיעט מאוד לצטטו ניתן להעריך שלא היה שלם עימה לחלוטין.

כפוסק הלכה לא היו פסיקותיו מתירניות במיוחד, ובין השאר אסר על שימוש בפאה נוכרית לנשים, אפילו גרושות ואלמנות. כאשר התיר להלין את המת, לפי דרישת הממשלה, היה ההיתר לשנוי במחלוקת. בינו לבין החתם סופר התקיימו חילופי מכתבים חמים, אך התפרסמו דברים של אחד מקיצוני ההולכים אחר החתם סופר, שהכריז כי האחרון סלד מהמהר"ץ וקירבו רק כדי למנוע ממנו לחבור לגמרי למשכילים.

בספרו "מנחת קנאות" התפלמס עם פסילת המשכילים את המסורת ותקף את מסקנות הרפורמים בוועידת בראונשווייג מ-1844, כולל התקפות אישיות על הרבנים גייגר ושמואל הולדהיים. בחיבור אחר יצא להגנת הרמב"ם מפני התקפותיו החריפות של שד"ל. הגהותיו על התלמוד מצויות בנספחים כמעט בכל מהדורות הש"ס המסורתיות. כן יצא לאור שו"ת שלו. על חיבוריו המחקריים החשובים ביותר נמנה ה"מבוא לתלמוד". מעניינת שיטתו על ערך החקלאות. לשיטתו,[3] רצון התורה שעם ישראל היה ויהיה עם חקלאי. תקופת הגלות גרמה לנו לרכוש עיסוקים שאינם מתאימים לא לטבענו ולא למודל אותו מציבים התורה וחכמי ישראל בפנינו. גם הרב קוק הלך בעקבות שיטה זאת.[4]

שמעו של מהר"ץ יצא כאדם חריף ושנון, ולפיכך כל מיני אגדות עממיות נכרכו בו, אך אמיתותן נתונה בספק.

חיבוריו

  • תורת נביאים - על ספרי הנביאים במקרא.
  • עטרת צבי - מחקרים על יסודות התורה שבעל פה, התרגומים והמדרשים. הערות על הרמב"ם והתלמוד הבבלי. לימים נדפסו ההערות על התלמוד בתוך מהדורת ש"ס וילנא.
  • דרכי הוראה - על סמכות בתי הדין והתקנות.
  • מבוא התלמוד.
  • שו"ת מהר"ץ חיות.
  • מטבע הברכות - ביאור על האבודרהם בעניין ברכות המצוות.
  • עבודת המקדש - קונטרס הדן בשאלה ההלכתית של הקרבת קרבן פסח בזמן הזה.
  • תפארת למשה.
  • מנחת קנאות - התנגדות מנומקת לשורה של רפורמות בהלכה: שימוש בכלי נגינה בשבת; התרת איסור קטניות בפסח; שינוי מנהגי בית הכנסת, ועוד.

רוב כתביו רוכזו בכל כתבי מהר"ץ חיות, שני כרכים, ירושלים ה'תשי"ח. בין לומדי הישיבות נודע המהר"ץ חיות בראש ובראשונה בזכות הערותיו על סדר מסכתות התלמוד, שנכללו ונדפסו בתוך מהדורות הש"ס (החל משנת ה'ת"ר), לרבות במהדורת ש"ס וילנא הנפוץ.

לקריאה נוספת

  • שלמה בובר, אנשי שם, קראקא תרנ"א, עמ' 199, אות תצ"ד
  • הרב פרופסור מאיר הרשקוביץ, מהר"ץ חיות, מוסד הרב קוק ה'תשל"א/ה'תשס"ז
  • הרב פרופסור מאיר הרשקוביץ, היחסים בין הגאונים ר’ יוסף שאול נאטאנזאן והמהר"ץ חיות, אור המזרח כ (ה'תשל"א) 63-73
  • פ' בירנבוים, סניגוריה על אחד מגדולי ישראל [ר’ צבי הירש חיות], הדאר נב (ה'תשל"ג) 283-284
  • מ' בניהו, חליפת איגרות על הריפורמה בין ר’ מרדכי שמואל גירונדי לר’ צבי הירש חיות, גבורות הרמח (ה'תשמ"ז) 271-292
  • אפרים חמיאל, הדרך הממוצעת - ראשית צמיחת הדתיות המודרנית: הוצאת כרמל, 2011, עמ' 58–66, 132-148, 252-266, 360-373, 441-448, 499-507

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רבי צבי הירש חיות בוויקישיתוף

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ ר' מאיר היה בנו של ר' מנחם מאניש, בן ר' יצחק (פרנס בברודי), בן ר' מאיר מטיסמניץ, בן ר' יצחק (פרנס ועד ארבע ארצות), בן ר' אליעזר, בן ר' יצחק מחבר ספר "זרע יצחק" (חיים ישכר גראס, תפארת בנים אבותם, פרק רביעי).
  2. ^ ראו: הוספות יעקב בודק ל'קורות העתים' של אברהם טריביטש-חיות, לבוב תרי"א, סימן מא'.
  3. ^ בספר עטרת צבי, חלק א' מאמר ראשון עמ' שנו
  4. ^ עין איה ברכות ב למשניות ביכורים, אורות עמ' נח ובעוד מקומות

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +213 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png