Difference between revisions of "רבי מנחם מנדל קלויזנר"

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
(לקריאה נוספת: הרחבה)
Line 40: Line 40:
 
*[[רבי נפתלי יעקב הכהן]], '''[[אוצר הגדולים אלופי יעקב]]''', אות מ', ערך ר"ט (מוהר"ר מנחם מענדל קלויזנער ז"ל), כרך ו', חיפה תשכ"ז-תש"ל, עמ' ר"ב-ר"ג.
 
*[[רבי נפתלי יעקב הכהן]], '''[[אוצר הגדולים אלופי יעקב]]''', אות מ', ערך ר"ט (מוהר"ר מנחם מענדל קלויזנער ז"ל), כרך ו', חיפה תשכ"ז-תש"ל, עמ' ר"ב-ר"ג.
 
*אברהם מאיר וייס, '''שמות חכמים''', ערך ק"י, הע' 229, בני ברק תשס"ט, עמ' שע"ה.
 
*אברהם מאיר וייס, '''שמות חכמים''', ערך ק"י, הע' 229, בני ברק תשס"ט, עמ' שע"ה.
 +
*הרב יוסף מיכאל יוסקוביץ '''תולדות רבי מנחם מנדל קלויזנר''' בתוך מבוא לילקוט מפרשים שבת עוז והדר ירושלים ה'תשפ"א.
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==

Revision as of 18:24, 22 February 2021


שגיאות פרמטריות בתבנית:רב

פרמטרים ריקים [ תאריך לידה עברי, תאריך פטירה עברי ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רבי מנחם מנדל קלויזנר
אין תמונה חופשית
השתייכות יהדות אשכנז
תחומי עיסוק הלכה
בני דורו רבי שלום מנוישטאדט
חיבוריו הגהות והערות על קיצור פסקי הרא"ש, ועוד

רבי מנחם מנדל קלויזנר (מכונה גם רבי מנדל קלויזנר, רבי מעדלין קלוזנר, או בר"ת: "הרמ"ק") היה מגדולי יהדות אשכנז בסביבות המחצית הראשונה של שנות ה-ק' (המחצית השנייה של מאה הארבע עשרה), בשלהי תקופת הראשונים.

ביוגרפיה

על חייו כמעט ואין מידע. התגורר ככל הנראה בשטחה של אוסטריה כיום (באזור אוסטריה תחתית). מוזכר על ידי רבי שלום מנוישטאדט, ששניהם עיינו יחד למצוא טעם לפסק הלכה של רבי יצחק מווינה (בעל הספר אור זרוע)[1]. כמו כן מוזכר בפסק הלכה שניתן לסופר שהעתיק את מנהגי רבי אברהם קלויזנר על ידו ועל ידי רבי יום טוב ליפמן מילהויזן[2].

חיבוריו

חיבר הגהות והערות על קיצור פסקי הרא"ש, מהם רק אלו שעל מסכת עירובין הודפסו בתוך הגהות אשרי על אותה המסכת, ומובאות בסיום המילה "מהרמ"ק". בחיבורו הוא מרבה להביא מראשוני אשכנז שקדמו לו, מהם: רבי ברוך בן יצחק - בעל ספר התרומה, רבי יצחק מווינה - בעל "אור זרוע", רבי חיים אור זרוע, רבי מאיר הכהן מרוטנבורג - בעל הגהות מיימוניות, הרא"ש, רבי משה מקוצי - בעל הסמ"ג, ורבי יצחק מקורביל - בעל ספר מצוות גדול. פסקיו מצוטטים אצל חכמי אשכנז שבתקופת המעבר בין הראשונים לאחרונים[3] ונפוצים יותר בספרות מתחילת תקופת האחרונים. בתקופה מאוחרת יותר מופיע רק בציטוטים, שכן חיבורו נותר בכתב יד ולא נמצא.

פסקיו על מסכתות שבת, עבודה זרה וחולין הוצאו לאור על פי כתב יד מספריית אוניברסיטת אוקספורד, והודפסו בתוך ספר "שיטת הקדמונים", ניו יורק תשמ"ז-תשנ"א.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • רבי נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים אלופי יעקב, אות מ', ערך ר"ט (מוהר"ר מנחם מענדל קלויזנער ז"ל), כרך ו', חיפה תשכ"ז-תש"ל, עמ' ר"ב-ר"ג.
  • אברהם מאיר וייס, שמות חכמים, ערך ק"י, הע' 229, בני ברק תשס"ט, עמ' שע"ה.
  • הרב יוסף מיכאל יוסקוביץ תולדות רבי מנחם מנדל קלויזנר בתוך מבוא לילקוט מפרשים שבת עוז והדר ירושלים ה'תשפ"א.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רבי שלום מנוישטאדט, הלכות ומנהגי מהר"ש, אות תע"ט, מכון ירושלים, ירושלים תשנ"ז, עמ' קמ"ה.
  2. ^ רבי אברהם קלויזנר, מנהגי מהרא"ק, אות קמה.
  3. ^ ראה אצל רבי ישראל ברונא, שו"ת מהר"י ברונא, סימן י', סימן נ"ח וסימן ס"ו; רבי יוסף יוזפא אוסטרייכר (תלמידו של רבי ישראל איסרלין), לקט יושר, חלק א', עמ' מ"ב; חלק ב', עמ' כ"א ועמ' ע"ה.


NivdakVeushar.png