Difference between revisions of "רבי ישראל ברונא"

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
m (החלפת טקסט – "רבי '''" ב־"'''רבי ")
m (נבדק ואושר)
 
(2 intermediate revisions by 2 users not shown)
Line 1: Line 1:
'''רבי ישראל מברונא''' (כונה '''מהר"י ברונא''';  [[ק"ס]], [[1400]]-[[ר"מ]], [[1480]] לערך) היה מגדולי פוסקי ההלכה ב[[אשכנז]] של [[המאה ה-15]].
+
{{אישיות רבנית
 +
| שם = רבי ישראל מברונא
 +
| שם בשפת המקור =
 +
| תמונה =
 +
| כיתוב =
 +
| כינוי = מהר"י ברונא
 +
| תאריך לידה =
 +
| מקום לידה = [[גרמניה]]
 +
| תאריך פטירה =
 +
| מקום פטירה =
 +
| סיבת המוות =
 +
| מקום קבורה =
 +
| תאריך לידה עברי =
 +
| תאריך פטירה עברי =
 +
| מקום פעילות =
 +
| השתייכות =
 +
| תחומי עיסוק =
 +
| תפקידים נוספים =
 +
| רבותיו = רבי [[ישראל איסרלן]] ה'תרומת הדשן'
 +
רבי [[יעקב וייל]]
 +
| תלמידיו =
 +
| בני דורו =
 +
| חיבוריו = שו"ת מהר"י ברונא
 +
| בן זוג =
 +
| בת זוג =
 +
| צאצאים =
 +
| חתימה =
 +
}}
  
רבי ישראל נולד ב[[ברנו]] ("ברונא") לרבי חיים מברונא. בין רבותיו נמנים: רבי [[ישראל איסרלין]], (מהרא"י, בעל '''תרומת הדשן'''), רבי [[יעקב וייל]] (המהרי"ו) ורבי זלמן כ"ץ (המהרז"ך, בעל '''ספר היריעה''' שעוסק בהלכות גיטין שבהן היה הסמכות העליונה בדורו והיה חברו הקרוב של ה[[מהרי"ל]]).
+
רבי '''ישראל מברונא''' (כונה '''מהר"י ברונא'''; [[ק"ס]], [[1400]]-[[ר"מ]], [[1480]] לערך) היה מגדולי פוסקי ההלכה ב[[אשכנז]] של [[המאה ה-15]].
  
מעט אחרי שנת ר' ([[1440]]) הוא פתח ישיבה בעיר [[רגנסבורג]], ואחר כך מונה לרבה של העיר. אחרי מותם של רבותיו הוא נחשב לגדול רבני אשכנז. תשובותיו מצוטטים פעמים רבות על ידי ר' [[משה איסרליש]] (הרמ"א) בהגהותיו ל[[שולחן ערוך]]. הוא עבר לעיר רטיסבון וגם שם פתח ישיבה, ולמרות מתיחות עם הרב המקומי, ר' אנשל סגל, התקבל לבסוף כרב הקהילה.  
+
== תולדותיו ==
 +
רבי ישראל נולד ב[[גרמניה]]<ref>{{צ-ספר|שם=The rishonim : biographical sketches of the prominent early rabbinic sages and leaders from the tenth-fifteenth centuries|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/8742174|מו"ל=Mesorah Publications|שנת הוצאה=1982|מקום הוצאה=Brooklyn, N.Y.|ISBN=0-89906-452-3|oclc=8742174|מהדורה=1st ed|מחבר=Teich, Shmuel.}}</ref> לרבי חיים. בין רבותיו נמנים: רבי [[ישראל איסרלין]] (מהרא"י, בעל "תרומת הדשן"), רבי [[יעקב וייל]] (המהרי"ו) ורבי זלמן כ"ץ (המהרז"ך, בעל "ספר היריעה" שעוסק בהלכות גיטין שבהן היה הסמכות העליונה בדורו והיה חברו הקרוב של ה[[מהרי"ל]]).
  
בשנת 1474, כתוצאה מעימות בין [[פרידריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] והדוכס של לנסברג על מסים לקהילה היהודית, נכלא ר' ישראל על ידי הקיסר כדי להביא אותו לתמיכה בעמדתו; אחרי 13 ימים בכלא הוא שוחרר. לקראת סוף חייו, יהודי [[משומד]] בשם הנס ואגול האשים את ר' ישראל ב[[עלילת דם]] והוא נעצר. הקהילה פנתה לפרידריך השלישי וגם ללדיסלב מלך [[בוהמיה]], שהצליחו לשחררו. ר' ישראל היגר ל[[פראג]], בה נפטר. ב[[שו"ת]] מהר"י ברונא נלקטו 284 מתשובותיו ההלכתיות.
+
רב ישראל כיהן ברבנות בברונא שבמדינת [[מוראביה]], ומשם השיב תשובות לשואלים. ומכאן נודע בשם מהר"י ברונא. אחר גירוש<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.jewishvirtuallibrary.org/brno|כותרת=Brno|אתר=www.jewishvirtuallibrary.org|תאריך_וידוא=2020-10-16}}</ref> היהודים מהעיר בשנת 1454 עבר ל[[רגנסבורג]] (רגנשבורג) ופתח ישיבתו בעיר. ברגנשבורג היו תלמידי חכמים מובהקים (ביניהם [[מהר"ם מינץ]]) ודייני בתי דינו היו מובחרים ביותר ונשאו ונתנו עם גדולי הדור. ברגנסבורג הייתה לו מחלוקת עם רבי אנשיל מקולוניא ואנשיו, שרצו למנוע את מהר"י ברונא מלכהן כרב ולתת לר' אנשיל את המינוי, למרות פסק דין לטובת מהר"י שפסקו [[יעקב וייל|מהר"י וייל]] ובעל "[[תרומת הדשן (ספר)|תרומת הדשן]]", ולבסוף התקבל כרב הקהילה.
 +
 
 +
בשנת 1474, כתוצאה מעימות בין [[פרידריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] והדוכס של לנסברג על מיסים לקהילה היהודית, נכלא ר' ישראל על ידי הקיסר כדי להביא אותו לתמיכה בעמדתו; אחרי 13 ימים בכלא הוא שוחרר. לקראת סוף חייו, יהודי [[משומד]] בשם הנס ואגול האשים את ר' ישראל ב[[עלילת דם]] והוא נעצר. הקהילה פנתה לפרידריך השלישי וגם ללדיסלב מלך [[בוהמיה]], שהצליחו לשחררו. אחר השיחרור ר' ישראל עבר ל[[פראג]], בה נפטר אחר כשש שנים.
 +
 
 +
אחרי מותם של רבותיו הוא נחשב לגדול רבני [[יהדות אשכנז|אשכנז]], ופסקיו הובא ב"[[שולחן ערוך]]" הרבה פעמים על ידי ה[[משה איסרליש|רמ"א]].
 +
 
 +
==כתביו==
 +
248 מתשובותיו בהלכה נלקטו ונדפסו ב"[[שו"ת]] מהר"י ברונא". קצת מאמריו ופסקיו הובא בספר "לקט יושר" וגם בתשובות רבותיו ב"שו"ת מהר"י וייל" ובשו"ת "תרומת הדשן".
 +
 
 +
חיבר ספר '''שחיטות ובדיקות''' שהובא בספרות הפוסקים, יתכן שזהו ספר '''שחיטות ובדיקות למהרי"ב''' שנדפס מכתבי יד על ידי מכון משנת אפרים בתוך 'רבינו מנחם ממירזבורק' ירושלים ה'תשפ"א{{הערה|ראה במבואו של הרב יוסף מיכאל יוסקוביץ לספר 'הלכות שחיטה ובדיקה לרבינו הרי"ב'}}.
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
* {{אוצר החכמה|[[דוד הלחמי]]|רבי ישראל מרגנשבורג (מהר"י מברונא)|156808|ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח|עמוד=26}}
 
* {{אוצר החכמה|[[דוד הלחמי]]|רבי ישראל מרגנשבורג (מהר"י מברונא)|156808|ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח|עמוד=26}}
 +
 +
'''ספרו'''
 
* [http://www.hebrewbooks.org/1841 שו"ת מהר"י ברונא] מאתר hebrewbooks.org {{PDF}}
 
* [http://www.hebrewbooks.org/1841 שו"ת מהר"י ברונא] מאתר hebrewbooks.org {{PDF}}
 +
 +
==הערות שוליים==
 +
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
  
 
{{בקרת זהויות}}
 
{{בקרת זהויות}}
  
{{קצרמר|יהדות}}
+
{{קצרמר|רבנים}}
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-15]]
+
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת: ראשונים]]
 
[[קטגוריה:ראשוני אשכנז]]
 
[[קטגוריה:ראשוני אשכנז]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת: ראשונים]]
+
[[קטגוריה:רגנסבורג: אישים]]
 
+
[[קטגוריה:ילידי 1400]]
{{קרדיט ויקיפדיה}}
+
[[קטגוריה:נפטרים ב-1480]]
 +
{{קרדיט ויקיפדיה|שם מקורי=ישראל ברונא|עודכן בתאריך=2021-04-12T14:47:18Z|מגרסה=31158158}}
  
{{נבדק ואושר}}{{מיון נושאים|רבנים|ראשונים}}
+
{{נבדק ואושר}}

Latest revision as of 10:31, 14 April 2021

רבי ישראל מברונא
לידה גרמניה
כינוי מהר"י ברונא
רבותיו

רבי ישראל איסרלן ה'תרומת הדשן'

רבי יעקב וייל
חיבוריו שו"ת מהר"י ברונא


רבי ישראל מברונא (כונה מהר"י ברונא; ק"ס, 1400-ר"מ, 1480 לערך) היה מגדולי פוסקי ההלכה באשכנז של המאה ה-15.

תולדותיו[edit | edit source]

רבי ישראל נולד בגרמניה[1] לרבי חיים. בין רבותיו נמנים: רבי ישראל איסרלין (מהרא"י, בעל "תרומת הדשן"), רבי יעקב וייל (המהרי"ו) ורבי זלמן כ"ץ (המהרז"ך, בעל "ספר היריעה" שעוסק בהלכות גיטין שבהן היה הסמכות העליונה בדורו והיה חברו הקרוב של המהרי"ל).

רב ישראל כיהן ברבנות בברונא שבמדינת מוראביה, ומשם השיב תשובות לשואלים. ומכאן נודע בשם מהר"י ברונא. אחר גירוש[2] היהודים מהעיר בשנת 1454 עבר לרגנסבורג (רגנשבורג) ופתח ישיבתו בעיר. ברגנשבורג היו תלמידי חכמים מובהקים (ביניהם מהר"ם מינץ) ודייני בתי דינו היו מובחרים ביותר ונשאו ונתנו עם גדולי הדור. ברגנסבורג הייתה לו מחלוקת עם רבי אנשיל מקולוניא ואנשיו, שרצו למנוע את מהר"י ברונא מלכהן כרב ולתת לר' אנשיל את המינוי, למרות פסק דין לטובת מהר"י שפסקו מהר"י וייל ובעל "תרומת הדשן", ולבסוף התקבל כרב הקהילה.

בשנת 1474, כתוצאה מעימות בין פרידריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה והדוכס של לנסברג על מיסים לקהילה היהודית, נכלא ר' ישראל על ידי הקיסר כדי להביא אותו לתמיכה בעמדתו; אחרי 13 ימים בכלא הוא שוחרר. לקראת סוף חייו, יהודי משומד בשם הנס ואגול האשים את ר' ישראל בעלילת דם והוא נעצר. הקהילה פנתה לפרידריך השלישי וגם ללדיסלב מלך בוהמיה, שהצליחו לשחררו. אחר השיחרור ר' ישראל עבר לפראג, בה נפטר אחר כשש שנים.

אחרי מותם של רבותיו הוא נחשב לגדול רבני אשכנז, ופסקיו הובא ב"שולחן ערוך" הרבה פעמים על ידי הרמ"א.

כתביו[edit | edit source]

248 מתשובותיו בהלכה נלקטו ונדפסו ב"שו"ת מהר"י ברונא". קצת מאמריו ופסקיו הובא בספר "לקט יושר" וגם בתשובות רבותיו ב"שו"ת מהר"י וייל" ובשו"ת "תרומת הדשן".

חיבר ספר שחיטות ובדיקות שהובא בספרות הפוסקים, יתכן שזהו ספר שחיטות ובדיקות למהרי"ב שנדפס מכתבי יד על ידי מכון משנת אפרים בתוך 'רבינו מנחם ממירזבורק' ירושלים ה'תשפ"א[3].

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

ספרו

הערות שוליים[edit | edit source]

  1. ^ Teich, Shmuel., The rishonim : biographical sketches of the prominent early rabbinic sages and leaders from the tenth-fifteenth centuries, Brooklyn, N.Y.: Mesorah Publications, 1st ed, 1982, ISBN 0-89906-452-3
  2. ^ Brno, www.jewishvirtuallibrary.org
  3. ^ ראה במבואו של הרב יוסף מיכאל יוסקוביץ לספר 'הלכות שחיטה ובדיקה לרבינו הרי"ב'



אזהרה
ערך זה הוא קצרמר, אך הוא סווג כקצרמר מסוג שאינו ברשימת הקצרמרים באנציקלופדיה היהודית. נא לתקן ולבחור שם מהרשימה.

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +83 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png