Difference between revisions of "רבי ישראל ברונא"

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
######
לא ניתן לצפות בקוד המקור של הבדל בין שינויים זה, היות שאחת הגרסאות לא מאושרת. תוכל לצפות להלן בתוכן הגירסה שביקשת להציג, אם היא תימצא נקיה:
######

הדף יובא אוטומטית על ידי רובוט ונמצא נקי בסריקה אוטומטית, הדף טרם נבדק ידנית

דף זה עודכן אוטומטית מוויקיפדיה, וטרם עבר בקרה אנושית

תוצאת סריקה אוטומטית: מצב הדף: לא ידוע. מדיה לצפייה: לא אותרו תמונות או קבצי מדיה.

עדכן דיווח: Yes check.svg נבדק ואושר  •  Black check.svg נבדק ואושר מסווג  •  אישור טקסט בלבד • אישור תמונות בלבד | הוראות טיפול

ממתין אשר דף: והמשך לדף אחר || והישאר בדף || וסגור כרטיסיה  •  סווג דף: סווג  •  X mark.svg דחה דף: סיבה: Bert2 transp green cont 150ms.gif


רבי ישראל מברונא
לידה גרמניה
כינוי מהר"י ברונא
רבותיו

רבי ישראל איסרלן ה'תרומת הדשן'

רבי יעקב וייל
חיבוריו שו"ת מהר"י ברונא


רבי ישראל מברונא (כונה מהר"י ברונא; ק"ס, 1400-ר"מ, 1480 לערך) היה מגדולי פוסקי ההלכה באשכנז של המאה ה-15.


תולדותיו

רבי ישראל נולד בגרמניה[1] לרבי חיים. בין רבותיו נמנים: רבי ישראל איסרלין (מהרא"י, בעל "תרומת הדשן"), רבי יעקב וייל (המהרי"ו) ורבי זלמן כ"ץ (המהרז"ך, בעל "ספר היריעה" שעוסק בהלכות גיטין שבהן היה הסמכות העליונה בדורו והיה חברו הקרוב של המהרי"ל).

רב ישראל כיהן ברבנות בברונא שבמדינת מוראביה, ומשם השיב תשובות לשואלים. ומכאן נודע בשם מהר"י ברונא. אחר גירוש[2] היהודים מהעיר בשנת 1454 עבר לרגנסבורג (רגנשבורג) ופתח ישיבתו בעיר. ברגנשבורג היו תלמידי חכמים מובהקים (ביניהם מהר"ם מינץ) ודייני בתי דינו היו מובחרים ביותר ונשאו ונתנו עם גדולי הדור. ברגנסבורג הייתה לו מחלוקת עם רבי אנשיל מקולוניא ואנשיו, שרצו למנוע את מהר"י ברונא מלכהן כרב ולתת לר' אנשיל את המינוי, למרות פסק דין לטובת מהר"י שפסקו מהר"י וייל ובעל "תרומת הדשן", ולבסוף התקבל כרב הקהילה.

בשנת 1474, כתוצאה מעימות בין פרידריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה והדוכס של לנסברג על מיסים לקהילה היהודית, נכלא ר' ישראל על ידי הקיסר כדי להביא אותו לתמיכה בעמדתו; אחרי 13 ימים בכלא הוא שוחרר. לקראת סוף חייו, יהודי משומד בשם הנס ואגול האשים את ר' ישראל בעלילת דם והוא נעצר. הקהילה פנתה לפרידריך השלישי וגם ללדיסלב מלך בוהמיה, שהצליחו לשחררו. אחר השיחרור ר' ישראל עבר לפראג, בה נפטר אחר כשש שנים.

אחרי מותם של רבותיו הוא נחשב לגדול רבני אשכנז, ופסקיו הובא ב"שולחן ערוך" הרבה פעמים על ידי הרמ"א.

כתביו

248 מתשובותיו בהלכה נלקטו ונדפסו ב"שו"ת מהר"י ברונא". קצת מאמריו ופסקיו הובא בספר "לקט יושר" וגם בתשובות רבותיו ב"שו"ת מהר"י וייל" ובשו"ת "תרומת הדשן".

חיבר ספר שחיטות ובדיקות שהובא בספרות הפוסקים, יתכן שזהו ספר שחיטות ובדיקות למהרי"ב שנדפס מכתבי יד על ידי מכון משנת אפרים בתוך 'רבינו מנחם ממירזבורק' ירושלים ה'תשפ"א[3].

קישורים חיצוניים

ספרו


הערות שוליים

  1. ^ Teich, Shmuel., The rishonim : biographical sketches of the prominent early rabbinic sages and leaders from the tenth-fifteenth centuries, Brooklyn, N.Y.: Mesorah Publications, 1st ed, 1982, ISBN 0-89906-452-3
  2. ^ Brno, www.jewishvirtuallibrary.org
  3. ^ ראה במבואו של הרב יוסף מיכאל יוסקוביץ לספר 'הלכות שחיטה ובדיקה לרבינו הרי"ב'



אזהרה
ערך זה הוא קצרמר, אך הוא סווג כקצרמר מסוג שאינו ברשימת הקצרמרים באנציקלופדיה היהודית. נא לתקן ולבחור שם מהרשימה.

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +83 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.