Difference between revisions of "רבי יהודה בן יצחק מסר לאון"

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
(עריכות קודמות)
Line 1: Line 1:
{{אישיות רבנית}}
+
{{אישיות רבנית
'''רבי יהודה בן רבי יצחק''', המכונה גם '''רבי יהודה שירליאון'''{{הערה|[[צרפתית]]: 'סיר' - אדון, 'ליאון' - אריה, מתורגם כיהודה.}} או '''רבי יהודה מ[[פריז]]'''{{הערה|[[שערי דורא]], סימן ע"ו.}} (נולד בשנת [[ד'תתקכ"ו]], [[1166]], נפטר בשנת [[ד'תתקפ"ד]], [[1224]]{{הערה|תשובת מהרש"ל, סי' כ"ט.}}) היה אחד מחשובי [[בעלי התוספות]] ב[[צרפת]] וראש [[ישיבת פריז]]. כונה גם '''גור אריה''' או '''רבינו האריה'''{{הערה|תוספות ישנים ל[[מסכת יומא]], דפים ח' א', י"ג א', י"ד א'.}}. חיבר [[תוספות]] על מספר מסכתות ב[[תלמוד בבלי|תלמוד]], המכונים 'תוספות ר' יהודה מפאריש'.
+
|כינוי = רבי יהודה שׂירילאון, רבי יהודה מפריז, רב הארי"ה
 
+
|תאריך לידה = [[1166]]
==משפחתו==
+
|מקום לידה = {{עיר ודגל|ממלכת צרפת|פריז}}
רבי יהודה שירליאון היה בנו של רבי יצחק (תלמיד [[רבנו תם|ר"ת]]), בן רבי [[יהודה בן יום טוב|יהודה]] בן רבי [[יום טוב מפלייזא]].  
+
| תאריך לידה עברי = [[ד'תתקכ"ו]]
 
+
| תאריך פטירה עברי = [[ד'תתקפ"ד]]
סבו רבי יהודה בן יום טוב היה מבעלי התוספות. אבי סבו רבי יום טוב מפלייזא היה בנם של [[ריב"ן]] (רבי יהודה בן נתן) ושל [[בנות רש"י|מרים]] בתו של [[רש"י]].  
+
|תאריך פטירה = [[1224]]
 
+
|מקום פטירה = {{עיר ודגל|ממלכת צרפת|פריז}}
דודתו של יהודה שירליאון, אחות אביו רבי יצחק, הייתה נשואה ל[[ר"י הזקן]] (רבי יצחק בן שמואל מדנפירא - כיום דמפייר), גדול חכמי צרפת בדורו.
+
| השתייכות = [[בעלי התוספות]]
 
+
|רבותיו = [[ר"י הזקן]]
חותנו היה רבי אברהם בן רבי [[יוסף בכור שור]], מ[[בעלי התוספות]] ומ[[פרשני המקרא]] הבולטים בתקופתו.
+
|תלמידיו = [[רבי יחיאל מפריז]], [[רבי משה מקוצי]]
 +
| חיבוריו = תוספות רבי יהודה מפאריש
 +
| אב = רבי יצחק
 +
}}
 +
'''רבי יהודה בן רבי יצחק''' (מכונה גם '''רבי יהודה שׂירילאון''', או '''רבי יהודה מ[[פריז]]'''{{הערה|{{בבלי|עבודה זרה|כ|ב|מפרש=תוספות|ד"ה=ענוה}}; [[רבנו יונה]], על הרי"ף, מסכת ברכות, דף ל"ז, עמוד א', ד"ה אמר רבא; [[מהר"ם מרוטנבורג]], '''ברכות מהר"ם''', סימן ה', והלכות שמחות, סימן ה', וכן בעוד מקומות רבים בספריו (ובעיקר בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג); '''[[ספר הנייר]], י"ח, כ"א וכ"ו; [[רבי מרדכי בן הלל]], '''מרדכי''', מסכת שבת, פרק יציאות השבת, רמז ר"ס, ועוד.}}, וכן כונה גם '''רב הארי"ה''' וכדומה{{הערה|[[תוספות ישנים]], ל[[מסכת יומא]], דף ב', עמוד א', דף ח', עמוד א'; '''רבינו ארי"ה''': שם, דף י"ג, עמוד א'; '''הרב ארי"ה''': שם, דף י"ד, עמוד א'.}}; [[ד'תתקכ"ו]], [[1166]] [[ד'תתקפ"ד]], [[1224]]{{הערה|תשובת מהרש"ל, סי' כ"ט.}}) היה אחד מחשובי [[בעלי התוספות]] ב[[צרפת]] וראש [[ישיבת פריז]]. חיבר [[תוספות]] על מספר מסכתות ב[[תלמוד בבלי|תלמוד]], המכונים "תוספות ר' יהודה מפאריש".
  
 
==רבותיו ותלמידיו==
 
==רבותיו ותלמידיו==
Line 20: Line 24:
 
מחיבוריו המקוריים מצויים כיום תוספותיו למסכת [[מגילה]] שנדפסו בדפוסי התלמוד שלפנינו{{הערה|ראו [[אפרים אלימלך אורבך|א"א אורבך]], '''בעלי התוספות'''.}}, וכן תוספותיו למסכת [[ברכות]] שנדפסו לראשונה על שם רבי [[יהודה החסיד]], אך הוברר שאינם לו אלא לרבי יהודה שירליאון{{הערה|נדפס מחדש על פי כתבי יד בשני כרכים על ידי הרב ניסן זק"ש, [[מכון התלמוד הישראלי]], ירושלים תשכ"ט-תשל"ב.}}, חלק מתוספותיו למסכת שבת{{הערה|לפרקים י"ז-כ"א, ראו במבוא לתוספות ר"י הזקן ותלמידיו למסכת שבת, כרך א', [[מכון אופק]], ירושלים תשס"ז.}}, חלק מתוספותיו למסכת [[עבודה זרה]]{{הערה|נדפס על ידי הרב [[משה יהודה הכהן בלוי]], בתוך '''שיטת הקדמונים''' על [[מסכת עבודה זרה]], ניו יורק תשכ"ט.}} ו"תוספות ישנים" למסכת [[מסכת יומא|יומא]], שנקראים על שמו ונכתבו על ידי תלמידו [[משה מקוצי|הסמ"ג]]{{הערה|'''תוספות ישנים למסכת יומא''', בעריכת הרב [[אביגדור אריאלי]], ירושלים 1993, עמ' 7.}}.
 
מחיבוריו המקוריים מצויים כיום תוספותיו למסכת [[מגילה]] שנדפסו בדפוסי התלמוד שלפנינו{{הערה|ראו [[אפרים אלימלך אורבך|א"א אורבך]], '''בעלי התוספות'''.}}, וכן תוספותיו למסכת [[ברכות]] שנדפסו לראשונה על שם רבי [[יהודה החסיד]], אך הוברר שאינם לו אלא לרבי יהודה שירליאון{{הערה|נדפס מחדש על פי כתבי יד בשני כרכים על ידי הרב ניסן זק"ש, [[מכון התלמוד הישראלי]], ירושלים תשכ"ט-תשל"ב.}}, חלק מתוספותיו למסכת שבת{{הערה|לפרקים י"ז-כ"א, ראו במבוא לתוספות ר"י הזקן ותלמידיו למסכת שבת, כרך א', [[מכון אופק]], ירושלים תשס"ז.}}, חלק מתוספותיו למסכת [[עבודה זרה]]{{הערה|נדפס על ידי הרב [[משה יהודה הכהן בלוי]], בתוך '''שיטת הקדמונים''' על [[מסכת עבודה זרה]], ניו יורק תשכ"ט.}} ו"תוספות ישנים" למסכת [[מסכת יומא|יומא]], שנקראים על שמו ונכתבו על ידי תלמידו [[משה מקוצי|הסמ"ג]]{{הערה|'''תוספות ישנים למסכת יומא''', בעריכת הרב [[אביגדור אריאלי]], ירושלים 1993, עמ' 7.}}.
  
==משפחת רש"י==
+
==כינויו==
 +
כינויו "שׂיריליאון" הוא על פי כינוי שמו, מ[[צרפתית]]: שׂיר (sir) = אדון; ליאון (Lion) = אריה, והוא כמו: "אדון ר' אריה", שכן אריה הוא שם נלווה ליהודה{{הערה|{{אוצר החכמה|[[ישראל מאירוביץ]], '''פרקים בתולדות ישראל'''|חלק א', ראשוני ומייסדי הישוב באשכנז : רבינו גרשום מאור הגולה|162789|אשדוד תשס"א, עמ' ע'||עמוד=81}}.}}. בדומה לכך גם כינויו "ארי"ה", הוא בהסתמך על שמו "יהודה".
 +
 
 +
==משפחתו==
 +
* אביו רבי יצחק - תלמיד [[רבנו תם|ר"ת]]; בן רבי [[יהודה בן יום טוב|יהודה]], מ[[בעלי התוספות]], שהיה בנו של רבי [[יום טוב מפלייזא]], בן [[ריב"ן]] ו[[בנות רש"י|מרים]] בתו של [[רש"י]].
 +
* דודתו (אחות אביו) - אשת [[ר"י הזקן]], גדול חכמי צרפת בדורו.
 +
* חותנו רבי אברהם - בנו של רבי [[יוסף בכור שור]], שהיה מ[[בעלי התוספות]] ומ[[פרשני המקרא]] הבולטים בתקופתו.
 +
* בנו רבי אליהו - מכונה אצל [[ראב"ן הירחי]] "רבנו הקדוש"{{הערה|[[ראב"ן הירחי]], '''ספר המנהיג''', הלכות ציצית, עמוד תרמ"ט.}}.
 
{{עץ משפחת רש"י}}
 
{{עץ משפחת רש"י}}
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
* {{אוצר ישראל|ו|43|ליאון, יהודה בן יצחק|עמוד=35}}
 
* {{אוצר ישראל|ו|43|ליאון, יהודה בן יצחק|עמוד=35}}
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20134&hilite=d82e9e8c-d781-45e8-98d5-9a13e7df3621&st=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%92%D7%95%D7%A8+%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94 אוצר הגדולים חלק ד' - רבינו יהודה מפאריש.]
+
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20134&hilite=d82e9e8c-d781-45e8-98d5-9a13e7df3621&st=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%92%D7%95%D7%A8+%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94 אוצר הגדולים חלק ד' - רבינו יהודה מפאריש].
  
 
==הערות שוליים==
 
==הערות שוליים==

Revision as of 23:05, 7 April 2021

רבי יהודה בן יצחק מסר לאון
לידה 1166
ד'תתקכ"ו
פריזפריז ממלכת צרפת , פריז
פטירה 1224 (בגיל 58 בערך)
ד'תתקפ"ד
פריזפריז ממלכת צרפת , פריז
כינוי רבי יהודה שׂירילאון, רבי יהודה מפריז, רב הארי"ה
השתייכות בעלי התוספות
רבותיו ר"י הזקן
תלמידיו רבי יחיאל מפריז, רבי משה מקוצי
חיבוריו תוספות רבי יהודה מפאריש
אב רבי יצחק

רבי יהודה בן רבי יצחק (מכונה גם רבי יהודה שׂירילאון, או רבי יהודה מפריז[1], וכן כונה גם רב הארי"ה וכדומה[2]; ד'תתקכ"ו, 1166ד'תתקפ"ד, 1224[3]) היה אחד מחשובי בעלי התוספות בצרפת וראש ישיבת פריז. חיבר תוספות על מספר מסכתות בתלמוד, המכונים "תוספות ר' יהודה מפאריש".

רבותיו ותלמידיו

רבינו יהודה שירליאון היה תלמידו המובהק של דודו ר"י הזקן. יחד עמו למדו אצל ר"י חכמים רבים כמו רבי ברוך בן יצחק בעל התרומה, רבי שמשון בן אברהם משאנץ, רבי שמשון מקוצי, רבי אלחנן בנו של ר"י, ועוד; רבים מהם הקימו מרכזי תורה גדולים בצרפת לאחר פטירת ר"י רבם, וביניהם היה רבי יהודה שירליאון שייסד ישיבה חשובה בפריז.

תלמידיו היו מגדולי בעלי התוספות בתקופתם, ביניהם רבי יחיאל מפריז שלימים היה ליורשו בראשות ישיבת פריז, רבי משה מקוצי מחבר ספר מצוות גדול, ורבי יצחק בן משה מווינה מחבר הספר "אור זרוע" (שאף עשה אצלו שימוש חכמים[4]).

חיבוריו

רבי יהודה שירליאון כתב קובצי תוספות רבים שהיו מבוססים על תוספותיו של רבו ר"י הזקן. תוספותיו עובדו על ידי תלמידיו, ומתורתו נשתייר הרבה בקובצי התוספות שלפנינו. מחיבוריו המקוריים מצויים כיום תוספותיו למסכת מגילה שנדפסו בדפוסי התלמוד שלפנינו[5], וכן תוספותיו למסכת ברכות שנדפסו לראשונה על שם רבי יהודה החסיד, אך הוברר שאינם לו אלא לרבי יהודה שירליאון[6], חלק מתוספותיו למסכת שבת[7], חלק מתוספותיו למסכת עבודה זרה[8] ו"תוספות ישנים" למסכת יומא, שנקראים על שמו ונכתבו על ידי תלמידו הסמ"ג[9].

כינויו

כינויו "שׂיריליאון" הוא על פי כינוי שמו, מצרפתית: שׂיר (sir) = אדון; ליאון (Lion) = אריה, והוא כמו: "אדון ר' אריה", שכן אריה הוא שם נלווה ליהודה[10]. בדומה לכך גם כינויו "ארי"ה", הוא בהסתמך על שמו "יהודה".

משפחתו

יצחק הצרפתי
 
 
שמואלרש"י
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי מאיר
 
יוכבדרחלשמחהמרים
 
ריב"ן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רשב"םר"ת
 
מרים
 
שמשון מפלייזארבי יצחק בן רבי מאירשלמהמרים
 
רבינו שמואל מוויטרירבינו יום טוב מפלייזאאליעזר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יצחקיוסף
 
שלמהאברהם משאנץ
 
 
 
 
רבי יהודה בן יום טוביוסף
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר"י הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ריצב"א
 
רבינו שמשון משאנץ
 
 
יצחק
 
 
רבנו אלחנן
 
 
רבי יעקב
 
 
יהודה שירליאון
 
 
שמואל
רבי שמואל מעכו

מקרא

      - גיס


קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תוספות, מסכת עבודה זרה, דף כ', עמוד ב', ד"ה ענוה; רבנו יונה, על הרי"ף, מסכת ברכות, דף ל"ז, עמוד א', ד"ה אמר רבא; מהר"ם מרוטנבורג, ברכות מהר"ם, סימן ה', והלכות שמחות, סימן ה', וכן בעוד מקומות רבים בספריו (ובעיקר בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג); ספר הנייר, י"ח, כ"א וכ"ו; רבי מרדכי בן הלל, מרדכי, מסכת שבת, פרק יציאות השבת, רמז ר"ס, ועוד.
  2. ^ תוספות ישנים, למסכת יומא, דף ב', עמוד א', דף ח', עמוד א'; רבינו ארי"ה: שם, דף י"ג, עמוד א'; הרב ארי"ה: שם, דף י"ד, עמוד א'.
  3. ^ תשובת מהרש"ל, סי' כ"ט.
  4. ^ אור זרוע, חלק ד', פסקי עבודה זרה, סימן רס"ב.
  5. ^ ראו א"א אורבך, בעלי התוספות.
  6. ^ נדפס מחדש על פי כתבי יד בשני כרכים על ידי הרב ניסן זק"ש, מכון התלמוד הישראלי, ירושלים תשכ"ט-תשל"ב.
  7. ^ לפרקים י"ז-כ"א, ראו במבוא לתוספות ר"י הזקן ותלמידיו למסכת שבת, כרך א', מכון אופק, ירושלים תשס"ז.
  8. ^ נדפס על ידי הרב משה יהודה הכהן בלוי, בתוך שיטת הקדמונים על מסכת עבודה זרה, ניו יורק תשכ"ט.
  9. ^ תוספות ישנים למסכת יומא, בעריכת הרב אביגדור אריאלי, ירושלים 1993, עמ' 7.
  10. ^ ישראל מאירוביץ, פרקים בתולדות ישראל, ‏חלק א', ראשוני ומייסדי הישוב באשכנז : רבינו גרשום מאור הגולה, אשדוד תשס"א, עמ' ע', באתר אוצר החכמה.
  11. ^ ראב"ן הירחי, ספר המנהיג, הלכות ציצית, עמוד תרמ"ט.

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -1959 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png