Difference between revisions of "רבי חיים בנבנישתי"

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
(ספריו)
(ספריו)
Line 37: Line 37:
 
*'''כנסת הגדולה''' - חיבורו המפורסם ביותר על ה[[שולחן ערוך]], על שמו הוא נקרא "בעל כנסת הגדולה".
 
*'''כנסת הגדולה''' - חיבורו המפורסם ביותר על ה[[שולחן ערוך]], על שמו הוא נקרא "בעל כנסת הגדולה".
 
*'''שאלות ותשובות''' - [[שו"ת]] על [[אורח חיים (שולחן ערוך)|אורח חיים]], קושטא תק"ג.
 
*'''שאלות ותשובות''' - [[שו"ת]] על [[אורח חיים (שולחן ערוך)|אורח חיים]], קושטא תק"ג.
**'''בעי חיי''' - נחלק לשני ספרים: "עץ הדעת" על [[יורה דעה]] (סלוניקי תקמ"ח) ו"עץ הדר" (שני חלקים) על [[חושן משפט]] (סלוניקי תקמ"ח-תקנ"א{{הערה|חלק ב' נדפס לפני חלק א'.}}).
+
**'''בעי חיי''' - נחלק לשלשה חלקים: "עץ הדעת" על [[יורה דעה]] ו"עץ הגן" על [[אבן העזר]] (נדפסו בכרך אחד, סלוניקי תקמ"ח), ו"עץ הדר" (שני חלקים) על [[חושן משפט]] (סלוניקי תקמ"ח-תקנ"א{{הערה|חלק ב' נדפס לפני חלק א'.}}).
 
*'''דינא דחיי''' - פירוש על "ספר מצוות גדול" (סמ"ג) של רבי [[משה מקוצי]].
 
*'''דינא דחיי''' - פירוש על "ספר מצוות גדול" (סמ"ג) של רבי [[משה מקוצי]].
 
*'''פסח מעובין''' - על ה[[הגדה של פסח]].
 
*'''פסח מעובין''' - על ה[[הגדה של פסח]].

Revision as of 15:52, 13 January 2021

רבי חיים בנבנישתי
אין תמונה חופשית
כינוי כנסת הגדולה (על שם ספרו)
הרב החבי"ב
תאריך לידה ה'שס"ג
מקום לידה קושטא
תאריך פטירה י"ט באלול ה'תל"ג (בגיל 70 בערך)
מקום פטירה איזמיר
תאריך לידה לועזי 1603
תאריך פטירה לועזי 31 באוגוסט 1673
מקום פעילות איזמיר
תחומי עיסוק רב, פוסק הלכה
רבותיו הרב יוסף מטראני
חיבוריו כנסת הגדולה, בעי חיי, דינא דחיי, פסח מעובין, חמרא וחיי

רבי חיים בנבנישתי (כונה "כנסת הגדולה" על שם חיבורו המפורסם, וכן "הרב החבי"ב" על פי ראשי תיבות של שמו: חיים בן ישראל בנבנישתי) (קושטא, ה'שס"ג, 1603 - איזמיר, י"ט באלול ה'תל"ג, 31 באוגוסט 1673) היה רב באיזמיר, פוסק הלכה ידוע, ממפרשי הארבעה טורים.

חייו

נולד בקושטא בשנת ה'שס"ג (1603), לאביו ר' ישראל שהיה בן למשפחה רבנית; אחיו הבכור היה רבי יהושע רפאל בנבנישתי. למד בצעירותו אצל רבי יוסף מטראני (המהרימ"ט), שהיה החכם באשי של טורקיה. כמו כן, למד אצל מהר"י סאמיגה ורבי צמח נרבוני. רבו המובהק[1], מהרימ"ט, חיבבו מאוד והשיאו לבתו של עשיר גדול, ובירכו שיחבר חיבור על "ספר מצוות גדול" (סמ"ג) של רבי משה מקוצי. ואכן, בהיותו בן 21 חיבר את ספרו הראשון דינא דחיי על הסמ"ג.

כיהן ברבנות בעיר טיריא הסמוכה לאיזמיר, ולאחר מכן עבר לאיזמיר וכיהן בה כדיין וכראש ישיבה. לאחר מותו של רבה של איזמיר, רבי יוסף איסקפה, היה רבי חיים המועמד המוביל לתפקיד רבנות העיר, לאחר שהחל מתפרסם בעולם כפוסק הלכה בעל שיעור קומה. למרות זאת, החליטו פרנסי העיר, שלא הייתה דעתם נוחה ממנו, למנות במקביל שני רבנים ראשיים, האחד יפסוק בדיני איסור והיתר והשני בדיני ממונות. רבי חיים התמנה לרב הפוסק בדיני איסור והיתר, ואילו לתפקיד הרב השני התמנה רבי אהרן לפפה. למרות שרבי חיים בנבנישתי הסכים כביכול לפשרה זו, בליבו חש מרירות על נישולו מהתפקיד שהיה ראוי לו. המתיחות בין הרבנים לא ניכרה בחיי היום יום, והצדדים הקפידו להצניעה היטב. החיד"א מעיד ששמע שבספרו של רבי חיים, "כנסת הגדולה", האריך בדברי המחלוקת שבינו לבין רבי אהרן, והם הושמטו מספרו מפני כבודו.

פרשת שבתי צבי

בראשית שנת ה'תכ"ו (ספטמבר 1665) שב לאיזמיר מגלותו משיח השקר שבתי צבי, והעיר כולה נסחפה בהתלהבות המשיחית סביבו. רבי חיים בנבנישתי ורבי אהרן לפפה עמדו בראש מתנגדי שבתי צבי, יחד עם רוב רבני העיר. במהלך חנוכה ה'תכ"ו (תחילת דצמבר 1665) עלתה ההתלהבות המשיחית באיזמיר מספר מדרגות, ורבני העיר קיימו התייעצויות דחופות באשר לצעדים בהם עליהם לנקוט. ידוע כי רבי חיים היה התקיף שבין המתנגדים, וגרס כי יש להרוג את שבתי צבי. תוכן ההתייעצויות דלף, והגביר את המתיחות בין תומכי שבתי צבי לבין מתנגדיו. ביום שבת ד' בטבת (12 בדצמבר) פרץ שבתי צבי בראש מאות ממאמיניו לבית הכנסת הפורטוגזי בעיר, בו התפללו הרבנים וחולל במקום שערורייה ארוכה, שבמהלכה התעמת עם רבי חיים קשות וגידף אותו קבל עם ועדה. מיד לאחר השבת עבר רבי חיים למחנה תומכי שבתי צבי, בעוד הרבנים שהתמידו בהתנגדותם נאלצו להימלט מהעיר. שבתי צבי הדיח את רבי אהרן לפפה מהרבנות ומינה את רבי חיים לרב הראשי היחיד בעיר. תקופת תמיכתו של רבי חיים בשבתי צבי נמשכה כתשעה חודשים עד להתאסלמותו של שבתי צבי, ולאחר מכן עמד רבי חיים בראש הרבנים שלחמו במאמיניו. הפוסקים רואים את תשעת החודשים של תמיכתו כטועה בהילכתא למשיחא, וכיוון שחזר בו מטעותו ועשה תשובה, טעותו נסלחת, ולא נפגם מעמדו כרב ופוסק.

רבי חיים בנבנישתי נפטר באיזמיר בי"ט באלול ה'תל"ג (31 באוגוסט 1673).

ספריו

ספרו "כנסת הגדולה" הפך לאחד מספרי היסוד בפסיקה, והחיד"א כותב עליו במליצתו: "הרב הנזכר מאיר עיני גולה הוא בספרי כנסת הגדולה אשר נדפסו בשמונה חלקים, ובלעדו לא ירים איש מורה הוראה הבקי בדרכי הוראה והוא מיראי הוראה את ידו בשום הוראה עד שילך מהרה לבית הכנסת ויראה מה בפיו ומה ירמזון עיני חכמתו, ואחר צאתו מבית הכנסת בנחת רוח יערה יורה יורה".

לקריאה נוספת

  • דוד תמר, רמיזות לתנועת שבתי צבי בשו"ת ר’ חיים בנבנשתי, סיני עב (תשל"ג) 185-188. ‬
  • דוד תמר, מחלוקת ר’ חיים בנבנישתי ור’ אהרן ליפא, תרביץ מא (תשל"ג) 411-423; מב 211. ‬
  • יעקב ברנאי, ר’ חיים בנבנשתי ורבנות איזמיר בתקופתו, ימי הסהר (תשנ"ו) 151-191. ‬
  • עמית קולא, שבתאיותו של ר"ח בנבנשתי - עיון מחודש, קבלה 17 (תשס"ח) 311-329.
  • תולדותיו, בספרו בעי חיי, בהוצאת מכון בית מאיר, ירושלים ה'תש"ע (עמ' 7 - 56)

קישורים חיצוניים

מספריו באתר HebrewBooks:

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו.
  2. ^ חלק ב' נדפס לפני חלק א'.



ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +401 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png