רבי גרשון חנוך הניך ליינר

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית

פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אדמו"ר מראדזין
רבי גרשון הֶנִיך ליינר מרדזין
שער הספר סדרי טהרות על מסכת כלים
שער הספר סדרי טהרות על מסכת כלים
לידה נובמבר 1838
תקצ"ט
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית טומשוב לובלסקי , לובליןהאימפריה הרוסית
פטירה 15 בדצמבר 1890 (בגיל 52)
ד' בטבת תרנ"א
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית רדזין פודלסקי , לובליןהאימפריה הרוסית
מקום קבורה פולין
מקום מגורים ראדזין, פולין
מקום פעילות פולין
תחומי עיסוק חיפוש התכלת לציצית
חיבוריו ראו בהמשך
בת זוג הדסה
אב רבי יעקב ליינר
אם חוה
צאצאים רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר
אדמו"ר חסידות איזביצה ראדזין ה־3
18781890

רבי גרשון חנוך הֶנִיך (ביידיש: העניך) ליינר (תקצ"ט - ד' בטבת תרנ"א; 18391890), היה האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות איזביצה ראדזין, מחבר פורה ויוזם חידוש מצוות התכלת.

ביוגרפיה

נשא את הדסה בת רבי יוסף גלרנטר מהרובישוב נכדו של רבי צבי הירש בושקא. הוכתר לאדמו"ר השלישי של חסידות איזביצה ראדזין עם פטירת אביו, רבי יעקב ליינר, בט"ו באב תרל"ח. ידוע גם בשם "אורחות חיים", על שם ספרו. נודע גם כבקי ברפואה והיה כותב מרשמים לחסידיו[1].

נחשב להוגה דעות מקורי ועצמאי. הוציא את הספר מי השילוח, ספר היסוד של החסידות, שכתב מדברי סבו, וכתב את ה'הקדמה ופתיחה' לספרו של אביו 'בית יעקב', שבו הוא מציג את תורת איזביצא כהמשכה של תורת הבעל שם טוב.

היה בעל אישיות סוערת במיוחד והתפלמס עם רבים מגדולי דורו, בהם: רבי חיים אלעזר וקס ועוד.

בשנת תרכ"ט החל להוציא לאור את ספרו המפורסם "סדרי טהרות" אותו כתב כחיקוי של תלמוד בבלי על משניות סדר טהרות, כליקוט של מאמרי חז"ל. ספרו זה (בו גם תקף את הגר"א על הגהותיו, שלפי דעתו אינן מוכרחות) עורר פולמוס עקב היותו מסודר בצורת דף התלמוד, מה שעלול ליצור רושם של תלמוד חדש. באדר תרל"ה פרסם רבי בצלאל הכהן ראש דייני וילנה יחד עם הדיין רבי יוסף סאקאוויץ והמגיד מישרים רבי יצחק אליהו לנדא כרוז "אזהרה" למחבר שלא ידפיס את הכרכים הבאים של ספרו באותה מתכונת. בעקבות הביקורת ועל פי עצת רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק הוסיף המחבר בחלק השני שהדפיס בשנת תרל"ו על מסכת אהלות בכותרת כל עמוד כי אין מדובר בתלמוד חדש אלא בליקוט בלבד, על חלק זה קיבל את הסכמתם של רבי יצחק אלחנן ספקטור ורבי ישראל יהושע מקוטנא[2]. לסגנון זה יצאו גם חיקויים כדוגמת הספר "אמונת זרעים" על סדר זרעים[3].

בפולמוס אתרוגי קורפו היה מהרבנים היחידים שתמכו באתרוגי קורפו ואף סחר באתרוגים אלו, בשנת תרל"ה אף נסע לקובנא בכדי להיפגש עם רבה של העיר רבי יצחק אלחנן ספקטור שהטיל את האיסור על אתרוגים אלו ולשכנעו לחזור בו מהאיסור, אך לא הצליח בכך[2], בעקבות דעתו הידרו חסידי ראדזין לברך על אתרוגים אלו[4].

בשנת תר"מ היה מועמד לרבנות סקרנביץ, אך עקב מזגו הסוער מונה לבסוף לתפקיד רבי מאיר יחיאל הולשטוק מאוסטרובצה[5]. בשנת תרמ"ז מונה לכהן כרבה של אוסטרוב מזובייצקה, אך לאחר תקופה עזב את הרבנות.

מסופר כי נהג לשאת אקדח במסעותיו[6], על ביקורו ברומא סופרה האגדה כי ביקר גם במרתפי קריית הוותיקן בהם ראה את כמה מכלי המקדש ובהם שלושה סוגים של ציץ הזהב שכל אחד מהם תואם לשיטה אחרת בדברי חז"ל[7], אגדה זו הופרכה בין היתר על ידי רבי מנחם מנדל כשר בספרו[8].

נפטר ברדזין בד' בטבת ה'תרנ"א ונקבר בבית העלמין היהודי המקומי. את מקומו מילא בנו יחידו, רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר (לפי יהודה דוד אייזנשטיין המתאגרף בני לאונרד היה נכדו[דרוש מקור], העובדה הוכחשה על ידי בן אחיו רבי ירוחם ליינר[9]).

חסידו ותלמידו המובהק היה רבי משה אליהו הלפרין.

חידוש מצוות התכלת

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חידוש מצוות התכלת

בשנת ה'תרמ"ג ביקר באיטליה במוזיאון ימי, ונחשף לתעשיית הצבע מדיונונים. רכש מפרופסור איטלקי את הידע הנדרש על מנת להפיק צבע כחלחל מדיונון[10]. פעילותו בנושא זה יצרה פולמוס שהיה בעיקר סביב חיבוריו בנושא, ספרו "שפוני טמוני חול" והחוברות הנלוות ובעיקר "עין התכלת". בחיבורים אלה התווכח עם התגובות בעניין חידוש התכלת. בהקדמה לספרו כתב כי לכל יהודי הזכות לחדש בדברי תורה, ואין להגביל את חידוש התורה ליחידי סגולה בלבד. בעיסוקיו בתחומים אלה השתמש גם בידיעות מדעיות.

חסידיו נרדפו בפולין בשל התכלת שהטילו בציציותיהם[11].

חיבוריו

היה מחבר פורה ויצירתי, בין היתר ליקט מדברי תורת סבו, רבי מרדכי יוסף ליינר, וכתב אותם בספר "מי השילוח".

  • סוד ישרים - חמישה חלקים, על המועדים
  • סוד ישרים - על התורה
  • ארחות חיים - על צוואת רבי אליעזר הגדול (אותה יחס לתנא רבי אליעזר הגדול)
  • פי' עשר מילין דחסידותא דהוה נהיג בהון רב
  • תפארת החנוכי - על הזוהר
  • סדרי טהרות - ריכוז וליקוט החומר התלמודי (בבלי, ירושלמי, תוספתא, פירוש רש"י) מסביב למשניות מסכתות כלים ואהלות - על פי דוגמת הגמרא. חובר על כל סדר טהרות אך אבד[דרוש מקור].
  • שפוני טמוני חול (ה'תרמ"ז) - חוברת על מציאת התכלת והשימוש בה בימינו.[12]
  • פתיל תכלת (ה'תרמ"ח) - על מצוות התכלת בציצית, הרחבה ופירוש מעמיק לחוברת הראשונה "שפוני טמוני חול".
  • עין התכלת (ורשה ה'תרנ"א, לאחר פטירת המחבר) - שו"ת בענייני התכלת בציצית. אסופת תשובות הרבי למגיבים הרבים על ספרו הראשון בעניין התכלת: שפוני טמוני חול.
  • דלתות שער העיר - על ענייני עירובין
  • שער האמונה ויסוד החסידות - ההקדמה ופתח השער לספר בית יעקב
  • חידושי החנוכי - על התלמוד
  • מאמר שלש תשובות
  • ההקדמה והפתיחה - עיקרי ושרשי הקבלה

סיכומים של תלמידיו וחסידיו

  • סוד ישרים תניינא - על התורה
  • סוד ישרים - כתבי חסידים - על התורה
  • מפי השמועה - על המשנה (מכתבי אחיינו רבי ירוחם ליינר)

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

תכלת

הערות שוליים

  1. ^ חיים שמחה ליינר, ‏דרכי חיים, ורשה תרס"ח, עמ' 8, באתר אוצר החכמה.
  2. ^ 2.0 2.1 רבי חיים קרלינסקי, ‏"במטרופולין של החסידות", בתוך: כתב עת הדרום, קובץ מ"א, ניו יורק תשל"ה, עמ' 117–106, באתר אוצר החכמה.
  3. ^ רבי יהודה לייב מנדלזון, ‏אמונת זרעים, ורשה תרפ"ח, באתר אוצר החכמה.
  4. ^ צבי הירש מאסליאנסקי, ‏כתבי מאסליאנסקי, חלק ג', ניו יורק תרפ"ט, עמ' 87, באתר אוצר החכמה.
  5. ^ זאב קופלמן, ‏"מאורי אור", בתוך: קובץ תורניאספקלריא, גליון 41, ויקהל-תשע"ו (עורך: ישראל אברהם קלאר), תשע"ו, עמ' 58, באתר אוצר החכמה.
  6. ^ יחיאל ישעיהו טרונק, "פולין זכרונות און בילדער", חלק א', עמ' 139, כתב: "אבי סיפר לי העובדה המאלפת הבאה: פעם כאשר היה בקוטנא פירק ר' גרשון העניך את המזוודה שלו ובתוך המזוודה היה מונח - אקדח. אבי, בחורל חסידי, נבהל ביותר ושאל את רג"ה מדוע הוא זקוק לכלי משחית כזה. "ללכת לקראת משיח" - ענה לו בסרקסטיות רג"ה, הלא צריכים ללכת לקראת משיח מעשה בן אדם. "מי ילך לפגוש אותו? הבטלנים ורפי אונים לא יוצלחים?" וכאן מנה את הפתק של האדמורים החיים בעלי הסמכות. רג"ה הוסיף, שמכיוון שחסידי גור הם שונאיו המושבעים והכריזו עליו כצפור דרור, לכן הוא זקוק להגנה"." ראו דיון היסטורי בנושא, בפורום אוצר החכמה.
  7. ^ אהרן מרקוס, ‏החסידות, תל אביב תשי"ד, עמ' 244, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  8. ^ רבי מנחם מנדל כשר, ‏תורה שלמה, כרך כ"ג ויקהל - פקודי, מילואים אות ט"ז, ירושלים תרפ"ז-תשנ"ב, עמ' 183 בהערה, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  9. ^ תפארת ירוחם, עמ' תרל"ט.
  10. ^ לפי מאמר של הרב יצחק הרצוג בעיתון ההד מה'תרע"ג הרבי מרדזין נפל לתרמית, וטליתו הייתה צבועה בשיטה כימית שהומצאה אותה עת בגרמניה ואשר אינה קשורה בדיונון.
  11. ^ משה מאיר ישר, ‏דאס לעבען און שאפען פון חפץ חיים, חלק ב', ניו יורק תש"ז, עמ' 792, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  12. ^ מהדורה מקוונת של שפוני טמוני חול עם שני הספרים הנלווים באתר Hebrewbooks


תקופת חייו של הרב רבי גרשון חנוך הניך ליינר על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן




P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לאנציקלופדיה היהודית ולהרחיב אותו.

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -8049 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png