View source for רבי גרשון חנוך הניך ליינר

{{בעבודה}}
{{אישיות רבנית
| שם = רבי גרשון הֶנִיך ליינר מרדזין
| שם בשפת המקור = 
| תמונה = קובץ:סדרי טהרות.png|ספר סדרי טהרות
| כיתוב = שער הספר סדרי טהרות על מסכת כלים
| תואר = אדמו"ר מראדזין
| תאריך לידה = [[נובמבר]] [[1838]]
| מקום לידה = {{עיר ודגל|עיר=טומשוב לובלסקי|מדינה=האימפריה הרוסית|מחוז=לובלין (פרובינציה)}}
| תאריך פטירה = [[15 בדצמבר]] [[1890]]
| מקום פטירה = {{עיר ודגל|עיר=רדזין פודלסקי|מדינה=האימפריה הרוסית|מחוז=לובלין (פרובינציה)}}
| סיבת המוות = 
| מקום קבורה = פולין 
| תאריך לידה עברי = [[תקצ"ט]]
| תאריך פטירה עברי = [[ד' בטבת]] [[תרנ"א]]
| חיבוריו = [[גרשון העניך ליינר#חיבוריו|ראו בהמשך]]
| מקום מגורים = ראדזין, פולין 
| מקום פעילות = פולין
| תחומי עיסוק = [[פתיל תכלת|חיפוש התכלת לציצית]]
| רבותיו = 
| בת זוג = הדסה
| אב = [[רבי יעקב ליינר]]
| אם = חוה
| צאצאים = [[רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר]]
|תפקיד1={{תפקיד מנהיג
| שם התפקיד = אדמו"ר [[חסידות איזביצה ראדזין]]
| למניין = 3
| התחלת כהונה = [[1878]]
| סיום כהונה = [[1890]]
| הקודם בתפקיד = רבי [[יעקב ליינר]]
| הבא בתפקיד = רבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר]]
}}
| חתימה = 
}}
רבי '''גרשון חנוך הֶנִיך (ב[[יידיש]]: העניך) ליינר''' ([[תקצ"ט]] - [[ד' בטבת]] [[תרנ"א]]; [[1839]]–[[1890]]), היה ה[[אדמו"ר]] השלישי בשושלת אדמו"רי [[חסידות איזביצה ראדזין]], מחבר פורה ויוזם [[חידוש מצוות התכלת]].

==ביוגרפיה==
נשא את הדסה בת רבי יוסף גלרנטר מ[[הרובישוב]] נכדו של [[רבי צבי הירש בושקא]]. הוכתר לאדמו"ר השלישי של [[חסידות איזביצה ראדזין]] עם פטירת אביו, רבי [[יעקב ליינר]], ב[[ט"ו באב]] [[תרל"ח]]. ידוע גם בשם "אורחות חיים", על שם ספרו. נודע גם כבקי ב[[רפואה]] והיה כותב מרשמים לחסידיו{{הערה|{{אוצר החכמה|חיים שמחה ליינר|'''דרכי חיים'''|13604|ורשה תרס"ח, עמ' 8||עמוד=7}}.}}.

נחשב להוגה דעות מקורי ועצמאי. הוציא את הספר [[מי השילוח]], ספר היסוד של החסידות, שכתב מדברי סבו, וכתב את ה'הקדמה ופתיחה' לספרו של אביו 'בית יעקב', שבו הוא מציג את תורת איזביצא כהמשכה של תורת [[הבעל שם טוב]].

היה בעל אישיות סוערת במיוחד והתפלמס עם רבים מגדולי דורו, בהם: [[רבי חיים אלעזר וקס]] ועוד.

בשנת תרכ"ט החל להוציא לאור את ספרו המפורסם "סדרי טהרות" אותו כתב כחיקוי של [[תלמוד בבלי]] על משניות [[סדר טהרות]], כליקוט של מאמרי חז"ל. ספרו זה (בו גם תקף את [[הגר"א]] על הגהותיו, שלפי דעתו אינן מוכרחות) עורר פולמוס עקב היותו מסודר בצורת דף התלמוד, מה שעלול ליצור רושם של תלמוד חדש. באדר תרל"ה פרסם [[רבי בצלאל הכהן]] ראש דייני [[וילנה]] יחד עם הדיין רבי יוסף סאקאוויץ ו[[מגיד מישרים|המגיד מישרים]] רבי יצחק אליהו לנדא [[כרוז]] "אזהרה" למחבר שלא ידפיס את הכרכים הבאים של ספרו באותה מתכונת. בעקבות הביקורת ועל פי עצת [[רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי)|רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק]] הוסיף המחבר בחלק השני שהדפיס בשנת תרל"ו על [[מסכת אהלות]] בכותרת כל עמוד כי אין מדובר בתלמוד חדש אלא בליקוט בלבד, על חלק זה קיבל את הסכמתם של [[רבי יצחק אלחנן ספקטור]] ו[[רבי ישראל יהושע מקוטנא]]{{הערה|שם=קרלינסקי|{{אוצר החכמה|[[רבי חיים קרלינסקי]]|"במטרופולין של החסידות"|16395|בתוך: [[כתב עת]] '''הדרום''', קובץ מ"א, ניו יורק תשל"ה, עמ' 117–106||עמוד=106}}.}}.
לסגנון זה יצאו גם חיקויים כדוגמת הספר "אמונת זרעים" על [[סדר זרעים]]{{הערה|{{אוצר החכמה|רבי יהודה לייב מנדלזון|'''אמונת זרעים'''|7782|ורשה תרפ"ח||עמוד=6}}.}}.

ב[[פולמוס אתרוגי קורפו]] היה מהרבנים היחידים שתמכו באתרוגי קורפו ואף סחר באתרוגים אלו, בשנת תרל"ה אף נסע ל[[קובנא]] בכדי להיפגש עם רבה של העיר [[רבי יצחק אלחנן ספקטור]] שהטיל את האיסור על אתרוגים אלו ולשכנעו לחזור בו מהאיסור, אך לא הצליח בכך{{הערה|שם=קרלינסקי}}, בעקבות דעתו הידרו חסידי ראדזין לברך על אתרוגים אלו{{הערה|{{אוצר החכמה|[[צבי הירש מאסליאנסקי]]|'''כתבי מאסליאנסקי''', חלק ג'|148936|ניו יורק תרפ"ט, עמ' 87||עמוד=88}}.}}.

בשנת תר"מ היה מועמד לרבנות [[סקרנביץ]], אך עקב מזגו הסוער מונה לבסוף לתפקיד [[רבי מאיר יחיאל הולשטוק]] מ[[חסידות אוסטרובצה|אוסטרובצה]]{{הערה|{{אוצר החכמה|זאב קופלמן|"מאורי אור"|617259|בתוך: [[קובץ תורני]]'''אספקלריא''', גליון 41, ויקהל-תשע"ו (עורך: ישראל אברהם קלאר), תשע"ו, עמ' 58||עמוד=58}}.}}. בשנת [[תרמ"ז]] מונה לכהן כרבה של [[אוסטרוב מזובייצקה]], אך לאחר תקופה עזב את הרבנות.

מסופר כי נהג לשאת אקדח במסעותיו{{הערה|[[יחיאל ישעיהו טרונק]], "פולין זכרונות און בילדער", חלק א', עמ' 139, כתב: {{ציטוטון|אבי סיפר לי העובדה המאלפת הבאה: פעם כאשר היה בקוטנא פירק ר' גרשון העניך את המזוודה שלו ובתוך המזוודה היה מונח - אקדח. אבי, בחורל חסידי, נבהל ביותר ושאל את רג"ה מדוע הוא זקוק לכלי משחית כזה. "ללכת לקראת משיח" - ענה לו בסרקסטיות רג"ה, הלא צריכים ללכת לקראת משיח מעשה בן אדם. "מי ילך לפגוש אותו? הבטלנים ורפי אונים לא יוצלחים?" וכאן מנה את הפתק של האדמורים החיים בעלי הסמכות. רג"ה הוסיף, שמכיוון שחסידי גור הם שונאיו המושבעים והכריזו עליו כצפור דרור, לכן הוא זקוק להגנה".}} ראו [https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=8479 דיון היסטורי בנושא], בפורום אוצר החכמה.}}, על ביקורו ברומא סופרה האגדה כי ביקר גם במרתפי [[קריית הוותיקן]] בהם ראה את כמה מ[[כלי המקדש]] ובהם שלושה סוגים של [[ציץ הזהב]] שכל אחד מהם תואם לשיטה אחרת בדברי [[חז"ל]]{{הערה|{{אוצר החכמה|[[אהרן מרקוס]]|'''החסידות'''|83878|תל אביב תשי"ד, עמ' 244||עמוד=243}}.}}, אגדה זו הופרכה בין היתר על ידי [[רבי מנחם מנדל כשר]] בספרו{{הערה|{{אוצר החכמה|[[רבי מנחם מנדל כשר]]|'''[[תורה שלמה (ספר)|תורה שלמה]]''', כרך כ"ג ויקהל - פקודי, מילואים אות ט"ז|149318|ירושלים תרפ"ז-תשנ"ב, עמ' 183 בהערה||עמוד=188}}.}}.

נפטר ברדזין ב[[ד' בטבת]] [[ה'תרנ"א]] ונקבר בבית העלמין היהודי המקומי. את מקומו מילא בנו יחידו, רבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר]] (לפי [[יהודה דוד אייזנשטיין]] ה[[מתאגרף]] [[בני לאונרד]] היה נכדו{{מקור}}, העובדה הוכחשה על ידי בן אחיו [[רבי ירוחם ליינר]]{{הערה|תפארת ירוחם, עמ' תרל"ט.}}).

חסידו ותלמידו המובהק היה [[רבי משה אליהו הלפרין]].

== חידוש מצוות התכלת ==
{{הפניה לערך מורחב|חידוש מצוות התכלת}}
בשנת [[ה'תרמ"ג]] ביקר באיטליה במוזיאון ימי, ונחשף לתעשיית הצבע מדיונונים. רכש מפרופסור איטלקי את הידע הנדרש על מנת להפיק צבע כחלחל מדיונון{{הערה|1=לפי מאמר של הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג|יצחק הרצוג]] בעיתון ההד מ[[ה'תרע"ג]] הרבי מרדזין נפל לתרמית, וטליתו הייתה צבועה בשיטה כימית שהומצאה אותה עת בגרמניה ואשר אינה קשורה בדיונון.}}. פעילותו בנושא זה יצרה פולמוס שהיה בעיקר סביב חיבוריו בנושא, ספרו "שפוני טמוני חול" והחוברות הנלוות ובעיקר "עין התכלת". בחיבורים אלה התווכח עם התגובות בעניין חידוש התכלת. בהקדמה לספרו כתב כי לכל יהודי הזכות לחדש בדברי תורה, ואין להגביל את חידוש התורה ליחידי סגולה בלבד. בעיסוקיו בתחומים אלה השתמש גם בידיעות מדעיות.

חסידיו נרדפו בפולין בשל התכלת שהטילו בציציותיהם{{הערה|{{אוצר החכמה|משה מאיר ישר|'''דאס לעבען און שאפען פון חפץ חיים'''|618449|חלק ב', ניו יורק תש"ז, עמ' 792||עמוד=200}}.}}.

==חיבוריו==
היה מחבר פורה ויצירתי, בין היתר ליקט מדברי תורת סבו, רבי [[מרדכי יוסף ליינר]], וכתב אותם בספר "[[מרדכי יוסף ליינר#מי השילוח|מי השילוח]]".
* '''סוד ישרים''' - חמישה חלקים, על המועדים
* '''סוד ישרים''' - על התורה
* '''ארחות חיים''' - על [[צוואת רבי אליעזר הגדול]] (אותה יחס ל[[תנאים|תנא]] [[רבי אליעזר הגדול]])
* '''פי' עשר מילין דחסידותא דהוה נהיג בהון [[רב (אמורא)|רב]]'''
* '''תפארת החנוכי''' - על [[ספר הזוהר|הזוהר]]
* '''סדרי טהרות''' - ריכוז וליקוט החומר התלמודי (בבלי, ירושלמי, תוספתא, פירוש רש"י) מסביב למשניות מסכתות [[מסכת כלים|כלים]] ו[[אהלות]] - על פי דוגמת הגמרא. חובר על כל סדר טהרות אך אבד{{מקור}}.
* '''שפוני טמוני חול''' ([[ה'תרמ"ז]]) - חוברת על מציאת התכלת והשימוש בה בימינו.{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/41312 מהדורה מקוונת של שפוני טמוני חול עם שני הספרים הנלווים] ב[[היברובוקס|אתר Hebrewbooks]]}}
* '''פתיל תכלת''' ([[ה'תרמ"ח]]) - על מצוות התכלת בציצית, הרחבה ופירוש מעמיק לחוברת הראשונה "שפוני טמוני חול".
* '''עין התכלת''' ([[ורשה]] [[ה'תרנ"א]], לאחר פטירת המחבר) - [[שו"ת]] בענייני התכלת בציצית. אסופת תשובות הרבי למגיבים הרבים על ספרו הראשון בעניין התכלת: שפוני טמוני חול.
* '''דלתות שער העיר''' - על ענייני [[עירובין]]
* '''שער האמונה ויסוד החסידות''' - ה[[הקדמה]] ופתח השער לספר בית יעקב
* '''חידושי החנוכי''' - על התלמוד
* '''מאמר שלש תשובות'''
* '''ההקדמה והפתיחה''' - עיקרי ושרשי הקבלה

===סיכומים של תלמידיו וחסידיו ===
* '''סוד ישרים תניינא''' - על התורה
* '''סוד ישרים - כתבי חסידים''' - על התורה
* '''מפי השמועה''' - על ה[[משנה]] (מכתבי אחיינו רבי ירוחם ליינר)

==לקריאה נוספת==
* [[מנחם בורשטיין]], '''התכלת''', ירושלים תש"ן, עמ' 205–209
* [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/hamaayan/hagiluy-2.htm תמצית מאמרו של הרב הרצוג] בכתב העת [[ההד]] בעריכת [[ר' בנימין]] ([[ה'תרע"ג]]) (הכתבה ב[[אתר דעת]])

==קישורים חיצוניים==
*"[https://www.sefaria.org.il/person/Gershon%20Henoch%20Leiner%20of%20Radzin גרשון חנוך העניך ליינר]", באתר ספריא
*{{אוצר החכמה|[[יצחק אלפסי (חוקר חסידות)|יצחק אלפסי]]|"רבי גרשון חנוך ליינר מראדזין"|143451|בתוך: '''אנציקלופדיה לחסידות''', חלק א', ירושלים תשמ"ו||עמוד=210}}.
* {{JSTOR|שמעון פוגל|פעילותו הספרותית של ר' גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין|24235209|'''[[דעת (כתב עת)|דעת]]''' 68–69|תש"ע, 2010, עמ' 149–185}}
*{{אוצר החכמה|[[משה צינוביץ]]|"הגאון האדמו"ר ר' גרשון-הניך ליינר"|147837|בתוך: '''אישים וקהילות''', תל אביב תש"ן, עמ' 113–113||עמוד=108}}.
*{{אוצר החכמה|הרב ברוך אוברלנדר|"השלמות לתלמוד"|26147|בתוך: [[קובץ תורני]] '''אור ישראל''' <מאנסי>, גליון ט"ז (שנה ד' ד'), ניו יורק תשנ"ט, עמ' קס"ו–ק"ע||עמוד=163}}.
*{{אוצר החכמה|[[משה מאיר ישר]]|"הרבנות והרבנים באוסטרוב מזוביצק"|166608|בתוך: [[ספר קהילה]] '''אוסטרוב מזוביצק''', תל אביב תש"ך, עמ' 20–19||עמוד=15}}.
*{{אוצר החכמה|[[הרב יחיאל מיכל שטרן]]|רבי גרשון הניך ליינר – האדמו"ר מראדזין"|157527|בתוך: '''גדולי הדורות''', חלק ב', ירושלים תשנ"ו, עמ' 787||עמוד=406}}.
*{{אוצר החכמה|[[דוד הלחמי]]|רבי גרשון חנוך ליינר מרדז'ין (בעל התכלת)|156808|ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח|עמוד=348}}
*{{אוצר החכמה|רבי שמחה שלמה יונגרלעווע|'''שמחה שלמה''' (על קהלת), הקדמה לחלק א'|197589|ווארשא תרנ"ה, עמ' 8–6||עמוד=8}}.
*{{אוצר החכמה|אברהם שטרן|'''מליצי אש''', חלק ו', אות רע"א|143144|גלנטה תר"צ - תרצ"ח, עמ' 70||עמוד=142}}.
*{{אוצר החכמה||"בענין אתרוגי קורפו"|625583|בתוך: [[קובץ תורני]] '''[[ישורון (מאסף תורני)|ישורון]], קובץ א', ירושלים תשנ"ו, עמ' ל"ז||עמוד=46}}.
*[https://www.geni.com/people/R-Gershon-Hanoch-Leiner-1st-Admur-of-Radzyn/6000000008708500082 R' Gershon Hanoch Leiner, 1st Admur of Radzyn], באתר GENi.
;תכלת
*{{אוצר החכמה|[[שלמה זלמן שרגאי]]|'''מאה שנה לחידוש התכלת'''|631426|ירושלים תשמ"ט}}.
*{{אוצר החכמה|יעקב בן חנינא דוד ליינר|'''תכלת בציצית בימינו'''|12204|תל אביב תשי"ד}}.
*{{אוצר החכמה|רבי דוב בר טורש|'''מאזני צדק'''|103350|ורשה תרנ"ה, עמ' 45–45||עמוד=57}}.

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1839|מספר שנים=52}}

{{בקרת זהויות}}

{{קצרמר|אישים}}
{{מיון רגיל:ליינער, גרשון העניך}}
[[קטגוריה:אדמו"רי איז'ביצה-ראדזין]]
[[קטגוריה:ילידי 1839]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1890]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי פולמוס]]
[[קטגוריה:אוסטרובה: רבנים]]
{{קרדיט ויקיפדיה|שם מקורי=גרשון חנוך הניך ליינר|עודכן בתאריך=2020-10-05T21:21:21Z|מגרסה=29419327}}

{{נבדק ואושר}}