Difference between revisions of "רבי אברהם בנימין קלוגר"

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to navigation Jump to search
(תבנית מיון נושאים - רבנים)
Line 36: Line 36:
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קלוגר, אברהם בנימין}}
[[קטגוריה:רבנים גליציאנים]]
[[קטגוריה:רבנים גליציאנים]]
[[קטגוריה:רבנים אורתודוקסים]]
[[קטגוריה:רבנים אורתודוקסים]]
[[קטגוריה:ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית]]
[[קטגוריה:ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית]]
{{נו}}{{מיון נושאים|רבנים}}
{{נו}}{{מיון נושאים|יהדות|רבנים}}

Revision as of 16:41, 8 January 2020

רבי אברהם בנימין קלוגר (ה'תר"א 1841 - כ"ט בחשוון תרע"ו 6 בנובמבר 1915), רב ומחבר ספרים בגליציה.

ביוגרפיה

נולד בברודי לרבי שלמה קלוגר[1] את תורתו קנה אצל אביו, שמזכיר דברי תורה משמו בספריו מעת היותו בגיל צעיר מאוד[2]. באלול תרי"ט נשא את פסיל בת אברהם סטרימבר מבסרביה, והתיישב בקישינב שם בנה לו חותנו בית מדרש מלא ספרים ולמד שם כשש שנים, במהלכם ההדיר מחדש את הספר 'נאות דשא' לרבי דוד שלמה אייבשיץ עם הקדמה. כששב לברודי היה יד ימינו של אביו[דרושה הבהרה], והתמסר להדפסת ספריו.

בשנת תרל"ט נבחר לרבנות ז'ולקייב כמועמד החסידים בעיר, אך עזב לאחר מחלוקת קשה עם המועמד הנגדי רבי חיים ליבוש הורוביץ. בשנת תרנ"ד נעשה נסיון להושיבו על כס רבנות ברודי, אך נכשל.

רבי אברהם בנימין היה ממקימי חברת מקיצי נרדמים, מהיוזמים והמעודדים של אסיפת הרבנים בקראקא בשנת תרס"ג, ופעל לטובת פליטי הפוגרומים מרוסיה.

במלחמת העולם הראשונה גלה לבודפשט, ובה נפטר בליל שבת כ"ט בחשוון תרע"ו. הלווייתו נערכה ביום ראשון. הספידוהו בנו הרב שלמה, רבי אליעזר מישל מטורקא, רבי יעקב שלום סופר מבודפשט, ורבי יעקב יוסף גרוס.

בנו ר' שלמה הדפיס עליו ספר הספד בשם 'שיח שלמה' בפרשבורג שנת תרע"ז.

ספריו

צאצאיו

  • בנו ר' יהודה אהרן (מחבר 'תולדות שלמה' על סבו רבי שלמה קלוגר).
  • בנו ר' שלמה מוינה.
  • בתו גיטל אשת אליהו טשרנובולסקי.
  • בתו שרה לאה אשת צבי הירש וייסהויז מסטניסלב.
  • בתו פרידא אשת מאיר קלוגמן.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בברית נקרא שמו אברהם יצחק, אולם כאשר חלה בילדותו הוחלף השם לאברהם בנימין.
  2. ^ קושיה משמו בעת שהיה כבן עשר הוא כותב בספרו 'מילי דנזיקין', בחכמת שלמה על השו"ע אבן העזר וחושן משפט, ובמודעה לבית ישראל שהדפיס בשנת תרי"ט.

NivdakVeushar.png