Difference between revisions of "קישינב"

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
m (ייבוא: קישינב מוויקיפדיה. ראה תורמים)
 
(עדכון אוטומטי: קישינב מוויקיפדיה, ראה תורמים)
Line 1: Line 1:
 +
{{עודכן אוטומטית|מצב=|תמונות=כן}}
 +
 
{{עיר
 
{{עיר
 
|שם=קישינב
 
|שם=קישינב
Line 10: Line 12:
 
|סוג יחידה שלטונית שנייה=
 
|סוג יחידה שלטונית שנייה=
 
|יחידה שלטונית שנייה=
 
|יחידה שלטונית שנייה=
|ראש העיר=דורין קירטואקה{{ש}}(Dorin Chirtoacă){{ש}}נ-[[2007]]
+
|ראש העיר=רוסלן קונדראאו
 
|מושל=
 
|מושל=
 
|סוג יחידה שלטונית מתחת=
 
|סוג יחידה שלטונית מתחת=
Line 21: Line 23:
 
|גובה=85
 
|גובה=85
 
|תאריך ייסוד=[[1436]] (אזכור ראשון במסמכים)
 
|תאריך ייסוד=[[1436]] (אזכור ראשון במסמכים)
|אוכלוסייה=492,894
 
|שנת אוכלוסייה=2014
 
|הערת אוכלוסייה=
 
 
|מטרופולין=911,400
 
|מטרופולין=911,400
|שנת מטרופולין=2004
 
 
|הערת מטרופולין=
 
|הערת מטרופולין=
 
|צפיפות=5,427
 
|צפיפות=5,427
|שנת צפיפות=
 
 
|קואורדינטות={{Coord|47.013889|N|28.85|E|type:city|display=inline,title}}
 
|קואורדינטות={{Coord|47.013889|N|28.85|E|type:city|display=inline,title}}
 
|אזור זמן=+2
 
|אזור זמן=+2
Line 34: Line 31:
 
|מפה={{מפת מיקום|מדינה=מולדובה|שם=קישינב|אורך=28.85|רוחב=47.013889|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=בירה}}
 
|מפה={{מפת מיקום|מדינה=מולדובה|שם=קישינב|אורך=28.85|רוחב=47.013889|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=בירה}}
 
|סטטיסטיקות=
 
|סטטיסטיקות=
}}
+
|תאריך מטרופולין=2004
 +
|תאריך צפיפות=2014}}
 
'''קישינב''' (ב[[רומנית]]: '''Chişinău''' (קישינאו); ב[[רוסית]]: '''Кишинёв''' (קישיניוב); ב[[אוקראינית]]: '''Кишинів''' (קישיניִב); ב[[יידיש]] '''קעשענעוו''' או '''קישינעוו'''; ב[[פולנית]]: '''Kiszyniów''' (קישיניוּב)) היא [[עיר בירה|בירת]] [[מולדובה|רפובליקת מולדובה]] וה[[עיר]] הגדולה במדינה. בעבר הייתה עיר בחבל [[בסרביה]] שסופח ל[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]] ב-[[1812]].
 
'''קישינב''' (ב[[רומנית]]: '''Chişinău''' (קישינאו); ב[[רוסית]]: '''Кишинёв''' (קישיניוב); ב[[אוקראינית]]: '''Кишинів''' (קישיניִב); ב[[יידיש]] '''קעשענעוו''' או '''קישינעוו'''; ב[[פולנית]]: '''Kiszyniów''' (קישיניוּב)) היא [[עיר בירה|בירת]] [[מולדובה|רפובליקת מולדובה]] וה[[עיר]] הגדולה במדינה. בעבר הייתה עיר בחבל [[בסרביה]] שסופח ל[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]] ב-[[1812]].
  
Line 40: Line 38:
  
 
==היסטוריה==
 
==היסטוריה==
קישינב נוסדה ב-1436 כמנזר ב[[נסיכות מולדובה]] אשר בתחילת המאה ה-16 [[האימפריה העות'מאנית]] השתלטה עליה. בתחילת המאה ה-19 היא הייתה עיירה קטנה עם 7,000 תושבים. ב-1812, לאחר [[המלחמה העות'מאנית-רוסית (1806–1812)]], החלק המזרחי של מולדובה נמסר ל[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]] וקישינב הפכה לבירת מחוז בסרביה. אוכלוסיית העיר גדלה ל-92,000 איש ב-1862 ול-125,000 איש ב-1900.
+
קישינב נוסדה ב-1436 כמנזר ב[[נסיכות מולדובה]] אשר בתחילת [[המאה ה-16]] [[האימפריה העות'מאנית]] השתלטה עליה. בתחילת המאה ה-19 היא הייתה עיירה קטנה עם 7,000 תושבים. ב-1812, לאחר [[המלחמה העות'מאנית-רוסית (1806–1812)]], החלק המזרחי של מולדובה נמסר ל[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]] וקישינב הפכה לבירת מחוז בסרביה. אוכלוסיית העיר גדלה ל-92,000 איש ב-1862 ול-125,000 איש ב-1900.
  
 
בעקבות [[מהפכת אוקטובר]], בסרביה הכריזה על [[אוטונומיה]] בשם [[הרפובליקה הדמוקרטית המולדובנית]] במסגרת האימפריה המתפוררת, ולאחר פלישת [[צבא רומניה]] לשטחה, [[מועצת הארץ]] הכריזה על הצטרפות ל[[ממלכת רומניה]]. רומניה השקיעה רבות בתוכניות רחבות היקף לשיפור התשתיות בערים המרכזיות בבסרביה ובצפון בוקובינה, רשת מסילות הברזל ומלחמה ב[[בערות]]{{מקור}}. בין 1918 ל-1940 מרכז העיר עבר עבודות שחזור נרחבות.
 
בעקבות [[מהפכת אוקטובר]], בסרביה הכריזה על [[אוטונומיה]] בשם [[הרפובליקה הדמוקרטית המולדובנית]] במסגרת האימפריה המתפוררת, ולאחר פלישת [[צבא רומניה]] לשטחה, [[מועצת הארץ]] הכריזה על הצטרפות ל[[ממלכת רומניה]]. רומניה השקיעה רבות בתוכניות רחבות היקף לשיפור התשתיות בערים המרכזיות בבסרביה ובצפון בוקובינה, רשת מסילות הברזל ומלחמה ב[[בערות]]{{מקור}}. בין 1918 ל-1940 מרכז העיר עבר עבודות שחזור נרחבות.
  
לאחר [[הסכם ריבנטרופ-מולוטוב]] ביוני 1940 הגישה [[ברית המועצות]] [[אולטימטום]] לרומניה ובו תבעה יציאת צבאה וממשלה משטחי בסרביה וצפון [[בוקובינה]]. רומניה, שמצאה עצמה ללא בני ברית בעימות זה, נאלצה לציית ובו זמנית נכנסו לשטח [[הצבא האדום]] והממשל הסובייטי.  
+
לאחר [[הסכם ריבנטרופ–מולוטוב]] ביוני 1940 הגישה [[ברית המועצות]] [[אולטימטום]] לרומניה ובו תבעה יציאת צבאה וממשלה משטחי בסרביה וצפון [[בוקובינה]]. רומניה, שמצאה עצמה ללא בני ברית בעימות זה, נאלצה לציית, ובו זמנית נכנסו לשטח [[הצבא האדום]] והממשל הסובייטי.
  
 
העיר ניזוקה ב[[רעידת האדמה בוורנצ'אה (1940)|רעידת אדמה]] ב-[[10 בנובמבר]] 1940, נפגעו 2,795 מבנים ומתוכם 172 נהרסו לחלוטין, 78 אנשים נהרגו{{הערה|[http://observator.tv/eveniment/10-nov-1940-romania-zguduita-de-un-cutremur-devastator-74-grade-1000-de-morti-in-doar-trei-minute-138792.html  10 nov. 1940: România, zguduită de un cutremur devastator: 7,4 grade, 1.000 de morţi în doar trei minute] {{רומנית}}}}. עוד בטרם חלפה שנה של עבודת שיקום מנזקי רעידת האדמה תקפו הגרמנים והרומנים את מולדובה הסובייטית. הנאצים הפציצו את העיר מיוני 1941 וב-17 בחודש [[כיבוש קישינב והפרעות ביהודיה (1941)|העיר נפלה לידי הכוחות הנאצים]].
 
העיר ניזוקה ב[[רעידת האדמה בוורנצ'אה (1940)|רעידת אדמה]] ב-[[10 בנובמבר]] 1940, נפגעו 2,795 מבנים ומתוכם 172 נהרסו לחלוטין, 78 אנשים נהרגו{{הערה|[http://observator.tv/eveniment/10-nov-1940-romania-zguduita-de-un-cutremur-devastator-74-grade-1000-de-morti-in-doar-trei-minute-138792.html  10 nov. 1940: România, zguduită de un cutremur devastator: 7,4 grade, 1.000 de morţi în doar trei minute] {{רומנית}}}}. עוד בטרם חלפה שנה של עבודת שיקום מנזקי רעידת האדמה תקפו הגרמנים והרומנים את מולדובה הסובייטית. הנאצים הפציצו את העיר מיוני 1941 וב-17 בחודש [[כיבוש קישינב והפרעות ביהודיה (1941)|העיר נפלה לידי הכוחות הנאצים]].
Line 50: Line 48:
 
כשהמלחמה התקרבה לסיום העיר נגררה ללחימה קשה נוספת כשהכוחות הרומנים והגרמנים נסוגו. קישינב עברה לשליטת הצבא האדום ב-[[24 באוגוסט]] 1944 כחלק מ[[מבצע יאשי-קישינב]]. בנקודה הזו העיר איבדה בערך 70% מהבניינים שלה במהלך ההפצצות ורעידת האדמה של 1940. לאחר המלחמה בסרביה סופחה סופית ל[[ברית המועצות]]. רוב החבל הפך ל[[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית המולדובנית|רפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית המולדובנית]] כשקישינב היא בירתה.
 
כשהמלחמה התקרבה לסיום העיר נגררה ללחימה קשה נוספת כשהכוחות הרומנים והגרמנים נסוגו. קישינב עברה לשליטת הצבא האדום ב-[[24 באוגוסט]] 1944 כחלק מ[[מבצע יאשי-קישינב]]. בנקודה הזו העיר איבדה בערך 70% מהבניינים שלה במהלך ההפצצות ורעידת האדמה של 1940. לאחר המלחמה בסרביה סופחה סופית ל[[ברית המועצות]]. רוב החבל הפך ל[[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית המולדובנית|רפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית המולדובנית]] כשקישינב היא בירתה.
  
בשנים שלאחר מכן ארכיטקטים פיתחו תוכנית שיקום מקיפה לעיר. במהלך שנות ה-50 צמחה אוכלוסיית העיר במהירות ונבנו בניינים בסגנון [[קלסיציזם סטליניסטי]]. הפיתוח המשמעותי החל ב-1971 כשמועצת השרים של ברית המועצות החליטה להשקיע מיליארד רובלים מתקציב המדינה לטובת פיתוח העיר, תנופה שנמשכה עד עצמאות מולדובה ב-1991. העיר נפגעה מרעידת אדמה נוספת ב-1977.
+
בשנים שלאחר מכן ארכיטקטים פיתחו תוכנית שיקום מקיפה לעיר. במהלך שנות ה-50 צמחה אוכלוסיית העיר במהירות ונבנו בניינים בסגנון [[קלסיציזם סטליניסטי]]. הפיתוח המשמעותי החל ב-1971 כשמועצת השרים של ברית המועצות החליטה להשקיע מיליארד רובלים מתקציב המדינה לטובת פיתוח העיר, תנופה שנמשכה עד עצמאות מולדובה ב-1991. העיר נפגעה מ[[רעידת אדמה]] נוספת ב-1977.
  
לאחר קבלת העצמאות, העיר המשיכה להיות בירת מולדובה.
+
לאחר קבלת העצמאות, המשיכה העיר להיות בירת מולדובה.
  
 
==כלכלה==
 
==כלכלה==
Line 64: Line 62:
  
 
==תחבורה==
 
==תחבורה==
בעיר נמצא נמל התעופה הבינלאומי של קישינב, שהוא גם בסיסה של חברת התעופה הלאומית [[אייר מולדובה]].
+
בעיר נמצא [[נמל התעופה הבינלאומי קישינב]], שהוא גם בסיסה של חברת התעופה הלאומית [[אייר מולדובה]].
  
 
מערכת התחבורה הציבורית בקישינב כוללת 29 קווי [[אוטובוס]] ו-22 קווי [[טרוליבוס]].
 
מערכת התחבורה הציבורית בקישינב כוללת 29 קווי [[אוטובוס]] ו-22 קווי [[טרוליבוס]].
  
קישינב מחוברת ב[[מסילת רכבת|מסילות רכבת]] לערים במזרח אירופה כדוגמת [[בוקרשט]], [[קייב]], [[מינסק]] ועוד.
+
קישינב מחוברת ב[[מסילת רכבת|מסילות רכבת]] לערים ב[[מזרח אירופה]] כדוגמת [[בוקרשט]], [[קייב]], [[מינסק]], [[אודסה]], [[מוסקבה]] ועוד.
  
 
==יהודים בעיר==
 
==יהודים בעיר==
עקב אנטישמיות גוברת באימפריה הרוסית ותנאים כלכליים טובים יותר, יהודים רבים בחרו להתיישב בקישינב. ב-1900 43% מתושבי קישינב היו יהודים- אחד האחוזים הגבוהים באירופה בזמן ההוא. ב-[[1903]] התרחשו בעיר [[פרעות קישינב]] נגד ה[[יהודים]].
+
עקב אנטישמיות גוברת באימפריה הרוסית ותנאים כלכליים טובים יותר, יהודים רבים בחרו להתיישב בקישינב. ב-1900 היו 43% מתושבי קישינב יהודים- אחד האחוזים הגבוהים באירופה בזמן ההוא. ב-[[1903]] התרחשו בעיר [[פרעות קישינב]] נגד ה[[יהודים]]. בשנת [[1913]] נבנה [[בית הכנסת הכוראלי של קישינב]] שהיה בית הכנסת הגדול מבין 77 בתי הכנסת של העיר. הוא פועל עתה כ[[תיאטרון]] עירוני.
  
ב-1941 ה[[נאציזם|נאצים]] כבשו את העיר והחלו ברצח המוני של יהודיה. רצח היהודים נעשה בשיטת [[בורות הריגה]] ששימשה גם במקומות רבים אחרים במזרח אירופה. אמדן היהודים שנרצחו במהלך הכיבוש הנאצי עומד על כ-10,000 איש.
+
ב-1941 כבשו ה[[נאציזם|נאצים]] את העיר והחלו ברצח המוני של יהודיה. רצח היהודים נעשה בשיטת [[בורות הריגה]] ששימשה גם במקומות רבים אחרים במזרח אירופה. אמדן היהודים שנרצחו במהלך הכיבוש הנאצי עומד על כ-10,000 איש.
  
כיום קיימת קהילה יהודית בקישינב. הרב זלמן אבלסקי שליח [[חסידות חב"ד|חב"ד]] מכהן כ[[רב ראשי|רב הראשי]] של מולדובה, ובהנהגתו הוקמו [[בית כנסת]], [[מקווה|מקווה טהרה]], מוסדות חינוך ומרכז [[גמילות חסדים]] לרווחת הקהילה.
+
כיום קיימת קהילה יהודית בקישינב. הרב זלמן אבלסקי [[שלוחי חב"ד|שליח חב"ד]] כיהן כ[[רב ראשי|רב הראשי]] של מולדובה עד לפטירתו בשנת תשע"ד, ובהנהגתו הוקמו [[בית כנסת]], [[מקווה|מקווה טהרה]], מוסדות חינוך ומרכז [[גמילות חסדים]] לרווחת הקהילה.
  
 
בעיר שני בתי ספר יהודים של רשת [[World ORT|אורט עולמי]], אחד נקרא על שם ה[[רמב"ם]] והשני על שם [[בנימין זאב הרצל|הרצל]].
 
בעיר שני בתי ספר יהודים של רשת [[World ORT|אורט עולמי]], אחד נקרא על שם ה[[רמב"ם]] והשני על שם [[בנימין זאב הרצל|הרצל]].
 +
 +
== ערים תאומות ==
 +
* {{עיר תאומה|גרנובל|צרפת|משנת=1977}}
 +
* {{עיר תאומה|קינגסטון על ההול|הממלכה המאוחדת|משנת=1982}}
 +
* {{עיר תאומה|רג'ו אמיליה|איטליה|משנת=1989}}
 +
* {{עיר תאומה|מנהיים|גרמניה|משנת=1989}}
 +
* {{עיר תאומה|סקרמנטו|ארצות הברית|משנת=1990}}
 +
* {{עיר תאומה|אודסה|אוקראינה|משנת=1994}}
 +
* {{עיר תאומה|קייב|אוקראינה|משנת=1999}}
 +
* {{עיר תאומה|בוקרשט|רומניה|משנת=1999}}
 +
* {{עיר תאומה|ירבאן|ארמניה|משנת=2000}}
 +
* {{עיר תאומה|מינסק|בלארוס|משנת=2000}}
 +
* {{עיר תאומה|תל אביב|ישראל|משנת=2000}}
 +
* {{עיר תאומה|פטרס|יוון|משנת=2004}}
 +
* {{עיר תאומה|אנקרה|טורקיה|משנת=2004}}
 +
* {{עיר תאומה|יאסי|רומניה|משנת=2008}}
 +
* {{עיר תאומה|אלבה יוליה|רומניה|משנת=2011}}
 +
* {{עיר תאומה|טביליסי|גאורגיה|משנת=2011}}
 +
* {{עיר תאומה|צ'רנוביץ|אוקראינה|משנת=2014}}
  
 
== ראו גם ==
 
== ראו גם ==
 
* [[כיבוש קישינב והפרעות ביהודיה (1941)]]
 
* [[כיבוש קישינב והפרעות ביהודיה (1941)]]
 +
*[[פרעות קישינב]]
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
Line 95: Line 113:
  
 
{{קצרמר|יישובים}}
 
{{קצרמר|יישובים}}
 
+
[[קטגוריה:קישינב|*]]
 
[[קטגוריה:מולדובה: ערים]]
 
[[קטגוריה:מולדובה: ערים]]
[[קטגוריה:ערי בירה]]
+
[[קטגוריה:אירופה: ערי בירה]]
[[קטגוריה:קישינב|*]]
+
{{קרדיט ויקיפדיה|שם מקורי=קישינב|עודכן בתאריך=2020-07-29T06:18:53Z|מגרסה=28803340}}
 
 
{{קרדיט ויקיפדיה}}
 
 
 
{{נבדק ואושר|מ}}
 

Revision as of 14:49, 31 July 2020

הדף יובא אוטומטית על ידי רובוט ונמצא נקי בסריקה אוטומטית, הדף טרם נבדק ידנית

דף זה עודכן אוטומטית מוויקיפדיה, וטרם עבר בקרה אנושית

תוצאת סריקה אוטומטית: מצב הדף: לא ידוע. מדיה לצפייה: נמצאו תמונות או קבצי מדיה.

עדכן דיווח: Yes check.svg נבדק ואושר  •  Black check.svg נבדק ואושר מסווג  •  אישור טקסט בלבד • אישור תמונות בלבד | הוראות טיפול

ממתין אשר דף: והמשך לדף אחר || והישאר בדף || וסגור כרטיסיה  •  סווג דף: סווג  •  X mark.svg דחה דף: סיבה: Bert2 transp green cont 150ms.gif



קישינב
Chişinău
Montaj de imagini Commons a Chișinăului.jpg
מדינה / טריטוריה מולדובהמולדובה  מולדובה
ראש העיר רוסלן קונדראאו
שטח 123 קמ"ר
גובה 85 מטרים
תאריך ייסוד 1436 (אזכור ראשון במסמכים)
אוכלוסייה
 ‑ במטרופולין
 ‑ צפיפות

911,400‏
5,427 נפש לקמ"ר
אזור זמן UTC +2
http://www.chisinau.md/

קישינברומנית: Chişinău (קישינאו); ברוסית: Кишинёв (קישיניוב); באוקראינית: Кишинів (קישיניִב); ביידיש קעשענעוו או קישינעוו; בפולנית: Kiszyniów (קישיניוּב)) היא בירת רפובליקת מולדובה והעיר הגדולה במדינה. בעבר הייתה עיר בחבל בסרביה שסופח לאימפריה הרוסית ב-1812.

נכון לתחילת העשור השני של המאה ה-21, מתגוררים בקישינב גופא כ-650,000 תושבים. כ-68% מאוכלוסייה זו מזהים עצמם כמולדובנים[1] וכ-13% רוסים. העיר שוכנת על גדות נחל ביק (Bîc).


היסטוריה

קישינב נוסדה ב-1436 כמנזר בנסיכות מולדובה אשר בתחילת המאה ה-16 האימפריה העות'מאנית השתלטה עליה. בתחילת המאה ה-19 היא הייתה עיירה קטנה עם 7,000 תושבים. ב-1812, לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1806–1812), החלק המזרחי של מולדובה נמסר לאימפריה הרוסית וקישינב הפכה לבירת מחוז בסרביה. אוכלוסיית העיר גדלה ל-92,000 איש ב-1862 ול-125,000 איש ב-1900.

בעקבות מהפכת אוקטובר, בסרביה הכריזה על אוטונומיה בשם הרפובליקה הדמוקרטית המולדובנית במסגרת האימפריה המתפוררת, ולאחר פלישת צבא רומניה לשטחה, מועצת הארץ הכריזה על הצטרפות לממלכת רומניה. רומניה השקיעה רבות בתוכניות רחבות היקף לשיפור התשתיות בערים המרכזיות בבסרביה ובצפון בוקובינה, רשת מסילות הברזל ומלחמה בבערות[דרוש מקור]. בין 1918 ל-1940 מרכז העיר עבר עבודות שחזור נרחבות.

לאחר הסכם ריבנטרופ–מולוטוב ביוני 1940 הגישה ברית המועצות אולטימטום לרומניה ובו תבעה יציאת צבאה וממשלה משטחי בסרביה וצפון בוקובינה. רומניה, שמצאה עצמה ללא בני ברית בעימות זה, נאלצה לציית, ובו זמנית נכנסו לשטח הצבא האדום והממשל הסובייטי.

העיר ניזוקה ברעידת אדמה ב-10 בנובמבר 1940, נפגעו 2,795 מבנים ומתוכם 172 נהרסו לחלוטין, 78 אנשים נהרגוהעיר נפלה לידי הכוחות הנאצים.

כשהמלחמה התקרבה לסיום העיר נגררה ללחימה קשה נוספת כשהכוחות הרומנים והגרמנים נסוגו. קישינב עברה לשליטת הצבא האדום ב-24 באוגוסט 1944 כחלק ממבצע יאשי-קישינב. בנקודה הזו העיר איבדה בערך 70% מהבניינים שלה במהלך ההפצצות ורעידת האדמה של 1940. לאחר המלחמה בסרביה סופחה סופית לברית המועצות. רוב החבל הפך לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית המולדובנית כשקישינב היא בירתה.

בשנים שלאחר מכן ארכיטקטים פיתחו תוכנית שיקום מקיפה לעיר. במהלך שנות ה-50 צמחה אוכלוסיית העיר במהירות ונבנו בניינים בסגנון קלסיציזם סטליניסטי. הפיתוח המשמעותי החל ב-1971 כשמועצת השרים של ברית המועצות החליטה להשקיע מיליארד רובלים מתקציב המדינה לטובת פיתוח העיר, תנופה שנמשכה עד עצמאות מולדובה ב-1991. העיר נפגעה מרעידת אדמה נוספת ב-1977.

לאחר קבלת העצמאות, המשיכה העיר להיות בירת מולדובה.

כלכלה

קישינב היא העיר המתועשת והמפותחת ביותר כלכלית במולדובה. ענפי התעשייה העיקריים בה הם ייצור של: ציוד אלקטרוני, חומרי בניין, טקסטיל, מכונות, משקאות אלכוהוליים ועוד.

מאז נפילת ברית המועצות, רמת החיים בקישינב גבוהה בהרבה מרוב האזורים הכפריים במדינה.

תחבורה

בעיר נמצא נמל התעופה הבינלאומי קישינב, שהוא גם בסיסה של חברת התעופה הלאומית אייר מולדובה.

מערכת התחבורה הציבורית בקישינב כוללת 29 קווי אוטובוס ו-22 קווי טרוליבוס.

קישינב מחוברת במסילות רכבת לערים במזרח אירופה כדוגמת בוקרשט, קייב, מינסק, אודסה, מוסקבה ועוד.

יהודים בעיר

עקב אנטישמיות גוברת באימפריה הרוסית ותנאים כלכליים טובים יותר, יהודים רבים בחרו להתיישב בקישינב. ב-1900 היו 43% מתושבי קישינב יהודים- אחד האחוזים הגבוהים באירופה בזמן ההוא. ב-1903 התרחשו בעיר פרעות קישינב נגד היהודים. בשנת 1913 נבנה בית הכנסת הכוראלי של קישינב שהיה בית הכנסת הגדול מבין 77 בתי הכנסת של העיר. הוא פועל עתה כתיאטרון עירוני.

ב-1941 כבשו הנאצים את העיר והחלו ברצח המוני של יהודיה. רצח היהודים נעשה בשיטת בורות הריגה ששימשה גם במקומות רבים אחרים במזרח אירופה. אמדן היהודים שנרצחו במהלך הכיבוש הנאצי עומד על כ-10,000 איש.

כיום קיימת קהילה יהודית בקישינב. הרב זלמן אבלסקי שליח חב"ד כיהן כרב הראשי של מולדובה עד לפטירתו בשנת תשע"ד, ובהנהגתו הוקמו בית כנסת, מקווה טהרה, מוסדות חינוך ומרכז גמילות חסדים לרווחת הקהילה.

בעיר שני בתי ספר יהודים של רשת אורט עולמי, אחד נקרא על שם הרמב"ם והשני על שם הרצל.

ערים תאומות

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קישינב בוויקישיתוף
ויקימסע מדריך למטייל בנושא קישינב בוויקימסע


הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין
  1. ^ שאלת קיומה של לאומיות מולדובנית נפרדת מהעם הרומני שנויה במחלוקת במדינה.
  2. ^ 10 nov. 1940: România, zguduită de un cutremur devastator: 7,4 grade, 1.000 de morţi în doar trei minute (ברומנית)



Worldglobe.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא יישובים. אתם מוזמנים לתרום לאנציקלופדיה היהודית ולהרחיב אותו.

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -185 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.