Difference between revisions of "פרשת ניצבים"

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
m (התאמה: שמות הקודש (דרך WP:JWB))
(תוספת תוכן מהערך במכלול. ראה תורמים)
Line 17: Line 17:
 
|הפטרה3={{תנ"ך|יהושע|כד|א|יח|קצר=כן}}
 
|הפטרה3={{תנ"ך|יהושע|כד|א|יח|קצר=כן}}
 
}}
 
}}
'''פָּרָשַׁת נִצָּבִים''' היא [[פרשת השבוע]] השמינית בספר [[דברים]]. היא מתחילה ב{{תנ"ך|דברים|כט|ט|ללא=ספר}} ומסתיימת ב{{תנ"ך|דברים|ל|כ|ללא=ספר}}.
+
'''פָּרָשַׁת נִצָּבִים''' היא [[פרשת השבוע|הפרשה]] השמינית בספר [[דברים]]. היא מתחילה ב{{תנ"ך|דברים|כט|ט|ללא=ספר}} ומסתיימת ב{{תנ"ך|דברים|ל|כ|ללא=ספר}}.
  
פרשת ניצבים נקראת תמיד בשבת שלפני [[ראש השנה]]. הפרשה פותחת את סדרת ארבע הפרשות האחרונות שבתורה - ניצבים, [[וילך]], [[האזינו]], [[וזאת הברכה]] - שהן גם ארבע הפרשות הקצרות ביותר בתורה. בשנים שבהן אין שבת בין [[יום הכיפורים]] ובין [[סוכות]] קוראים ביחד איתה את פרשת וילך.
+
פרשת ניצבים נקראת תמיד בשבת שלפני [[ראש השנה]] מפני שנאמר בה מענייני [[תשובה (יהדות)|תשובה]].{{הערה|[[רבי מרדכי יפה]], '''לבוש החור''', אורח חיים, סי' תכ"ח, סעיף ד'.}} הפרשה פותחת את סדרת ארבע הפרשות האחרונות שבתורה - ניצבים, [[וילך]], [[האזינו]], [[וזאת הברכה]] - שהן גם ארבע הפרשות הקצרות ביותר בתורה. בשנים שבהן אין שבת בין [[יום הכיפורים]] ובין [[סוכות]] קוראים ביחד איתה את פרשת וילך.
  
 
==נושאים בפרשה==
 
==נושאים בפרשה==
  
 
===הברית עם ישראל===
 
===הברית עם ישראל===
הפרשה ממשיכה את נושא חידוש הברית בין [[עם ישראל]] ו[[אלוהים]] ב[[ערבות מואב]]. לאחר שבפרשה הקודמת, [[כי תבוא]], פורטו הברכות והקללות, בפרשה זו מודגש כי הברית חלה גם על העם כולו כיחידה אחת וגם על כל פרט ומשפחה בו:
+
הפרשה ממשיכה את נושא חידוש הברית בין [[עם ישראל]] וה' ב[[ערבות מואב]]. לאחר שבפרשה הקודמת, [[כי תבוא]], פורטו הברכות והקללות, בפרשה זו מודגש כי הברית חלה גם על העם כולו כיחידה אחת וגם על כל פרט ומשפחה בו:
{{ציטוט|וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת וְאֶת הָאָלָה הַזֹּאת. כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֵינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם. כִּי אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֵת אֲשֶׁר יָשַׁבְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְאֵת אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בְּקֶרֶב הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עֲבַרְתֶּם...}}
+
{{ציטוט|וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת וְאֶת הָאָלָה הַזֹּאת. כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם. כִּי אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֵת אֲשֶׁר יָשַׁבְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְאֵת אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בְּקֶרֶב הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עֲבַרְתֶּם...}}
 
ה' מזכיר את הקללות שיבואו על הארץ ועל כל דורות עם ישראל אם יחטאו.
 
ה' מזכיר את הקללות שיבואו על הארץ ועל כל דורות עם ישראל אם יחטאו.
  
Line 35: Line 35:
 
==הפטרה==
 
==הפטרה==
 
ה[[הפטרה]] של פרשת נצבים היא השביעית והאחרונה בסדרת הפטרות [[שבע דנחמתא]]. מפטירים ב{{תנ"ך|ישעיהו|סא|י}} ("שוש אשיש") עד {{תנ"ך|ישעיהו|סג|ט|ללא=ספר}}. [[יהדות תימן|התימנים]] מתחילים את ההפטרה פסוק אחד קודם.
 
ה[[הפטרה]] של פרשת נצבים היא השביעית והאחרונה בסדרת הפטרות [[שבע דנחמתא]]. מפטירים ב{{תנ"ך|ישעיהו|סא|י}} ("שוש אשיש") עד {{תנ"ך|ישעיהו|סג|ט|ללא=ספר}}. [[יהדות תימן|התימנים]] מתחילים את ההפטרה פסוק אחד קודם.
 +
 +
ב[[נוסח איטליה|מנהג איטליה]] שיש רק שלש הפטרות דנחמה, מפטירים מ{{תנ"ך|יהושע|כד|א}} ("ויאסף יהושע") עד {{תנ"ך|יהושע|כד|יח|ללא=פרק}},{{הערה|כך מפטירים גם לפי אחד מהמנהגים המוזכרים ברמב"ם בסוף הסידור, אלא שמסיימים {{תנ"ך|יהושע|כד|יג|ללא=פרק}}. על כל פנים, וריאציה זו של מנהג זה לא נוהגת היום בשום קהילה.}} וכשקוראים נצבים-וילך ביחד, מפטירים {{תנ"ך|ישעיהו|נה|ו}} עד {{תנ"ך|ישעיהו|נו|ח|ללא=ספר}} ("דרשו ה' בהמצאו").
  
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==
Line 41: Line 43:
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
{{מיזמים|ויקיטקסט=פרשת ניצבים|שם ויקיטקסט=פרשת ניצבים}}
 
{{מיזמים|ויקיטקסט=פרשת ניצבים|שם ויקיטקסט=פרשת ניצבים}}
{{קישורי פרשה|פרשה=נצבים|ממרא=0508|תורת אמת ספר=00764|תורת אמת פרשה=0007|נחמה=56|בית חב"ד=856745|ישיבה=64|בינינו=8434|אתר פרשת השבוע=2010/09/parashat-nitzavim|בר-אילן=netzabim}}
+
{{קישורי פרשה|פרשה=ניצבים|ממרא=0508|תורת אמת ספר=00764|תורת אמת פרשה=0007|נחמה=56|בית חב"ד=856745|ישיבה=64|בינינו=8434|אתר פרשת השבוע=2010/09/parashat-nitzavim|בר-אילן=netzabim}}
 +
 
 +
==הערות שוליים==
 +
{{הערות שוליים}}
  
 
{{פרשות השבוע}}
 
{{פרשות השבוע}}
Line 47: Line 52:
 
[[קטגוריה:פרשות השבוע|ניצבים]]
 
[[קטגוריה:פרשות השבוע|ניצבים]]
 
[[קטגוריה:פרשת ניצבים|*]]
 
[[קטגוריה:פרשת ניצבים|*]]
 +
 +
  
 
{{קרדיט ויקיפדיה}}
 
{{קרדיט ויקיפדיה}}

Revision as of 15:23, 10 September 2020

הרחבות או שכתובים לערך זה, ייתכן שהתבצעו בעבר באתרים שונים. לבדיקה. הסר



Arrow r.svg ניצבים Arrow l.svg
פסוקים: דברים, כ"ט, ט' - ל', כ'
מס' פסוקים: 40
תוכן: הברית עם ישראל, תשובה
עשה (0)  לא תעשה (0)
הפטרה
אשכנזים וספרדים ישעיהו, ס"א, י' - ישעיהו, ס"ג, ט'
תימנים ישעיהו, ס"א, ט' - ישעיהו, ס"ג, ט'
איטלקים יהושע, כ"ד, א'-י"ח

פָּרָשַׁת נִצָּבִים היא הפרשה השמינית בספר דברים. היא מתחילה בפרק כ"ט, פסוק ט' ומסתיימת בפרק ל', פסוק כ'.

פרשת ניצבים נקראת תמיד בשבת שלפני ראש השנה מפני שנאמר בה מענייני תשובה.[1] הפרשה פותחת את סדרת ארבע הפרשות האחרונות שבתורה - ניצבים, וילך, האזינו, וזאת הברכה - שהן גם ארבע הפרשות הקצרות ביותר בתורה. בשנים שבהן אין שבת בין יום הכיפורים ובין סוכות קוראים ביחד איתה את פרשת וילך.

נושאים בפרשה

הברית עם ישראל

הפרשה ממשיכה את נושא חידוש הברית בין עם ישראל וה' בערבות מואב. לאחר שבפרשה הקודמת, כי תבוא, פורטו הברכות והקללות, בפרשה זו מודגש כי הברית חלה גם על העם כולו כיחידה אחת וגם על כל פרט ומשפחה בו:

וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת וְאֶת הָאָלָה הַזֹּאת. כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם. כִּי אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֵת אֲשֶׁר יָשַׁבְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְאֵת אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בְּקֶרֶב הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עֲבַרְתֶּם...

ה' מזכיר את הקללות שיבואו על הארץ ועל כל דורות עם ישראל אם יחטאו.

תשובה

בהמשך מוצגת הדרך, שבה ניתן להתגבר על הצרות, אשר יבואו כעונש על הפרת המצוות, היא דרך התשובה. הכתוב מדגיש כי גם לאחר שעם ישראל יצא לגלות, הוא יוכל לחזור בתשובה ואז יזכה לקיבוץ גלויות. התורה מדגישה את הפשטות בקיום מצוות:

כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ.

התורה מציגה בפני בני ישראל את הבחירה שעומדת בפניהם בין החיים והטוב בקיום המצוות ובין המוות והרע בהפרתן.

הפטרה

ההפטרה של פרשת נצבים היא השביעית והאחרונה בסדרת הפטרות שבע דנחמתא. מפטירים בספר ישעיהו, פרק ס"א, פסוק י' ("שוש אשיש") עד פרק ס"ג, פסוק ט'. התימנים מתחילים את ההפטרה פסוק אחד קודם.

במנהג איטליה שיש רק שלש הפטרות דנחמה, מפטירים מספר יהושע, פרק כ"ד, פסוק א' ("ויאסף יהושע") עד פסוק י"ח,[2] וכשקוראים נצבים-וילך ביחד, מפטירים ספר ישעיהו, פרק נ"ה, פסוק ו' עד פרק נ"ו, פסוק ח' ("דרשו ה' בהמצאו").

ראו גם

קישורים חיצוניים

הטקסט:

פרשנות:

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ רבי מרדכי יפה, לבוש החור, אורח חיים, סי' תכ"ח, סעיף ד'.
  2. ^ כך מפטירים גם לפי אחד מהמנהגים המוזכרים ברמב"ם בסוף הסידור, אלא שמסיימים פסוק י"ג. על כל פנים, וריאציה זו של מנהג זה לא נוהגת היום בשום קהילה.



ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -217 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png