Difference between revisions of "פרשת ניצבים"

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
(מקובל לכתוב כך)
 
Line 16: Line 16:
 
'''פָּרָשַׁת נִצָּבִים''' היא [[פרשת השבוע|הפרשה]] השמינית בספר [[דברים]]. היא מתחילה ב{{תנ"ך|דברים|כט|ט|ללא=ספר}} ומסתיימת ב{{תנ"ך|דברים|ל|כ|ללא=ספר}}.
 
'''פָּרָשַׁת נִצָּבִים''' היא [[פרשת השבוע|הפרשה]] השמינית בספר [[דברים]]. היא מתחילה ב{{תנ"ך|דברים|כט|ט|ללא=ספר}} ומסתיימת ב{{תנ"ך|דברים|ל|כ|ללא=ספר}}.
  
פרשת ניצבים נקראת תמיד בשבת שלפני [[ראש השנה]] מפני שנאמר בה מענייני [[תשובה (יהדות)|תשובה]].{{הערה|[[רבי מרדכי יפה]], '''לבוש החור''', אורח חיים, סי' תכ"ח, סעיף ד'.}} הפרשה פותחת את סדרת ארבע הפרשות האחרונות שבתורה - ניצבים, [[וילך]], [[האזינו]], [[וזאת הברכה]] - שהן גם ארבע הפרשות הקצרות ביותר בתורה. בשנים שבהן אין שבת בין [[יום הכיפורים]] ובין [[סוכות]] קוראים ביחד איתה את פרשת וילך.
+
פרשת ניצבים נקראת תמיד בשבת שלפני [[ראש השנה]]. [[רבי מרדכי יפה]] מציין כי הדבר תואם את ענייני ה[[תשובה (יהדות)|תשובה]] שמוזכרים בה.{{הערה|[[רבי מרדכי יפה]], '''לבוש החור''', אורח חיים, סי' תכ"ח, סעיף ד'.}} הפרשה פותחת את סדרת ארבע הפרשות האחרונות שבתורה - ניצבים, [[וילך]], [[האזינו]], [[וזאת הברכה]] - שהן גם ארבע הפרשות הקצרות ביותר בתורה. בשנים שבהן אין שבת בין [[יום הכיפורים]] ובין [[סוכות]] קוראים ביחד איתה את פרשת וילך.
  
 
==נושאים בפרשה==
 
==נושאים בפרשה==
Line 31: Line 31:
  
 
==הפטרה==
 
==הפטרה==
ה[[הפטרה]] של פרשת נצבים היא השביעית והאחרונה בסדרת הפטרות [[שבע דנחמתא]]. מפטירים ב{{תנ"ך|ישעיהו|סא|י}} ("שוש אשיש") עד {{תנ"ך|ישעיהו|סג|ט|ללא=ספר}}. [[יהדות תימן|התימנים]] מתחילים את ההפטרה פסוק אחד קודם.
+
ה[[הפטרה]] של פרשת ניצבים היא השביעית והאחרונה בסדרת הפטרות [[שבע דנחמתא]]. מפטירים ב{{תנ"ך|ישעיהו|סא|י}} ("שוש אשיש") עד {{תנ"ך|ישעיהו|סג|ט|ללא=ספר}}. [[יהדות תימן|התימנים]] מתחילים את ההפטרה פסוק אחד קודם.
  
ב[[נוסח איטליה|מנהג איטליה]] שיש רק שלש הפטרות דנחמה, מפטירים מ{{תנ"ך|יהושע|כד|א}} ("ויאסף יהושע") עד {{תנ"ך|יהושע|כד|יח|ללא=פרק}},{{הערה|כך מפטירים גם לפי אחד מהמנהגים המוזכרים ברמב"ם בסוף הסידור, אלא שמסיימים {{תנ"ך|יהושע|כד|יג|ללא=פרק}}. על כל פנים, וריאציה זו של מנהג זה לא נוהגת היום בשום קהילה.}} וכשקוראים נצבים-וילך ביחד, מפטירים {{תנ"ך|ישעיהו|נה|ו}} עד {{תנ"ך|ישעיהו|נו|ח|ללא=ספר}} ("דרשו ה' בהמצאו").
+
ב[[נוסח איטליה|מנהג איטליה]] שיש רק שלש הפטרות דנחמתא, מפטירים מ{{תנ"ך|יהושע|כד|א}} ("ויאסף יהושע") עד {{תנ"ך|יהושע|כד|יח|ללא=פרק}},{{הערה|כך מפטירים גם לפי אחד מהמנהגים המוזכרים ברמב"ם בסוף הסידור, אלא שמסיימים {{תנ"ך|יהושע|כד|יג|ללא=פרק}}. על כל פנים, וריאציה זו של מנהג זה לא נוהגת היום בשום קהילה.}} וכשקוראים ניצבים-וילך ביחד, מפטירים {{תנ"ך|ישעיהו|נה|ו}} עד {{תנ"ך|ישעיהו|נו|ח|ללא=ספר}} ("דרשו ה' בהמצאו").
  
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==

Latest revision as of 07:57, 16 September 2020

Arrow r.svg ניצבים Arrow l.svg
פסוקים: דברים, כ"ט, ט' - ל', כ'
מס' פסוקים: 40
תוכן: הברית עם ישראל, תשובה
עשה (0)  לא תעשה (0)
הפטרה
אשכנזים וספרדים ישעיהו, ס"א, י' - ישעיהו, ס"ג, ט'
תימנים ישעיהו, ס"א, ט' - ישעיהו, ס"ג, ט'
איטלקים יהושע, כ"ד, א'-י"ח

פָּרָשַׁת נִצָּבִים היא הפרשה השמינית בספר דברים. היא מתחילה בפרק כ"ט, פסוק ט' ומסתיימת בפרק ל', פסוק כ'.

פרשת ניצבים נקראת תמיד בשבת שלפני ראש השנה. רבי מרדכי יפה מציין כי הדבר תואם את ענייני התשובה שמוזכרים בה.[1] הפרשה פותחת את סדרת ארבע הפרשות האחרונות שבתורה - ניצבים, וילך, האזינו, וזאת הברכה - שהן גם ארבע הפרשות הקצרות ביותר בתורה. בשנים שבהן אין שבת בין יום הכיפורים ובין סוכות קוראים ביחד איתה את פרשת וילך.

נושאים בפרשה

הברית עם ישראל

הפרשה ממשיכה את נושא חידוש הברית בין עם ישראל וה' בערבות מואב. לאחר שבפרשה הקודמת, כי תבוא, פורטו הברכות והקללות, בפרשה זו מודגש כי הברית חלה גם על העם כולו כיחידה אחת וגם על כל פרט ומשפחה בו:

וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת וְאֶת הָאָלָה הַזֹּאת. כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֵינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם. כִּי אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֵת אֲשֶׁר יָשַׁבְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְאֵת אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בְּקֶרֶב הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עֲבַרְתֶּם...

ה' מזכיר את הקללות שיבואו על הארץ ועל כל דורות עם ישראל אם יחטאו.

תשובה

בהמשך מוצגת הדרך, שבה ניתן להתגבר על הצרות, אשר יבואו כעונש על הפרת המצוות, היא דרך התשובה. הכתוב מדגיש כי גם לאחר שעם ישראל יצא לגלות, הוא יוכל לחזור בתשובה ואז יזכה לקיבוץ גלויות. התורה מדגישה את הפשטות בקיום מצוות:

כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ.

התורה מציגה בפני בני ישראל את הבחירה שעומדת בפניהם בין החיים והטוב בקיום המצוות ובין המוות והרע בהפרתן.

הפטרה

ההפטרה של פרשת ניצבים היא השביעית והאחרונה בסדרת הפטרות שבע דנחמתא. מפטירים בספר ישעיהו, פרק ס"א, פסוק י' ("שוש אשיש") עד פרק ס"ג, פסוק ט'. התימנים מתחילים את ההפטרה פסוק אחד קודם.

במנהג איטליה שיש רק שלש הפטרות דנחמתא, מפטירים מספר יהושע, פרק כ"ד, פסוק א' ("ויאסף יהושע") עד פסוק י"ח,[2] וכשקוראים ניצבים-וילך ביחד, מפטירים ספר ישעיהו, פרק נ"ה, פסוק ו' עד פרק נ"ו, פסוק ח' ("דרשו ה' בהמצאו").

ראו גם

קישורים חיצוניים

הטקסט:

פרשנות:

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ רבי מרדכי יפה, לבוש החור, אורח חיים, סי' תכ"ח, סעיף ד'.
  2. ^ כך מפטירים גם לפי אחד מהמנהגים המוזכרים ברמב"ם בסוף הסידור, אלא שמסיימים פסוק י"ג. על כל פנים, וריאציה זו של מנהג זה לא נוהגת היום בשום קהילה.



ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -279 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png