Difference between revisions of "פורטל:ערך נבחר/הערך הנבחר"

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
######
לא ניתן לצפות בקוד המקור של הבדל בין שינויים זה, היות שאחת הגרסאות לא מאושרת. תוכל לצפות להלן בתוכן הגירסה שביקשת להציג, אם היא תימצא נקיה:
######
Dei Rossi Meor Enayim.jpg

"מְאוֹר עֵינַיִם" הוא חיבור של רבי עזריה מן האדומים שהתפרסם במיוחד בשל ייחודו ביחסו המורכב, הביקורתי והלא-שגרתי למסורת חז"ל ולכרונולוגיה המסורתית באופן שנוגע גם ביחס תורה ומדע. הספר מאופיין בגישה מחקרית ומודרנית שבה משתמש המחבר לפרש עובדות ורעיונות רבים בתנ"ך ובספרות חז"ל. הדברים העמידו את הספר לחרם ולשריפה, והיחס אליו הפך למורכב ולמסויג.

הספר מורכב משלושה חלקים: קול א-להים - ספר המתאר רעידת אדמה עזה שארעה בפרארה בשנת ה'של"א, הדרת זקנים - תרגום עברי של אגרת אריסטיאס, המתארת את דרך כתיבתו של תרגום השבעים, ואמרי בינה - ארבעה מאמרים הכוללים 60 מחקרים שעוסקים באגדה ובמדרשי חז"ל, ביהודי אלכסנדריה, בקדמותה של השפה העברית, בשירה העברית, ובאופן נרחב בכרונולוגיה של תולדות עם ישראל תוך עימות והקבלה לכרונולוגיה המסורתית.

במחקריו מנסה רבי עזריה מן האדומים ליישב את דברי חז"ל כך שיתאימו למחקר המקובל בימיו ולניסיונו האישי. לצורך כך, מסביר רבי עזריה אגדות רבות שלא כפשוטן, ובמקרים מסוימים אומר כי חז"ל שגו בהבנת ענייני טבע וכדומה. הוא אף מרשה לעצמו לפקפק בכמה מסורות מקובלות, כמו ייחוסו של תרגום אונקלוס לעקילס וספר יוסיפון ליוסף בן מתתיהו, ובדיוקה של הכרונולוגיה המקובלת על החכמים. מלבד הספרות היהודית המסורתית, והספרים הפילוסופיים הזרים בהם השתמשו גם חכמים אחרים כמו כתבי אריסטו ודומיו, מוסיף עזריה מן האדומים גם מקורות ספרותיים כמו כתבי הומרוס ואחרים, ואפילו כתבי אבות הכנסייה והאוונגליונים עצמם.

מיד עם פרסום הספר, יצאו נגדו מספר חכמים באיטליה; הטענות העיקריות נגד רבי עזריה מן האדומים היו פקפוקיו במסורות מקובלות - בעיקר ביחס לכרונולוגיה, והשימוש שעשה בספרים חיצוניים בבירור נושאים הקשורים ליהדות. התפרסם מכתב שבו מוגדר הספר כ"ספרים החיצונים", ורבני ונציה אף הטילו חרם על החזקת הספר וקריאה בו. החרם התפשט גם לערים נוספות באיטליה ואליו הצטרפו גם חכמי צפת ובראשם רבי יוסף קארו ותלמידיו. כדי לשכך את ההתנגדות שעורר הספר נאלץ המחבר לערוך בו מספר שינויים קוסמטיים והוסיף לספר כתב התנצלות בשם "מצרף לכסף". עם הדפסת הספר במהדורתו המתוקנת שככה ההתנגדות.

במהלך השנים לאחר מכן, חזרה ועלתה לעיתים סוגיית ההתנגדות לספר. המהר"ל מפראג בספרו "באר הגולה" ביקר בחריפות את השקפותיו של רבי עזריה על האגדה, ואחריו נוספו עוד רבנים אחרים. רבנים ופוסקים רבים - החל מסמוך לתקופתו ועד לימינו, ציינו לספר, כמראה מקום או על מנת לחלוק עליו. החל מהמאה ה-18 התחדשה ההתעניינות בהגותו של רבי עזריה מן האדומים על ידי אנשי תנועת ההשכלה היהודית אשר מצאו קירבה בין הגותם להגותו; 'מאור עיניים' הוצג כמבשר מוקדם של חכמת ישראל בנוסח המחקר האקדמי המודרני.

לרשימת התקצירים המלאה