סורביה

סורביה Surabaya

מדינה / טריטוריה	אינדונזיה אינדונזיה
נפה	ג'אווה המזרחית
שטח	274.06 קמ"ר
גובה	5 מטרים
תאריך ייסוד	המאה ה-13
אוכלוסייה ‑ בעיר ‑ במטרופולין	2,336,843‏ (נכון ל-2009) 4,112,098‏ [1] (נכון ל-2009)
אזור זמן	UTC +7
http://www.surabaya.go.id
(למפת אינדונזיה מוגדלת) ג'קרטה מדן מקאסאר פונטיאנק ג'איאפורה מ האוקיינוס ההודי האוקיינוס השקט מלזיה פ סורביה (למפת אינדונזיה רגילה) ג'קרטה מדן מקאסאר פונטיאנק ג'איאפורה מ האוקיינוס ההודי האוקיינוס השקט מלזיה פ סורביה

סורביה (באינדונזית: Kota Surabaya, באנגלית: Surabaya; לשעבר Soerabaja) היא העיר השנייה בגודלה באינדונזיה ובירת מחוז ג'אווה המזרחית. היא שוכנת בחופו הצפוני של האי ג'אווה, בשפך הנהר מאס, ובקצה מצרי מאדורה.

האינדונזים מכירים את העיר כ"עיר הגיבורים", בשל חשיבות קרב סורביה בגיבוש התמיכה האינדונזית והבינלאומית בתנועת העצמאות האינדונזית במהלך המהפכה האינדונזית הלאומית.

בשנת 2009 מנתה אוכלוסיית העיר כ-2,340,000 נפשות בקירוב.

אטימולוגיה[edit | edit source]

השם סורביה בא מהמילים "סורה" או "סורו" (כריש) ו"באיה" או "בויו" (תנין), בשפת ג'אווה, שני יצורים, שבמיתולוגיה המקומית יילחמו זה בזה על מנת לזכות בתואר "החיה החזקה ביותר". הקרב מופיע בנבואותיו של המלך והנביא בן המאה ה-12 ג'איבאיה. הנבואה מתארת קרב בין כריש לבן ענקי ובין תנין לבן ענקי. שתי החיות משמשות כסמלה של העיר, כאשר הן פונות זו אל זו בעודן חגות מסביב לסמלה של העיר "אנדרטת הגיבורים". יש המטילים ספק באטימולוגיה זו, וטוענים כי פירושו האמיתי של שם העיר הוא במילים בשפת ג'אווה "סורה אינג באיה" שפירושן "לעמוד באומץ אל מול הסכנה".

היסטוריה[edit | edit source]

התיעוד העתיק ביותר של סורביה מופיע בשנת 1225 בספר שכתב צ'או ג'ו-קואה, בו מופיעה העיר בכינוי "ג'ונגלה", המוכר כיום כשמה העתיק של סורביה. עם תחילת המאה ה-15, האדמירל ז'נג הא שט באזור עם ספינת האוצרות שלו. מה הואן שליווה את ז'נג הא כתב בשנת 1433 כי "לאחר ששטה דרומה יותר מעשרים לי, הגיעה ספינתנו לסולומאי, שהזרים קוראים לה סורביה. בשפך הנהר, המים הזורמים אל הים הם זכים".

במאות ה-15 וה-16 הייתה סורביה סולטנות, וכוח פוליטי וצבאי עיקרי במזרח ג'אווה. היא נכנסה לעימות עם סולטנות מאטאראם החזקה ביותר, ונכבשה על ידה ב-1625. לאחר כיבוש סורביה ובעלות בריתה באזור סוקאדאנה ומאדורה, שלטה מאטאראם בכל האי ג'אווה חוץ מהאזור בו שלטה סולטנות בנטן והאזור ההולנדי שכונה "בטאוויה" הידוע כיום כג'קארטה.

הסחר המתרחב של חברת הודו המזרחית ההולנדית הביא לרכישת העיר מהסולטנות הנחלשת של מאטאראם ב-1743. סורביה הפכה תחת השלטון ההולנדי הקולוניאלי למרכז סחר עיקרי, ושימשה לבסיס הימי החשוב ביותר במזרח בו השתמש הצי ההולנדי.

ב-1917 מרדו מלחים וחיילים בסורביה כנגד השלטון ההולנדי, אך כשלו.

במהלך מלחמת העולם השנייה נפלה העיר בידי היפנים. היא הופצצה על ידי בעלות הברית בשנת 1944. לאחר מכן נתפסה על ידי לאומנים אינדונזים, שניסו לאחוז בה אל מול התנגדות בעלות הברית שחפצו לסייע לבת בריתן, הולנד. קרב סורביה היה אחד הקרבות החשובים בדרכה של אינדונזיה לעצמאות. הוא החל בהריגתו של המפקד הבריטי בריגדיר גנרל מלאבי ב-30 באוקטובר 1945, כפי הנראה מכדור תועה. בעלות הברית נתנו ללאומנים האינדונזים שהחזיקו בעיר אולטימטום להיכנע, אך אלו סרבו. ב-10 בנובמבר החל הקרב על העיר, ובו נהרגו אלפי לוחמים, ובסיומו השתלטו הבריטים וההולנדים על העיר. תאריך זה, ה-10 בנובמבר, מצוין כיום באינדונזיה כ"יום הגיבורים" (הארי פהלוואן). הקרב היה חלק ממאבק אינדונזי לעצמאות, בסופו קיבלה אינדונזיה את עצמאותה ב-1949, לאחר שפיכות דמים רבה משני הצדדים.

העיר[edit | edit source]

סורביה, המצויה במזרח אינדונזיה, הפכה לאחת הערים הגדולות בדרום מזרח אסיה. אוכלוסייתה היא כיום כשלושה מיליון נפשות, ובאזור הכפרי שמסביבה שוכנים שבעה מיליון תושבים נוספים. האזורים מסביב לסורביה כוללים את למונגן בצפון מערב, גרסיק במערב, בנגקאלן בצפון מזרח, סידוארג'ו בדרום, ומוג'וקרטו וג'ומבנג בדרום מערב.

גשר סורמאדו בין סורביה והאי מאדורה נחנך ב-2009. זהו הגשר הארוך באינדונזיה. עד בנייתו הייתה מאדורה נגישה באמצעות מעבורת מנמל סורביה, המכונה טנג'ונג פראק, במלאית: "כף (בליטת חוף) הכסף" .

בעיר סורביה גורדי שחקים מתוכם ידועים "מגדל BRI" שגובהו 220 מ', "מגדל BII" שגובהו 200 מ' ומגדל גראהא פנה, שגובהו 175 מ'. כן מצויים בעיר מרכזי קניות וקניונים רבים ביניהם "פלאזה טונג'ונגאן", "קניון גלאקסי", "סורביה פלאזה", "סופרמול פקואון אינדה" ו"רויאל פלאזה סורביה".

סורביה היא משכנה של "הארמדה המערבית", אחת משתי ה"ארמדות" המרכיבות את הצי האינדונזי. הארמדה המזרחית עוגנת במאקאסאר באי סולאווסי. מורשתה הימית החזקה משתקפת במוזיאון הצוללות, שנוצר משלד של צוללת רוסית ישנה שהוסב למוזיאון והוצב במרכז העיר.

בעיר מצוי בית הכנסת אחד משניים באינדונזיה, אך הוא אינו פעיל. בית הכנסת ממוקם בבניין קולוניאלי ישן שהשתייך לרופא הולנדי והוא בית כנסת אורתודוקסי-ספרדי. פעילים של תנועת חב"ד מאוסטרליה שמו להם לאחרונה למטרה לשמר את החיים היהודיים בסורביה, ולייבא לאינדונזיה את משנת חב"ד.

גן החיות בסורביה נפתח ב-1916 והיה הראשון בעולם שהצליח להביא להתרבות בשבי של אורנגאוטן. הסמליל של גן החיות כולל תמונת דרקון קומודו.

בעיית ההצפות פוגעת במקומות רבים בעיר במהלך עונת הגשמים, ונובעת מתשתית ביוב רעועה.

אתרים מעניינים אחרים בעיר כוללים את:

המסגד הגדול של סורביה, שהוא המסגד הגדול ביותר במזרח ג'אווה.
מסגד צ'נג הו, המסגד הראשון באינדונזיה שנבנה בסגנון ארכיטקטוני סיני.
אנדרטת "ג'לס וואווה ג'אייה מאהה", פסל שנבנה לשמר את מורשת הצי האינדונזי.
אנדרטת הגיבורים, המצוינת בסמלה של העיר ומשמשת כאטרקציה לתיירים.

בסורביה 31 רבעים, המחולקים ל-163 יחידות מוניציפליות זעירות הקרויות "כפרים".

תחבורה[edit | edit source]

נמל התעופה הבינלאומי ג'ואנדה

את העיר משרת נמל התעופה הבינלאומי ג'ואנדה. בעיר מספר תחנות רכבת. מסוף האוטובוסים המרכזי הוא פורביה.

את התחבורה בעיר משרתת תשתית יבשתית, ימית, ואווירית. העיר משמשת כנקודת מעבר בין ג'קארטה ובאלי, כאשר נוסעים בדרך היבשה. תיירים רבים עוברים דרך העיר בדרכם בין שתי הערים.

הנמל העיקרי בעיר הוא טנג'ונג פראק, והוא אחד הנמלים החשובים במדינה. כיום, הוא אחד מעשרת נמלי המשא העמוסים בדרום מזרח אסיה. הנמל האחר המשרת את העיר נקרא גרסיק, והוא נמצא בעיר בשם זה לא הרחק מסורביה. תוכניות עתידיות מדברות על הפסקת השימוש בנמל טנג'ונג פראק, והפיכתו לאזור תיירות, והרחבת נמל גרסיק לצורכי מסחר.

נמל התעופה הבינלאומי ג'ואנדה הוא השני בגדלו באינדונזיה במונחים של נפח תעבורתי. הוא משמש בעיקר לנוסעים בין מזרח ומערב אינדונזיה. בעתיד יועברו הקווים הבינלאומיים לנמל התעופה הנבנה בלמונגן, והנמל יהפוך לנמל תעופה פנימי בלבד.

כלכלה[edit | edit source]

העיר משמשת את אחד הנמלים החשובים והעמוסים במדינה. תוצרת האזור כוללת סוכר, טבק וקפה. בעיר פועלים מספנה גדולה ומספר בתי ספר ימיים.

כבירת המחוז סורביה היא גם מרכז מינהלי ומסחרי חשוב. היא נחשבת לנקודת המסחר החשובה במזרח ג'אווה.

דמוגרפיה[edit | edit source]

רחוב בסורביה

סורביה היא העיר השנייה בגודלה באינדונזיה, אחרי ג'קארטה. העיר היא עיר תעשייתית, ומכאן משתמע כי היא כוללת רבעי עוני רבים, אך גם כי ישנה כמות רבה של זרים הפוקדים אותה וגרים בה לתקופות ארוכות. העיר היא משמשת גם כמרכז חינוכי חשוב, ופוקדים אותה סטודנטים מרחבי אינדונזיה.

העיר היא רב תרבותית. ישנם בה נציגים לתרבות המלאית, הסינית, ההודית, הערבית והאירופית. בנוסף לילידי האי ג'אווה, והאי מאדורה, העיר כוללת נציגות לתושבי כל האיים האחרים של אינדונזיה. רוב התושבים מדברים בדיאלקט של שפת ג'אווה הנקרא "סורובויאן".

העיר העתיקה בסורביה התרחבה עם הזמן, והאוכלוסייה גדלה בשיעור של 1.2% מדי שנה. בשנים האחרונות אנשים עברו ממרכז העיר הצפופה לפרברים הנחשבים כמרווחים, עשירים ובטוחים יותר.

האסלאם והנצרות הן הדתות העיקריות בסורביה. דתות אחרות כהינדואיזם, קונגהוצ'ו, בודהיזם וקג'וון, פועלות אף הן בעיר.

ספורט וחינוך[edit | edit source]

קבוצת הכדורגל המקומית, פרסבאיה סורביה פועלת מאצטדיון "גלורה 10" בעיר. בשנים האחרונות שיחקה הקבוצה לסירוגין בליגה האינדונזית הראשונה והשנייה.

בסורביה מספר אוניברסיטאות ומוסדות לימוד גבוהים טכניים ודתיים. אחד מהם הוא אוניברסיטת איירלנגגה שהיא האוניברסיטה הוותיקה והגדולה ביותר במזרח ג'אווה, ונוסדה ב-1948. האוניברסיטה מפעילה בית ספר נחשב לרפואה ומחלקה מעולה לפסיכולוגיה. המוסד הטכנולוגי "העשירי בנובמבר" (Institut Teknologi Sepuluh Nopember) הוא מוסד חשוב לחינוך טכנולוגי בעיר, וידוע בזכות הפקולטאות לרובוטיקה, הנדסת מכונות והנדסה ימית. בסורביה פועלת גם האקדמיה הימית של צבא אינדונזיה.