Difference between revisions of "סדרי טהרות"

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
m (הגהה, עיצוב)
(ביטול גרסה 1240704 של ביבליופיל (שיחה) כפול)
(Tag: Undo)
Line 59: Line 59:
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
{{נבדק ואושר}}
 
 
*{{אוצר החכמה|הרב ברוך אוברלנדר|"השלמות לתלמוד"|26147|בתוך: [[קובץ תורני]] '''אור ישראל''' <מאנסי>, גליון ט"ז (שנה ד' ד'), ניו יורק תשנ"ט, עמ' קס"ו–ק"ע||עמוד=163}}.
 
*{{אוצר החכמה|הרב ברוך אוברלנדר|"השלמות לתלמוד"|26147|בתוך: [[קובץ תורני]] '''אור ישראל''' <מאנסי>, גליון ט"ז (שנה ד' ד'), ניו יורק תשנ"ט, עמ' קס"ו–ק"ע||עמוד=163}}.
 
*{{אוצר החכמה|יוסף סרולוביץ|"יצירה גאונית בעין הסערה"|195432|בתוך: '''המבשר תורני''' - 0367 (מקץ), ירושלים תשע"ו, עמ' י"א-י"ג||עמוד=11}}.
 
*{{אוצר החכמה|יוסף סרולוביץ|"יצירה גאונית בעין הסערה"|195432|בתוך: '''המבשר תורני''' - 0367 (מקץ), ירושלים תשע"ו, עמ' י"א-י"ג||עמוד=11}}.

Revision as of 23:08, 14 September 2021

סדרי טהרות
סדרי טהרות.png

שער ספר סדרי טהרות
מחבר רבי גרשון חנוך הניך ליינר
שנת הוצאה ה'תרל"גה'תרס"ג
סוגה תלמוד
מספר כרכים 2
הסכמות רבי יעקב ליינר, רבי חיים ברלין, רבי חיים סופר, רבי חיים אלעזר וקס, רבי אברהם אשכנזי, רבי ירמיה לעוו, רבי יוסף שאול נתנזון, רבי יצחק אלחנן ספקטור, רבי ישראל יהושע מקוטנא, רבי שמעון סופר, רבי צבי הירש אורנשטיין, המלבי"ם, רבי חיים חזקיהו מדיני, רבי שמשון רפאל הירש, רבי צבי הירש אורנשטיין, רבי עבדאללה סומך, רבי שלמה בכור חוצין.
מקורות לכתיבת הספר ספרות חז"ל
היברובוקס סדרי טהרות - אהלות, באתר HebrewBooks סדרי טהרות - כלים, באתר HebrewBooks.

סדרי טהרות, הוא ספר ליקוטים ממאמרי חז"ל על סדר טהרות אותם ליקט וערך רבי גרשון חנוך הניך ליינר, האדמו"ר מראדזין. הספר הוא ספרו העיקרי של רבי גרשון חנוך בתורת הנגלה, והודות לו התפרסם המחבר לגאון ובקי.

הספר המורכב משלושה מדורים – ליקוט ממאמרי חז"ל, פירוש קצר בדומה לפירוש רש"י לתלמוד, ופירוש ארוך יותר במתכונת דומה לתוספות, סודר במתכונת זהה לצורת הדף ובמבנה של התלמוד, בשל כך ובשל סיבות נוספות תקפו אותו רבני וילנה סמוך להופעתו בדפוס.

הספר

בשנת ה'תרכ"ט החל רבי גרשון חנוך להוציא לאור את הספר "סדרי טהרות" אותו כתב כחיקוי של תלמוד בבלי על משניות סדר טהרות, הספר מכיל ליקוט של מאמרי חז"ל מכל הספרות החז"לית אותם ליקט המחבר בבקיאות מרשימה.

במרכז העמוד קבע המחבר את הליקוט, ובשוליים הדפיס פירוש קצר ופירוש ארוך בדומה לפירושי רש"י ותוספות. בצדי העמוד אף הוסיף ציונים ומראי מקומות למקומות אחרים בתלמוד ולהלכות ברמב"ם בדומה לעין משפט נר מצוה ומסורת הש"ס. בהקדמתו כתב המחבר כי שם דגש על ביאור מילים נדירות שמופיעות בסדר טהרות ורובן ביוונית ובלטינית, המחבר השתדל לבאר לפי רש"י.

הכרך הראשון שיצא לאור היה על מסכת כלים, ובפתח הספר כתב המחבר מבוא הכולל שבעה שערים בדיני טומאה וטהרה. כרך זה זכה להסכמות מאת אבי המחבר רבי יעקב ליינר, רבי חיים ברלין, רבי חיים סופר, רבי חיים אלעזר וקס, רבי אברהם אשכנזי, רבי ירמיה לעוו, רבי יוסף שאול נתנזון, רבי יצחק אלחנן ספקטור, רבי ישראל יהושע מקוטנא, רבי שמעון סופר, רבי צבי הירש אורנשטיין.

בתוכניתו של המחבר היה להדפיס ספר שחיבר רבי שלמה סיריליאו כעין גמרא על מסכת עדויות שמצא בכתב יד, כדי להראות שיש תקדים לספרו, אך לבסוף לא יצא הדבר אל הפועל, וכתב היד אבד.

הפולמוס

עם צאת הספר לאור, הוא עורר פולמוס נרחב בקרב רבנים בליטא עקב היותו מסודר בצורת דף התלמוד, מה שעלול ליצור רושם של תלמוד חדש. סיבה נוספת ומשמעותית להתנגדות הייתה הצורה שבה תקף המחבר בספרו את הגר"א על הגהותיו, שלפי דעתו אינן מוכרחות – אותה ראו רבני ליטא שנמנו על תלמידי תלמידיו או מעריציו של הגר"א כפגיעה.

באדר ה'תרל"ה, פרסם רבי בצלאל הכהן ראש דייני וילנה יחד עם הדיין רבי יוסף סקוביץ והמגיד מישרים רבי יצחק אליהו לנדא כרוז "אזהרה" למחבר שלא ידפיס את הכרכים הבאים של ספרו באותה מתכונת. באזהרה נמתחה ביקורת חריפה על החיבור, בה נטען בין היתר כי חלק גדול מהמאמרים שליקט אינם קשורים למשניות כלל. כמה שנים לאחר מכן אף הוקדש כמחצית מהספר "בית יעקב" על הגר"א לדחיית הערותיו של רגח"ה, ובהקדמתו תקף המחבר את רגח"ה ואת ספרו במילים קשות ביותר[1].

בעקבות הביקורת ועל פי עצת רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק הוסיף המחבר בחלק השני שהדפיס בשנת ה'תרל"ו על מסכת אהלות בכותרת כל עמוד כי אין מדובר בתלמוד חדש אלא בליקוט בלבד, על חלק זה קיבל את הסכמתם של רבי יצחק אלחנן ספקטור ורבי ישראל יהושע מקוטנא[2], המלבי"ם, רבי חיים חזקיהו מדיני, רבי שמשון רפאל הירש, רבי צבי הירש אורנשטיין, רבי עבדאללה סומך, ורבי שלמה בכור חוצין. כתבי היד על שאר המסכתות של סדר טהרות נותרו בכתב יד ואבדו בשנת 1937-1938.

השפעה

"סדרי טהרות" היה הספר הראשון הבולט בסגנון חיבור זה כחיקוי סגנונו של התלמוד, על אף ההתנגדות שעורר בשעתו הסגנון, יצאו בשנים שלאחר מכן חיקויים נוספים כדוגמת הספר "אמונת זרעים" על סדר זרעים[3].

היחס לספר עצמו לא הושפע לאורך זמן מההתנגדות החריפה בעת פרסומו, ורבנים חשובים כמו רבי מלכיאל צבי טננבוים, רבי חיים עוזר גרודזנסקי, רבי אברהם יצחק הכהן קוק, ורבי משה פיינשטיין ציטטו אותו בספריהם.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רבי ברוך ברודא, ‏בית יעקב, ירושלים תרמ"ד, באתר אוצר החכמה.
  2. ^ רבי חיים קרלינסקי, ‏"במטרופולין של החסידות", בתוך: כתב עת הדרום, קובץ מ"א, ניו יורק תשל"ה, עמ' 117–106, באתר אוצר החכמה.
  3. ^ רבי יהודה לייב מנדלזון, ‏אמונת זרעים, ורשה תרפ"ח, באתר אוצר החכמה.

NivdakVeushar.png