Difference between revisions of "רבי נתן הכהן שולאל"

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to navigation Jump to search
######
לא ניתן לצפות בקוד המקור של הבדל בין שינויים זה, היות שאחת הגרסאות לא מאושרת. תוכל לצפות להלן בתוכן הגירסה שביקשת להציג, אם היא תימצא נקיה:
######

הדף יובא אוטומטית על ידי רובוט ונמצא נקי בסריקה אוטומטית, הדף טרם נבדק ידנית

דף זה יובא לאתר על ידי רובוט, ולא עבר בקרה אנושית

תוצאת סריקה אוטומטית: מצב הדף: לא ידוע. מדיה לצפייה: לא אותרו תמונות או קבצי מדיה.

עדכן דיווח: Yes check.svg נבדק ואושר  •  Black check.svg נבדק ואושר מסווג  •  אישור טקסט בלבד • אישור תמונות בלבד | הוראות טיפול

ממתין אשר דף: והמשך לדף אחר || והישאר בדף || וסגור כרטיסיה  •  סווג דף: סווג  •  X mark.svg דחה דף: סיבה: Bert2 transp green cont 150ms.gif



שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית

פרמטרים [ תאריך עלייה, מספר צאצאים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רבי נתן (יהונתן) הכהן שולאל
לידה 1437
י"ח באב ה'קצ"ז
תלמסאן, סולטנות בני זיאן.
פטירה 1502 (בגיל 65 בערך)
כ"ד באייר ה'רס"ב
קהיר, האימפריה הממלוכית.
מקום קבורה ירושלים, ישראל
מדינה סולטנות בני זיאן והאימפריה הממלוכית
מקום מגורים תלמסאן, ירושלים וקהיר
תלמידיו רבי שמואל הלוי, רבי יצחק הכהן שולאל
בני דורו רבי עובדיה מברטנורא, ורבי אליהו הלוי.
חיבוריו פירוש "כתר תורה" על החומשים, ותשובות בהלכה.
אב רבי חיים הכהן שולאל
צאצאים בניו - סעדיה, אפרים, אברהם ויצחק. בנותיו - דולצא, מסעודה ושמחה.
נגיד יהודי מצרים
ראש המטבעה של האימפריה הממלוכית
ראש ישיבה בירושלים

רבי נתן (יהונתן)[1]הכהן שולאל (תלמסאן, י"ח באב ה'קצ"זקהיר, כ"ד באייר ה'רס"ב), היה רב יליד אלג'יריה ששימש כראש ישיבה בירושלים, כנגיד יהודי מצרים וכראש המטבעה של האימפריה הממלוכית.


קורות חייו

נתן נולד לרבי חיים הכהן שולאל בעיר תלמסאן שבאלג'יריה (אז חלק מסולטנות בני זיאן (אנ')). לא ידועים פרטים על רבותיו ועל שנות חייו המוקדמות.

בסביבות שנת ה'ר"ל (1470) [2] עלה רבי נתן לירושלים, עם אשתו וילדיו.

בשנת רל"ט התמנה לשמש כראש ישיבה בירושלים, אך זמן קצר אחרי מינויו נאלץ לברוח למצרים בשל המיסים הרבים שהוטלו על הקהילה היהודית בירושלים ובשל רדיפותיהם של ה"זקנים" שעמדו בראש הקהילה היהודית מטעמו של הממשל הממלוכי.

במצרים, עסק רבי נתן במסחר, בנוסף לעיסוקיו התורניים, ובעקבות עסקיו נוצרו קשרים בינו לבין השלטונות הממלוכים. בשנת 1484 (ה'רמ"ח), עם פטירתו של הנגיד רבי שלמה בן יוסף, החליטו השלטונות ומנהיגי הקהילה למנות את רבי נתן במקומו. חוץ מתפקידו כנגיד, מונה רבי נתן גם לאחראי על המטבעה הראשית של האימפריה הממלוכית. בתקופת כהונתו כראש המטבעה, נהגו היהודים לכנות את המטבעות הממלוכים בכינוי "פרחים שולאלים".

בשנת ה'רמ"ח (1488) ביקר במצרים רבי עובדיה מברטנורא שהיה בדרכו מאיטליה לירושלים ופגש את רבי נתן. רבי נתן המליץ לרבי עובדיה לא לעלות לירושלים בגלל המצב הכלכלי הקשה שם, אך רבי עובדיה החליט לעלות למרות זאת. כשראה רבי נתן שרבי עובדיה נחוש לעלות לירושלים, מינה אותו לעמוד בראש הקהילה ואיפשר לו להתגורר בבית שהיה בבעלותו[3].

בכתובה משנת ה'רנ"ט מוזכר שמו של רבי נתן (על פי המנהג שהנהיג רבי מבורך הנגיד שבכל מסמך משפטי יש להזכיר שהוא נערך בשמו ומטעמו של הנגיד). בכתובה זאת מובאים בחרוזים התארים שבהם כונה רבי נתן בקרב בני קהילתו "אדונינו\ נגידנו\ הודינו\ צניף תפארתנו\ עטרת ראשנו\ חמדת לבבנו\ דגל מחנותנו\ מנהיג קהילותינו\ משוש זמננו\ נשיא השם בתוכנו\ מעון התום והצדק\ מחזיק הבדק\ נגיד הנגידים\ ידיד הידידים\ וגדול ליהודים\ האהוב המעולה\ הכהן הממולא\ החכם המופלא\ בכתם אופיר לא יסולה\ הנגיד הגדול\ המעוז והמגדול\ הרב המובהק\ הפטיש החזק\ דגל הרבנים\ ישמרהו שוכן מעונים\ הא-ל חכמה בליבו נתן\ הוא מורנו ורבנו אור עיננו יהונתן\ יזכה לסעודת לוויתן".

רבי נתן נפטר בקהיר בכ"ד באייר ה'רס"ב. אחיינו וגיסו, רבי יצחק הכהן שולאל, ירש אותו בתפקידיו כנגיד וכראש המטבעה.

לאחר פטירתו התנהל דיון הלכתי בין חכמי מצרים האם להעלותו לקבורה בירושלים, שכן הוא לא ציווה במפורש שיעלו אותו לקבורה בירושלים. המהר"י בירב, שהיה מהחכמים שהשתתפו בדיון, העיד שלבסוף הכריעו החכמים להעלותו לקבורה בירושלים[4].

תלמידיו

  • רבי שמואל הלוי - מכונה גם רבי שמואל חקאן ורבי שמואל חכים. היה מחברי בית דינו של הרדב"ז במצרים, ולאחר מכן היגר לקושטא. תשובותיו מובאות בספרי השו"ת של חכמי דורו הרדב"ז, רבי יוסף קארו, מהר"י בן לב, הרא"ם, ורבי יוסף טאיטאצאק. בתשובותיו הוא מביא שמועות והנהגות שקיבל מרבו רבי נתן.
  • רבי יצחק הכהן שולאל - אחיינו וגיסו של רבי נתן, וירש ממנו את תפקידיו כנגיד וכראש המטבעה. לאחר הכיבוש העות'מאני של מצרים, הודח מתפקידיו, ועלה לירושלים בה שימש כראש ישיבה.

חיבוריו

רבי נתן כתב פירוש על התורה בשם "כתר תורה". פירוש זה מובא על ידי רדב"ז בתשובותיו[5]. אך פירוש זה לא שרד עד ימינו.

בנוסף לפירושו על התורה, ענה רבי נתן גם תשובות הלכתיות לשואלים. חלק מתשובתיו שרדו בגניזה הקהירית[6]. תשובה אחת שלו שנשלחה לעיר קנדיא שבאי כרתים, נדפסה בשו"ת זקן אהרן של רבי אליהו בן בנימין הלוי, מחכמי הרומניוטים בקושטא.

משפחתו

רבי נתן השתייך למשפחה מיוחסת מהאי מיורקה שבספרד, שהגרה לצפון אפריקה בעקבות גזרות קנ"א.

רבי נתן נשא את בת אחיו, אחות אחיינו רבי יצחק שולאל שהיה בשל כך גם גיסו. לרבי נתן ולאחיניתו נולדו שבעה ילדים- סעדיה (נולד בט' בשבט ה'רכ"א), אפריים (נולד בכ"א בניסן ה'רכ"ג), אברהם (נולד בכ' באדר א ה'רכ"ה) דולצא (נולדה בכ"ח בטבת ה'רכ"ז), מסעודה (נולדה בחודש אלול ה'רכ"ט), שמחה (נולדה בכ"ב בתשרי ה'רל"ב), ויצחק (נולד בג' בחשוון ה'רל"ה)[7]. לא ידועים פרטים נוספים על ילדיו.

לאחר שהתאלמן מאחייניתו, הוצע לו שידוך עם אישה עשירה, אך הוא סירב להצעה מכיוון שאישה זאת הייתה צאצאית למשפחת כהנים קראית שהושבה ליהדות על ידי רבי אברהם מימוני, ורבי נתן חשש שהיא חללה, שכן אבותיה הקראים לא הקפידו על הלכות הנישואים לפי ההלכה המקובלת[8].

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ בחלק מהמקורות הוא נקרא נתן ובחלקם הוא נקרא יהונתן
  2. ^ לא ברור תאריך עלייתו המדויק. רבי נתן כתב (בגיליון של כתב יד שהיה ברשותו) שבאלול ה'רכ"ט נולדה ביתו מסעודה במקום שהוא מכנה "ארץ גנוא" (לא ברור איפה זה בדיוק, אבל ככל הנראה זה היה בדרכו מתלמסאן לירושלים) וביתו שמחה נולדה כבר בירושלים בשמיני עצרת ה'רל"ב
  3. ^ ראו מרדכי נאור, "ספר העליות", עמ' 14, מסדה, ההוצאה לאור-משרד הביטחון, 1990
  4. ^ שו"ת מהר"י בירב, סימן לח, באתר HebrewBooks
  5. ^ חלק ח סימן ק"מ
  6. ^ , תשובותיו שנמצאו בגניזה,באתר הספרייה הלאומית.
  7. ^ אין לבלבל בין יצחק בנו של רבי נתן, לבין אחיינו וגיסו רבי יצחק הכהן שולאל שירש אותו בנגידות ובראשות המטבעה
  8. ^ כך העיד תלמידו רבי שמואל הלוי בתשובה המצוטטת בשו"ת הרדב"ז חלק ב סימן תשצ"ו

תבנית:הנגידות במצרים

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -5 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.