Difference between revisions of "משתמש:יהדות/חב"ד - לאדי"

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
(שושלת אדמו"רי החסידות: תיקונים)
(תיקונים)
Line 4: Line 4:
 
עוד בחיי [[רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)]] החלו רבים מהחסידים ל[[התקשרות לצדיק|התקשר]] לבנו [[רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון]]{{הערה|{{אוצר החכמה|[[חיים מאיר היילמן]]|'''[[בית רבי]]''', חלק ג', פרק ח'|637|ברדיטשוב תרס"ב, עמ' י"ד–י"ח||עמוד=261}}.}}, לאחר פטירת הצמח צדק, הוקם [[בית דין]] מיוחד שדן בצוואתו של שהצמח צדק, מי יהיה האדמו"ר אחריו, שהכריע לבסוף שבנו הצעיר של שהצמח צדק [[רבי שמואל שניאורסון]] הוא יכהן כאדמו"ר הבא{{הערה|ראו את מכתבו של [[רבי שניאור זלמן פרדקין]] ב"רשימות היומן" חוברת ק"מ, אגרת ל"ד}}.
 
עוד בחיי [[רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)]] החלו רבים מהחסידים ל[[התקשרות לצדיק|התקשר]] לבנו [[רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון]]{{הערה|{{אוצר החכמה|[[חיים מאיר היילמן]]|'''[[בית רבי]]''', חלק ג', פרק ח'|637|ברדיטשוב תרס"ב, עמ' י"ד–י"ח||עמוד=261}}.}}, לאחר פטירת הצמח צדק, הוקם [[בית דין]] מיוחד שדן בצוואתו של שהצמח צדק, מי יהיה האדמו"ר אחריו, שהכריע לבסוף שבנו הצעיר של שהצמח צדק [[רבי שמואל שניאורסון]] הוא יכהן כאדמו"ר הבא{{הערה|ראו את מכתבו של [[רבי שניאור זלמן פרדקין]] ב"רשימות היומן" חוברת ק"מ, אגרת ל"ד}}.
  
בעקבות כך עזב רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] את [[ליובאוויטש]], ובעידוד בנו הרש"ז, עבר ל[[קאפוסט]] והקים את [[חסידות קאפוסט]], האחים [[רבי ישראל נח שניאורסון]] ו[[רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון]] נשארו שנתיים ב[[ליובאוויטש]] ולאחר מכן עבר רבי ישראל נח ל[[ניעזי'ן]] ורבי חיים שניאור זלמן ל[[ליאדי]]{{הערה|היכל הבעש"ט, חלק י"ח עמ' ק"ג}}. [[רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בתחילה כיהן רק ברבנות, אולם לאחר הפצרת תושבי העיר הוא החל לנהוג באדמו"רות ולומר מאמרי חסידות{{הערה|ראה היכל הבעש"ט{{מקור|איזה גליון?}} עמ' ק"ד}}.
+
בעקבות כך עזב רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] את [[ליובאוויטש]], ובעידוד בנו הרש"ז, עבר ל[[קאפוסט]] והקים את [[חסידות קאפוסט]], האחים [[רבי ישראל נח שניאורסון]] ו[[רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון]] נשארו שנתיים ב[[ליובאוויטש]] ולאחר מכן עבר רבי ישראל נח ל[[ניעזי'ן]] ורבי חיים שניאור זלמן ל[[ליאדי]]{{הערה|היכל הבעש"ט, חלק י"ח עמ' ק"ג}}. [[רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בתחילה כיהן רק ברבנות, אולם לאחר הפצרת תושבי העיר הוא החל לנהוג באדמו"רות ולומר מאמרי חסידות{{הערה|ראה היכל הבעש"ט חלק י"ח  עמ' ק"ד}}.
  
הנהגתו של הרחש"ז הייתה בדרך אבותיו – [[חסידות חב"ד]], הוא נהג לקבל ל[[יחידות]] אנשים רבים מדי יום, ומקבל מהם פדיונות, ופעמים רבות היה גם נותן להם מטבע לצדקה{{הבהרה|האם זהו מנהג חב"די? דרוש הסבר}}{{הערה|היכל הבעש"ט, עמ' ק"ט}}. הרחש"ז גם מימן  מכספו האישי אברכים שעסקו בלימוד התורה{{הערה|היכל הבעש"ט, עמ' קי}}. מנהג נוסף שאפיין את החצר היה תהלוכה גדולה אותה היו עושים החסידים עם האדמו"ר בדרך ל[[תשליך]]{{הערה|היכל הבעש"ט{{מקור|גליון?}}, עמ' קט"ו}}.
+
הנהגתו של הרחש"ז הייתה בדרך אבותיו – [[חסידות חב"ד]], הוא נהג לקבל ל[[יחידות]] אנשים רבים מדי יום, ומקבל מהם פדיונות, ופעמים רבות היה גם נותן להם מטבע לצדקה{{הבהרה|האם זהו מנהג חב"די? דרוש הסבר}}{{הערה|היכל הבעש"ט, עמ' ק"ט}}. הרחש"ז גם מימן  מכספו האישי אברכים שעסקו בלימוד התורה{{הערה|היכל הבעש"ט, עמ' קי}}. מנהג נוסף שאפיין את החצר היה תהלוכה גדולה אותה היו עושים החסידים עם האדמו"ר בדרך ל[[תשליך]]{{הערה|היכל הבעש"ט חלק י"ח , עמ' קט"ו}}.
  
 
==שושלת אדמו"רי החסידות==
 
==שושלת אדמו"רי החסידות==

Revision as of 19:42, 22 February 2021

חב"ד ליאדי הייתה חצר חסידית של חסידות חב"ד אותה ייסד רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון לאחר התפצלות חסידות חב"ד בשנת תרכ"ו.

תולדות החסידות

עוד בחיי רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק) החלו רבים מהחסידים להתקשר לבנו רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון[1], לאחר פטירת הצמח צדק, הוקם בית דין מיוחד שדן בצוואתו של שהצמח צדק, מי יהיה האדמו"ר אחריו, שהכריע לבסוף שבנו הצעיר של שהצמח צדק רבי שמואל שניאורסון הוא יכהן כאדמו"ר הבא[2].

בעקבות כך עזב רבי יהודה לייב שניאורסון את ליובאוויטש, ובעידוד בנו הרש"ז, עבר לקאפוסט והקים את חסידות קאפוסט, האחים רבי ישראל נח שניאורסון ורבי חיים שניאור זלמן שניאורסון נשארו שנתיים בליובאוויטש ולאחר מכן עבר רבי ישראל נח לניעזי'ן ורבי חיים שניאור זלמן לליאדי[3]. רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון בתחילה כיהן רק ברבנות, אולם לאחר הפצרת תושבי העיר הוא החל לנהוג באדמו"רות ולומר מאמרי חסידות[4].

הנהגתו של הרחש"ז הייתה בדרך אבותיו – חסידות חב"ד, הוא נהג לקבל ליחידות אנשים רבים מדי יום, ומקבל מהם פדיונות, ופעמים רבות היה גם נותן להם מטבע לצדקה[דרושה הבהרה][5]. הרחש"ז גם מימן מכספו האישי אברכים שעסקו בלימוד התורה[6]. מנהג נוסף שאפיין את החצר היה תהלוכה גדולה אותה היו עושים החסידים עם האדמו"ר בדרך לתשליך[7].

שושלת אדמו"רי החסידות

קישורים חיצוניים



  1. ^ חיים מאיר היילמן, ‏בית רבי, חלק ג', פרק ח', ברדיטשוב תרס"ב, עמ' י"ד–י"ח, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  2. ^ ראו את מכתבו של רבי שניאור זלמן פרדקין ב"רשימות היומן" חוברת ק"מ, אגרת ל"ד
  3. ^ היכל הבעש"ט, חלק י"ח עמ' ק"ג
  4. ^ ראה היכל הבעש"ט חלק י"ח עמ' ק"ד
  5. ^ היכל הבעש"ט, עמ' ק"ט
  6. ^ היכל הבעש"ט, עמ' קי
  7. ^ היכל הבעש"ט חלק י"ח , עמ' קט"ו

קטגוריה:חצרות חסידיות קטגוריה:חסידות חב"ד