Difference between revisions of "משתמש:יהדות/חב"ד - לאדי"

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
(שושלת אדמו"רי החסידות)
(שושלת אדמו"רי החסידות: תיקונים)
Line 11: Line 11:
  
 
*'''[[רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון]]''' - רבי חיים היה בנו של [[רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)]] האדמו"ר השלישי של [[חסידות חב"ד]]. לאחר פטירת הצמח צדק התפצלה חסידות חב"ד, ובנו רבי חיים הקים חסידות חב"ד ב[[ליאדי]] בשנת [[ה'תרכ"ט]]. הוא נפטר ב[[ד' בטבת]] [[ה'תר"ם]]. לאחר פטירתו התפצלה החסידות לשניים: חלק מהחסידים קיבלו עליהם כאדמו"ר את בנו [[יצחק דובער שניאורסון|רבי יצחק דוב בער שניאורסון]], וחלק קיבלו עליהם כאדמו"ר את מחותנו [[רבי לוי יצחק מסיראטשין]].
 
*'''[[רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון]]''' - רבי חיים היה בנו של [[רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)]] האדמו"ר השלישי של [[חסידות חב"ד]]. לאחר פטירת הצמח צדק התפצלה חסידות חב"ד, ובנו רבי חיים הקים חסידות חב"ד ב[[ליאדי]] בשנת [[ה'תרכ"ט]]. הוא נפטר ב[[ד' בטבת]] [[ה'תר"ם]]. לאחר פטירתו התפצלה החסידות לשניים: חלק מהחסידים קיבלו עליהם כאדמו"ר את בנו [[יצחק דובער שניאורסון|רבי יצחק דוב בער שניאורסון]], וחלק קיבלו עליהם כאדמו"ר את מחותנו [[רבי לוי יצחק מסיראטשין]].
*'''[[רבי לוי יצחק גוטרמן|רבי לוי יצחק מסיראטשין]]''' - נכדו של [[רבי יעקב אריה גוטרמן]] מ[[חסידות ראדזימין|ראדזימין]], היה חתנו של [[רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון]]. לאחר פטירת חותנו בשנת [[ה'תר"ם]] התיישב ב[[סיראטשין]] והנהיג שם את ה[[חסידות]] בדרכה של חב"ד, על אף מוצאו מ[[תנועת החסידות בפולין|חסידות פולנית]]. נפטר בשנת{{הבהרה|אין תאריך?}} [[ה'תרס"ה]].
+
*'''[[רבי לוי יצחק גוטרמן|רבי לוי יצחק מסיראטשין]]''' - נכדו של [[רבי יעקב אריה גוטרמן]] מ[[חסידות ראדזימין|ראדזימין]], היה חתנו של [[רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון]]. לאחר פטירת חותנו בשנת [[ה'תר"ם]] התיישב ב[[סיראטשין]] והנהיג שם את ה[[חסידות]] בדרכה של חב"ד, על אף מוצאו מ[[תנועת החסידות בפולין|חסידות פולנית]]. נפטר ב[[כ"ג בטבת]] [[ה'תרס"ה]].
 
*'''[[רבי יהודה ירחמיאל גוטרמן]]''' - בנו של רבי לוי יצחק מסיראטשין. לאחר פטירת אביו הנהיג את החסידות, אולם נפטר לאחר זמן קצר. {{הבהרה|סיבה=מתי?}}
 
*'''[[רבי יהודה ירחמיאל גוטרמן]]''' - בנו של רבי לוי יצחק מסיראטשין. לאחר פטירת אביו הנהיג את החסידות, אולם נפטר לאחר זמן קצר. {{הבהרה|סיבה=מתי?}}
*'''[[יצחק דובער שניאורסון|רבי יצחק דוב בער שניאורסון]]''' - בנו של רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]]. לאחר פטירת אביו הנהיג את החסידות. נפטר בשנת{{הבהרה|אין תאריך?}} [[ה'תר"ע]].
+
*'''[[יצחק דובער שניאורסון|רבי יצחק דוב בער שניאורסון]]''' - בנו של רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]]. לאחר פטירת אביו הנהיג את החסידות. נפטר ב[[כ' ניסן]] [[ה'תר"ע]].
 
*'''[[רבי מאיר שכנא שניאורסון]]''' - בנו של [[רבי יצחק דוב בער שניאורסון]]. לאחר פטירת אביו הנהיג את החסידות. לאחר פטירתו התפרקה ה[[חסידות]].
 
*'''[[רבי מאיר שכנא שניאורסון]]''' - בנו של [[רבי יצחק דוב בער שניאורסון]]. לאחר פטירת אביו הנהיג את החסידות. לאחר פטירתו התפרקה ה[[חסידות]].
  

Revision as of 19:39, 22 February 2021

חב"ד ליאדי הייתה חצר חסידית של חסידות חב"ד אותה ייסד רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון לאחר התפצלות חסידות חב"ד בשנת תרכ"ו.

תולדות החסידות

עוד בחיי רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק) החלו רבים מהחסידים להתקשר לבנו רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון[1], לאחר פטירת הצמח צדק, הוקם בית דין מיוחד שדן בצוואתו של שהצמח צדק, מי יהיה האדמו"ר אחריו, שהכריע לבסוף שבנו הצעיר של שהצמח צדק רבי שמואל שניאורסון הוא יכהן כאדמו"ר הבא[2].

בעקבות כך עזב רבי יהודה לייב שניאורסון את ליובאוויטש, ובעידוד בנו הרש"ז, עבר לקאפוסט והקים את חסידות קאפוסט, האחים רבי ישראל נח שניאורסון ורבי חיים שניאור זלמן שניאורסון נשארו שנתיים בליובאוויטש ולאחר מכן עבר רבי ישראל נח לניעזי'ן ורבי חיים שניאור זלמן לליאדי[3]. רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון בתחילה כיהן רק ברבנות, אולם לאחר הפצרת תושבי העיר הוא החל לנהוג באדמו"רות ולומר מאמרי חסידות[4].

הנהגתו של הרחש"ז הייתה בדרך אבותיו – חסידות חב"ד, הוא נהג לקבל ליחידות אנשים רבים מדי יום, ומקבל מהם פדיונות, ופעמים רבות היה גם נותן להם מטבע לצדקה[דרושה הבהרה][5]. הרחש"ז גם מימן מכספו האישי אברכים שעסקו בלימוד התורה[6]. מנהג נוסף שאפיין את החצר היה תהלוכה גדולה אותה היו עושים החסידים עם האדמו"ר בדרך לתשליך[7].

שושלת אדמו"רי החסידות

קישורים חיצוניים



  1. ^ חיים מאיר היילמן, ‏בית רבי, חלק ג', פרק ח', ברדיטשוב תרס"ב, עמ' י"ד–י"ח, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  2. ^ ראו את מכתבו של רבי שניאור זלמן פרדקין ב"רשימות היומן" חוברת ק"מ, אגרת ל"ד
  3. ^ היכל הבעש"ט, חלק י"ח עמ' ק"ג
  4. ^ ראה היכל הבעש"ט[דרוש מקור: איזה גליון?] עמ' ק"ד
  5. ^ היכל הבעש"ט, עמ' ק"ט
  6. ^ היכל הבעש"ט, עמ' קי
  7. ^ היכל הבעש"ט[דרוש מקור: גליון?], עמ' קט"ו

קטגוריה:חצרות חסידיות קטגוריה:חסידות חב"ד