Difference between revisions of "מכתב הסטטוס קוו"

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
######
לא ניתן לצפות בקוד המקור של הבדל בין שינויים זה, היות שהוא מכיל גירסה לא מאושרת. תוכל לצפות להלן בתוכן הגירסה שביקשת להציג, אם היא תימצא נקיה:
######

הדף יובא אוטומטית על ידי רובוט ונמצא נקי בסריקה אוטומטית, הדף טרם נבדק ידנית

דף זה עודכן אוטומטית מוויקיפדיה, וטרם עבר בקרה אנושית

תוצאת סריקה אוטומטית: מצב הדף: לא ידוע. מדיה לצפייה: נמצאו תמונות או קבצי מדיה.

עדכן דיווח: Yes check.svg נבדק ואושר  •  Black check.svg נבדק ואושר מסווג  •  אישור טקסט בלבד • אישור תמונות בלבד | הוראות טיפול

ממתין אשר דף: והמשך לדף אחר || והישאר בדף || וסגור כרטיסיה  •  סווג דף: סווג  •  X mark.svg דחה דף: סיבה: Bert2 transp green cont 150ms.gif


מכתב הסטטוס קוו

מכתב סטטוס קוו של בן גוריון עמוד 1.jpg

מכתב סטטוס קוו של בן גוריון עמוד 2.jpg

מכתב הסטטוס קוו (או מסמך הסטטוט קוו) הוא מכתב ששלח בשנת 1947 דוד בן-גוריון, אז ראש הסוכנות היהודית, לאגודת ישראל. המסמך מציג את עמדת הנהלת הסוכנות ביחס לענייני דת ומדינה במדינה שבדרך ובמידה רבה הוא מייצג סטטוס קוו בנושאים אלה.

המכתב נשלח במטרה ליצור הבנה עם אגודת ישראל כדי שזו תסייע להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל בעדותה[1] בפני ועדת אונסקו"פ - ועדת האו"ם שהמליצה בסופו של דבר על החלטת החלוקה ושבקרה באותם ימים בארץ. המכתב ציין את חובתה של המדינה שתקום להבטחת חופש המצפון במדינה לכל אזרחיה וכי לא תהיה מדינה תאוקרטית. הוא לא הכיל התחייבות לגבי החוקה של המדינה שתקום והסביר את עמדת הסוכנות בארבעה נושאים הקשורים לדת ויחסיה עם המדינה שתקום[2]:

  • שבת - "ברור שיום המנוחה החוקי במדינה היהודית יהיה יום השבת", ובני דתות אחרות יוכלו לשבות בחג השבועי שלהם.
  • כשרות - "יש לאחוז בכל האמצעים הדרושים למען הבטיח, שבכל מטבח ממלכתי המכוון ליהודים יהיה אוכל כשר".
  • דיני אישות - "ייעשה כל מה שאפשר למען ספק בנידון זה את הצורך העמוק של שלומי הדת, למנוע חלילה חלוקת בית ישראל לשניים".
  • חינוך - "תובטח אוטונומיה מלאה של כל זרם בחינוך", והמדינה תקבע את "המינימום של לימודי חובה" במקצועות כגון עברית, היסטוריה ומדעים.

על המכתב, שנחתם ב-19 ביוני 1947, חתמו גם הרב יהודה לייב פישמן ויצחק גרינבוים, שהיו באותה עת חברי הנהלת הסוכנות היהודית.


השלכות המכתב

במישור החוקי:

במישור הפוליטי הצטרפה אגודת ישראל לקואליציה, תמכה בהקמת המדינה ואף השתתפה בממשלות הראשונות (יצחק מאיר לוין כיהן כשר הסעד עד ממשלת ישראל השלישית). במהלך כהונת ממשלה זו, בספטמבר 1952 פרשה אגודת ישראל על רקע החינוך האחיד, גיוס חובה של נשים לצה"ל ואירועים נוספים. אגודת ישראל לא שבה לקואליציה עד המהפך של 1977.

למרות שהמכתב התייחס לסוגיות מעטות בלבד, הוא נתפס כמסמך שיצר מערכת יחסים מחייבת בנושאי דת ומדינה. חוקים חדשים שנחקקו בנושאים דתיים ואשר שינו את יחסי הכוחות נחשבו כ"הפרה של הסטטוט קוו" בידי הצד הנפגע.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -3 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.