Difference between revisions of "מאגר:אנציקלופדיה הלכתית רפואית/ברכות ותפילות"

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
(טקסט גולמי של הערך ברכות ותפילות)
 
(ויקיזציה אוטומטית של הערך)
 
Line 1: Line 1:
ברכות ותפלות
+
{{אנציקלופדיה הלכתית רפואית}}
 +
=ברכות ותפלות=
 +
==הגדרת המושג==
 +
הברכות והתפילות הנוגעות לחולה ולרופא מתחלקות למספר קבוצות: תפילות של בריאים כדי שלא יחלו; תפילות של חולים עצמם, או של אחרים על חולים כדי שיתרפאו; דיני ברכות על תרופות; ברכות הודאה של חולים לאחר שנתרפאו; תפילות של רופאים שיצליחו בשליחותם לרפא את החולים.
 +
 
 +
הרפואה האמיתית היא על פי בקשת רחמים, שכן הקב"ה הוא הרופא האמיתי, אלא שאין האדם זוכה לכך, ולכן צריך לעשות רפואה על פי טבע העולם, והוא יתברך הסכים על זה ונתן הרפואה על ידי טבע הרפואות {{הערה| {{שולחן ערוך/נושאי כלים|ט"ז|יורה דעה|שלו|א|ללא=שם}}; }}, ובקשת הרפואה קרויה תפילה {{הערה| מנורת המאור (אלנקוה) ח"ב עמ' 132; מנורת המאור (אבוהב) ח"א נר ג; }}. ואף על פי שהייסורים באים והולכים בגזרת הקב"ה, מועילה התפילה להקדים הרפואה, שאין הגזרה קובעת עד מתי יהיו הייסורים אלא בלא תפילה {{הערה| ראה {{בבלי|עבודה זרה|נה|א|ללא=שם}}. וראה {{מפרש|תוס'|ראש השנה|טז|א|כמאן|ללא=שם}}, והגהות היעב"ץ לר"ה שם; תוס' שבת בעניין כתונת הפסים; {{מפרש|תוס'|סנהדרין|כ|א|ששהא|ללא=שם}}; רמב"ם וראב"ד {{רמב"ם||תשובה|ה|ה}}; }}, וגדולה תפילה שבזכותה ישראל ניצולים מן הייסורים {{הערה| מדרש, הובא בתו"ש במדבר פי"ב אות קלו; }}. היינו, לפי אמונתנו יש צורך בשילוב של תפילות וברכות עם רפואה טבעית מקובלת, מתוך אמונה שהרפואה הסופית והאמיתית היא בידי בורא עולם, ואין הרפואה הטבעית והרופאים אלא שלוחים של מקום {{הערה| ראה הרפואה והיהדות, עמ' 47-39. וראה ע"ע רופא; רפואה; }}.
 +
 
 +
===בערך זה יידונו ענייני ברכות ותפילות הקשורות ישירות לחולה ולרופא. ענייני תפילות וברכות כלליות, שדינם משתנה בחולה וברופא===
 +
{{ערך מורחב|ערכים=[[חולה]], [[ רופא]]}}
 +
 
 +
===שבועות הרופאים===
 +
{{ערך מורחב|ערך=[[רופא]]}}
  
א. הגדרת המושג
+
==תפילות של חולים, או תפילות בעבור חולים ובריאים, במקרא ובחז"ל==
 +
===תפילות במקרא===
 +
תפילת אברהם על אבימלך {{ציטוטון|ויתפלל אברהם אל האלקים וירפא אלקים את אבימלך}} {{הערה| {{תנ"ך|בראשית|כ|יז|קצר=כן}}; }}; תפילת יצחק ורבקה {{ציטוטון|ויעתר יצחק לה}} לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו ה' {{הערה| {{תנ"ך|בראשית|כה|כא|קצר=כן}}; }}; תפילת משה על מרים {{ציטוטון|א-ל נא רפא נא לה}} {{הערה| {{תנ"ך|במדבר|יב|יג|קצר=כן}}; }}; תפילת חנה {{ציטוטון|והיא מרת נפש ותתפלל על ה}} ובכה תבכה' {{הערה| שמו"א א י; }}; תפילות דוד המלך {{ציטוטון|רפאני ה}} כי נבהלו עצמי'; {{ציטוטון|ה}} אלקי שועתי אליך ותרפאני' {{הערה| {{תנ"ך|תהלים|ו|ג|קצר=כן}}; {{תנ"ך|תהלים|ל|ג|קצר=כן}}; }}; תפילת אליהו בהחייאת בן הצרפתית {{ציטוטון|ויקרא אל ה}} ויאמר וגו' {{הערה| {{תנ"ך|מלכים א|יז|כא|קצר=כן}}; }}; תפילת אלישע בהחייאת בן השונמית {{ציטוטון|ויתפלל אל ה}} וגו' {{הערה| {{תנ"ך|מלכים ב|ד|לג|קצר=כן}}; }}; תפילת חזקיה המלך ותשובת ה' {{ציטוטון|שמעתי את תפלתך ראיתי את דמעתך הנני רפא לך}} {{הערה| {{תנ"ך|מלכים ב|כ|ה|קצר=כן}}; }}; תפילת ירמיהו {{ציטוטון|רפאני ה}} וארפא הושיעני ואושעה כי תהלתי אתה' {{הערה| {{תנ"ך|ירמיהו|יז|יד|קצר=כן}}; }}.
  
הברכות והתפילות הנוגעות לחולה ולרופא מתחלקות למספר קבוצות: תפילות של בריאים כדי שלא יחלו; תפילות של חולים עצמם, או של אחרים על חולים כדי שיתרפאו; דיני ברכות על תרופות; ברכות הודאה של חולים לאחר שנתרפאו; תפילות של רופאים שיצליחו בשליחותם לרפא את החולים.
+
===תפילות בחז"ל===
הרפואה האמיתית היא על פי בקשת רחמים, שכן הקב"ה הוא הרופא האמיתי, אלא שאין האדם זוכה לכך, ולכן צריך לעשות רפואה על פי טבע העולם, והוא יתברך הסכים על זה ונתן הרפואה על ידי טבע הרפואות [1], ובקשת הרפואה קרויה תפילה [2]. ואף על פי שהייסורים באים והולכים בגזרת הקב"ה, מועילה התפילה להקדים הרפואה, שאין הגזרה קובעת עד מתי יהיו הייסורים אלא בלא תפילה [3], וגדולה תפילה שבזכותה ישראל ניצולים מן הייסורים [4]. היינו, לפי אמונתנו יש צורך בשילוב של תפילות וברכות עם רפואה טבעית מקובלת, מתוך אמונה שהרפואה הסופית והאמיתית היא בידי בורא עולם, ואין הרפואה הטבעית והרופאים אלא שלוחים של מקום [5].
+
לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה, שאם יחלה אומרים לו הבא זכות והפטר {{הערה| {{בבלי|שבת|לב|א|ללא=שם}}; רמב"ן תורת האדם, שער המיחוש; {{שולחן ערוך|יורה דעה|שלה}}; }}; חכמים תיקנו לומר בברכת {{ציטוטון|המפיל}} {{ציטוטון|ותצילנו מפגע רע ומחלאים רעים}} {{הערה| {{בבלי|ברכות|ס|ב|ללא=שם}}. וראה ע' שנה, הע' 136 ואילך; }}; בוידוי של יום-הכיפורים תיקנו לומר {{ציטוטון|ומה שחטאתי לפניך מרק ברחמיך הרבים, אבל לא על ידי יסורים וחלאים רעים}} {{הערה| {{בבלי|ברכות|יז|א|ללא=שם}}. וראה {{בבלי|יומא|פז|ב|ללא=שם}}; }}; תפילה שלימה של חולה מועילה שייענה {{הערה| {{בבלי|ראש השנה|יח|א|ללא=שם}}; }}; כל המבקש רחמים על חברו והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחילה {{הערה| {{בבלי|בבא קמא|צב|א|ללא=שם}}; }}; יפה תפילת החולה עצמו מתפילת אחרים עליו, והיא קודמת להתקבל {{הערה| ב"ר נג יט, וכפי גירסת רש"י {{תנ"ך|בראשית|כא|יז|קצר=כן}}. וראה בתו"ש בראשית פכ"א אות צב; }}; מי שיש לו חולה בתוך ביתו, מבקש עליו רחמים בברכת חולים {{הערה| {{בבלי|עבודה זרה|ח|א|ללא=שם}}. וראה להלן הע' 57 ואילך; }}; צריך אדם להתפלל על זקנתו, שתהא עיניו רואות ופיו אוכל ורגליו מהלכות {{הערה| תנחומא, מקץ ו. וראה ע' זקן, הע' 189 ואילך; }}; כל שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים {{הערה| {{בבלי|בבא בתרא|קטז|א|ללא=שם}}, וראה מאירי ונ"י שם; {{טור/נושאי כלים|דרכי משה|יורה דעה|שלח|ב|ללא=שם}}; {{טור/נושאי כלים|רמ"א|אורח חיים|קיט|י|ללא=שם}}, ו{{טור ושולחן ערוך|יורה דעה|שלה|י}}; שו"ת חיים ביד סי' לד. וראה עוד {{פרשן|רמב"ן|שמות|יח|טו}}. וראה באריכות בנידון בשו"ת אגרות משה חיו"ד ח"ד סי' נא; הליכות שלמה ח"א פ"ח הע' 60; }}; מחז"ל היו שהתפללו על חולים וידעו אם חי או מת, לפי שגירות התפילה {{הערה| ר' חנינא בן דוסא, משנה וברייתא {{בבלי|ברכות|לד|ב|ללא=שם}}. וראה עוד {{פרשן|רמב"ן|שמות|יח|טו}}. וראה בשו"ת ציץ אליעזר חקונ' רמת רחל סי' יז, מספר יפה ללב; }}; תפילה מועילה להחיות חולים ולרפאותם {{הערה|"מעשה ר' חנינא" ({{בבלי|עירובין|כט|ב|ללא=שם}}); "מעשה ר' אליעזר בן יעקב" (מדרש רבה {{תנ"ך|דברים|ח|ד|קצר=כן}});  }}; כוח התפילה גדול מאד, אפילו לשנות הטבע {{הערה| רבנו בחיי, {{תנ"ך|בראשית|כה|כא|קצר=כן}}; }}.
בערך זה יידונו ענייני ברכות ותפילות הקשורות ישירות לחולה ולרופא. ענייני תפילות וברכות כלליות, שדינם משתנה בחולה וברופא _ ראה ערכים חולה; רופא.
+
 
שבועות הרופאים _ ראה ערך רופא.
+
==ברכת רפאנו==
 +
===מקומה בשמונה עשרה===
 +
ברכת הרפואה, הנקראת גם ברכת החולים {{הערה| {{בבלי|עבודה זרה|ח|א|ללא=שם}}; }}, היא הברכה השמינית בשמונה-עשרה, ומספר טעמים נאמרו על סדר זה:
 +
 
 +
===מה ראו לומר רפואה בשמינית, אמר רבי אחא, מתוך שניתנה מילה בשמינית שצריכה רפואה, לפיכך קבעוה בשמינית {{הערה| {{בבלי|מגילה|יז|ב|ללא=שם}}; {{ירושלמי|ברכות|ב|ד}}; שה"ש רבה ז ה; {{שולחן ערוך|אורח חיים|קטז}}. וראה במהרש"א ח"א, וברש"ש מגילה שם. והגריעב"ץ בסדור בית יעקב הוסיף, שכשריפא רפאל את אברהם אמרו רופא חולים; }}; על פי סדר הפסוקים בנביא הושע===
 +
{{ציטוטון|ארפא משובתם}}, כנגד רפאנו {{הערה|"הריב"א, הובא באבודרהם סדר שחרית של חול ופירושה" ({{תנ"ך|הושע|יד|ה|קצר=כן}});  }}; על פי סדר תפילת חנה _ {{ציטוטון|מקים מעפר דל}}, כנגד רופא חולי עמו ישראל {{הערה|"בה"ג, הובא באבודרהם שם" (שמו"א ב ח); }}.
 +
 
 +
===גירסאות===
 +
מצינו הרבה גירסאות לנוסח ברכת רפאנו, כי לא תמצא מקום בעולם שאומר שמונה עשרה עניין אחד תיבה בתיבה, אלא יש מוסיפים תיבות ויש גורעים {{הערה| אבודרהם שם; }}.  
  
ב. תפילות של חולים, או תפילות בעבור חולים ובריאים, במקרא ובחז"ל
+
יש שמנו התיבות שבכל ברכה בשמונה עשרה, וקבעו שברכת רפאנו תיבותיה כ"ז, כנגד כ"ז פסוקים שבפרשת מילה {{הערה| {{תנ"ך|בראשית|פרק|יז|קצר=כן}}; }}; וכ"ז תיבות בפסוק {{ציטוטון|ויאמר אם שמע תשמע וגו}} {{הערה| {{תנ"ך|שמות|טו|כו|קצר=כן}}; }}, שבזכות התורה והמצוה באה הרפואה; וכ"ז אותיות בפסוק {{ציטוטון|כי חיים הם למוצאיהם וגו}} {{הערה| {{תנ"ך|משלי|ד|כב|קצר=כן}}. כל זה ב{{שולחן ערוך|אורח חיים|קטז}}; }}; ויש שדחו מכל וכל קביעת מנין תיבות קבוע, כי שינויי הגירסאות מרובים מאד, ואם כן המנין הזה אינו מועיל אלא למי שעשאהו לא לזולתו, ולמה נטריח על הסופרים לכותבו {{הערה| אבודרהם שם. וראה {{ירושלמי|ברכות|ב|ד}}, שכנראה היה לו נוסח אחר המתחיל ב"רפא חליינו"; }}.
  
תפילות במקרא _ תפילת אברהם על אבימלך 'ויתפלל אברהם אל האלקים וירפא אלקים את אבימלך' [6]; תפילת יצחק ורבקה 'ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו ה' [7]; תפילת משה על מרים 'א-ל נא רפא נא לה' [8]; תפילת חנה 'והיא מרת נפש ותתפלל על ה' ובכה תבכה' [9]; תפילות דוד המלך 'רפאני ה' כי נבהלו עצמי'; 'ה' אלקי שועתי אליך ותרפאני' [10]; תפילת אליהו בהחייאת בן הצרפתית 'ויקרא אל ה' ויאמר וגו' [11]; תפילת אלישע בהחייאת בן השונמית 'ויתפלל אל ה' וגו' [12]; תפילת חזקיה המלך ותשובת ה' 'שמעתי את תפלתך ראיתי את דמעתך הנני רפא לך' [13]; תפילת ירמיהו 'רפאני ה' וארפא הושיעני ואושעה כי תהלתי אתה' [14].
+
==יש שניסחו את הברכה בקיצור נמרץ: רפאנו ה' ונרפא הושיענו ונושעה, ברוך אתה ה' רופא חולי עמו ישראל {{הערה| רבנו סעדיה גאון, הובא בסדור הגאונים והמקובלים והחסידים, ספר שני, ח"ג; }}. אכן, רובם ככולם גורסים נוסח ארוך יותר {{הערה| וראה בתפלה לדוד לאדר"ת, הובא בסוף סידור עולת ראיה, שהביא מ{{ירושלמי|ברכות|ד|א}}, מחלוקת אם עדיף להרבות בתפילה על חולה או דווקא לקצר בתפילה, ומשמע שם שיש להבדיל בין יחיד לציבור, עיי"ש; }}, אך גם בו רבו הגירסאות:==
 +
==רפאנו ה' {אלקינו} {{הערה| כן גרסו במחזור ויטרי, בסדר תפלות של הרמב"ם, ובסדור תכלאל כמנהג יהודי תימן. אך בסדר רב עמרם גאון, ובכל נוסחאות הסידורים בימינו של האשכנזים ועדות המזרח לא גורסים תיבה זו. ובשו"ת רש"ל סי' סד כתב, שאין להוסיף "אלקינו", אלא כלשון הכתוב בירמיהו, וכן פסקו ברב {{שולחן ערוך|אורח חיים|קטז|}}, וב{{משנה ברורה||קטז|א}}. ומה שמדגישים בברכה זו רפאנו "ה'" ונרפא, מה שאין כן בשאר הברכות שלא אומרים ראה ה' בעניינו או ברך ה' עלינו וכו', כתב הרב ש. פינקוס בקובץ עם התורה מהדו"ד חוב' י, תשס"ג, עמ' סה ואילך, שבא להדגיש שגם כאשר רשות הרופא בשר ודם לרפא נגמרה, ואין לו ידע רפואי, עדיין מבקשים אנו שהקב"ה ירפא, שאין אצלו כל מגבלה; }} ונרפא {{הערה|"יש סוג רפואות שנמסרו ע"י שליחים, ויש סוג רפואות שהקב"ה בעצמו כביכול מרפא (זוהר חדש פ' בלק דנ"ד ע"ב)" (מספר הסברים ניתנו לכפל הלשון {{ציטוטון|רפאנו… ונרפא}}); "חייו ופעלו)" (רפואת ה' היא עולמית ולא חוזרת, ולכן ברגע שירפא ה' נרפא, ולא נצטרך לחזור על הרפואה (ברוך שאמר מבעל התו"ת על התפילות); מתפללים אנו שנסכים לקבל את הרפואה, כי יש אנשים שאינם רוצים כלל להירפא (ר"א בן הגר"א); רפואת ה' היא מיידית, ומיד נרפא ללא שהיות (פי' מבעל החפץ חיים בס' הח"ח); נוסח דומה ל"השיבנו ה' אליך ונשובה", והפירוש שיהיה הקב"ה המתחיל, ואחר כך נהיה אנחנו המסיימים והמתגברים (עץ יוסף בסדור אוצר התפילות); }}, הושיענו ונושעה {{הערה| מקור הנוסח בירמיה יז יד, אלא ששם נכתב בלשון יחיד. ואע"פ שכתב הנכתב ליחיד אין מכנים אותו לרבים ({{הפניה לתוספתא|מגילה|ג|כא}}; רי"ף סופ"ד דמגילה), נאמרו על כך מספר תירוצים: דווקא כשמתרגם או קורא הפסוק אינו רשאי לשנות מיחיד לרבים ולהיפך, אבל פסוק של תפילה שאין כוונת הציבור לקרותם אלא להתחנן דרך תפילה רשאים לשנות לפי צורך השעה ולפי עניין תפילתם ({{שולחן ערוך|אורח חיים|קטז}}, ואבודרהם סדר שחרית של חול ופירושה, בשם הרמ"ה, וראה בב"י וב"ח שם; המחבר {{טור ושולחן ערוך|אורח חיים|קטז|א}}); או דווקא כשקורא כל המזמור או על העניין כסדר אז אסור לשנות, אבל כשמתפלל ואומר פסוקים מפוזרים, אין להקפיד על שינוי מיחיד לרבים ולהיפך (טור שם, ואבודרהם שם, בשם הר' יונה והרא"ש; {{טור/נושאי כלים|רמ"א|אורח חיים|קטז|א|ללא=שם}}); או שצריך אדם לבקש צרכיו בלשון רבים, וכן כל שמונה עשרה ברכות בלשון רבים (ס' חסידים הוצאת מק"נ סוסי' שסא, הביא מגמ' {{בבלי|ברכות|ל|א|ללא=שם}}); }}, {כי תהלתנו אתה} {{הערה| כך היא הגירסה ברוב הסידורים, פרט לסדר רב עמרם גאון ונוסח התכלאל, שלא גורסים כלל תיבות אלו; }}, ==
 +
{והעלה רפואה שלמה לכל מכותינו} {{הערה| נוסח רב עמרם גאון; }} או {העלה רפואה שלמה לכל תחלואינו} {{הערה| סדר תפילות של הרמב"ם, ונוסח תכלאל; }} או {העלה רפואה שלמה לכל מכותינו ולכל תחלואינו} {{הערה| נוסח מחזור ויטרי; }} או {העלה רפואה שלמה לכל תחלואינו ולכל מכאובינו} {{הערה|"על שם {{ציטוטון|הרופא לכל תחלואיכי}} ({{תנ"ך|תהלים|קג|ג|קצר=כן}})" (אבודרהם. והסביר שם: "והעלה רפואה שלמה לכל תחלואינו"); "על שם {{ציטוטון|כי הוא יכאיב ויחבוש}} ({{תנ"ך|איוב|ה|יח|קצר=כן}})" ("ולכל מכאובנו");  }} או {העלה ארוכה ומרפא לכל תחלואינו ולכל מכאובינו ולכל מכותינו} {{הערה| כמנהג עדות המזרח, כמנהג נוסח ספרד של האשכנזים, אשר מוסיפים עוד: רפואה שלמה לכל מכותינו; }} או {והעלה ארוכה ומרפא לכל תחלואי נפשנו רוחנו ונשמתנו} {{הערה| {{שולחן ערוך/נושאי כלים|שערי תשובה|אורח חיים|קטז||ללא=שם}}, בשם ס' נאות יעקב; }},
  
תפילות בחז"ל _ לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה, שאם יחלה אומרים לו הבא זכות והפטר [15]; חכמים תיקנו לומר בברכת 'המפיל' 'ותצילנו מפגע רע ומחלאים רעים' [16]; בוידוי של יום-הכיפורים תיקנו לומר 'ומה שחטאתי לפניך מרק ברחמיך הרבים, אבל לא על ידי יסורים וחלאים רעים' [17]; תפילה שלימה של חולה מועילה שייענה [18]; כל המבקש רחמים על חברו והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחילה [19]; יפה תפילת החולה עצמו מתפילת אחרים עליו, והיא קודמת להתקבל [20]; מי שיש לו חולה בתוך ביתו, מבקש עליו רחמים בברכת חולים [21]; צריך אדם להתפלל על זקנתו, שתהא עיניו רואות ופיו אוכל ורגליו מהלכות [22]; כל שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים [23]; מחזהיו שהתפללו על חולים וידעו אם חי או מת, לפי שגירות התפילה [24]; תפילה מועילה להחיות חולים ולרפאותם [25]; כוח התפילה גדול מאד, אפילו לשנות הטבע [26].
+
==כי א-ל {מלך} {{הערה| כפי נוסח האשכנזים, הן נוסח ספרד והן נוסח אשכנז, אך כל הסידורים הקדמונים והעדות האחרות לא גורסים זאת, וכן כתב בא"ר סי' קטז, ובשלמי צבור למהרי"ט אלגאזי, שלא לגרוס תיבה זו, וצ"ע למה הוסיפו זאת; }} {רופא רחמן אתה} {{הערה| סידור רב עמרם גאון, סידור תכלאל; }}, או {רופא ורחמן אתה} {{הערה| סדר התפילות של הרמב"ם; }}, או {רופא רחמן ונאמן אתה} {{הערה| נוסח הריקאנטי, ונוסח עדות המזרח; }}, או {רופא נאמן ורחמן אתה} {{הערה|"על שם {{ציטוטון|כי אני ה}} רופאך' ({{תנ"ך|שמות|טו|כו|קצר=כן}} _ אבודהם), או כנגד {{ציטוטון|וחלים רעים ונאמנים}} ({{תנ"ך|דברים|כח|נט|קצר=כן}} _ עץ יוסף" (מחזור ויטרי, אבודרהם, נוסח האשכנזים, הן ספרד והן אשכנז. ומספר הסברים נאמרו על תיבות אלו: "רופא נאמן ורחמן"); "רפואת הקב"ה היא ברחמנות, בניגוד לרפואת רופא בשר ודם, שלעתים משתמש באמצעים קשים ומרים לצורך הרפואה (אחרית לשלום, בסידור אוצר התפילות). וראה עוד בתו"ת שמות פט"ו אות יז, על השילוב של התארים {{ציטוטון|נאמן ורחמן}}" (אבודרהם), או כנגד יסורים וחוליים רעים ({{בבלי|ברכות|יז|א|ללא=שם}}). "רחמן");  }},==
 +
ברוך אתה ה', רופא חולי {{הערה|"{{משנה ברורה||קטז|א}}" (צריך לומר בצירי תחת הלמ"ד); }} עמו ישראל {{הערה|"כן ביאר הגר"י אייבשיץ, הובאו דבריו בס' הליכות שלמה ח"א פ"ח סקי"ט. ולפי גמ' {{בבלי|שבת|יב|ב|ללא=שם}}, צריך לכלול החולה בתוך שאר חולי ישראל. וראה בסידור הגאונים והמקובלים והחסידים ספר שני ח"ג, פירושים על הברכה על פי הסוד. וראה עוד בס' קריינא דאיגרתא, עמ' קו-קז" (הטעם שסיום הברכה היא רופא חולי עמו ישראל, אע"פ שהקב"ה הוא רופא כל בשר, וכפי הנוסח בברכת אשר יצר, כי ברכת אשר יצר היא כללית ועל פי דרכי הטבע, ולכן שייך לומר רופא כל בשר, אבל את ברכת רפאנו תיקנו חזלחולי ישראל דווקא, על המעלה המיוחדת שלהם שהיא מחוץ לדרכי הטבע); שו"ת דבר יהושע ח"ג חיו"ד סוסי' כג; }}.  
  
ג. ברכת רפאנו
+
===טעות===
 +
טעה וחתם בברכת רפאנו {{ציטוטון|רופא כל בשר}}, לא יצא, ומכל מקום אם חזר ואמר תוך-כדי-דבור {{ציטוטון|רופא חולי עמו ישראל _ יצא {{הערה| הליכות שלמה ח"א פ"ח סע}} טו; }}.
  
מקומה בשמונה עשרה _ ברכת הרפואה, הנקראת גם ברכת החולים [27], היא הברכה השמינית בשמונה-עשרה, ומספר טעמים נאמרו על סדר זה:
+
===כוונה===
מה ראו לומר רפואה בשמינית, אמר רבי אחא, מתוך שניתנה מילה בשמינית שצריכה רפואה, לפיכך קבעוה בשמינית [28]; על פי סדר הפסוקים בנביא הושע _ 'ארפא משובתם', כנגד רפאנו [29]; על פי סדר תפילת חנה _ 'מקים מעפר דל', כנגד רופא חולי עמו ישראל [30].
+
יכווין לבקש מה' שירפא אותנו בגוף ובנפש, כדי שנהיה בריאים לעבודתו {{הערה| הגריעב"ץ בסדור בית יעקב. וראה בס' חסידים הוצאת מק"נ סי' תעה; }}.
  
גירסאות _ מצינו הרבה גירסאות לנוסח ברכת רפאנו, כי לא תמצא מקום בעולם שאומר שמונה עשרה עניין אחד תיבה בתיבה, אלא יש מוסיפים תיבות ויש גורעים [31].
+
==תפילות עבור חולה==
יש שמנו התיבות שבכל ברכה בשמונה עשרה, וקבעו שברכת רפאנו תיבותיה כ"ז, כנגד כ"ז פסוקים שבפרשת מילה [32]; וכ"ז תיבות בפסוק 'ויאמר אם שמע תשמע וגו' [33], שבזכות התורה והמצוה באה הרפואה; וכ"ז אותיות בפסוק 'כי חיים הם למוצאיהם וגו' [34]; ויש שדחו מכל וכל קביעת מנין תיבות קבוע, כי שינויי הגירסאות מרובים מאד, ואם כן המנין הזה אינו מועיל אלא למי שעשאהו לא לזולתו, ולמה נטריח על הסופרים לכותבו [35].
+
===בתפילת רפאנו===
יש שניסחו את הברכה בקיצור נמרץ: רפאנו ה' ונרפא הושיענו ונושעה, ברוך אתה ה' רופא חולי עמו ישראל [36]. אכן, רובם ככולם גורסים נוסח ארוך יותר [37], אך גם בו רבו הגירסאות:
+
אם יש חולה בביתו או בעיר, יתפלל עליו בתפילת שמונה עשרה, אפילו לא בקשו ממנו, ויתפלל קודם על חולה אחר, ואחר כך על החולה שלו, והוא נענה תחילה {{הערה| הגריעב"ץ בסדור בית יעקב; }}. ודווקא אם היה לו חולה, מבקש עליו רחמים, אבל אינו רשאי לבקש רחמים בברכה מאמצעיות על העתיד שלא יחלה, מה שאין כן בברכת {{ציטוטון|שומע תפילה}}, אפילו על העתיד רשאי לבקש {{הערה| {{משנה ברורה||קיט|א}}, בשם הפמ"ג; }}.
  
רפאנו ה' {אלקינו} [38] ונרפא [39], הושיענו ונושעה [40], {כי תהלתנו אתה} [41],
+
כשמתפלל על חולה בתוך תפילת שמונה עשרה אומר: "יהי רצון מלפניך ה' אלקי ואלקי אבותי, שתשלח מהרה רפואה שלמה מן השמים, רפואת הנפש ורפואת הגוף לחולה [פב"פ] בתוך שאר חולי ישראל" {{הערה| נוסח הגריעב"ץ בסידורו; }}, או "רפא נא [פב"פ] רפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל" {{הערה| {{משנה ברורה||קטז|ג}}; }}. ונוהגים להזכיר את שם האם ולא שם האב, היינו פלוני או פלונית בן/בת אלמונית, שכן כאשר מבקשים רחמים צריך לדייק מאד, ויש יותר וודאות באם מאשר באב, וכן משום שרחמי האם מרובים מרחמי האב {{הערה| על פי זוהר פ"ד עמ' א, פר' לך לך. וראה עוד בשו"ת דעת כהן סוסי' קלב; במראה הבזק ח"ד סי' יא; }}.
{והעלה רפואה שלמה לכל מכותינו} [42] או {העלה רפואה שלמה לכל תחלואינו} [43] או {העלה רפואה שלמה לכל מכותינו ולכל תחלואינו} [44] או {העלה רפואה שלמה לכל תחלואינו ולכל מכאובינו} [45] או {העלה ארוכה ומרפא לכל תחלואינו ולכל מכאובינו ולכל מכותינו} [46] או {והעלה ארוכה ומרפא לכל תחלואי נפשנו רוחנו ונשמתנו} [47],
 
כי א-ל {מלך} [48] {רופא רחמן אתה} [49], או {רופא ורחמן אתה} [50], או {רופא רחמן ונאמן אתה} [51], או {רופא נאמן ורחמן אתה} [52],
 
ברוך אתה ה', רופא חולי [53] עמו ישראל [54].  
 
  
טעות _ טעה וחתם בברכת רפאנו 'רופא כל בשר', לא יצא, ומכל מקום אם חזר ואמר תוך-כדי-דבור 'רופא חולי עמו ישראל _ יצא [55].
+
===אם לא ידוע מצבו של החולה===
 +
יש מי שכתב לשנות הנוסח ולומר, "אם עדין הוא חולה, ה' ישלח לו רפואה שלמה" {{הערה| שו"ת מהר"ם שיק חאו"ח סי' כו; }}; ויש מי שאומר, שלא יזכיר שום תנאי בתפילה {{הערה| שו"ת ציץ אליעזר ח"ה קונט' רמת רחל סי' יח. וע"ע בשו"ת נחלת שבעה סי' פ; שו"ת אבני צדק חאו"ח סי' יד; }}.  
  
כוונה _ יכווין לבקש מה' שירפא אותנו בגוף ובנפש, כדי שנהיה בריאים לעבודתו [56].
+
יש אומרים, שיגיד נוסח התפילה לחולה בתוך ברכת רפאנו {{הערה| {{רמב"ם||תפילה|ו|ג}}; {{טור ושולחן ערוך|אורח חיים|קיט|א}}; היעב"ץ בסידורו; מ"ב שם; ברכ"י סי' קיט; וכן מפורש בחי' הר"ן ע"ז ח א: "ואם יש לו חולה תוך ביתו אומרה בברכת רפאנו, פירוש שאינו רשאי להמתין עד שומע תפלה, ומיהו אם לא הזכיר עד שומע תפלה מזכיר שם"; }}, ואפילו על חולה שאינו ממשפחתו או מקרוביו, ובתנאי שמזכיר חולה מסויים בפירוש, ובתנאי שיש לו קשר כלשהו אל החולה ומרגיש בצערו {{הערה| הליכות שלמה ח"א פ"ח סע' טז. וראה שם בהע' 60, על הנהגתו של הגרש"ז אויערבאך ביחס לתפילה על חולים; }}; יש אומרים, שיכווין במחשבתו על החולה בברכת רפאנו, ויתפלל עליו בפירוש בברכת שומע תפילה {{הערה| שו"ת מהר"י מלכו סי' קט; {{שולחן ערוך/נושאי כלים|כף החיים|אורח חיים|קיט|א|ללא=שם}}. ובס' חסידים סי' קנח: "אם יש לך חולי אל תשים לבך לכוין רק בברכת החולים"; }}; ויש מי שהבדיל, שאם החולה הוא מבני ביתו, או שהוא תלמיד חכם, יבקש עליו בברכת רפאנו; ואם אינו מבני ביתו, יבקש עליו בשומע תפילה {{הערה| שו"ת אור לציון ח"ב פ"ז סל"ג. ודייק כן מדברי ה{{טור/נושאי כלים|ב"י|אורח חיים|קיט||ללא=שם}}, ורבנו יונה שהובא בב"י שם; }}.  
  
ד. תפילות עבור חולה
+
חולה אסור לו להתפלל ולחתום בשם את נוסח ברכת רפאנו בנפרד, בלא יתר חלקי השמונה עשרה, וכן אסור לאדם להתפלל עבור חולה בנוסח ברכת רפאנו וחתימתה בשם, ללא יתר ברכות שמונה עשרה {{הערה| הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו בנשמת אברהם ח"ה חאו"ח סי' קטז סק"א. וראה {{שולחן ערוך/נושאי כלים|ט"ז|אורח חיים|קלא|ו|ללא=שם}}; }}.
  
בתפילת רפאנו _ אם יש חולה בביתו או בעיר, יתפלל עליו בתפילת שמונה עשרה, אפילו לא בקשו ממנו, ויתפלל קודם על חולה אחר, ואחר כך על החולה שלו, והוא נענה תחילה [57]. ודווקא אם היה לו חולה, מבקש עליו רחמים, אבל אינו רשאי לבקש רחמים בברכה מאמצעיות על העתיד שלא יחלה, מה שאין כן בברכת 'שומע תפילה', אפילו על העתיד רשאי לבקש [58].
+
===בקריאת התורה===
כשמתפלל על חולה בתוך תפילת שמונה עשרה אומר: "יהי רצון מלפניך ה' אלקי ואלקי אבותי, שתשלח מהרה רפואה שלמה מן השמים, רפואת הנפש ורפואת הגוף לחולה [פב"פ] בתוך שאר חולי ישראל" [59], או "רפא נא [פב"פ] רפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל" [60]. ונוהגים להזכיר את שם האם ולא שם האב, היינו פלוני או פלונית בן/בת אלמונית, שכן כאשר מבקשים רחמים צריך לדייק מאד, ויש יותר וודאות באם מאשר באב, וכן משום שרחמי האם מרובים מרחמי האב [61].
+
נוהגים לומר תפילה מיוחדת לשלום החולה בעת הקריאה בתורה בנוסח כזה: "מי שבירך אבותינו אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן דוד ושלמה הוא ירפא [ובשבת _ יברך] {{הערה|"דעת קדושים ב"פנינים יקרים" שבסוף הספר, אות סט" (יש אומרים שבשבת יאמר "יברך" ולא "ירפא", מפני שזו תחינה ואין לאומרה בשבת);  }} את החולה {{הערה| בדרכי חיים ושלום סי' רכ, מביא שבעל המנחת אלעזר הקפיד שלא יזכירו {{ציטוטון|החולה}}, וראה טעמו שם; }} (פלוני בן פלונית {{הערה|"כתב בשו"ת קובץ תשובות ח"ג סי' יז, שלא שייך להזכיר את שם האם-המאמצת, ולכן יזכירו בשם בן או בת אברהם" (בתפילה עבור חולה מתפללים בשם אמו, והוא על פי הזוהר פר' לך לך על הפסוק בתהילים {{ציטוטון|והושיעה לבן אמתך}}, שהאם היא וודאית ולא האב. והרש"ל שבת סו ב כתב, שבני אדם מכירים את האשה שהיא אם הוולד יותר מאביו. וראה שו"ת אז נדברו חי"ד סי' כד. ואם הוא או היא מאומצים, ולא ידוע שם האם);  }}) בעבור (שפלוני בן פלוני) נדר מתנה בעבורו, בשכר זה הקבימלא רחמים עליו להחלימו ולרפאותו ולהחזיקו ולהחיותו, וישלח לו מהרה רפואה שלמה מן השמים {{הערה| הלשון "מן השמים" קצת קשה, שהרי הכל בא מן השמים, וראה מה שכתב בפי' ברוך שאמר על התפילות מבעל התו"ת; }} לרמ"ח איבריו {{הערה|"משנה {{משנה|אהלות|א|ח}}, ולכן לא נמנו איברים אחרים כמו כליות, כבד, לב וכיוצ"ב, אבל לעניין רפואה בוודאי יש לכלול גם איברים אלו, ואם כן הם יותר מרמ"ח, וצ"ע. וראה מה שכתב הגר"ש ואזנר בנידון, בראש כרך ג של המהדורה הראשונה של האנציקלופדיה ההלכתית-רפואית, עמ' כב שאלה ט, ומה שקשה על דבריו, עיי"ש. וראה באריכות על מושג {{ציטוטון|רמ"ח איברים}} במאמר ר. קיפרווסר, בד"ד, 8, תשנ"ט, עמ' 29 ואילך" (ולכאורה תמוה נוסח זה, שהרי רמ"ח האיברים הם רק אלו שיש בהם בשר גידים ועצמות, ולעניין שמטמאים באהל בכלשהו);  }} ושס"ה גידיו [ובאשה ישמיט "לרמ"ח איבריה ושס"ה גידיה" ויאמר "לכל איבריה ולכל גידיה"] {{הערה|"יש מי שכתב, שמכל מקום אין לשנות את נוסח ה'מי שברך', אף שהוא חסר מהרמ"ח איברים (ס' פרדס יוסף, הובא בנשמת אברהם ח"ה חאו"ח סי' קיט סק"א)" (ראה בשו"ת האלף לך שלמה סי' קכ, שהסתפק בנוסח לאשה, ובשו"ת אגרות משה חאו"ח ח"ד סי' סז תיקן את הנוסח של המי שברך ליולדת. וראה בספר הלכות נשים לאאמו"ר פ"א הע' 4, שהעיר שכבר קדמו הדעת קדושים ב"פנינים יקרים" שבסוף הספר, אות ע, שלאשה יאמר לאיבריה וגידיה, ולא לרמ"ח איבריה ושס"ה גידיה. אמנם ראה {{ירושלמי|סוטה|ה|א}}, שגם באשה יש רמ"ח איברים, והסביר בעל הטורים, {{תנ"ך|במדבר|ה|יח|קצר=כן}}, והחיד"א בס' דבש לפי מערכת סמ"ך סק"א, שהאיברים היתירים באשה אינם מטמאים באהל, ולכן לא נימנו בכלל האיברים. אלא שלעניין {{ציטוטון|מי שברך}} עדיין קשה, שהרי גם האיברים שאינם מטמאים באהל צריכים רפואה ובריאות. ואם ניכרת לו איבר);  }} בתוך שאר חולי ישראל {{הערה| צריך לכלול אותו בתוך שאר חולי ישראל ({{בבלי|שבת|יב|ב|ללא=שם}}); }} רפואת הנפש ורפואת הגוף [ובשבת מוסיף: "שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא"] {{הערה| ראה מה שהקשו על עצם הברכה לחולה בשבת, ועל הצורך בתוספת זו בשו"ת אבקת רוכל סי' יא-יב; מג"א סי' רפח סקי"ד; שולחן ערוך הרב {{טור ושולחן ערוך|אורח חיים|רפח|}}. וראה בהסבר התוספת לשבת בנוסח {{ציטוטון|מי שבירך}} לחולה בס' תורת היולדת פט"ו הע' ג, ובשו"ת תשובות והנהגות ח"ד סי' פד. ולעניין יו"ט כתב בס' תפלה לדוד להאדר"ת, הובא בסוף סידור עולת ראיה, שאין צריך לומר "יו"ט הוא מלזעוק", ואפשר לומר גם ביו"ט "שבת היא מלזעוק", כי יו"ט נקרא שבת, עיי"ש; }} השתא בעגלא ובזמן קריב {{הערה|"בעגלא נתחבר, היינו שעגלא הוא פתע פתאום, וגם זה מצטרף לפירוש זה שהרפואה תהיה פתאומית ומהירה כפי חשבוננו, כ"כ בברוך שאמר מבעל תו"ת על התפילות" (התוספת "השתא בעגלא ובזמן קריב" אחרי שאמרו שישלח לו רפואה שלמה "מהרה", הוא על פי גמ' {{בבלי|גיטין|פח|ב|ללא=שם}}, שאמרו שם, שמהרה דמארי עלמא תמניא מאה וחמשין ותרין שנין, ולכן מבארים כאן שהבקשה לרפואה מהרה היא בעגלא ובזמן קריב שלנו, והתרגום על משלי כט א {{ציטוטון|פתע ישבר}});  }} ונאמר אמן".
אם לא ידוע מצבו של החולה _ יש מי שכתב לשנות הנוסח ולומר, "אם עדין הוא חולה, ה' ישלח לו רפואה שלמה" [62]; ויש מי שאומר, שלא יזכיר שום תנאי בתפילה [63].  
 
יש אומרים, שיגיד נוסח התפילה לחולה בתוך ברכת רפאנו [64], ואפילו על חולה שאינו ממשפחתו או מקרוביו, ובתנאי שמזכיר חולה מסויים בפירוש, ובתנאי שיש לו קשר כלשהו אל החולה ומרגיש בצערו [65]; יש אומרים, שיכווין במחשבתו על החולה בברכת רפאנו, ויתפלל עליו בפירוש בברכת שומע תפילה [66]; ויש מי שהבדיל, שאם החולה הוא מבני ביתו, או שהוא תלמיד חכם, יבקש עליו בברכת רפאנו; ואם אינו מבני ביתו, יבקש עליו בשומע תפילה [67].
 
חולה אסור לו להתפלל ולחתום בשם את נוסח ברכת רפאנו בנפרד, בלא יתר חלקי השמונה עשרה, וכן אסור לאדם להתפלל עבור חולה בנוסח ברכת רפאנו וחתימתה בשם, ללא יתר ברכות שמונה עשרה [68].
 
  
בקריאת התורה _ נוהגים לומר תפילה מיוחדת לשלום החולה בעת הקריאה בתורה בנוסח כזה: "מי שבירך אבותינו אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן דוד ושלמה הוא ירפא [ובשבת _ יברך] [69] את החולה [70] (פלוני בן פלונית [71]) בעבור (שפלוני בן פלוני) נדר מתנה בעבורו, בשכר זה הקב"ה ימלא רחמים עליו להחלימו ולרפאותו ולהחזיקו ולהחיותו, וישלח לו מהרה רפואה שלמה מן השמים [72] לרמ"ח איבריו [73] ושסגידיו [ובאשה ישמיט "לרמ"ח איבריה ושס"ה גידיה" ויאמר "לכל איבריה ולכל גידיה"] [74] בתוך שאר חולי ישראל [75] רפואת הנפש ורפואת הגוף [ובשבת מוסיף: "שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא"] [76] השתא בעגלא ובזמן קריב [77] ונאמר אמן".
+
===בשבת===
 +
מותר לברך ברכת {{ציטוטון|מי שבירך}} לחולה בשבת שלא לפניו {{הערה| שו"ת אבקת רוכל להב"י סי' יא; }}. ואם החולה עצמו נמצא בבית הכנסת, עדיף שלא לעשות עליו ה'מי שבירך' המיוחד לחולה, אלא ה'מי שבירך' הרגיל, שכולל בתוכו גם את הבקשה שיצילהו הקבמכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה {{הערה| שו"ת ציץ אליעזר חי"ג סי' לו אות ב; }}. ואם החולה איננו באותה עיר _ יש אומרים, שלא יברך, שמא מת או הבריא {{הערה| לקוטי מהרי"ל, הובא בפת"ש {{טור ושולחן ערוך|יורה דעה|שלה|ב}}, וב{{שולחן ערוך/נושאי כלים|שע"ת|אורח חיים|רפח|ג|ללא=שם}}; }}; ויש אומרים, שרשאי לברך עליו, שיש לחולה יש חזקת חיים {{הערה| שו"ת נחלת שבעה סי' נט; }}, וכן המנהג פשוט, ואין לפקפק בזה כלל {{הערה| ערוה"ש {{טור ושולחן ערוך|יורה דעה|שלה|יב}}. וראה בשו"ת ציץ אליעזר ח"ה קונט' רמת רחל סי' יח; }}.
  
בשבת _ מותר לברך ברכת 'מי שבירך' לחולה בשבת שלא לפניו [78]. ואם החולה עצמו נמצא בבית הכנסת, עדיף שלא לעשות עליו ה'מי שבירך' המיוחד לחולה, אלא ה'מי שבירך' הרגיל, שכולל בתוכו גם את הבקשה שיצילהו הקב"ה מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה [79]. ואם החולה איננו באותה עיר _ יש אומרים, שלא יברך, שמא מת או הבריא [80]; ויש אומרים, שרשאי לברך עליו, שיש לחולה יש חזקת חיים [81], וכן המנהג פשוט, ואין לפקפק בזה כלל [82].
+
===בין ישתבח ליוצר===
 +
יש נוהגים לברך את החולה בין ישתבח ליוצר, ואין בו משום הפסק, מפני שהוא לצורך מצווה {{הערה| {{טור/נושאי כלים|רמ"א|אורח חיים|נד|ג|ללא=שם}}. וראה בערוה"ש {{טור ושולחן ערוך|אורח חיים|נד|ג|ד}}, בביאור דין זה; }}. יש מי שכתב, שבזמנינו לא שמענו מעולם לעשות הפסק בין ישתבח לקדיש, וכל עיכובי התפילה אצלנו הוא קודם קריאת התורה {{הערה| ערוה"ש שם; }}.
  
בין ישתבח ליוצר _ יש נוהגים לברך את החולה בין ישתבח ליוצר, ואין בו משום הפסק, מפני שהוא לצורך מצווה [83]. יש מי שכתב, שבזמנינו לא שמענו מעולם לעשות הפסק בין ישתבח לקדיש, וכל עיכובי התפילה אצלנו הוא קודם קריאת התורה [84].
+
===תהלים===
 +
אף שאסור להתרפא בדברי תורה ובפסוקי תנ"ך {{הערה| {{בבלי|סנהדרין|קא|א|ללא=שם}}; {{רמב"ם||עבודה זרה|יא|יב}}; {{טור ושולחן ערוך|יורה דעה|קעט|ח}}; }}, אבל חולה מסוכן שמבקש שיאמרו עליו תהלים ויתפללו עליו, מותר אפילו בשבת וביום-טוב מחשש טירוף דעתו, אבל אם לא בקש בעצמו אלא אחרים בקשו _ אסור {{הערה| שו"ת אגרות משה חאו"ח ח"א סי' קה; }}. ויש מי שהיקל דווקא כשאומר ביחידות {{הערה| הליכות שלמה ח"א פי"ד הע' יט; }}. ואם אומר תהלים בשבת עבור חולה בשכר _ יש מי שכתב, שיחזור לומר בערב עוד כמה פסוקי תהלים כדי ששכרו יהא בהבלעה {{הערה| אשל אברהם (בוטשאטש) סי' שו ס"ה; }}; ויש מי שכתב, שמותר לקבל שכר על אמירת תהלים גם בלא הבלעה {{הערה| הליכות שלמה, שם; }}. יש הנוהגים לומר פסוקים מפרק קיט בתהלים לפי שם החולה, ואף זה מותר עבור חולה שיש בו סכנה, ובלבד שיכוונו שיעלו התפילות לרצון לפני אדון כל, ולא שהרפואה תבוא בזכות הפסוקים עצמם {{הערה| שו"ת תשובות והנהגות ח"א סי' קכא; שם, ח"ב סי' סז; }}.
  
תהלים _ אף שאסור להתרפא בדברי תורה ובפסוקי תנ"ך [85], אבל חולה מסוכן שמבקש שיאמרו עליו תהלים ויתפללו עליו, מותר אפילו בשבת וביום-טוב מחשש טירוף דעתו, אבל אם לא בקש בעצמו אלא אחרים בקשו _ אסור [86]. ויש מי שהיקל דווקא כשאומר ביחידות [87]. ואם אומר תהלים בשבת עבור חולה בשכר _ יש מי שכתב, שיחזור לומר בערב עוד כמה פסוקי תהלים כדי ששכרו יהא בהבלעה [88]; ויש מי שכתב, שמותר לקבל שכר על אמירת תהלים גם בלא הבלעה [89]. יש הנוהגים לומר פסוקים מפרק קיט בתהלים לפי שם החולה, ואף זה מותר עבור חולה שיש בו סכנה, ובלבד שיכוונו שיעלו התפילות לרצון לפני אדון כל, ולא שהרפואה תבוא בזכות הפסוקים עצמם [90].
+
באמירת פרקי תהלים על חולה בציבור ידקדקו להכריז שמו קודם שמתחילים באמירת תהלים {{הערה| הליכות שלמה ח"א פ"ח הע' כב; }}. ובאמירת תהלים עבור חולה יש לכווין על דרך הלימוד והדבקות בה', ולא על דרך התפילה הרגילה {{הערה| הליכות שלמה, שם; }}.
באמירת פרקי תהלים על חולה בציבור ידקדקו להכריז שמו קודם שמתחילים באמירת תהלים [91]. ובאמירת תהלים עבור חולה יש לכווין על דרך הלימוד והדבקות בה', ולא על דרך התפילה הרגילה [92].
 
  
לשון התפילה _ כשמתפלל בפני החולה מותר לומר התפילה בכל לשון [93]; וכשמתפלל שלא בפניו _ אם ביחיד, לא יבקש אלא בלשון הקודש [94], אבל הציבור יכולים להתפלל בכל לשון, גם שלא בפניו [95].
+
===לשון התפילה===
 +
כשמתפלל בפני החולה מותר לומר התפילה בכל לשון {{הערה| רמב"ן תורת האדם, שער המיחוש; {{טור ושולחן ערוך|אורח חיים|קיט|ה}}; {{משנה ברורה||קא|ז}}; }}; וכשמתפלל שלא בפניו _ אם ביחיד, לא יבקש אלא בלשון הקודש {{הערה| {{שולחן ערוך|אורח חיים|קא|ד}}. ועיין ט"ז שזהו דעת הרי"ף, אבל דעת הרא"ש דדווקא לשון ארמית לא ישתמש, אבל שאר לשונות הוי כמו לשון הקודש, והטור סתם כאן נגד אביו, משום דחולה בעי רחמי טובא. וראה גם בפרישה שם; }}, אבל הציבור יכולים להתפלל בכל לשון, גם שלא בפניו {{הערה| {{בבלי|סוטה|לג|א|ללא=שם}}, ובפירש"י שם. וראה בחילוק זה בין יחיד לציבור בס' האשכול הל' תפילה וקר"ש סוסי' ה; מחזור ויטרי סי' קכח; שו"ת תמים דעים סי' קפה; אור זרוע ח"ב סי' נ; }}.
  
שמות _ מזכיר שם החולה ושם אמו [96], ודווקא שמו העיקרי, ולא הכינוי, אלא אם כן נשתקע שמו העיקרי לגמרי, ואין משתמשים בו כלל [97]. אם אינו יודע שם האם, יזכיר החולה בשם אביו [98]. אם שמו של החולה הוא שם נוכרי, ולא ידוע שמו העברי, או שבכלל אין לו שם עברי, מכל מקום יזכירו את שמו כפי שהוא מורגל בין הבריות, וכפי שכותבים בגיטין [99]. ואם שינו שמו של החולה, או הוסיפו על שמו, יזכירוהו בשם החדש, ולא בשם העריסה [100]. אמנם אם הוסיפו שם חדש בלא ידיעתו של החולה, וכשהוא צלול לגמרי, אין זה נחשב שמו כלל, לא לתפילה, לא לכתובה ולא לגט [101].
+
===שמות===
אם מתפלל על אביו החולה, לא יאמר תרפא לאבא מארי, אלא מזכירו בשמו [102]. ודווקא כשמתפלל שלא בפני החולה, אבל אם מתפלל בפני החולה אין צריך להזכיר שמו כלל [103].
+
מזכיר שם החולה ושם אמו {{הערה|"שהביאו מזוהר לך לך דפ"ד ע"א עה"פ וילך למסעיו. וראה עוד בזוהר {{תנ"ך|שמות|די"ז|עב|קצר=כן}}. וראה עוד ב{{משנה ברורה||קיט|ב}}" ({{בבלי|שבת|סו|ב|ללא=שם}}, ורש"י ומהרש"ל בחכמת שלמה שם; {{בבלי|שבת|עג|א|ללא=שם}}. וראה במג"א סי' קיט סק"א, בשם המהרי"ל; שו"ת דעת כהן סי' קלב; שו"ת זקן אהרן ח"א סי' יא);  שו"ת גבול יהודה סי' ב; שו"ת מלמד להועיל ח"א סי' כג; שו"ת יביע אומר ח"ב חאו"ח סי' יא; }}, ודווקא שמו העיקרי, ולא הכינוי, אלא אם כן נשתקע שמו העיקרי לגמרי, ואין משתמשים בו כלל {{הערה| הליכות שלמה ח"א פ"ח סע' יז; }}. אם אינו יודע שם האם, יזכיר החולה בשם אביו {{הערה| שו"ת יביע אומר שם; }}. אם שמו של החולה הוא שם נוכרי, ולא ידוע שמו העברי, או שבכלל אין לו שם עברי, מכל מקום יזכירו את שמו כפי שהוא מורגל בין הבריות, וכפי שכותבים בגיטין {{הערה| ראה ס' חסדי אברהם, עמ' שו-שז, בשם הגר"י ראטה מקארלסבורג. וראה בשו"ת מהרשד"ם סי' קצט; שו"ת חת"ס חאבהע"ז ח"ב סי' לח; }}. ואם שינו שמו של החולה, או הוסיפו על שמו, יזכירוהו בשם החדש, ולא בשם העריסה {{הערה| שערי הלכה ומנהג ח"א סוסי' פה; }}. אמנם אם הוסיפו שם חדש בלא ידיעתו של החולה, וכשהוא צלול לגמרי, אין זה נחשב שמו כלל, לא לתפילה, לא לכתובה ולא לגט {{הערה| הליכות שלמה ח"א פ"ח הע' 67; }}.  
  
חולה חשוך-מרפא _ יש להתפלל גם עבור חולה חשוך-מרפא, ואין זו תפילת שווא, כי תמיד יש עוד תקווה אולי תימצא רפואה [104].
+
אם מתפלל על אביו החולה, לא יאמר תרפא לאבא מארי, אלא מזכירו בשמו {{הערה| כף החיים סי' קיט סק"ו; }}. ודווקא כשמתפלל שלא בפני החולה, אבל אם מתפלל בפני החולה אין צריך להזכיר שמו כלל {{הערה| {{בבלי|ברכות|לד|א|ללא=שם}}; מהרי"ל דף קסא ע"א; מג"א ריש סי' קיט; מהריק"ש בהגהותיו ל{{טור ושולחן ערוך|אורח חיים|תקעו|}}; מ"ב שם; שו"ת ויעתר יצחק סי' ח; שו"ת מנוחת משה סי' קכב. וראה עוד בחי' החת"ס {{בבלי|נדרים|מ|א|ללא=שם}}, ובעיון יעקב {{בבלי|ברכות|לד|א|ללא=שם}}, מה הטעם שלא יזכיר שמו בפניו; }}.
  
כוונות בתפילה _ כשאדם חפץ להתפלל על החולה שיתרפא, או על פרנסה, ומכווין לבו למה שהוא צריך, כגון רפאנו, ואינו מכווין בשבחו של הקב"ה באומרו בא"י וכו', זהו עיון תפילה, שאומרים המלאכים לתקנתו מכווין, לשבחו של הקב"ה אינו חושש. אבל המתכווין בברכה בהזכרת ה', אומר הקב"ה כי בי חשק ואפלטהו וכו' [105].
+
===חולה חשוך-מרפא===
 +
יש להתפלל גם עבור חולה חשוך-מרפא, ואין זו תפילת שווא, כי תמיד יש עוד תקווה אולי תימצא רפואה {{הערה| ראה פאר הדור, ח"ד עמ' לד, בשם חזו"א. וראה בע' נוטה למות (א), חלק ה; }}.
  
תענית _ כשם שהציבור מתענים ומתפללים על צרתם, כך כל יחיד מתענה ומתפלל על צרתו, כיצד היה לו חולה וכו', יש להתענות ולבקש רחמים בתעניתו [106].
+
===כוונות בתפילה===
 +
כשאדם חפץ להתפלל על החולה שיתרפא, או על פרנסה, ומכווין לבו למה שהוא צריך, כגון רפאנו, ואינו מכווין בשבחו של הקב"ה באומרו בא"י וכו', זהו עיון תפילה, שאומרים המלאכים לתקנתו מכווין, לשבחו של הקב"ה אינו חושש. אבל המתכווין בברכה בהזכרת ה', אומר הקב"ה כי בי חשק ואפלטהו וכו' {{הערה| ס' חסידים, מהד' הרשלר, גנוזות, ח"א תשמ"ד, סי' כב, ובהוצאת מק"נ הוא בסי' תעה בשינוי לשון; }}.
  
יעילות התפילה _ ממחקרים שונים שבוצעו בעולם עולה כי תפילות עבור חולים, אפילו אם המתפללים היו מרחוק ולא הכירו את החולים, הועילו סטטיסטית לשיפור מצב החולים [107]. יתר על כן, במחקר שבוצע בישראל התברר כי לא רק תפילה מרחוק, אלא אפילו תפילה רטרואקטיבית, הועילה לשפר את מצבם של חולים [108]. אמנם היו גם מחקרים אחרים שלא מצאו יעילות לתפילה מרחוק [109].  
+
===תענית===
 +
כשם שהציבור מתענים ומתפללים על צרתם, כך כל יחיד מתענה ומתפלל על צרתו, כיצד היה לו חולה וכו', יש להתענות ולבקש רחמים בתעניתו {{הערה| {{רמב"ם||תעניות|א|ט}}; {{טור ושולחן ערוך|אורח חיים|תקעח|א}}. וראה במ"מ שם, שאין לדין זה מקור מהגמרא, אך דברים נראים הם מדרכי התשובה. וראה ב{{משנה ברורה||שם|א}}, בשם הב"ח והפרמ"ג, שמשמע שיש חיוב להתענות עליו; }}.
  
נוסחאות שונות לתפילות על החולים _ ראה בכרך א, מבואות, א.
+
===יעילות התפילה===
 +
ממחקרים שונים שבוצעו בעולם עולה כי תפילות עבור חולים, אפילו אם המתפללים היו מרחוק ולא הכירו את החולים, הועילו סטטיסטית לשיפור מצב החולים {{הערה|"Byrd RC, Southern Med J 81:826, 1988" (ראה);  Harris WS, et al, Arch Intern Med 159:2273, 1999; Cha KY, et al, J Reprod Med 46:781, 2001; }}. יתר על כן, במחקר שבוצע בישראל התברר כי לא רק תפילה מרחוק, אלא אפילו תפילה רטרואקטיבית, הועילה לשפר את מצבם של חולים {{הערה| Leibovici L, BMJ 323:1450, 2001. וראה א. בלייך, הרפואה קמא:522, 2002; א. מרעי ואח', הרפואה קמא:527, 2002; }}. אמנם היו גם מחקרים אחרים שלא מצאו יעילות לתפילה מרחוק {{הערה|"Aviles JM, et al, Mayo Clin Proc 76:1192, 2001" (ראה);  Matthews WJ, et al, South Med J 93:1177, 2000; }}.  
  
תפילות על החולה בעת ביקור חולים _ ראה ערך ביקור חולים.
+
===נוסחאות שונות לתפילות על החולים===
 +
ראה בכרך א, מבואות, א.
  
להתפלל על חולה הנוטה למות שימות במהרה _ ראה ערך נוטה למות.
+
===תפילות על החולה בעת ביקור חולים===
 +
{{ערך מורחב|ערך=[[ביקור חולים]]}}
  
ה. ברכות רפואה של חולה
+
===להתפלל על חולה הנוטה למות שימות במהרה===
 +
{{ערך מורחב|ערך=[[נוטה למות]]}}
  
בהקזת דם _ הנכנס להקיז דם אומר: יהי רצון מלפניך ה' אלקי, שיהא עסק זה לי לרפואה ותרפאני, כי א-ל רופא נאמן אתה ורפואתך אמת, לפי שאין דרכן של בני אדם לרפאות אלא שנהגו [110], כי רופא חינם אתה. ולאחר שהקיז אומר: ברוך רופא חינם [111].  
+
==ברכות רפואה של חולה==
 +
===בהקזת דם===
 +
הנכנס להקיז דם אומר: יהי רצון מלפניך ה' אלקי, שיהא עסק זה לי לרפואה ותרפאני, כי א-ל רופא נאמן אתה ורפואתך אמת, לפי שאין דרכן של בני אדם לרפאות אלא שנהגו {{הערה| וכתב ה{{שולחן ערוך/נושאי כלים|ט"ז|יורה דעה|שלו|א|ללא=שם}}, דהיינו שהוא מתנצל למה מבקש רפואה על ידי ההקזה שהוא לפי הטבע, אף שאינו ראוי לעשות כן, אלא לבקש רחמים להינצל על ידי רחמים של מעלה, מכל מקום כיוון שכבר נהגו לעשות רפואה על ידי הטבע, גם אני עושה כן, ועל כל פנים אני מודה שהכל בא על ידך. ועל זה חולק אביי דלא לימא שכן נהגו, דגם התורה הסכימה על זה שיהא רפואה על פי הטבע, כי ירדה תורה לסוף דעת האדם שלא יהיה זכאי כל כך שתבוא רפואה על ידי נס מן השמים; }}, כי רופא חינם אתה. ולאחר שהקיז אומר: ברוך רופא חינם {{הערה| {{בבלי|ברכות|ס|א|ללא=שם}}; }}.  
  
 
אכן, הנוסח שבפוסקים, והוא הנוסח המקובל בידינו הוא:  
 
אכן, הנוסח שבפוסקים, והוא הנוסח המקובל בידינו הוא:  
  
יהי רצון מלפניך ה' אלקי [ואלקי אבותי] [112] שיהא עסק זה לי לרפואה, כי רופא חינם אתה. ולאחר שהקיז יאמר: ברוך רופא חולים [113].  
+
יהי רצון מלפניך ה' אלקי [ואלקי אבותי] {{הערה| חיי אדם סה א; קישו"ע סא ד; }} שיהא עסק זה לי לרפואה, כי רופא חינם אתה. ולאחר שהקיז יאמר: ברוך רופא חולים {{הערה| סדר רב עמרם גאון; {{רמב"ם||ברכות|י|כא}}; טושו"ע רל ד. וראה בהגהות הגר"א, ברכות שם, שהגיה כפי הנוסח שבפוסקים. וגי' הרי"ף והרא"ש ברכות שם, ברוך רופא חינם. וראה בליקוט על סדור עולת ראיה, להגרא"י קוק עמ' שצ; }}.  
  
יש אומרים, שלאחר ההקזה יברך בשם ומלכות [114], אך בימינו אין נוהגים כן [115]. יש מי שהבדיל בין פעולת רפואה שאין בה חשש סכנה, שיברך בלא שם ומלכות, לבין ניתוח, שצריך לברך בשם ומלכות [116].
+
יש אומרים, שלאחר ההקזה יברך בשם ומלכות {{הערה| סדר רב עמרם גאון; רמב"ם שם; {{טור/נושאי כלים|ב"י|אורח חיים|רל||ללא=שם}}; ט"ז שם סק"ג; באר הגולה שם; באה"ט סי' רל סק"ה; חיי אדם, סה א; קיצשו"ע שם. וכן משמע מערוה"ש {{טור ושולחן ערוך|אורח חיים|רל|ה}}; }}, אך בימינו אין נוהגים כן {{הערה| פמ"ג או"ח בא"א סי' רל סק"ו; אשל אברהם (בוטשאטש) {{טור ושולחן ערוך|אורח חיים|רל|}}; {{משנה ברורה||רל|ז}}. וראה בכס"מ ריש פ"י מהל' ברכות, שכתב שאין ברכה בחתימת ברכת הקזה. וראה באריכות בשער הציון ל{{משנה ברורה||רל|ט}}; }}. יש מי שהבדיל בין פעולת רפואה שאין בה חשש סכנה, שיברך בלא שם ומלכות, לבין ניתוח, שצריך לברך בשם ומלכות {{הערה| הגרא"י קוק בסידורו עולת ראיה, עמ' שצ; }}.
  
בפעולות רפואיות אחרות _ יש סוברים, שבכל דבר שעושה לרפואה יאמר נוסח זה [117]; יש סוברים, שדווקא בהקזת דם יאמר זה [118]; ויש מי שהכריע, שאת נוסח 'יהי רצון' שאומר בתחילה, שהוא רק בקשה, יש לומר בכל דבר שעושה לרפואה, אך הברכה האחרונה יאמר בלא שם ומלכות [119].
+
===בפעולות רפואיות אחרות===
אם דבר זה שהוא אוכל או שותה לרפואה צריך לברך עליו [ראה להלן], יאמר תחילה תפילה זו ואחר כך יברך, שלא להפסיק בין ברכה לאכילה [120].
+
יש סוברים, שבכל דבר שעושה לרפואה יאמר נוסח זה {{הערה|"'וכן נוהגים המדקדקים'" (מג"א שם סק"ו; חיי אדם שם; קיצשו"ע שם. וכן כתב בערוה"ש {{טור ושולחן ערוך|אורח חיים|רל|ה}}, וסיים);  }}; יש סוברים, שדווקא בהקזת דם יאמר זה {{הערה| באר היטב שם סק"ה, בשם הרד"א; }}; ויש מי שהכריע, שאת נוסח {{ציטוטון|יהי רצון}} שאומר בתחילה, שהוא רק בקשה, יש לומר בכל דבר שעושה לרפואה, אך הברכה האחרונה יאמר בלא שם ומלכות {{הערה| מ"ב בשער הציון סק"ח. וראה בשמירת שבת כהלכתה פ"מ ספ"א, שיאמר תפילה זו כשלוקח תרופה כלשהי, או עושה טיפול רפואי כלשהו; }}.
  
ו. ברכות הנהנין על תרופות
+
אם דבר זה שהוא אוכל או שותה לרפואה צריך לברך עליו [ראה להלן], יאמר תחילה תפילה זו ואחר כך יברך, שלא להפסיק בין ברכה לאכילה {{הערה| קיצשו"ע שם; }}.
  
תרופה טעימה _ תרופה שהיא טעימה לו, ויש לו הנאה ממנה, מברך עליה ברכת הנהנין תחילה וסוף [121], והיינו שבלא הרפואה נהנה מהם [122], ואף על פי שאינו תאב למאכל זה באותו זמן, ואינו אוכלו אלא מחמת אונס מחלתו [123].  
+
==ברכות הנהנין על תרופות==
 +
===תרופה טעימה===
 +
תרופה שהיא טעימה לו, ויש לו הנאה ממנה, מברך עליה ברכת הנהנין תחילה וסוף {{הערה| {{בבלי|ברכות|לו|א|ללא=שם}}; שם, לח א; {{טור ושולחן ערוך|אורח חיים|רד|ח}}; שו"ת אגרות משה חאו"ח ח"א סי' פב. וראה ב{{מפרש|תוס'|ברכות|לח|א|והא|ללא=שם}}; }}, והיינו שבלא הרפואה נהנה מהם {{הערה| {{מפרש|תוס'|ברכות|לו|א|כיון|ללא=שם}}; }}, ואף על פי שאינו תאב למאכל זה באותו זמן, ואינו אוכלו אלא מחמת אונס מחלתו {{הערה| {{מפרש|תוס'|ברכות|מה|א|דחנקתיה|ללא=שם}}; שו"ע הרב סי' רד יד. וראה בשו"ת האלף לך שלמה חאו"ח סי' צ; }}.  
  
תרופה בלתי טעימה _ אם טעם התרופה הוא רע, ואין לו הנאה ממנה, אף על פי שיש לו תועלת מרפואתה _ יש אומרים, שאין מברך עליה [124]; יש מי שכתב, שדווקא כשטעמה מר, אבל אם טעמה אינו טוב כל כך, כיון שעל כל פנים אינה רעה והחיך נהנה ממנה, יברך [125]; ויש אומרים, שאפילו אינו נהנה ממנו כלל, כגון מאכל מר, מברך ומזכיר בברכתו רפואה [126]. יש מי שכתבו, שאם התרופה מצופה בסוכר, אף שהיא עצמה מרה, יברך שהכל, כי נהנה הוא מהסוכר לפני שטועם את התרופה [127]; אבל אם הסוכר מעורב עם התרופה, כגון בכדורי מציצה או בסירופ, לא יברך, כי בריא לא משתמש בהם להנאתו [128].
+
===תרופה בלתי טעימה===
 +
אם טעם התרופה הוא רע, ואין לו הנאה ממנה, אף על פי שיש לו תועלת מרפואתה _ יש אומרים, שאין מברך עליה {{הערה| תוס' ברכות שם ד"ה כיון; מג"א סי' רד סקי"ט וסקכ"ד; {{משנה ברורה||רד|ג}}. וראה ברבנו ירוחם נט"ז ח"א, בשם הרמ"ה; ס' המנהיג, הל' סעודה סי' ו; ב"י ודרישה {{טור ושולחן ערוך|אורח חיים|רד|}}. וראה בשד"ח מע' ברכות סי' א אות לג; }}; יש מי שכתב, שדווקא כשטעמה מר, אבל אם טעמה אינו טוב כל כך, כיון שעל כל פנים אינה רעה והחיך נהנה ממנה, יברך {{הערה| מאירי {{בבלי|ברכות|לה|ב|ללא=שם}}; שער הציון שם סקל"ז; }}; ויש אומרים, שאפילו אינו נהנה ממנו כלל, כגון מאכל מר, מברך ומזכיר בברכתו רפואה {{הערה| אורחות חיים הל' ברכות, סי' לז בשם י"א. וראה הלכות הירושלמי להרמב"ם, ניו-יורק תש"ח, עמ' מב, והערות הר"ש ליברמן, שם, אות ק; }}. יש מי שכתבו, שאם התרופה מצופה בסוכר, אף שהיא עצמה מרה, יברך שהכל, כי נהנה הוא מהסוכר לפני שטועם את התרופה {{הערה| הגרי"ש אלישיב, הובאו דבריו בס' פתחי ברכה, מכתב ד. וראה בס' וזאת הברכה, בירור הלכה סי' מא; הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו בנשמת אברהם ח"ד חאו"ח סי' רד סק"א. וראה שמירת שבת כהלכתה, פ"מ הע' קצא, בשם הגרש"ז אויערבאך, וי"ל; }}; אבל אם הסוכר מעורב עם התרופה, כגון בכדורי מציצה או בסירופ, לא יברך, כי בריא לא משתמש בהם להנאתו {{הערה| הגרש"ז אויערבאך, שם; }}.
  
אוכל דרך צנתר _ חולה שמקבל את האוכל דרך צנתר [=זונדה] לקיבתו, ואין לו הנאת גרונו כלל, הסתפקו האחרונים אם חייב בברכה ראשונה ובברכת המזון [129], והדעת נוטה שאין צריך לחוש כלל לברך [130].
+
===אוכל דרך צנתר===
 +
חולה שמקבל את האוכל דרך צנתר [=זונדה] לקיבתו, ואין לו הנאת גרונו כלל, הסתפקו האחרונים אם חייב בברכה ראשונה ובברכת המזון {{הערה| ראה שערים המצויינים בהלכה סי' נ סק"ח; }}, והדעת נוטה שאין צריך לחוש כלל לברך {{הערה| ראה בס' וזאת הברכה, בירור הלכה סי' מו; }}.
  
ברכה ראשונה _ אם נתחייב בברכה _ יש אומרים, שבכל מקרה שאוכל או שותה לרפואה יברך תמיד שהכל [131]; ויש אומרים, שגם אם מכווין לרפואה, יברך הברכה הראויה לאותו מאכל או משקה [132].  
+
===ברכה ראשונה===
 +
אם נתחייב בברכה _ יש אומרים, שבכל מקרה שאוכל או שותה לרפואה יברך תמיד שהכל {{הערה| רשב"א בחידושיו לברכות שם; המאירי ברכות שם; הרא"ה בפקודת הלויים עמ' קיב; הריטב"א בהל' {{בבלי|ברכות|פא|היח|ללא=שם}}; הר"א אלשבילי בגנזי ראשונים {{בבלי|ברכות|עמ|תב|ללא=שם}}. ועי' בשו"ת הרא"ש כלל ד סי' טו, ובס' פתח הדביר סי' רד סק"ה. וכן הכריעו ה{{טור/נושאי כלים|רמ"א|אורח חיים|רד|יא|ללא=שם}}; ערוה"ש {{טור ושולחן ערוך|אורח חיים|רד|כב}}. וראה בבן איש חי, פר' פינחס אות יג; }}; ויש אומרים, שגם אם מכווין לרפואה, יברך הברכה הראויה לאותו מאכל או משקה {{הערה| תר"י ל{{בבלי|ברכות|כז|א|ללא=שם}}, בדפי הרי"ף; בדק הבית לב"י בסי' רד לשיטת {{מפרש|תוס'|ברכות|לח|א|והא|ללא=שם}}, ו{{רמב"ם||ברכות|ג|ג}}. וכשיטה זו פסקו המג"א סי' רד סקכ"ד; באור הגר"א סי' רד סק"ל; {{משנה ברורה||רד|ה}}; שו"ת אגרות משה חאו"ח ח"א סי' פב; }}.  
  
ברכה אחרונה לא יברך כשאין בכמות התרופה שיעור הראוי לברכה אחרונה [133].
+
ברכה אחרונה לא יברך כשאין בכמות התרופה שיעור הראוי לברכה אחרונה {{הערה| שו"ת באר משה ח"א סי' ט; }}.
  
מים לרפואה _ השותה מי מעיינות או מים מינרליים לרפואה _ יש אומרים, שאפילו יש להם טעם טוב לא יברך, כי תקנו ברכה על המים רק כששותה לצמאו [134]; יש אומרים, שאמנם לא יברך אך יאמר יהי רצון שיהיה לרפואה [135]; יש אומרים שיברך, כיוון שמכל מקום נהנה הוא [136]; ויש מי שכתב, שאפילו אין בהם טעם צריך לברך [137].  
+
===מים לרפואה===
יש מי שהעלה, שהשותה מים לרפואה יברך ברכת שברא מי רפואות [138], ודחו דבריו [139].
+
השותה מי מעיינות או מים מינרליים לרפואה _ יש אומרים, שאפילו יש להם טעם טוב לא יברך, כי תקנו ברכה על המים רק כששותה לצמאו {{הערה| שו"ת יד הלוי סי' לה; }}; יש אומרים, שאמנם לא יברך אך יאמר יהי רצון שיהיה לרפואה {{הערה| שערי הלכה ומנהג, הוספות ומילואים, סי' כג. וראה שם שכן הורה הצמח-צדק הלכה למעשה; }}; יש אומרים שיברך, כיוון שמכל מקום נהנה הוא {{הערה| שו"ת שואל ומשיב מהדו"ה סי' כג; שו"ת בנין ציון סי' י, וביתר הרחבה שם ח"ג סי' ז. וראה בשד"ח אסיפת דינים פאת השדה מע' {{בבלי|ברכות|סי|ז|ללא=שם}}; }}; ויש מי שכתב, שאפילו אין בהם טעם צריך לברך {{הערה| ס' תהילה לדוד {{טור ושולחן ערוך|אורח חיים|רד|}}. וראה במאמרו של הרב מ.ל. קצנלנבוגן, הלכה ורפואה, ג, תשמ"ג, עמ' רעד-רפד, שדחה דבריו; }}.  
יש מי שהציע לאכול סוכר עם המים המינרליים, לברך על הסוכר, ולפטור את המים [140].
 
השותה הרבה מים לא להנאה אלא כדי להוריד במשקל, לא צריך לברך [141].
 
  
בליעה _ אם רק בולע התרופות, כגון גלולות, אף על פי שאינן מרות, לא יברך [142].
+
יש מי שהעלה, שהשותה מים לרפואה יברך ברכת שברא מי רפואות {{הערה| אב"ד אורמין בשומר ציון הנאמן שנת תר"ז, על פי ה{{ירושלמי|ברכות|ו|ח}}. ובגירסת נוסח הברכה הזו בירושלמי: גירסתנו היא ברוך שברא מי רפואות; גירסת הערוך ע' דקר היא מיני רפואות; גירסת הרוקח סי' שמא והראבי"ה ברכות סי' קכג היא בורא רפואות; }}, ודחו דבריו {{הערה| שו"ת יד הלוי שם, שלא נזכרה ברכה זו בפוסקים, וכן כתב החיד"א בשיורי ברכה סי' רד אות ב. וראה בשו"ת ציץ אליעזר חי"ב סי' א אות יב, ובס' מקור חיים השלם ח"ב פע"ב ס"ד; }}.  
  
דברים אסורים _ אוכל או משקה לרפואה שהוא מדברים האסורים _ יש אומרים, שלא יברך עליהם [143]; ויש אומרים, שיברך עליהם תחילה וסוף [144], ואפילו אכל איסור דאורייתא [145]. יש שחילקו בין אכילת דבר איסור שהאיסור הוא בגוף החפץ הנאכל, שאז גם אוכל לרפואה לא יברך, לבין דבר אסור שהשעה גרמה לו את האיסור, כגון אכילה ביום-הכיפורים, שאז אם הוא חולה וזקוק לאוכל _ יברך [146]. ועוד יש מי שהציעו לצאת ידי כל הדעות, שיהדר לברך על המים ויתכווין לפטור גם את האיסור [147]. אכל או שתה לרפואה דבר של איסור שנפשו של אדם קצה בו, כגון שקצים ורמשים, לא יברך לפניו ולאחריו [148].
+
יש מי שהציע לאכול סוכר עם המים המינרליים, לברך על הסוכר, ולפטור את המים {{הערה| שו"ת אבני חפץ סי' לו, שהעיד על הגר"י שמעלקיס בעל שו"ת בית יצחק. ואם שותה את המים המינרליים דרך שפופרת של זכוכית, כתב בשו"ת אבני חפץ שם, שלא יברך כלל; }}.
  
מאכל מזיק _ רופא שאסר על חולה לאכול או לשתות דבר מסויים, אם עבר החולה ואכל או שתה אותם _ יש אומרים, שאם הדבר מזיק לו, לא יברך ברכת הנהנין [149]; ויש אומרים, שאם נהנה מהדבר, ואינו מזיקו מיד, וגם לא מזיק לאחרים, חייב לברך [150].
+
השותה הרבה מים לא להנאה אלא כדי להוריד במשקל, לא צריך לברך {{הערה| שו"ת רבבות אפרים ח"ז סי' עה; }}.
מאכלים המזיקים לבריאות, אינם נחשבים כאוכל, ולא חלה עליהם חובת ברכה [151].
 
  
שיעורים _ יש אומרים, שאין מברכים על תרופה אף שנהנה ממנה, אלא אם אכל כזית או שתה כרביעית [152]; ויש אומרים, שאין לחלק בין אוכל ושתיה לרפואה לבין אוכל ושתיה רגילים [153].
+
===בליעה===
 +
אם רק בולע התרופות, כגון גלולות, אף על פי שאינן מרות, לא יברך {{הערה| שמירת שבת כהלכתה פ"מ ספ"ד; }}.
  
מים לבליעת תרופה _ השותה מים להבליע התרופה, או להפיג טעם התרופה, אם אינו צמא, לא יברך, אבל השותה שאר משקים, או אפילו שותה מים, וכוונתו גם להרוות את צמאונו _ יברך [154].
+
===דברים אסורים===
 +
אוכל או משקה לרפואה שהוא מדברים האסורים _ יש אומרים, שלא יברך עליהם {{הערה| רבנו ירוחם, הובא ב{{טור/נושאי כלים|ב"י|אורח חיים|רד||ללא=שם}}; ב"ח {{טור ושולחן ערוך|אורח חיים|קצו|}}. וראה עוד בשו"ת הרשב"א ח"א סי' תרצד; רא"ה ברכות רפ"ז; ב"ח {{טור ושולחן ערוך|אורח חיים|רד|}}; {{שולחן ערוך/נושאי כלים|ט"ז|אורח חיים|קצו|א|ללא=שם}}, וסי' רד סקי"ב. וראה באריכות בילקוט יוסף ח"ג סי' קצו סק"ב; }}; ויש אומרים, שיברך עליהם תחילה וסוף {{הערה| רמב"ם, ראב"ד ורא"ש, הובאו בב"י שם; {{שולחן ערוך|אורח חיים|קצו|ב}}; שם רד ט; לבוש {{טור ושולחן ערוך|אורח חיים|קצו|}}; }}, ואפילו אכל איסור דאורייתא {{הערה| {{משנה ברורה||קצו|ה}}. וראה עוד בערוה"ש {{טור ושולחן ערוך|אורח חיים|קצו|ד}}; שמירת שבת כהלכתה פ"מ ספ"ד; שו"ת באר משה ח"ח סי' רנא. וראה בס' בסתר רעם, עמ' 239, תשובה כנ"ל מהרב אהרונסון בעת השואה; }}. יש שחילקו בין אכילת דבר איסור שהאיסור הוא בגוף החפץ הנאכל, שאז גם אוכל לרפואה לא יברך, לבין דבר אסור שהשעה גרמה לו את האיסור, כגון אכילה ביום-הכיפורים, שאז אם הוא חולה וזקוק לאוכל _ יברך {{הערה| ראה ילקוט יוסף ח"ד שבת, ד, סי' שכח, הע' לב; }}. ועוד יש מי שהציעו לצאת ידי כל הדעות, שיהדר לברך על המים ויתכווין לפטור גם את האיסור {{הערה| שו"ת כתב סופר חאו"ח סי' כב; שו"ת מלמד להועיל סי' לב. וראה עוד בשו"ת פנים מאירות ח"ב סי' ז; ס' אורחות חיים סי' קצו; }}. אכל או שתה לרפואה דבר של איסור שנפשו של אדם קצה בו, כגון שקצים ורמשים, לא יברך לפניו ולאחריו {{הערה| מג"א סי' רד סק"כ; {{משנה ברורה||שם|ח}}; שו"ת פנים מאירות ח"ב סי' ז; }}.
  
דין חולה האוכל דרך זונדה, או דרך פיום הקיבה _ ראה ערך חולה.
+
===מאכל מזיק===
 +
רופא שאסר על חולה לאכול או לשתות דבר מסויים, אם עבר החולה ואכל או שתה אותם _ יש אומרים, שאם הדבר מזיק לו, לא יברך ברכת הנהנין {{הערה| יפה ללב סי' רד סק"י; שו"ת חלק לוי חאו"ח סי' ה; }}; ויש אומרים, שאם נהנה מהדבר, ואינו מזיקו מיד, וגם לא מזיק לאחרים, חייב לברך {{הערה| שד"ח, מערכת ברכות, סי' א כלל לג; שו"ת מהר"ם שיק חאו"ח סי' רס; }}.
  
ז. ברכת הגומל
+
מאכלים המזיקים לבריאות, אינם נחשבים כאוכל, ולא חלה עליהם חובת ברכה {{הערה| {{בבלי|ברכות|לה|ב|ללא=שם}}, וברש"י שם ד"ה אזוקי; {{טור ושולחן ערוך|אורח חיים|רב|ד}}; }}.
  
יסוד החיוב _ מי שהיה חולה ונתרפא הוא אחד מארבעה אשר צריכים להודות, היינו לברך ברכת הגומל, שנאמר [155]: 'כל אכל תתעב נפשם וגו' ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם, יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם' [156], וברכה זו נתקנה במקום קרבן תודה [157].
+
===שיעורים===
יש מי שכתב, שברכת הגומל היא רשות [158], וחלקו עליו וכתבו שהיא חובה, ועיקרה מדברי קבלה [159].
+
יש אומרים, שאין מברכים על תרופה אף שנהנה ממנה, אלא אם אכל כזית או שתה כרביעית {{הערה| הגר"א ראם, הובא בס' מקראי קודש להגרצ"פ פרנק, פסח ח"ב עמ' קמד; }}; ויש אומרים, שאין לחלק בין אוכל ושתיה לרפואה לבין אוכל ושתיה רגילים {{הערה| הגרצ"פ פרנק, שם; }}.
  
סוגי החולים _ יש אומרים, שחולה חייב לברך דווקא אם נתרפא מחולי שיש בו סכנה, כגון מכה של חלל, או שאר חולי שיש בו סכנה [160]; יש אומרים, שבכל חולי שעלה למשכב, אפילו לא היה חולי של סכנה, כשיבריא חייב לברך [161]. לשיטה זו יש אומרים, שחייב בברכה דווקא אם נפל למשכב, לא פחות משלשה ימים [162], ולאו דווקא מעת לעת [163], ויש אומרים, שבמחלה מסוכנת גם בפחות משלשה ימים יברך [164], ואפילו לא עלה למיטה כלל [165]. אם חלה במחלה שדרך בני אדם לעלות למיטה בשכמותה, והוא התאמץ ולא שכב, לא יברך, וכן להיפך, חולה שהוא איסטניס ושוכב מתוך פינוק, במחלה שדרך רוב בני אדם לא לעלות למשכב, לא יברך [166]; ויש אומרים, שאפילו הבריא ממיחוש בעלמא חייב לברך [167].
+
===מים לבליעת תרופה===
 +
השותה מים להבליע התרופה, או להפיג טעם התרופה, אם אינו צמא, לא יברך, אבל השותה שאר משקים, או אפילו שותה מים, וכוונתו גם להרוות את צמאונו _ יברך {{הערה| שו"ע רד ז, וב{{משנה ברורה||שם|ב}}. וראה בילקוט יוסף ח"ג סי' רג ס"י; ועלהו לא יבול, ח"א עמ' קי; }}.
  
סוגי מחלות _ יש אומרים, שברכת הגומל נתקנה דווקא על צרה שבאה לאדם בעל כורחו ושלא מדעתו; ויש אומרים, שבכל מקרה שניצל מסכנה, ללא חשיבות כיצד נכנס לסכנה, חייב לברך [168].
+
===דין חולה האוכל דרך זונדה, או דרך פיום הקיבה===
אין הפרש בין מיחוש קבוע הבא מזמן לזמן ובין שאינו קבוע, ולכן מחלה החוזרת לעיתים, יברך כל פעם שמתרפא, שהרי נתרפא לגמרי ורק שהמחלה חוזרת שנית, ונחשב כל פעם כמחלה חדשה וכהבראה מלאה [169].
+
{{ערך מורחב|ערך=[[חולה]]}}
  
עיתוי הברכה _ אין לברך אלא אחר שנגמרה הטובה והיא שלימה [170], והחולה הולך על בוריו [171], וצריך להמתין עד שיהא בריא לגמרי, ולא יהא עליו שם חולה כלל, אפילו שאין בו סכנה [172].
+
==ברכת הגומל==
נכון לברך תוך שלשה ימים משחזר לבוריו ממחלתו [173], ואפילו יצטרך בשביל זה לברך שלא בפני ספר תורה כפי המנהג, אף על פי כן לא יאחר יותר משלשה ימים [174]; ויש אומרים, שיכול לברך עד חמישה ימים [175]. אכן, אם אין לו עשרה גדולים לברך בפניהם, ימתין עד שלשים יום, שמא יזדמנו לו עשרה שיוכל לקיים המצווה כהלכתה, ויותר לא ימתין [176]. ואם איחר, יש לו תשלומים כל זמן שירצה [177].
+
===יסוד החיוב===
 +
מי שהיה חולה ונתרפא הוא אחד מארבעה אשר צריכים להודות, היינו לברך ברכת הגומל, שנאמר {{הערה| {{תנ"ך|תהלים|קז|יח|כא|קצר=כן}}; }}: {{ציטוטון|כל אכל תתעב נפשם וגו}} ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם, יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם' {{הערה| {{בבלי|ברכות|נד|ב|ללא=שם}}; {{רמב"ם||ברכות|י|ח}}; {{טור ושולחן ערוך|אורח חיים|ריט|א}}; חיי אדם סה ו; }}, וברכה זו נתקנה במקום קרבן תודה {{הערה| הרא"ש {{בבלי|ברכות|פט|סג|ללא=שם}}. וראה ברד"ק ישעיה לח ט, שחזקיהו כתב הודאה כשנתרפא מחוליו ועלה בית ה'. וראה בצידה לדרך מאמר א כלל א פ"ב. אמנם ראה בשו"ת חת"ס חאו"ח סי' נא, מה שהקשה על שיטה זו; }}.
  
עמידה _ המברך צריך לעמוד [178], והשומעים ראוי שישבו [179], ובדיעבד יצא גם אם בירך בישיבה [180].
+
יש מי שכתב, שברכת הגומל היא רשות {{הערה| מג"א סי' ריט סק"ג; }}, וחלקו עליו וכתבו שהיא חובה, ועיקרה מדברי קבלה {{הערה| פמ"ג שם; שו"ת חת"ס חאו"ח סי' נא. וראה סמ"ק סי' קמו, שברכה זו היא מדאורייתא. וראה בשד"ח, פאת השדה מערכת {{בבלי|ברכות|סי|יב|ללא=שם}}; }}.
  
המניין _ צריך לברך ברכה זו בפני עשרה אנשים גדולים [181]. יש אומרים, שבעל הנס נכלל במניין העשרה [182]; ויש אומרים, שצריך עשרה מלבד בעל הנס [183].
+
===סוגי החולים===
שנים מן העשרה צריכים להיות תלמידי חכמים שעוסקים בהלכות [184]; ויש אומרים, שצריך עשרה ועוד שני תלמידי חכמים [185]. ואם אין שם שני תלמידי חכמים, אינו מעכב הברכה [186]. יש מי שכתב, שאם יש שני מניינים, ובאחד מהם יש שני תלמידי חכמים, לכתחילה יש להעדיף לומר ברכת הגומל במניין זה [187].
+
יש אומרים, שחולה חייב לברך דווקא אם נתרפא מחולי שיש בו סכנה, כגון מכה של חלל, או שאר חולי שיש בו סכנה {{הערה| רמב"ן תורת האדם שער ההודאה, וחיד' הרמב"ן ל{{בבלי|ברכות|נד|ב|ללא=שם}}, בשם הראב"ד; מאירי {{בבלי|ברכות|נד|ב|ללא=שם}}, בשם יש מי שאומר; {{שולחן ערוך|אורח חיים|ריט}}, בשם הראב"ד; ס' הרוקח סי' שמג; רמ"א שם ח, וכן נוהגין באשכנז; {{משנה ברורה||שם|ח}}; קיצשו"ע סא א; }}; יש אומרים, שבכל חולי שעלה למשכב, אפילו לא היה חולי של סכנה, כשיבריא חייב לברך {{הערה| רמב"ן תורת האדם שער ההודאה; שו"ת הרשב"א ח"א סי' פז, וח"ז סי' לח; רבנו ירוחם נתיב יג ח"ב; נימוקי יוסף והמאירי, {{בבלי|ברכות|נד|ב|ללא=שם}}; טושו"ע ריט ח; }}. לשיטה זו יש אומרים, שחייב בברכה דווקא אם נפל למשכב, לא פחות משלשה ימים {{הערה| חיי אדם סה ו; קיצשו"ע סא א; }}, ולאו דווקא מעת לעת {{הערה| בן איש חי שנה א, פר' עקב סק"ז; }}, ויש אומרים, שבמחלה מסוכנת גם בפחות משלשה ימים יברך {{הערה| {{משנה ברורה||ריט|ח}}, ובבאה"ל שם. וראה בכף החיים שם אות מו; שו"ת אור לציון ח"ב פי"ד סמ"ד; }}, ואפילו לא עלה למיטה כלל {{הערה| שו"ת יחוה דעת ח"ד סי' יד. וראה בשו"ת אור לציון שם, שאפילו אם רק התעלף וקם, יברך ברכת הגומל. וראה עוד בשו"ת עולת יצחק ח"ב סי' עט; }}. אם חלה במחלה שדרך בני אדם לעלות למיטה בשכמותה, והוא התאמץ ולא שכב, לא יברך, וכן להיפך, חולה שהוא איסטניס ושוכב מתוך פינוק, במחלה שדרך רוב בני אדם לא לעלות למשכב, לא יברך {{הערה| שו"ת שדה הארץ סי' ז; בירך את אברהם סי' נט סט"ז; }}; ויש אומרים, שאפילו הבריא ממיחוש בעלמא חייב לברך {{הערה| ערוך ע' ארבע, בשם רב האי גאון. והובא גם בטור שם (וכתב שכן נוהגים בספרד), ברא"ש {{בבלי|ברכות|נד|ב|ללא=שם}}, ובהגהות מיימוניות ברכות פ"י אות ה; אורחות חיים הל' שני וחמישי סי' כד; כלבו סי' כ; ב"י שם, בשם הרמב"ן והרשב"א; מהרי"ץ בסידור עץ חיים ח"א דף קעד ע"ב. ובשיטת הטור ראה מאמר מרדכי סי' ריט סק"ט; }}.
בדיעבד, אם בירך ברכת הגומל שלא בפני עשרה _ יש אומרים, שהברכה בפני עשרה היא לעיכוב, ולכן אם בירך בפחות מעשרה לא יצא [188], ולדעה זו אם בירך בלא עשרה, הרי זו ברכה לבטלה [189]; ויש אומרים, שאף לדעה זו אין איסור לברך בלא עשרה [190]. ולדעה זו טוב לחזור ולברך בפני עשרה, בלא הזכרת שם ומלכות [191]; ויש אומרים, שהברכה בפני עשרה איננה אלא לכתחילה, ולכן אין צריך לחזור ולברך [192].
 
  
מקום הברכה _ נהגו לברך ברכת הגומל בבית הכנסת אחר קריאת התורה, לאחר שבירך ברכת התורה האחרונה [193]. והטעם, לפי שבבית הכנסת יש עשרה [194], ויש שם תלמידי חכמים [195], והעליה לתורה היא במקום קרבן [196].
+
===סוגי מחלות===
 +
יש אומרים, שברכת הגומל נתקנה דווקא על צרה שבאה לאדם בעל כורחו ושלא מדעתו; ויש אומרים, שבכל מקרה שניצל מסכנה, ללא חשיבות כיצד נכנס לסכנה, חייב לברך {{הערה| ראה במחזיק ברכה להחיד"א {{טור ושולחן ערוך|אורח חיים|ריט|}}; שו"ת ציץ אליעזר ח"י סי' כה פכ"ג. וראה בע' אבוד עצמו לדעת, הע' 132 ואילך. וראה בשו"ת ישכיל עבדי ח"ב חאו"ח סי' ז, ושם ח"ו חאו"ח סי' יד, שהגורם מחלה לעצמו, לא יברך ברכת הגומל; }}.
  
בלחש _ המברך בלחש כאילו ברך שלא בפני עשרה [197].
+
אין הפרש בין מיחוש קבוע הבא מזמן לזמן ובין שאינו קבוע, ולכן מחלה החוזרת לעיתים, יברך כל פעם שמתרפא, שהרי נתרפא לגמרי ורק שהמחלה חוזרת שנית, ונחשב כל פעם כמחלה חדשה וכהבראה מלאה {{הערה| שו"ת הרשב"א ח"א סי' פב, ושם ח"ז סי' לח; שו"ע ריט ח. וראה במאמרו של הרב י. בן-מאיר, תחומין, א, תש"מ, עמ' 357-349, הע' 19, שהסתפק במי שנפצע וצריך סדרת ניתוחים, אם יברך אחר כל ניתוח וניתוח, או רק בגמר סדרת הניתוחים. וראה בנידון כעין זה בשו"ת בנין אב ח"ב סי' יט; }}.
  
שבת ויום-טוב _ מברכים ברכת הגומל גם בשבת וביום-טוב [198].
+
===עיתוי הברכה===
 +
אין לברך אלא אחר שנגמרה הטובה והיא שלימה {{הערה| עטרת זקנים {{טור ושולחן ערוך|אורח חיים|ריט|}}; מאור ושמש עה"פ {{תנ"ך|בראשית|ל|לה|קצר=כן}}; {{משנה ברורה||ריט|ב}}; }}, והחולה הולך על בוריו {{הערה| {{שולחן ערוך|אורח חיים|ריט|א}}; חיי אדם סה ו; {{משנה ברורה||ריט|ב}}; }}, וצריך להמתין עד שיהא בריא לגמרי, ולא יהא עליו שם חולה כלל, אפילו שאין בו סכנה {{הערה| א"ר סי' ריט סק"א; שו"ת שלמת חיים, מהד' חדשה, סי' קלו; }}.
  
תשעה באב _ מברכים ברכת הגומל גם בתשעה באב [198א].
+
נכון לברך תוך שלשה ימים משחזר לבוריו ממחלתו {{הערה| שו"ע שם ו; }}, ואפילו יצטרך בשביל זה לברך שלא בפני ספר תורה כפי המנהג, אף על פי כן לא יאחר יותר משלשה ימים {{הערה| ב"י סי' ריט, בשם הרמב"ן; מג"א שם סק"ו; {{משנה ברורה||שם|כ}}. וראה בשו"ת תשובות והנהגות ח"א סי' קצז; }}; ויש אומרים, שיכול לברך עד חמישה ימים {{הערה| ב"י שם, בשם הרשב"א; באר היטב שם סק"ט, בשם עטרת זקנים. וראה בשד"ח, פאת השדה מערכת {{בבלי|ברכות|סי|יב|ללא=שם}}; }}. אכן, אם אין לו עשרה גדולים לברך בפניהם, ימתין עד שלשים יום, שמא יזדמנו לו עשרה שיוכל לקיים המצווה כהלכתה, ויותר לא ימתין {{הערה| {{משנה ברורה||שם|ח}}, בשם הרא"ה; }}. ואם איחר, יש לו תשלומים כל זמן שירצה {{הערה| טושו"ע שם; צידה לדרך ד"ט ע"ב. וראה בכף החיים שם אות לז. וראה באריכות בשו"ת יביע אומר ח"ג חאו"ח סי' טז אות ג ואילך; }}.
  
בלילה _ יש אומרים, שאין לברך ברכת הגומל בלילה, מפני שברכה זו היא במקום קרבן תודה, ואין תודה אלא ביום [199]; ויש אומרים, שיכול לברך גם בלילה [200], ואפילו נשים יכולות לברך בלילה [201]; ויש מי העלה שמעיקר הדין מותר לברך בלילה, אלא שמנהג ישראל שלא לעשות כן [202].
+
===עמידה===
 +
המברך צריך לעמוד {{הערה| {{רמב"ם||ברכות|י|ח}}. וראה בכ"מ שם, ובב"י ובב"ח סי' ריט, ובא"ר שם סק"ג, ובשו"ת חת"ס חאו"ח סי' נא; }}, והשומעים ראוי שישבו {{הערה| חידושי הרמב"ם, הובאו בקובץ תשובות הרמב"ם ואיגרותיו, עמ' 52; }}, ובדיעבד יצא גם אם בירך בישיבה {{הערה| {{משנה ברורה||ריט|ד}}, וכן כתב במג"א שם סק"ב, טוב לברך וכו'; }}.
  
ספק אם בירך ברכת הגומל, יברך בלא שם ומלכות [203]. ומשמע שדין זה נכון גם אם ספק לו אם הוא בכלל מחוייב בברכה.
+
===המניין===
 +
צריך לברך ברכה זו בפני עשרה אנשים גדולים {{הערה| שו"ע ריט ג. וראה בגליון הש"ס ברכות שם, ובס' יפה ללב ח"ב בקונ"א; }}. יש אומרים, שבעל הנס נכלל במניין העשרה {{הערה| שו"ת הלכות קטנות ח"א סי' רעא; באה"ט סי' ריט סק"ד; {{משנה ברורה||שם|ו}}, ובשעה"צ סק"ז; קיצשו"ע סא ב. וראה בשו"ת ציץ אליעזר חי"ב סי' יח; שו"ת שונה הלכות ח"א סי' רעא; }}; ויש אומרים, שצריך עשרה מלבד בעל הנס {{הערה| באה"ט שם, בשם הראנ"ח; חי' רע"א על המג"א סי' ריט סק"ד; שו"ת תשובות והנהגות ח"ב סי' קמג. וראה בכף החיים סי' ריט אות יט; }}.  
  
קטן _ דין קטן בברכת הגומל הוא מחלוקת הפוסקים. יש אומרים, שלא יברך ברכת הגומל, ואפילו מצד מצות חינוך לא יברך [204]; ויש אומרים, שאף קטן יכול לברך ברכת הגומל [205]. יש אומרים, שעל האב לברך עבור בנו הקטן שנעשה לו נס [206]; יש אומרים, שאין האב יכול לברך בשביל בנו [207]; ויש מי שכתב, שיברך האב בלא שם ומלכות [208]. ומכל מקום, מבן י"ג שנה יברך לכל הדעות, ולא צריך להמתין עד כ' שנים [209].
+
שנים מן העשרה צריכים להיות תלמידי חכמים שעוסקים בהלכות {{הערה| {{רמב"ם||ברכות|י|ח}}; שו"ע שם;  קיצשו"ע שם. וראה בב"י שם, שהרי"ף והרמב"ם והסמ"ג סוברים כך; }}; ויש אומרים, שצריך עשרה ועוד שני תלמידי חכמים {{הערה| טור שם, בג' התוס'; {{מפרש|תוס'|ברכות|נד|ב|ואימא|ללא=שם}}; תוס' ר"י החסיד ברכות שם. ונראה שכן דעת הרא"ש ברכות פ"ט סי' ג, ראה בבאה"ל שם ד"ה ותרי, ובפמ"ג שם; }}. ואם אין שם שני תלמידי חכמים, אינו מעכב הברכה {{הערה| מרדכי {{בבלי|ברכות|סי|ריב|ללא=שם}}; שו"ע ובאה"ל שם, ד"ה לא שכיחי; קיצשו"ע שם; }}. יש מי שכתב, שאם יש שני מניינים, ובאחד מהם יש שני תלמידי חכמים, לכתחילה יש להעדיף לומר ברכת הגומל במניין זה {{הערה| שו"ת תשובות והנהגות ח"א סי' קצו; }}.
  
נשים חייבות בברכת הגומל מעיקר הדין. אך יש שכתבו, שמנהג העולם הוא שהנשים לא מברכות [210], וכן לא יברך בעלה עבורה [211]; ויש שכתבו, שגם הנשים צריכות לברך ברכת הגומל כעיקר הדין [212].
+
===בדיעבד, אם בירך ברכת הגומל שלא בפני עשרה===
 +
יש אומרים, שהברכה בפני עשרה היא לעיכוב, ולכן אם בירך בפחות מעשרה לא יצא {{הערה| דעה ב בשו"ע שם; ב"י שם; רבנו {{תנ"ך|יונה|ברכות|שם|קצר=כן}}. וראה שו"ת אבני נזר חאו"ח ח"א סוסי' מ; }}, ולדעה זו אם בירך בלא עשרה, הרי זו ברכה לבטלה {{הערה| באוה"ל שם, ד"ה וי"א, בשם מחצית השקל; }}; ויש אומרים, שאף לדעה זו אין איסור לברך בלא עשרה {{הערה| חי' רע"א על המג"א שם סק"ד; }}. ולדעה זו טוב לחזור ולברך בפני עשרה, בלא הזכרת שם ומלכות {{הערה| שו"ע שם; הלבוש שם; הא"ר שם; }}; ויש אומרים, שהברכה בפני עשרה איננה אלא לכתחילה, ולכן אין צריך לחזור ולברך {{הערה| טור, שם; דעה א בשו"ע שם; הב"ח שם; באור הגר"א שם; ס' באר שבע דף קי; }}.
  
אבל _ מי שהיה אבל בתוך שבעה, והיה חולה שנרפא, יברך ברכת הגומל בעשרה, מבלי שיעלה לתורה [212א].
+
===מקום הברכה===
 +
נהגו לברך ברכת הגומל בבית הכנסת אחר קריאת התורה, לאחר שבירך ברכת התורה האחרונה {{הערה| שו"ע ריט ג; }}. והטעם, לפי שבבית הכנסת יש עשרה {{הערה| {{מפרש|תוס'|ברכות|נד|ב|ואימא|ללא=שם}}; }}, ויש שם תלמידי חכמים {{הערה| רא"ה בספר פקודת הלוים ברכות שם; }}, והעליה לתורה היא במקום קרבן {{הערה| שו"ת חת"ס חאו"ח סי' נא; }}.
  
דין ברכת הגומל ליולדת _ ראה ערך לדה.
+
===בלחש===
 +
המברך בלחש כאילו ברך שלא בפני עשרה {{הערה| א"ר שם; בן איש חי, שנה א, עקב סק"ב; {{שולחן ערוך/נושאי כלים|כף החיים|אורח חיים|ריט|ו|ללא=שם}}; }}.
  
שליח _ יש אומרים, שאיש אחר, שהוא אוהבו וקרובו של בעל הנס, או אפילו שאינו קרובו אלא רוצה בטובתו, יכול לברך בשבילו, ולומר אשר גמלך כל טוב, והוא יענה אמן [213]; ויש אומרים שלא יברך, ואם בירך גוערים בו, שמא ברכה לבטלה היא [214].
+
===שבת ויום-טוב===
 +
מברכים ברכת הגומל גם בשבת וביום-טוב {{הערה| שו"ת מהר"ם שיק חאו"ח סי' פח. וראה בשד"ח, מערכת {{בבלי|ברכות|סי|יב|ללא=שם}}; [198א] יפה ללב ח"א סי' ריט סק"ה; פתח הדביר ח"ב סי' ריט אות יז. וראה שד"ח מע' בין המצרים סי' ב אות ג. וראה עוד בשו"ת אבן פנה ח"ב סי' סב; }}.
  
נוסח הברכה של המברך _ ישנן כמה גירסאות בנוסח הברכה:
+
===תשעה באב===
מאי מברך, אמר ר' יהודה, גומל חסדים טובים [215]. ואף שבגמרא הנוסח הוא בלא שם ומלכות, הוא לאו דווקא, וצריך להזכיר שם ומלכות [216].
+
מברכים ברכת הגומל גם בתשעה באב [198א].
הנוסח בסידורים שלנו הוא: בא"י אמ"ה הגומל [גומל] [217] לחייבים [218] טובות שגמלני כל טוב [219]. יש שהנוסח שלהם הוא הגומל חסדים טובים לחייבים שגמלני כל טוב [220]; ויש שהנוסח שלהם הוא שגמלני טוב, בלי המילה 'כל' [221].
 
יש אומרים, שהנוסח מעכב, ואין לשנות ממטבע שטבעו חז"ל [222]; ויש אומרים, שהנוסח איננו מעכב בדיעבד, כל שאמר עניין הברכה [223].
 
  
נוסח הברכה של הציבור _ הציבור עונה במטבע מיוחדת [224], ומצינו גירסאות אחדות:
+
===בלילה===
מי שגמלך כל טוב הוא יגמלך כל טוב סלה [225]; אשר גמלך כל טוב הוא יגמלך כל טוב סלה [226]; מי שגמלך טוב הוא יגמלך סלה [227]; מי שגמלך טוב הוא יגמלך כל טוב סלה [228]; צור שגמלך הוא יגמלך סלה [229]; ואשר גמלך כל טוב וחן וחסד וחמלה, הוא ברחמיו יגמלך כל טוב סלה [230]; אמן, הא-ל שגמלך כל טוב הוא יגמלך כל טוב סלה [231]. ואם לא ענו כלל, אינו מעכב [232]. ומכל מקום לכל הגירסאות צריך לומר אמן על הברכה לפני אמירת נוסח 'מי שגמלך וכו' [233].
+
יש אומרים, שאין לברך ברכת הגומל בלילה, מפני שברכה זו היא במקום קרבן תודה, ואין תודה אלא ביום {{הערה| בן איש חי שנה א, פר' עקב סק"ג; }}; ויש אומרים, שיכול לברך גם בלילה {{הערה| שו"ת מהר"ם שיק סי' פח. וראה באריכות בשד"ח, פאת השדה, מערכת {{בבלי|ברכות|סי|יב|ללא=שם}}; }}, ואפילו נשים יכולות לברך בלילה {{הערה| שו"ת ציץ אליעזר חי"ג סי' יז, ושם חי"ז סי' ט אות ב; }}; ויש מי העלה שמעיקר הדין מותר לברך בלילה, אלא שמנהג ישראל שלא לעשות כן {{הערה| שו"ת חת"ס חאו"ח סי' נא. וראה עוד בשו"ת יחוה דעת ח"ד סי' עה; }}.
  
לימוד קרבן תודה _ יש מי שכתב, שכיוון שבזמן בית המקדש היה חייב בקרבן תודה, לכן בזמנינו יש לו ללמוד על כל פנים דיני הקרבת קרבן תודה [234].  
+
ספק אם בירך ברכת הגומל, יברך בלא שם ומלכות {{הערה| פמ"ג או"ח סי' ריט בא"א סק"א; שו"ת שואל ונשאל ח"ב סי' מט; }}. ומשמע שדין זה נכון גם אם ספק לו אם הוא בכלל מחוייב בברכה.
  
מצבים רפואיים מיוחדים _ הפוסקים דנו במצבים רפואיים מיוחדים אם יברך ברכת הגומל. באופן כללי יש לציין, שחלק מהפסקים דלהלן מבוססים על שיטות הפוסקים, שכל מחלה שעלה למיטה יברך, וחלק מהם מבוססים על שיטות הפוסקים, שדווקא במחלה שיש בה סכנה יברך:
+
===קטן===
 +
דין קטן בברכת הגומל הוא מחלוקת הפוסקים. יש אומרים, שלא יברך ברכת הגומל, ואפילו מצד מצות חינוך לא יברך {{הערה| שו"ת מהר"ם מינץ סי' יד; מג"א רסי' ריט; {{משנה ברורה||ריט|ד}}; כף החיים שם אות ב; שע"ת שם סק"א; שו"ת הרב סדר ברכת הנהגין פי"ג אות ג; שערי אפרים שער ד סכ"ח; שו"ת נחלת בנימין חאו"ח סי' נח; שו"ת שבט הלוי ח"ג סי' קסג סק"ב; שו"ת ציץ אליעזר חי"ד סי' כ; ילקוט יוסף ח"ג סי' ריט ס"ה. וראה בשו"ת ציץ אליעזר חי"ח סי' כב סק"ב, שלשיטות אלו אפילו קטן יתום לא יברך; }}; ויש אומרים, שאף קטן יכול לברך ברכת הגומל {{הערה| שו"ת מהר"י באסאן סי' ה; חי' רע"א לשו"ע שם; שו"ת לחמי תודה סי' ה; ברכ"י ריט אות א; מור וקציעה סי' ריט; בן איש חי, שם, סק"ד; שו"ת כתב סופר חאו"ח סי' כז. וראה בשו"ת אבני נזר חאו"ח סי' לט; }}. יש אומרים, שעל האב לברך עבור בנו הקטן שנעשה לו נס {{הערה| שו"ת תשב"ץ ח"ד סי' ד; בית יהודה ח"א סי' ו; כף החיים שם אות כט. וראה מאמרו של הרב י.ה. הנקין, אסיא, חוב' מא, ניסן תשמ"ו, עמ' 50-41; }}; יש אומרים, שאין האב יכול לברך בשביל בנו {{הערה| שו"ת מהר"ם מינץ סי' יד; א"ר שם; ברכ"י שם אות ז; מחזיק ברכה אות ו; שערי אפרים שער ד סכ"ח; שו"ת נחלת בנימין חאו"ח סי' נח; באוה"ל ריח ד, ד"ה וכן כתב; שו"ת ציץ אליעזר חי"ד סי' כ. וראה עוד בשו"ת בית יהודה חאו"ח סי' ו; }}; ויש מי שכתב, שיברך האב בלא שם ומלכות {{הערה| מחזיק ברכה שם; }}. ומכל מקום, מבן י"ג שנה יברך לכל הדעות, ולא צריך להמתין עד כ' שנים {{הערה| ראה שו"ת מהר"ם מינץ שם; שו"ת מהר"ם שיק חאו"ח סי' פו; שו"ת אוצר החיים סי' יא. וראה שו"ת חכם צבי סי' מט; שו"ת תפארת צבי חאו"ח סי' ו אות ו; שד"ח, מערכת {{בבלי|ברכות|סי|יב|ללא=שם}}; שו"ת ציץ אליעזר חי"ד סי' כ; ילקוט יוסף ח"ג סי' ריט סק"ג; }}.
  
שיתוק מחצית הפנים [235] אינו חייב לברך כשיתרפא, לפי שאין בו סכנה, ואינו זקוק לשכב במיטה [236].
+
נשים חייבות בברכת הגומל מעיקר הדין. אך יש שכתבו, שמנהג העולם הוא שהנשים לא מברכות {{הערה|"ראה: תורת חיים על {{בבלי|סנהדרין|צד|א|ללא=שם}}" (שו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' קסא; כנסה"ג סי' ריט; מג"א ריש סי' ריט; {{משנה ברורה||שם|ג}}. ונאמרו על כך מספר טעמים);  מ"ב שם; א"ר שם סק"י; ערוה"ש שם ס"ו; קצות השולחן ח"ב סי' סה ס"ב; שו"ת ויען אברהם סי' יז; שו"ת ויצבור יוסף שווארץ סי' מא; שו"ת הר צבי חאו"ח סי' קיח; שו"ת חמדת צבי ח"ג סי' ח; ילקוט יוסף ח"ג סי' ריט ס"ז; שו"ת מנחת שלמה ח"ב סי' ד אות לא; הגרש"ז אויערבאך, הובא בנשמת אברהם חאו"ח סי' ריט אות א, שלא ראה בירושלים נשים מ{{בבלי|ברכות|חוץ|מיולדות|ללא=שם}}. וראה עוד בצפנת פענח {{רמב"ם||ברכות|י|ח}}; }}, וכן לא יברך בעלה עבורה {{הערה| הליכות שלמה ח"א פכ"ג סע' ד; }}; ויש שכתבו, שגם הנשים צריכות לברך ברכת הגומל כעיקר הדין {{הערה| בן איש חי שנה א, פר' עקב סק"ה; חיי"א סה ו; כף החיים שם; תורת חיים, {{בבלי|סנהדרין|צד|א|ללא=שם}}; באר היטב שם סק"א בשם כנה"ג; מ"ב שם; ברכ"י שם אות ב; מור וקציעה סי' ריט; יחוה דעת להגר"ע יוסף ח"ד סי' טו. ועיי"ש עצות שונות איך תברך, אע"פ שסדר הברכה שתיאמר בפני עשרה אנשים, ולאו אורח ארעא לאשה. וראה עוד בשארית יוסף ח"ג עמ' שנט. וראה עוד בשו"ת אגרות משה חאו"ח ח"ה סי' יד; שו"ת חמדת צבי ח"ג סי' ח; שו"ת במראה הבזק ח"ה סי' ז; [212א] גשר החיים פכ"א סי' ה אות ז; }}.
  
חש בעיניו, ויש סכנה במחלתו, אלא שלא צריך לשכב _ יש אומרים, שחייב לברך [237]; יש אומרים שפטור [238]; ויש אומרים, שיברך בלא שם ומלכות [239].
+
===אבל===
חש בעיניו ונותח, יברך לאחר שהבריא מהניתוח [240].
+
מי שהיה אבל בתוך שבעה, והיה חולה שנרפא, יברך ברכת הגומל בעשרה, מבלי שיעלה לתורה [212א].
  
כל ניתוח הוא בחזקת סכנה, ולכן מי שנרפא מניתוח כלשהו, אפילו כגון שבר מעיים [241], או טחורים _ חייב לברך [242].
+
===דין ברכת הגומל ליולדת===
 +
{{ערך מורחב|ערך=[[לדה]]}}
  
מי שתרם איבר פנימי לשם השתלה בגופו של חולה מסוכן הצריך לאיבר זה _ יש אומרים, שלא יברך ברכת הגומל לאחר שהבריא מהניתוח, ועל כל פנים בלא שם ומלכות [243]; ויש מי שכתב, שצריך לברך [244].
+
===שליח===
 +
יש אומרים, שאיש אחר, שהוא אוהבו וקרובו של בעל הנס, או אפילו שאינו קרובו אלא רוצה בטובתו, יכול לברך בשבילו, ולומר אשר גמלך כל טוב, והוא יענה אמן {{הערה| ר' יצחק אור זרוע, המובא בהגהות חדשים פ' הרואה בברכות; טור, ב"י וב"ח, {{טור ושולחן ערוך|אורח חיים|ריט|}}; רמ"א שם ד; ערוה"ש {{טור ושולחן ערוך|אורח חיים|ריט|ט}}; {{משנה ברורה||שם|ז}}. וראה בבאוה"ל שם ס"ד ד"ה ואין, בשיטות הפוסקים אם דווקא על אביו ורבו, או אשתו ובניו, או לכל קרוביו ואוהביו. וראה שו"ת חמדת צבי ח"ג סי' ז, ומאמרו של הרב י.ה. הנקין, אסיא, חוב' מא, ניסן תשמ"ו, עמ' 50-41; }}; ויש אומרים שלא יברך, ואם בירך גוערים בו, שמא ברכה לבטלה היא {{הערה| ב"י שם בד"ה וממ"ש, בשם הרשב"א בחידושיו לברכות נד. וראה בדרכי משה שם; שו"ת כתב סופר חאו"ח סי' כז; כף החיים סי' ריט אות כז; עשה לך רב ח"ה סי' לט, בתשובות הקצרות; }}.
  
מי שהבריא מהתקף לב, התקף של אבני כליות, או אבני מרה, יברך ברכת הגומל בכל פעם שניצול מההתקף והבריא ממנו, אף שעלול לחזור ולקבל עוד התקפים [245]. ואם לא נתרפא לגמרי בין ההתקפים, יברך דווקא אחר שיתרפא [246].
+
===נוסח הברכה של המברך===
 +
ישנן כמה גירסאות ב==נוסח הברכה:==
  
מי שנרפא ממחלה אחת ולאהספיק לברך עד שנכנס למחלה אחרת, אין לברך ברכת הגומל אלא אחרי שנרפא מהמחלה השניה [247].
+
מאי מברך, אמר ר' יהודה, גומל חסדים טובים {{הערה| {{בבלי|ברכות|נד|ב|ללא=שם}}. וראה בשו"ת איתן האזרחי סי' ג, שלא יתכן לקבל גירסה זו. ובכי"מ בדק"ס בברכות שם, הגירסא גומל חסדים טובים שגמלם כל טוב. וראה בהגהות הגר"א ברכות שם; }}. ואף שבגמרא הנוסח הוא בלא שם ומלכות, הוא לאו דווקא, וצריך להזכיר שם ומלכות {{הערה| ראה רמב"ן תורת האדם שער ההודאה; {{ירושלמי|ברכות|ט|א}}; תוס' ר' יהודה החסיד ברכות נד א ד"ה הרואה; רבנו יונה על הרי"ף ברכות שם. וראה עוד במאירי {{בבלי|ברכות|נד|א|ללא=שם}}, במשנה. וראה בתו"ש שמות פ"כ סוף אות תקלז, שלשיטת הגאונים אין גורסים בגמרא בשום ברכה שם ומלכות, כיון שאסור להזכיר השם בשעת לימוד. וראה במג"א סי' רטו סק"ה; }}.  
  
חולה לב שעבר צינתור, אפילו אם לא הרחיבו את כלי הדם על ידי בלון, מברך ברכת הגומל [248].
+
הנוסח בסידורים שלנו הוא: בא"י אמ"ה הגומל [גומל] {{הערה| גי' הרי"ף כמו בסידורים שלנו, רק שגרס גומל בלי הה"א, אבל הטור סי' ריט, וה{{רמב"ם||ברכות|י|ח}}, גרסי בה"א; }} לחייבים {{הערה| בעניין הלשון "חייבים" כתב ה{{טור/נושאי כלים|ב"י|אורח חיים|ריט||ללא=שם}}, כלומר אפילו לאותם שהם חייבים, דהיינו שהם רשעים, דתרגום רשע חייבא, על כל זה גומל להם טובות, וגם אני כאחד מהם, שאף על פי שאיני הגון גמלני כל טוב. וראה עוד בפרישה סק"ג ובברוך שאמר. ובשו"ת מהר"ם מינץ סי' יד הסביר הלשון "חייבים", דמסתמא כיון שהיה חולה חטא, שכן אין יסורים בלא חטא. ובמור וקציעה כתב, שאין הכוונה שהמברך הוא מן החייבים, אלא שבחו של מקום נאמר, שעושה טובות אף לחייבים. ובשו"ת אבני נזר חאו"ח סי' לט, ובשו"ת מהר"ם שיק חאו"ח סי' פח כתבו, שהולכי מדברות וימים שהכניסו עצמם לסכנה, הוא עצמו חטא. וראה בשו"ת ציץ אליעזר חי"ז סי' ח אות א. ובשו"ת ציץ אליעזר חי"ב סוסי' יח כתב, שבנוסח הברכה הזו יש גם משום וידוי דברים, וזה על פי מה שכתב רש"י בפירושו על {{תנ"ך|איוב|לג|כז|קצר=כן}}, שלאחר שפדה ה' את החולה "יעשה שורות של אנשים כשניצול מחוליו ויתוודה ליוצרו". וראה בס' יפה ללב בהשמטות לח"ב, מובא באורחות חיים על או"ח סי' ריט אות ה, שלא נזכר הך דרש"י באיוב לא בגמרא ולא בפוסקים. וראה עוד פירושים על ברכת הגומל בשו"ת כתב סופר חאו"ח סי' כז; שו"ת מטה לוי ח"ב סי' ח; שו"ת שלמי תודה סי' ה; שו"ת מהר"ם שיק חאו"ח סי' כז וסי' פח; עיון יעקב על עין יעקב ברכות נד; בהקדמה לספר שו"ת שתי הלחם למהר"ם חאגיז; }} טובות שגמלני כל טוב {{הערה| ובמאירי ברכות שם הגירסא בלי הסיום שגמלני וכו'. ותיבת טוב צריך לנקד בחולם, כ"כ בעץ יוסף שם, ובכף החיים סי' ריט סקט"ז; }}. יש שהנוסח שלהם הוא הגומל חסדים טובים לחייבים שגמלני כל טוב {{הערה| עץ יוסף, בסידור אוצר התפילות. וראה בשו"ת איתן האזרחי סי' ג, מה שכתב על שינויי הנוסחאות של ברכת הגומל; }}; ויש שהנוסח שלהם הוא שגמלני טוב, בלי המילה {{ציטוטון|כל}} {{הערה| סידור תהילת ה', בנוסח האר"י וחב"ד (וראה בס' שערי הלכה ומנהג, הוספות ומילואים סי' כה); סידור תכלאל, כמנהג יהודי תימן. וראה הליכות שלמה ח"א פכ"ג סע' ז, שזה הנוסח הנכון והראוי, שהרי מברכים ברכת הגומל גם כשעדיין אין לו "כל" טוב, ולכן צריך להשמיט {{רמב"ם||מילה|ז|ו}}. אמנם בסידור עולת ראיה ח"א עמ' שיג מבאר את הנוסח הרגיל הכולל מילת "כל"; }}.  
  
חולה נפש שנתרפא, אף שקיים חשש סביר שיחזור להתקפיו, יברך לאחר שהבריא מההתקף [249]. דין זה נכון בוודאי בחולה נפש שמצבו מוגדר כחולה שיש בו סכנה, ויש מי שכתב שגם במצבי נוירוזה יש מקום לברך אחרי שהחלים [250].
+
יש אומרים, שהנוסח מעכב, ואין לשנות ממטבע שטבעו חז"ל {{הערה| מג"א ריש סי' ריט; }}; ויש אומרים, שהנוסח איננו מעכב בדיעבד, כל שאמר עניין הברכה {{הערה| {{משנה ברורה||ריט|ד}}, ושעה"צ שם סק"ה וסקי"ג; שו"ת אבני נזר חאו"ח סי' לט; }}.
  
נעקץ על ידי עקרב, אם לא חלה כלל אלא שחש יסורי העקיצה, לא יברך; ואם חלה מחמת העקיצה _ יברך [251].
+
===נוסח הברכה של הציבור===
 +
הציבור עונה במטבע מיוחדת {{הערה| הטעם שהציבור עונה מי שגמלך וכו', ולא סתם אמן כמו בכל ברכה, כתב בברוך שאמר מבעל התו"ת, שהמברך כאן מודה על שעבר, והציבור מוסיף לו גם להבא. וראה עוד תשובת האדמו"ר מקלויזנברג, הובאה בשו"ת חמדת צבי ח"ג סי' ז; }}, ומצינו גירסאות אחדות:
  
נרפא אך נעשה טריפה _ מי נרפא מחוליו על ידי תרופות או ניתוחים וכיו"ב, אלא שנעשה טריפה בגלל הטיפולים _ יש אומרים, שיברך בלא שם ומלכות [252]; ויש אומרים, שיברך ברכה מלאה [253].
+
מי שגמלך כל טוב הוא יגמלך כל טוב סלה {{הערה| {{שולחן ערוך|אורח חיים|ריט|ב}}; }}; אשר גמלך כל טוב הוא יגמלך כל טוב סלה {{הערה| הטור שם; }}; מי שגמלך טוב הוא יגמלך סלה {{הערה| {{רמב"ם||ברכות|י|ח}}; }}; מי שגמלך טוב הוא יגמלך כל טוב סלה {{הערה| לבוש {{טור ושולחן ערוך|אורח חיים|ריט|ב}}; הליכות שלמה ח"א פכ"ג סע' ז; }}; צור שגמלך הוא יגמלך סלה {{הערה| כל-בו סי' פז; }}; ואשר גמלך כל טוב וחן וחסד וחמלה, הוא ברחמיו יגמלך כל טוב סלה {{הערה| האבודרהם הל' {{בבלי|ברכות|עמ|שמא|ללא=שם}}; }}; אמן, הא-ל שגמלך כל טוב הוא יגמלך כל טוב סלה {{הערה|"על הארץ הטובה אשר נתן לך שגמלם כל טוב. ובשו"ת תירוש ויצהר סי' רח, תמה מה שעונים מי שגמלך וכו' דלכאורה משמע שח"ו שוב יגיע לואיזה צרה וינצל, ותירץ שהברכה היא שאף שנעשה לו טוב, לא ינכו לו מהטוב לעתיד לבוא" (נוסח עדות המזרח, וכן הוא בבן איש חי שנה א עקב סק"א. ובבן איש חי, שם, מוסיף שהמברך אומר אחריהם: אמן, כן יהי רצון. מקור הנוסח הזה במכילתא בא פר' טז); }}. ואם לא ענו כלל, אינו מעכב {{הערה| מג"א סי' ריט סק"ב; }}. ומכל מקום לכל הגירסאות צריך לומר אמן על הברכה לפני אמירת נוסח {{ציטוטון|מי שגמלך וכו}} {{הערה| שערי הלכה ומנהג ח"א סי' קי; }}.
  
חלה בספינה על הים _ מי שחלה בהיותו על ספינה בים, ואחר כך הבריא ועלה מן הים _ יש מי שכתב, שיברך פעם אחת על שתי ההודאות [254]; ויש מי שכתב, שיש לברך שתי ברכות נפרדות על שתי הודיות שונות [255].
+
===לימוד קרבן תודה===
 +
יש מי שכתב, שכיוון שבזמן בית המקדש היה חייב בקרבן תודה, לכן בזמנינו יש לו ללמוד על כל פנים דיני הקרבת קרבן תודה {{הערה| החפץ חיים במאמרו ציפית לישועה, ובהשמטות לסוף שו"ע או"ח; }}.  
  
מבוגר שנימול _ יהודי מבוגר שלא נימול בילדותו, ונימול בעת בגרותו, צריך לברך ברכת הגומל לאחר שנרפא מהמילה [256]; אבל גוי שהתגייר ונימול לא יברך, כי בעת הסכנה היה עדיין בגויותו [257].
+
===מצבים רפואיים מיוחדים===
 +
==הפוסקים דנו במצבים רפואיים מיוחדים אם יברך ברכת הגומל. באופן כללי יש לציין, שחלק מהפסקים דלהלן מבוססים על שיטות הפוסקים, שכל מחלה שעלה למיטה יברך, וחלק מהם מבוססים על שיטות הפוסקים, שדווקא במחלה שיש בה סכנה יברך:==
 +
שיתוק מחצית הפנים {{הערה| הכוונה ל-Bell’s palsy; }} אינו חייב לברך כשיתרפא, לפי שאין בו סכנה, ואינו זקוק לשכב במיטה {{הערה| שו"ת הר צבי חאו"ח סי' קיג; }}.
  
ברכת הגומל במאבד עצמו לדעת _ ראה ערך אבוד עצמו לדעת.
+
===חש בעיניו, ויש סכנה במחלתו, אלא שלא צריך לשכב===
 +
יש אומרים, שחייב לברך {{הערה| יחוה דעת ח"ד סי' יד; }}; יש אומרים שפטור {{הערה| שו"ת שדה הארץ ח"ג חאו"ח סי' ז וסי' י; עיקרי דינים או"ח סי' ו אות כד; אורחות חיים {{טור ושולחן ערוך|אורח חיים|ריט|י}}; }}; ויש אומרים, שיברך בלא שם ומלכות {{הערה| בן איש חי שנה א, פר' עקב סק"ו; }}.  
  
ח. ברכת אשר יצר
+
חש בעיניו ונותח, יברך לאחר שהבריא מהניתוח {{הערה| שו"ת ציץ אליעזר חי"ב סי' יח, ושם חכ"א סי' סד אות ז; }}.
  
החיוב _ חייב אדם לברך ברכת 'אשר יצר' בכל פעם שהוא יוצא מבית הכסא לעשיית צרכיו, בין שתן ובין צואה [258].
+
===כל ניתוח הוא בחזקת סכנה, ולכן מי שנרפא מניתוח כלשהו, אפילו כגון שבר מעיים {{הערה| הכוונה לתיקון בקע מפשעתי ((inquinal hernia; }}, או טחורים===
 +
חייב לברך {{הערה| שו"ת ציץ אליעזר שם; ילקוט יוסף ח"ג סי' ריט סכ"ד; הליכות שלמה ח"א פכ"ג סע' ב; שו"ת אז נדברו חי"ד סי' כה סק"ו; }}.
  
נוסח הברכה:
+
===מי שתרם איבר פנימי לשם השתלה בגופו של חולה מסוכן הצריך לאיבר זה===
"ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, אשר יצר את האדם [259] בחכמה [260], וברא בו נקבים נקבים [261] חלולים חלולים [262], גלוי וידוע לפני כסא כבודך [263], שאם יפתח אחד מהם [264], או יסתם אחד מהם [265], אי [266] אפשר להתקיים ולעמוד לפניך אפילו שעה אחת [267], ברוך אתה ה' רופא [חולי] [268] כל בשר [269] ומפליא לעשות" [270].
+
יש אומרים, שלא יברך ברכת הגומל לאחר שהבריא מהניתוח, ועל כל פנים בלא שם ומלכות {{הערה| שו"ת ציץ אליעזר ח"י סי' כה פכ"ג. וטעמו שהכניס עצמו ברצונו למצב הסכנה, ולא עוד אלא שיצא ממנו בחסרון איבר. וכן פסק הרב פ.ב. טולידאנו, ברקאי, ג, תשמ"ו, עמ' 36-23; }}; ויש מי שכתב, שצריך לברך {{הערה|"שגם אם הביא על עצמו מחלה ונרפא, חייב לברך" (הגר"ש ישראלי, ברקאי,  שם. וראה בשו"ת שדה הארץ ח"ג סי' ז, ובילקוט יוסף ח"ג סי' ריט סקכ"ז);  }}.
 +
 
 +
מי שהבריא מהתקף לב, התקף של אבני כליות, או אבני מרה, יברך ברכת הגומל בכל פעם שניצול מההתקף והבריא ממנו, אף שעלול לחזור ולקבל עוד התקפים {{הערה| שו"ת הרשב"א ח"ז סי' לח; תורת חיים לר"ח קנייבסקי עמ' יד; שו"ת ציץ אליעזר חי"ב סי' יח; שו"ת אור לציון ח"ב פי"ד סמ"ד, בהערות; ילקוט יוסף ח"ג סי' ריט סכ; }}. ואם לא נתרפא לגמרי בין ההתקפים, יברך דווקא אחר שיתרפא {{הערה| שו"ת אהל יוסף סי' א; }}.
 +
 
 +
מי שנרפא ממחלה אחת ולאהספיק לברך עד שנכנס למחלה אחרת, אין לברך ברכת הגומל אלא אחרי שנרפא מהמחלה השניה {{הערה| העמק שאלה, שאילתא כו סק"ב; }}.
 +
 
 +
חולה לב שעבר צינתור, אפילו אם לא הרחיבו את כלי הדם על ידי בלון, מברך ברכת הגומל {{הערה| הליכות שלמה ח"א פכ"ג סע' ב; }}.
 +
 
 +
חולה נפש שנתרפא, אף שקיים חשש סביר שיחזור להתקפיו, יברך לאחר שהבריא מההתקף {{הערה| שו"ת ציץ אליעזר חי"ב סי' יח, ושם, חט"ו סי' לב אות ה; שו"ת אור לציון שם; }}. דין זה נכון בוודאי בחולה נפש שמצבו מוגדר כחולה שיש בו סכנה, ויש מי שכתב שגם במצבי נוירוזה יש מקום לברך אחרי שהחלים {{הערה| מ. ספירו, ספר אסיא, ב, תשמ"א, עמ' 265-263; הנ"ל, ספר אסיא, ד, עמ' 287. וראה ע' שוטה, ברקע הרפואי; }}.
 +
 
 +
===נעקץ על ידי עקרב, אם לא חלה כלל אלא שחש יסורי העקיצה, לא יברך; ואם חלה מחמת העקיצה===
 +
יברך {{הערה| שו"ת שואל ונשאל ח"ב סי' מט. וראה שו"ת ויאמר בועז ח"ג סי' יד; }}.
 +
 
 +
===נרפא אך נעשה טריפה===
 +
מי נרפא מחוליו על ידי תרופות או ניתוחים וכיו"ב, אלא שנעשה טריפה בגלל הטיפולים _ יש אומרים, שיברך בלא שם ומלכות {{הערה| פתח הדביר סי' ריט סק"ג, הובא בשד"ח, מערכת {{בבלי|ברכות|סי|יב|ללא=שם}}; }}; ויש אומרים, שיברך ברכה מלאה {{הערה| תורת חיים לר' חיים קנייבסקי עמ' יח; ילקוט יוסף ח"ג סי' ריט סכ"ט; שו"ת ציץ אליעזר ח"י סי' כה פכ"ז אות ג, עיי"ש טעמו; }}.
 +
 
 +
===חלה בספינה על הים===
 +
מי שחלה בהיותו על ספינה בים, ואחר כך הבריא ועלה מן הים _ יש מי שכתב, שיברך פעם אחת על שתי ההודאות {{הערה| שו"ת פרי הארץ סי' ז. וראה בעיקרי הד"ט או"ח סי' יד אות א, ושו"ת באר משה, ח"ב סי' י בהערה. וראה באריכות בשו"ת ציץ אליעזר חי"ח סי' כב סק"א; }}; ויש מי שכתב, שיש לברך שתי ברכות נפרדות על שתי הודיות שונות {{הערה| אגרות הראי"ה ח"ב איג' תשג; }}.
 +
 
 +
===מבוגר שנימול===
 +
יהודי מבוגר שלא נימול בילדותו, ונימול בעת בגרותו, צריך לברך ברכת הגומל לאחר שנרפא מהמילה {{הערה| הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו בנשמת אברהם ח"ד חאו"ח סי' ריט סק"ד, ובהליכות שלמה ח"א פכ"ג סע' ג; שו"ת ציץ אליעזר חי"ט סי' נג סק"ב; }}; אבל גוי שהתגייר ונימול לא יברך, כי בעת הסכנה היה עדיין בגויותו {{הערה| הגרש"ז אויערבאך, שם; }}.
  
מובא בשם האר"י, שיש מ"ה תיבות בברכה זו, כמניין א'ד'ם'.
+
===ברכת הגומל במאבד עצמו לדעת===
 +
{{ערך מורחב|ערך=[[אבוד עצמו לדעת]]}}
  
שיעורים _ אין שיעור להטלת מים, וצריך לברך אפילו אם הטיל טיפת שתן אחת [271].  
+
==ברכת אשר יצר==
 +
===החיוב===
 +
חייב אדם לברך ברכת {{ציטוטון|אשר יצר}} בכל פעם שהוא יוצא מבית הכסא לעשיית צרכיו, בין שתן ובין צואה {{הערה| {{בבלי|ברכות|ס|ב|ללא=שם}}; {{רמב"ם||תפילה|ז|ה}}; {{טור ושולחן ערוך|אורח חיים|ז|א}}. יש לציין, כי הטור והשו"ע יצאו מדרכם, וטרחו לפרש באריכות את הברכה הזו, וכן נהגו מפרשים רבים; }}.
  
עיתוי הברכה _ צריך לברך ברכת 'אשר יצר' סמוך ככל האפשר לאחר עשיית צרכיו [272], ואפילו לאחר ברכת 'המפיל' יאמר ברכת 'אשר יצר', ולא יסמוך על הברכה שעתיד לומר בבקר [273]. ומכל מקום אם לא בירך מיד, יברך גם לאחר זמן גדול [274], אך היינו דווקא כל זמן שזוכר ומרגיש את חיוביו הקודמים, ולא לאחר זמן ארוך מאד [275], ויש מי שכתבו שיכול לברך עד חצי שעה או עד ע"ב רגעים [276]. ואם לא בירך ברכת 'אשר יצר' עד שרוצה להטיל מים פעם שנית _ יש אומרים, שקודם יברך 'אשר יצר' על הפעם הראשונה, ואחר כך יטיל מימיו בשנית; ויש אומרים, שאם נזכר שלא בירך על ההטלה הראשונה עד שהרגיש צורך להטיל מים פעם שנית, שוב לא יברך [277]. ואם לא ברך 'אשר יצר', ואחר כך הטיל שוב מימיו _ יש אומרים, שיברך פעמיים אשר יצר [278]; ויש אומרים, שברכה אחת עולה על כל הפעמים הקודמות [279], ויש להקל כשיטה זו בספק ברכות [280].
+
נוסח הברכה:
  
עמידה _ יש מי שכתב, שצריך לברך ברכת 'אשר יצר' בעמידה ולא בישיבה [281].  
+
"ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, אשר יצר את האדם {{הערה|"'אשר יצר את האדם בצלמו' ({{בבלי|כתובות|ח|א|ללא=שם}}), ובברכה של הרואה קברי ישראל _ {{ציטוטון|אשר יצר אתכם בדין}} ({{בבלי|ברכות|נח|ב|ללא=שם}}). וראה מאמרו של ב. גזונדהייט, אסיא, סג-סד, תשנ"ט, עמ' 124 ואילך" (נוסח זה מקורו בפסוק ב{{תנ"ך|בראשית|ב|ח|קצר=כן}}, והוא כלול גם בברכת הנישואין);  }} בחכמה {{הערה| עניין החכמה בברכה זו נתפרש בכמה אופנים: שבריאת האדם היא בחכמה נפלאה ({{שולחן ערוך|אורח חיים|ו|א}}); הקב"ה ברא את האדם בחכמה, שהתקין מזונותיו ואחר כך בראו ({{מפרש|תוס'|ברכות|ס|ב|אשר|ללא=שם}}; שו"ע שם); הקב"ה יצר את מנגנוני העיכול בחכמה רבה, שמכיל כוח המקבל, היינו המנגנון לרקבל את המזון, כוח המעכל, היינו המנגנון שמפרקו ומרכיבו לצרכי הגוף, וכוח הדוחה, היינו שמוציא החוצה את הפסולת (לבוש, {{טור ושולחן ערוך|אורח חיים|ו|}}); בחכמה קאי על האדם, שנתן לו הקב"ה חכמה בבריאתו, לא כן שאר בעלי חיים שלא נתן להם חכמה (מהרש"א ברכות שם); חי"ת כ"ף מ"מ ה"י בגימטריא תרי"ג, פירוש יצר את האדם לכבודו לקיים תרי"ג מצוות (ענף יוסף על עין יעקב, ברכות שם); }}, וברא בו נקבים נקבים {{הערה| נקבים וחלולים הוא על פי הפסוק ב{{תנ"ך|יחזקאל|כח|יב|קצר=כן}}. וראה בתירגום יונתן בן עוזיאל שם; }} חלולים חלולים {{הערה|"תנחומא שמיני ח" (חלולים-חלולים בגימטריא רמ"ח, כנגד רמ"ח איברי האדם); "אמרי נועם להגר"א. פירוש: {{ציטוטון|נקבים}} רבים, כגון פה, וחוטם ופי הטבעת, {{ציטוטון|חלולים}}, איברים כמו לב, וכרס ומעיים (שו"ע שם)" ({{שולחן ערוך|אורח חיים|ו}}, ולרמוז שלכל איבר יש חלל);  }}, גלוי וידוע לפני כסא כבודך {{הערה|"אבודרהם" ('ולא אמר לפניך כמו שרגיל לומר בשאר מקומות, לפי שהוא רומז כי מקום הנפשות הוא לפני כסא כבודו'); "מנחת אליהו להגר"א עמ' א. וראה עוד פירושים על כך _ שו"ת לקט הקמח החדש סי' עו סקי"ד" ('מה שמזכירים כאן כסא הכבוד בברכת עשיית צרכיו הוא לאפוקי מדעת האומרים שהקב"ה אי אפשר שישגיח על עולם שפל, לכך אנו אומרים, שאפילו לפני כסא הכבוד שאפילו המלאכים הגבוהים עומדים כמה רבי רבבות פרסאות, אפילו משם הוא משגיח על {{תנ"ך|דברים|שפלים|כאלה|קצר=כן}});  הרב מ.מ. כשר, נועם, כד, עמ' נז ואילך; ב. גזונדהייט, אסיא, סג-סד, תשנ"ט, עמ' 124 ואילך; }}, שאם יפתח אחד מהם {{הערה| כך היא הגירסא שלנו, וברש"י, רי"ף, רא"ש, אבל גירסת הרמב"ם והמחבר היא קודם {{ציטוטון|שאם יסתם}} ואחר כך {{ציטוטון|או יפתח}} ({{משנה ברורה||ו|ב}}); }}, או יסתם אחד מהם {{הערה|"כלומר, שבנקבים יש נקב אחד שהוא הפה, שכשהוא במעי אמו הוא סתום, וכשיוצא לאוויר העולם הוא נפתח, ואם כשיוצא לאוויר העולם היה נשאר סתום, לא היה אפשר להתקיים" ('יסתם'); "האיברים החלולים אם היה נפתח אחד מהם, לא היה אפשר להתקיים (שו"ע שם. וראה שם עוד פירושים)" ('או יפתח');  }}, אי {{הערה| ראה מ"ב סי' ו סק"ד אם לומר {{ציטוטון|אי}} בצירי או בחיריק; }} אפשר להתקיים ולעמוד לפניך אפילו שעה אחת {{הערה|"אבודרהם, בשם מהר"ם מרוטנברג" (הגירסא הכוללת את המילים {{ציטוטון|אפילו שעה אחת}} מצויה בכמה כתבי-יד של התלמוד, וחלק מהגאונים והראשונים מביאים אותה, וכן היא גירסת האר"י ו{{טור ושולחן ערוך|אורח חיים|ו|א}}. הטור סי' ו נתן טעם לכך {{ציטוטון|כדאיתא במס}} נידה כל זמן שתינוק במעי אמו, טבורו פתוח ופיו סתום, יצא לאוויר העולם נפתח הסתום ונסתם הפתוח, שאלמלא כן אי אפשר לעמוד'. וראה {{משנה ברורה||שם|ג}}. אך יש החולקים על גירסא זו, שהרי סותם את פיו הרבה שעות ויכול לחיות);  שו"ת תשב"ץ קטן סי' רטז. וגם בסידורו של רב סעדיה גאון אין מילים אלו. ובמ"ב סי' ו סק"ג כתב שכך הוא מנהגנו. להלכה מופיעות שתי השיטות, וכתב הב"ח {{טור ושולחן ערוך|אורח חיים|ו|}}, שכל אחד ינהג כמנהג מקומו ואבותיו. וראה עוד בנידון בשו"ת מהרש"ם ח"א סי' יא; ב. גזונדהייט, אסיא, שם; }}, ברוך אתה ה' רופא [חולי] {{הערה| ראה מ"ב סי' ו סק"ה בשיטות הפוסקים אם לומר מילה זו אם לאו; }} כל בשר {{הערה| על פי הפסוק ב{{תנ"ך|משלי|ד|כ|כא|קצר=כן}}. ופירושו על שם הנקבים שברא בו להוציא פסולת מאכלו, כי אם יתעפש בבטן ימות, והוצאתו היא רפואה (שו"ע שם); }} ומפליא לעשות" {{הערה| על פי הפסוק ב{{תנ"ך|שופטים|יג|יט|קצר=כן}}, והפסוק ב{{תנ"ך|תהלים|קלט|יד|קצר=כן}}. לשון הפליאה כאן מפורשת בכמה אופנים: {{ציטוטון|על שם שבורר הקב"ה בו טוב המאכל ודוחה הפסולת (אבודרהם; שו"ע שם), או שהקב"ה צר את העובר במעי אמו}} (אבודרהם); {{ציטוטון|כנגד שהגוף חלול כמו נאד, ונאד הזה אם יש בו נקב אין הרוח עומד בתוכו, והקב"ה ברא האדם בחכמה וברא בו נקבים נקבים הרבה, ואף על פי כן הרוח בתוכו כל ימי חייו, וזו היא פליאה}} (רש"י {{בבלי|ברכות|ס|ב|ללא=שם}}; תוס' שם ד"ה מפליא, בשם מדרש רבה; שו"ע שם);  {{ציטוטון|מפליא לעשות קאי על הנשמה שנתן באדם, וזו היא פליאה גדולה שיתקיים דבר רוחני והוא מן העליונים בדבר גשמי בגוף האדם שהוא מן התחתונים, ואי אפשר לנשמה לעשות פעולתו להשכיל במושכלות בעוד שהאדם חולה בעל מום באחד מאיבריו, כי כאב גופו מטרידו מלעשות פעולתו, ועל כן אמר }}רופא כל בשר' ועל ידי זה {{ציטוטון|מפליא לעשות}}, שהנשמה נקשרת בגוף, ועל כן תקנו לומר מיד אחר ברכה זו ברכת {{ציטוטון|אלקי נשמה}} ({{טור/נושאי כלים|דרכי משה|אורח חיים|ו||ללא=שם}}. וראה גם {{טור/נושאי כלים|רמ"א|אורח חיים|ו|א|ללא=שם}}; {{משנה ברורה||שם|ו}}). וראה ברכות ס ב על השילוב של {{ציטוטון|רופא כל בשר ומפליא לעשות}}; }}.
 +
 
 +
מובא בשם האר"י, שיש מ"ה תיבות בברכה זו, כמניין א'ד'ם'.
  
נטילת ידיים _ במהלך היממה, כאשר מברך ברכת 'אשר יצר' על עשיית צרכיו, לא מברך ברכת על נטילת ידיים [282], ואפילו היו ידיו מלוכלכות ששפשף בהן [283]. יש מי שכתב, שאם הטיל מים ולא שפשף ולא נגע, יכול לברך ברכת 'אשר יצר' גם בלא נטילת ידיים, אלא אם כן רוצה להתפלל או לעסוק בדברים שבקדושה; ויש אומרים, שבכל מקרה צריך ליטול ידיים [284].
+
===שיעורים===
 +
אין שיעור להטלת מים, וצריך לברך אפילו אם הטיל טיפת שתן אחת {{הערה| שו"ת הרא"ש כלל ד; הגהות מיימוניות {{רמב"ם||שביתת העשור|פ|"ג}}; {{טור ושולחן ערוך|אורח חיים|ז|ד}}; }}.  
  
ברכה אחרונה _ מי שאכל דבר שחייב בברכה אחרונה ושכח לברך, והטיל מימיו ונזכר קודם שבא לברך ברכת 'אשר יצר', יברך קודם 'אשר יצר', ואחר כך ברכה אחרונה [285].  
+
===עיתוי הברכה===
 +
צריך לברך ברכת {{ציטוטון|אשר יצר}} סמוך ככל האפשר לאחר עשיית צרכיו {{הערה| {{משנה ברורה||ז|ב}}; }}, ואפילו לאחר ברכת {{ציטוטון|המפיל}} יאמר ברכת {{ציטוטון|אשר יצר}}, ולא יסמוך על הברכה שעתיד לומר בבקר {{הערה| הליכות שלמה ח"א פ"כ הע' מד. וראה {{משנה ברורה||ד|ג}}; }}. ומכל מקום אם לא בירך מיד, יברך גם לאחר זמן גדול {{הערה| {{משנה ברורה||ז|א}}; }}, אך היינו דווקא כל זמן שזוכר ומרגיש את חיוביו הקודמים, ולא לאחר זמן ארוך מאד {{הערה| הליכות שלמה שם סכ"ט; }}, ויש מי שכתבו שיכול לברך עד חצי שעה או עד ע"ב רגעים {{הערה| ראה בנידון בס' יחוה דעת ח"ד סי ה, ובשו"ת יביע אומר ח"ט סי' ג אות א; שו"ת רבבות אפרים ח"ח סי' ב; }}. ואם לא בירך ברכת {{ציטוטון|אשר יצר}} עד שרוצה להטיל מים פעם שנית _ יש אומרים, שקודם יברך {{ציטוטון|אשר יצר}} על הפעם הראשונה, ואחר כך יטיל מימיו בשנית; ויש אומרים, שאם נזכר שלא בירך על ההטלה הראשונה עד שהרגיש צורך להטיל מים פעם שנית, שוב לא יברך {{הערה| ראה שיטות הפוסקים ב{{משנה ברורה||ז|א}}; }}. ואם לא ברך {{ציטוטון|אשר יצר}}, ואחר כך הטיל שוב מימיו _ יש אומרים, שיברך פעמיים אשר יצר {{הערה| הגהות מיימוניות {{רמב"ם||שביתת עשור|פ|"ג}}; {{שולחן ערוך|אורח חיים|ז|ג}}; }}; ויש אומרים, שברכה אחת עולה על כל הפעמים הקודמות {{הערה| {{משנה ברורה||ז|ג}}, בשם אחרונים; }}, ויש להקל כשיטה זו בספק ברכות {{הערה| מ"ב שם; }}.  
  
באמצע התפילה _ מי שנפנה לנקביו באמצע התפילה _ יש מי שכתב, שלא יברך כלל ברכת 'אשר יצר', כי יוצא ידי חובת ברכה זו בתפילת 'רפאנו' [286]; ויש מי שכתבו, שיברך ברכת 'אשר יצר' אחרי גמר התפילה, כי ברכה זו נתקנה למצבים שהם בדרך הטבע, ולכל באי עולם גם כשהם בריאים, בעוד שברכת 'רפאנו' היא ברכה מיוחדת לעם ישראל ולמצב של מחלה, ולפיכך הן שתי ברכות שונות [287].
+
===עמידה===
 +
יש מי שכתב, שצריך לברך ברכת {{ציטוטון|אשר יצר}} בעמידה ולא בישיבה {{הערה| ראה הליכות שלמה ח"א פ"כ הע' 104; }}.  
  
אם לא הרגיש צורך לנקביו כלל, אלא שהטיל מים כדי שלא יצטרך לכך לאחר זמן, וכגון שעומד לצאת לדרך, בכל זאת מברך ברכת 'אשר יצר' [288].  
+
===נטילת ידיים===
 +
במהלך היממה, כאשר מברך ברכת {{ציטוטון|אשר יצר}} על עשיית צרכיו, לא מברך ברכת על נטילת ידיים {{הערה| {{טור ושולחן ערוך|אורח חיים|ז|א}}; }}, ואפילו היו ידיו מלוכלכות ששפשף בהן {{הערה| רמ"א שם; }}. יש מי שכתב, שאם הטיל מים ולא שפשף ולא נגע, יכול לברך ברכת {{ציטוטון|אשר יצר}} גם בלא נטילת ידיים, אלא אם כן רוצה להתפלל או לעסוק בדברים שבקדושה; ויש אומרים, שבכל מקרה צריך ליטול ידיים {{הערה| ראה ערוה"ש {{טור ושולחן ערוך|אורח חיים|תריג|ג}}. ונ"מ לעניין נטילת ידיים אחרי הטלת מים ביוהכ"פ, עיי"ש; }}.
  
שליחות _ יש מרבני דורנו שהסתפקו אם יכול אדם להוציא את חברו בברכת 'אשר יצר', והספק הוא אם זו ברכת השבח דווקא, או גם ברכת הנהנין [289].  
+
===ברכה אחרונה===
 +
מי שאכל דבר שחייב בברכה אחרונה ושכח לברך, והטיל מימיו ונזכר קודם שבא לברך ברכת {{ציטוטון|אשר יצר}}, יברך קודם {{ציטוטון|אשר יצר}}, ואחר כך ברכה אחרונה {{הערה| שו"ת רש"ל סי' צז; {{משנה ברורה||ז|ב}}; כף החיים ז א; }}.  
  
בדין ברכת 'אשר יצר' לחולה שיש לו צנתר בשלפוחית השתן _ ראה ערך חולה.  
+
===באמצע התפילה===
 +
מי שנפנה לנקביו באמצע התפילה _ יש מי שכתב, שלא יברך כלל ברכת {{ציטוטון|אשר יצר}}, כי יוצא ידי חובת ברכה זו בתפילת {{ציטוטון|רפאנו}} {{הערה| שו"ת בני לוי סי' ה; }}; ויש מי שכתבו, שיברך ברכת {{ציטוטון|אשר יצר}} אחרי גמר התפילה, כי ברכה זו נתקנה למצבים שהם בדרך הטבע, ולכל באי עולם גם כשהם בריאים, בעוד שברכת {{ציטוטון|רפאנו}} היא ברכה מיוחדת לעם ישראל ולמצב של מחלה, ולפיכך הן שתי ברכות שונות {{הערה| {{משנה ברורה||סו|ג}}; שו"ת נשמת חיים סי' י; שו"ת ציץ אליעזר חי"א סי' ד; יחוה דעת ח"ד סי' ה; }}.
  
ברכת 'אשר יצר' בחולים שונים במערכת העיכול והשתן _ ראה ערך חולה.
+
אם לא הרגיש צורך לנקביו כלל, אלא שהטיל מים כדי שלא יצטרך לכך לאחר זמן, וכגון שעומד לצאת לדרך, בכל זאת מברך ברכת {{ציטוטון|אשר יצר}} {{הערה| הליכות שלמה ח"א פ"כ סכ"ז. וראה בהע' מא שם; }}.  
  
בברכות השחר _ ברכת 'אשר יצר' נתקנה גם לאומרה בקביעות כחלק מברכות השחר. מקדימים לה ברכת 'על נטילת ידיים', ומיד לאחריה אומרים ברכת 'אלקי נשמה' [290]. כמו כן נהגו לסדר ברכת התורה מיד אחרי ברכת 'אשר יצר' [291].
+
===שליחות===
 +
יש מרבני דורנו שהסתפקו אם יכול אדם להוציא את חברו בברכת {{ציטוטון|אשר יצר}}, והספק הוא אם זו ברכת השבח דווקא, או גם ברכת הנהנין {{הערה| ראה הליכות שלמה ח"א פ"כ ס"ל; שו"ת רבבות אפרים ח"ח סי' פז אות ב; }}.  
  
ט. ברכת הרפואה לרופא
+
===בדין ברכת {{ציטוטון|אשר יצר}} לחולה שיש לו צנתר בשלפוחית השתן===
 +
{{ערך מורחב|ערך=[[חולה.]]}}
  
אף על פי שהריפוי היא מצווה [292], אין מברכים עליה, משום שמצות השבת אבדת גופו להסיר ולמנוע הסכנה היא באה, וכל מצווה שבאה להסיר סכנה, אין מברכים עליה [293]. כמו כן לא שייך לברך עובר לעשייתן, שאין להאריך בתפילה כשצריך לרפא, והזריז הרי זה משובח [294].
+
===ברכת {{ציטוטון|אשר יצר}} בחולים שונים במערכת העיכול והשתן===
 +
{{ערך מורחב|ערך=[[חולה]]}}
  
ניתן להוסיף עוד נימוקים לכך שלא תיקנו ברכה לרופא על מצות הריפוי:
+
===בברכות השחר===
 +
ברכת {{ציטוטון|אשר יצר}} נתקנה גם לאומרה בקביעות כחלק מברכות השחר. מקדימים לה ברכת {{ציטוטון|על נטילת ידיים}}, ומיד לאחריה אומרים ברכת {{ציטוטון|אלקי נשמה}} {{הערה| שו"ת הרא"ש כלל ד סי' א; ב"י ו{{טור/נושאי כלים|דרכי משה|אורח חיים|ו||ללא=שם}}; {{שולחן ערוך/נושאי כלים|ביאור הגר"א|אורח חיים|ד|סא|ללא=שם}}; }}. כמו כן נהגו לסדר ברכת התורה מיד אחרי ברכת {{ציטוטון|אשר יצר}} {{הערה| {{טור/נושאי כלים|רמ"א|אורח חיים|מו|ט|ללא=שם}}; }}.
  
מצווה שאין עשייתה גמר חיובה, אין מברכים על עשייתה, וברפואה פעמים רבות יש פעולות מתמשכות הנדרשות להשלמת הרפואה [295]; או מצווה שהיא בין אדם לחברו, אין מברכים עליה [296]; מצווה שאינה תלויה כולה ביד העושה אותה, מפני שאפשר שלא יתרצה בה חברו ותתבטל המצווה, אין מברכים עליה [297]; או מצווה שלעולם האדם חייב בהם, ואין עתים להיפטר מהם, אין מברכים עליה [298]; או שאין מברכים על מצוות שכליות [299].
+
==ברכת הרפואה לרופא==
 +
אף על פי שהריפוי היא מצווה {{הערה| ראה ע' רפואה, הע' 66 ואילך; }}, אין מברכים עליה, משום שמצות השבת אבדת גופו להסיר ולמנוע הסכנה היא באה, וכל מצווה שבאה להסיר סכנה, אין מברכים עליה {{הערה| על פי {{רמב"ם||ברכות|יא|ד}}; {{מפרש|תוס'|חולין|קה|א|מים|ללא=שם}};  הרשב"א, בתוה"א בית ו שער ה; הג"א על הרא"ש ברכות פ"א סי' א. וראה עוד בהעמק שאלה, שאילתא קמה סקי"ז; חיי אדם טו כד; {{שולחן ערוך/נושאי כלים|פרמ"ג|אורח חיים|קנז|במשבז|ללא=שם}}, ריש הפתיחה להל' נטילת ידים; }}. כמו כן לא שייך לברך עובר לעשייתן, שאין להאריך בתפילה כשצריך לרפא, והזריז הרי זה משובח {{הערה| הרב ש. היילפרין, ספר הרופאים, תרפ"ג, נדפס בספר אסיא, ב, עמ' 65; }}.
  
לא מצינו בחז"ל ובפוסקים חיוב ונוסח של תפילת הרופא, אך היו רופאים שחיברו תפילות כאלו _ ראה בכרך א, מבואות, א.
+
==ניתן להוסיף עוד נימוקים לכך שלא תיקנו ברכה לרופא על מצות הריפוי:==
 +
מצווה שאין עשייתה גמר חיובה, אין מברכים על עשייתה, וברפואה פעמים רבות יש פעולות מתמשכות הנדרשות להשלמת הרפואה {{הערה| על פי הכלל של הרמב"ם, {{בבלי|ברכות|יא|ח|ללא=שם}}, המבוסס על {{בבלי|מנחות|מב|ב|ללא=שם}}; }}; או מצווה שהיא בין אדם לחברו, אין מברכים עליה {{הערה| על פי הכלל של הרמב"ם שם ה"ב ובכס"מ; }}; מצווה שאינה תלויה כולה ביד העושה אותה, מפני שאפשר שלא יתרצה בה חברו ותתבטל המצווה, אין מברכים עליה {{הערה| על פי הכלל של הר"י בן פלט, הובא בשו"ת הרשב"א ח"א סי' יח וסי' רנד; }}; או מצווה שלעולם האדם חייב בהם, ואין עתים להיפטר מהם, אין מברכים עליה {{הערה| על פי הכלל שקבע באור זרוע ח"א סי' קמ; }}; או שאין מברכים על מצוות שכליות {{הערה| על פי הכלל שקבע רבנו בחיי בכד הקמח אות ציצית.}}.
  
מקורות והערות
+
===לא מצינו בחז"ל ובפוסקים חיוב ונוסח של תפילת הרופא, אך היו רופאים שחיברו תפילות כאלו===
 +
ראה בכרך א, מבואות, א.
  
[1] ט"ז יו"ד סי' שלו סק"א; [2] מנורת המאור (אלנקוה) ח"ב עמ' 132; מנורת המאור (אבוהב) ח"א נר ג; [3] ראה ע"ז נה א. וראה תוס' ר"ה טז א ד"ה כמאן, והגהות היעב"ץ לר"ה שם; תוס' שבת בעניין כתונת הפסים; תוס' סנהדרין כ א ד"ה ששהא; רמב"ם וראב"ד תשובה ה ה; [4] מדרש, הובא בתו"ש במדבר פי"ב אות קלו; [5] ראה הרפואה והיהדות, עמ' 47-39. וראה ע"ע רופא; רפואה; [6] בראשית כ יז; [7] בראשית כה כא; [8] במדבר יב יג; [9] שמו"א א י; [10] תהלים ו ג; תהלים ל ג; [11] מל"א יז כא; [12] מל"ב ד לג; [13] מל"ב כ ה; [14] ירמיהו יז יד; [15] שבת לב א; רמב"ן תורת האדם, שער המיחוש; טור יו"ד סי' שלה; [16] ברכות ס ב. וראה ע' שנה, הע' 136 ואילך; [17] ברכות יז א. וראה יומא פז ב; [18] ר"ה יח א; [19] ב"ק צב א; [20] ב"ר נג יט, וכפי גירסת רש"י בראשית כא יז. וראה בתו"ש בראשית פכ"א אות צב; [21] ע"ז ח א. וראה להלן הע' 57 ואילך; [22] תנחומא, מקץ ו. וראה ע' זקן, הע' 189 ואילך; [23] ב"ב קטז א, וראה מאירי ונ"י שם; דרכי משה יו"ד שלח ב; רמ"א או"ח קיט י, ויו"ד שלה י; שו"ת חיים ביד סי' לד. וראה עוד רמב"ן שמות יח טו. וראה באריכות בנידון בשו"ת אגרות משה חיו"ד ח"ד סי' נא; הליכות שלמה ח"א פ"ח הע' 60; [24] ר' חנינא בן דוסא, משנה וברייתא ברכות לד ב. וראה עוד רמב"ן עה"ת שמות יח טו. וראה בשו"ת ציץ אליעזר ח"ה קונ' רמת רחל סי' יז, מספר יפה ללב; [25] עירובין כט ב _ מעשה ר' חנינא; מדרש רבה דברים ח ד _ מעשה ר' אליעזר בן יעקב; [26] רבנו בחיי, בראשית כה כא; [27] ע"ז ח א; [28] מגילה יז ב; ירושלמי ברכות ב ד; שה"ש רבה ז ה; טור או"ח סי' קטז. וראה במהרש"א ח"א, וברש"ש מגילה שם. והגריעב"ץ בסדור בית יעקב הוסיף, שכשריפא רפאל את אברהם אמרו רופא חולים; [29] הושע יד ה _ הריב"א, הובא באבודרהם סדר שחרית של חול ופירושה; [30] שמו"א ב ח _ בה"ג, הובא באבודרהם שם; [31] אבודרהם שם; [32] בראשית פרק יז; [33] שמות טו כו; [34] משלי ד כב. כל זה בטור או"ח סי' קטז; [35] אבודרהם שם. וראה ירושלמי ברכות ב ד, שכנראה היה לו נוסח אחר המתחיל ב"רפא חליינו"; [36] רבנו סעדיה גאון, הובא בסדור הגאונים והמקובלים והחסידים, ספר שני, ח"ג; [37] וראה בתפלה לדוד לאדר"ת, הובא בסוף סידור עולת ראיה, שהביא מירושלמי ברכות ד א, מחלוקת אם עדיף להרבות בתפילה על חולה או דווקא לקצר בתפילה, ומשמע שם שיש להבדיל בין יחיד לציבור, עיי"ש; [38] כן גרסו במחזור ויטרי, בסדר תפלות של הרמב"ם, ובסדור תכלאל כמנהג יהודי תימן. אך בסדר רב עמרם גאון, ובכל נוסחאות הסידורים בימינו של האשכנזים ועדות המזרח לא גורסים תיבה זו. ובשו"ת רש"ל סי' סד כתב, שאין להוסיף "אלקינו", אלא כלשון הכתוב בירמיהו, וכן פסקו ברב שו"ע או"ח סי' קטז, ובמ"ב סי' קטז סק"א. ומה שמדגישים בברכה זו רפאנו "ה'" ונרפא, מה שאין כן בשאר הברכות שלא אומרים ראה ה' בעניינו או ברך ה' עלינו וכו', כתב הרב ש. פינקוס בקובץ עם התורה מהדו"ד חוב' י, תשס"ג, עמ' סה ואילך, שבא להדגיש שגם כאשר רשות הרופא בשר ודם לרפא נגמרה, ואין לו ידע רפואי, עדיין מבקשים אנו שהקב"ה ירפא, שאין אצלו כל מגבלה; [39] מספר הסברים ניתנו לכפל הלשון 'רפאנו… ונרפא' _ יש סוג רפואות שנמסרו ע"י שליחים, ויש סוג רפואות שהקב"ה בעצמו כביכול מרפא (זוהר חדש פ' בלק דנ"ד ע"ב); רפואת ה' היא עולמית ולא חוזרת, ולכן ברגע שירפא ה' נרפא, ולא נצטרך לחזור על הרפואה (ברוך שאמר מבעל התו"ת על התפילות); מתפללים אנו שנסכים לקבל את הרפואה, כי יש אנשים שאינם רוצים כלל להירפא (ר"א בן הגר"א); רפואת ה' היא מיידית, ומיד נרפא ללא שהיות (פי' מבעל החפץ חיים בס' הח"ח _ חייו ופעלו); נוסח דומה ל"השיבנו ה' אליך ונשובה", והפירוש שיהיה הקב"ה המתחיל, ואחר כך נהיה אנחנו המסיימים והמתגברים (עץ יוסף בסדור אוצר התפילות); [40] מקור הנוסח בירמיה יז יד, אלא ששם נכתב בלשון יחיד. ואע"פ שכתב הנכתב ליחיד אין מכנים אותו לרבים (תוספתא מגילה ג כא; רי"ף סופ"ד דמגילה), נאמרו על כך מספר תירוצים: דווקא כשמתרגם או קורא הפסוק אינו רשאי לשנות מיחיד לרבים ולהיפך, אבל פסוק של תפילה שאין כוונת הציבור לקרותם אלא להתחנן דרך תפילה רשאים לשנות לפי צורך השעה ולפי עניין תפילתם (טור או"ח סי' קטז, ואבודרהם סדר שחרית של חול ופירושה, בשם הרמ"ה, וראה בב"י וב"ח שם; המחבר או"ח קטז א); או דווקא כשקורא כל המזמור או על העניין כסדר אז אסור לשנות, אבל כשמתפלל ואומר פסוקים מפוזרים, אין להקפיד על שינוי מיחיד לרבים ולהיפך (טור שם, ואבודרהם שם, בשם הר' יונה והרא"ש; רמ"א או"ח קטז א); או שצריך אדם לבקש צרכיו בלשון רבים, וכן כל שמונה עשרה ברכות בלשון רבים (ס' חסידים הוצאת מק"נ סוסי' שסא, הביא מגמ' ברכות ל א); [41] כך היא הגירסה ברוב הסידורים, פרט לסדר רב עמרם גאון ונוסח התכלאל, שלא גורסים כלל תיבות אלו; [42] נוסח רב עמרם גאון; [43] סדר תפילות של הרמב"ם, ונוסח תכלאל; [44] נוסח מחזור ויטרי; [45] אבודרהם. והסביר שם: "והעלה רפואה שלמה לכל תחלואינו" _ על שם 'הרופא לכל תחלואיכי' (תהלים קג ג); "ולכל מכאובנו" _ על שם 'כי הוא יכאיב ויחבוש' (איוב ה יח); [46] כמנהג עדות המזרח, כמנהג נוסח ספרד של האשכנזים, אשר מוסיפים עוד: רפואה שלמה לכל מכותינו; [47] שערי תשובה או"ח סי' קטז, בשם ס' נאות יעקב; [48] כפי נוסח האשכנזים, הן נוסח ספרד והן נוסח אשכנז, אך כל הסידורים הקדמונים והעדות האחרות לא גורסים זאת, וכן כתב בא"ר סי' קטז, ובשלמי צבור למהרי"ט אלגאזי, שלא לגרוס תיבה זו, וצ"ע למה הוסיפו זאת; [49] סידור רב עמרם גאון, סידור תכלאל; [50] סדר התפילות של הרמב"ם; [51] נוסח הריקאנטי, ונוסח עדות המזרח; [52] מחזור ויטרי, אבודרהם, נוסח האשכנזים, הן ספרד והן אשכנז. ומספר הסברים נאמרו על תיבות אלו: "רופא נאמן ורחמן" _ על שם 'כי אני ה' רופאך' (שמות טו כו _ אבודהם), או כנגד 'וחלים רעים ונאמנים' (דברים כח נט _ עץ יוסף; אבודרהם), או כנגד יסורים וחוליים רעים (ברכות, יז א). "רחמן" _ רפואת הקב"ה היא ברחמנות, בניגוד לרפואת רופא בשר ודם, שלעתים משתמש באמצעים קשים ומרים לצורך הרפואה (אחרית לשלום, בסידור אוצר התפילות). וראה עוד בתו"ת שמות פט"ו אות יז, על השילוב של התארים 'נאמן ורחמן'; [53] צריך לומר בצירי תחת הלמ"ד _ מ"ב סי' קטז סק"א; [54] הטעם שסיום הברכה היא רופא חולי עמו ישראל, אע"פ שהקב"ה הוא רופא כל בשר, וכפי הנוסח בברכת אשר יצר, כי ברכת אשר יצר היא כללית ועל פי דרכי הטבע, ולכן שייך לומר רופא כל בשר, אבל את ברכת רפאנו תיקנו חז"ל לחולי ישראל דווקא, על המעלה המיוחדת שלהם שהיא מחוץ לדרכי הטבע _ כן ביאר הגר"י אייבשיץ, הובאו דבריו בס' הליכות שלמה ח"א פ"ח סקי"ט. ולפי גמ' שבת יב ב, צריך לכלול החולה בתוך שאר חולי ישראל. וראה בסידור הגאונים והמקובלים והחסידים ספר שני ח"ג, פירושים על הברכה על פי הסוד. וראה עוד בס' קריינא דאיגרתא, עמ' קו-קז; שו"ת דבר יהושע ח"ג חיו"ד סוסי' כג; [55] הליכות שלמה ח"א פ"ח סע' טו; [56] הגריעב"ץ בסדור בית יעקב. וראה בס' חסידים הוצאת מק"נ סי' תעה; [57] הגריעב"ץ בסדור בית יעקב; [58] מ"ב סי' קיט סק"א, בשם הפמ"ג; [59] נוסח הגריעב"ץ בסידורו; [60] מ"ב סי' קטז סק"ג; [61] על פי זוהר פ"ד עמ' א, פר' לך לך. וראה עוד בשו"ת דעת כהן סוסי' קלב; במראה הבזק ח"ד סי' יא; [62] שו"ת מהר"ם שיק חאו"ח סי' כו; [63] שו"ת ציץ אליעזר ח"ה קונט' רמת רחל סי' יח. וע"ע בשו"ת נחלת שבעה סי' פ; שו"ת אבני צדק חאו"ח סי' יד; [64] רמב"ם תפילה ו ג; טושו"ע או"ח קיט א; היעב"ץ בסידורו; מ"ב שם; ברכ"י סי' קיט; וכן מפורש בחי' הר"ן ע"ז ח א: "ואם יש לו חולה תוך ביתו אומרה בברכת רפאנו, פירוש שאינו רשאי להמתין עד שומע תפלה, ומיהו אם לא הזכיר עד שומע תפלה מזכיר שם"; [65] הליכות שלמה ח"א פ"ח סע' טז. וראה שם בהע' 60, על הנהגתו של הגרש"ז אויערבאך ביחס לתפילה על חולים; [66] שו"ת מהר"י מלכו סי' קט; כף החיים או"ח סי' קיט סק"א. ובס' חסידים סי' קנח: "אם יש לך חולי אל תשים לבך לכוין רק בברכת החולים"; [67] שו"ת אור לציון ח"ב פ"ז סל"ג. ודייק כן מדברי הב"י או"ח סי' קיט, ורבנו יונה שהובא בב"י שם; [68] הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו בנשמת אברהם ח"ה חאו"ח סי' קטז סק"א. וראה ט"ז או"ח סי' קלא סקט"ו; [69] יש אומרים שבשבת יאמר "יברך" ולא "ירפא", מפני שזו תחינה ואין לאומרה בשבת _ דעת קדושים ב"פנינים יקרים" שבסוף הספר, אות סט; [70] בדרכי חיים ושלום סי' רכ, מביא שבעל המנחת אלעזר הקפיד שלא יזכירו 'החולה', וראה טעמו שם; [71] בתפילה עבור חולה מתפללים בשם אמו, והוא על פי הזוהר פר' לך לך על הפסוק בתהילים 'והושיעה לבן אמתך', שהאם היא וודאית ולא האב. והרש"ל שבת סו ב כתב, שבני אדם מכירים את האשה שהיא אם הוולד יותר מאביו. וראה שו"ת אז נדברו חי"ד סי' כד. ואם הוא או היא מאומצים, ולא ידוע שם האם _ כתב בשו"ת קובץ תשובות ח"ג סי' יז, שלא שייך להזכיר את שם האם-המאמצת, ולכן יזכירו בשם בן או בת אברהם; [72] הלשון "מן השמים" קצת קשה, שהרי הכל בא מן השמים, וראה מה שכתב בפי' ברוך שאמר על התפילות מבעל התו"ת; [73] ולכאורה תמוה נוסח זה, שהרי רמ"ח האיברים הם רק אלו שיש בהם בשר גידים ועצמות, ולעניין שמטמאים באהל בכלשהו _ משנה אהלות, א ח, ולכן לא נמנו איברים אחרים כמו כליות, כבד, לב וכיוצ"ב, אבל לעניין רפואה בוודאי יש לכלול גם איברים אלו, ואם כן הם יותר מרמ"ח, וצ"ע. וראה מה שכתב הגר"ש ואזנר בנידון, בראש כרך ג של המהדורה הראשונה של האנציקלופדיה ההלכתית-רפואית, עמ' כב שאלה ט, ומה שקשה על דבריו, עיי"ש. וראה באריכות על מושג 'רמ"ח איברים' במאמר ר. קיפרווסר, בד"ד, 8, תשנ"ט, עמ' 29 ואילך; [74] ראה בשו"ת האלף לך שלמה סי' קכ, שהסתפק בנוסח לאשה, ובשו"ת אגרות משה חאו"ח ח"ד סי' סז תיקן את הנוסח של המי שברך ליולדת. וראה בספר הלכות נשים לאאמו"ר פ"א הע' 4, שהעיר שכבר קדמו הדעת קדושים ב"פנינים יקרים" שבסוף הספר, אות ע, שלאשה יאמר לאיבריה וגידיה, ולא לרמ"ח איבריה ושס"ה גידיה. אמנם ראה ירושלמי סוטה ה א, שגם באשה יש רמ"ח איברים, והסביר בעל הטורים, במדבר ה יח, והחיד"א בס' דבש לפי מערכת סמ"ך סק"א, שהאיברים היתירים באשה אינם מטמאים באהל, ולכן לא נימנו בכלל האיברים. אלא שלעניין 'מי שברך' עדיין קשה, שהרי גם האיברים שאינם מטמאים באהל צריכים רפואה ובריאות. ואם ניכרת לו איבר _ יש מי שכתב, שמכל מקום אין לשנות את נוסח ה'מי שברך', אף שהוא חסר מהרמ"ח איברים (ס' פרדס יוסף, הובא בנשמת אברהם ח"ה חאו"ח סי' קיט סק"א); [75] צריך לכלול אותו בתוך שאר חולי ישראל (שבת יב ב); [76] ראה מה שהקשו על עצם הברכה לחולה בשבת, ועל הצורך בתוספת זו בשו"ת אבקת רוכל סי' יא-יב; מג"א סי' רפח סקי"ד; שולחן ערוך הרב או"ח סי' רפח. וראה בהסבר התוספת לשבת בנוסח 'מי שבירך' לחולה בס' תורת היולדת פט"ו הע' ג, ובשו"ת תשובות והנהגות ח"ד סי' פד. ולעניין יו"ט כתב בס' תפלה לדוד להאדר"ת, הובא בסוף סידור עולת ראיה, שאין צריך לומר "יו"ט הוא מלזעוק", ואפשר לומר גם ביו"ט "שבת היא מלזעוק", כי יו"ט נקרא שבת, עיי"ש; [77] התוספת "השתא בעגלא ובזמן קריב" אחרי שאמרו שישלח לו רפואה שלמה "מהרה", הוא על פי גמ' גיטין פח ב, שאמרו שם, שמהרה דמארי עלמא תמניא מאה וחמשין ותרין שנין, ולכן מבארים כאן שהבקשה לרפואה מהרה היא בעגלא ובזמן קריב שלנו, והתרגום על משלי כט א 'פתע ישבר' _ בעגלא נתחבר, היינו שעגלא הוא פתע פתאום, וגם זה מצטרף לפירוש זה שהרפואה תהיה פתאומית ומהירה כפי חשבוננו, כ"כ בברוך שאמר מבעל תו"ת על התפילות; [78] שו"ת אבקת רוכל להב"י סי' יא; [79] שו"ת ציץ אליעזר חי"ג סי' לו אות ב; [80] לקוטי מהרי"ל, הובא בפת"ש יו"ד סי' שלה סק"ב, ובשע"ת או"ח סי' רפח סק"ג; [81] שו"ת נחלת שבעה סי' נט; [82] ערוה"ש יו"ד שלה יב. וראה בשו"ת ציץ אליעזר ח"ה קונט' רמת רחל סי' יח; [83] רמ"א או"ח נד ג. וראה בערוה"ש או"ח נד ג-ד, בביאור דין זה; [84] ערוה"ש שם; [85] סנהדרין קא א; רמב"ם ע"ז יא יב; טושו"ע יו"ד קעט ח; [86] שו"ת אגרות משה חאו"ח ח"א סי' קה; [87] הליכות שלמה ח"א פי"ד הע' יט; [88] אשל אברהם (בוטשאטש) סי' שו ס"ה; [89] הליכות שלמה, שם; [90] שו"ת תשובות והנהגות ח"א סי' קכא; שם, ח"ב סי' סז; [91] הליכות שלמה ח"א פ"ח הע' כב; [92] הליכות שלמה, שם; [93] רמב"ן תורת האדם, שער המיחוש; טושו"ע או"ח קיט ה; מ"ב סי' קא סקט"ז; [94] שו"ע או"ח קא ד. ועיין ט"ז שזהו דעת הרי"ף, אבל דעת הרא"ש דדווקא לשון ארמית לא ישתמש, אבל שאר לשונות הוי כמו לשון הקודש, והטור סתם כאן נגד אביו, משום דחולה בעי רחמי טובא. וראה גם בפרישה שם; [95] סוטה לג א, ובפירש"י שם. וראה בחילוק זה בין יחיד לציבור בס' האשכול הל' תפילה וקר"ש סוסי' ה; מחזור ויטרי סי' קכח; שו"ת תמים דעים סי' קפה; אור זרוע ח"ב סי' נ; [96] שבת סו ב, ורש"י ומהרש"ל בחכמת שלמה שם; שבת עג א. וראה במג"א סי' קיט סק"א, בשם המהרי"ל; שו"ת דעת כהן סי' קלב; שו"ת זקן אהרן ח"א סי' יא _ שהביאו מזוהר לך לך דפ"ד ע"א עה"פ וילך למסעיו. וראה עוד בזוהר שמות די"ז ע"ב. וראה עוד במ"ב סי' קיט סק"ב; שו"ת גבול יהודה סי' ב; שו"ת מלמד להועיל ח"א סי' כג; שו"ת יביע אומר ח"ב חאו"ח סי' יא; [97] הליכות שלמה ח"א פ"ח סע' יז; [98] שו"ת יביע אומר שם; [99] ראה ס' חסדי אברהם, עמ' שו-שז, בשם הגר"י ראטה מקארלסבורג. וראה בשו"ת מהרשד"ם סי' קצט; שו"ת חת"ס חאבהע"ז ח"ב סי' לח; [100] שערי הלכה ומנהג ח"א סוסי' פה; [101] הליכות שלמה ח"א פ"ח הע' 67; [102] כף החיים סי' קיט סק"ו; [103] ברכות לד א; מהרי"ל דף קסא ע"א; מג"א ריש סי' קיט; מהריק"ש בהגהותיו לאו"ח סי' תקעו; מ"ב שם; שו"ת ויעתר יצחק סי' ח; שו"ת מנוחת משה סי' קכב. וראה עוד בחי' החת"ס נדרים מ א, ובעיון יעקב ברכות לד א, מה הטעם שלא יזכיר שמו בפניו; [104] ראה פאר הדור, ח"ד עמ' לד, בשם חזו"א. וראה בע' נוטה למות (א), חלק ה; [105] ס' חסידים, מהד' הרשלר, גנוזות, ח"א תשמ"ד, סי' כב, ובהוצאת מק"נ הוא בסי' תעה בשינוי לשון; [106] רמב"ם תעניות א ט; טושו"ע או"ח תקעח א. וראה במ"מ שם, שאין לדין זה מקור מהגמרא, אך דברים נראים הם מדרכי התשובה. וראה במ"ב שם סק"א, בשם הב"ח והפרמ"ג, שמשמע שיש חיוב להתענות עליו; [107] ראה _ Byrd RC, Southern Med J 81:826, 1988; Harris WS, et al, Arch Intern Med 159:2273, 1999; Cha KY, et al, J Reprod Med 46:781, 2001; [108] Leibovici L, BMJ 323:1450, 2001. וראה א. בלייך, הרפואה קמא:522, 2002; א. מרעי ואח', הרפואה קמא:527, 2002; [109] ראה _ Aviles JM, et al, Mayo Clin Proc 76:1192, 2001; Matthews WJ, et al, South Med J 93:1177, 2000; [110] וכתב הט"ז יו"ד סי' שלו סק"א, דהיינו שהוא מתנצל למה מבקש רפואה על ידי ההקזה שהוא לפי הטבע, אף שאינו ראוי לעשות כן, אלא לבקש רחמים להינצל על ידי רחמים של מעלה, מכל מקום כיוון שכבר נהגו לעשות רפואה על ידי הטבע, גם אני עושה כן, ועל כל פנים אני מודה שהכל בא על ידך. ועל זה חולק אביי דלא לימא שכן נהגו, דגם התורה הסכימה על זה שיהא רפואה על פי הטבע, כי ירדה תורה לסוף דעת האדם שלא יהיה זכאי כל כך שתבוא רפואה על ידי נס מן השמים; [111] ברכות ס א; [112] חיי אדם סה א; קישו"ע סא ד; [113] סדר רב עמרם גאון; רמב"ם ברכות י כא; טושו"ע רל ד. וראה בהגהות הגר"א, ברכות שם, שהגיה כפי הנוסח שבפוסקים. וגי' הרי"ף והרא"ש ברכות שם, ברוך רופא חינם. וראה בליקוט על סדור עולת ראיה, להגרא"י קוק עמ' שצ; [114] סדר רב עמרם גאון; רמב"ם שם; ב"י או"ח סי' רל; ט"ז שם סק"ג; באר הגולה שם; באה"ט סי' רל סק"ה; חיי אדם, סה א; קיצשו"ע שם. וכן משמע מערוה"ש או"ח רל ה; [115] פמ"ג או"ח בא"א סי' רל סק"ו; אשל אברהם (בוטשאטש) או"ח סי' רל; מ"ב סי' רל סק"ז. וראה בכס"מ ריש פ"י מהל' ברכות, שכתב שאין ברכה בחתימת ברכת הקזה. וראה באריכות בשער הציון למ"ב סי' רל סק"ט; [116] הגרא"י קוק בסידורו עולת ראיה, עמ' שצ; [117] מג"א שם סק"ו; חיי אדם שם; קיצשו"ע שם. וכן כתב בערוה"ש או"ח רל ה, וסיים _ 'וכן נוהגים המדקדקים'; [118] באר היטב שם סק"ה, בשם הרד"א; [119] מ"ב בשער הציון סק"ח. וראה בשמירת שבת כהלכתה פ"מ ספ"א, שיאמר תפילה זו כשלוקח תרופה כלשהי, או עושה טיפול רפואי כלשהו; [120] קיצשו"ע שם; [121] ברכות לו א; שם, לח א; טושו"ע או"ח רד ח; שו"ת אגרות משה חאו"ח ח"א סי' פב. וראה בתוס' ברכות לח א ד"ה והא; [122] תוס' ברכות לו א ד"ה כיון; [123] תוס' ברכות מה א ד"ה דחנקתיה; שו"ע הרב סי' רד יד. וראה בשו"ת האלף לך שלמה חאו"ח סי' צ; [124] תוס' ברכות שם ד"ה כיון; מג"א סי' רד סקי"ט וסקכ"ד; מ"ב סי' רד סקמ"ג. וראה ברבנו ירוחם נט"ז ח"א, בשם הרמ"ה; ס' המנהיג, הל' סעודה סי' ו; ב"י ודרישה או"ח סי' רד. וראה בשד"ח מע' ברכות סי' א אות לג; [125] מאירי ברכות לה ב; שער הציון שם סקל"ז; [126] אורחות חיים הל' ברכות, סי' לז בשם י"א. וראה הלכות הירושלמי להרמב"ם, ניו-יורק תש"ח, עמ' מב, והערות הר"ש ליברמן, שם, אות ק; [127] הגרי"ש אלישיב, הובאו דבריו בס' פתחי ברכה, מכתב ד. וראה בס' וזאת הברכה, בירור הלכה סי' מא; הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו בנשמת אברהם ח"ד חאו"ח סי' רד סק"א. וראה שמירת שבת כהלכתה, פ"מ הע' קצא, בשם הגרש"ז אויערבאך, וי"ל; [128] הגרש"ז אויערבאך, שם; [129] ראה שערים המצויינים בהלכה סי' נ סק"ח; [130] ראה בס' וזאת הברכה, בירור הלכה סי' מו; [131] רשב"א בחידושיו לברכות שם; המאירי ברכות שם; הרא"ה בפקודת הלויים עמ' קיב; הריטב"א בהל' ברכות פ"א הי"ח; הר"א אלשבילי בגנזי ראשונים ברכות עמ' תב. ועי' בשו"ת הרא"ש כלל ד סי' טו, ובס' פתח הדביר סי' רד סק"ה. וכן הכריעו הרמ"א או"ח רד יא; ערוה"ש או"ח רד כב. וראה בבן איש חי, פר' פינחס אות יג; [132] תר"י לברכות כז א, בדפי הרי"ף; בדק הבית לב"י בסי' רד לשיטת תוס' ברכות לח א ד"ה והא, ורמב"ם ברכות ג ג. וכשיטה זו פסקו המג"א סי' רד סקכ"ד; באור הגר"א סי' רד סק"ל; מ"ב סי' רד סקנ"ה; שו"ת אגרות משה חאו"ח ח"א סי' פב; [133] שו"ת באר משה ח"א סי' ט; [134] שו"ת יד הלוי סי' לה; [135] שערי הלכה ומנהג, הוספות ומילואים, סי' כג. וראה שם שכן הורה הצמח-צדק הלכה למעשה; [136] שו"ת שואל ומשיב מהדו"ה סי' כג; שו"ת בנין ציון סי' י, וביתר הרחבה שם ח"ג סי' ז. וראה בשד"ח אסיפת דינים פאת השדה מע' ברכות סי' ז; [137] ס' תהילה לדוד או"ח סוסי' רד. וראה במאמרו של הרב מ.ל. קצנלנבוגן, הלכה ורפואה, ג, תשמ"ג, עמ' רעד-רפד, שדחה דבריו; [138] אב"ד אורמין בשומר ציון הנאמן שנת תר"ז, על פי הירושלמי ברכות ו ח. ובגירסת נוסח הברכה הזו בירושלמי: גירסתנו היא ברוך שברא מי רפואות; גירסת הערוך ע' דקר היא מיני רפואות; גירסת הרוקח סי' שמא והראבי"ה ברכות סי' קכג היא בורא רפואות; [139] שו"ת יד הלוי שם, שלא נזכרה ברכה זו בפוסקים, וכן כתב החיד"א בשיורי ברכה סי' רד אות ב. וראה בשו"ת ציץ אליעזר חי"ב סי' א אות יב, ובס' מקור חיים השלם ח"ב פע"ב ס"ד; [140] שו"ת אבני חפץ סי' לו, שהעיד על הגר"י שמעלקיס בעל שו"ת בית יצחק. ואם שותה את המים המינרליים דרך שפופרת של זכוכית, כתב בשו"ת אבני חפץ שם, שלא יברך כלל; [141] שו"ת רבבות אפרים ח"ז סי' עה; [142] שמירת שבת כהלכתה פ"מ ספ"ד; [143] רבנו ירוחם, הובא בב"י או"ח סי' רד; ב"ח או"ח סי' קצו. וראה עוד בשו"ת הרשב"א ח"א סי' תרצד; רא"ה ברכות רפ"ז; ב"ח או"ח סי' רד; ט"ז או"ח סי' קצו סק"א, וסי' רד סקי"ב. וראה באריכות בילקוט יוסף ח"ג סי' קצו סק"ב; [144] רמב"ם, ראב"ד ורא"ש, הובאו בב"י שם; שו"ע או"ח קצו ב; שם רד ט; לבוש או"ח סי' קצו; [145] מ"ב סי' קצו סק"ה. וראה עוד בערוה"ש או"ח קצו ד; שמירת שבת כהלכתה פ"מ ספ"ד; שו"ת באר משה ח"ח סי' רנא. וראה בס' בסתר רעם, עמ' 239, תשובה כנ"ל מהרב אהרונסון בעת השואה; [146] ראה ילקוט יוסף ח"ד שבת, ד, סי' שכח, הע' לב; [147] שו"ת כתב סופר חאו"ח סי' כב; שו"ת מלמד להועיל סי' לב. וראה עוד בשו"ת פנים מאירות ח"ב סי' ז; ס' אורחות חיים סי' קצו; [148] מג"א סי' רד סק"כ; מ"ב שם סקמ"ח; שו"ת פנים מאירות ח"ב סי' ז; [149] יפה ללב סי' רד סק"י; שו"ת חלק לוי חאו"ח סי' ה; [150] שד"ח, מערכת ברכות, סי' א כלל לג; שו"ת מהר"ם שיק חאו"ח סי' רס; [151] ברכות לה ב, וברש"י שם ד"ה אזוקי; טושו"ע או"ח רב ד; [152] הגר"א ראם, הובא בס' מקראי קודש להגרצ"פ פרנק, פסח ח"ב עמ' קמד; [153] הגרצ"פ פרנק, שם; [154] שו"ע רד ז, ובמ"ב שם סקמ"ב. וראה בילקוט יוסף ח"ג סי' רג ס"י; ועלהו לא יבול, ח"א עמ' קי; [155] תהלים קז יח-כא; [156] ברכות נד ב; רמב"ם ברכות י ח; טושו"ע או"ח ריט א; חיי אדם סה ו; [157] הרא"ש ברכות פ"ט ס"ג. וראה ברד"ק ישעיה לח ט, שחזקיהו כתב הודאה כשנתרפא מחוליו ועלה בית ה'. וראה בצידה לדרך מאמר א כלל א פ"ב. אמנם ראה בשו"ת חת"ס חאו"ח סי' נא, מה שהקשה על שיטה זו; [158] מג"א סי' ריט סק"ג; [159] פמ"ג שם; שו"ת חת"ס חאו"ח סי' נא. וראה סמ"ק סי' קמו, שברכה זו היא מדאורייתא. וראה בשד"ח, פאת השדה מערכת ברכות סי' יב; [160] רמב"ן תורת האדם שער ההודאה, וחיד' הרמב"ן לברכות נד ב, בשם הראב"ד; מאירי ברכות נד ב, בשם יש מי שאומר; טור או"ח סי' ריט, בשם הראב"ד; ס' הרוקח סי' שמג; רמ"א שם ח, וכן נוהגין באשכנז; מ"ב שם סקכ"ח; קיצשו"ע סא א; [161] רמב"ן תורת האדם שער ההודאה; שו"ת הרשב"א ח"א סי' פז, וח"ז סי' לח; רבנו ירוחם נתיב יג ח"ב; נימוקי יוסף והמאירי, ברכות נד ב; טושו"ע ריט ח; [162] חיי אדם סה ו; קיצשו"ע סא א; [163] בן איש חי שנה א, פר' עקב סק"ז; [164] מ"ב סי' ריט סקכ"ח, ובבאה"ל שם. וראה בכף החיים שם אות מו; שו"ת אור לציון ח"ב פי"ד סמ"ד; [165] שו"ת יחוה דעת ח"ד סי' יד. וראה בשו"ת אור לציון שם, שאפילו אם רק התעלף וקם, יברך ברכת הגומל. וראה עוד בשו"ת עולת יצחק ח"ב סי' עט; [166] שו"ת שדה הארץ סי' ז; בירך את אברהם סי' נט סט"ז; [167] ערוך ע' ארבע, בשם רב האי גאון. והובא גם בטור שם (וכתב שכן נוהגים בספרד), ברא"ש ברכות נד ב, ובהגהות מיימוניות ברכות פ"י אות ה; אורחות חיים הל' שני וחמישי סי' כד; כלבו סי' כ; ב"י שם, בשם הרמב"ן והרשב"א; מהרי"ץ בסידור עץ חיים ח"א דף קעד ע"ב. ובשיטת הטור ראה מאמר מרדכי סי' ריט סק"ט; [168] ראה במחזיק ברכה להחיד"א או"ח סי' ריט; שו"ת ציץ אליעזר ח"י סי' כה פכ"ג. וראה בע' אבוד עצמו לדעת, הע' 132 ואילך. וראה בשו"ת ישכיל עבדי ח"ב חאו"ח סי' ז, ושם ח"ו חאו"ח סי' יד, שהגורם מחלה לעצמו, לא יברך ברכת הגומל; [169] שו"ת הרשב"א ח"א סי' פב, ושם ח"ז סי' לח; שו"ע ריט ח. וראה במאמרו של הרב י. בן-מאיר, תחומין, א, תש"מ, עמ' 357-349, הע' 19, שהסתפק במי שנפצע וצריך סדרת ניתוחים, אם יברך אחר כל ניתוח וניתוח, או רק בגמר סדרת הניתוחים. וראה בנידון כעין זה בשו"ת בנין אב ח"ב סי' יט; [170] עטרת זקנים או"ח סי' ריט; מאור ושמש עה"פ בראשית ל לה; מ"ב סי' ריט סק"ב; [171] שו"ע או"ח ריט א; חיי אדם סה ו; מ"ב סי' ריט סק"ב; [172] א"ר סי' ריט סק"א; שו"ת שלמת חיים, מהד' חדשה, סי' קלו; [173] שו"ע שם ו; [174] ב"י סי' ריט, בשם הרמב"ן; מג"א שם סק"ו; מ"ב שם סק"כ. וראה בשו"ת תשובות והנהגות ח"א סי' קצז; [175] ב"י שם, בשם הרשב"א; באר היטב שם סק"ט, בשם עטרת זקנים. וראה בשד"ח, פאת השדה מערכת ברכות סי' יב; [176] מ"ב שם סק"ח, בשם הרא"ה; [177] טושו"ע שם; צידה לדרך ד"ט ע"ב. וראה בכף החיים שם אות לז. וראה באריכות בשו"ת יביע אומר ח"ג חאו"ח סי' טז אות ג ואילך; [178] רמב"ם ברכות י ח. וראה בכ"מ שם, ובב"י ובב"ח סי' ריט, ובא"ר שם סק"ג, ובשו"ת חת"ס חאו"ח סי' נא; [179] חידושי הרמב"ם, הובאו בקובץ תשובות הרמב"ם ואיגרותיו, עמ' 52; [180] מ"ב סי' ריט סק"ד, וכן כתב במג"א שם סק"ב, טוב לברך וכו'; [181] שו"ע ריט ג. וראה בגליון הש"ס ברכות שם, ובס' יפה ללב ח"ב בקונ"א; [182] שו"ת הלכות קטנות ח"א סי' רעא; באה"ט סי' ריט סק"ד; מ"ב שם סק"ו, ובשעה"צ סק"ז; קיצשו"ע סא ב. וראה בשו"ת ציץ אליעזר חי"ב סי' יח; שו"ת שונה הלכות ח"א סי' רעא; [183] באה"ט שם, בשם הראנ"ח; חי' רע"א על המג"א סי' ריט סק"ד; שו"ת תשובות והנהגות ח"ב סי' קמג. וראה בכף החיים סי' ריט אות יט; [184] רמב"ם ברכות י ח; שו"ע שם;  קיצשו"ע שם. וראה בב"י שם, שהרי"ף והרמב"ם והסמ"ג סוברים כך; [185] טור שם, בג' התוס'; תוס' ברכות נד ב ד"ה ואימא; תוס' ר"י החסיד ברכות שם. ונראה שכן דעת הרא"ש ברכות פ"ט סי' ג, ראה בבאה"ל שם ד"ה ותרי, ובפמ"ג שם; [186] מרדכי ברכות סי' ריב; שו"ע ובאה"ל שם, ד"ה לא שכיחי; קיצשו"ע שם; [187] שו"ת תשובות והנהגות ח"א סי' קצו; [188] דעה ב בשו"ע שם; ב"י שם; רבנו יונה ברכות שם. וראה שו"ת אבני נזר חאו"ח ח"א סוסי' מ; [189] באוה"ל שם, ד"ה וי"א, בשם מחצית השקל; [190] חי' רע"א על המג"א שם סק"ד; [191] שו"ע שם; הלבוש שם; הא"ר שם; [192] טור, שם; דעה א בשו"ע שם; הב"ח שם; באור הגר"א שם; ס' באר שבע דף קי; [193] שו"ע ריט ג; [194] תוס' ברכות נד ב ד"ה ואימא; [195] רא"ה בספר פקודת הלוים ברכות שם; [196] שו"ת חת"ס חאו"ח סי' נא; [197] א"ר שם; בן איש חי, שנה א, עקב סק"ב; כף החיים או"ח סי' ריט סקכ"ו; [198] שו"ת מהר"ם שיק חאו"ח סי' פח. וראה בשד"ח, מערכת ברכות סי' יב; [198א] יפה ללב ח"א סי' ריט סק"ה; פתח הדביר ח"ב סי' ריט אות יז. וראה שד"ח מע' בין המצרים סי' ב אות ג. וראה עוד בשו"ת אבן פנה ח"ב סי' סב; [199] בן איש חי שנה א, פר' עקב סק"ג; [200] שו"ת מהר"ם שיק סי' פח. וראה באריכות בשד"ח, פאת השדה, מערכת ברכות סי' יב; [201] שו"ת ציץ אליעזר חי"ג סי' יז, ושם חי"ז סי' ט אות ב; [202] שו"ת חת"ס חאו"ח סי' נא. וראה עוד בשו"ת יחוה דעת ח"ד סי' עה; [203] פמ"ג או"ח סי' ריט בא"א סק"א; שו"ת שואל ונשאל ח"ב סי' מט; [204] שו"ת מהר"ם מינץ סי' יד; מג"א רסי' ריט; מ"ב סי' ריט סק"ד; כף החיים שם אות ב; שע"ת שם סק"א; שו"ת הרב סדר ברכת הנהגין פי"ג אות ג; שערי אפרים שער ד סכ"ח; שו"ת נחלת בנימין חאו"ח סי' נח; שו"ת שבט הלוי ח"ג סי' קסג סק"ב; שו"ת ציץ אליעזר חי"ד סי' כ; ילקוט יוסף ח"ג סי' ריט ס"ה. וראה בשו"ת ציץ אליעזר חי"ח סי' כב סק"ב, שלשיטות אלו אפילו קטן יתום לא יברך; [205] שו"ת מהר"י באסאן סי' ה; חי' רע"א לשו"ע שם; שו"ת לחמי תודה סי' ה; ברכ"י ריט אות א; מור וקציעה סי' ריט; בן איש חי, שם, סק"ד; שו"ת כתב סופר חאו"ח סי' כז. וראה בשו"ת אבני נזר חאו"ח סי' לט; [206] שו"ת תשב"ץ ח"ד סי' ד; בית יהודה ח"א סי' ו; כף החיים שם אות כט. וראה מאמרו של הרב י.ה. הנקין, אסיא, חוב' מא, ניסן תשמ"ו, עמ' 50-41; [207] שו"ת מהר"ם מינץ סי' יד; א"ר שם; ברכ"י שם אות ז; מחזיק ברכה אות ו; שערי אפרים שער ד סכ"ח; שו"ת נחלת בנימין חאו"ח סי' נח; באוה"ל ריח ד, ד"ה וכן כתב; שו"ת ציץ אליעזר חי"ד סי' כ. וראה עוד בשו"ת בית יהודה חאו"ח סי' ו; [208] מחזיק ברכה שם; [209] ראה שו"ת מהר"ם מינץ שם; שו"ת מהר"ם שיק חאו"ח סי' פו; שו"ת אוצר החיים סי' יא. וראה שו"ת חכם צבי סי' מט; שו"ת תפארת צבי חאו"ח סי' ו אות ו; שד"ח, מערכת ברכות, סי' יב; שו"ת ציץ אליעזר חי"ד סי' כ; ילקוט יוסף ח"ג סי' ריט סק"ג; [210] שו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' קסא; כנסה"ג סי' ריט; מג"א ריש סי' ריט; מ"ב שם סק"ג. ונאמרו על כך מספר טעמים _ ראה: תורת חיים על סנהדרין צד א; מ"ב שם; א"ר שם סק"י; ערוה"ש שם ס"ו; קצות השולחן ח"ב סי' סה ס"ב; שו"ת ויען אברהם סי' יז; שו"ת ויצבור יוסף שווארץ סי' מא; שו"ת הר צבי חאו"ח סי' קיח; שו"ת חמדת צבי ח"ג סי' ח; ילקוט יוסף ח"ג סי' ריט ס"ז; שו"ת מנחת שלמה ח"ב סי' ד אות לא; הגרש"ז אויערבאך, הובא בנשמת אברהם חאו"ח סי' ריט אות א, שלא ראה בירושלים נשים מברכות חוץ מיולדות. וראה עוד בצפנת פענח רמב"ם ברכות י ח; [211] הליכות שלמה ח"א פכ"ג סע' ד; [212] בן איש חי שנה א, פר' עקב סק"ה; חיי"א סה ו; כף החיים שם; תורת חיים, סנהדרין צד א; באר היטב שם סק"א בשם כנה"ג; מ"ב שם; ברכ"י שם אות ב; מור וקציעה סי' ריט; יחוה דעת להגר"ע יוסף ח"ד סי' טו. ועיי"ש עצות שונות איך תברך, אע"פ שסדר הברכה שתיאמר בפני עשרה אנשים, ולאו אורח ארעא לאשה. וראה עוד בשארית יוסף ח"ג עמ' שנט. וראה עוד בשו"ת אגרות משה חאו"ח ח"ה סי' יד; שו"ת חמדת צבי ח"ג סי' ח; שו"ת במראה הבזק ח"ה סי' ז; [212א] גשר החיים פכ"א סי' ה אות ז; [213] ר' יצחק אור זרוע, המובא בהגהות חדשים פ' הרואה בברכות; טור, ב"י וב"ח, או"ח סי' ריט; רמ"א שם ד; ערוה"ש או"ח ריט ט; מ"ב שם סקי"ז. וראה בבאוה"ל שם ס"ד ד"ה ואין, בשיטות הפוסקים אם דווקא על אביו ורבו, או אשתו ובניו, או לכל קרוביו ואוהביו. וראה שו"ת חמדת צבי ח"ג סי' ז, ומאמרו של הרב י.ה. הנקין, אסיא, חוב' מא, ניסן תשמ"ו, עמ' 50-41; [214] ב"י שם בד"ה וממ"ש, בשם הרשב"א בחידושיו לברכות נד. וראה בדרכי משה שם; שו"ת כתב סופר חאו"ח סי' כז; כף החיים סי' ריט אות כז; עשה לך רב ח"ה סי' לט, בתשובות הקצרות; [215] ברכות נד ב. וראה בשו"ת איתן האזרחי סי' ג, שלא יתכן לקבל גירסה זו. ובכי"מ בדק"ס בברכות שם, הגירסא גומל חסדים טובים שגמלם כל טוב. וראה בהגהות הגר"א ברכות שם; [216] ראה רמב"ן תורת האדם שער ההודאה; ירושלמי ברכות ט א; תוס' ר' יהודה החסיד ברכות נד א ד"ה הרואה; רבנו יונה על הרי"ף ברכות שם. וראה עוד במאירי ברכות נד א, במשנה. וראה בתו"ש שמות פ"כ סוף אות תקלז, שלשיטת הגאונים אין גורסים בגמרא בשום ברכה שם ומלכות, כיון שאסור להזכיר השם בשעת לימוד. וראה במג"א סי' רטו סק"ה; [217] גי' הרי"ף כמו בסידורים שלנו, רק שגרס גומל בלי הה"א, אבל הטור סי' ריט, והרמב"ם ברכות י ח, גרסי בה"א; [218] בעניין הלשון "חייבים" כתב הב"י או"ח סי' ריט, כלומר אפילו לאותם שהם חייבים, דהיינו שהם רשעים, דתרגום רשע חייבא, על כל זה גומל להם טובות, וגם אני כאחד מהם, שאף על פי שאיני הגון גמלני כל טוב. וראה עוד בפרישה סק"ג ובברוך שאמר. ובשו"ת מהר"ם מינץ סי' יד הסביר הלשון "חייבים", דמסתמא כיון שהיה חולה חטא, שכן אין יסורים בלא חטא. ובמור וקציעה כתב, שאין הכוונה שהמברך הוא מן החייבים, אלא שבחו של מקום נאמר, שעושה טובות אף לחייבים. ובשו"ת אבני נזר חאו"ח סי' לט, ובשו"ת מהר"ם שיק חאו"ח סי' פח כתבו, שהולכי מדברות וימים שהכניסו עצמם לסכנה, הוא עצמו חטא. וראה בשו"ת ציץ אליעזר חי"ז סי' ח אות א. ובשו"ת ציץ אליעזר חי"ב סוסי' יח כתב, שבנוסח הברכה הזו יש גם משום וידוי דברים, וזה על פי מה שכתב רש"י בפירושו על איוב לג כז, שלאחר שפדה ה' את החולה "יעשה שורות של אנשים כשניצול מחוליו ויתוודה ליוצרו". וראה בס' יפה ללב בהשמטות לח"ב, מובא באורחות חיים על או"ח סי' ריט אות ה, שלא נזכר הך דרש"י באיוב לא בגמרא ולא בפוסקים. וראה עוד פירושים על ברכת הגומל בשו"ת כתב סופר חאו"ח סי' כז; שו"ת מטה לוי ח"ב סי' ח; שו"ת שלמי תודה סי' ה; שו"ת מהר"ם שיק חאו"ח סי' כז וסי' פח; עיון יעקב על עין יעקב ברכות נד; בהקדמה לספר שו"ת שתי הלחם למהר"ם חאגיז; [219] ובמאירי ברכות שם הגירסא בלי הסיום שגמלני וכו'. ותיבת טוב צריך לנקד בחולם, כ"כ בעץ יוסף שם, ובכף החיים סי' ריט סקט"ז; [220] עץ יוסף, בסידור אוצר התפילות. וראה בשו"ת איתן האזרחי סי' ג, מה שכתב על שינויי הנוסחאות של ברכת הגומל; [221] סידור תהילת ה', בנוסח האר"י וחב"ד (וראה בס' שערי הלכה ומנהג, הוספות ומילואים סי' כה); סידור תכלאל, כמנהג יהודי תימן. וראה הליכות שלמה ח"א פכ"ג סע' ז, שזה הנוסח הנכון והראוי, שהרי מברכים ברכת הגומל גם כשעדיין אין לו "כל" טוב, ולכן צריך להשמיט מילה זו. אמנם בסידור עולת ראיה ח"א עמ' שיג מבאר את הנוסח הרגיל הכולל מילת "כל"; [222] מג"א ריש סי' ריט; [223] מ"ב סי' ריט סק"ד, ושעה"צ שם סק"ה וסקי"ג; שו"ת אבני נזר חאו"ח סי' לט; [224] הטעם שהציבור עונה מי שגמלך וכו', ולא סתם אמן כמו בכל ברכה, כתב בברוך שאמר מבעל התו"ת, שהמברך כאן מודה על שעבר, והציבור מוסיף לו גם להבא. וראה עוד תשובת האדמו"ר מקלויזנברג, הובאה בשו"ת חמדת צבי ח"ג סי' ז; [225] שו"ע או"ח ריט ב; [226] הטור שם; [227] רמב"ם ברכות י ח; [228] לבוש או"ח ריט ב; הליכות שלמה ח"א פכ"ג סע' ז; [229] כל-בו סי' פז; [230] האבודרהם הל' ברכות עמ' שמא; [231] נוסח עדות המזרח, וכן הוא בבן איש חי שנה א עקב סק"א. ובבן איש חי, שם, מוסיף שהמברך אומר אחריהם: אמן, כן יהי רצון. מקור הנוסח הזה במכילתא בא פר' טז _ על הארץ הטובה אשר נתן לך שגמלם כל טוב. ובשו"ת תירוש ויצהר סי' רח, תמה מה שעונים מי שגמלך וכו' דלכאורה משמע שח"ו שוב יגיע לואיזה צרה וינצל, ותירץ שהברכה היא שאף שנעשה לו טוב, לא ינכו לו מהטוב לעתיד לבוא; [232] מג"א סי' ריט סק"ב; [233] שערי הלכה ומנהג ח"א סי' קי; [234] החפץ חיים במאמרו ציפית לישועה, ובהשמטות לסוף שו"ע או"ח; [235] הכוונה ל-Bell’s palsy; [236] שו"ת הר צבי חאו"ח סי' קיג; [237] יחוה דעת ח"ד סי' יד; [238] שו"ת שדה הארץ ח"ג חאו"ח סי' ז וסי' י; עיקרי דינים או"ח סי' ו אות כד; אורחות חיים או"ח סי' ריט סק"י; [239] בן איש חי שנה א, פר' עקב סק"ו; [240] שו"ת ציץ אליעזר חי"ב סי' יח, ושם חכ"א סי' סד אות ז; [241] הכוונה לתיקון בקע מפשעתי ((inquinal hernia; [242] שו"ת ציץ אליעזר שם; ילקוט יוסף ח"ג סי' ריט סכ"ד; הליכות שלמה ח"א פכ"ג סע' ב; שו"ת אז נדברו חי"ד סי' כה סק"ו; [243] שו"ת ציץ אליעזר ח"י סי' כה פכ"ג. וטעמו שהכניס עצמו ברצונו למצב הסכנה, ולא עוד אלא שיצא ממנו בחסרון איבר. וכן פסק הרב פ.ב. טולידאנו, ברקאי, ג, תשמ"ו, עמ' 36-23; [244] הגר"ש ישראלי, ברקאי,  שם. וראה בשו"ת שדה הארץ ח"ג סי' ז, ובילקוט יוסף ח"ג סי' ריט סקכ"ז _ שגם אם הביא על עצמו מחלה ונרפא, חייב לברך; [245] שו"ת הרשב"א ח"ז סי' לח; תורת חיים לר"ח קנייבסקי עמ' יד; שו"ת ציץ אליעזר חי"ב סי' יח; שו"ת אור לציון ח"ב פי"ד סמ"ד, בהערות; ילקוט יוסף ח"ג סי' ריט סכ"ה; [246] שו"ת אהל יוסף סי' א; [247] העמק שאלה, שאילתא כו סק"ב; [248] הליכות שלמה ח"א פכ"ג סע' ב; [249] שו"ת ציץ אליעזר חי"ב סי' יח, ושם, חט"ו סי' לב אות ה; שו"ת אור לציון שם; [250] מ. ספירו, ספר אסיא, ב, תשמ"א, עמ' 265-263; הנ"ל, ספר אסיא, ד, עמ' 287. וראה ע' שוטה, ברקע הרפואי; [251] שו"ת שואל ונשאל ח"ב סי' מט. וראה שו"ת ויאמר בועז ח"ג סי' יד; [252] פתח הדביר סי' ריט סק"ג, הובא בשד"ח, מערכת ברכות סי' יב; [253] תורת חיים לר' חיים קנייבסקי עמ' יח; ילקוט יוסף ח"ג סי' ריט סכ"ט; שו"ת ציץ אליעזר ח"י סי' כה פכ"ז אות ג, עיי"ש טעמו; [254] שו"ת פרי הארץ סי' ז. וראה בעיקרי הד"ט או"ח סי' יד אות א, ושו"ת באר משה, ח"ב סי' י בהערה. וראה באריכות בשו"ת ציץ אליעזר חי"ח סי' כב סק"א; [255] אגרות הראי"ה ח"ב איג' תשג; [256] הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו בנשמת אברהם ח"ד חאו"ח סי' ריט סק"ד, ובהליכות שלמה ח"א פכ"ג סע' ג; שו"ת ציץ אליעזר חי"ט סי' נג סק"ב; [257] הגרש"ז אויערבאך, שם; [258] ברכות ס ב; רמב"ם תפילה ז ה; טושו"ע או"ח ז א. יש לציין, כי הטור והשו"ע יצאו מדרכם, וטרחו לפרש באריכות את הברכה הזו, וכן נהגו מפרשים רבים; [259] נוסח זה מקורו בפסוק בבראשית ב ח, והוא כלול גם בברכת הנישואין _ 'אשר יצר את האדם בצלמו' (כתובות ח א), ובברכה של הרואה קברי ישראל _ 'אשר יצר אתכם בדין' (ברכות נח ב). וראה מאמרו של ב. גזונדהייט, אסיא, סג-סד, תשנ"ט, עמ' 124 ואילך; [260] עניין החכמה בברכה זו נתפרש בכמה אופנים: שבריאת האדם היא בחכמה נפלאה (שו"ע או"ח ו א); הקב"ה ברא את האדם בחכמה, שהתקין מזונותיו ואחר כך בראו (תוס' ברכות ס ב ד"ה אשר; שו"ע שם); הקב"ה יצר את מנגנוני העיכול בחכמה רבה, שמכיל כוח המקבל, היינו המנגנון לרקבל את המזון, כוח המעכל, היינו המנגנון שמפרקו ומרכיבו לצרכי הגוף, וכוח הדוחה, היינו שמוציא החוצה את הפסולת (לבוש, או"ח סי' ו); בחכמה קאי על האדם, שנתן לו הקב"ה חכמה בבריאתו, לא כן שאר בעלי חיים שלא נתן להם חכמה (מהרש"א ברכות שם); חי"ת כ"ף מ"מ ה"י בגימטריא תרי"ג, פירוש יצר את האדם לכבודו לקיים תרי"ג מצוות (ענף יוסף על עין יעקב, ברכות שם); [261] נקבים וחלולים הוא על פי הפסוק ביחזקאל כח יב. וראה בתירגום יונתן בן עוזיאל שם; [262] חלולים-חלולים בגימטריא רמ"ח, כנגד רמ"ח איברי האדם _ תנחומא שמיני ח; טור או"ח סי' ו, ולרמוז שלכל איבר יש חלל _ אמרי נועם להגר"א. פירוש: 'נקבים' רבים, כגון פה, וחוטם ופי הטבעת, 'חלולים', איברים כמו לב, וכרס ומעיים (שו"ע שם); [263] 'ולא אמר לפניך כמו שרגיל לומר בשאר מקומות, לפי שהוא רומז כי מקום הנפשות הוא לפני כסא כבודו' _ אבודרהם; 'מה שמזכירים כאן כסא הכבוד בברכת עשיית צרכיו הוא לאפוקי מדעת האומרים שהקב"ה אי אפשר שישגיח על עולם שפל, לכך אנו אומרים, שאפילו לפני כסא הכבוד שאפילו המלאכים הגבוהים עומדים כמה רבי רבבות פרסאות, אפילו משם הוא משגיח על דברים שפלים כאלה' _ מנחת אליהו להגר"א עמ' א. וראה עוד פירושים על כך _ שו"ת לקט הקמח החדש סי' עו סקי"ד; הרב מ.מ. כשר, נועם, כד, עמ' נז ואילך; ב. גזונדהייט, אסיא, סג-סד, תשנ"ט, עמ' 124 ואילך; [264] כך היא הגירסא שלנו, וברש"י, רי"ף, רא"ש, אבל גירסת הרמב"ם והמחבר היא קודם 'שאם יסתם' ואחר כך 'או יפתח' (מ"ב סי' ו סק"ב); [265] 'יסתם' _ כלומר, שבנקבים יש נקב אחד שהוא הפה, שכשהוא במעי אמו הוא סתום, וכשיוצא לאוויר העולם הוא נפתח, ואם כשיוצא לאוויר העולם היה נשאר סתום, לא היה אפשר להתקיים; 'או יפתח' _ האיברים החלולים אם היה נפתח אחד מהם, לא היה אפשר להתקיים (שו"ע שם. וראה שם עוד פירושים); [266] ראה מ"ב סי' ו סק"ד אם לומר 'אי' בצירי או בחיריק; [267] הגירסא הכוללת את המילים 'אפילו שעה אחת' מצויה בכמה כתבי-יד של התלמוד, וחלק מהגאונים והראשונים מביאים אותה, וכן היא גירסת האר"י וטושו"ע או"ח ו א. הטור סי' ו נתן טעם לכך 'כדאיתא במס' נידה כל זמן שתינוק במעי אמו, טבורו פתוח ופיו סתום, יצא לאוויר העולם נפתח הסתום ונסתם הפתוח, שאלמלא כן אי אפשר לעמוד'. וראה מ"ב שם סק"ג. אך יש החולקים על גירסא זו, שהרי סותם את פיו הרבה שעות ויכול לחיות _ אבודרהם, בשם מהר"ם מרוטנברג; שו"ת תשב"ץ קטן סי' רטז. וגם בסידורו של רב סעדיה גאון אין מילים אלו. ובמ"ב סי' ו סק"ג כתב שכך הוא מנהגנו. להלכה מופיעות שתי השיטות, וכתב הב"ח או"ח סי' ו, שכל אחד ינהג כמנהג מקומו ואבותיו. וראה עוד בנידון בשו"ת מהרש"ם ח"א סי' יא; ב. גזונדהייט, אסיא, שם; [268] ראה מ"ב סי' ו סק"ה בשיטות הפוסקים אם לומר מילה זו אם לאו; [269] על פי הפסוק במשלי ד כ-כא. ופירושו על שם הנקבים שברא בו להוציא פסולת מאכלו, כי אם יתעפש בבטן ימות, והוצאתו היא רפואה (שו"ע שם); [270] על פי הפסוק בשופטים יג יט, והפסוק בתהלים קלט יד. לשון הפליאה כאן מפורשת בכמה אופנים: 'על שם שבורר הקב"ה בו טוב המאכל ודוחה הפסולת (אבודרהם; שו"ע שם), או שהקב"ה צר את העובר במעי אמו' (אבודרהם); 'כנגד שהגוף חלול כמו נאד, ונאד הזה אם יש בו נקב אין הרוח עומד בתוכו, והקב"ה ברא האדם בחכמה וברא בו נקבים נקבים הרבה, ואף על פי כן הרוח בתוכו כל ימי חייו, וזו היא פליאה' (רש"י ברכות ס ב; תוס' שם ד"ה מפליא, בשם מדרש רבה; שו"ע שם);  'מפליא לעשות קאי על הנשמה שנתן באדם, וזו היא פליאה גדולה שיתקיים דבר רוחני והוא מן העליונים בדבר גשמי בגוף האדם שהוא מן התחתונים, ואי אפשר לנשמה לעשות פעולתו להשכיל במושכלות בעוד שהאדם חולה בעל מום באחד מאיבריו, כי כאב גופו מטרידו מלעשות פעולתו, ועל כן אמר 'רופא כל בשר' ועל ידי זה 'מפליא לעשות', שהנשמה נקשרת בגוף, ועל כן תקנו לומר מיד אחר ברכה זו ברכת 'אלקי נשמה' (דרכי משה או"ח סי' ו. וראה גם רמ"א או"ח ו א; מ"ב שם סק"ו). וראה ברכות ס ב על השילוב של 'רופא כל בשר ומפליא לעשות'; [271] שו"ת הרא"ש כלל ד; הגהות מיימוניות שביתת העשור פ"ג; טושו"ע או"ח ז ד; [272] מ"ב סי' ז סק"ב; [273] הליכות שלמה ח"א פ"כ הע' מד. וראה מ"ב סי' ד סק"ג; [274] מ"ב סי' ז סק"א; [275] הליכות שלמה שם סכ"ט; [276] ראה בנידון בס' יחוה דעת ח"ד סי ה, ובשו"ת יביע אומר ח"ט סי' ג אות א; שו"ת רבבות אפרים ח"ח סי' ב; [277] ראה שיטות הפוסקים במ"ב סי' ז סק"א; [278] הגהות מיימוניות שביתת עשור פ"ג; שו"ע או"ח ז ג; [279] מ"ב סי' ז סק"ג, בשם אחרונים; [280] מ"ב שם; [281] ראה הליכות שלמה ח"א פ"כ הע' 104; [282] טושו"ע או"ח ז א; [283] רמ"א שם; [284] ראה ערוה"ש או"ח תריג ג. ונ"מ לעניין נטילת ידיים אחרי הטלת מים ביוהכ"פ, עיי"ש; [285] שו"ת רש"ל סי' צז; מ"ב סי' ז סק"ב; כף החיים ז א; [286] שו"ת בני לוי סי' ה; [287] מ"ב סי' סו סקכ"ג; שו"ת נשמת חיים סי' י; שו"ת ציץ אליעזר חי"א סי' ד; יחוה דעת ח"ד סי' ה; [288] הליכות שלמה ח"א פ"כ סכ"ז. וראה בהע' מא שם; [289] ראה הליכות שלמה ח"א פ"כ ס"ל; שו"ת רבבות אפרים ח"ח סי' פז אות ב; [290] שו"ת הרא"ש כלל ד סי' א; ב"י ודרכי משה או"ח סי' ו; ביאור הגר"א או"ח סי' ד ס"א; [291] רמ"א או"ח מו ט; [292] ראה ע' רפואה, הע' 66 ואילך; [293] על פי רמב"ם ברכות יא ד; תוס' חולין קה א ד"ה מים;  הרשב"א, בתוה"א בית ו שער ה; הג"א על הרא"ש ברכות פ"א סי' א. וראה עוד בהעמק שאלה, שאילתא קמה סקי"ז; חיי אדם טו כד; פרמ"ג או"ח סי' קנז במשב"ז, ריש הפתיחה להל' נטילת ידים; [294] הרב ש. היילפרין, ספר הרופאים, תרפ"ג, נדפס בספר אסיא, ב, עמ' 65; [295] על פי הכלל של הרמב"ם, ברכות יא ח, המבוסס על מנחות מב ב; [296] על פי הכלל של הרמב"ם שם ה"ב ובכס"מ; [297] על פי הכלל של הר"י בן פלט, הובא בשו"ת הרשב"א ח"א סי' יח וסי' רנד; [298] על פי הכלל שקבע באור זרוע ח"א סי' קמ; [299] על פי הכלל שקבע רבנו בחיי בכד הקמח אות ציצית.
+
==הערות שוליים==
 +
{{הערות שוליים}}
 +
[[קטגוריה:קטגוריה שנבחרה]]

Latest revision as of 10:31, 20 November 2020

Contents

ברכות ותפלות

הגדרת המושג

הברכות והתפילות הנוגעות לחולה ולרופא מתחלקות למספר קבוצות: תפילות של בריאים כדי שלא יחלו; תפילות של חולים עצמם, או של אחרים על חולים כדי שיתרפאו; דיני ברכות על תרופות; ברכות הודאה של חולים לאחר שנתרפאו; תפילות של רופאים שיצליחו בשליחותם לרפא את החולים.

הרפואה האמיתית היא על פי בקשת רחמים, שכן הקב"ה הוא הרופא האמיתי, אלא שאין האדם זוכה לכך, ולכן צריך לעשות רפואה על פי טבע העולם, והוא יתברך הסכים על זה ונתן הרפואה על ידי טבע הרפואות [1], ובקשת הרפואה קרויה תפילה [2]. ואף על פי שהייסורים באים והולכים בגזרת הקב"ה, מועילה התפילה להקדים הרפואה, שאין הגזרה קובעת עד מתי יהיו הייסורים אלא בלא תפילה [3], וגדולה תפילה שבזכותה ישראל ניצולים מן הייסורים [4]. היינו, לפי אמונתנו יש צורך בשילוב של תפילות וברכות עם רפואה טבעית מקובלת, מתוך אמונה שהרפואה הסופית והאמיתית היא בידי בורא עולם, ואין הרפואה הטבעית והרופאים אלא שלוחים של מקום [5].

בערך זה יידונו ענייני ברכות ותפילות הקשורות ישירות לחולה ולרופא. ענייני תפילות וברכות כלליות, שדינם משתנה בחולה וברופא

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – חולה, רופא

שבועות הרופאים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רופא

תפילות של חולים, או תפילות בעבור חולים ובריאים, במקרא ובחז"ל

תפילות במקרא

תפילת אברהם על אבימלך "ויתפלל אברהם אל האלקים וירפא אלקים את אבימלך" [6]; תפילת יצחק ורבקה "ויעתר יצחק לה" לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו ה' [7]; תפילת משה על מרים "א-ל נא רפא נא לה" [8]; תפילת חנה "והיא מרת נפש ותתפלל על ה" ובכה תבכה' [9]; תפילות דוד המלך "רפאני ה" כי נבהלו עצמי'; "ה" אלקי שועתי אליך ותרפאני' [10]; תפילת אליהו בהחייאת בן הצרפתית "ויקרא אל ה" ויאמר וגו' [11]; תפילת אלישע בהחייאת בן השונמית "ויתפלל אל ה" וגו' [12]; תפילת חזקיה המלך ותשובת ה' "שמעתי את תפלתך ראיתי את דמעתך הנני רפא לך" [13]; תפילת ירמיהו "רפאני ה" וארפא הושיעני ואושעה כי תהלתי אתה' [14].

תפילות בחז"ל

לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה, שאם יחלה אומרים לו הבא זכות והפטר [15]; חכמים תיקנו לומר בברכת "המפיל" "ותצילנו מפגע רע ומחלאים רעים" [16]; בוידוי של יום-הכיפורים תיקנו לומר "ומה שחטאתי לפניך מרק ברחמיך הרבים, אבל לא על ידי יסורים וחלאים רעים" [17]; תפילה שלימה של חולה מועילה שייענה [18]; כל המבקש רחמים על חברו והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחילה [19]; יפה תפילת החולה עצמו מתפילת אחרים עליו, והיא קודמת להתקבל [20]; מי שיש לו חולה בתוך ביתו, מבקש עליו רחמים בברכת חולים [21]; צריך אדם להתפלל על זקנתו, שתהא עיניו רואות ופיו אוכל ורגליו מהלכות [22]; כל שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים [23]; מחז"ל היו שהתפללו על חולים וידעו אם חי או מת, לפי שגירות התפילה [24]; תפילה מועילה להחיות חולים ולרפאותם [25]; כוח התפילה גדול מאד, אפילו לשנות הטבע [26].

ברכת רפאנו

מקומה בשמונה עשרה

ברכת הרפואה, הנקראת גם ברכת החולים [27], היא הברכה השמינית בשמונה-עשרה, ומספר טעמים נאמרו על סדר זה:

מה ראו לומר רפואה בשמינית, אמר רבי אחא, מתוך שניתנה מילה בשמינית שצריכה רפואה, לפיכך קבעוה בשמינית [28]; על פי סדר הפסוקים בנביא הושע

"ארפא משובתם", כנגד רפאנו [29]; על פי סדר תפילת חנה _ "מקים מעפר דל", כנגד רופא חולי עמו ישראל [30].

גירסאות

מצינו הרבה גירסאות לנוסח ברכת רפאנו, כי לא תמצא מקום בעולם שאומר שמונה עשרה עניין אחד תיבה בתיבה, אלא יש מוסיפים תיבות ויש גורעים [31].

יש שמנו התיבות שבכל ברכה בשמונה עשרה, וקבעו שברכת רפאנו תיבותיה כ"ז, כנגד כ"ז פסוקים שבפרשת מילה [32]; וכ"ז תיבות בפסוק "ויאמר אם שמע תשמע וגו" [33], שבזכות התורה והמצוה באה הרפואה; וכ"ז אותיות בפסוק "כי חיים הם למוצאיהם וגו" [34]; ויש שדחו מכל וכל קביעת מנין תיבות קבוע, כי שינויי הגירסאות מרובים מאד, ואם כן המנין הזה אינו מועיל אלא למי שעשאהו לא לזולתו, ולמה נטריח על הסופרים לכותבו [35].

יש שניסחו את הברכה בקיצור נמרץ: רפאנו ה' ונרפא הושיענו ונושעה, ברוך אתה ה' רופא חולי עמו ישראל [36]. אכן, רובם ככולם גורסים נוסח ארוך יותר [37], אך גם בו רבו הגירסאות:

רפאנו ה' {אלקינו} [38] ונרפא [39], הושיענו ונושעה [40], {כי תהלתנו אתה} [41],

{והעלה רפואה שלמה לכל מכותינו} [42] או {העלה רפואה שלמה לכל תחלואינו} [43] או {העלה רפואה שלמה לכל מכותינו ולכל תחלואינו} [44] או {העלה רפואה שלמה לכל תחלואינו ולכל מכאובינו} [45] או {העלה ארוכה ומרפא לכל תחלואינו ולכל מכאובינו ולכל מכותינו} [46] או {והעלה ארוכה ומרפא לכל תחלואי נפשנו רוחנו ונשמתנו} [47],

כי א-ל {מלך} [48] {רופא רחמן אתה} [49], או {רופא ורחמן אתה} [50], או {רופא רחמן ונאמן אתה} [51], או {רופא נאמן ורחמן אתה} [52],

ברוך אתה ה', רופא חולי [53] עמו ישראל [54].

טעות

טעה וחתם בברכת רפאנו "רופא כל בשר", לא יצא, ומכל מקום אם חזר ואמר תוך-כדי-דבור "רופא חולי עמו ישראל _ יצא [55] טו; ".

כוונה

יכווין לבקש מה' שירפא אותנו בגוף ובנפש, כדי שנהיה בריאים לעבודתו [56].

תפילות עבור חולה

בתפילת רפאנו

אם יש חולה בביתו או בעיר, יתפלל עליו בתפילת שמונה עשרה, אפילו לא בקשו ממנו, ויתפלל קודם על חולה אחר, ואחר כך על החולה שלו, והוא נענה תחילה [57]. ודווקא אם היה לו חולה, מבקש עליו רחמים, אבל אינו רשאי לבקש רחמים בברכה מאמצעיות על העתיד שלא יחלה, מה שאין כן בברכת "שומע תפילה", אפילו על העתיד רשאי לבקש [58].

כשמתפלל על חולה בתוך תפילת שמונה עשרה אומר: "יהי רצון מלפניך ה' אלקי ואלקי אבותי, שתשלח מהרה רפואה שלמה מן השמים, רפואת הנפש ורפואת הגוף לחולה [פב"פ] בתוך שאר חולי ישראל" [59], או "רפא נא [פב"פ] רפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל" [60]. ונוהגים להזכיר את שם האם ולא שם האב, היינו פלוני או פלונית בן/בת אלמונית, שכן כאשר מבקשים רחמים צריך לדייק מאד, ויש יותר וודאות באם מאשר באב, וכן משום שרחמי האם מרובים מרחמי האב [61].

אם לא ידוע מצבו של החולה

יש מי שכתב לשנות הנוסח ולומר, "אם עדין הוא חולה, ה' ישלח לו רפואה שלמה" [62]; ויש מי שאומר, שלא יזכיר שום תנאי בתפילה [63].

יש אומרים, שיגיד נוסח התפילה לחולה בתוך ברכת רפאנו [64], ואפילו על חולה שאינו ממשפחתו או מקרוביו, ובתנאי שמזכיר חולה מסויים בפירוש, ובתנאי שיש לו קשר כלשהו אל החולה ומרגיש בצערו [65]; יש אומרים, שיכווין במחשבתו על החולה בברכת רפאנו, ויתפלל עליו בפירוש בברכת שומע תפילה [66]; ויש מי שהבדיל, שאם החולה הוא מבני ביתו, או שהוא תלמיד חכם, יבקש עליו בברכת רפאנו; ואם אינו מבני ביתו, יבקש עליו בשומע תפילה [67].

חולה אסור לו להתפלל ולחתום בשם את נוסח ברכת רפאנו בנפרד, בלא יתר חלקי השמונה עשרה, וכן אסור לאדם להתפלל עבור חולה בנוסח ברכת רפאנו וחתימתה בשם, ללא יתר ברכות שמונה עשרה [68].

בקריאת התורה

נוהגים לומר תפילה מיוחדת לשלום החולה בעת הקריאה בתורה בנוסח כזה: "מי שבירך אבותינו אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן דוד ושלמה הוא ירפא [ובשבת _ יברך] [69] את החולה [70] (פלוני בן פלונית [71]) בעבור (שפלוני בן פלוני) נדר מתנה בעבורו, בשכר זה הקב"ה ימלא רחמים עליו להחלימו ולרפאותו ולהחזיקו ולהחיותו, וישלח לו מהרה רפואה שלמה מן השמים [72] לרמ"ח איבריו [73] ושס"ה גידיו [ובאשה ישמיט "לרמ"ח איבריה ושס"ה גידיה" ויאמר "לכל איבריה ולכל גידיה"] [74] בתוך שאר חולי ישראל [75] רפואת הנפש ורפואת הגוף [ובשבת מוסיף: "שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא"] [76] השתא בעגלא ובזמן קריב [77] ונאמר אמן".

בשבת

מותר לברך ברכת "מי שבירך" לחולה בשבת שלא לפניו [78]. ואם החולה עצמו נמצא בבית הכנסת, עדיף שלא לעשות עליו ה'מי שבירך' המיוחד לחולה, אלא ה'מי שבירך' הרגיל, שכולל בתוכו גם את הבקשה שיצילהו הקב"ה מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה [79]. ואם החולה איננו באותה עיר _ יש אומרים, שלא יברך, שמא מת או הבריא [80]; ויש אומרים, שרשאי לברך עליו, שיש לחולה יש חזקת חיים [81], וכן המנהג פשוט, ואין לפקפק בזה כלל [82].

בין ישתבח ליוצר

יש נוהגים לברך את החולה בין ישתבח ליוצר, ואין בו משום הפסק, מפני שהוא לצורך מצווה [83]. יש מי שכתב, שבזמנינו לא שמענו מעולם לעשות הפסק בין ישתבח לקדיש, וכל עיכובי התפילה אצלנו הוא קודם קריאת התורה [84].

תהלים

אף שאסור להתרפא בדברי תורה ובפסוקי תנ"ך [85], אבל חולה מסוכן שמבקש שיאמרו עליו תהלים ויתפללו עליו, מותר אפילו בשבת וביום-טוב מחשש טירוף דעתו, אבל אם לא בקש בעצמו אלא אחרים בקשו _ אסור [86]. ויש מי שהיקל דווקא כשאומר ביחידות [87]. ואם אומר תהלים בשבת עבור חולה בשכר _ יש מי שכתב, שיחזור לומר בערב עוד כמה פסוקי תהלים כדי ששכרו יהא בהבלעה [88]; ויש מי שכתב, שמותר לקבל שכר על אמירת תהלים גם בלא הבלעה [89]. יש הנוהגים לומר פסוקים מפרק קיט בתהלים לפי שם החולה, ואף זה מותר עבור חולה שיש בו סכנה, ובלבד שיכוונו שיעלו התפילות לרצון לפני אדון כל, ולא שהרפואה תבוא בזכות הפסוקים עצמם [90].

באמירת פרקי תהלים על חולה בציבור ידקדקו להכריז שמו קודם שמתחילים באמירת תהלים [91]. ובאמירת תהלים עבור חולה יש לכווין על דרך הלימוד והדבקות בה', ולא על דרך התפילה הרגילה [92].

לשון התפילה

כשמתפלל בפני החולה מותר לומר התפילה בכל לשון [93]; וכשמתפלל שלא בפניו _ אם ביחיד, לא יבקש אלא בלשון הקודש [94], אבל הציבור יכולים להתפלל בכל לשון, גם שלא בפניו [95].

שמות

מזכיר שם החולה ושם אמו [96], ודווקא שמו העיקרי, ולא הכינוי, אלא אם כן נשתקע שמו העיקרי לגמרי, ואין משתמשים בו כלל [97]. אם אינו יודע שם האם, יזכיר החולה בשם אביו [98]. אם שמו של החולה הוא שם נוכרי, ולא ידוע שמו העברי, או שבכלל אין לו שם עברי, מכל מקום יזכירו את שמו כפי שהוא מורגל בין הבריות, וכפי שכותבים בגיטין [99]. ואם שינו שמו של החולה, או הוסיפו על שמו, יזכירוהו בשם החדש, ולא בשם העריסה [100]. אמנם אם הוסיפו שם חדש בלא ידיעתו של החולה, וכשהוא צלול לגמרי, אין זה נחשב שמו כלל, לא לתפילה, לא לכתובה ולא לגט [101].

אם מתפלל על אביו החולה, לא יאמר תרפא לאבא מארי, אלא מזכירו בשמו [102]. ודווקא כשמתפלל שלא בפני החולה, אבל אם מתפלל בפני החולה אין צריך להזכיר שמו כלל [103].

חולה חשוך-מרפא

יש להתפלל גם עבור חולה חשוך-מרפא, ואין זו תפילת שווא, כי תמיד יש עוד תקווה אולי תימצא רפואה [104].

כוונות בתפילה

כשאדם חפץ להתפלל על החולה שיתרפא, או על פרנסה, ומכווין לבו למה שהוא צריך, כגון רפאנו, ואינו מכווין בשבחו של הקב"ה באומרו בא"י וכו', זהו עיון תפילה, שאומרים המלאכים לתקנתו מכווין, לשבחו של הקב"ה אינו חושש. אבל המתכווין בברכה בהזכרת ה', אומר הקב"ה כי בי חשק ואפלטהו וכו' [105].

תענית

כשם שהציבור מתענים ומתפללים על צרתם, כך כל יחיד מתענה ומתפלל על צרתו, כיצד היה לו חולה וכו', יש להתענות ולבקש רחמים בתעניתו [106].

יעילות התפילה

ממחקרים שונים שבוצעו בעולם עולה כי תפילות עבור חולים, אפילו אם המתפללים היו מרחוק ולא הכירו את החולים, הועילו סטטיסטית לשיפור מצב החולים [107]. יתר על כן, במחקר שבוצע בישראל התברר כי לא רק תפילה מרחוק, אלא אפילו תפילה רטרואקטיבית, הועילה לשפר את מצבם של חולים [108]. אמנם היו גם מחקרים אחרים שלא מצאו יעילות לתפילה מרחוק [109].

נוסחאות שונות לתפילות על החולים

ראה בכרך א, מבואות, א.

תפילות על החולה בעת ביקור חולים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ביקור חולים

להתפלל על חולה הנוטה למות שימות במהרה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נוטה למות

ברכות רפואה של חולה

בהקזת דם

הנכנס להקיז דם אומר: יהי רצון מלפניך ה' אלקי, שיהא עסק זה לי לרפואה ותרפאני, כי א-ל רופא נאמן אתה ורפואתך אמת, לפי שאין דרכן של בני אדם לרפאות אלא שנהגו [110], כי רופא חינם אתה. ולאחר שהקיז אומר: ברוך רופא חינם [111].

אכן, הנוסח שבפוסקים, והוא הנוסח המקובל בידינו הוא:

יהי רצון מלפניך ה' אלקי [ואלקי אבותי] [112] שיהא עסק זה לי לרפואה, כי רופא חינם אתה. ולאחר שהקיז יאמר: ברוך רופא חולים [113].

יש אומרים, שלאחר ההקזה יברך בשם ומלכות [114], אך בימינו אין נוהגים כן [115]. יש מי שהבדיל בין פעולת רפואה שאין בה חשש סכנה, שיברך בלא שם ומלכות, לבין ניתוח, שצריך לברך בשם ומלכות [116].

בפעולות רפואיות אחרות

יש סוברים, שבכל דבר שעושה לרפואה יאמר נוסח זה [117]; יש סוברים, שדווקא בהקזת דם יאמר זה [118]; ויש מי שהכריע, שאת נוסח "יהי רצון" שאומר בתחילה, שהוא רק בקשה, יש לומר בכל דבר שעושה לרפואה, אך הברכה האחרונה יאמר בלא שם ומלכות [119].

אם דבר זה שהוא אוכל או שותה לרפואה צריך לברך עליו [ראה להלן], יאמר תחילה תפילה זו ואחר כך יברך, שלא להפסיק בין ברכה לאכילה [120].

ברכות הנהנין על תרופות

תרופה טעימה

תרופה שהיא טעימה לו, ויש לו הנאה ממנה, מברך עליה ברכת הנהנין תחילה וסוף [121], והיינו שבלא הרפואה נהנה מהם [122], ואף על פי שאינו תאב למאכל זה באותו זמן, ואינו אוכלו אלא מחמת אונס מחלתו [123].

תרופה בלתי טעימה

אם טעם התרופה הוא רע, ואין לו הנאה ממנה, אף על פי שיש לו תועלת מרפואתה _ יש אומרים, שאין מברך עליה [124]; יש מי שכתב, שדווקא כשטעמה מר, אבל אם טעמה אינו טוב כל כך, כיון שעל כל פנים אינה רעה והחיך נהנה ממנה, יברך [125]; ויש אומרים, שאפילו אינו נהנה ממנו כלל, כגון מאכל מר, מברך ומזכיר בברכתו רפואה [126]. יש מי שכתבו, שאם התרופה מצופה בסוכר, אף שהיא עצמה מרה, יברך שהכל, כי נהנה הוא מהסוכר לפני שטועם את התרופה [127]; אבל אם הסוכר מעורב עם התרופה, כגון בכדורי מציצה או בסירופ, לא יברך, כי בריא לא משתמש בהם להנאתו [128].

אוכל דרך צנתר

חולה שמקבל את האוכל דרך צנתר [=זונדה] לקיבתו, ואין לו הנאת גרונו כלל, הסתפקו האחרונים אם חייב בברכה ראשונה ובברכת המזון [129], והדעת נוטה שאין צריך לחוש כלל לברך [130].

ברכה ראשונה

אם נתחייב בברכה _ יש אומרים, שבכל מקרה שאוכל או שותה לרפואה יברך תמיד שהכל [131]; ויש אומרים, שגם אם מכווין לרפואה, יברך הברכה הראויה לאותו מאכל או משקה [132].

ברכה אחרונה לא יברך כשאין בכמות התרופה שיעור הראוי לברכה אחרונה [133].

מים לרפואה

השותה מי מעיינות או מים מינרליים לרפואה _ יש אומרים, שאפילו יש להם טעם טוב לא יברך, כי תקנו ברכה על המים רק כששותה לצמאו [134]; יש אומרים, שאמנם לא יברך אך יאמר יהי רצון שיהיה לרפואה [135]; יש אומרים שיברך, כיוון שמכל מקום נהנה הוא [136]; ויש מי שכתב, שאפילו אין בהם טעם צריך לברך [137].

יש מי שהעלה, שהשותה מים לרפואה יברך ברכת שברא מי רפואות [138], ודחו דבריו [139].

יש מי שהציע לאכול סוכר עם המים המינרליים, לברך על הסוכר, ולפטור את המים [140].

השותה הרבה מים לא להנאה אלא כדי להוריד במשקל, לא צריך לברך [141].

בליעה

אם רק בולע התרופות, כגון גלולות, אף על פי שאינן מרות, לא יברך [142].

דברים אסורים

אוכל או משקה לרפואה שהוא מדברים האסורים _ יש אומרים, שלא יברך עליהם [143]; ויש אומרים, שיברך עליהם תחילה וסוף [144], ואפילו אכל איסור דאורייתא [145]. יש שחילקו בין אכילת דבר איסור שהאיסור הוא בגוף החפץ הנאכל, שאז גם אוכל לרפואה לא יברך, לבין דבר אסור שהשעה גרמה לו את האיסור, כגון אכילה ביום-הכיפורים, שאז אם הוא חולה וזקוק לאוכל _ יברך [146]. ועוד יש מי שהציעו לצאת ידי כל הדעות, שיהדר לברך על המים ויתכווין לפטור גם את האיסור [147]. אכל או שתה לרפואה דבר של איסור שנפשו של אדם קצה בו, כגון שקצים ורמשים, לא יברך לפניו ולאחריו [148].

מאכל מזיק

רופא שאסר על חולה לאכול או לשתות דבר מסויים, אם עבר החולה ואכל או שתה אותם _ יש אומרים, שאם הדבר מזיק לו, לא יברך ברכת הנהנין [149]; ויש אומרים, שאם נהנה מהדבר, ואינו מזיקו מיד, וגם לא מזיק לאחרים, חייב לברך [150].

מאכלים המזיקים לבריאות, אינם נחשבים כאוכל, ולא חלה עליהם חובת ברכה [151].

שיעורים

יש אומרים, שאין מברכים על תרופה אף שנהנה ממנה, אלא אם אכל כזית או שתה כרביעית [152]; ויש אומרים, שאין לחלק בין אוכל ושתיה לרפואה לבין אוכל ושתיה רגילים [153].

מים לבליעת תרופה

השותה מים להבליע התרופה, או להפיג טעם התרופה, אם אינו צמא, לא יברך, אבל השותה שאר משקים, או אפילו שותה מים, וכוונתו גם להרוות את צמאונו _ יברך [154].

דין חולה האוכל דרך זונדה, או דרך פיום הקיבה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חולה

ברכת הגומל

יסוד החיוב

מי שהיה חולה ונתרפא הוא אחד מארבעה אשר צריכים להודות, היינו לברך ברכת הגומל, שנאמר [155]: "כל אכל תתעב נפשם וגו" ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם, יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם' [156], וברכה זו נתקנה במקום קרבן תודה [157].

יש מי שכתב, שברכת הגומל היא רשות [158], וחלקו עליו וכתבו שהיא חובה, ועיקרה מדברי קבלה [159].

סוגי החולים

יש אומרים, שחולה חייב לברך דווקא אם נתרפא מחולי שיש בו סכנה, כגון מכה של חלל, או שאר חולי שיש בו סכנה [160]; יש אומרים, שבכל חולי שעלה למשכב, אפילו לא היה חולי של סכנה, כשיבריא חייב לברך [161]. לשיטה זו יש אומרים, שחייב בברכה דווקא אם נפל למשכב, לא פחות משלשה ימים [162], ולאו דווקא מעת לעת [163], ויש אומרים, שבמחלה מסוכנת גם בפחות משלשה ימים יברך [164], ואפילו לא עלה למיטה כלל [165]. אם חלה במחלה שדרך בני אדם לעלות למיטה בשכמותה, והוא התאמץ ולא שכב, לא יברך, וכן להיפך, חולה שהוא איסטניס ושוכב מתוך פינוק, במחלה שדרך רוב בני אדם לא לעלות למשכב, לא יברך [166]; ויש אומרים, שאפילו הבריא ממיחוש בעלמא חייב לברך [167].

סוגי מחלות

יש אומרים, שברכת הגומל נתקנה דווקא על צרה שבאה לאדם בעל כורחו ושלא מדעתו; ויש אומרים, שבכל מקרה שניצל מסכנה, ללא חשיבות כיצד נכנס לסכנה, חייב לברך [168].

אין הפרש בין מיחוש קבוע הבא מזמן לזמן ובין שאינו קבוע, ולכן מחלה החוזרת לעיתים, יברך כל פעם שמתרפא, שהרי נתרפא לגמרי ורק שהמחלה חוזרת שנית, ונחשב כל פעם כמחלה חדשה וכהבראה מלאה [169].

עיתוי הברכה

אין לברך אלא אחר שנגמרה הטובה והיא שלימה [170], והחולה הולך על בוריו [171], וצריך להמתין עד שיהא בריא לגמרי, ולא יהא עליו שם חולה כלל, אפילו שאין בו סכנה [172].

נכון לברך תוך שלשה ימים משחזר לבוריו ממחלתו [173], ואפילו יצטרך בשביל זה לברך שלא בפני ספר תורה כפי המנהג, אף על פי כן לא יאחר יותר משלשה ימים [174]; ויש אומרים, שיכול לברך עד חמישה ימים [175]. אכן, אם אין לו עשרה גדולים לברך בפניהם, ימתין עד שלשים יום, שמא יזדמנו לו עשרה שיוכל לקיים המצווה כהלכתה, ויותר לא ימתין [176]. ואם איחר, יש לו תשלומים כל זמן שירצה [177].

עמידה

המברך צריך לעמוד [178], והשומעים ראוי שישבו [179], ובדיעבד יצא גם אם בירך בישיבה [180].

המניין

צריך לברך ברכה זו בפני עשרה אנשים גדולים [181]. יש אומרים, שבעל הנס נכלל במניין העשרה [182]; ויש אומרים, שצריך עשרה מלבד בעל הנס [183].

שנים מן העשרה צריכים להיות תלמידי חכמים שעוסקים בהלכות [184]; ויש אומרים, שצריך עשרה ועוד שני תלמידי חכמים [185]. ואם אין שם שני תלמידי חכמים, אינו מעכב הברכה [186]. יש מי שכתב, שאם יש שני מניינים, ובאחד מהם יש שני תלמידי חכמים, לכתחילה יש להעדיף לומר ברכת הגומל במניין זה [187].

בדיעבד, אם בירך ברכת הגומל שלא בפני עשרה

יש אומרים, שהברכה בפני עשרה היא לעיכוב, ולכן אם בירך בפחות מעשרה לא יצא [188], ולדעה זו אם בירך בלא עשרה, הרי זו ברכה לבטלה [189]; ויש אומרים, שאף לדעה זו אין איסור לברך בלא עשרה [190]. ולדעה זו טוב לחזור ולברך בפני עשרה, בלא הזכרת שם ומלכות [191]; ויש אומרים, שהברכה בפני עשרה איננה אלא לכתחילה, ולכן אין צריך לחזור ולברך [192].

מקום הברכה

נהגו לברך ברכת הגומל בבית הכנסת אחר קריאת התורה, לאחר שבירך ברכת התורה האחרונה [193]. והטעם, לפי שבבית הכנסת יש עשרה [194], ויש שם תלמידי חכמים [195], והעליה לתורה היא במקום קרבן [196].

בלחש

המברך בלחש כאילו ברך שלא בפני עשרה [197].

שבת ויום-טוב

מברכים ברכת הגומל גם בשבת וביום-טוב [198].

תשעה באב

מברכים ברכת הגומל גם בתשעה באב [198א].

בלילה

יש אומרים, שאין לברך ברכת הגומל בלילה, מפני שברכה זו היא במקום קרבן תודה, ואין תודה אלא ביום [199]; ויש אומרים, שיכול לברך גם בלילה [200], ואפילו נשים יכולות לברך בלילה [201]; ויש מי העלה שמעיקר הדין מותר לברך בלילה, אלא שמנהג ישראל שלא לעשות כן [202].

ספק אם בירך ברכת הגומל, יברך בלא שם ומלכות [203]. ומשמע שדין זה נכון גם אם ספק לו אם הוא בכלל מחוייב בברכה.

קטן

דין קטן בברכת הגומל הוא מחלוקת הפוסקים. יש אומרים, שלא יברך ברכת הגומל, ואפילו מצד מצות חינוך לא יברך [204]; ויש אומרים, שאף קטן יכול לברך ברכת הגומל [205]. יש אומרים, שעל האב לברך עבור בנו הקטן שנעשה לו נס [206]; יש אומרים, שאין האב יכול לברך בשביל בנו [207]; ויש מי שכתב, שיברך האב בלא שם ומלכות [208]. ומכל מקום, מבן י"ג שנה יברך לכל הדעות, ולא צריך להמתין עד כ' שנים [209].

נשים חייבות בברכת הגומל מעיקר הדין. אך יש שכתבו, שמנהג העולם הוא שהנשים לא מברכות [210], וכן לא יברך בעלה עבורה [211]; ויש שכתבו, שגם הנשים צריכות לברך ברכת הגומל כעיקר הדין [212].

אבל

מי שהיה אבל בתוך שבעה, והיה חולה שנרפא, יברך ברכת הגומל בעשרה, מבלי שיעלה לתורה [212א].

דין ברכת הגומל ליולדת

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – לדה

שליח

יש אומרים, שאיש אחר, שהוא אוהבו וקרובו של בעל הנס, או אפילו שאינו קרובו אלא רוצה בטובתו, יכול לברך בשבילו, ולומר אשר גמלך כל טוב, והוא יענה אמן [213]; ויש אומרים שלא יברך, ואם בירך גוערים בו, שמא ברכה לבטלה היא [214].

נוסח הברכה של המברך

ישנן כמה גירסאות ב==נוסח הברכה:==

מאי מברך, אמר ר' יהודה, גומל חסדים טובים [215]. ואף שבגמרא הנוסח הוא בלא שם ומלכות, הוא לאו דווקא, וצריך להזכיר שם ומלכות [216].

הנוסח בסידורים שלנו הוא: בא"י אמ"ה הגומל [גומל] [217] לחייבים [218] טובות שגמלני כל טוב [219]. יש שהנוסח שלהם הוא הגומל חסדים טובים לחייבים שגמלני כל טוב [220]; ויש שהנוסח שלהם הוא שגמלני טוב, בלי המילה "כל" [221].

יש אומרים, שהנוסח מעכב, ואין לשנות ממטבע שטבעו חז"ל [222]; ויש אומרים, שהנוסח איננו מעכב בדיעבד, כל שאמר עניין הברכה [223].

נוסח הברכה של הציבור

הציבור עונה במטבע מיוחדת [224], ומצינו גירסאות אחדות:

מי שגמלך כל טוב הוא יגמלך כל טוב סלה [225]; אשר גמלך כל טוב הוא יגמלך כל טוב סלה [226]; מי שגמלך טוב הוא יגמלך סלה [227]; מי שגמלך טוב הוא יגמלך כל טוב סלה [228]; צור שגמלך הוא יגמלך סלה [229]; ואשר גמלך כל טוב וחן וחסד וחמלה, הוא ברחמיו יגמלך כל טוב סלה [230]; אמן, הא-ל שגמלך כל טוב הוא יגמלך כל טוב סלה [231]. ואם לא ענו כלל, אינו מעכב [232]. ומכל מקום לכל הגירסאות צריך לומר אמן על הברכה לפני אמירת נוסח "מי שגמלך וכו" [233].

לימוד קרבן תודה

יש מי שכתב, שכיוון שבזמן בית המקדש היה חייב בקרבן תודה, לכן בזמנינו יש לו ללמוד על כל פנים דיני הקרבת קרבן תודה [234].

מצבים רפואיים מיוחדים

הפוסקים דנו במצבים רפואיים מיוחדים אם יברך ברכת הגומל. באופן כללי יש לציין, שחלק מהפסקים דלהלן מבוססים על שיטות הפוסקים, שכל מחלה שעלה למיטה יברך, וחלק מהם מבוססים על שיטות הפוסקים, שדווקא במחלה שיש בה סכנה יברך:

שיתוק מחצית הפנים [235] אינו חייב לברך כשיתרפא, לפי שאין בו סכנה, ואינו זקוק לשכב במיטה [236].

חש בעיניו, ויש סכנה במחלתו, אלא שלא צריך לשכב

יש אומרים, שחייב לברך [237]; יש אומרים שפטור [238]; ויש אומרים, שיברך בלא שם ומלכות [239].

חש בעיניו ונותח, יברך לאחר שהבריא מהניתוח [240].

כל ניתוח הוא בחזקת סכנה, ולכן מי שנרפא מניתוח כלשהו, אפילו כגון שבר מעיים [241], או טחורים

חייב לברך [242].

מי שתרם איבר פנימי לשם השתלה בגופו של חולה מסוכן הצריך לאיבר זה

יש אומרים, שלא יברך ברכת הגומל לאחר שהבריא מהניתוח, ועל כל פנים בלא שם ומלכות [243]; ויש מי שכתב, שצריך לברך [244].

מי שהבריא מהתקף לב, התקף של אבני כליות, או אבני מרה, יברך ברכת הגומל בכל פעם שניצול מההתקף והבריא ממנו, אף שעלול לחזור ולקבל עוד התקפים [245]. ואם לא נתרפא לגמרי בין ההתקפים, יברך דווקא אחר שיתרפא [246].

מי שנרפא ממחלה אחת ולאהספיק לברך עד שנכנס למחלה אחרת, אין לברך ברכת הגומל אלא אחרי שנרפא מהמחלה השניה [247].

חולה לב שעבר צינתור, אפילו אם לא הרחיבו את כלי הדם על ידי בלון, מברך ברכת הגומל [248].

חולה נפש שנתרפא, אף שקיים חשש סביר שיחזור להתקפיו, יברך לאחר שהבריא מההתקף [249]. דין זה נכון בוודאי בחולה נפש שמצבו מוגדר כחולה שיש בו סכנה, ויש מי שכתב שגם במצבי נוירוזה יש מקום לברך אחרי שהחלים [250].

נעקץ על ידי עקרב, אם לא חלה כלל אלא שחש יסורי העקיצה, לא יברך; ואם חלה מחמת העקיצה

יברך [251].

נרפא אך נעשה טריפה

מי נרפא מחוליו על ידי תרופות או ניתוחים וכיו"ב, אלא שנעשה טריפה בגלל הטיפולים _ יש אומרים, שיברך בלא שם ומלכות [252]; ויש אומרים, שיברך ברכה מלאה [253].

חלה בספינה על הים

מי שחלה בהיותו על ספינה בים, ואחר כך הבריא ועלה מן הים _ יש מי שכתב, שיברך פעם אחת על שתי ההודאות [254]; ויש מי שכתב, שיש לברך שתי ברכות נפרדות על שתי הודיות שונות [255].

מבוגר שנימול

יהודי מבוגר שלא נימול בילדותו, ונימול בעת בגרותו, צריך לברך ברכת הגומל לאחר שנרפא מהמילה [256]; אבל גוי שהתגייר ונימול לא יברך, כי בעת הסכנה היה עדיין בגויותו [257].

ברכת הגומל במאבד עצמו לדעת

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אבוד עצמו לדעת

ברכת אשר יצר

החיוב

חייב אדם לברך ברכת "אשר יצר" בכל פעם שהוא יוצא מבית הכסא לעשיית צרכיו, בין שתן ובין צואה [258].

נוסח הברכה:

"ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, אשר יצר את האדם [259] בחכמה [260], וברא בו נקבים נקבים [261] חלולים חלולים [262], גלוי וידוע לפני כסא כבודך [263], שאם יפתח אחד מהם [264], או יסתם אחד מהם [265], אי [266] אפשר להתקיים ולעמוד לפניך אפילו שעה אחת [267], ברוך אתה ה' רופא [חולי] [268] כל בשר [269] ומפליא לעשות" [270].

מובא בשם האר"י, שיש מ"ה תיבות בברכה זו, כמניין א'ד'ם'.

שיעורים

אין שיעור להטלת מים, וצריך לברך אפילו אם הטיל טיפת שתן אחת [271].

עיתוי הברכה

צריך לברך ברכת "אשר יצר" סמוך ככל האפשר לאחר עשיית צרכיו [272], ואפילו לאחר ברכת "המפיל" יאמר ברכת "אשר יצר", ולא יסמוך על הברכה שעתיד לומר בבקר [273]. ומכל מקום אם לא בירך מיד, יברך גם לאחר זמן גדול [274], אך היינו דווקא כל זמן שזוכר ומרגיש את חיוביו הקודמים, ולא לאחר זמן ארוך מאד [275], ויש מי שכתבו שיכול לברך עד חצי שעה או עד ע"ב רגעים [276]. ואם לא בירך ברכת "אשר יצר" עד שרוצה להטיל מים פעם שנית _ יש אומרים, שקודם יברך "אשר יצר" על הפעם הראשונה, ואחר כך יטיל מימיו בשנית; ויש אומרים, שאם נזכר שלא בירך על ההטלה הראשונה עד שהרגיש צורך להטיל מים פעם שנית, שוב לא יברך [277]. ואם לא ברך "אשר יצר", ואחר כך הטיל שוב מימיו _ יש אומרים, שיברך פעמיים אשר יצר [278]; ויש אומרים, שברכה אחת עולה על כל הפעמים הקודמות [279], ויש להקל כשיטה זו בספק ברכות [280].

עמידה

יש מי שכתב, שצריך לברך ברכת "אשר יצר" בעמידה ולא בישיבה [281].

נטילת ידיים

במהלך היממה, כאשר מברך ברכת "אשר יצר" על עשיית צרכיו, לא מברך ברכת על נטילת ידיים [282], ואפילו היו ידיו מלוכלכות ששפשף בהן [283]. יש מי שכתב, שאם הטיל מים ולא שפשף ולא נגע, יכול לברך ברכת "אשר יצר" גם בלא נטילת ידיים, אלא אם כן רוצה להתפלל או לעסוק בדברים שבקדושה; ויש אומרים, שבכל מקרה צריך ליטול ידיים [284].

ברכה אחרונה

מי שאכל דבר שחייב בברכה אחרונה ושכח לברך, והטיל מימיו ונזכר קודם שבא לברך ברכת "אשר יצר", יברך קודם "אשר יצר", ואחר כך ברכה אחרונה [285].

באמצע התפילה

מי שנפנה לנקביו באמצע התפילה _ יש מי שכתב, שלא יברך כלל ברכת "אשר יצר", כי יוצא ידי חובת ברכה זו בתפילת "רפאנו" [286]; ויש מי שכתבו, שיברך ברכת "אשר יצר" אחרי גמר התפילה, כי ברכה זו נתקנה למצבים שהם בדרך הטבע, ולכל באי עולם גם כשהם בריאים, בעוד שברכת "רפאנו" היא ברכה מיוחדת לעם ישראל ולמצב של מחלה, ולפיכך הן שתי ברכות שונות [287].

אם לא הרגיש צורך לנקביו כלל, אלא שהטיל מים כדי שלא יצטרך לכך לאחר זמן, וכגון שעומד לצאת לדרך, בכל זאת מברך ברכת "אשר יצר" [288].

שליחות

יש מרבני דורנו שהסתפקו אם יכול אדם להוציא את חברו בברכת "אשר יצר", והספק הוא אם זו ברכת השבח דווקא, או גם ברכת הנהנין [289].

בדין ברכת "אשר יצר" לחולה שיש לו צנתר בשלפוחית השתן

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חולה.

ברכת "אשר יצר" בחולים שונים במערכת העיכול והשתן

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חולה

בברכות השחר

ברכת "אשר יצר" נתקנה גם לאומרה בקביעות כחלק מברכות השחר. מקדימים לה ברכת "על נטילת ידיים", ומיד לאחריה אומרים ברכת "אלקי נשמה" [290]. כמו כן נהגו לסדר ברכת התורה מיד אחרי ברכת "אשר יצר" [291].

ברכת הרפואה לרופא

אף על פי שהריפוי היא מצווה [292], אין מברכים עליה, משום שמצות השבת אבדת גופו להסיר ולמנוע הסכנה היא באה, וכל מצווה שבאה להסיר סכנה, אין מברכים עליה [293]. כמו כן לא שייך לברך עובר לעשייתן, שאין להאריך בתפילה כשצריך לרפא, והזריז הרי זה משובח [294].

ניתן להוסיף עוד נימוקים לכך שלא תיקנו ברכה לרופא על מצות הריפוי:

מצווה שאין עשייתה גמר חיובה, אין מברכים על עשייתה, וברפואה פעמים רבות יש פעולות מתמשכות הנדרשות להשלמת הרפואה [295]; או מצווה שהיא בין אדם לחברו, אין מברכים עליה [296]; מצווה שאינה תלויה כולה ביד העושה אותה, מפני שאפשר שלא יתרצה בה חברו ותתבטל המצווה, אין מברכים עליה [297]; או מצווה שלעולם האדם חייב בהם, ואין עתים להיפטר מהם, אין מברכים עליה [298]; או שאין מברכים על מצוות שכליות [299].

לא מצינו בחז"ל ובפוסקים חיוב ונוסח של תפילת הרופא, אך היו רופאים שחיברו תפילות כאלו

ראה בכרך א, מבואות, א.

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ ט"ז על יורה דעה, סימן של"ו סעיף קטן א;
  2. ^ מנורת המאור (אלנקוה) ח"ב עמ' 132; מנורת המאור (אבוהב) ח"א נר ג;
  3. ^ ראה מסכת עבודה זרהדף נ"ה, עמוד א'. וראה תוס', מסכת ראש השנהדף ט"ז, עמוד א' ד"ה כמאן, והגהות היעב"ץ לר"ה שם; תוס' שבת בעניין כתונת הפסים; תוס', מסכת סנהדריןדף כ', עמוד א' ד"ה ששהא; רמב"ם וראב"ד משנה תורה לרמב"ם, הלכות תשובה, פרק ה', הלכה ה';
  4. ^ מדרש, הובא בתו"ש במדבר פי"ב אות קלו;
  5. ^ ראה הרפואה והיהדות, עמ' 47-39. וראה ע"ע רופא; רפואה;
  6. ^ בראשית, כ', י"ז;
  7. ^ בראשית, כ"ה, כ"א;
  8. ^ במדבר, י"ב, י"ג;
  9. ^ שמו"א א י;
  10. ^ תהלים, ו', ג'; תהלים, ל', ג';
  11. ^ מלכים א', י"ז, כ"א;
  12. ^ מלכים ב', ד', ל"ג;
  13. ^ מלכים ב', כ', ה';
  14. ^ ירמיהו, י"ז, י"ד;
  15. ^ מסכת שבתדף ל"ב, עמוד א'; רמב"ן תורת האדם, שער המיחוש; שולחן ערוך, יורה דעה, סימן של"ה;
  16. ^ מסכת ברכותדף ס', עמוד ב'. וראה ע' שנה, הע' 136 ואילך;
  17. ^ מסכת ברכותדף י"ז, עמוד א'. וראה מסכת יומאדף פ"ז, עמוד ב';
  18. ^ מסכת ראש השנהדף י"ח, עמוד א';
  19. ^ מסכת בבא קמאדף צ"ב, עמוד א';
  20. ^ ב"ר נג יט, וכפי גירסת רש"י בראשית, כ"א, י"ז. וראה בתו"ש בראשית פכ"א אות צב;
  21. ^ מסכת עבודה זרהדף ח', עמוד א'. וראה להלן הע' 57 ואילך;
  22. ^ תנחומא, מקץ ו. וראה ע' זקן, הע' 189 ואילך;
  23. ^ מסכת בבא בתראדף קט"ז, עמוד א', וראה מאירי ונ"י שם;
    שגיאות פרמטריות בתבנית:טור/נושאי כלים

    פרמטרים [ 3, 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית.

    פרמטרים [ ללא ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    דרכי משה על ארבעה טורים, יורה דעה, סימן של"ח סעיף ב;
    שגיאות פרמטריות בתבנית:טור/נושאי כלים

    פרמטרים [ 3, 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית.

    פרמטרים [ ללא ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    רמ"א על ארבעה טורים, אורח חיים, סימן קי"ט סעיף י, ו ארבעה טורים, יורה דעה, סימן של"ה, ושולחן ערוך, יורה דעה, סימן של"ה, סעיף י'; שו"ת חיים ביד סי' לד. וראה עוד רמב"ן על שמות, י"ח. וראה באריכות בנידון בשו"ת אגרות משה חיו"ד ח"ד סי' נא; הליכות שלמה ח"א פ"ח הע' 60;
  24. ^ ר' חנינא בן דוסא, משנה וברייתא מסכת ברכותדף ל"ד, עמוד ב'. וראה עוד רמב"ן על שמות, י"ח. וראה בשו"ת ציץ אליעזר ח"ה קונ' רמת רחל סי' יז, מספר יפה ללב;
  25. ^ "מעשה ר' חנינא" (מסכת עירוביןדף כ"ט, עמוד ב'); "מעשה ר' אליעזר בן יעקב" (מדרש רבה דברים, ח', ד');
  26. ^ רבנו בחיי, בראשית, כ"ה, כ"א;
  27. ^ מסכת עבודה זרהדף ח', עמוד א';
  28. ^ מסכת מגילהדף י"ז, עמוד ב'; תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ד'; שה"ש רבה ז ה; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קט"ז. וראה במהרש"א ח"א, וברש"ש מגילה שם. והגריעב"ץ בסדור בית יעקב הוסיף, שכשריפא רפאל את אברהם אמרו רופא חולים;
  29. ^ "הריב"א, הובא באבודרהם סדר שחרית של חול ופירושה" (הושע, י"ד, ה');
  30. ^ "בה"ג, הובא באבודרהם שם" (שמו"א ב ח);
  31. ^ אבודרהם שם;
  32. ^ שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) מספר עברי פרק לא מוכר.בראשית, פר"ק, י"ז;
  33. ^ שמות, ט"ו, כ"ו;
  34. ^ משלי, ד', כ"ב. כל זה בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן קט"ז;
  35. ^ אבודרהם שם. וראה תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ד', שכנראה היה לו נוסח אחר המתחיל ב"רפא חליינו";
  36. ^ רבנו סעדיה גאון, הובא בסדור הגאונים והמקובלים והחסידים, ספר שני, ח"ג;
  37. ^ וראה בתפלה לדוד לאדר"ת, הובא בסוף סידור עולת ראיה, שהביא מתלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ד', הלכה א', מחלוקת אם עדיף להרבות בתפילה על חולה או דווקא לקצר בתפילה, ומשמע שם שיש להבדיל בין יחיד לציבור, עיי"ש;
  38. ^ כן גרסו במחזור ויטרי, בסדר תפלות של הרמב"ם, ובסדור תכלאל כמנהג יהודי תימן. אך בסדר רב עמרם גאון, ובכל נוסחאות הסידורים בימינו של האשכנזים ועדות המזרח לא גורסים תיבה זו. ובשו"ת רש"ל סי' סד כתב, שאין להוסיף "אלקינו", אלא כלשון הכתוב בירמיהו, וכן פסקו ברב שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קט"ז, ובמשנה ברורה, סימן ", סעיפים קטנים קט"ז-א'. ומה שמדגישים בברכה זו רפאנו "ה'" ונרפא, מה שאין כן בשאר הברכות שלא אומרים ראה ה' בעניינו או ברך ה' עלינו וכו', כתב הרב ש. פינקוס בקובץ עם התורה מהדו"ד חוב' י, תשס"ג, עמ' סה ואילך, שבא להדגיש שגם כאשר רשות הרופא בשר ודם לרפא נגמרה, ואין לו ידע רפואי, עדיין מבקשים אנו שהקב"ה ירפא, שאין אצלו כל מגבלה;
  39. ^ "יש סוג רפואות שנמסרו ע"י שליחים, ויש סוג רפואות שהקב"ה בעצמו כביכול מרפא (זוהר חדש פ' בלק דנ"ד ע"ב)" (מספר הסברים ניתנו לכפל הלשון "רפאנו… ונרפא"); "חייו ופעלו)" (רפואת ה' היא עולמית ולא חוזרת, ולכן ברגע שירפא ה' נרפא, ולא נצטרך לחזור על הרפואה (ברוך שאמר מבעל התו"ת על התפילות); מתפללים אנו שנסכים לקבל את הרפואה, כי יש אנשים שאינם רוצים כלל להירפא (ר"א בן הגר"א); רפואת ה' היא מיידית, ומיד נרפא ללא שהיות (פי' מבעל החפץ חיים בס' הח"ח); נוסח דומה ל"השיבנו ה' אליך ונשובה", והפירוש שיהיה הקב"ה המתחיל, ואחר כך נהיה אנחנו המסיימים והמתגברים (עץ יוסף בסדור אוצר התפילות);
  40. ^ מקור הנוסח בירמיה יז יד, אלא ששם נכתב בלשון יחיד. ואע"פ שכתב הנכתב ליחיד אין מכנים אותו לרבים (תוספתא/מגילה/ג#הלכה כא
    רי"ף סופ"ד דמגילה), נאמרו על כך מספר תירוצים
    דווקא כשמתרגם או קורא הפסוק אינו רשאי לשנות מיחיד לרבים ולהיפך, אבל פסוק של תפילה שאין כוונת הציבור לקרותם אלא להתחנן דרך תפילה רשאים לשנות לפי צורך השעה ולפי עניין תפילתם (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קט"ז, ואבודרהם סדר שחרית של חול ופירושה, בשם הרמ"ה, וראה בב"י וב"ח שם; המחבר
    ארבעה טורים, אורח חיים, סימן קט"ז, ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן קט"ז, סעיף א'); או דווקא כשקורא כל המזמור או על העניין כסדר אז אסור לשנות, אבל כשמתפלל ואומר פסוקים מפוזרים, אין להקפיד על שינוי מיחיד לרבים ולהיפך (טור שם, ואבודרהם שם, בשם הר' יונה והרא"ש;
    שגיאות פרמטריות בתבנית:טור/נושאי כלים

    פרמטרים [ 3, 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית.

    פרמטרים [ ללא ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    רמ"א על ארבעה טורים, אורח חיים, סימן קט"ז סעיף א); או שצריך אדם לבקש צרכיו בלשון רבים, וכן כל שמונה עשרה ברכות בלשון רבים (ס' חסידים הוצאת מק"נ סוסי' שסא, הביא מגמ' מסכת ברכותדף ל', עמוד א');
  41. ^ כך היא הגירסה ברוב הסידורים, פרט לסדר רב עמרם גאון ונוסח התכלאל, שלא גורסים כלל תיבות אלו;
  42. ^ נוסח רב עמרם גאון;
  43. ^ סדר תפילות של הרמב"ם, ונוסח תכלאל;
  44. ^ נוסח מחזור ויטרי;
  45. ^ "על שם "הרופא לכל תחלואיכי" (תהלים, ק"ג, ג')" (אבודרהם. והסביר שם: "והעלה רפואה שלמה לכל תחלואינו"); "על שם "כי הוא יכאיב ויחבוש" (איוב, ה', י"ח)" ("ולכל מכאובנו");
  46. ^ כמנהג עדות המזרח, כמנהג נוסח ספרד של האשכנזים, אשר מוסיפים עוד: רפואה שלמה לכל מכותינו;
  47. ^ שערי תשובה על אורח חיים, סימן קט"ז , בשם ס' נאות יעקב;
  48. ^ כפי נוסח האשכנזים, הן נוסח ספרד והן נוסח אשכנז, אך כל הסידורים הקדמונים והעדות האחרות לא גורסים זאת, וכן כתב בא"ר סי' קטז, ובשלמי צבור למהרי"ט אלגאזי, שלא לגרוס תיבה זו, וצ"ע למה הוסיפו זאת;
  49. ^ סידור רב עמרם גאון, סידור תכלאל;
  50. ^ סדר התפילות של הרמב"ם;
  51. ^ נוסח הריקאנטי, ונוסח עדות המזרח;
  52. ^ "על שם "כי אני ה" רופאך' (שמות, ט"ו, כ"ו _ אבודהם), או כנגד "וחלים רעים ונאמנים" (דברים, כ"ח, נ"ט _ עץ יוסף" (מחזור ויטרי, אבודרהם, נוסח האשכנזים, הן ספרד והן אשכנז. ומספר הסברים נאמרו על תיבות אלו: "רופא נאמן ורחמן"); "רפואת הקב"ה היא ברחמנות, בניגוד לרפואת רופא בשר ודם, שלעתים משתמש באמצעים קשים ומרים לצורך הרפואה (אחרית לשלום, בסידור אוצר התפילות). וראה עוד בתו"ת שמות פט"ו אות יז, על השילוב של התארים "נאמן ורחמן"" (אבודרהם), או כנגד יסורים וחוליים רעים (מסכת ברכותדף י"ז, עמוד א'). "רחמן");
  53. ^ "משנה ברורה, סימן ", סעיפים קטנים קט"ז-א'" (צריך לומר בצירי תחת הלמ"ד);
  54. ^ "כן ביאר הגר"י אייבשיץ, הובאו דבריו בס' הליכות שלמה ח"א פ"ח סקי"ט. ולפי גמ' מסכת שבתדף י"ב, עמוד ב', צריך לכלול החולה בתוך שאר חולי ישראל. וראה בסידור הגאונים והמקובלים והחסידים ספר שני ח"ג, פירושים על הברכה על פי הסוד. וראה עוד בס' קריינא דאיגרתא, עמ' קו-קז" (הטעם שסיום הברכה היא רופא חולי עמו ישראל, אע"פ שהקב"ה הוא רופא כל בשר, וכפי הנוסח בברכת אשר יצר, כי ברכת אשר יצר היא כללית ועל פי דרכי הטבע, ולכן שייך לומר רופא כל בשר, אבל את ברכת רפאנו תיקנו חז"ל לחולי ישראל דווקא, על המעלה המיוחדת שלהם שהיא מחוץ לדרכי הטבע); שו"ת דבר יהושע ח"ג חיו"ד סוסי' כג;
  55. ^ הליכות שלמה ח"א פ"ח סע
  56. ^ הגריעב"ץ בסדור בית יעקב. וראה בס' חסידים הוצאת מק"נ סי' תעה;
  57. ^ הגריעב"ץ בסדור בית יעקב;
  58. ^ משנה ברורה, סימן ", סעיפים קטנים קי"ט-א', בשם הפמ"ג;
  59. ^ נוסח הגריעב"ץ בסידורו;
  60. ^ משנה ברורה, סימן ", סעיפים קטנים קט"ז-ג';
  61. ^ על פי זוהר פ"ד עמ' א, פר' לך לך. וראה עוד בשו"ת דעת כהן סוסי' קלב; במראה הבזק ח"ד סי' יא;
  62. ^ שו"ת מהר"ם שיק חאו"ח סי' כו;
  63. ^ שו"ת ציץ אליעזר ח"ה קונט' רמת רחל סי' יח. וע"ע בשו"ת נחלת שבעה סי' פ; שו"ת אבני צדק חאו"ח סי' יד;
  64. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות תפילה, פרק ו', הלכה ג'; ארבעה טורים, אורח חיים, סימן קי"ט, ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן קי"ט, סעיף א'; היעב"ץ בסידורו; מ"ב שם; ברכ"י סי' קיט; וכן מפורש בחי' הר"ן ע"ז ח א: "ואם יש לו חולה תוך ביתו אומרה בברכת רפאנו, פירוש שאינו רשאי להמתין עד שומע תפלה, ומיהו אם לא הזכיר עד שומע תפלה מזכיר שם";
  65. ^ הליכות שלמה ח"א פ"ח סע' טז. וראה שם בהע' 60, על הנהגתו של הגרש"ז אויערבאך ביחס לתפילה על חולים;
  66. ^ שו"ת מהר"י מלכו סי' קט; כף החיים על אורח חיים, סימן קי"ט סעיף קטן א. ובס' חסידים סי' קנח: "אם יש לך חולי אל תשים לבך לכוין רק בברכת החולים";
  67. ^ שו"ת אור לציון ח"ב פ"ז סל"ג. ודייק כן מדברי ה
    שגיאות פרמטריות בתבנית:טור/נושאי כלים

    פרמטרים [ 3 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית.

    פרמטרים [ ללא ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

    פרמטרים ריקים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    ב"י על ארבעה טורים, אורח חיים, סימן קי"ט , ורבנו יונה שהובא בב"י שם;
  68. ^ הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו בנשמת אברהם ח"ה חאו"ח סי' קטז סק"א. וראה ט"ז על אורח חיים, סימן קל"א סעיף קטן ו;
  69. ^ "דעת קדושים ב"פנינים יקרים" שבסוף הספר, אות סט" (יש אומרים שבשבת יאמר "יברך" ולא "ירפא", מפני שזו תחינה ואין לאומרה בשבת);
  70. ^ בדרכי חיים ושלום סי' רכ, מביא שבעל המנחת אלעזר הקפיד שלא יזכירו "החולה", וראה טעמו שם;
  71. ^ "כתב בשו"ת קובץ תשובות ח"ג סי' יז, שלא שייך להזכיר את שם האם-המאמצת, ולכן יזכירו בשם בן או בת אברהם" (בתפילה עבור חולה מתפללים בשם אמו, והוא על פי הזוהר פר' לך לך על הפסוק בתהילים "והושיעה לבן אמתך", שהאם היא וודאית ולא האב. והרש"ל שבת סו ב כתב, שבני אדם מכירים את האשה שהיא אם הוולד יותר מאביו. וראה שו"ת אז נדברו חי"ד סי' כד. ואם הוא או היא מאומצים, ולא ידוע שם האם);
  72. ^ הלשון "מן השמים" קצת קשה, שהרי הכל בא מן השמים, וראה מה שכתב בפי' ברוך שאמר על התפילות מבעל התו"ת;
  73. ^ "משנה משנהמסכת אהלות, ‏פרק א', משנה ח', ולכן לא נמנו איברים אחרים כמו כליות, כבד, לב וכיוצ"ב, אבל לעניין רפואה בוודאי יש לכלול גם איברים אלו, ואם כן הם יותר מרמ"ח, וצ"ע. וראה מה שכתב הגר"ש ואזנר בנידון, בראש כרך ג של המהדורה הראשונה של האנציקלופדיה ההלכתית-רפואית, עמ' כב שאלה ט, ומה שקשה על דבריו, עיי"ש. וראה באריכות על מושג "רמ"ח איברים" במאמר ר. קיפרווסר, בד"ד, 8, תשנ"ט, עמ' 29 ואילך" (ולכאורה תמוה נוסח זה, שהרי רמ"ח האיברים הם רק אלו שיש בהם בשר גידים ועצמות, ולעניין שמטמאים באהל בכלשהו);
  74. ^ "יש מי שכתב, שמכל מקום אין לשנות את נוסח ה'מי שברך', אף שהוא חסר מהרמ"ח איברים (ס' פרדס יוסף, הובא בנשמת אברהם ח"ה חאו"ח סי' קיט סק"א)" (ראה בשו"ת האלף לך שלמה סי' קכ, שהסתפק בנוסח לאשה, ובשו"ת אגרות משה חאו"ח ח"ד סי' סז תיקן את הנוסח של המי שברך ליולדת. וראה בספר הלכות נשים לאאמו"ר פ"א הע' 4, שהעיר שכבר קדמו הדעת קדושים ב"פנינים יקרים" שבסוף הספר, אות ע, שלאשה יאמר לאיבריה וגידיה, ולא לרמ"ח איבריה ושס"ה גידיה. אמנם ראה תלמוד ירושלמי, מסכת סוטה, פרק ה', הלכה א', שגם באשה יש רמ"ח איברים, והסביר בעל הטורים, במדבר, ה', י"ח, והחיד"א בס' דבש לפי מערכת סמ"ך סק"א, שהאיברים היתירים באשה אינם מטמאים באהל, ולכן לא נימנו בכלל האיברים. אלא שלעניין "מי שברך" עדיין קשה, שהרי גם האיברים שאינם מטמאים באהל צריכים רפואה ובריאות. ואם ניכרת לו איבר);
  75. ^ צריך לכלול אותו בתוך שאר חולי ישראל (מסכת שבתדף י"ב, עמוד ב');
  76. ^ ראה מה שהקשו על עצם הברכה לחולה בשבת, ועל הצורך בתוספת זו בשו"ת אבקת רוכל סי' יא-יב; מג"א סי' רפח סקי"ד; שולחן ערוך הרב ארבעה טורים, אורח חיים, סימן רפ"ח, ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן רפ"ח. וראה בהסבר התוספת לשבת בנוסח "מי שבירך" לחולה בס' תורת היולדת פט"ו הע' ג, ובשו"ת תשובות והנהגות ח"ד סי' פד. ולעניין יו"ט כתב בס' תפלה לדוד להאדר"ת, הובא בסוף סידור עולת ראיה, שאין צריך לומר "יו"ט הוא מלזעוק", ואפשר לומר גם ביו"ט "שבת היא מלזעוק", כי יו"ט נקרא שבת, עיי"ש;
  77. ^ "בעגלא נתחבר, היינו שעגלא הוא פתע פתאום, וגם זה מצטרף לפירוש זה שהרפואה תהיה פתאומית ומהירה כפי חשבוננו, כ"כ בברוך שאמר מבעל תו"ת על התפילות" (התוספת "השתא בעגלא ובזמן קריב" אחרי שאמרו שישלח לו רפואה שלמה "מהרה", הוא על פי גמ' מסכת גיטיןדף פ"ח, עמוד ב', שאמרו שם, שמהרה דמארי עלמא תמניא מאה וחמשין ותרין שנין, ולכן מבארים כאן שהבקשה לרפואה מהרה היא בעגלא ובזמן קריב שלנו, והתרגום על משלי כט א "פתע ישבר");
  78. ^ שו"ת אבקת רוכל להב"י סי' יא;
  79. ^ שו"ת ציץ אליעזר חי"ג סי' לו אות ב;
  80. ^ לקוטי מהרי"ל, הובא בפת"ש ארבעה טורים, יורה דעה, סימן של"ה, ושולחן ערוך, יורה דעה, סימן של"ה, סעיף ב', וב שע"ת על אורח חיים, סימן רפ"ח סעיף קטן ג;
  81. ^ שו"ת נחלת שבעה סי' נט;
  82. ^ ערוה"ש ארבעה טורים, יורה דעה, סימן של"ה, ושגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:שולחן ערוך) אין סעיף יב בסימן שלה בחלק יורה דעה.שולחן ערוך, יורה דעה, סימן של"ה, סעיף י"ב. וראה בשו"ת ציץ אליעזר ח"ה קונט' רמת רחל סי' יח;
  83. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:טור/נושאי כלים

    פרמטרים [ 3, 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית.

    פרמטרים [ ללא ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    רמ"א על ארבעה טורים, אורח חיים, סימן נ"ד סעיף ג. וראה בערוה"ש ארבעה טורים, אורח חיים, סימן נ"ד, ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן נ"ד, סעיף ג', בביאור דין זה;
  84. ^ ערוה"ש שם;
  85. ^ מסכת סנהדריןדף ק"א, עמוד א'; משנה תורה לרמב"ם, הלכות עבודה זרה, פרק י"א, הלכה י"ב; ארבעה טורים, יורה דעה, סימן קע"ט, ושולחן ערוך, יורה דעה, סימן קע"ט, סעיף ח';
  86. ^ שו"ת אגרות משה חאו"ח ח"א סי' קה;
  87. ^ הליכות שלמה ח"א פי"ד הע' יט;
  88. ^ אשל אברהם (בוטשאטש) סי' שו ס"ה;
  89. ^ הליכות שלמה, שם;
  90. ^ שו"ת תשובות והנהגות ח"א סי' קכא; שם, ח"ב סי' סז;
  91. ^ הליכות שלמה ח"א פ"ח הע' כב;
  92. ^ הליכות שלמה, שם;
  93. ^ רמב"ן תורת האדם, שער המיחוש; ארבעה טורים, אורח חיים, סימן קי"ט, ושגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:שולחן ערוך) אין סעיף ה בסימן קיט בחלק אורח חיים.שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קי"ט, סעיף ה'; משנה ברורה, סימן ", סעיפים קטנים ק"א-ז';
  94. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ק"א, סעיף ד'. ועיין ט"ז שזהו דעת הרי"ף, אבל דעת הרא"ש דדווקא לשון ארמית לא ישתמש, אבל שאר לשונות הוי כמו לשון הקודש, והטור סתם כאן נגד אביו, משום דחולה בעי רחמי טובא. וראה גם בפרישה שם;
  95. ^ מסכת סוטהדף ל"ג, עמוד א', ובפירש"י שם. וראה בחילוק זה בין יחיד לציבור בס' האשכול הל' תפילה וקר"ש סוסי' ה; מחזור ויטרי סי' קכח; שו"ת תמים דעים סי' קפה; אור זרוע ח"ב סי' נ;
  96. ^ "שהביאו מזוהר לך לך דפ"ד ע"א עה"פ וילך למסעיו. וראה עוד בזוהר שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) יש להוריד את כל סימני ' או " מתוך הפרמטרים.שמות, די""ז, ע"ב. וראה עוד במשנה ברורה, סימן ", סעיפים קטנים קי"ט-ב'" (מסכת שבתדף ס"ו, עמוד ב', ורש"י ומהרש"ל בחכמת שלמה שם; מסכת שבתדף ע"ג, עמוד א'. וראה במג"א סי' קיט סק"א, בשם המהרי"ל; שו"ת דעת כהן סי' קלב; שו"ת זקן אהרן ח"א סי' יא); שו"ת גבול יהודה סי' ב; שו"ת מלמד להועיל ח"א סי' כג; שו"ת יביע אומר ח"ב חאו"ח סי' יא;
  97. ^ הליכות שלמה ח"א פ"ח סע' יז;
  98. ^ שו"ת יביע אומר שם;
  99. ^ ראה ס' חסדי אברהם, עמ' שו-שז, בשם הגר"י ראטה מקארלסבורג. וראה בשו"ת מהרשד"ם סי' קצט; שו"ת חת"ס חאבהע"ז ח"ב סי' לח;
  100. ^ שערי הלכה ומנהג ח"א סוסי' פה;
  101. ^ הליכות שלמה ח"א פ"ח הע' 67;
  102. ^ כף החיים סי' קיט סק"ו;
  103. ^ מסכת ברכותדף ל"ד, עמוד א'; מהרי"ל דף קסא ע"א; מג"א ריש סי' קיט; מהריק"ש בהגהותיו ל ארבעה טורים, אורח חיים, סימן תקע"ו, ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקע"ו; מ"ב שם; שו"ת ויעתר יצחק סי' ח; שו"ת מנוחת משה סי' קכב. וראה עוד בחי' החת"ס מסכת נדריםדף מ', עמוד א', ובעיון יעקב מסכת ברכותדף ל"ד, עמוד א', מה הטעם שלא יזכיר שמו בפניו;
  104. ^ ראה פאר הדור, ח"ד עמ' לד, בשם חזו"א. וראה בע' נוטה למות (א), חלק ה;
  105. ^ ס' חסידים, מהד' הרשלר, גנוזות, ח"א תשמ"ד, סי' כב, ובהוצאת מק"נ הוא בסי' תעה בשינוי לשון;
  106. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות תעניות, פרק א', הלכה ט'; ארבעה טורים, אורח חיים, סימן תקע"ח, ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקע"ח, סעיף א'. וראה במ"מ שם, שאין לדין זה מקור מהגמרא, אך דברים נראים הם מדרכי התשובה. וראה במשנה ברורה, סימן ", סעיפים קטנים ש"ם-א', בשם הב"ח והפרמ"ג, שמשמע שיש חיוב להתענות עליו;
  107. ^ "Byrd RC, Southern Med J 81:826, 1988" (ראה); Harris WS, et al, Arch Intern Med 159:2273, 1999; Cha KY, et al, J Reprod Med 46:781, 2001;
  108. ^ Leibovici L, BMJ 323:1450, 2001. וראה א. בלייך, הרפואה קמא:522, 2002; א. מרעי ואח', הרפואה קמא:527, 2002;
  109. ^ "Aviles JM, et al, Mayo Clin Proc 76:1192, 2001" (ראה); Matthews WJ, et al, South Med J 93:1177, 2000;
  110. ^ וכתב ה ט"ז על יורה דעה, סימן של"ו סעיף קטן א, דהיינו שהוא מתנצל למה מבקש רפואה על ידי ההקזה שהוא לפי הטבע, אף שאינו ראוי לעשות כן, אלא לבקש רחמים להינצל על ידי רחמים של מעלה, מכל מקום כיוון שכבר נהגו לעשות רפואה על ידי הטבע, גם אני עושה כן, ועל כל פנים אני מודה שהכל בא על ידך. ועל זה חולק אביי דלא לימא שכן נהגו, דגם התורה הסכימה על זה שיהא רפואה על פי הטבע, כי ירדה תורה לסוף דעת האדם שלא יהיה זכאי כל כך שתבוא רפואה על ידי נס מן השמים;
  111. ^ מסכת ברכותדף ס', עמוד א';
  112. ^ חיי אדם סה א; קישו"ע סא ד;
  113. ^ סדר רב עמרם גאון; משנה תורה לרמב"ם, הלכות ברכות, פרק י', הלכה כ"א; טושו"ע רל ד. וראה בהגהות הגר"א, ברכות שם, שהגיה כפי הנוסח שבפוסקים. וגי' הרי"ף והרא"ש ברכות שם, ברוך רופא חינם. וראה בליקוט על סדור עולת ראיה, להגרא"י קוק עמ' שצ;
  114. ^ סדר רב עמרם גאון; רמב"ם שם;
    שגיאות פרמטריות בתבנית:טור/נושאי כלים

    פרמטרים [ 3 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית.

    פרמטרים [ ללא ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

    פרמטרים ריקים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    ב"י על ארבעה טורים, אורח חיים, סימן ר"ל ; ט"ז שם סק"ג; באר הגולה שם; באה"ט סי' רל סק"ה; חיי אדם, סה א; קיצשו"ע שם. וכן משמע מערוה"ש ארבעה טורים, אורח חיים, סימן ר"ל, ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן ר"ל, סעיף ה';
  115. ^ פמ"ג או"ח בא"א סי' רל סק"ו; אשל אברהם (בוטשאטש) ארבעה טורים, אורח חיים, סימן ר"ל, ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן ר"ל; משנה ברורה, סימן ", סעיפים קטנים ר"ל-ז'. וראה בכס"מ ריש פ"י מהל' ברכות, שכתב שאין ברכה בחתימת ברכת הקזה. וראה באריכות בשער הציון למשנה ברורה, סימן ", סעיפים קטנים ר"ל-ט';
  116. ^ הגרא"י קוק בסידורו עולת ראיה, עמ' שצ;
  117. ^ "'וכן נוהגים המדקדקים'" (מג"א שם סק"ו; חיי אדם שם; קיצשו"ע שם. וכן כתב בערוה"ש ארבעה טורים, אורח חיים, סימן ר"ל, ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן ר"ל, סעיף ה', וסיים);
  118. ^ באר היטב שם סק"ה, בשם הרד"א;
  119. ^ מ"ב בשער הציון סק"ח. וראה בשמירת שבת כהלכתה פ"מ ספ"א, שיאמר תפילה זו כשלוקח תרופה כלשהי, או עושה טיפול רפואי כלשהו;
  120. ^ קיצשו"ע שם;
  121. ^ מסכת ברכותדף ל"ו, עמוד א'; שם, לח א; ארבעה טורים, אורח חיים, סימן ר"ד, ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן ר"ד, סעיף ח'; שו"ת אגרות משה חאו"ח ח"א סי' פב. וראה בתוס', מסכת ברכותדף ל"ח, עמוד א' ד"ה והא;
  122. ^ תוס', מסכת ברכותדף ל"ו, עמוד א' ד"ה כיון;
  123. ^ תוס', מסכת ברכותדף מ"ה, עמוד א' ד"ה דחנקתיה; שו"ע הרב סי' רד יד. וראה בשו"ת האלף לך שלמה חאו"ח סי' צ;
  124. ^ תוס' ברכות שם ד"ה כיון; מג"א סי' רד סקי"ט וסקכ"ד; משנה ברורה, סימן ", סעיפים קטנים ר"ד-ג'. וראה ברבנו ירוחם נט"ז ח"א, בשם הרמ"ה; ס' המנהיג, הל' סעודה סי' ו; ב"י ודרישה ארבעה טורים, אורח חיים, סימן ר"ד, ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן ר"ד. וראה בשד"ח מע' ברכות סי' א אות לג;
  125. ^ מאירי מסכת ברכותדף ל"ה, עמוד ב'; שער הציון שם סקל"ז;
  126. ^ אורחות חיים הל' ברכות, סי' לז בשם י"א. וראה הלכות הירושלמי להרמב"ם, ניו-יורק תש"ח, עמ' מב, והערות הר"ש ליברמן, שם, אות ק;
  127. ^ הגרי"ש אלישיב, הובאו דבריו בס' פתחי ברכה, מכתב ד. וראה בס' וזאת הברכה, בירור הלכה סי' מא; הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו בנשמת אברהם ח"ד חאו"ח סי' רד סק"א. וראה שמירת שבת כהלכתה, פ"מ הע' קצא, בשם הגרש"ז אויערבאך, וי"ל;
  128. ^ הגרש"ז אויערבאך, שם;
  129. ^ ראה שערים המצויינים בהלכה סי' נ סק"ח;
  130. ^ ראה בס' וזאת הברכה, בירור הלכה סי' מו;
  131. ^ רשב"א בחידושיו לברכות שם; המאירי ברכות שם; הרא"ה בפקודת הלויים עמ' קיב; הריטב"א בהל' שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:בבלי) מספר עברי היח לא מוכר.מסכת ברכותדף פ"א, עמוד היח'; הר"א אלשבילי בגנזי ראשונים שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:בבלי) מספר עברי עמ לא מוכר.מסכת ברכותדף ע"מ, עמוד תב'. ועי' בשו"ת הרא"ש כלל ד סי' טו, ובס' פתח הדביר סי' רד סק"ה. וכן הכריעו ה
    שגיאות פרמטריות בתבנית:טור/נושאי כלים

    פרמטרים [ 3, 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית.

    פרמטרים [ ללא ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    רמ"א על ארבעה טורים, אורח חיים, סימן ר"ד סעיף יא; ערוה"ש ארבעה טורים, אורח חיים, סימן ר"ד, ושגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:שולחן ערוך) אין סעיף כב בסימן רד בחלק אורח חיים.שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ר"ד, סעיף כ"ב. וראה בבן איש חי, פר' פינחס אות יג;
  132. ^ תר"י למסכת ברכותדף כ"ז, עמוד א', בדפי הרי"ף; בדק הבית לב"י בסי' רד לשיטת תוס', מסכת ברכותדף ל"ח, עמוד א' ד"ה והא, ומשנה תורה לרמב"ם, הלכות ברכות, פרק ג', הלכה ג'. וכשיטה זו פסקו המג"א סי' רד סקכ"ד; באור הגר"א סי' רד סק"ל; משנה ברורה, סימן ", סעיפים קטנים ר"ד-ה'; שו"ת אגרות משה חאו"ח ח"א סי' פב;
  133. ^ שו"ת באר משה ח"א סי' ט;
  134. ^ שו"ת יד הלוי סי' לה;
  135. ^ שערי הלכה ומנהג, הוספות ומילואים, סי' כג. וראה שם שכן הורה הצמח-צדק הלכה למעשה;
  136. ^ שו"ת שואל ומשיב מהדו"ה סי' כג; שו"ת בנין ציון סי' י, וביתר הרחבה שם ח"ג סי' ז. וראה בשד"ח אסיפת דינים פאת השדה מע' שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:בבלי) מספר עברי סי לא מוכר.מסכת ברכותדף ס"י, עמוד ז';
  137. ^ ס' תהילה לדוד ארבעה טורים, אורח חיים, סימן ר"ד, ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן ר"ד. וראה במאמרו של הרב מ.ל. קצנלנבוגן, הלכה ורפואה, ג, תשמ"ג, עמ' רעד-רפד, שדחה דבריו;
  138. ^ אב"ד אורמין בשומר ציון הנאמן שנת תר"ז, על פי התלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ו', הלכה ח'. ובגירסת נוסח הברכה הזו בירושלמי: גירסתנו היא ברוך שברא מי רפואות; גירסת הערוך ע' דקר היא מיני רפואות; גירסת הרוקח סי' שמא והראבי"ה ברכות סי' קכג היא בורא רפואות;
  139. ^ שו"ת יד הלוי שם, שלא נזכרה ברכה זו בפוסקים, וכן כתב החיד"א בשיורי ברכה סי' רד אות ב. וראה בשו"ת ציץ אליעזר חי"ב סי' א אות יב, ובס' מקור חיים השלם ח"ב פע"ב ס"ד;
  140. ^ שו"ת אבני חפץ סי' לו, שהעיד על הגר"י שמעלקיס בעל שו"ת בית יצחק. ואם שותה את המים המינרליים דרך שפופרת של זכוכית, כתב בשו"ת אבני חפץ שם, שלא יברך כלל;
  141. ^ שו"ת רבבות אפרים ח"ז סי' עה;
  142. ^ שמירת שבת כהלכתה פ"מ ספ"ד;
  143. ^ רבנו ירוחם, הובא ב
    שגיאות פרמטריות בתבנית:טור/נושאי כלים

    פרמטרים [ 3 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית.

    פרמטרים [ ללא ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

    פרמטרים ריקים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    ב"י על ארבעה טורים, אורח חיים, סימן ר"ד ; ב"ח ארבעה טורים, אורח חיים, סימן קצ"ו, ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן קצ"ו. וראה עוד בשו"ת הרשב"א ח"א סי' תרצד; רא"ה ברכות רפ"ז; ב"ח ארבעה טורים, אורח חיים, סימן ר"ד, ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן ר"ד; ט"ז על אורח חיים, סימן קצ"ו סעיף קטן א, וסי' רד סקי"ב. וראה באריכות בילקוט יוסף ח"ג סי' קצו סק"ב;
  144. ^ רמב"ם, ראב"ד ורא"ש, הובאו בב"י שם; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קצ"ו, סעיף ב'; שם רד ט; לבוש ארבעה טורים, אורח חיים, סימן קצ"ו, ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן קצ"ו;
  145. ^ משנה ברורה, סימן ", סעיפים קטנים קצ"ו-ה'. וראה עוד בערוה"ש ארבעה טורים, אורח חיים, סימן קצ"ו, ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן קצ"ו, סעיף ד'; שמירת שבת כהלכתה פ"מ ספ"ד; שו"ת באר משה ח"ח סי' רנא. וראה בס' בסתר רעם, עמ' 239, תשובה כנ"ל מהרב אהרונסון בעת השואה;
  146. ^ ראה ילקוט יוסף ח"ד שבת, ד, סי' שכח, הע' לב;
  147. ^ שו"ת כתב סופר חאו"ח סי' כב; שו"ת מלמד להועיל סי' לב. וראה עוד בשו"ת פנים מאירות ח"ב סי' ז; ס' אורחות חיים סי' קצו;
  148. ^ מג"א סי' רד סק"כ; משנה ברורה, סימן ", סעיפים קטנים ש"ם-ח'; שו"ת פנים מאירות ח"ב סי' ז;
  149. ^ יפה ללב סי' רד סק"י; שו"ת חלק לוי חאו"ח סי' ה;
  150. ^ שד"ח, מערכת ברכות, סי' א כלל לג; שו"ת מהר"ם שיק חאו"ח סי' רס;
  151. ^ מסכת ברכותדף ל"ה, עמוד ב', וברש"י שם ד"ה אזוקי; ארבעה טורים, אורח חיים, סימן ר"ב, ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן ר"ב, סעיף ד';
  152. ^ הגר"א ראם, הובא בס' מקראי קודש להגרצ"פ פרנק, פסח ח"ב עמ' קמד;
  153. ^ הגרצ"פ פרנק, שם;
  154. ^ שו"ע רד ז, ובמשנה ברורה, סימן ", סעיפים קטנים ש"ם-ב'. וראה בילקוט יוסף ח"ג סי' רג ס"י; ועלהו לא יבול, ח"א עמ' קי;
  155. ^ תהלים, ק"ז, י"ח-כ"א;
  156. ^ מסכת ברכותדף נ"ד, עמוד ב'; משנה תורה לרמב"ם, הלכות ברכות, פרק י', הלכה ח'; ארבעה טורים, אורח חיים, סימן רי"ט, ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן רי"ט, סעיף א'; חיי אדם סה ו;
  157. ^ הרא"ש שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:בבלי) אין דף פט במסכת ברכות.מסכת ברכותדף פ"ט, עמוד סג'. וראה ברד"ק ישעיה לח ט, שחזקיהו כתב הודאה כשנתרפא מחוליו ועלה בית ה'. וראה בצידה לדרך מאמר א כלל א פ"ב. אמנם ראה בשו"ת חת"ס חאו"ח סי' נא, מה שהקשה על שיטה זו;
  158. ^ מג"א סי' ריט סק"ג;
  159. ^ פמ"ג שם; שו"ת חת"ס חאו"ח סי' נא. וראה סמ"ק סי' קמו, שברכה זו היא מדאורייתא. וראה בשד"ח, פאת השדה מערכת שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:בבלי) מספר עברי סי לא מוכר.מסכת ברכותדף ס"י, עמוד יב';
  160. ^ רמב"ן תורת האדם שער ההודאה, וחיד' הרמב"ן למסכת ברכותדף נ"ד, עמוד ב', בשם הראב"ד; מאירי מסכת ברכותדף נ"ד, עמוד ב', בשם יש מי שאומר; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רי"ט, בשם הראב"ד; ס' הרוקח סי' שמג; רמ"א שם ח, וכן נוהגין באשכנז; משנה ברורה, סימן ", סעיפים קטנים ש"ם-ח'; קיצשו"ע סא א;
  161. ^ רמב"ן תורת האדם שער ההודאה; שו"ת הרשב"א ח"א סי' פז, וח"ז סי' לח; רבנו ירוחם נתיב יג ח"ב; נימוקי יוסף והמאירי, מסכת ברכותדף נ"ד, עמוד ב'; טושו"ע ריט ח;
  162. ^ חיי אדם סה ו; קיצשו"ע סא א;
  163. ^ בן איש חי שנה א, פר' עקב סק"ז;
  164. ^ משנה ברורה, סימן ", סעיפים קטנים רי"ט-ח', ובבאה"ל שם. וראה בכף החיים שם אות מו; שו"ת אור לציון ח"ב פי"ד סמ"ד;
  165. ^ שו"ת יחוה דעת ח"ד סי' יד. וראה בשו"ת אור לציון שם, שאפילו אם רק התעלף וקם, יברך ברכת הגומל. וראה עוד בשו"ת עולת יצחק ח"ב סי' עט;
  166. ^ שו"ת שדה הארץ סי' ז; בירך את אברהם סי' נט סט"ז;
  167. ^ ערוך ע' ארבע, בשם רב האי גאון. והובא גם בטור שם (וכתב שכן נוהגים בספרד), ברא"ש מסכת ברכותדף נ"ד, עמוד ב', ובהגהות מיימוניות ברכות פ"י אות ה; אורחות חיים הל' שני וחמישי סי' כד; כלבו סי' כ; ב"י שם, בשם הרמב"ן והרשב"א; מהרי"ץ בסידור עץ חיים ח"א דף קעד ע"ב. ובשיטת הטור ראה מאמר מרדכי סי' ריט סק"ט;
  168. ^ ראה במחזיק ברכה להחיד"א ארבעה טורים, אורח חיים, סימן רי"ט, ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן רי"ט; שו"ת ציץ אליעזר ח"י סי' כה פכ"ג. וראה בע' אבוד עצמו לדעת, הע' 132 ואילך. וראה בשו"ת ישכיל עבדי ח"ב חאו"ח סי' ז, ושם ח"ו חאו"ח סי' יד, שהגורם מחלה לעצמו, לא יברך ברכת הגומל;
  169. ^ שו"ת הרשב"א ח"א סי' פב, ושם ח"ז סי' לח; שו"ע ריט ח. וראה במאמרו של הרב י. בן-מאיר, תחומין, א, תש"מ, עמ' 357-349, הע' 19, שהסתפק במי שנפצע וצריך סדרת ניתוחים, אם יברך אחר כל ניתוח וניתוח, או רק בגמר סדרת הניתוחים. וראה בנידון כעין זה בשו"ת בנין אב ח"ב סי' יט;
  170. ^ עטרת זקנים ארבעה טורים, אורח חיים, סימן רי"ט, ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן רי"ט; מאור ושמש עה"פ בראשית, ל', ל"ה; משנה ברורה, סימן ", סעיפים קטנים רי"ט-ב';
  171. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רי"ט, סעיף א'; חיי אדם סה ו; משנה ברורה, סימן ", סעיפים קטנים רי"ט-ב';
  172. ^ א"ר סי' ריט סק"א; שו"ת שלמת חיים, מהד' חדשה, סי' קלו;
  173. ^ שו"ע שם ו;
  174. ^ ב"י סי' ריט, בשם הרמב"ן; מג"א שם סק"ו; משנה ברורה, סימן ", סעיפים קטנים ש"ם-כ'. וראה בשו"ת תשובות והנהגות ח"א סי' קצז;
  175. ^ ב"י שם, בשם הרשב"א; באר היטב שם סק"ט, בשם עטרת זקנים. וראה בשד"ח, פאת השדה מערכת שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:בבלי) מספר עברי סי לא מוכר.מסכת ברכותדף ס"י, עמוד יב';
  176. ^ משנה ברורה, סימן ", סעיפים קטנים ש"ם-ח', בשם הרא"ה;
  177. ^ טושו"ע שם; צידה לדרך ד"ט ע"ב. וראה בכף החיים שם אות לז. וראה באריכות בשו"ת יביע אומר ח"ג חאו"ח סי' טז אות ג ואילך;
  178. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות ברכות, פרק י', הלכה ח'. וראה בכ"מ שם, ובב"י ובב"ח סי' ריט, ובא"ר שם סק"ג, ובשו"ת חת"ס חאו"ח סי' נא;
  179. ^ חידושי הרמב"ם, הובאו בקובץ תשובות הרמב"ם ואיגרותיו, עמ' 52;
  180. ^ משנה ברורה, סימן ", סעיפים קטנים רי"ט-ד', וכן כתב במג"א שם סק"ב, טוב לברך וכו';
  181. ^ שו"ע ריט ג. וראה בגליון הש"ס ברכות שם, ובס' יפה ללב ח"ב בקונ"א;
  182. ^ שו"ת הלכות קטנות ח"א סי' רעא; באה"ט סי' ריט סק"ד; משנה ברורה, סימן ", סעיפים קטנים ש"ם-ו', ובשעה"צ סק"ז; קיצשו"ע סא ב. וראה בשו"ת ציץ אליעזר חי"ב סי' יח; שו"ת שונה הלכות ח"א סי' רעא;
  183. ^ באה"ט שם, בשם הראנ"ח; חי' רע"א על המג"א סי' ריט סק"ד; שו"ת תשובות והנהגות ח"ב סי' קמג. וראה בכף החיים סי' ריט אות יט;
  184. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות ברכות, פרק י', הלכה ח'; שו"ע שם; קיצשו"ע שם. וראה בב"י שם, שהרי"ף והרמב"ם והסמ"ג סוברים כך;
  185. ^ טור שם, בג' התוס'; תוס', מסכת ברכותדף נ"ד, עמוד ב' ד"ה ואימא; תוס' ר"י החסיד ברכות שם. ונראה שכן דעת הרא"ש ברכות פ"ט סי' ג, ראה בבאה"ל שם ד"ה ותרי, ובפמ"ג שם;
  186. ^ מרדכי שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:בבלי) מספר עברי סי לא מוכר.מסכת ברכותדף ס"י, עמוד ריב'; שו"ע ובאה"ל שם, ד"ה לא שכיחי; קיצשו"ע שם;
  187. ^ שו"ת תשובות והנהגות ח"א סי' קצו;
  188. ^ דעה ב בשו"ע שם; ב"י שם; רבנו שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) מספר עברי ברכות לא מוכר.יונה, ברכו"ת, ש"ם. וראה שו"ת אבני נזר חאו"ח ח"א סוסי' מ;
  189. ^ באוה"ל שם, ד"ה וי"א, בשם מחצית השקל;
  190. ^ חי' רע"א על המג"א שם סק"ד;
  191. ^ שו"ע שם; הלבוש שם; הא"ר שם;
  192. ^ טור, שם; דעה א בשו"ע שם; הב"ח שם; באור הגר"א שם; ס' באר שבע דף קי;
  193. ^ שו"ע ריט ג;
  194. ^ תוס', מסכת ברכותדף נ"ד, עמוד ב' ד"ה ואימא;
  195. ^ רא"ה בספר פקודת הלוים ברכות שם;
  196. ^ שו"ת חת"ס חאו"ח סי' נא;
  197. ^ א"ר שם; בן איש חי, שנה א, עקב סק"ב; כף החיים על אורח חיים, סימן רי"ט סעיף קטן ו;
  198. ^ שו"ת מהר"ם שיק חאו"ח סי' פח. וראה בשד"ח, מערכת שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:בבלי) מספר עברי סי לא מוכר.מסכת ברכותדף ס"י, עמוד יב'; [198א] יפה ללב ח"א סי' ריט סק"ה; פתח הדביר ח"ב סי' ריט אות יז. וראה שד"ח מע' בין המצרים סי' ב אות ג. וראה עוד בשו"ת אבן פנה ח"ב סי' סב;
  199. ^ בן איש חי שנה א, פר' עקב סק"ג;
  200. ^ שו"ת מהר"ם שיק סי' פח. וראה באריכות בשד"ח, פאת השדה, מערכת שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:בבלי) מספר עברי סי לא מוכר.מסכת ברכותדף ס"י, עמוד יב';
  201. ^ שו"ת ציץ אליעזר חי"ג סי' יז, ושם חי"ז סי' ט אות ב;
  202. ^ שו"ת חת"ס חאו"ח סי' נא. וראה עוד בשו"ת יחוה דעת ח"ד סי' עה;
  203. ^ פמ"ג או"ח סי' ריט בא"א סק"א; שו"ת שואל ונשאל ח"ב סי' מט;
  204. ^ שו"ת מהר"ם מינץ סי' יד; מג"א רסי' ריט; משנה ברורה, סימן ", סעיפים קטנים רי"ט-ד'; כף החיים שם אות ב; שע"ת שם סק"א; שו"ת הרב סדר ברכת הנהגין פי"ג אות ג; שערי אפרים שער ד סכ"ח; שו"ת נחלת בנימין חאו"ח סי' נח; שו"ת שבט הלוי ח"ג סי' קסג סק"ב; שו"ת ציץ אליעזר חי"ד סי' כ; ילקוט יוסף ח"ג סי' ריט ס"ה. וראה בשו"ת ציץ אליעזר חי"ח סי' כב סק"ב, שלשיטות אלו אפילו קטן יתום לא יברך;
  205. ^ שו"ת מהר"י באסאן סי' ה; חי' רע"א לשו"ע שם; שו"ת לחמי תודה סי' ה; ברכ"י ריט אות א; מור וקציעה סי' ריט; בן איש חי, שם, סק"ד; שו"ת כתב סופר חאו"ח סי' כז. וראה בשו"ת אבני נזר חאו"ח סי' לט;
  206. ^ שו"ת תשב"ץ ח"ד סי' ד; בית יהודה ח"א סי' ו; כף החיים שם אות כט. וראה מאמרו של הרב י.ה. הנקין, אסיא, חוב' מא, ניסן תשמ"ו, עמ' 50-41;
  207. ^ שו"ת מהר"ם מינץ סי' יד; א"ר שם; ברכ"י שם אות ז; מחזיק ברכה אות ו; שערי אפרים שער ד סכ"ח; שו"ת נחלת בנימין חאו"ח סי' נח; באוה"ל ריח ד, ד"ה וכן כתב; שו"ת ציץ אליעזר חי"ד סי' כ. וראה עוד בשו"ת בית יהודה חאו"ח סי' ו;
  208. ^ מחזיק ברכה שם;
  209. ^ ראה שו"ת מהר"ם מינץ שם; שו"ת מהר"ם שיק חאו"ח סי' פו; שו"ת אוצר החיים סי' יא. וראה שו"ת חכם צבי סי' מט; שו"ת תפארת צבי חאו"ח סי' ו אות ו; שד"ח, מערכת שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:בבלי) מספר עברי סי לא מוכר.מסכת ברכותדף ס"י, עמוד יב'; שו"ת ציץ אליעזר חי"ד סי' כ; ילקוט יוסף ח"ג סי' ריט סק"ג;
  210. ^ "ראה: תורת חיים על מסכת סנהדריןדף צ"ד, עמוד א'" (שו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' קסא; כנסה"ג סי' ריט; מג"א ריש סי' ריט; משנה ברורה, סימן ", סעיפים קטנים ש"ם-ג'. ונאמרו על כך מספר טעמים); מ"ב שם; א"ר שם סק"י; ערוה"ש שם ס"ו; קצות השולחן ח"ב סי' סה ס"ב; שו"ת ויען אברהם סי' יז; שו"ת ויצבור יוסף שווארץ סי' מא; שו"ת הר צבי חאו"ח סי' קיח; שו"ת חמדת צבי ח"ג סי' ח; ילקוט יוסף ח"ג סי' ריט ס"ז; שו"ת מנחת שלמה ח"ב סי' ד אות לא; הגרש"ז אויערבאך, הובא בנשמת אברהם חאו"ח סי' ריט אות א, שלא ראה בירושלים נשים משגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:בבלי) אות עברית לא ידועה ץ.מסכת ברכותדף חו"ץ, עמוד מיולדות'. וראה עוד בצפנת פענח משנה תורה לרמב"ם, הלכות ברכות, פרק י', הלכה ח';
  211. ^ הליכות שלמה ח"א פכ"ג סע' ד;
  212. ^ בן איש חי שנה א, פר' עקב סק"ה; חיי"א סה ו; כף החיים שם; תורת חיים, מסכת סנהדריןדף צ"ד, עמוד א'; באר היטב שם סק"א בשם כנה"ג; מ"ב שם; ברכ"י שם אות ב; מור וקציעה סי' ריט; יחוה דעת להגר"ע יוסף ח"ד סי' טו. ועיי"ש עצות שונות איך תברך, אע"פ שסדר הברכה שתיאמר בפני עשרה אנשים, ולאו אורח ארעא לאשה. וראה עוד בשארית יוסף ח"ג עמ' שנט. וראה עוד בשו"ת אגרות משה חאו"ח ח"ה סי' יד; שו"ת חמדת צבי ח"ג סי' ח; שו"ת במראה הבזק ח"ה סי' ז; [212א] גשר החיים פכ"א סי' ה אות ז;
  213. ^ ר' יצחק אור זרוע, המובא בהגהות חדשים פ' הרואה בברכות; טור, ב"י וב"ח, ארבעה טורים, אורח חיים, סימן רי"ט, ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן רי"ט; רמ"א שם ד; ערוה"ש ארבעה טורים, אורח חיים, סימן רי"ט, ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן רי"ט, סעיף ט'; משנה ברורה, סימן ", סעיפים קטנים ש"ם-ז'. וראה בבאוה"ל שם ס"ד ד"ה ואין, בשיטות הפוסקים אם דווקא על אביו ורבו, או אשתו ובניו, או לכל קרוביו ואוהביו. וראה שו"ת חמדת צבי ח"ג סי' ז, ומאמרו של הרב י.ה. הנקין, אסיא, חוב' מא, ניסן תשמ"ו, עמ' 50-41;
  214. ^ ב"י שם בד"ה וממ"ש, בשם הרשב"א בחידושיו לברכות נד. וראה בדרכי משה שם; שו"ת כתב סופר חאו"ח סי' כז; כף החיים סי' ריט אות כז; עשה לך רב ח"ה סי' לט, בתשובות הקצרות;
  215. ^ מסכת ברכותדף נ"ד, עמוד ב'. וראה בשו"ת איתן האזרחי סי' ג, שלא יתכן לקבל גירסה זו. ובכי"מ בדק"ס בברכות שם, הגירסא גומל חסדים טובים שגמלם כל טוב. וראה בהגהות הגר"א ברכות שם;
  216. ^ ראה רמב"ן תורת האדם שער ההודאה; תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ט', הלכה א'; תוס' ר' יהודה החסיד ברכות נד א ד"ה הרואה; רבנו יונה על הרי"ף ברכות שם. וראה עוד במאירי מסכת ברכותדף נ"ד, עמוד א', במשנה. וראה בתו"ש שמות פ"כ סוף אות תקלז, שלשיטת הגאונים אין גורסים בגמרא בשום ברכה שם ומלכות, כיון שאסור להזכיר השם בשעת לימוד. וראה במג"א סי' רטו סק"ה;
  217. ^ גי' הרי"ף כמו בסידורים שלנו, רק שגרס גומל בלי הה"א, אבל הטור סי' ריט, והמשנה תורה לרמב"ם, הלכות ברכות, פרק י', הלכה ח', גרסי בה"א;
  218. ^ בעניין הלשון "חייבים" כתב ה
    שגיאות פרמטריות בתבנית:טור/נושאי כלים

    פרמטרים [ 3 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית.

    פרמטרים [ ללא ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

    פרמטרים ריקים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    ב"י על ארבעה טורים, אורח חיים, סימן רי"ט , כלומר אפילו לאותם שהם חייבים, דהיינו שהם רשעים, דתרגום רשע חייבא, על כל זה גומל להם טובות, וגם אני כאחד מהם, שאף על פי שאיני הגון גמלני כל טוב. וראה עוד בפרישה סק"ג ובברוך שאמר. ובשו"ת מהר"ם מינץ סי' יד הסביר הלשון "חייבים", דמסתמא כיון שהיה חולה חטא, שכן אין יסורים בלא חטא. ובמור וקציעה כתב, שאין הכוונה שהמברך הוא מן החייבים, אלא שבחו של מקום נאמר, שעושה טובות אף לחייבים. ובשו"ת אבני נזר חאו"ח סי' לט, ובשו"ת מהר"ם שיק חאו"ח סי' פח כתבו, שהולכי מדברות וימים שהכניסו עצמם לסכנה, הוא עצמו חטא. וראה בשו"ת ציץ אליעזר חי"ז סי' ח אות א. ובשו"ת ציץ אליעזר חי"ב סוסי' יח כתב, שבנוסח הברכה הזו יש גם משום וידוי דברים, וזה על פי מה שכתב רש"י בפירושו על איוב, ל"ג, כ"ז, שלאחר שפדה ה' את החולה "יעשה שורות של אנשים כשניצול מחוליו ויתוודה ליוצרו". וראה בס' יפה ללב בהשמטות לח"ב, מובא באורחות חיים על או"ח סי' ריט אות ה, שלא נזכר הך דרש"י באיוב לא בגמרא ולא בפוסקים. וראה עוד פירושים על ברכת הגומל בשו"ת כתב סופר חאו"ח סי' כז; שו"ת מטה לוי ח"ב סי' ח; שו"ת שלמי תודה סי' ה; שו"ת מהר"ם שיק חאו"ח סי' כז וסי' פח; עיון יעקב על עין יעקב ברכות נד; בהקדמה לספר שו"ת שתי הלחם למהר"ם חאגיז;
  219. ^ ובמאירי ברכות שם הגירסא בלי הסיום שגמלני וכו'. ותיבת טוב צריך לנקד בחולם, כ"כ בעץ יוסף שם, ובכף החיים סי' ריט סקט"ז;
  220. ^ עץ יוסף, בסידור אוצר התפילות. וראה בשו"ת איתן האזרחי סי' ג, מה שכתב על שינויי הנוסחאות של ברכת הגומל;
  221. ^ סידור תהילת ה', בנוסח האר"י וחב"ד (וראה בס' שערי הלכה ומנהג, הוספות ומילואים סי' כה); סידור תכלאל, כמנהג יהודי תימן. וראה הליכות שלמה ח"א פכ"ג סע' ז, שזה הנוסח הנכון והראוי, שהרי מברכים ברכת הגומל גם כשעדיין אין לו "כל" טוב, ולכן צריך להשמיט משנה תורה לרמב"ם, הלכות מילה, פרק ז', הלכה ו'. אמנם בסידור עולת ראיה ח"א עמ' שיג מבאר את הנוסח הרגיל הכולל מילת "כל";
  222. ^ מג"א ריש סי' ריט;
  223. ^ משנה ברורה, סימן ", סעיפים קטנים רי"ט-ד', ושעה"צ שם סק"ה וסקי"ג; שו"ת אבני נזר חאו"ח סי' לט;
  224. ^ הטעם שהציבור עונה מי שגמלך וכו', ולא סתם אמן כמו בכל ברכה, כתב בברוך שאמר מבעל התו"ת, שהמברך כאן מודה על שעבר, והציבור מוסיף לו גם להבא. וראה עוד תשובת האדמו"ר מקלויזנברג, הובאה בשו"ת חמדת צבי ח"ג סי' ז;
  225. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רי"ט, סעיף ב';
  226. ^ הטור שם;
  227. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות ברכות, פרק י', הלכה ח';
  228. ^ לבוש ארבעה טורים, אורח חיים, סימן רי"ט, ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן רי"ט, סעיף ב'; הליכות שלמה ח"א פכ"ג סע' ז;
  229. ^ כל-בו סי' פז;
  230. ^ האבודרהם הל' שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:בבלי) מספר עברי עמ לא מוכר.מסכת ברכותדף ע"מ, עמוד שמא';
  231. ^ "על הארץ הטובה אשר נתן לך שגמלם כל טוב. ובשו"ת תירוש ויצהר סי' רח, תמה מה שעונים מי שגמלך וכו' דלכאורה משמע שח"ו שוב יגיע לואיזה צרה וינצל, ותירץ שהברכה היא שאף שנעשה לו טוב, לא ינכו לו מהטוב לעתיד לבוא" (נוסח עדות המזרח, וכן הוא בבן איש חי שנה א עקב סק"א. ובבן איש חי, שם, מוסיף שהמברך אומר אחריהם: אמן, כן יהי רצון. מקור הנוסח הזה במכילתא בא פר' טז);
  232. ^ מג"א סי' ריט סק"ב;
  233. ^ שערי הלכה ומנהג ח"א סי' קי;
  234. ^ החפץ חיים במאמרו ציפית לישועה, ובהשמטות לסוף שו"ע או"ח;
  235. ^ הכוונה ל-Bell’s palsy;
  236. ^ שו"ת הר צבי חאו"ח סי' קיג;
  237. ^ יחוה דעת ח"ד סי' יד;
  238. ^ שו"ת שדה הארץ ח"ג חאו"ח סי' ז וסי' י; עיקרי דינים או"ח סי' ו אות כד; אורחות חיים ארבעה טורים, אורח חיים, סימן רי"ט, ושגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:שולחן ערוך) אין סעיף י בסימן ריט בחלק אורח חיים.שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רי"ט, סעיף י';
  239. ^ בן איש חי שנה א, פר' עקב סק"ו;
  240. ^ שו"ת ציץ אליעזר חי"ב סי' יח, ושם חכ"א סי' סד אות ז;
  241. ^ הכוונה לתיקון בקע מפשעתי ((inquinal hernia;
  242. ^ שו"ת ציץ אליעזר שם; ילקוט יוסף ח"ג סי' ריט סכ"ד; הליכות שלמה ח"א פכ"ג סע' ב; שו"ת אז נדברו חי"ד סי' כה סק"ו;
  243. ^ שו"ת ציץ אליעזר ח"י סי' כה פכ"ג. וטעמו שהכניס עצמו ברצונו למצב הסכנה, ולא עוד אלא שיצא ממנו בחסרון איבר. וכן פסק הרב פ.ב. טולידאנו, ברקאי, ג, תשמ"ו, עמ' 36-23;
  244. ^ "שגם אם הביא על עצמו מחלה ונרפא, חייב לברך" (הגר"ש ישראלי, ברקאי, שם. וראה בשו"ת שדה הארץ ח"ג סי' ז, ובילקוט יוסף ח"ג סי' ריט סקכ"ז);
  245. ^ שו"ת הרשב"א ח"ז סי' לח; תורת חיים לר"ח קנייבסקי עמ' יד; שו"ת ציץ אליעזר חי"ב סי' יח; שו"ת אור לציון ח"ב פי"ד סמ"ד, בהערות; ילקוט יוסף ח"ג סי' ריט סכ"ה;
  246. ^ שו"ת אהל יוסף סי' א;
  247. ^ העמק שאלה, שאילתא כו סק"ב;
  248. ^ הליכות שלמה ח"א פכ"ג סע' ב;
  249. ^ שו"ת ציץ אליעזר חי"ב סי' יח, ושם, חט"ו סי' לב אות ה; שו"ת אור לציון שם;
  250. ^ מ. ספירו, ספר אסיא, ב, תשמ"א, עמ' 265-263; הנ"ל, ספר אסיא, ד, עמ' 287. וראה ע' שוטה, ברקע הרפואי;
  251. ^ שו"ת שואל ונשאל ח"ב סי' מט. וראה שו"ת ויאמר בועז ח"ג סי' יד;
  252. ^ פתח הדביר סי' ריט סק"ג, הובא בשד"ח, מערכת שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:בבלי) מספר עברי סי לא מוכר.מסכת ברכותדף ס"י, עמוד יב';
  253. ^ תורת חיים לר' חיים קנייבסקי עמ' יח; ילקוט יוסף ח"ג סי' ריט סכ"ט; שו"ת ציץ אליעזר ח"י סי' כה פכ"ז אות ג, עיי"ש טעמו;
  254. ^ שו"ת פרי הארץ סי' ז. וראה בעיקרי הד"ט או"ח סי' יד אות א, ושו"ת באר משה, ח"ב סי' י בהערה. וראה באריכות בשו"ת ציץ אליעזר חי"ח סי' כב סק"א;
  255. ^ אגרות הראי"ה ח"ב איג' תשג;
  256. ^ הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו בנשמת אברהם ח"ד חאו"ח סי' ריט סק"ד, ובהליכות שלמה ח"א פכ"ג סע' ג; שו"ת ציץ אליעזר חי"ט סי' נג סק"ב;
  257. ^ הגרש"ז אויערבאך, שם;
  258. ^ מסכת ברכותדף ס', עמוד ב'; משנה תורה לרמב"ם, הלכות תפילה, פרק ז', הלכה ה'; ארבעה טורים, אורח חיים, סימן ז', ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן ז', סעיף א'. יש לציין, כי הטור והשו"ע יצאו מדרכם, וטרחו לפרש באריכות את הברכה הזו, וכן נהגו מפרשים רבים;
  259. ^ "'אשר יצר את האדם בצלמו' (מסכת כתובותדף ח', עמוד א'), ובברכה של הרואה קברי ישראל _ "אשר יצר אתכם בדין" (מסכת ברכותדף נ"ח, עמוד ב'). וראה מאמרו של ב. גזונדהייט, אסיא, סג-סד, תשנ"ט, עמ' 124 ואילך" (נוסח זה מקורו בפסוק בבראשית, ב', ח', והוא כלול גם בברכת הנישואין);
  260. ^ עניין החכמה בברכה זו נתפרש בכמה אופנים: שבריאת האדם היא בחכמה נפלאה (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ו', סעיף א'); הקב"ה ברא את האדם בחכמה, שהתקין מזונותיו ואחר כך בראו (תוס', מסכת ברכותדף ס', עמוד ב' ד"ה אשר; שו"ע שם); הקב"ה יצר את מנגנוני העיכול בחכמה רבה, שמכיל כוח המקבל, היינו המנגנון לרקבל את המזון, כוח המעכל, היינו המנגנון שמפרקו ומרכיבו לצרכי הגוף, וכוח הדוחה, היינו שמוציא החוצה את הפסולת (לבוש, ארבעה טורים, אורח חיים, סימן ו', ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן ו'); בחכמה קאי על האדם, שנתן לו הקב"ה חכמה בבריאתו, לא כן שאר בעלי חיים שלא נתן להם חכמה (מהרש"א ברכות שם); חי"ת כ"ף מ"מ ה"י בגימטריא תרי"ג, פירוש יצר את האדם לכבודו לקיים תרי"ג מצוות (ענף יוסף על עין יעקב, ברכות שם);
  261. ^ נקבים וחלולים הוא על פי הפסוק ביחזקאל, כ"ח, י"ב. וראה בתירגום יונתן בן עוזיאל שם;
  262. ^ "תנחומא שמיני ח" (חלולים-חלולים בגימטריא רמ"ח, כנגד רמ"ח איברי האדם); "אמרי נועם להגר"א. פירוש: "נקבים" רבים, כגון פה, וחוטם ופי הטבעת, "חלולים", איברים כמו לב, וכרס ומעיים (שו"ע שם)" (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ו', ולרמוז שלכל איבר יש חלל);
  263. ^ "אבודרהם" ('ולא אמר לפניך כמו שרגיל לומר בשאר מקומות, לפי שהוא רומז כי מקום הנפשות הוא לפני כסא כבודו'); "מנחת אליהו להגר"א עמ' א. וראה עוד פירושים על כך _ שו"ת לקט הקמח החדש סי' עו סקי"ד" ('מה שמזכירים כאן כסא הכבוד בברכת עשיית צרכיו הוא לאפוקי מדעת האומרים שהקב"ה אי אפשר שישגיח על עולם שפל, לכך אנו אומרים, שאפילו לפני כסא הכבוד שאפילו המלאכים הגבוהים עומדים כמה רבי רבבות פרסאות, אפילו משם הוא משגיח על שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) אות עברית לא ידועה ם.דברים, שפלי"ם, כאל"ה); הרב מ.מ. כשר, נועם, כד, עמ' נז ואילך; ב. גזונדהייט, אסיא, סג-סד, תשנ"ט, עמ' 124 ואילך;
  264. ^ כך היא הגירסא שלנו, וברש"י, רי"ף, רא"ש, אבל גירסת הרמב"ם והמחבר היא קודם "שאם יסתם" ואחר כך "או יפתח" (משנה ברורה, סימן ", סעיפים קטנים ו'-ב');
  265. ^ "כלומר, שבנקבים יש נקב אחד שהוא הפה, שכשהוא במעי אמו הוא סתום, וכשיוצא לאוויר העולם הוא נפתח, ואם כשיוצא לאוויר העולם היה נשאר סתום, לא היה אפשר להתקיים" ('יסתם'); "האיברים החלולים אם היה נפתח אחד מהם, לא היה אפשר להתקיים (שו"ע שם. וראה שם עוד פירושים)" ('או יפתח');
  266. ^ ראה מ"ב סי' ו סק"ד אם לומר "אי" בצירי או בחיריק;
  267. ^ "אבודרהם, בשם מהר"ם מרוטנברג" (הגירסא הכוללת את המילים "אפילו שעה אחת" מצויה בכמה כתבי-יד של התלמוד, וחלק מהגאונים והראשונים מביאים אותה, וכן היא גירסת האר"י ו ארבעה טורים, אורח חיים, סימן ו', ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן ו', סעיף א'. הטור סי' ו נתן טעם לכך "כדאיתא במס" נידה כל זמן שתינוק במעי אמו, טבורו פתוח ופיו סתום, יצא לאוויר העולם נפתח הסתום ונסתם הפתוח, שאלמלא כן אי אפשר לעמוד'. וראה משנה ברורה, סימן ", סעיפים קטנים ש"ם-ג'. אך יש החולקים על גירסא זו, שהרי סותם את פיו הרבה שעות ויכול לחיות); שו"ת תשב"ץ קטן סי' רטז. וגם בסידורו של רב סעדיה גאון אין מילים אלו. ובמ"ב סי' ו סק"ג כתב שכך הוא מנהגנו. להלכה מופיעות שתי השיטות, וכתב הב"ח ארבעה טורים, אורח חיים, סימן ו', ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן ו', שכל אחד ינהג כמנהג מקומו ואבותיו. וראה עוד בנידון בשו"ת מהרש"ם ח"א סי' יא; ב. גזונדהייט, אסיא, שם;
  268. ^ ראה מ"ב סי' ו סק"ה בשיטות הפוסקים אם לומר מילה זו אם לאו;
  269. ^ על פי הפסוק במשלי, ד', כ'-כ"א. ופירושו על שם הנקבים שברא בו להוציא פסולת מאכלו, כי אם יתעפש בבטן ימות, והוצאתו היא רפואה (שו"ע שם);
  270. ^ על פי הפסוק בשופטים, י"ג, י"ט, והפסוק בתהלים, קל"ט, י"ד. לשון הפליאה כאן מפורשת בכמה אופנים: "על שם שבורר הקב"ה בו טוב המאכל ודוחה הפסולת (אבודרהם; שו"ע שם), או שהקב"ה צר את העובר במעי אמו" (אבודרהם); "כנגד שהגוף חלול כמו נאד, ונאד הזה אם יש בו נקב אין הרוח עומד בתוכו, והקב"ה ברא האדם בחכמה וברא בו נקבים נקבים הרבה, ואף על פי כן הרוח בתוכו כל ימי חייו, וזו היא פליאה" (רש"י מסכת ברכותדף ס', עמוד ב'; תוס' שם ד"ה מפליא, בשם מדרש רבה; שו"ע שם); "מפליא לעשות קאי על הנשמה שנתן באדם, וזו היא פליאה גדולה שיתקיים דבר רוחני והוא מן העליונים בדבר גשמי בגוף האדם שהוא מן התחתונים, ואי אפשר לנשמה לעשות פעולתו להשכיל במושכלות בעוד שהאדם חולה בעל מום באחד מאיבריו, כי כאב גופו מטרידו מלעשות פעולתו, ועל כן אמר "רופא כל בשר' ועל ידי זה "מפליא לעשות", שהנשמה נקשרת בגוף, ועל כן תקנו לומר מיד אחר ברכה זו ברכת "אלקי נשמה" (
    שגיאות פרמטריות בתבנית:טור/נושאי כלים

    פרמטרים [ 3 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית.

    פרמטרים [ ללא ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

    פרמטרים ריקים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    דרכי משה על ארבעה טורים, אורח חיים, סימן ו' . וראה גם
    שגיאות פרמטריות בתבנית:טור/נושאי כלים

    פרמטרים [ 3, 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית.

    פרמטרים [ ללא ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    רמ"א על ארבעה טורים, אורח חיים, סימן ו' סעיף א; משנה ברורה, סימן ", סעיפים קטנים ש"ם-ו'). וראה ברכות ס ב על השילוב של "רופא כל בשר ומפליא לעשות";
  271. ^ שו"ת הרא"ש כלל ד; הגהות מיימוניות משנה תורה לרמב"ם, הלכות שביתת העשור, פרק פ', הלכה ""ג; ארבעה טורים, אורח חיים, סימן ז', ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן ז', סעיף ד';
  272. ^ משנה ברורה, סימן ", סעיפים קטנים ז'-ב';
  273. ^ הליכות שלמה ח"א פ"כ הע' מד. וראה משנה ברורה, סימן ", סעיפים קטנים ד'-ג';
  274. ^ משנה ברורה, סימן ", סעיפים קטנים ז'-א';
  275. ^ הליכות שלמה שם סכ"ט;
  276. ^ ראה בנידון בס' יחוה דעת ח"ד סי ה, ובשו"ת יביע אומר ח"ט סי' ג אות א; שו"ת רבבות אפרים ח"ח סי' ב;
  277. ^ ראה שיטות הפוסקים במשנה ברורה, סימן ", סעיפים קטנים ז'-א';
  278. ^ הגהות מיימוניות משנה תורה לרמב"ם, הלכות שביתת עשור, פרק פ', הלכה ""ג; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ז', סעיף ג';
  279. ^ משנה ברורה, סימן ", סעיפים קטנים ז'-ג', בשם אחרונים;
  280. ^ מ"ב שם;
  281. ^ ראה הליכות שלמה ח"א פ"כ הע' 104;
  282. ^ ארבעה טורים, אורח חיים, סימן ז', ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן ז', סעיף א';
  283. ^ רמ"א שם;
  284. ^ ראה ערוה"ש ארבעה טורים, אורח חיים, סימן תרי"ג, ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרי"ג, סעיף ג'. ונ"מ לעניין נטילת ידיים אחרי הטלת מים ביוהכ"פ, עיי"ש;
  285. ^ שו"ת רש"ל סי' צז; משנה ברורה, סימן ", סעיפים קטנים ז'-ב'; כף החיים ז א;
  286. ^ שו"ת בני לוי סי' ה;
  287. ^ משנה ברורה, סימן ", סעיפים קטנים ס"ו-ג'; שו"ת נשמת חיים סי' י; שו"ת ציץ אליעזר חי"א סי' ד; יחוה דעת ח"ד סי' ה;
  288. ^ הליכות שלמה ח"א פ"כ סכ"ז. וראה בהע' מא שם;
  289. ^ ראה הליכות שלמה ח"א פ"כ ס"ל; שו"ת רבבות אפרים ח"ח סי' פז אות ב;
  290. ^ שו"ת הרא"ש כלל ד סי' א; ב"י ו
    שגיאות פרמטריות בתבנית:טור/נושאי כלים

    פרמטרים [ 3 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית.

    פרמטרים [ ללא ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

    פרמטרים ריקים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    דרכי משה על ארבעה טורים, אורח חיים, סימן ו' ; ביאור הגר"א על אורח חיים, סימן ד' סעיף קטן סא;
  291. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:טור/נושאי כלים

    פרמטרים [ 3, 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית.

    פרמטרים [ ללא ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    רמ"א על ארבעה טורים, אורח חיים, סימן מ"ו סעיף ט;
  292. ^ ראה ע' רפואה, הע' 66 ואילך;
  293. ^ על פי משנה תורה לרמב"ם, הלכות ברכות, פרק י"א, הלכה ד'; תוס', מסכת חוליןדף ק"ה, עמוד א' ד"ה מים; הרשב"א, בתוה"א בית ו שער ה; הג"א על הרא"ש ברכות פ"א סי' א. וראה עוד בהעמק שאלה, שאילתא קמה סקי"ז; חיי אדם טו כד; פרמ"ג על אורח חיים, סימן קנ"ז סעיף קטן במשבז, ריש הפתיחה להל' נטילת ידים;
  294. ^ הרב ש. היילפרין, ספר הרופאים, תרפ"ג, נדפס בספר אסיא, ב, עמ' 65;
  295. ^ על פי הכלל של הרמב"ם, שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:בבלי) אין עמוד ח בדף יא במסכת ברכות.מסכת ברכותדף י"א, עמוד ח', המבוסס על מסכת מנחותדף מ"ב, עמוד ב';
  296. ^ על פי הכלל של הרמב"ם שם ה"ב ובכס"מ;
  297. ^ על פי הכלל של הר"י בן פלט, הובא בשו"ת הרשב"א ח"א סי' יח וסי' רנד;
  298. ^ על פי הכלל שקבע באור זרוע ח"א סי' קמ;
  299. ^ על פי הכלל שקבע רבנו בחיי בכד הקמח אות ציצית.