Difference between revisions of "ליפא שווגר"

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
(דובבי שפתי ישנים: תיקון תאריך)
 
Line 13: Line 13:
  
 
בשליחות גיסו הרב פרנקל נסע ליפא ללבוב והעתיק עבורו מכתב יד ספר שזוהה על ידם ככל הנראה בטעות כ"שו"ת הריב"ש החדשות"{{הערה|1={{אוצר החכמה|רבי [[יצחק בר ששת]]|שו"ת הריב"ש החדשות|100916|מונקץ תרס"א||עמוד=1}}.}}{{ביאור|ראה {{אוצר החכמה|דוד מצגר|מבוא לשו"ת הריב"ש <מכון ירושלים> - א|147508|ירושלים תשנ"ג, עמ' 17||עמוד=17}}.}}. בתקופת שהותו בלבוב הכיר את [[שלמה בובר]].
 
בשליחות גיסו הרב פרנקל נסע ליפא ללבוב והעתיק עבורו מכתב יד ספר שזוהה על ידם ככל הנראה בטעות כ"שו"ת הריב"ש החדשות"{{הערה|1={{אוצר החכמה|רבי [[יצחק בר ששת]]|שו"ת הריב"ש החדשות|100916|מונקץ תרס"א||עמוד=1}}.}}{{ביאור|ראה {{אוצר החכמה|דוד מצגר|מבוא לשו"ת הריב"ש <מכון ירושלים> - א|147508|ירושלים תשנ"ג, עמ' 17||עמוד=17}}.}}. בתקופת שהותו בלבוב הכיר את [[שלמה בובר]].
בראשית [[המאה ה-20]], בהיותו בן 20, החל לעסוק במסחר ספרים והצטרף כשותף עם גיסו להוצאת 'דובבי שפתי ישנים'. מקום ההוצאה היה בהוסיאטין, והיא התקיימה משנת [[1906]] ועד לכניסת הרוסים להוסיאטין במלחמת העולם הראשונה. דובב שפתי ישנים, היה בית המסחר לספרים הגדול ביותר ב[[גליציה]], שהתמחה בספרים עבריים עתיקים וכתבי יד נדירים{{ביאור|1=בין הספרים שיצאו לאור לראשונה על ידי החברה: {{אוצר החכמה|רבי אלחנן בן יצחק מדאמפייר|תוספות רבינו אלחנן - ע"ז|9008|מונקץ תרס"א||עמוד=1}}. {{אוצר החכמה|רבי [[יהודה מסיר לאון]]|דברי ריבות בשערים|148989|הוסיטין תרס"ב||עמוד=2}}. {{אוצר החכמה||זרע אנשים|5229|מונקץ תרס"ב||עמוד=1}}. {{אוצר החכמה|רבי [[יהושע בנבנישתי]]|שער יהושע|100917|הוסיטין  תרס"ד||עמוד=1}}. {{אוצר החכמה|[[רבי סעדיה גאון]]|קהלת עם פירוש רבינו סעדיה גאון|5639|הוסיטין  תרס"ג||עמוד=1}}. {{אוצר החכמה|רבי [[וידאל הצרפתי (הצוף דבש)|וידאל צרפתי]]|תורת כהנים <דרך הקודש> - א|8062|הוסיטין  תרס"ח||עמוד=1}}. {{אוצר החכמה|[[רבי חיים כפוסי]]|שלש תשובות|626434|הוסיאטין תרס"ח||עמוד=1}}.}}. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] עלה באש מחסן הספרים של החברה, ורק מעט כתבי יד וספרים ניצלו.
+
בראשית [[המאה ה-20]], בהיותו בן 20, החל לעסוק במסחר ספרים והצטרף כשותף עם גיסו להוצאת 'דובבי שפתי ישנים'. מקום ההוצאה היה בהוסיאטין, והיא התקיימה משנת [[1901]] ועד לכניסת הרוסים להוסיאטין במלחמת העולם הראשונה. דובב שפתי ישנים, היה בית המסחר לספרים הגדול ביותר ב[[גליציה]], שהתמחה בספרים עבריים עתיקים וכתבי יד נדירים{{ביאור|1=בין הספרים שיצאו לאור לראשונה על ידי החברה: {{אוצר החכמה|רבי אלחנן בן יצחק מדאמפייר|תוספות רבינו אלחנן - ע"ז|9008|מונקץ תרס"א||עמוד=1}}. {{אוצר החכמה|רבי [[יהודה מסיר לאון]]|דברי ריבות בשערים|148989|הוסיטין תרס"ב||עמוד=2}}. {{אוצר החכמה||זרע אנשים|5229|מונקץ תרס"ב||עמוד=1}}. {{אוצר החכמה|רבי [[יהושע בנבנישתי]]|שער יהושע|100917|הוסיטין  תרס"ד||עמוד=1}}. {{אוצר החכמה|[[רבי סעדיה גאון]]|קהלת עם פירוש רבינו סעדיה גאון|5639|הוסיטין  תרס"ג||עמוד=1}}. {{אוצר החכמה|רבי [[וידאל הצרפתי (הצוף דבש)|וידאל צרפתי]]|תורת כהנים <דרך הקודש> - א|8062|הוסיטין  תרס"ח||עמוד=1}}. {{אוצר החכמה|[[רבי חיים כפוסי]]|שלש תשובות|626434|הוסיאטין תרס"ח||עמוד=1}}.}}. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] עלה באש מחסן הספרים של החברה, ורק מעט כתבי יד וספרים ניצלו.
  
 
בית המסחר הדפיס קטלוגים ארבע פעמים בשנה. הקטלוגים נערכו על פי מדורים: אוניקה, [[אינקונבולה]] ו[[קלף]]. המחירים נקובים ב[[מארק גרמני|מארקים]] ופפניגים. הרשימות מלוּוֹת בתיאורים [[ביבליוגרפיה|ביבליוגרפיים]] מקצועיים, מגלות ידע והבנה עמוקה בספרים עבריים עתיקים. קטלוגים לא מעטים יוחדו לסוגה אחת: הגדות של פסח, ספרי קבלה, ספרי תפילות, ספרי שאלות ותשובות, ספרי דרוש, ספרי פוסקים ומפרשיהם, כתבי הקודש, כתבי יד בקלף, ובנייר, ועוד{{הערה|1=ראו למשל: {{אוצר החכמה|קדם בית מכירות פומביות|קטלוג קדם - 57|622425|ירושלים תשע"ז||עמוד=316}}.}}. בין הפעילים בייסוד החברה שאף השקיע בה ממון היה [[רבי אברהם מרדכי אלתר]] האדמו"ר מגור, עמו יצר ליפא קשר קרוב{{ביאור|באחר מפגישותיו עם האדמו"ר שהיה מפורסם בפועלו למען יישוב הארץ, העביר לו הצעה מאת ראש העיר של [[פאס]] בה ביקר שהציע ליישב יהודים ממזרח אירופה בעירו, האדמו"ר השיב לו שאין הוא מעוניין להוביל את היהודים לגלות חדשה, בציינו שכאשר תפרוץ מהפכה במרוקו יהיו היהודים הקרבנות הראשונים, שלא כבארץ ישראל שם מובטח ליהודים שתמיד יישארו שם{{הערה|1={{אוצר החכמה|הרב [[אברהם יצחק ברומברג]]|מגדולי החסידות - חלק כ"ב (ר' אברהם מרדכי אלתר מגור)|155603|ירושלים תשכ"ו, עמ' קכ"ט||עמוד=132}}.}}.}}{{הערה|1=על קשריו עם האדמו"ר, ראו גם: {{אוצר החכמה|משה הלל|מבוא ל"אהל רא"ם"|620311|ירושלים תשע"ח, עמ' 21||עמוד=38}}.}}, ודרכה אף השקיע האדמו"ר מכספו ב[[ירושלמי קדשים]] לפני שהתגלה כמזוייף{{הערה|1={{אוצר החכמה|חנוך טוביאס|סופה וסערה <מהדורה ישנה>|163333|בני ברק תשס"ח, עמ' 34||עמוד=33}}.}}.
 
בית המסחר הדפיס קטלוגים ארבע פעמים בשנה. הקטלוגים נערכו על פי מדורים: אוניקה, [[אינקונבולה]] ו[[קלף]]. המחירים נקובים ב[[מארק גרמני|מארקים]] ופפניגים. הרשימות מלוּוֹת בתיאורים [[ביבליוגרפיה|ביבליוגרפיים]] מקצועיים, מגלות ידע והבנה עמוקה בספרים עבריים עתיקים. קטלוגים לא מעטים יוחדו לסוגה אחת: הגדות של פסח, ספרי קבלה, ספרי תפילות, ספרי שאלות ותשובות, ספרי דרוש, ספרי פוסקים ומפרשיהם, כתבי הקודש, כתבי יד בקלף, ובנייר, ועוד{{הערה|1=ראו למשל: {{אוצר החכמה|קדם בית מכירות פומביות|קטלוג קדם - 57|622425|ירושלים תשע"ז||עמוד=316}}.}}. בין הפעילים בייסוד החברה שאף השקיע בה ממון היה [[רבי אברהם מרדכי אלתר]] האדמו"ר מגור, עמו יצר ליפא קשר קרוב{{ביאור|באחר מפגישותיו עם האדמו"ר שהיה מפורסם בפועלו למען יישוב הארץ, העביר לו הצעה מאת ראש העיר של [[פאס]] בה ביקר שהציע ליישב יהודים ממזרח אירופה בעירו, האדמו"ר השיב לו שאין הוא מעוניין להוביל את היהודים לגלות חדשה, בציינו שכאשר תפרוץ מהפכה במרוקו יהיו היהודים הקרבנות הראשונים, שלא כבארץ ישראל שם מובטח ליהודים שתמיד יישארו שם{{הערה|1={{אוצר החכמה|הרב [[אברהם יצחק ברומברג]]|מגדולי החסידות - חלק כ"ב (ר' אברהם מרדכי אלתר מגור)|155603|ירושלים תשכ"ו, עמ' קכ"ט||עמוד=132}}.}}.}}{{הערה|1=על קשריו עם האדמו"ר, ראו גם: {{אוצר החכמה|משה הלל|מבוא ל"אהל רא"ם"|620311|ירושלים תשע"ח, עמ' 21||עמוד=38}}.}}, ודרכה אף השקיע האדמו"ר מכספו ב[[ירושלמי קדשים]] לפני שהתגלה כמזוייף{{הערה|1={{אוצר החכמה|חנוך טוביאס|סופה וסערה <מהדורה ישנה>|163333|בני ברק תשס"ח, עמ' 34||עמוד=33}}.}}.

Latest revision as of 23:46, 29 June 2020

ליפא שווגר
תמונה זאת מוצגת באנציקלופדיה היהודית בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

אהרן אליעזר ליפא שְׁוַוגֶר ((נכתב גם: שוואגר, או: שוואגער) ה'תרמ"ב הוסיאטין אוקראינהכ"ג בשבט ה'תשכ"א תל אביב ישראל) היה בעליה של הוצאת הספרים "דובבי שפתי ישנים", וסוחר בכתבי יד ובספרים עתיקים. חסידו ואיש אמונו של רבי ישראל מהוסיאטין.

ביוגרפיה

נולד בשנת תרמ"ב 1882, בעיירה הוסיאטין, לר' יהודה שווגר שהיה מחסידיו ונאמניו של האדמו"ר מהוסיאטין, ולשרה לאה לבית רטר, שהייתה מיוחסת לרבי אלימלך מליז'נסק[1]. משפחתו של ליפא שווגר הגיעה להוסיאטין מהעיירה סקאלאט, אותה עזבה אחרי פטירתו של רבי אורי השרף מסטרלינסק[א].

בנו של אהרן, רבי דוד ("דודיא" בפי החסידים), נמנה עם עדת חסידי רוז'ין, ומאוחר יותר אף התמנה לגבאו המיתולוגי של הרבי מהוסיאטין[2]. הוא היה אביו של יהודה שווגר אביו של ליפא, בנה אכסניה בעיירה הוסיאטין, עבור העולים לרגל לביתו של הרבי.

בנעוריו נשלח ליפא לסקאלאט, עיר אבותיו, שם למד תורה אצל הרב מסקאלאט. במלחמת העולם הראשונה ברחה משפחת שווגר לווינה. בשנת תרנ"ט (1899), הוא נישא לבתו של שלמה ליבמן, ועבר להתגורר לצד חותנו בקולומיאה.

דובבי שפתי ישנים

בשנת תרנ"ט הקים גיסו הרב דוד פרנקל, רבה של הוסיאטין את חברת "דובב שפתי ישנים" שמטרתה הוצאה לאור של כתבי יד ודפוסים נדירים, כמשקל נגד למקיצי נרדמים בעל האוריינטציה המשכילית. במאמר שפורסם מטעם החברה בעיתון "הקול" בכ"ו באלול תרס"ז תחת הכותרת "אורות מאופל" נכתב:

בזאת נפלגה חברת דובב שפתי ישנים מהחברות האשכנזיות שקדמו לה, כי תחת אשר "הם" בהוציאם לאור כתב יד עתיק מאיזה גאון וצדיק יוסיפו עליהם "משלהם" כפי העולה על רוחם ויקציעו אותו מבית ומחוץ ב"כופר"... הנה חברת דובב שפתי ישנים שמייסדיה ומנהליה משלומי אמוני ישראל כל שאיפותיהם ומגמותיהם להפיץ רוח התורה והמסורה כאשר ניתנה לנו מאבותינו מורשה[3].

.

בשליחות גיסו הרב פרנקל נסע ליפא ללבוב והעתיק עבורו מכתב יד ספר שזוהה על ידם ככל הנראה בטעות כ"שו"ת הריב"ש החדשות"[4][ב]. בתקופת שהותו בלבוב הכיר את שלמה בובר. בראשית המאה ה-20, בהיותו בן 20, החל לעסוק במסחר ספרים והצטרף כשותף עם גיסו להוצאת 'דובבי שפתי ישנים'. מקום ההוצאה היה בהוסיאטין, והיא התקיימה משנת 1901 ועד לכניסת הרוסים להוסיאטין במלחמת העולם הראשונה. דובב שפתי ישנים, היה בית המסחר לספרים הגדול ביותר בגליציה, שהתמחה בספרים עבריים עתיקים וכתבי יד נדירים[ג]. במלחמת העולם הראשונה עלה באש מחסן הספרים של החברה, ורק מעט כתבי יד וספרים ניצלו.

בית המסחר הדפיס קטלוגים ארבע פעמים בשנה. הקטלוגים נערכו על פי מדורים: אוניקה, אינקונבולה וקלף. המחירים נקובים במארקים ופפניגים. הרשימות מלוּוֹת בתיאורים ביבליוגרפיים מקצועיים, מגלות ידע והבנה עמוקה בספרים עבריים עתיקים. קטלוגים לא מעטים יוחדו לסוגה אחת: הגדות של פסח, ספרי קבלה, ספרי תפילות, ספרי שאלות ותשובות, ספרי דרוש, ספרי פוסקים ומפרשיהם, כתבי הקודש, כתבי יד בקלף, ובנייר, ועוד[5]. בין הפעילים בייסוד החברה שאף השקיע בה ממון היה רבי אברהם מרדכי אלתר האדמו"ר מגור, עמו יצר ליפא קשר קרוב[ד][7], ודרכה אף השקיע האדמו"ר מכספו בירושלמי קדשים לפני שהתגלה כמזוייף[8].

מסחרו בעתיקות

אחרי מלחמת העולם הראשונה נפרדו שני הגיסים. הרב פרנקל עסק במסחר ספרים בווינה ומאוחר יותר היגר לארה"ב ואילו שוואגר המשיך לסחור בספרים עתיקים בקולומיה, וחבר לאיש העסקים חיים יעקב הלפרין שתרם ניסיון עסקי. בתקופה זאת הרבה שוואגר לערוך מסעות בארצות המזרח כמו מרוקו בה ביקר בשנת ה'תרפ"ז יחד עם שותפו הלפרין[9][10] וכורדיסטן[11]. ובין השנים ה'תרפ"ו - ה'תר"צ אף ביקר בתימן משם הביא כתבי יד יקרים, כמו כתב יד של הרמב"ם[12].

בארץ ישראל


בשנות השלושים עלה לארץ ישראל והתגורר בתל אביב. לצד המשך עיסוקו בספרים ובכתבי יד, הרבה לשהות לצד רבו האדמו"ר מהוסיאטין[13] ואף כתב מכתבים והסכמות בשמו[14][ה].

ביאורים והרחבות


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין
  1. ^ ראש משפחת שווגר, היה הרב אהרן, שנמנה עם חבורת החסידים הקרובה לרבי ישראל מרוז'ין. הוא גם היה מהסייענים שהוציאו לפועל את בריחתו הנועזת של רבו, מהכלא הרוסי אל החופש באוסטריה. כשנחקר לאחר מעשה, ספג עינויים קשים ולא פתח את פיו, ומאז נתכנה "אהרן דער שוואגער" שפירושו: אהרן השתקן, ומכאן שם המשפחה שווגר.
  2. ^ ראה דוד מצגר, ‏מבוא לשו"ת הריב"ש <מכון ירושלים> - א, ירושלים תשנ"ג, עמ' 17, באתר אוצר החכמה.
  3. ^ בין הספרים שיצאו לאור לראשונה על ידי החברה: רבי אלחנן בן יצחק מדאמפייר, ‏תוספות רבינו אלחנן - ע"ז, מונקץ תרס"א, באתר אוצר החכמה. רבי יהודה מסיר לאון, ‏דברי ריבות בשערים, הוסיטין תרס"ב, באתר אוצר החכמה. זרע אנשים, מונקץ תרס"ב, באתר אוצר החכמה. רבי יהושע בנבנישתי, ‏שער יהושע, הוסיטין תרס"ד, באתר אוצר החכמה. רבי סעדיה גאון, ‏קהלת עם פירוש רבינו סעדיה גאון, הוסיטין תרס"ג, באתר אוצר החכמה. רבי וידאל צרפתי, ‏תורת כהנים <דרך הקודש> - א, הוסיטין תרס"ח, באתר אוצר החכמה. רבי חיים כפוסי, ‏שלש תשובות, הוסיאטין תרס"ח, באתר אוצר החכמה.
  4. ^ באחר מפגישותיו עם האדמו"ר שהיה מפורסם בפועלו למען יישוב הארץ, העביר לו הצעה מאת ראש העיר של פאס בה ביקר שהציע ליישב יהודים ממזרח אירופה בעירו, האדמו"ר השיב לו שאין הוא מעוניין להוביל את היהודים לגלות חדשה, בציינו שכאשר תפרוץ מהפכה במרוקו יהיו היהודים הקרבנות הראשונים, שלא כבארץ ישראל שם מובטח ליהודים שתמיד יישארו שם[6].
  5. ^ עוד על מעמדו בבית הוסיאטין, ראה: מרדכי שרגא באומינגר, ‏"תשובה למשיג", בתוך: סיני - עב (ד-ה), עמ' רע"ד, ירושלים תרצ"ז - תשע"ד, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ הראשון במשפחת שווגר שנקרא בשם זה, נקרא על שמו של בנו של ר' אלימלך "ר' אליעזר ליפא וייסבלום".
  2. ^ שני בניו של רבי דוד, יוסף וליפא, המשיכו במסורת הגבאות שהמשיכה גם לאחר עלותו של האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין.
  3. ^ אברהם מרדכי סגל ואהרן סורסקי, "ראש גולת אריאל", חלק א', ירושלים תש"נ, עמ' רמ"ח.
  4. ^ רבי יצחק בר ששת, ‏שו"ת הריב"ש החדשות, מונקץ תרס"א, באתר אוצר החכמה.
  5. ^ ראו למשל: קדם בית מכירות פומביות, ‏קטלוג קדם - 57, ירושלים תשע"ז, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  6. ^ הרב אברהם יצחק ברומברג, ‏מגדולי החסידות - חלק כ"ב (ר' אברהם מרדכי אלתר מגור), ירושלים תשכ"ו, עמ' קכ"ט, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  7. ^ על קשריו עם האדמו"ר, ראו גם: משה הלל, ‏מבוא ל"אהל רא"ם", ירושלים תשע"ח, עמ' 21, באתר אוצר החכמה.
  8. ^ חנוך טוביאס, ‏סופה וסערה <מהדורה ישנה>, בני ברק תשס"ח, עמ' 34, באתר אוצר החכמה.
  9. ^ רבי יוסף בן נאים, ‏מלכי רבנן, ירושלים תרצ"א (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  10. ^ משה עמאר, ‏"לתולדות רבי יוסף בן נאיים ויצירתו", בתוך: נוהג בחכמה, תשמ"ז, עמ' 55, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  11. ^ מאיר בניהו (עורך), ‏ספר זכרון ליצחק בן צבי - חלק ב' עמ' מ"ט, ירושלים תשכ"ד, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  12. ^ *חיים צדוק, ‏באהלי תימן, ישראל תשמ"א, עמ' 34, באתר אוצר החכמה.
  13. ^ רבי אברהם יעקב פרידמן, ‏עקבי אבירים - תשנ"ה, עמ' ס"ה, בני ברק תשס"ה, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  14. ^ יצחק אייזיק רוזנשטיין, ‏כפתור ופרח, ירושלים תרצ"ז - תרצ"ח, באתר אוצר החכמה, בטאון חסידי רוז'ין סאדיגורא, ‏מסילות - י' עמ' 13, תל אביב תשמ"ו, באתר אוצר החכמה.

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -8037 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png