כ"ט בכסלו
Jump to navigation
Jump to search
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בשנת ה'תשפ"א אין ל' בכסלו
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כ"ט בכסלו הוא היום העשרים ותשעה בחודש השלישי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש התשיעי למניין החודשים מניסן.
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ט כסלו היא לרוב פרשת מקץ. אולם אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, פרשת בר המצוה היא פרשת ויגש.
חגים ומועדים[edit | edit source]
- נר חמישי של חנוכה. במספר חצרות חסידיות, בהן חצרות בית צ'רנוביל, חב"ד וקרלין, נהוג לחגוג במיוחד את היום הזה. בחסידות סקווירא, המשתייכת לבית צ'רנוביל, ישנה מסורת שביום זה רבי מרדכי מצ'רנוביל הלך למסיבת לביבות בבית בנו רבי יצחק טברסקי. בחסידות חב"ד מקובל שביום זה יצא הבעל התניא ממאסרו השני. בחסידות מונסטריץ' חוגגים יום זה בשל יום השנה של רבי גדליה מליניץ. טעמים נוספים הם בשל הספירה הקשורה ליום זה, ומסמלת את חג החנוכה. טעם נוסף הוא בגלל שיום זה לא יכול לחול בשבת, מה שמסמל את הארת החנוכה גם בימות החול.
אירועים היסטוריים[edit | edit source]
חנוכייה, אחת מסמלי חנוכה
- ה'תקס"ה – נפוליאון בונפרטה מוכתר לקיסר צרפת
- ה'תרס"ב – פרס נובל מוענק לראשונה, ביום השנה החמישי למותו של אלפרד נובל
- ה'תשט"ז – אירלנד מתקבלת לאו"ם
- ה'תשל"ז – יממה לאחר שפיטר את שרי המפד"ל, מחליט יצחק רבין להתפטר מתפקידו כראש הממשלה ולהקדים את הבחירות לכנסת התשיעית
- ה'תשס"ד – הכנסת מאשרת את פירוק משרד הדתות
- ה'תשס"ח – בנק ישראל החל להפיץ מטבעות חדשים בערך של שני שקלים חדשים
נולדו[edit | edit source]
- ה'תרמ"ז – אברהם קריניצי, ראש עיריית רמת גן (נפטר ב-ה'תש"ל)
- ה'תרפ"ה – אלי כהן, מרגל ישראלי שפעל בסוריה ונתפס (הוצא להורג ה'תשכ"ה)
- ה'תש"ו – דן כנר, קריין ישראלי
- ה'תש"ז – מנחם פרי, שדרן רדיו ישראלי
- ה'תשי"ב – הרב אליהו יוחנן גוראריה, רבה הראשי של חולון, חבר בית דין רבני חב"ד, וראש מכון אהלי שם
- ה'תשי"ד – פרופסור מלכה רפופורט חובב, יו"ר החוג לאנגלית באוניברסיטה העברית שבירושלים
- ה'תשכ"ג – אלי ישי, יו"ר מפלגת ש"ס, סגן ראש הממשלה ושר התמ"ת
- ה'תשמ"ה – דודו אהרון, זמר מזרחי, יוצר מלחין ופזמונאי ישראלי
נפטרו[edit | edit source]
- ה'תקס"ד – הרב גדליה רבינוביץ מליניץ, מייסד חסידות ליניץ ומחבר הספר "תשואות חן".
- ה'תרס"ו – הרב שלמה הכהן, רב בווילנה, ומחבר פירוש "חשק שלמה" על תלמוד בבלי.
- ה'תש"א – דב הוז, ממפקדי "ההגנה" ומחלוצי התעופה העברית, נהרג בתאונת דרכים בצומת השרון. שדה דוב נקרא על-שמו (נולד ב-ה'תרנ"ד)
- ה'תש"א – יצחק בן יעקב, מראשי העלייה השנייה (נולד ב-ה'תרמ"א).
- ה'תש"ט – רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין, האדמו"ר השני מהוסיאטין (נולד ב-ה'תרי"ח).
- ה'תשמ"א – אברהם מאיר הברמן (הימן הירושלמי), משורר ישראלי וחוקר פיוט ושירה עברית (נולד ב-ה'תרס"א).
- ה'תשנ"ג – פייר קוליפור (פיו), צייר בלגי ויוצר הדרדסים (נולד ב-ה'תרפ"ח).
- ה'תשס"ב – רובי שפירא, בעלי מועדון הכדורגל הפועל חיפה ונשיאו (נולד ב-ה'תש"י).
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +194 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
