Difference between revisions of "רבי שאול לנדא"

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
(הסרת קישורים עודפים)
m (לקריאה נוספת: ויקיזציה)
Line 38: Line 38:
  
 
==לקריאה נוספת==
 
==לקריאה נוספת==
*[[חיים דב בריש פרידברג]], '''לוחות זכרון'''.{{הבהרה|חסרים הפניות ביבליוגרפיות: הוצאה, עמודים. כל הספר רלוונטי?}}
+
*{{אוצר החכמה|[[חיים דב בריש פרידברג]]|"הר' שאול בהרב המופלג מ' יעקב שמואל לאנדא"|18972|בתוך: '''לוחות זכרון''', [[פרנקפורט דמיין]] תרס"ד, עמ' 113||עמוד=121}}.
*[[אהרן מרקוס]], '''החסידות''' עמ' .233-235
+
*{{אוצר החכמה|[[אהרן מרקוס]]|"החסידות"|83878|תל אביב תשי"ד, עמ' 233–235||עמוד=232}}.
*[[מאיר וונדר]], '''אנציקלופדיה לחכמי גליציה''' בערכו.
+
*{{אוצר החכמה|[[מאיר וונדר]]|"ר' שאול לנדא"|105735|בתוך: '''[[אנציקלופדיה לחכמי גליציה]]''', חלק ג', ירושלים תשל"ח - תשנ"ז, עמ' 684–682||עמוד=349}}.
  
 
==הערות שוליים==
 
==הערות שוליים==

Revision as of 21:59, 17 October 2020

Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

רבי שאול רפאל[1] לנדא (תק"נ, 1790כ"ח בסיוון תרי"ד, 23 ביוני 1854), רב ומקובל מחכמי גליציה, ורבה של קרקוב.

ביוגרפיה

שאול לנדא נולד בשנת תק"נ בערך, לאביו רבי יעקב שמואל בן רבי שאול לנדא מפשדבורז', שהיה מצאצאי רבי השיל מקראקא.
כבר בצעירותו נשא ונתן בהלכה עם רבי מרדכי בנט, ורבי מאיר קריסטינפולר מברודי, לקרקוב הגיע לפחות בשנת תקס"ד ואולי לפני כן, ושימש בה כדיין עשרות שנים[2].
הוא התגורר בקצה הרובע היהודי בבנין גדול שנקרא 'הצלת נפשות', אותו הקים משה אחיו של אייזיק יעקלס, כמצודה עם מנהרות ויציאות חבויות, למקרה של פוגרום ביהודי העיר.
בשנת תקצ"ב עם פטירתו של רבי צבי דוד הלוי רב העיר, פרצה מחלוקת בינו לרבי דב בריש מייזלש על משרת הרבנות, לה נבחר באופן רשמי רבי בריש,
רבי שאול בתמיכת חלק מבני הקהילה ובעיקר החסידים, הקים בית דין אלטרנטיבי שהכריז עליו כרב העיר[3]. במשך עשרים וארבע שנים נמשכה מחלוקת זו עד לפטירת רבי סנדר בנו וממלא מקומו של רבי שאול, ועזיבתו של רבי בריש מייזליש לורשה.
בין התומכים ברבנותו בשנים המאוחרות של המחלוקת היה רבי חיים נתן דמביצר[4] מדייני העיר, אך כנראה שרוב גדולי הדור הכירו ברבי בריש מייזליש כרב העיר, כפי שניתן לראות ממכתבו של רבי משה סופר אליו בנושא הגט: 'ברם נאמן עלי הדיין הרב הגאב"ד, ומי יהרהר ח"ו וכו' ולהיות כי פאר רום מעלת כבוד תורתו מפורסם לתלמיד חכם צדיק וחסיד, ולא חשיד ח"ו שיאהב הניצוח בתורת ה', והשלום טוב מן הכל'.

הנהגותיו

רבי שאול עסק במסחר שממנו התעשר, ומעולם לא לקח כסף מקופת הקהילה. ואף שיפץ את המקוה העירוני בקרקוב.
נודע בסיגופיו הרבים וכמקובל גדול. מאכלו הורכב מתפוח אדמה מטוגן וכוס קפה שחור בימים בהם לא צם, רבי שאול לא ישן יותר משעתיים ביממה, וגם בשעתיים אלו היה פיו ממלמל מזמורי תהלים מתוך שינה, למרות זאת הוא מתואר כבעל קומה מרשימה וכגיבור, עד שהקיסר פרנץ יוזף בביקורו בקרקוב התפעל ממראהו.
רבי אברהם שמואל בנימין סופר העיד עליו בהספדו: 'תלמיד חכם ומופלג בחסידות, לא אכל דבר מן החי, ולא ישן על המטה כמה שנים'[5].
בשנים הראשונות לאחר שהוכתר לרב, היו יחסיו עם חסידי צאנז עכורים, לאחר שדיבר בפומבי על כך שהוא עוסק בתיקון נשמות, ואף הזכיר את שמו של אחד מנכבדי הקהילה, נוספה על כך העובדה שאסר למינקת להינשא בעוד שרבי חיים מצאנז התיר, אך כעבור תקופה אמר רבי שאול כי רבי שמעון סופר סת"ם, שהיה סופר מפורסם ונערץ מחסידי רבי אלימלך מליז'נסק, נגלה אליו בחלומו, והודיע לו על טעות שנפלה בספר תורה אותו כתב שנים לפני כן, הנמצא באחד מבתי החסידים בעיר, ואכן כאשר בדקו את הספר, גילו טעות שקשה מאוד היה לגלותה, ומאז כיבדוהו חסידי צאנז. גם רבי חיים מצאנז בא לבקרו בביתו לאחר מכן והיחסים ביניהם שבו לתקנם.
על אף שלא היה חסיד מוצהר, היה ממעריצי החסידות, וכמה מאבחנותיו הקולעות על חלק מצדיקיה התפרסמו לדורות,[דרושה הבהרה] רבי שאול ביקר אצל רבי צבי הירש מרימנוב, וכן פגש את רבי אברהם יהושע השיל מאפטא[6].
אחד הסיפורים המפורסמים אודותיו, הינו על ערב חג הפסח שנת תר"ב, בו כינס רבי שאול מנין לאמירת תהלים בתפילה על העיר רימנוב, מכיון שהיא זקוקה לרחמים, ואכן לאחר מכן נודע כי העיר עלתה בלהבות.

פעילות ציבורית

בשנת תקצ"ד פסל רבי שאול גט אותו סידר רבי בריש מייזליש, עמו היה מצוי במחלוקת קשה על רבנות העיר.
המגרש היה אדם בשם זימל שכונה נפתלי, ורבי שאול פסל את הגט שנכתב בו 'זימל המכונה נפתלי', בטענה שאין כל קשר בין שני השמות והשם זימל איננו כינוי של נפתלי. ולכן לפי שיטתו של רבי שאול צריך לכתוב 'זימל דמתקרי נפתלי'. טענה נוספת היתה כי זימל זה התחתן בעת שאשתו היתה נדה, וחופת נדה בלא ביאה איננה קונה, משום כך הגט לא מפריד ביניהם.
בין הרבנים עמם החליף מכתבים בנושא, היו רבי משה סופר[7], רבי שלמה זלמן ליפשיץ[8], רבי חיים מצאנז[9], רבי נחום טרייביטש[10], רבי אברהם נפתלי הירץ ינר[11], אך למעשה הכשירו רבנים אלו את הגט.
בשנת תקצ"ז התיר לקדש את הלבנה בליל ט"ז לחודש, בכדי להרגיע את פחדם של תושבי קראקא שראו סימן מבשר רעות באי קידוש הלבנה, (מגפת הכולרה שהשתוללה בשנת תקצ"א, בעת שלא קידשו את הלבנה עדיין טריה היתה בזכרונם של יהודי קראקא). בנושא זה התכתב עם רבי משה סופר שהעריכו מאוד, והסכים עמו להקל אף כנגד הוראת הרמ"א בציינו על פסקו של רבי שאול: 'כבר הורה זקן'[12].
רבי שאול תמך באיסור אתרוגי קורפו, מכתבו לאיסור נדפס בקונטרס 'פרי עץ הדר' שנדפס בשנת תר"ו.
בימי גזירת הלבוש בפולין בשנת תר"ד, היה מהיחידים שבגאוני גליציה שהתייחסו לנושא, יחד עם רבי זאב וולף פרנקל מפשבורסק אסר להחליף את הלבוש היהודי[13].
שמעון ברמן מחובבי ציון הראשונים, שניסה להקים מושבה יהודית באמריקה, שהכירו בצעירותו הושפע ממה ששמע מרבי שאול, כי רק בארץ ישראל יתכן הדבר[14].

פטירתו

בליל שבת כ"ח בסיוון תרי"ד, ביקש רבי שאול שישאוהו לבית הכנסת, התחזק ואמר לפני התיבה את מזמור כט' שבתהלים, לאחר מכן קידש על היין, ונפטר[15]. נקבר בקראקא ביום ראשון כ"ט בסיוון. בהלוויתו ספד לו רבי משה יעקב דמביצר מדייני העיר הבולטים, באמרו 'אין לצפות שיהיה עוד צדיק במדרגה כמותו'[16].

משפחתו

  • בנו רבי אלכסנדר לנדא מילא את מקומו ברבנות, אולם נפטר כשנתיים לאחר מכן בט"ו באדר א' תרט"ז בגיל ארבעים ושש בלבד.
  • חתנו מאיר וינברגר מדוקלא.
  • מצאצאיו היה ד"ר שאול רפאל לנדאו.

לקריאה נוספת

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ השם רפאל נוסף לו בעת מחלתו, והוא גם נחקק על מצבתו.
  2. ^ בספריו של רבי אברהם אליעזר דמשק הדיין מקרקוב שיצאו לאור בשנת תקע"ט, הוא מוזכר בתואר 'הדיין החריף'.
  3. ^ לזכותו של רבי שאול נזקפה גם עובדת היותו נכד לרבי השיל מקראקא שהיה רב העיר כמאה ושבעים שנה לפני כן.
  4. ^ תולדות מהרח"ן לפייבל הירש ווטשטיין קרקוב תרנ"ג.
  5. ^ דרשות כתב סופר.
  6. ^ רבי אברהם יהושע השיל כותב לו במכתב: 'כשהייתי אצלכם במחנכם הקדוש', אהרן מרקוס החסידות.
  7. ^ שו"ת חתם סופר אבן העזר חלק ב' סימנים כא-כב.
  8. ^ שו"ת חמדת שלמה אבן העזר סימן ע.
  9. ^ שו"ת דברי חיים אבן העזר חלק א' סימן סה.
  10. ^ בספר השו"ת שלו סימן מט.
  11. ^ שו"ת צלותא דאברהם סימן נא
  12. ^ שו"ת חתם סופר אורח חיים סימן קב.
  13. ^ שו"ת משיב כהלכה יורה דעה סימן ט', וראה את מכתבו בענין שנדפס ב'שנות דור ודור' חלק ה' עמ' תקכט
  14. ^ מסעות שמעון.
  15. ^ בקראקא הזכירו לאחר שעזב רבי בריש מייזלש את העיר, את מאמר חז"ל 'שני תלמידי חכמים הדרים בעיר אחת ואין נוחין זה לזה בהלכה אחד מת ואחד גולה.
  16. ^ הדפס שנדפס בספרו מימי הדעת לבוב תרכ"ו

קטגוריה:קרקוב: רבנים

ערך זה נוצר בידי עורכי האנציקלופדיה היהודית באתר המכלול, והועתק לכאן באדיבות בעלי האתר.


NivdakVeushar.png