Difference between revisions of "טיוטה:רבי פינחס הכהן לינטופ"

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
(עריכה)
Line 5: Line 5:
 
|כיתוב=
 
|כיתוב=
 
|כינוי=
 
|כינוי=
|תאריך לידה=
+
|תאריך לידה עברי=
 
|מקום לידה=[[דווינסק]]
 
|מקום לידה=[[דווינסק]]
|תאריך פטירה=
+
|תאריך פטירה עברי=
 
|מקום פטירה=[[בירז']]
 
|מקום פטירה=[[בירז']]
 
|מקום קבורה=[[בירז']]
 
|מקום קבורה=[[בירז']]
|תאריך לידה לועזי=[[10 באוקטובר]] [[1851]]
+
|תאריך לידה=[[10 באוקטובר]] [[1851]]
|תאריך פטירה לועזי=[[1 ביוני]] [[1924]] (בן 74)
+
|תאריך פטירה=[[1 ביוני]] [[1924]] (בן 74)
 
|מקום פעילות=[[ובלנינקס|ואבולניק]], [[בירז']]
 
|מקום פעילות=[[ובלנינקס|ואבולניק]], [[בירז']]
 
|השתייכות=
 
|השתייכות=
Line 21: Line 21:
 
|חיבוריו=
 
|חיבוריו=
 
}}
 
}}
רבי '''פינחס הכהן לינטופ''' היה [[רב]] [[ליטאי]] [[ציוני דתי]] ששימש כרבה של הקהילה החסידית ב[[בירז']].
+
רבי '''פינחס הכהן לינטופ''' היה [[רב]] [[ליטאי]] [[ציוני דתי|ציוני-דתי]], ששימש כרבה של הקהילה [[תנועת החסידות|החסידית]] ב[[בירז']].
  
 
== ביוגרפיה ==
 
== ביוגרפיה ==
[[קובץ:The_Synagogue_of_Habad_Hasidim,_the_’20s–’30s_of_the_20th_century.jpg|טקסט=|ממוזער| בית הכנסת של חסידות חב"ד בבירז', שנות ה-20–30 של המאה ה -20.]]
+
[[קובץ:The_Synagogue_of_Habad_Hasidim,_the_’20s–’30s_of_the_20th_century.jpg|ממוזער|בית הכנסת של חסידות חב"ד בבירז', שנות ה-20 או ה-30 של המאה ה-20]]
[[קובץ:Tombstone_of_Rabbi_Pinchas_HaKohen_Lintup,_Birzai,_1936.jpg|ממוזער| מצבת הרב לינטופ בבירז' בשנת 1936]]
+
[[קובץ:Tombstone_of_Rabbi_Pinchas_HaKohen_Lintup,_Birzai,_1936.jpg|ממוזער|מצבת הרב לינטופ בבירז' בשנת 1936]]
[[קובץ:Grave_of_Rabbi_Pinchus_Lintup.jpg|טקסט=|ממוזער| המצבתו של הרב לינטופ בשנת 2014.]]
+
[[קובץ:Grave_of_Rabbi_Pinchus_Lintup.jpg|טקסט=|ממוזער|מצבתו של הרב לינטופ בשנת 2014]]
הרב לינטופ נולד [[דאוגבפילס|בדווינסק]] לרב יהודה לייב הכהן לינטופ. בשנת 1876, מונה לינטופ לרבה של [[ואבולניק]], [[ליטא]]. בשנת 1888 נתבקש על ידי החסידים ב[[בירז']] לכהן כרב בקהילתם.<ref>{{Cite book|url=http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36602&st=&pgnum=67&hilite=|title=Sefer Oholei Shem|last=Gottlieb|first=Shmuel N.|publisher=Pinsk|year=1912|pages=23}}</ref> תלמידו מנחם מנדל פרידן ציין כי לינטופ היה ידוע כ"אחד הרבנים הגדולים של ליטא ... חריף ובקיא בכל אוצר המשפט העברי, הוא ידע כמעט את כל ה[[תלמוד]] בעל פה, הוא למד פילוסופיה ורעיונות מתקדמים, והוא היה אדוק וקנאי."<ref name=":1">{{Cite book|title=A Jewish Life on Three Continents: The Memoir of Menachem Mendel Frieden|publisher=Stanford University Press|year=2013|pages=182|translator-last=Weissbach|translator-first=Lee Shai}}</ref> הרב לינטופ זוהה עם ה[[ציונות דתית|ציונות הדתית]] ותמך בתנועת ה[[תנועת המזרחי|מזרחי]].<ref name=":0">{{Cite web|url=http://seforim2.rssing.com/chan-9044709/all_p12.html|title=Maimonides and Prophecy, R. Pinhas Lintop, R. Jose Faur, and More Examples of Censorship|last=Shapiro|first=Marc B.|date=21 November 2015|website=The Seforim Blog}}</ref>
+
נולד [[דאוגבפילס|בדווינסק]] לרב יהודה לייב הכהן לינטופ. בשנת 1876, מונה לינטופ לרבה של [[ואבולניק]], [[ליטא]]. בשנת 1888 נתבקש על ידי החסידים ב[[בירז']] לכהן כרב בקהילתם.<ref>{{Cite book|url=http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36602&st=&pgnum=67&hilite=|title=Sefer Oholei Shem|last=Gottlieb|first=Shmuel N.|publisher=Pinsk|year=1912|pages=23}}</ref> תלמידו מנחם מנדל פרידן ציין כי לינטופ היה ידוע כ"אחד הרבנים הגדולים של ליטא ... חריף ובקיא בכל אוצר המשפט העברי, הוא ידע כמעט את כל ה[[תלמוד]] בעל פה, הוא למד פילוסופיה ורעיונות מתקדמים, והוא היה אדוק וקנאי."<ref name=":1">{{Cite book|title=A Jewish Life on Three Continents: The Memoir of Menachem Mendel Frieden|publisher=Stanford University Press|year=2013|pages=182|translator-last=Weissbach|translator-first=Lee Shai}}</ref> הרב לינטופ זוהה עם ה[[ציונות דתית|ציונות הדתית]] ותמך בתנועת ה[[תנועת המזרחי|מזרחי]].<ref name=":0">{{Cite web|url=http://seforim2.rssing.com/chan-9044709/all_p12.html|title=Maimonides and Prophecy, R. Pinhas Lintop, R. Jose Faur, and More Examples of Censorship|last=Shapiro|first=Marc B.|date=21 November 2015|website=The Seforim Blog}}</ref>
  
 
[[קובץ:Slova,_wife_of_Rabbi_Pinchas_HaKohen_Lintup.jpg|ממוזער| סלובה אשת הרב לינטופ]]
 
[[קובץ:Slova,_wife_of_Rabbi_Pinchas_HaKohen_Lintup.jpg|ממוזער| סלובה אשת הרב לינטופ]]

Revision as of 23:27, 21 February 2021


שגיאות פרמטריות בתבנית:רב

פרמטרים ריקים [ תאריך לידה עברי, תאריך פטירה עברי ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רבי פינחס הכהן לינטופ
Rabbi Pinchas HaKohen Lintup.jpg
תאריך לידה 10 באוקטובר 1851
מקום לידה דווינסק
תאריך פטירה 1 ביוני 1924 (בן 74)
מקום פטירה בירז'
מקום קבורה בירז'
מקום פעילות ואבולניק, בירז'

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תאריך_עברי בשורה 45: attempt to perform arithmetic on field '?' (a nil value).שגיאת לואה ביחידה יחידה:תאריך_עברי בשורה 596: attempt to call field '?' (a nil value).

רבי פינחס הכהן לינטופ היה רב ליטאי ציוני-דתי, ששימש כרבה של הקהילה החסידית בבירז'.

ביוגרפיה

בית הכנסת של חסידות חב"ד בבירז', שנות ה-20 או ה-30 של המאה ה-20
מצבת הרב לינטופ בבירז' בשנת 1936
מצבתו של הרב לינטופ בשנת 2014

נולד בדווינסק לרב יהודה לייב הכהן לינטופ. בשנת 1876, מונה לינטופ לרבה של ואבולניק, ליטא. בשנת 1888 נתבקש על ידי החסידים בבירז' לכהן כרב בקהילתם.[1] תלמידו מנחם מנדל פרידן ציין כי לינטופ היה ידוע כ"אחד הרבנים הגדולים של ליטא ... חריף ובקיא בכל אוצר המשפט העברי, הוא ידע כמעט את כל התלמוד בעל פה, הוא למד פילוסופיה ורעיונות מתקדמים, והוא היה אדוק וקנאי."[2] הרב לינטופ זוהה עם הציונות הדתית ותמך בתנועת המזרחי.[3]

סלובה אשת הרב לינטופ
משפחת מובסס בקרקינובה ב-1938. סלובה לינטופ יושבת שלישית משמאל.

לרב לינטופ ולאשתו סלובה (לבית קנצפוביץ') נולדו אחד עשר ילדים ששרדו את הלידה. בנו צבי הירש היגר לארצות הברית בשנת 1905, ושינה את שמו להארי סבי לינפילד.

בתו של לינטופ, ליבה, נישאה לבנימין צבי מובסס, שירש את חותנו כרב בבירז'. מאוחר יותר שימש מובסס כרב העיירה קרקונאווה עד שנהרג יחד עם משפחתו במהלך השואה. אחת מבנות משפחת מובסס, מרים, הצליחה להימלט, והתיישבה בסופו של דבר בקליבלנד, אוהיו, שם היה בעלה הרב אליעזר לוי ר"מ בישיבת טלז.

בשנת 1924 ביקשו הרב לינטופ ורעייתו לעלות לארץ ישראל, שם התעתד הרב לינטופ לכהן כרבה של המושבה נס ציונה. הרב אברהם יצחק הכהן קוק ביקש עבורם סרטיפיקט מהממשל הבריטי ב־24 במרץ 1924. בקשה זו אושרה רק ב־30 ביולי 1924, כחודשיים לאחר פטירתו של הרב לינטופ.

הרב לינטופ נפטר ב־1 ביוני 1924 בבירז' ונקבר בבית העלמין היהודי בעיר.

פילוסופיה

הרב לינטופ ראה את ישועתו של העם היהודי כקשר בל יינתק ללימוד תורה. הוא האמין שידע בפנימיות התורה מכיל את התרופה למחלה הרוחנית של הדור. גם הרב לינטופ וגם אברהם יצחק קוק ניסו, כל אחד בדרכו, להפיץ קבלה להמונים ולהיכנס לביקורת מצד עמיתיהם הרבנים על כך.[4]

מבחינה פילוסופית, לינטופ ביקש לסנתז את בתי הספר של הרמח"ל, הגאון מווילנה ותורת חב"ד.[5] הוא האמין כי אין לקחת את הקבלה בכלל, ואת הצימצום בפרט, באופן מילולי בלבד, ובכך העמיד את עצמו בסתירה למקובלים אחרים. פרידן הצהיר כי רבו היה מתנגד ברוחו,[2] אף שהיה רב הקהילה החסידית בבירז'.

מבחינה מתודולוגית נאמר כי הרב לינטופ מחיל את ההלכה ברכות, מה שהכעיס אחרים. עם זאת, כאשר פנו אליו בתלונות על שיטותיו של הרב לינטופ, הגיב הרוגצ'אובר "אם לא הייתי מכיר אותו באופן אישי, הייתי מנתק אותו מהקהילה, אבל אני מכיר את היושר שלו ואת טהרת ליבו ואת הידע הרב שלו בתורה., ויש לו על מי לסמוך אם הוא מקל בהלכה. שיהיה."[2] עוד האמין בהקלה בנוגע לנוהג הרוחני של לא יהודים ביחס לדבקות בשבע מצוות בני נח. החוקר ד"ר מרק ב. שפירא קובע[6] כי בפתחי שערים: "הרב לינטופ מבקר את השקפת הרמב"ם, כי בהינתן הכוח היהודים חייבים להכריח לא-יהודים לאמץ את שבע מצוות בני נח". "פקודה זו חלה רק על שבעת העמים שאכלסו את כנען הקדומה, אך אינה חלה על אף לא-יהודי אחר, אפילו לא על החיים בישראל." יתר על כן, ". . . לא יהודים שאינם מקיימים את חוקי נח. . . [הם] ללא רבב מכיוון שהם לא יודעים יותר טוב, לאחר שנולדו בתרבויותיהם."[3]

הרב לינטופ גם הדגיש את החשיבות הממיסה את ההבדלים הכיתתיים שחילקו את העם היהודי בימיו, במיוחד את האיבה המשמעותית בין החסידים למתנגדים. הוא האמין כי הסרת שנאה זו היא תנאי מקדים לבניית בית המקדש בארץ ישראל. בילקוט אבני אמונת ישראל[7] ביקש לגשר על הפילוגים בשורות היהודים בין ספרדים לאשכנזים. מוקד ספציפי היה ניסיונו של הרב להסיר את המחיצה בין הבאים בעקבות בעל התניא (האדמו"ר הראשון מחב"ד ליובאוויטש) לבין הגאון מווילנה (מנהיג היהודים הלא-חסידים, מתנגדים).

באופן דומה, הוא ביקש להתייחס לתנועת אגודת ישראל העולמית בכינוס שלה בווינה באוגוסט 1923. אף על פי שהכינוס ראוי לציון בהקמת חינוך פורמלי לבנות ובהכרזת הדף היומי, האספה התגלתה כאכזבה גדולה, מכיוון שהיא התפרצה להפללה של הפרדה בפנימיות, כולל התקפות על חברו קוק.[8]

הרב לינטופ גם הדגיש בעבודה זו את החשיבות המרכזית של אמונה בחשיבה. אף על פי שהרב לינטופ למד פילוסופיה, הוא הרגיש שרבים יפרשו את החשיבה הפילוסופית ואת השינויים שחוללה המהפכה התעשייתית כממונעים את הצורך באמונה, שלדעתם הם מרכזיים בתכלית ובעצם קיומו של העם היהודי. באשר לאמונה, החוקר ד"ר מארק ב. שפירא מציין כי הרב לינטופ ערער על "השקפת הרמב"ם לפיה מי שטועה בכל הנוגע לעקרונות אמונה גרוע יותר ממי שבאמת מתחייב אפילו הגרוע ביותר מאז,"[3] כפי שציין הרב לינטופ: "השקפה זו זרה מאוד לרוח חכמי התלמוד, שלא ידעו פילוסופיה" ו"... אנשים גדולים יותר מהרמב"ם טעו כשמדובר בעניין ההטמעה של אלוקים."

לבסוף, הרב לינטופ הכריע כי דורו, בניגוד לדורות קודמים, אינו רואה את אלוקות נפשם, את משימתם הדתית ללמוד תורה ואת הצורך להחזיק בקרבת אמונתם היהודית, אלא דאגה לדם וכסף ולמתן פורקן ל נטיותיהם הרעות. בחשבונו של עולם[9] הרב לינטופ מבקש לספק תרופה למה שהוא ראה כמחלה שהובילה לייאוש ולצער יהודי שנגרם עקב התנתקותם של היהודים מאמונתם. מוקד נוסף של הרב לינטופ היה הפחתת הטמעת יהודים בתרבות אירופית שהרחיקה את העם היהודי מלשמור על תורת התורה והספרות היהודית בעיקר. הוא הדגיש זאת ביצירתו מאמר בניין האומה,[10] ובכל זאת הוא ציין במקביל את התועלת למה שהציע המערב הלא דתי לעמו, כלומר חדשנות שלדעתו תסייע בישועת העם היהודי. הרב לינטופ הציע שיום אחד האומה הקדומה של הישראלים תוקם מחדש באמצעות שימוש בטכנולוגיה מודרנית, בין היתר, לפרסם ולהפיץ כתבים יהודיים שבסופו של דבר יעלו ויאגדו את העם היהודי. הוא האמין שהעם היהודי אמור להיות מומחה לטכנולוגיה מערבית מודרנית בעודו חוזר למלא אחר המסורות היהודיות. הרב לינטופ הציע שזה יהיה אנלוגי לאופן שבו היפנים - עם שהוא ראה כמספר קטן ומבודד מבחינה גאוגרפית ותרבותית מהמערב - מודרניזציה תוך שימוש בטכנולוגיה מערבית, אך עם זאת שמרו על אופיים המזרחי הייחודי במהלך פיתוח האומה ניצח את רוסיה במלחמת רוסיה-יפן בשנת 1905.

ספריו

הרב לינטופ חיבר מספר ספרים ומאמרים מורחבים, שחלקם זמינים בספרייה הלאומית בישראל, כולל:

  • פתחי שערים, ווילנה, 1881[6] ספר פרשנות לתמוד בבלי.
  • ילקוט אבני אמונת ישראל. פורסם בשנת 1895.[7]
  • מאמר בניין האומה פורסם בשנת 1906 ובשנת 1908.[10]
  • חשבונו של עולם, פורסם בשנת 1912.[9]

בשנות המאה ה-21, עובדו חלק ממכתביו של הרב לינטופ ותאולוגית נוספות פורסמו, ובהם:

  • קנאותה דפינחס[11] שכתב הרב בצלאל נאור, מתמקד במכתב שכתב הרב לינטופ שטרם פורסם בשנת 1909 לרבי אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי האשכנזי הראשון לארץ ישראל.
  • שנות דור ודור (חלק ד)[12] שנכתב על ידי ראובן דסלר מכיל שני מכתבים משמעותיים מאת הרב לינטופ לרב קוק בערך מהשנים 1907 ו- 1909.

קישורים חיצוניים

אודותיו

בצלאל נאור, ביצירתו, קנאותה דפינחס, קובע כי "הרב לינטופ היה יחיד בכך שהוא היה אחד משלושת המקובלים הליטאיים הגדולים במדינה ההיא בתחילת המאה העשרים: שלמה אלישב, אברהם יצחק הכהן קוק, ופנחס הכהן לינטופ." [13]

הערות שוליים

  1. ^ Gottlieb, Shmuel N. (1912). Sefer Oholei Shem. Pinsk. עמ' 23. 
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 A Jewish Life on Three Continents: The Memoir of Menachem Mendel Frieden. Stanford University Press. 2013. עמ' 182.  Unknown parameter |translator-last= ignored (עזרה); Unknown parameter |translator-first= ignored (עזרה)
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Shapiro, Marc B. (21 בנובמבר 2015). "Maimonides and Prophecy, R. Pinhas Lintop, R. Jose Faur, and More Examples of Censorship". The Seforim Blog. 
  4. ^ Naor, Bezalel, ed. (2013). Kana'uteh de-Pinhas -Description. Orot.com.  Unknown parameter |translator-last= ignored (עזרה); Unknown parameter |translator-first= ignored (עזרה)
  5. ^ Naor, Bezalel (2017). Rav Kook: Visionary and Activist. Orot.com. 
  6. ^ 6.0 6.1 Lintop, Pinchas (1881). Pitchai Shearim. Vilna. 
  7. ^ 7.0 7.1 Lintop, Pinchas (1895). Yalkut Avenu Emunat Yisrael. Warsaw: Doverosh Molding Press. 
  8. ^ Naor, Bezalel (2013). The Psychology of the 'Yitsra de Sin'at Hinam' Part 1. Orot.com. 
  9. ^ 9.0 9.1 Lintup, Pinchas (1912). Hashvenu Shel Olim. Poltava. 
  10. ^ 10.0 10.1 Lintup, Pinchas (1908) [1906]. Ma'amar Binyan ha-Umah. Piotrkow. 
  11. ^ Naor, Bezalel, ed. (2013). Kana'uteh De-Pinhas. Spring Valley, New York: Orot, Inc.. 
  12. ^ Dessler, Rabbi Reuven (2013). Shnos Dor Vador 4. Brooklyn, New York: ArtScroll Mesorah Publications. עמ' 414–437. 
  13. ^ "Kana'uteh de-Pinhas". Orot (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-3 ביולי 2019. 

קטגוריה:ילידי 1851 קטגוריה:נפטרים ב-1924 קטגוריה:פילוסופים של היהדות קטגוריה:פרשני התלמוד קטגוריה:רבני הציונות הדתית קטגוריה:רבנים מקובלים