Difference between revisions of "טיוטה:רבי משה הגר (קוסוב)"

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
m (ויקיזציה)
Line 34: Line 34:
 
[[סמיכה להוראה|נסמך להוראה]] על ידי [[רבי הלל ליכטנשטיין]] מ[[קולומיאה]]. נישא לשרה מירל, בת הרב אברהם יהושע העשיל אשכנזי (חתנו של [[רבי יצחק מאיר השיל (ז'ינקוב)|רבי יצחק מאיר מזינקוב]]), ממנה נולדה לו בת שנישאה לימים לבן דודה [[רבי שרגא פייבוש הגר מזלישטשיק]]. אחרי שהתגרשו נישאה בשנית ל[[רבי יהושע רוקח]] מבעלז, ור"מ הגר נישא לרעכל בת [[רבי אברהם מנדל שטיינברג]], ממנה נולד לו בנו יחידו רבי חיים, שמילא לימים את מקומו כאדמו"ר (ונפטר ב[[השואה|שואה]], בא' בחשוון ה'תש"ג).
 
[[סמיכה להוראה|נסמך להוראה]] על ידי [[רבי הלל ליכטנשטיין]] מ[[קולומיאה]]. נישא לשרה מירל, בת הרב אברהם יהושע העשיל אשכנזי (חתנו של [[רבי יצחק מאיר השיל (ז'ינקוב)|רבי יצחק מאיר מזינקוב]]), ממנה נולדה לו בת שנישאה לימים לבן דודה [[רבי שרגא פייבוש הגר מזלישטשיק]]. אחרי שהתגרשו נישאה בשנית ל[[רבי יהושע רוקח]] מבעלז, ור"מ הגר נישא לרעכל בת [[רבי אברהם מנדל שטיינברג]], ממנה נולד לו בנו יחידו רבי חיים, שמילא לימים את מקומו כאדמו"ר (ונפטר ב[[השואה|שואה]], בא' בחשוון ה'תש"ג).
  
היה חובב נגינה והלחין בעצמו ניגוני תפלה, ובעל מראה חיצוני מרשים, נודע גם כעשיר{{הערה|1={{אוצר החכמה|[[יצחק אלפסי (חוקר חסידות)|אלפסי, יצחק]]|תשעים שרים - חלק ב' עמ 407|605543|ירושלים  תשנ"ז||עמוד=83}}}}.
+
היה חובב נגינה והלחין בעצמו ניגוני תפלה, ובעל מראה חיצוני מרשים, נודע גם כעשיר{{הערה|שם=תשעים שרים|1={{אוצר החכמה|[[יצחק אלפסי (חוקר חסידות)|אלפסי, יצחק]]|תשעים שרים - חלק ב' עמ 407|605543|ירושלים  תשנ"ז||עמוד=83}}}}.
== כאדמו"ר ==  
+
== כאדמו"ר ==
בשנת תר"מ נפטר אביו והוא הוכתר לאדמו"ר על מקומו. בתחילה סירב לקבל עליו את האדמו"רות, אך נעתר לבקשת [[רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה (הראשון)|רבי אברהם יעקב מסדיגורה]]. לצד כהונתו כאדמו"ר מונה גם על ידי הקהילה כרב העיר קוסוב והסביבה{{הערה|1={{אוצר החכמה|[[יצחק אלפסי (חוקר חסידות)|אלפסי, יצחק]]|תשעים שרים - חלק ב' עמ 407|605543|ירושלים  תשנ"ז||עמוד=83}}}}. בתקופת כהונתו כאדמו"ר התרחבה החצר, ובכמה מספריו שיצאו לאור מנויים 26 יישובים במרמרוש בהם התגוררו מחסידיו. כיהן כנשיא כולל קוסוב שניהל אביו, ושמונה מחוזות במרמרוש היו תחת נשיאותו. שאר המחוזות היו תחת חסות אדמו"רי ויז'ניץ.
+
בשנת תר"מ נפטר אביו והוא הוכתר לאדמו"ר על מקומו. בתחילה סירב לקבל עליו את האדמו"רות, אך נעתר לבקשת [[רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה (הראשון)|רבי אברהם יעקב מסדיגורה]]. לצד כהונתו כאדמו"ר מונה גם על ידי הקהילה כרב העיר קוסוב והסביבה{{הערה|שם=תשעים שרים}}. בתקופת כהונתו כאדמו"ר התרחבה החצר, ובכמה מספריו שיצאו לאור מנויים 26 יישובים במרמרוש בהם התגוררו מחסידיו. כיהן כנשיא כולל קוסוב שניהל אביו, ושמונה מחוזות במרמרוש היו תחת נשיאותו. שאר המחוזות היו תחת חסות אדמו"רי ויז'ניץ.
  
 
בין תלמידיו בחסידות נמנה [[רבי דוד שפרבר]]. רבי דוד ערך את כתבי רבו ("לקט עני") ל[[דפוס]], וייתכן שאף סייע בניסוח התוכן{{הערה|{{אוצר החכמה|יצחק יוסף כהן,'''חכמי הונגריה והספרות התורנית בה'''|חכמי הונגריה: פרק ז'|147506|ירושלים תשנ"ז, עמ' 552||עמוד=576}}.}}.
 
בין תלמידיו בחסידות נמנה [[רבי דוד שפרבר]]. רבי דוד ערך את כתבי רבו ("לקט עני") ל[[דפוס]], וייתכן שאף סייע בניסוח התוכן{{הערה|{{אוצר החכמה|יצחק יוסף כהן,'''חכמי הונגריה והספרות התורנית בה'''|חכמי הונגריה: פרק ז'|147506|ירושלים תשנ"ז, עמ' 552||עמוד=576}}.}}.

Revision as of 18:38, 28 June 2020

רבי משה הגר
האדמו"ר מקוסוב
חיבורו העיקרי לקט עני
תאריך לידה תר"ך
תאריך פטירה ו בתמוז תרפ"ה
חסידות קוסוב
מספר בשושלת 4
הקודם רבי יעקב שמשון הגר
הבא רבי חיים הגר מקוסוב, השני

רבי משה הגר (מכונה לקט עני על שם ספרו, תר"ך - ו' בתמוז תרפ"ה) היה האדמו"ר הרביעי בשושלת חסידות קוסוב.

ביוגרפיה

נולד בקוסוב, בן יחיד לרבי יעקב שמשון הגר בנו הגדול וממלא מקומו של רבי חיים הגר מקוסוב, ולחוה בת רבי יעקב יוסף מאוסטראה (השני). לאביו לא היו ילדים מנישואיו הראשונים והשניים, והוא תלה את הסיבה לכך בקפידתו של רבי משה מסאווראן; וכשנישא בשלישית נסע לציונו לבקש מחילה ולבקש להיפקד בצאצאים, ואכן בליל שבת בא אליו רבי משה מסאווראן בחלומו ובישר לו כי יוולד לו בן, והורה לקרוא לו על שמו.

נסמך להוראה על ידי רבי הלל ליכטנשטיין מקולומיאה. נישא לשרה מירל, בת הרב אברהם יהושע העשיל אשכנזי (חתנו של רבי יצחק מאיר מזינקוב), ממנה נולדה לו בת שנישאה לימים לבן דודה רבי שרגא פייבוש הגר מזלישטשיק. אחרי שהתגרשו נישאה בשנית לרבי יהושע רוקח מבעלז, ור"מ הגר נישא לרעכל בת רבי אברהם מנדל שטיינברג, ממנה נולד לו בנו יחידו רבי חיים, שמילא לימים את מקומו כאדמו"ר (ונפטר בשואה, בא' בחשוון ה'תש"ג).

היה חובב נגינה והלחין בעצמו ניגוני תפלה, ובעל מראה חיצוני מרשים, נודע גם כעשיר[1].

כאדמו"ר

בשנת תר"מ נפטר אביו והוא הוכתר לאדמו"ר על מקומו. בתחילה סירב לקבל עליו את האדמו"רות, אך נעתר לבקשת רבי אברהם יעקב מסדיגורה. לצד כהונתו כאדמו"ר מונה גם על ידי הקהילה כרב העיר קוסוב והסביבה[1]. בתקופת כהונתו כאדמו"ר התרחבה החצר, ובכמה מספריו שיצאו לאור מנויים 26 יישובים במרמרוש בהם התגוררו מחסידיו. כיהן כנשיא כולל קוסוב שניהל אביו, ושמונה מחוזות במרמרוש היו תחת נשיאותו. שאר המחוזות היו תחת חסות אדמו"רי ויז'ניץ.

בין תלמידיו בחסידות נמנה רבי דוד שפרבר. רבי דוד ערך את כתבי רבו ("לקט עני") לדפוס, וייתכן שאף סייע בניסוח התוכן[2].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ 1.0 1.1 אלפסי, יצחק, ‏תשעים שרים - חלק ב' עמ 407, ירושלים תשנ"ז, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר)
  2. ^ יצחק יוסף כהן,חכמי הונגריה והספרות התורנית בה, ‏חכמי הונגריה: פרק ז', ירושלים תשנ"ז, עמ' 552, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).




קטגוריה:אדמו"רי קוסוב קטגוריה:רבנים גליציאנים {{נבדק ואושר}} {{מיון נושאים|יהדות}}