Difference between revisions of "טיוטה:רבי משה הגר (קוסוב)"

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
 
Line 1: Line 1:
{{אדמו"ר
+
{{אישיות רבנית
|שם=רבי משה הגר
+
| שם = הרב משה הגר
|תואר=האדמו"ר מקוסוב
+
| שם בשפת המקור =
|תמונה=
+
| תמונה =
|כיתוב=
+
| כיתוב =
|חיבורו העיקרי=לקט עני
+
| תואר = האדמו"ר מקוסוב{{ש}}לקט עני
|תאריך לידה=תר"ך
+
| תאריך לידה =
|מקום לידה=
+
| מקום לידה =
|תאריך פטירה=ו בתמוז תרפ"ה
+
| תאריך פטירה =
|מקום פטירה=
+
| מקום פטירה =
|מקום קבורה=
+
| סיבת המוות =
|חסידות=[[חסידות קוסוב|קוסוב]]
+
| מקום קבורה =
|מקום מגורים=
+
| תאריך לידה עברי = [[ה'תר"ך]]
|מקום פעילות=
+
| תאריך פטירה עברי = [[ו' בתמוז]] [[ה'תרפ"ה]]
|מספר בשושלת=4
+
| חיבוריו = לקט עני, ספר הצוואה, אזור האמונה, הגיון לבבי ועוד
|הקודם=[[רבי יעקב שמשון הגר]]
+
| מקום מגורים =  
|הבא=רבי חיים הגר מקוסוב, השני
+
| מקום פעילות =
|תחילת כהונה=
+
| תקופת פעילות =
|סיום כהונה=
+
| תחומי עיסוק =
|רבותיו=
+
| רבותיו =  
|נושאים בהם עסק=
+
| בת זוג =  
|חיבוריו=
+
| אב =  
|אב=
+
| אם =  
|אם=
+
| צאצאים =
|בת זוג=
+
|תפקיד1={{תפקיד מנהיג
|ילדים=
+
| שם התפקיד = אדמו"ר מקוסוב
 +
| למניין = 4
 +
| התחלת כהונה =  
 +
| סיום כהונה =
 +
| הקודם בתפקיד = [[רבי יעקב שמשון הגר]]
 +
| הבא בתפקיד = [[רבי חיים הגר מקוסוב (השני)]]
 +
}}
 
|חתימה=
 
|חתימה=
 
}}
 
}}
Line 32: Line 38:
 
נולד ב[[קוסוב]], בן יחיד ל[[רבי יעקב שמשון הגר]] בנו הגדול וממלא מקומו של [[רבי חיים הגר מקוסוב]], ולחוה בת רבי יעקב יוסף מאוסטראה (השני). לאביו לא היו ילדים מנישואיו הראשונים והשניים, והוא תלה את הסיבה לכך בקפידתו של [[רבי משה מסאווראן]]; וכשנישא בשלישית נסע לציונו לבקש מחילה ולבקש להיפקד בצאצאים, ואכן בליל שבת בא אליו רבי משה מסאווראן בחלומו ובישר לו כי יוולד לו בן, והורה לקרוא לו על שמו.
 
נולד ב[[קוסוב]], בן יחיד ל[[רבי יעקב שמשון הגר]] בנו הגדול וממלא מקומו של [[רבי חיים הגר מקוסוב]], ולחוה בת רבי יעקב יוסף מאוסטראה (השני). לאביו לא היו ילדים מנישואיו הראשונים והשניים, והוא תלה את הסיבה לכך בקפידתו של [[רבי משה מסאווראן]]; וכשנישא בשלישית נסע לציונו לבקש מחילה ולבקש להיפקד בצאצאים, ואכן בליל שבת בא אליו רבי משה מסאווראן בחלומו ובישר לו כי יוולד לו בן, והורה לקרוא לו על שמו.
  
[[סמיכה להוראה|נסמך להוראה]] על ידי [[רבי הלל ליכטנשטיין]] מ[[קולומיאה]]. נישא לשרה מירל, בת הרב אברהם יהושע העשיל אשכנזי (חתנו של [[רבי יצחק מאיר השיל (ז'ינקוב)|רבי יצחק מאיר מזינקוב]]), ממנה נולדה לו בת שנישאה לימים לבן דודה [[רבי שרגא פייבוש הגר מזלישטשיק]]. אחרי שהתגרשו נישאה בשנית ל[[רבי יהושע רוקח]] מבעלז, ור"מ הגר נישא לרעכל בת [[רבי אברהם מנדל שטיינברג]], ממנה נולד לו בנו יחידו רבי חיים, שמילא לימים את מקומו כאדמו"ר (ונפטר ב[[השואה|שואה]], בא' בחשוון ה'תש"ג).
+
[[סמיכה להוראה|נסמך להוראה]] על ידי [[רבי הלל ליכטנשטיין]] מ[[קולומיאה]]. נישא לשרה מירל, בת הרב אברהם יהושע העשיל אשכנזי (חתנו של [[רבי יצחק מאיר השיל (ז'ינקוב)|רבי יצחק מאיר מזינקוב]]), ממנה נולדה לו בת שנישאה לימים לבן דודה [[רבי שרגא פייבוש הגר מזלישטשיק]]. אחרי שהתגרשו נישאה בשנית ל[[רבי יהושע רוקח]] מבעלז, ור"מ הגר נישא לרעכל בת [[רבי אברהם מנדל שטיינברג]], ממנה נולד לו בנו יחידו [[רבי חיים הגר מקוסוב (השני)|רבי חיים]], שמילא לימים את מקומו כאדמו"ר (ונפטר ב[[השואה|שואה]], בא' בחשוון ה'תש"ג).
  
 
היה חובב נגינה והלחין בעצמו ניגוני תפלה. היה גבוה במיוחד ובעל מראה חיצוני מרשים. התפרסם גם כאמיד ובעל הון{{הערה|שם=תשעים שרים|1={{אוצר החכמה|[[יצחק אלפסי (חוקר חסידות)|אלפסי, יצחק]]|תשעים שרים - חלק ב' עמ 407|605543|ירושלים  תשנ"ז||עמוד=83}}.}}.
 
היה חובב נגינה והלחין בעצמו ניגוני תפלה. היה גבוה במיוחד ובעל מראה חיצוני מרשים. התפרסם גם כאמיד ובעל הון{{הערה|שם=תשעים שרים|1={{אוצר החכמה|[[יצחק אלפסי (חוקר חסידות)|אלפסי, יצחק]]|תשעים שרים - חלק ב' עמ 407|605543|ירושלים  תשנ"ז||עמוד=83}}.}}.

Latest revision as of 16:09, 29 June 2020

האדמו"ר מקוסוב
לקט עני
הרב משה הגר
לידה ה'תר"ך
פטירה ו' בתמוז ה'תרפ"ה
חיבוריו לקט עני, ספר הצוואה, אזור האמונה, הגיון לבבי ועוד

! colspan="2" style="background-color: lavender; text-align:center; font-size:100%" | אדמו"ר מקוסוב ה-4 |-valign="top"



! הקודם בתפקיד | רבי יעקב שמשון הגר |-valign="top" ! הבא בתפקיד | רבי חיים הגר מקוסוב (השני)

|-valign="top"

רבי משה הגר (מכונה לקט עני על שם ספרו, תר"ך - ו' בתמוז תרפ"ה) היה האדמו"ר הרביעי בשושלת חסידות קוסוב.

ביוגרפיה

נולד בקוסוב, בן יחיד לרבי יעקב שמשון הגר בנו הגדול וממלא מקומו של רבי חיים הגר מקוסוב, ולחוה בת רבי יעקב יוסף מאוסטראה (השני). לאביו לא היו ילדים מנישואיו הראשונים והשניים, והוא תלה את הסיבה לכך בקפידתו של רבי משה מסאווראן; וכשנישא בשלישית נסע לציונו לבקש מחילה ולבקש להיפקד בצאצאים, ואכן בליל שבת בא אליו רבי משה מסאווראן בחלומו ובישר לו כי יוולד לו בן, והורה לקרוא לו על שמו.

נסמך להוראה על ידי רבי הלל ליכטנשטיין מקולומיאה. נישא לשרה מירל, בת הרב אברהם יהושע העשיל אשכנזי (חתנו של רבי יצחק מאיר מזינקוב), ממנה נולדה לו בת שנישאה לימים לבן דודה רבי שרגא פייבוש הגר מזלישטשיק. אחרי שהתגרשו נישאה בשנית לרבי יהושע רוקח מבעלז, ור"מ הגר נישא לרעכל בת רבי אברהם מנדל שטיינברג, ממנה נולד לו בנו יחידו רבי חיים, שמילא לימים את מקומו כאדמו"ר (ונפטר בשואה, בא' בחשוון ה'תש"ג).

היה חובב נגינה והלחין בעצמו ניגוני תפלה. היה גבוה במיוחד ובעל מראה חיצוני מרשים. התפרסם גם כאמיד ובעל הון[1].

כאדמו"ר

בשנת תר"מ נפטר אביו והוא הוכתר לאדמו"ר על מקומו. בתחילה סירב לקבל עליו את האדמו"רות, אך נעתר לבקשת רבי אברהם יעקב מסדיגורה. לצד כהונתו כאדמו"ר מונה גם על ידי הקהילה כרב העיר קוסוב והסביבה[1]. בתקופת כהונתו כאדמו"ר התרחבה החצר, ובכמה מספריו שיצאו לאור מנויים 26 יישובים במרמרוש בהם התגוררו מחסידיו. כיהן כנשיא כולל קוסוב שניהל אביו, ושמונה מחוזות במרמרוש היו תחת נשיאותו. שאר המחוזות היו תחת חסות אדמו"רי ויז'ניץ.

בין תלמידיו בחסידות נמנה רבי דוד שפרבר. רבי דוד ערך את כתבי רבו ("לקט עני") לדפוס, וייתכן שאף סייע בניסוח התוכן[2].

ספריו ודברי תורתו

  • לקט עני - דברי תורה ודרושי חסידות על פרשיות התורה, סיגט תרע"א
  • לקט עני - דברי תורה ודרושי חסידות על מועדי השנה, סיגט תרע"ה
  • אזור האמונה - על שלשה עשר עיקרי האמונה ומאמרים נוספים בענייני אמונה, וכן שירים וחרוזים שחיבר בזקנותו. סיגט תרפ"ה
  • ספר הצוואה - צוואתו אותה כתב בשנת תרע"א, הכוללת דברי מוסר בנושאים שונים. יצאה לאור בשנת תרפ"ח עם פירוש "לדוד להזכיר" על ידי רבי דוד שפרבר, בתוספת הקדמה מבנו רבי חיים הגר מקוסוב
  • הגיון לבבי - ביסודות האמונה והקבלה, יצא לאור מכתב יד המחבר על ידי רבי יהושע דייטש חתן רבי דוד שפרבר, בליווי ביאור "לדוד להזכיר" של הרב שפרבר על חלק מהספר עליו הספיק לכתוב ביאור. בשילוב הגהות והשלמות מרבי יהושע דייטש, ירושלים תש"ל

חיבורים נוספים שלו נשארו בכתב יד: פירוש על התנ"ך על פי פשט ודרש, לקוטי בתר לקוטי, הדעות והאמונות, שלום אסורי התקווה ומאמרים נוספים.[3]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ 1.0 1.1 אלפסי, יצחק, ‏תשעים שרים - חלק ב' עמ 407, ירושלים תשנ"ז, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  2. ^ יצחק יוסף כהן, חכמי הונגריה והספרות התורנית בה, ‏חכמי הונגריה: פרק ז', ירושלים תשנ"ז, עמ' 552, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  3. ^ מאיר וונדר, ‏אנציקלופדיה לחכמי גליציה - ב, ירושלים תשל"ח - תשנ"ז, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר)




קטגוריה:אדמו"רי קוסוב קטגוריה:רבנים גליציאנים {{נבדק ואושר}} {{מיון נושאים|חסידות}}