טיוטה:רבי משה בוטריל

From האנציקלופדיה היהודית
Revision as of 17:11, 28 June 2020 by ערכיפד (talk | contribs) (קוים כלליים לערך חשוב שלא נמצא משום מה במקור מקוון כלשהו)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to: navigation, search

רבי משה בוטריל היה מקובל ספרדי מן הראשונים, ממשתפי ויכוח טורטוסה. ומחברו של פירוש נודע לספר יצירה. במחקר נחשב לזייפן ואולי אף משיח שקר, אך חלק מדברים שנחשבו ככזבים שלו התבררו כנכונים.

טיוטה

דף זה הוא דף טיוטה, בפתיח נרשמו קוים כלליים, וכעת אציין את שמצאתי בעניינו, מאחר שלא אמצא זמן להשלים את המלאכה ולעשות סדר.

ראש וראשון הוא היעב"ץ במור וקציעה (ששלל את יחסו האוהד של הבוטרי"ל לאריסטו), זו לשונו סימן רכד: ותמהתי מראות איך ניתן בדפוס (בימים קודמים שהיו טובים מאלה, שהיו עדיין בעולם חכמים יראים שלמים שוקדים על תקנת הדור וכבוד התורה) פירוש בוטרי"ל על ספר יצירה שהשתטה בו מאד לקרוא בשם מלומד נכרי לתהלה ולתפארת, ולא הניח כלום לכשרים. וכן בפיו מלא לאמר שאוהב את הערל וטמא אריסטו היוני הכופר בתורה ומכחיש חדוש העולם, אוי לעינים שכך רואות. מה גם להציג הדברים האלה על ספר קבלה קדמון. ובדרכו הלך מחבר אחד בימינו ששמו כשמו, קורא בחבורו לחכמי דת אחרת, החכמים השלמים. בושני מדבריו. עכ"ד

להלן רשימת מאמרים והערות ללא סדר כלשהו:

  • יעקב זוסמן, שני קונטרסים בהלכה מאת ר' משה בוטריל, קובץ על יד טז-ב עמ' 269-342. - זה המאמר הראשון בחשיבותו והמקיף בנושא. הוא מייצג נאמנה את עמדת האקדמיה, אך כדאי לקחת הכל בזהירות.
    • אולם ראו ש' גליק, אשנב לספרות השו"ת (עמ' 238) שמצטט את רוזנטל ד', אוסף, עמ' 263 שמצא בגניזה תשובה שהובאה בידי בוטריל- בלא זיוף ובלא עיבוד, וע"ע זוסמן עמ' 297.
  • ר"ש אסף, תשובות גאונים בתוך גנזיו של ר' משה בוטריל, ספר היובל לב"מ לוין עמ' 33 והלאה, ושוב ב'תקופת הגאונים וספרותה, ירושלים: מוסד הרב קוק תשטו, עמ' שכג.
  • דברי מהדיר כתבי הרב יהודה אלקלעי, א, דרכי נועם עמ' 3 הערה 28: כמובן שאין לכך כל יסוד וספור זה שייך להמצאותיו של ר"מ בוטריל שרגיל היה ליחס לגאונים וראשונים דברים שלא היו ולא נבראו. עמד על כך בפרוטרוט הר"ש אסף באמרו... [הנ"ל].

אצל אסף באים (מלבד דברי גרשום שלום והפניות לשני כתבי יד: כ"י וטיקן מס.441; וכ"י מוסאיוב ירושלים מס' 22) המ"מ הללו:

  • ל.דוקס Literaturblatt des Orients לשנת 1850 עמ' 825 - שסובר שר"מ בוטריל לא היה זייפן.
  • אבל כותב ששי"ר סבור שהיה זייפן (שי"ר תולדות רס"ג הערה 47 ותולדות רב האי גאום הערה 33
  • גרץ פרסם מכתב שלו במנ"ש לשנת 1879 עמ' 82.
  • חיים מיכל, אור החיים, ירושלים תשכ"ה עמ' 181 סי' 392 (אין שם כלום)
  • א"ז אשכולי, סיפור דוד הראובני, מוסד ביאליק, ת"ש. עמ' מה, רומז למעורבותו כמשיח שקר בתנועה משיחית שהתעוררה בספרד סביב שנת ה'קנ"א, ומפי מומר (יהושע הלורקי, הירונימוס דה סנטה פי) בוויכוח טורטוסה, הוא מצטט כי ר' חסדאי קרשקש היה ממאמיני משיחיותו של בוטריל.

אבל ראו: טנג'י, תולדות חכמי טונס, עמ' כא, מציין למאמר בהצופה להמגיד ה'תרל"ח, ומאמר צדקת הרמ"ב, והו פרטים על המשיח משינזרוש, ושלא היה זה רב חסדאי הידוע ושלא ר' משה בוטריל היה המשיח.

הוא מציין גם:

  • בית המדרש, ו, עמ' 141-143 (ילינק)
  • פ. בער, Die Juden im chrisl. spanien, א, עמ' 719-720, שמביא איגרת אחרת בנושא זה.
  • לגבי האזכור בטורטוזה: א. פזננסקי, Le Colloque de Tortose וכו', REJ, כרך עד, עמ' 165


  • שטיינשניידר, ספרות ישראל, א, עמ' 159: "כאשר עשה למשל הספרדי הנודע בזיופיו משה בוטריל".
  • אליעזר לנדסהוט, עמודי העבודה, עמ' 29: ולא אחשוד את ר' שמואל שולם (ס' יוחסין ד' קראקא) לזייפן ספרים ולדובר כזב ומתעה כאיש משה בוטריל ושאר זייפנים...
  • ארזי לבנון ואנונו (י-ע, עמ' 1572) מצטט מתור הזהב בספרד עמ' 266-7, איגרת שכתב לכל רבני ישראל, כנראה היא הנ"ל.
  • המאמר של ישראל וינשטוק בסיני נד עמ' רכו ואילך, כתגובה לגרשם שלום בתרביץ על מאמרו של הנ"ל בתרביץ, אוצר הסודות של אבו אהרון - דמיון או מציאות, כולל בתוכו (עמ' רלט ואילך) הערות חשובות לדרך הטיפול של שלום וחבריו בדמותו של ר"מ בוטריל.
  • דו"ד (דור דור ודורשיו?), ח"ד, עמ' 190
  • יוסף שפירא, בשבילי הגאולה א, עמ' קמד ואילך, מקבל במלואה את האגדה על משיחיותו של בוטריל ומשלב בתוך זה את הסיפור עם המכתב שבו הוא דורש מרבני ספרד לשלוח אליו את ספיקותיהם, וגם את הסיפור לפיו ר' חסדאי קרשקש האמין בו, וכתב שמלך ספרד ניסהו ונכנס לכבשן האש ויצא שמח וטוב לב