Difference between revisions of "רבי ישכר בעריש גרויברט"

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
m (ביוגרפיה: קישורים פנימיים)
m (קישורים פנימיים)
Line 11: Line 11:
 
| תאריך לידה עברי = [[ה'תר"ז]]
 
| תאריך לידה עברי = [[ה'תר"ז]]
 
| תאריך פטירה עברי = [[כ"ה בחשון]] [[ה'תרע"ד]]
 
| תאריך פטירה עברי = [[כ"ה בחשון]] [[ה'תרע"ד]]
| מקום פעילות = [[ארץ הויסלה]]
+
| מקום פעילות = [[ארץ הוויסלה]]
 
| תקופת פעילות = שלהי [[המאה ה-19]] ותחילת [[המאה ה-20]]
 
| תקופת פעילות = שלהי [[המאה ה-19]] ותחילת [[המאה ה-20]]
 
| השתייכות = [[יהדות אורתודוקסית]], [[חסידות]]
 
| השתייכות = [[יהדות אורתודוקסית]], [[חסידות]]

Revision as of 23:35, 15 September 2020

רבי ישכר בריש גרוברט
רבי יששכר בעריש גרויבארט
רבי ישכר בעריש גרויברט
לידה מאי 1847
ה'תר"ז
שרנסק
פטירה 12 בדצמבר 1913 (בגיל 66)
כ"ה בחשון ה'תרע"ד
מקום קבורה בנדין
מדינה פולין
מקום מגורים פלוצק, פרושניץ, שדליץ, בנדין
מקום פעילות ארץ הוויסלה
תקופת פעילות שלהי המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20
השתייכות יהדות אורתודוקסית, חסידות
תחומי עיסוק רבנות
רבותיו רבי ישראל יהושע מקוטנא
חיבוריו שו"ת "דברי יששכר"
אב בנימין
אם דבורה רעכיל
צאצאים הרב יקותיאל זלמן, רוזה יעקובוביץ, רחל גוטמן

רבי ישכר בעריש גרויבארט (מאי 1847 ה'תר"ז - כ"ה בחשון ה'תרע"ד 12 בדצמבר 1913), היה רבה של בנדין, ופוסק הלכה מפורסם בפולין. עסק גם בפעילות ציבורית, והיה מהרבנים הבולטים מפולין שהשתתפו בוועידת פטרבורג, מחבר שו"ת "דברי יששכר".

ביוגרפיה

נולד בשרנסק שבמזוביה - פולין, לבנימין ודבורה רעכיל (נכדת רבי זעליג משרנסק מתלמידי החוזה מלובלין), בצעירותו היה עילוי מפורסם בסביבה, והיה לתלמידו של רב העיירה דאז רבי ישראל יהושע מקוטנא. נשא אשה מפלוצק, ובה התגורר לאחר נישואיו. היה מחסידי גור.

מגיל צעיר יחסית כבר לימד תלמידים בפלוצק (ביניהם היה נחום סוקולוב שהקדיש מאמר לזכרו בעיתונו הצפירה לאחר פטירתו), בתקופה זו התפרנס מחנות מכולת שניהלה אשתו. לאחר שהתרושש פנה למקצוע הרבנות ומונה לרבה של רצ'ונז' בשנת תרל"ח. בשנת תרמ"א עבר לכהן ברבנות פרושניץ, ולאחר מכן בשנת תרמ"ו בשדליץ לאחר פטירתו של רב העיר הקודם רבי ברוך מרדכי ליבשיץ. בשנת 1893 נבחר לרבנות בנדין. בבנדין הייתה קהילה יהודית גדולה ומבוססת, והיא הייתה הקהילה היהודית המרכזית בזגלמביה[1].

סמוך לתחילת כהונתו ברבנות נקלע לעימות עם ראשי הקהילה, מכיוון שבמשך כשנתיים (עד ליולי 1895) לא שילמו לו את משכורתו בסך 1,500 רובל לשנה. בשנותיו האחרונות הוביל את מאבקה של קהילת בנדין בקהילות סוסנוביץ ודומברובה גורניצ'ה שהיו עד לאותה עת כפופות לקהילת בנדין, וניסו להשיג מעמד של קהילה עצמאית[2].

אחיו הרב יהודה ליב גרויבארט מסטשוב וטורונטו, תיאר אותו כאיש אשכולות: "בקי ברוב הש"ס, בעל כושר נאום, משורר ועסקן ציבורי"[3]. שלט גם בשפה הרוסית - מה שהיה נדיר אצל רבנים בפולין בתקופתו. למדנותו זכתה להערכה גם אצל רבי יוסף רוזין שנהג לבטל גם למדנים מפורסמים בדורו[4].

בפסיקת ההלכה נטה להקל ככל האפשר, ובעת היותו רב בפרושניץ אף נקלע לפולמוס הלכתי טעון עם רבי אברהם מסוכטשוב לאחר שהתיר מצות מכונה בניגוד לדעתם של רבי יצחק מאיר מגור ורבי אברהם לנדא מטשכנוב[5], בעקבות זאת ובעקבות התנגדותו של רבו רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור, חזר בו רי"ב וביטל בחוסר רצון את אפיית מצות המכונה בעירו על אף שעדיין סבר שמצות המכונה עדיפות על מצות יד[6].

פעילות ציבורית

בשנת 1909 היה אחד מיוזמי כינוס רבנים לכל רבני הסביבה בפיוטרקוב, ואף נבחר פעמיים ליושב ראש הכינוס.

רי"ב היה מהרבנים הבולטים בוועידת הרבנים שנערכה בפטרבורג בשנת תר"ע כנציג מחוז זגלמביה. במהלך הוועידה צידד בעד השכלה מינימלית לרבנים ברוסיה במטרה שלא להזדקק יותר למוסד הרבנות מטעםתבנית:הערב.

בימי מהפכת 1905 פעל לשחרור אסירים יהודים רבים שנעצרו עקב תמיכה במהפכנים.

על אף שבלבו נטה לציונות[7] והגה חיבה לחובבי ציון ולקרן קיימת לישראל עוד משנות רבנותו המוקדמות, הסתיר את נטיותיו אלו שלא היו מקובלות בסביבתו החסידית בפולין[8] (אם כי העניק הסכמה נלהבת לספר "גאולת הארץ" התומך בחיבת ציון[9]), ועם יסודה של תנועת אגודת ישראל, השתתף בועידת קטוביץ שנערכה בשנת תרע"ב, ואף היה ראשון הנואמים בוועידה.

הרב ישכר בריש גרויברט

פטירתו

בסוף ימיו חלה בסרטן בריאותיו, ביום הושענא רבה תרע"ד הובהל לבית החולים היהודי בברסלאו, אך נפטר כעבור כחודש ימים בכ"ה בחשון.

בנו הרב יקותיאל זלמן תלמיד ישיבת ראדין והיה חבר תנועת המזרחי, היה כבן 22 בלבד בעת פטירת אביו, ובבחירות שנערכו לרבנות העיר אחרי פטירתו של אביו רי"ב נתמך בעיקר על ידי הציוניים, מולו התמודד על המשרה רבי דוד בורנשטיין - אז רבה של וישגרוד שנתמך על ידי חסידי סוכטשוב וחסידי גור שלא ראו בעין יפה את הצטרפותו של רי"ז למזרחי. לאחר שרי"ז נבחר ברוב קולות לרבנות, בוטלו התוצאות בעקבות הלשנה לגנרל גוברנטור, ונערכו בחירות חוזרות, בהן הצטרף למועמדים גם רבי ישעיהו אנגלרד, רי"ז גרויברט נבחר בשנית לרבנות העיר, אך סבל ממחלוקות בקהילה מצד החסידים ומתנגדי הציונות, וכעבור כשש שנות רבנות בבנדין היגר לארצות הברית בשנת תר"פ בעקבות הלששנה שהוא מעודד צעירים להתחמק מגיוס[10]. בארצות הברית כיהן כרב בשיקגו ובקהילת "בני עמנואל" בברונקס.

בז' באדר תשכ"א, הועלה ארונו לארץ ישראל ונטמן בהר המנוחות על ידי בתו רחל גוטמן.

ספרו

  • ספרו שו"ת "דברי יששכר" הדפיס בשנת תר"ע בפיוטרקוב, ספר נוסף בשם "חזקת היד" נותר בכתב יד ואבד ברבות השנים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ במפקד האוכלוסין הרוסי של שנת 1897 היוו היהודים 51% מתוך 21,000 תושבי העיר.
  2. ^ מרדכי האַמפּל, ‏"פרקי הווי" , בתוך: ספר קהילה דומברובה גורניצ'ה, תל אביב תשל"א.
  3. ^ הרב יהודה ליב גרויבארט, ‏ספר זכרון, לודז תרפ"ו (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  4. ^ הרב יהודה ליב גרויבארט, ‏ספר זכרון, לודז תרפ"ו.
  5. ^ ראו: רבי אברהם בורנשטיין, ‏אבני נזר חלק א' (או"ח), סימנים תקל"ו-תקל"ז, ירושלים תשס"ו, עמ' שכ"ג, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  6. ^ יהודה ליב אבידע, הצופה, ט"ז באייר תשט"ז.
  7. ^ אם כי בימי מלחמת השפות מתח ביקורת על ההתרכזות המיותרת לדעתו של התנועה הציונית בענייני תרבות, על חשבון העבודה המעשית.
  8. ^ יצחק אלפסי (חוקר חסידות), ‏החסידות וארץ ישראל, ירושלים תש"ע.
  9. ^ מרדכי אשכנזי, ‏גאולת הארץ, ורשה תרס"ד, באתר אוצר החכמה.
  10. ^ שלמה גרינשפאן, ‏"רבו של נחום סוקולוב-רבי יששכר דב גרויברט", בתוך: פלוצק - תולדות קהילה עתיקת יומין בפולין, תל אביב תשכ"ז, עמ' 102, באתר אוצר החכמה.