Difference between revisions of "רבי יעקב פרלוב (הראשון)"

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
Line 11: Line 11:
 
| תאריך לידה עברי = [[ה'תר"ג]]
 
| תאריך לידה עברי = [[ה'תר"ג]]
 
| תאריך פטירה עברי = [[כ"ג באדר א']] [[ה'תרס"ב]]
 
| תאריך פטירה עברי = [[כ"ג באדר א']] [[ה'תרס"ב]]
 +
| תאריך פטירה = [[2 במרץ]] [[1902]]
 
| מקום פעילות = [[האימפריה הרוסית]]
 
| מקום פעילות = [[האימפריה הרוסית]]
 
| תקופת פעילות = [[המאה ה-19]]
 
| תקופת פעילות = [[המאה ה-19]]
Line 23: Line 24:
 
| שם השושלת = נובומינסק
 
| שם השושלת = נובומינסק
 
}}
 
}}
'''רבי יעקב פרלוב''' ([[ה'תר"ג]] - [[כ"ג באדר א']] [[ה'תרס"ב]]) היה [[אדמו"ר]] ב[[רוסיה הלבנה]] וב[[פולין]]. מייסד [[חסידות נובומינסק]].
+
'''רבי יעקב פרלוב''' ([[ה'תר"ג]] - [[כ"ג באדר א']] [[ה'תרס"ב]], [[1902]]) היה [[אדמו"ר]] ב[[רוסיה הלבנה]] וב[[פולין]]. מייסד [[חסידות נובומינסק]].
  
 
==ביוגרפיה==
 
==ביוגרפיה==
Line 30: Line 31:
 
מצעירותו נחשב עילוי ב[[חסידות]]. לאחר פטירת סבו רבי שלמה חיים באו אליו רבים מחסידי סבו, עד שקיומה של חצר בנו ויורשו רבי ברוך מרדכי מקוידנוב היה בסכנה כלכלית. בעקבות זאת התבקש רבי יעקב מבני המשפחה לעקור למקום מרוחק, ובשנת [[ה'תרכ"ה]] עבר לגור בסטרשלה {{בלא|Стараселле (Славенскі сельсавет)}} הסמוכה ל[[שקלוב]]. דברי תורתו נאמרו בנוסח אשר קרוב יותר לדרך [[חב"ד]] מאשר לדרך בית אבותיו: חצרות [[חסידות לכוביץ'|לכוביץ']] [[חסידות נסכיז|נסכיז]] ו[[חסידות קוידנוב|קוידנוב]], וככל הנראה{{הבהרה|מיהו האומר זאת?}} התקרבו אליו חסידים מהחצר החב"דית{{ביאור|היה זה בסוף ימיו של האדמו"ר [[רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)]], בשנים אלו כבר היה חלש, ולא ערך מסעות לחסידיו כדרכו.{{ש}}בתקופה זו שלח [[רבי הלל מפאריץ']] מכתב לחסידי חב"ד שבכפר יאקשיץ (מזוהה עם הכפר יקשיצי {{בלא|Якшыцы}}, או עם הכפר יקשיצ'י {{בלא|Якшычы}}; שניהם ב[[מחוזות בלארוס|מחוז]] [[מינסק (מחוז)|מינסק]] שב[[בלארוס]]), בה ככל הנראה התגורר תקופה מסוימת, ובו הוא מתח ביקורת על חסידי חב"ד {{ציטוטון|שבחרו לנפשם איש אחד מבר אבהן ומינו אותו עליהם למורה דרך הוי"ה, והנה לפלא בעיני איך איך מאסו דרך הוי"ה אשר מורה לנו אדמו"ר שליט"א וכו'}}, ועל רבי יעקב שהחל לנהוג באדמו"רות ללא הסמכה מגדולי ישראל ו{{ציטוטון|ברצון ובחשק}} ללא שהוכרח לכך{{הערה|1={{אוצר החכמה|הרב אליהו מטוסוב|"פשר אגרתו של הרה"ק רבי הלל מפאריטש"|608779|בתוך: '''היכל הבעש"ט''', קובץ ל"ו, ניו יורק תשע"ה, עמ' י"ב||עמוד=11}}.}}.}} ושרידים מחסידי [[רבי אהרן מסטרשלה]]{{הערה|1=ראו: {{אוצר החכמה|[[חיים מאיר היילמן]]|'''בית רבי'''|637|ברדיטשוב תרס"ב, עמ' ס"ח||עמוד=153}}.}}.
 
מצעירותו נחשב עילוי ב[[חסידות]]. לאחר פטירת סבו רבי שלמה חיים באו אליו רבים מחסידי סבו, עד שקיומה של חצר בנו ויורשו רבי ברוך מרדכי מקוידנוב היה בסכנה כלכלית. בעקבות זאת התבקש רבי יעקב מבני המשפחה לעקור למקום מרוחק, ובשנת [[ה'תרכ"ה]] עבר לגור בסטרשלה {{בלא|Стараселле (Славенскі сельсавет)}} הסמוכה ל[[שקלוב]]. דברי תורתו נאמרו בנוסח אשר קרוב יותר לדרך [[חב"ד]] מאשר לדרך בית אבותיו: חצרות [[חסידות לכוביץ'|לכוביץ']] [[חסידות נסכיז|נסכיז]] ו[[חסידות קוידנוב|קוידנוב]], וככל הנראה{{הבהרה|מיהו האומר זאת?}} התקרבו אליו חסידים מהחצר החב"דית{{ביאור|היה זה בסוף ימיו של האדמו"ר [[רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)]], בשנים אלו כבר היה חלש, ולא ערך מסעות לחסידיו כדרכו.{{ש}}בתקופה זו שלח [[רבי הלל מפאריץ']] מכתב לחסידי חב"ד שבכפר יאקשיץ (מזוהה עם הכפר יקשיצי {{בלא|Якшыцы}}, או עם הכפר יקשיצ'י {{בלא|Якшычы}}; שניהם ב[[מחוזות בלארוס|מחוז]] [[מינסק (מחוז)|מינסק]] שב[[בלארוס]]), בה ככל הנראה התגורר תקופה מסוימת, ובו הוא מתח ביקורת על חסידי חב"ד {{ציטוטון|שבחרו לנפשם איש אחד מבר אבהן ומינו אותו עליהם למורה דרך הוי"ה, והנה לפלא בעיני איך איך מאסו דרך הוי"ה אשר מורה לנו אדמו"ר שליט"א וכו'}}, ועל רבי יעקב שהחל לנהוג באדמו"רות ללא הסמכה מגדולי ישראל ו{{ציטוטון|ברצון ובחשק}} ללא שהוכרח לכך{{הערה|1={{אוצר החכמה|הרב אליהו מטוסוב|"פשר אגרתו של הרה"ק רבי הלל מפאריטש"|608779|בתוך: '''היכל הבעש"ט''', קובץ ל"ו, ניו יורק תשע"ה, עמ' י"ב||עמוד=11}}.}}.}} ושרידים מחסידי [[רבי אהרן מסטרשלה]]{{הערה|1=ראו: {{אוצר החכמה|[[חיים מאיר היילמן]]|'''בית רבי'''|637|ברדיטשוב תרס"ב, עמ' ס"ח||עמוד=153}}.}}.
  
באותה שנה ערך מסע ב[[פולין]] במהלכו ביקר ב[[וורשה]] שם עורר רושם רב, ובה נפגש עם [[רבי יצחק מאיר אלתר]], שהתפעל ממנו. במסע זה ביקר את דודו [[רבי יצחק מנשכיז]] שיעץ לו לעקור לפולין על מנת לזכות לבנים זכרים. הוא החליף מספר רב של מקומות מגורים בשנותיו הראשונות באדמו"רות, בתחילה ב[[רוסיה הלבנה]], ותקופה מסויימת התגורר בעיירה אצעסט - הינטעטש הסמוכה ל[[קישינב]] שב[[בסרביה]], לבסוף בסביבות שנת [[ה'תרל"ג]] עקר לפולין יחד עם אמו ואחיו רבי ישראל אהרן (אותו השיא עם בתו של רבי ירחמיאל יהודה מאיר מ[[בית פשיסחה#רבי יעקב יצחק בנו של רבי ירחמיאל|פשיסחה]] ונכדת [[רבי יעקב דוד קאליש|רבי יעקב דוד מאמשינוב]]) והתיישב ב[[נובומינסק]] הסמוכה ל[[וורשה]], בה נולדו לו שלושה בנים ובת נוספת.
+
באותה שנה ([[ה'תרכ"ה]]) ערך מסע ב[[פולין]] (באותם הימים: [[ארץ הוויסלה]], חלק מ[[האימפריה הרוסית]]) במהלכו ביקר ב[[ורשה|וורשה]] שם עורר רושם רב, ובה נפגש עם [[רבי יצחק מאיר אלתר]], [[חסידות גור|האדמו"ר מגור]], שהתפעל ממנו. במסע זה ביקר את דודו [[רבי יצחק מנשכיז]] שיעץ לו לעקור לפולין על מנת לזכות ל[[בן|בנים]] [[זכר]]ים. הוא החליף מספר רב של מקומות מגורים בשנותיו הראשונות באדמו"רות: בתחילה ב[[רוסיה הלבנה]], ותקופה מסוימת התגורר בעיירה [[חנצ'שט]] הסמוכה ל[[קישינב]] (כיום ב[[בסרביה]]; אז חלק מ[[האימפריה הרוסית]]). לבסוף, בסביבות שנת [[ה'תרל"ג]], עקר לפולין יחד עם אמו ואחיו רבי ישראל אהרן והתיישב ב[[נובומינסק]] הסמוכה לוורשה, בה נולדו לו שלושה בנים ובת נוספת.
  
רבי יעקב נודע ל[[תלמיד חכם]] והוערך על ידי רבנים כמו [[רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי)|רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק]] ואדמו"רים כמו [[רבי יחיאל מאיר מגוסטינין]]. [[ששה סדרי משנה]] היו שגורים על לשונו בעל פה, והוא היה חוזר בכל יום על עשרים ואחד פרקי משניות. דמותו והתנהגותו בדרכם של אדמו"רי [[חסידות קרלין|קרלין]] ולכוביץ עוררה סקרנות בפולין (חסידיו כונו "פולישע קרלינערס'"), תפילותיו הנלהבות ומאמריו הארוכים על פי הקבלה עשו להם שם ומשכו רבים לחצרו. במאמרי החסידות שלו הרבה לשוחח אודות הגאולה.
+
רבי יעקב נודע ל[[תלמיד חכם]] והוערך על ידי רבנים כמו [[רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי)|רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק]] ואדמו"רים כמו [[רבי יחיאל מאיר מגוסטינין]]. [[ששה סדרי משנה]] היו שגורים על לשונו בעל פה, והוא היה חוזר בכל יום על 21 פרקי משניות. דמותו והתנהגותו בדרכם של [[חסידות קרלין|אדמו"רי קרלין]] ו[[חסידות לכוביץ'|לכוביץ']] עוררה סקרנות בפולין (חסידיו כונו "פולישע קרלינערס'"), תפילותיו הנלהבות ומאמריו הארוכים שהכילו הרבה מתורת ה[[קבלה]] עשו להם שם ומשכו רבים לחצרו. במאמרי החסידות שלו הרבה לשוחח אודות ה[[גאולה (יהדות)|גאולה]].
  
בשנת [[ה'תרנ"ו]] הקים ישיבה בעירו - נובומינסק, שהיתה הישיבה החסידית הראשונה בפולין. אחד מחסידיו - עשיר מוורשה בשם שלמה פולמן הקים לישיבה בנין מפואר עם פנימייה בעלות של 23,000 [[רובל]]{{הערה|1={{אוצר החכמה|[[אהרן סורסקי]]|מרביצי תורה מעולם החסידות - חלק ח'|144130|בני ברק תשמ"ט, עמ' קפ"ד||עמוד=183}}}}. הישיבה התקיימה עד פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] ולמדו בה כמאתיים תלמידים.
+
בשנת [[ה'תרנ"ו]] הקים ישיבה בעירו נובומינסק, שהייתה הישיבה החסידית הראשונה בפולין. אחד מחסידיו - עשיר מוורשה בשם שלמה פולמן - הקים עבור הישיבה בניין מפואר עם [[פנימייה]] בעלות של 23,000 [[רובל]]{{הערה|1={{אוצר החכמה|[[אהרן סורסקי]], '''מרביצי תורה מעולם החסידות'''|חלק ח'|144130|בני ברק תשמ"ט, עמ' קפ"ד||עמוד=183}}.}}. הישיבה התקיימה עד פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], ולמדו בה כ-200 תלמידים.
  
נפטר במוצאי שבת פרשת [[כי תשא]] כ"ג אדר א' תרס"ב, ונקבר בנובומינסק{{ביאור|ראו תמונת מצבתו ב[https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?t=29520#p1187654 אשכול אודותיו] בפורום "אידישע וועלט".}}.
+
נפטר במוצאי שבת פרשת [[כי תשא]] כ"ג אדר א' ה'תרס"ב, ונקבר בנובומינסק{{ביאור|לתמונת מצבתו, ראו [https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?t=29520#p1187654 אשכול אודותיו], בפורום "אידישע וועלט".}}.
  
ספרו "שופרא דיעקב" הודפס בניו יורק תשכ"ד על ידי נכדו רבי נחום מרדכי.
+
==ספריו==
 +
* '''שופרא דיעקב''' - הודפס בניו יורק תשכ"ד, על ידי נכדו רבי נחום מרדכי.
  
 
==משפחתו==
 
==משפחתו==
 
*אחיו הגדול רבי מרדכי.
 
*אחיו הגדול רבי מרדכי.
 
*אחיו רבי יהושע השיל פאדווה רבה של [[בולחוב]] (תר"ד-תרס"ד).
 
*אחיו רבי יהושע השיל פאדווה רבה של [[בולחוב]] (תר"ד-תרס"ד).
*אחיו רבי ישראל אהרן פדובה מ[[אופוטשנה]]. אחיו רבי יעקב השיא אותו עם בתו של רבי ירחמיאל יהודה מאיר מ[[בית פשיסחה#רבי יעקב יצחק בנו של רבי ירחמיאל|פשיסחה]], אחרי פטירת חותנו כיהן כאדמו"ר בפשיסחא ובאופוטושנה, נפטר מפציעותיו ב[[פוגרומים]] בשנת [[ה'תרע"ה]].
+
*אחיו רבי ישראל אהרן פדובה מ[[אופוטשנה]]. אשתו היא בתו של רבי ירחמיאל יהודה מאיר מ[[בית פשיסחה#רבי יעקב יצחק בנו של רבי ירחמיאל|פשיסחה]] ונכדת [[רבי יעקב דוד קאליש|רבי יעקב דוד מאמשינוב]]. אחרי פטירת חותנו כיהן כאדמו"ר בפשיסחא ובאופוטושנה, נפטר מפציעותיו ב[[פוגרומים]] בשנת [[ה'תרע"ה]].
 
*בתו גיטל, נולדה בתרכ"ב בערך, נישאה לדוד משה בן ר' אהרן מקוידנוב רב בסלביטיץ נפטר בצעירותו.
 
*בתו גיטל, נולדה בתרכ"ב בערך, נישאה לדוד משה בן ר' אהרן מקוידנוב רב בסלביטיץ נפטר בצעירותו.
 
*בנו [[רבי אלתר ישראל שמעון פרלוב|רבי אלתר ישראל שמעון מנובומינסק]] ממלא מקומו בנובומינסק.
 
*בנו [[רבי אלתר ישראל שמעון פרלוב|רבי אלתר ישראל שמעון מנובומינסק]] ממלא מקומו בנובומינסק.

Revision as of 16:19, 31 July 2020

האדמו"ר מנובומינסק
רבי יעקב פרלוב
רבי יעקב מנובומינסק.PNG
רבי יעקב מנובומינסק
לידה ה'תר"ג
זוויחוסט
פטירה 2 במרץ 1902
כ"ג באדר א' ה'תרס"ב
נובומינסק
מקום קבורה נובומינסק
מדינה פולין הקונגרסאית
מקום מגורים מינסק-מזובייצקי
מקום פעילות האימפריה הרוסית
תקופת פעילות המאה ה-19
השתייכות חסידות
תחומי עיסוק אדמו"ר
רבותיו סבו רבי ברוך מרדכי מקוידנוב
חיבוריו שופרא דיעקב
בת זוג חוה
שם השושלת נובומינסק
אב רבי משעון מזוויכאוסט
אם דבורה
צאצאים רבי אלתר ישראל שמעון פרלוב, רבי משה מרדכי השיל, רבי יהודה אריה פרלוב, רבי שלמה חיים פרלוב

רבי יעקב פרלוב (ה'תר"ג - כ"ג באדר א' ה'תרס"ב, 1902) היה אדמו"ר ברוסיה הלבנה ובפולין. מייסד חסידות נובומינסק.

ביוגרפיה

נולד לרבי שמעון קצנלבוגן מזוויחוסט, בנו של רבי פנחס מאוסטילה (נכד רבי מרדכי מנשכיז[דרושה הבהרה]), ולדבורה בת רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב (נכדם של רבי מרדכי מלעכוויטש, רבי אשר מסטולין ורבי שלמה מקרלין). אביו נפטר בצעירותו והוא גדל אצל סבו מקוידנוב, ואף שינה את שם משפחתו למשפחת סבו - פרלוב. בשנת ה'תרכ"ב נשא את חוה בת רבי לייבוש ליברזון מפרוסקורוב.

מצעירותו נחשב עילוי בחסידות. לאחר פטירת סבו רבי שלמה חיים באו אליו רבים מחסידי סבו, עד שקיומה של חצר בנו ויורשו רבי ברוך מרדכי מקוידנוב היה בסכנה כלכלית. בעקבות זאת התבקש רבי יעקב מבני המשפחה לעקור למקום מרוחק, ובשנת ה'תרכ"ה עבר לגור בסטרשלה (בלא') הסמוכה לשקלוב. דברי תורתו נאמרו בנוסח אשר קרוב יותר לדרך חב"ד מאשר לדרך בית אבותיו: חצרות לכוביץ' נסכיז וקוידנוב, וככל הנראה[דרושה הבהרה] התקרבו אליו חסידים מהחצר החב"דית[א] ושרידים מחסידי רבי אהרן מסטרשלה[2].

באותה שנה (ה'תרכ"ה) ערך מסע בפולין (באותם הימים: ארץ הוויסלה, חלק מהאימפריה הרוסית) במהלכו ביקר בוורשה שם עורר רושם רב, ובה נפגש עם רבי יצחק מאיר אלתר, האדמו"ר מגור, שהתפעל ממנו. במסע זה ביקר את דודו רבי יצחק מנשכיז שיעץ לו לעקור לפולין על מנת לזכות לבנים זכרים. הוא החליף מספר רב של מקומות מגורים בשנותיו הראשונות באדמו"רות: בתחילה ברוסיה הלבנה, ותקופה מסוימת התגורר בעיירה חנצ'שט הסמוכה לקישינב (כיום בבסרביה; אז חלק מהאימפריה הרוסית). לבסוף, בסביבות שנת ה'תרל"ג, עקר לפולין יחד עם אמו ואחיו רבי ישראל אהרן והתיישב בנובומינסק הסמוכה לוורשה, בה נולדו לו שלושה בנים ובת נוספת.

רבי יעקב נודע לתלמיד חכם והוערך על ידי רבנים כמו רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק ואדמו"רים כמו רבי יחיאל מאיר מגוסטינין. ששה סדרי משנה היו שגורים על לשונו בעל פה, והוא היה חוזר בכל יום על 21 פרקי משניות. דמותו והתנהגותו בדרכם של אדמו"רי קרלין ולכוביץ' עוררה סקרנות בפולין (חסידיו כונו "פולישע קרלינערס'"), תפילותיו הנלהבות ומאמריו הארוכים שהכילו הרבה מתורת הקבלה עשו להם שם ומשכו רבים לחצרו. במאמרי החסידות שלו הרבה לשוחח אודות הגאולה.

בשנת ה'תרנ"ו הקים ישיבה בעירו נובומינסק, שהייתה הישיבה החסידית הראשונה בפולין. אחד מחסידיו - עשיר מוורשה בשם שלמה פולמן - הקים עבור הישיבה בניין מפואר עם פנימייה בעלות של 23,000 רובל[3]. הישיבה התקיימה עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ולמדו בה כ-200 תלמידים.

נפטר במוצאי שבת פרשת כי תשא כ"ג אדר א' ה'תרס"ב, ונקבר בנובומינסק[ב].

ספריו

  • שופרא דיעקב - הודפס בניו יורק תשכ"ד, על ידי נכדו רבי נחום מרדכי.

משפחתו

ביאורים והרחבות


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין
  1. ^ היה זה בסוף ימיו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק), בשנים אלו כבר היה חלש, ולא ערך מסעות לחסידיו כדרכו.
    בתקופה זו שלח רבי הלל מפאריץ' מכתב לחסידי חב"ד שבכפר יאקשיץ (מזוהה עם הכפר יקשיצי (בלא'), או עם הכפר יקשיצ'י (בלא'); שניהם במחוז מינסק שבבלארוס), בה ככל הנראה התגורר תקופה מסוימת, ובו הוא מתח ביקורת על חסידי חב"ד "שבחרו לנפשם איש אחד מבר אבהן ומינו אותו עליהם למורה דרך הוי"ה, והנה לפלא בעיני איך איך מאסו דרך הוי"ה אשר מורה לנו אדמו"ר שליט"א וכו'", ועל רבי יעקב שהחל לנהוג באדמו"רות ללא הסמכה מגדולי ישראל ו"ברצון ובחשק" ללא שהוכרח לכך[1].
  2. ^ לתמונת מצבתו, ראו אשכול אודותיו, בפורום "אידישע וועלט".

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ הרב אליהו מטוסוב, ‏"פשר אגרתו של הרה"ק רבי הלל מפאריטש", בתוך: היכל הבעש"ט, קובץ ל"ו, ניו יורק תשע"ה, עמ' י"ב, באתר אוצר החכמה.
  2. ^ ראו: חיים מאיר היילמן, ‏בית רבי, ברדיטשוב תרס"ב, עמ' ס"ח, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  3. ^ אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, ‏חלק ח', בני ברק תשמ"ט, עמ' קפ"ד, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  4. ^ ראו עליו אצל: מאיר וונדר, ‏אנציקלופדיה לחכמי גליציה - חלק ד', ירושלים תשל"ח - תשנ"ז, עמ' 252, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).


רבי יעקב פרלוב (הראשון)
האדמו"ר הראשון מנובומינסק
רבי יעקב מנובומינסק.PNG
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי יצחק זליג מורגנשטרן
האדמו"ר מסוקולוב
Yitzhak zelig morgenstern.JPG
רבי אלתר ישראל שמעון פרלוב
האדמו"ר מנובומינסק השני
מראשי אגודת ישראל בפולין
רבי איש מנובומינסק.png
רבי יהודה אריה פרלוב
האדמו"ר מנובומינסק-ארצות הברית
רבי שלמה חיים פרלוב
האדמו"ר מבולחוב
רבקה רייזל
 
רבי משה מרדכי ממזיבוז'-פלצוויזנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ביילה רוחמה
 
רבי נחום מרדכי פרלוב
האדמו"ר מנובומינסק-ניו יורק
רבי יוסף
האדמו"ר מנובומינסק-ורשה
אברהם יהושע השל
חוקר ופילוסוף. מהוגי התנועה הקונסרבטיבית
Heschel2.jpg
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי יעקב פרלוב (ארצות הברית)
האדמו"ר מנובומינסק
יו"ר מועצת גדולי התורה בארצות הברית
הרב מנובומינסק.jpg
רבי אלטר ישראל שמעון פרלובסוזנה השל (אנ')
חוקרת ופרופ' במדעי היהדות
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יהושע העשיל פרלוב
ממלא מקום אביו בבורו פארק
הרב אלתר ישראל שמעון פרלוב
מכהן בבית כנסת נובומינסק בלייקווד
הרב אהרן פרלוב
מחבר סדרות ספרי ליקוטים מתורת החסידות

הערה: אילן יוחסין זה מכיל את אדמו"רי חסידות נובומינסק לענפיה, בתוספת אישים בולטים הקשורים במשפחה.