Difference between revisions of "רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן"

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
m (עיצוב)
Line 2: Line 2:
 
| שם = רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן
 
| שם = רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן
 
| תואר = האדמו"ר מראדזימין
 
| תואר = האדמו"ר מראדזימין
|תמונה = [[File:רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן.png|thumb|רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן]]
+
|תמונה = [[קובץ:רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן.png|ממוזער|מרכז|רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן]]
 
| תאריך לידה עברי = [[י"ח באלול]] [[ה'תר"כ]]
 
| תאריך לידה עברי = [[י"ח באלול]] [[ה'תר"כ]]
 
| תאריך פטירה עברי = [[ט' באלול]] [[תרצ"ד]]
 
| תאריך פטירה עברי = [[ט' באלול]] [[תרצ"ד]]

Revision as of 21:55, 15 September 2020

האדמו"ר מראדזימין
רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן
רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן
לידה י"ח באלול ה'תר"כ
פטירה 20 באוגוסט 1934 (בגיל 73)
ט' באלול תרצ"ד
מקום פעילות פוליןפולין פולין
תקופת פעילות השליש הראשון של המאה ה-20
השתייכות חסידות
תחומי עיסוק רבנות, אדמו"רות
רבותיו רבי אברהם בורנשטיין, רבי שלמה זלמן שניאורסון, רבי דוד משה פרידמן
חיבוריו חינוך הבנים, תועפות רא"ם, דורש לציון
שם השושלת חסידות ראדזימין
אב רבי שלמה יהושע דוד מרדזימין

רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן (בכתיב ארכאי: גוטערמאן; י"ח באלול ה'תר"כ - ט' באלול ה'תרצ"ד, 20 באוגוסט 1934) היה אדמו"ר פולני, השלישי מרדזימין, ממנהיגי היהדות האורתודוקסית בפולין בין שתי מלחמות העולם ומהאדמו"רים הבולטים בה, היה פעיל רבות בענייני ציבור ובענייני יישוב ארץ ישראל, כיהן כנשיא כולל פולין. היה הוגה חסידי פורה במיוחד. עסק גם במסחר בנדל"ן ונחשב לעשיר.

ביוגרפיה

נולד כבן יחיד לרבי שלמה יהושע דוד מראדזימין, בנו וממלא מקומו של רבי יעקב אריה גוטרמן מראדזימין. נקרא מנחם מנדל על שמו של רבי מנחם מנדל מקוצק שנפטר בשנה שלפני כן (ה'תרי"ט) ושהיה מיודד עם סבו מימי שהותם יחד בחבורתו של רבי שמחה בונים מפשיסחה. נחשב כבר בצעירותו לעילוי ולתלמיד חכם והיה חביב על סבו. בגיל 12 התארס עם מאטיל (נפטרה בי"ג בשבט תרצ"ג), בתו של רבי יצחק יעקב רבינוביץ. החתונה נערכה סמוך לבר המצוה שלו. חותנו החזיק אותו כלכלית במשך שנים רבות. בתקופה זו למד אצל רבי אברהם בורנשטיין לימודי נגלה, ולימודי קבלה וחסידות אצל רבי שלמה זלמן שניאורסון מקאפוסט. נסע גם לרבי דוד משה מטשורטקוב, רבי אברהם מטריסק, רבי יהושע מבעלז ורבי יוחנן מרחמסטריווקה; למרות שנוהג זה - לנסוע לאדמו"רים אחרים - היה בלתי נפוץ בקרב בני אדמו"רים בפולין.

בשנת תרפ"ב גירש את אשתו בגירושין שעוררו הדים רבים בפולין[א], מכיוון שהייתה עקרה[ב], ובשנת תרפ"ד נשא בזיווג שני את גיטל, בתו של רבי יעקב משה בן רבי אליעזר צבי ספרין מקומרנה (לפני כן הייתה נשואה לרבי חיים נחום ממושצ'יסק, בנו של רבי דוד מקשאנוב) אך גם ממנה לא נולדו לו ילדים.

הנהגתו

עם הסתלקות אביו בט"ו בשבט תרס"ג מילא את מקומו באדמו"רות ברדזימין. נודע כבעל מופת, ונהג לומר שאין חילוק בין ישועה בדרך הטבע לישועה שלמעלה מדרך הטבע. התנגד לניתוחים וגם כששכב על ערש דווי סירב בתוקף שינתחוהו[1]. את תורותיו שהיו בנויות על קבלה וחסידות בדרך קרובה לחב"ד היה משמיע לעתים רבות, והן התאפיינו באורכן. על אף שהיה מרבה בתעניות, תואר כבעל הופעה חיצונית מרשימה "גבה קומה ורחב גרם בעל זקן אדמוני", התאפיין בקול חזק, והיה מתפלל בהתלהבות רבה ובתנועות בולטות[2].

בשנת תרע"ב הקים ישיבה בראדזימין בשם "ארחות חיים" בראשה העמיד את רבי פינחס מנחם זינגר ששימש גם כסופרו[ג], מנהלה הרוחני משנת תרפ"ה היה הרב ישראל פרנקפורטר. מדי פעם גם מסר בה שיעורים בעצמו.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, עבר לוורשה - כאדמו"רים רבים בפולין בתקופה זו. בוורשה קבע את חצרו ברחוב "פאוויה", הוא פתח מחדש את הישיבה בה היה מוסר שיעור בפני קבוצת צעירים מדי יום. בתקופה זו התעשר מאוד לאחר שרכש נדל"ן בוורשה[ד]. בוורשה התפרסמו במיוחד ההקפות שהיה עורך בחג שמחת תורה, הן ארכו שעות רבות במהלכן היה רוקד ללא הפוגה עם ספר תורה, ורבים מתושבי העיר היו באים לחזות בהן.

בשנת תר"צ עבר לנשלסק שם כיהן כרב העיר.

פעילות ציבורית

ייסד חברות "שומרי שבת" בערים ועיירות ברחבי פולין, החברה פעלה לסגירת החנויות בערבי שבתות עם הדלקת נרות שבת, על ידי שליחת משגיחים מיוחדים, ובתקופת מגוריו בוורשה הוא עצמו היה יוצא עם השליחים להתריע על כניסת השבת. כאשר בשנת תרס"ח התפרסם שבעיר סוקולוב פודלסקי מכר סופר סת"ם בתים של תפלין ללא פרשיות בתוכן, יצא ביוזמה לבדיקת תפילין ברחבי פולין תוך הסכמה לממן מכיסו את עלות הבדיקה לחסרי יכולת[3]. ארגן מספר אספות ציבוריות בוורשה בשלהי תקופת השלטון הצארי בפולין, למשל, בשנת תרע"א קרא לאסיפת רבנים לביטול החוק של שביתת יום ראשון[4].

ראמ"מ השתדל מאוד גם לטובת החיילים היהודים ששירתו בצבא, לקראת פסח תרס"ד בעיצומה של מלחמת רוסיה-יפן דאג הרבי למשלוח של חמישה קרונות רכבת של מצות בעבור החיילים היהודים שבפורט ארתור, על פועלו זה קיבל מכתב תודה ממפקדי הצבא הצארי. כן דאג גם לאוכל כשר בעבור האסירים היהודים, ולהכשרת מטבחי הצבא הפולני לפסח. ואף ניסה ללא הצלחה לשכנע את ראשי הבונד להכשיר את מטבחיהם לפסח. כך בחורף תרצ"ג כאשר שמע שבבית חולים בוורשה כלי הבשר והחלב מעורבים, הלך לשבור בעצמו את כל הכלים בפומבי ומימן מכיסו מערכות כלים חדשות בעלות של אלפי זהובים. לצורך עסקנותו נפגש רבות גם עם פקידי הממשלה על אף אי ידיעתו את השפה הפולנית והיה מדבר גרמנית מעורבת ביידיש, ופעם אחת אף נפגש עם יוזף פילסודסקי.

פרסם פעמים רבות אזהרות שונות בנוגע לעניינים הלכתיים שהתעוררו, בעיקר בענייני כשרות. בשנת 1930 הזמין אליו את עורכי העיתונים היהודיים בוורשה ודרש מהם לחדול מחילולי השבת בעריכת העיתונים ובהדפסתם בעקבות פעילותו הנמרצת בעניינים דתיים, בעקבות זאת הותקף מילולית רבות על ידי החוגים החילוניים בפולין ובפרט על ידי הבונד.

בשנת תרע"ט נקלע לפולמוס ציבורי עם בית הדין של ורשה, כאשר פרסם כי מותר לברך על אתרוגים שנשלחו מדמשק לפולין על ידי אגודת ישראל בפרנקפורט דמיין, על אף הרינונים שיצאו עליהן כי הם מורכבים, חברי בית הדין של ורשה התנגדו לדעתו זאת, ויצאו בקריאה כנגד פסק הדין, לעומת רבי אליהו קלצקין שהתיר לברך בלובלין וסביבתה על פי מכתב ששלח אליו הרבי. בחול המועד סוכות נשלח אישור מהרב עזריאל מונק רבה של קהילת עדת ישראל בברלין על כשרות האתרוגים וחלק מחברי בית הדין חזרו בהם מהאיסור[5].

רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן


יחסו לארץ ישראל

רבי אהרן מנדל היה ידוע בחיבתו לארץ ישראל, בשנת תרס"ו מונה לנשיא כולל פולין אחרי פטירת הנשיא הקודם רבי מרדכי הורוויץ מפיוטרקוב, לאחר כמה שנים בסביבות שנת תרע"ג התפטר מתפקידו כנשיא כולל פולין עקב העומס הרב בהנהגת הישיבה[6], אך המשיך לפעול רבות בענייני ארץ ישראל, סייע רבות למתיישבים הראשונים בבני ברק בראשותו של יצחק גרשטנקורן שהתקבל אצלו באהדה מופגנת, ובאסיפה שנערכה בביתו בחורף תרפ"ב מונה לנשיא אגודת המייסדים "בית ונחלה", הוא תרם לאגודה 65,000 מארק, ומדי שבוע השתתף באסיפה של חברי האגודה[7], אך פרש ממנה לאחר שדרישתו להתיישב באחת מ"ארבע ערי הקודש" לא התקבלה[8].

כחלק מפעולותיו בארץ קנה גם נדל"ן בצפת, והשתתף גם בפדיון קברי צדיקים בארץ ישראל כמו מערות הקבורה של רבי יהודה בר אילעי, רב המנונא סבא ובניהו בן יהוידע ומימן מכיסו הדלקת נר תמיד על קברם של רבי שמעון בר יוחאי ושל הושע בן בארי בבית הקברות העתיק בצפת[9], קיים גם משא ומתן שלא צלח לקניית קבר יוסף בשכם.

באלול תרפ"ח ביקר בארץ ישראל ביקור ממושך עד לאחר סוכות תרפ"ט, בערב יום הכיפורים תרפ"ט הקים מחיצה ברחבת הכותל המערבי (בנוסף לתאורה וריהוט לרחבה שמימן מכספו), אולם היא נהרסה על ידי משטרת המנדט בעיצומו של יום הכיפורים בגלל הפרת ה"סטטוס קוו". בעקבות זאת אורגנו אספות מחאה מטעם היישוב היהודי ברחבי הארץ, באספת המחאה שנערכה בירושלים בהשתתפות כרבבה, נאם ראמ"מ ופרץ בבכי באמצע נאומו שהותיר רושם עז על הנאספים. בעקבות מחאות היישוב היהודי בארץ ישראל ובעולם על ההתנגשות, שבה נפגעו מתפללים יהודים, מינתה ממשלת בריטניה בהסכמת חבר הלאומים "ועדה לקביעת הזכויות והתביעות השנויות במחלוקת של היהודים והמוסלמים בכותל המערבי" - ועדה זו כונתה גם בשם "ועדת הכותל הבינלאומית". הוועדה קיימה דיון על גבולות הסטטוס קוו, כשבו נגבו עדויות מיהודים ומוסלמים על הרשאת היהודים להציב כיסאות, ספסלים ומחיצות בימי השלטון העות'מאני. לבסוף הוכרע הדיון לטובת המוסלמים ועל פי עדותם כי מעולם לא הובאו כיסאות או הוצבו מחיצות בכותל המערבי (דבר שלמעשה מוכחש מצילום מראשית המאה ה-20[10])[11].

בביקורו בארץ ביקר גם בתל אביב ונפגש עם אישים חילוניים ממנהיגי הציונות כמו מאיר דיזנגוף וחיים נחמן ביאליק למען שמירת השבת. בתפלות ובהקפות שערך בשמחת תורה תרפ"ט על יד הכותל המערבי השתתפו המונים, ביניהם, רבי אהרן ראטה, ורבי שמחה בונים אלתר (חתנה של בת אחותו). במהלך ביקורו ערך מגבית דחופה למען הצלת ילדים יהודים מהמיסיון לה תרם 50 דולר.

פטירתו

אוהל אדמו"רי רדזימין בבית הקברות היהודי בוורשה בו קבור רבי אהרן מנחם מנדל

בשנותיו האחרונות חלה בסכרת ובדלקת ריאות, נפטר באוטבוצק ביום שני ט' באלול תרצ"ד לפנות בוקר. בית דין מיוחד שהתכנס לדון בשאלת מקום קבורתו הכריע לקברו באוהל סבו רבי יעקב אריה בוורשה ולא בראדזימין שם קבור אביו, מסע הלווייתו יצא מבית המדרש של חסידי פוריסוב בו שכנה ישיבתו, בהשתתפות המונים - ביניהם רבני ואדמו"רי ורשה.

מכיוון שלא הותיר אחריו צאצאים, מילא את מקומו בן אחותו רבי חיים יעקב אריה מורגנשטרן חתן רבי מנחם מאמשינוב, שהיה אדמו"ר בווישקוב ועבר לראדזימין לאחר פטירתו של ראמ"מ. חלק מהחסידים עברו לאחיו רבי אברהם פנחס מורגנשטרן משדליץ שכיהן כאדמו"ר בוורשה.

ספריו ותורתו

ראמ"מ היה יוצר תורני פורה ביותר, הוא הותיר אחריו יותר ממאתיים כרכים של חידושי תורה בכתב יד, ובביתו ישבו כמה מעתיקים שכתבו בקביעות את דברי התורה שהשמיע, ביניהם רבי צבי הירש יאיר מרייוויץ, ורבי אברהם נייערמן מהנריקוב.

בדברי תורתו ניכרה השפעה של דרך חב"ד אותה קיבל מרבי שלמה זלמן שניאורסון מקאפוסט, בסיפורת החסידית אודותיו הוגדר כ"אדמו"ר רוסי" (באידיש: "איין רוסישער רבי") משום כך, ולפי דבריו הוא מיזג בתורתו את דרך החסידות הפולנית שכונתה אצל חסידי חב"ד "חג"ת" (ראשי תיבות: חסד גבורה תפארת) על שם הספירות המרכזיות בהגות החסידית הנפוצה בה, עם הדרך החבד"ית המתמקדת בספירות חכמה בינה ודעת[12]. חלק קטן מהם הודפס בחייו, ובשנת תשס"ד קובצו יחד כל כתביו ששרדו במהדורה חדשה על ידי הרב ישראל אריה רייס.

קישורים לספריו

משפחתו

מאשתו הראשונה

מאשתו השנייה

קישורים חיצוניים

ביאורים והרחבות


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין
  1. ^ לפי מה שדווח בעיתונות היהודית בפולין דאז - אשתו הרבנית העמידה פנים כאילו היא מעוברת בכדי שלא יגרש אותה.
  2. ^ אשתו עברה להתגורר אצל אחיה רבי מאיר שלמה יהודה רבינוביץ.
  3. ^ בנו היה הסופר היידי יצחק בשביס זינגר, שתיאר את דמותו של ראמ"מ והיבטים שונים בחייו ובדרכו, בספרו האוטוביוגרפי "בית הדין של אבא".
  4. ^ בשנות ה-20 הותקף על ידי העיתונות היהודית בוורשה על שהוא מפנה דיירים עניים מהבתים שבבעלותו בעיר לאחר שפיגרו בתשלומי השכירות.

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ יצחק בשביס זינגר, בית הדין של אבא, מתרגמת: בלהה רובינשטיין, הוצאת ספריית פועלים, תל אביב 2011, עמ' 184.
  2. ^ יצחק בשביס זינגר, בית הדין של אבא, מתרגמת: בלהה רובינשטיין, הוצאת ספריית פועלים, תל אביב 2011, עמ' 161.
  3. ^ רבי אברהם נייערמאן, ‏תועפות רא"ם, עלים לתרופה - דורש לציון - תועפות רא"ם, ירושלים תשס"ד (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  4. ^ ראו: רבי שלום דובער שניאורסון, ‏אגרות קודש חלק ב', מכתב רפ"ז, ניו יורק תשמ"ו, עמ' תקס"ה, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר), ובחלק ד', מכתב תתע"א, ניו יורק תשמ"ו, עמ' ס', באתר אוצר החכמה.
  5. ^ אברהם נייערמאן, ‏תועפות רא"ם, בתוך: "עלים לתרופה - דורש לציון - תועפות רא"ם", ירושלים תשס"ד (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  6. ^ הרב יצחק ניסנבוים, ‏עלי חלדי, ירושלים תשכ"ט, עמ'333, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  7. ^ יצחק אלפסי, ‏החסידות וארץ ישראל, ירושלים תש"ע.
  8. ^ גרשון הל, ‏"האדמו"ר השלישי - ר' מנחם מנדל גוטרמן", בתוך: ספר קהילה רדזימין, תל אביב תשל"ה.
  9. ^ רבי אהרן מנחם גוטרמן, ‏ליקוטי רא"ם, בתוך: חינוך הבנים - ברכת אהרן - ליקוטי רא"ם,ירושלים תשס"ד (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  10. ^ ראו תמונה.
  11. ^ נתי גבאי, האירוע שפתח מלחמת דת בכותל המערבי ב-1928, באתר הספרייה הלאומית.
  12. ^ אברהם נייערמאן, ‏תועפות רא"ם, ירושלים תשס"ד (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).