Difference between revisions of "טיוטה:מי מריבה"

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
m (תיאור המאורע: תקלדה)
(חטא משה ואהרן: האם טעות כאן או שינוי בויקיטקסט?)
 
Line 19: Line 19:
  
 
;הכאה במקום דיבור
 
;הכאה במקום דיבור
רוב הפרשנים תולים את חטאו של משה, בכך שהוא בחר להכות את הסלע במקום לדבר אליו כציוויו של ה'. אילו היה משה מדבר עם הסלע והיו יוצאים ממנו מים, היו יכולים בני ישראל ללמוד מכך בקל וחומר: {{ציטוטון|ומה סלע זה שאינו מדבר ואינו שומע ואינו צריך לפרנסה מקיים דיבורו של מקום, קל וחומר אנו}}, ובכך היה [[קידוש השם|מתקדש שם שמים]]{{הערה|רש"י [[s:רש"י על במדבר פרק כ|ספר במדבר, פרק כ' פסוק י"ב]].}}.
+
רוב הפרשנים תולים את חטאו של משה, בכך שהוא בחר להכות את הסלע במקום לדבר אליו כציוויו של ה'. אילו היה משה מדבר עם הסלע והיו יוצאים ממנו מים, היו יכולים בני ישראל ללמוד מכך בקל וחומר: {{ציטוטון|ומה סלע זה שאינו מדבר ואינו שומע ואינו צריך לפרנסה מקיים דיבורו של מקום, קל וחומר אנו}}, ובכך היה [[קידוש השם|מתקדש שם שמים]]{{הערה|רש"י [[s:קטע:רש"י על במדבר כ יב|ספר במדבר, פרק כ' פסוק י"ב]].}}.
  
 
במדרש תנחומא מסביר את טעותם של משה ואהרן, שהם סברו שאולי כוונת ה' שיכו את הסלע כפי שאמר להם בעבר במקרה דומה{{הערה|ראו {{תנ"ך|שמות|יז|ו}} 'והכית בצור'.}}.
 
במדרש תנחומא מסביר את טעותם של משה ואהרן, שהם סברו שאולי כוונת ה' שיכו את הסלע כפי שאמר להם בעבר במקרה דומה{{הערה|ראו {{תנ"ך|שמות|יז|ו}} 'והכית בצור'.}}.

Latest revision as of 18:29, 20 July 2021

מי מריבה הוא מאורע שהתרחש בשנה הארבעים ליציאת בני ישראל ממצרים[1]. ושבעקבותיו נגזר על משה ועל אהרן שלא להיכנס לארץ כנען.

תיאור המאורע

מרים אחות משה מתה, ובאר מרים שסיפקה מים לבני ישראל בעת מסעם במדבר בטלה[2]. בני ישראל התרעמו על משה על המחסור במים להם ולמקניהם, וקבלו על עצם הוצאתם מארץ מצרים. לאחר פנייתם של משה ואהרן לאהל מועד בכדי לקבל את ציוויו של ה', ה' מצווה עליהם להקהיל את בני ישראל ולדבר אל הסלע, דיבור שיגרום לסלע להוציא מים לבני ישראל. משה רבינו מכה את הסלע פעמיים ומהסלע יוצאים מים רבים המספיקים לשתיית בני ישראל ומקניהם. בעקבות מעשה זה נגזר על משה ואהרן כי לא הם יביאו את בני ישראל לארץ כנען.

הסיפור המקראי

בפרשת חוקת נאמר:

וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם: וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן: וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר וְלוּ גָוַעְנוּ בִּגְוַע אַחֵינוּ לִפְנֵי ה': וְלָמָה הֲבֵאתֶם אֶת קְהַל ה' אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לָמוּת שָׁם אֲנַחְנוּ וּבְעִירֵנוּ: וְלָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָבִיא אֹתָנוּ אֶל הַמָּקוֹם הָרָע הַזֶּה לֹא מְקוֹם זֶרַע וּתְאֵנָה וְגֶפֶן וְרִמּוֹן וּמַיִם אַיִן לִשְׁתּוֹת: וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מִפְּנֵי הַקָּהָל אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֵּרָא כְבוֹד ה' אֲלֵיהֶם: וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע וְהִשְׁקִיתָ אֶת הָעֵדָה וְאֶת בְּעִירָם: וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הַמַּטֶּה מִלִּפְנֵי ה' כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ: וַיַּקְהִלוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת הַקָּהָל אֶל פְּנֵי הַסָּלַע וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם: וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם: הֵמָּה מֵי מְרִיבָה אֲשֶׁר רָבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת ה' וַיִּקָּדֵשׁ בָּם:

.

במדרש

במדרש תנחומא מופיעים כמה פרטים נוספים במאורע זה.

לפי המדרש בשעה שהקהילו משה ואהרן את כל הקהל אל מול הסלע, היו במקום סלעים רבים, ומשה ואהרן לא ידעו היכן הסלע המדובר. זו גם הסיבה לכך שמשה הוצרך להכות על הסלע פעמיים, לפי שבפעם הראשונה לא היה זה הסלע המדובר ורק בפעם השניה שהכה משה הזדמן לו הסלע הנכון.

עוד מבואר במדרש שכבר בהכאה הראשונה על הסלע יצאו ממנו טיפות מים אך לא יצאו ממנו מים בכמות הראויה.

חטא משה ואהרן

חטאם של משה ואהרן, שבעבורו נגזר עליו שלא להיכנס לארץ כנען, מוטעם בפסוק: "יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". המפרשים נחלקו בביאור אותו חטא.

הכאה במקום דיבור

רוב הפרשנים תולים את חטאו של משה, בכך שהוא בחר להכות את הסלע במקום לדבר אליו כציוויו של ה'. אילו היה משה מדבר עם הסלע והיו יוצאים ממנו מים, היו יכולים בני ישראל ללמוד מכך בקל וחומר: "ומה סלע זה שאינו מדבר ואינו שומע ואינו צריך לפרנסה מקיים דיבורו של מקום, קל וחומר אנו", ובכך היה מתקדש שם שמים[3].

במדרש תנחומא מסביר את טעותם של משה ואהרן, שהם סברו שאולי כוונת ה' שיכו את הסלע כפי שאמר להם בעבר במקרה דומה[4].

הסיבה לעונש החמור

רש"י[5] כותב שלמרות שחטא מי מריבה היה קל מאמירה אחרת של משה רבינו[6], נענש משה רבינו דווקא על מעשה זה, כיון שהיה בו חילול השם לפי שנעשה במעמד כל בני ישראל.

הערות שוליים

  1. ^ רשב"ם, אבן עזרא ועוד (ספר במדבר, פרק כ', פסוק א').
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ט', עמוד א'.
  3. ^ רש"י ספר במדבר, פרק כ' פסוק י"ב.
  4. ^ ראו ספר שמות, פרק י"ז, פסוק ו' 'והכית בצור'.
  5. ^ ספר במדבר, פרק כ', פסוק י"ב.
  6. ^ ראו ספר במדבר, פרק י"א, פסוק כ"ב.