ט' בטבת
Jump to navigation
Jump to search
הרחבות או שכתובים לערך זה, ייתכן שהתבצעו בעבר באתרים שונים. לבדיקה.
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ט' בטבת הוא היום התשיעי בחודש הרביעי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש העשירי למניין החודשים מניסן.
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט' טבת היא פרשת ויגש אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) ופרשת ויחי אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום שני, או בשנה המתחילה ביום שלישי או ביום חמישי.
חגים ומועדים[edit | edit source]
ט' בטבת מופיע ברשימת תעניות הצדיקים שבמגילת תענית בתרא,[1], אך לא מובאת ברשימה הסיבה לצום ביום זה, ונאמר: "לא כתבו רבותינו על מה הוא". ט' בטבת אינו מופיע בגרסאות הקדומות של המגילה,, ואזכורו הראשון הוא בספר הלכות גדולות.[2] במהלך הדורות הוצעו מאורעות שונים כסיבה לצום, ביניהם:[3]
- מות עזרא הסופר (ויש מוסיפים גם את נחמיה בן חכליה).[4] היו שהסבירו את העלמת הסיבה בכך שעזרא היה דומה למשה רבנו עליו נאמר: "ולא ידע איש את קבורתו". אולם, ישנו קושי בהסבר זה, שהרי פטירת עזרא מצוינת בספר הלכות גדולות בסמוך לציון התענית, מבלי לקבוע שזהו טעם התענית.[5]
- פוגרום בגרנדה בשנת 1066. בספר הקבלה של הרב אברהם אבן דאוד נכתב: "ועמד על כנו ר' יהוסף הלוי בנו (של רבי שמואל הנגיד) ...ויקנאו בו סרני פלשתים עד שנהרג ביום השבת בתשעה בטבת שנת ד'תתכ"ז הוא וקהל גרנאטה וכל הבאים מארצות הרחוקות לראות תורתו וגדולתו ואבלו היה הולך בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר. ומימי רבותי' ז"ל הקדמונים שכתבו מגילת תענית וגזרו תענית בט' בטבת ולא ידעו על מה הוא ומכאן ידענו שכוונו ברוח הקדש ליום זה."[6]
- היום בו נלקחה אסתר המלכה אל המלך אחשוורוש[7].
- יום לידת ישו – רבי אברהם בר חייא מציין שתאריך לידתו של ישו הוא ט' בטבת ג'תשס"א, אך אינו מזכיר את הצום. בעקבות דבריו, הציעו מספר פרשנים וחוקרים שהתענית בט' בטבת היא לזכר לידתו, ומשום כך הסתירו את הסיבה.[8]
- הרב ברוך תאומים-פרנקל כתב: "מצאתי בכתב יד שבט' טבת נפטר שמעון הקלפוס שהושיע את ישראל בצרה גדולה בזמן הפריצים נקבע יום מיתתו לתענית עולם בירושלים".[9] בפשטות, הכוונה היא למותו של שמעון כיפא, בהתאם לנאמר בספר תולדות ישו שרווח אצל היהודים בימי הביניים שפטרוס היה למעשה מרגל פרושי שתול בקרב הנוצרים הראשונים. בגרסאות אחדות של ספר תולדות ישו מכונה שמעון כיפא "שמעון הקלפוס", ובקצתן נאמר במפורש שמת בט' בטבת. אולם, רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם כותב "ביום זה מת בו שמעון הפריץ" ופירש שהכוונה היא ככל הנראה לשמעון בר גיורא[10].
אירועים היסטוריים[edit | edit source]
- ה'תקצ"ח – סמואל מורס מפעיל לראשונה את מכשיר הטלגרף
- ה'תר"ז – איווה מתקבלת כמדינה ה-29 של ארצות הברית
- ה'תרנ"ה – משפט דרייפוס: דרגותיו של אלפרד דרייפוס נשללות ממנו והוא מוגלה למאסר עולם באי השדים
- ה'תשי"ב – הפגנות סוערות נגד הסכם השילומים, במהלכן מיודות אבנים לעבר הכנסת
- ה'תשכ"ד – יצחק רבין מתמנה לרמטכ"ל
- ה'תשנ"ב – העצרת הכללית של האו"ם מעבירה את החלטה 4686, המבטלת את החלטה 3379, וקבעה כי הציונות אינה גזענות
- ה'תשנ"ב – התפרקות ברית המועצות
- ה'תשס"ז – סדאם חוסיין, שליט עיראק לשעבר, מוצא להורג בתלייה
- ה'תשס"ט – ביום ה-10 למבצע מבצע עופרת יצוקה נהרגים 4 חיילי צה"ל בשני מקרים שונים עקב ירי פגז של טנק צה"ל
נולדו[edit | edit source]
- ה'תרמ"ב – ישראל דה האן, קורבן הרצח הפוליטי הראשון בארץ ישראל (נרצח ה'תרפ"ד)
- ה'תרס"ג – איגור קורצ'טוב, פיזיקאי רוסי, אבי פצצת האטום הסובייטית (נפטר ב-ה'תש"ך)
- ה'תרפ"א – הרב יעקב גלינסקי, תלמיד חכם ומראשי תנועת המוסר בישראל (נפטר בכ"ב בשבט ה'תשע"ד)
- ה'תש"ג – גדעון גכטמן, פסל ישראלי (נפטר ב-ה'תשס"ט)
- ה'תשט"ז – הרב עופר ארז, רב השייך לחסידות ברסלב
נפטרו[edit | edit source]
- נפטרו עזרא ונחמיה מנהיגי העלייה מבבל בתקופת בית שני
- ה'שצ"ב – הרב אברהם חיים שור, מרבני גליציה
- ה'תש"א – רוברט באדן פאוול, מייסד תנועת הצופים העולמית (נולד ב-ה'תרי"ז)
- ה'תש"ה – הרב חזקיה הכהן רבין, רב ראשי בבוכרה (נולד ה'תרל"ב)
- ה'תשכ"ד – טריסטן צארה, משורר יהודי ממוצא רומני, ממיסדי תנועת הדאדא (נולד ב-ה'תרנ"ו)
- ה'תשכ"ט – טריגווה לי, פוליטיקאי נורווגי, מזכ"ל האו"ם הנבחר הראשון (נולד ב-ה'תרנ"ו)
- ה'תשמ"ג – יעקב יהושע, מזרחן, סופר, חוקר תולדות היישוב ומנהל המחלקה המוסלמית והדרוזית במשרד הדתות.
- ה'תשנ"ו – עלי שכטמן, סופר יהודי, מחשובי הסופרי יידיש (נולד ב-ה'תרס"ח)
- ה'תשס"ז – הרודן העיראקי סאדם חוסיין נתלה בבגדד (נולד ה'תרצ"ז)
הערות שוליים[edit | edit source]
- ^ רשימת תעניות קדומה על מאורעות היסטוריים שונים, שנכללה בספרי הלכה שונים, החל מהלכות גדולות (שמעון קיירא, הלכות גדולות, מקיצי נרדמים תשל"ב, הלכות תשעה באב, עמ׳ 397, באתר HebrewBooks), וכלה בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תק"פ.
- ^ Sid Z. Leiman, "The Scroll of Fasts: The Ninth of Tebeth", JQR 74 [2] (october 1983), pp. 193.
- ^ חיים סיימונס, "סיבות לתענית תשעה בטבת", סיני 106 (1990), עמ' קלח–קנא.
- ^ מות עזרא בט' בטבת מצויינת כבר בהלכות גדולות הנ"ל, ולאחר מכן בסליחה לעשרה בטבת מאת רבי יוסף אבן אביתור הנהוגה בנוסח אשכנז. מאידך, במספר מקורות (בהם סליחות לעשרה בטבת בנוסח הספרדים), מצויינת פטירת עזרא בי' בטבת.
- ^ Leiman, "The Ninth of Tebeth", pp. 180-182.
- ^ ספר הקבלה, עמ' 73
- ^ רמ"א, מחיר יין, ירושלים, תשט"ז, עמ׳ מד, באתר HebrewBooks
- ^ רבי יהודה לייב מקרוטושין, תוספות חדשים (פירוש למגילת תענית), מאמר האחרון, דיהרנפורט תק"ל, דף י"ז, עמוד ב', באתר HebrewBooks; רבי שלמה יהודה רפפורט, אגרות שי"ר אשר הריץ אל שד"ל (פרזעמישל תרמ"ה), מכתב לג, י"ז באלול תרי"א, ועוד.
- ^ ברוך תאומים-פרנקל, הגהות מהגאון מוהר"ר ברוך פרענקיל ז"ל, מגיני ארץ, שלחן ערוך, או"ח, חלק שני, סימן׳ תק"פ, באתר HebrewBooks
- ^ דברי יציב, חושן משפט, סימן פ"א, סעיף ו', עמ' רג, באתר HebrewBooks
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -5049 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
