Difference between revisions of "חסידות שאץ"

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
("מכון שיח אבות" האלמוני)
(לקריאה נוספת: אז מבהירים, לא מסירים תבנית)
 
Line 65: Line 65:
 
* [[יצחק אלפסי (חוקר חסידות)|יצחק אלפסי]], '''החסידות''', 1977, עמ' 58-63.
 
* [[יצחק אלפסי (חוקר חסידות)|יצחק אלפסי]], '''החסידות''', 1977, עמ' 58-63.
 
*  הרב יצחק יחיאל מיכל מוסקוביץ' (בן רבי יוסף חיים משאץ-ויליאמסבורג וחתנו של [[מרדכי הגר|האדמו"ר ממונסי]]), '''שבת שלום''', ספרו של רבי שלום משאץ, ובסופו רשימה על השושלת.
 
*  הרב יצחק יחיאל מיכל מוסקוביץ' (בן רבי יוסף חיים משאץ-ויליאמסבורג וחתנו של [[מרדכי הגר|האדמו"ר ממונסי]]), '''שבת שלום''', ספרו של רבי שלום משאץ, ובסופו רשימה על השושלת.
* '''בית שאץ''' - תולדותיהם ודברי ימיהם של צדיקי בית שאץ, בני ברק תשפ"א.
+
* '''בית שאץ''' - תולדותיהם ודברי ימיהם של צדיקי בית שאץ, מכון "שיח אבות", בני ברק תשפ"א.
  
 
==הערות שוליים==
 
==הערות שוליים==

Latest revision as of 15:46, 10 June 2021

הרחבות או שכתובים לערך זה, ייתכן שהתבצעו בעבר באתרים שונים. לבדיקה. הסר


חסידות שאץ היא חסידות רומנית (בוקובינה). מקים החסידות היה רבי יואל מוסקוביץ', נכדו של רבי יוסף מיאמפולה, בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב וחתנו של רבי מאיר מפרמישלאן. החסידות מפורסמת בעיקר בזכות האדמו"ר רבי שלום מוסקוביץ' מלונדון שהיה מפורסם בצדקותו וגדלותו התורנית.

תולדות החסידות

רבי יואל נולד לרבי חיים מסאטינוב ולאמו בת רבי מרדכי מנישכיז. נישא לבתו של רבי מאיר מפרמישלאן. התיישב בסוצ'אבה שבבוקובינה (שאץ בשמה היהודי) והיה מראשוני האדמו"רים בבוקובינה. חותנו רבי מאיר העיד עליו שהוא נוטר הברית. היה מפורסם בפזרנותו לצדקה. נפטר בי"ג בניסן תר"מ.

הדור השני

בניו של רבי יואל היו:

הדור השלישי

בני רבי מאיר משאץ היו:

בנו וממלא מקומו של רבי אלתר מפודול-אולואי היה רבי בן ציון חתן רבי מנדל אייכנשטיין מאלעסק. נרצח בשואה ביאסי עם כל משפחתו.

בני רבי משה מסוליצא היו:

החסידות לאחר השואה

מלבד רבי שלום מלונדון כיהנו בני רבי יצחק ורבי יואל.

בנו של רבי יצחק רבי יוסף דוד כיהן כאדמו"ר מרדוביץ-שאץ. נפטר בעודו בחור. חיבר ספר בשם "תיקון עירובין".

צאצאי רבי שלום מלונדון

בנו של רבי שלום, רבי יחיאל מיכל, חתן רבי אלעזר ממעליץ, כיהן כאדמו"ר בחיי אביו במנצ'סטר ובבורו פארק ונפטר בחיי אביו. חתניו הם רבי משולם מקוסון והרב יחזקאל דייטש אב"ד מקור חיים במונסי (בן רבי יהושע העשיל אב"ד פריימן).

כיום מכהנים בני רבי יחיאל מיכל בן רבי שלום מלונדון:

כיום מכהן בנו רבי יחיאל מיכל, האדמו"ר משאץ - דרהאביטש, בעבר בבורו פארק וכיום מנהיג קהילה וחצר מכובדת בעיר בית שמש [4] בנים נוספים הם רבי אלעזר שלום מזלוטשוב בוויליאמסבורג ורבי יעקב יוסף מבאראווא במונסי. רבי דוד משאץ באשדוד, חתנו הוא רבי יהושע ממעליץ-בורו פארק. כמו כן מכהן בנו של רבי יעקב בנו של רבי שלום, רבי משה יוסף דב בבורו פארק. חתניו של רבי יעקב הם הרב זלמן אשכנזי (בנו של רבי אלימלך ממלבורן) ורבי אברהם יחיאל ממאקאווא בני ברק.

כמו כן, כיהן נכדו של רבי שלום[5], רבי משה מאיר דייטש, כאדמו"ר משאץ-קטמון בלונדון. כיום מכהן בנו רבי סיני, כאב"ד שאץ בלונדון.

צאצאי רבי יואל משאץ

  • רבי משה מאיר ממונטריאול. חתן רבי נחום בן רבי יחיאל מסטניסלב.
  • רבי יעקב יצחק מירושלים.
  • חתנו רבי שלמה אריה לייב מונד מטיטשין במונטריאול ובבית שמש.
  • רבי סיני מוסוקביץ, האדמו"ר משאץ-ביתר, נכדו של האדמו"ר יעקב מוסקוביץ משאץ-חיפה (הוכתר ב-2016)[6]

ועד הכשרות והקהילה בסין

רבי דוד משאץ-אשדוד הקים ארגון כשרות בשם "שאץ כשר סערוויס"-SKS. רוב המפעלים המאושרים על ידי הארגון נמצאים במזרח הרחוק וחלקם באירופה ובאמריקה. רבי דוד שוהה רבות בסין לצורך ההשגחה על המפעלים, וקהילתו נמצאת בצ'ינגדאו ובשבתות שוהה במרכז היהודי ברחוב "הומי לו" שבשנחאי, שם עורך תפילות וטישים בהם משתתפים יהודים השוהים בסין[7].

לקריאה נוספת

  • יצחק אלפסי, החסידות, 1977, עמ' 58-63.
  • הרב יצחק יחיאל מיכל מוסקוביץ' (בן רבי יוסף חיים משאץ-ויליאמסבורג וחתנו של האדמו"ר ממונסי), שבת שלום, ספרו של רבי שלום משאץ, ובסופו רשימה על השושלת.
  • בית שאץ - תולדותיהם ודברי ימיהם של צדיקי בית שאץ, מכון "שיח אבות", בני ברק תשפ"א.

הערות שוליים

  1. ^ אלפסי כותב שהיה חתן רבי צבי אריה מאליק אך אינו מסתדר עם השנים.
  2. ^ בנו רבי מאיר כיהן כאדמו"ר משאץ שנדישוב ונכדו רבי פנחס מכהן כאדמו"ר משנדישוב.
  3. ^ זכרונות בוטושאן, באתר בחדרי חרדים.
  4. ^ [1], [2]
  5. ^ חתן חתנו רבי יעקב הלברשטאם מטשאקווא. בנו של הרב יהושע סגל דייטש.
  6. ^ משה ויסברג, האמא נפטרה, והבן הוכתר לאדמו"ר בלוויה, באתר בחדרי חרדים, 20 ביולי 2016
  7. ^ אתר ההכשר.

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -1820 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png