Difference between revisions of "חסידות דעש"

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
(תבנית מיון נושאים - חסידות)
(הרחבה, עריכה)
Line 6: Line 6:
 
[[קובץ:רבי חיים מנחם מענדל מדעעש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי חיים מנחם מענדל מדעעש]]
 
[[קובץ:רבי חיים מנחם מענדל מדעעש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי חיים מנחם מענדל מדעעש]]
 
[[קובץ:שמואל יהודה מדעש.png|שמאל|ממוזער|250px|רבי שמואל יהודה מדעש]]
 
[[קובץ:שמואל יהודה מדעש.png|שמאל|ממוזער|250px|רבי שמואל יהודה מדעש]]
'''חסידות דעש''' או '''חסידות דעעש''', היא שושלת חסידית, הקרויה על שם העיר [[דז']] שבה היא נוסדה. כיום מכהנים באדמו"רות מספר צאצאים של השושלת, אך לאף אחד אין חצר של ממש.
+
'''חסידות דעש''' או '''חסידות דעעש''', היא שושלת חסידית, הקרויה על שם העיר [[דז']] שבה היא נוסדה. כיום מכהנים באדמו"רות מספר צאצאים של השושלת.
  
 
==השושלת==
 
==השושלת==
Line 12: Line 12:
 
{{ערך מורחב|ערך=[[יחזקאל פנט (מראה יחזקאל)]]}}
 
{{ערך מורחב|ערך=[[יחזקאל פנט (מראה יחזקאל)]]}}
 
מייסד השושלת היה רבי יחזקאל פנט, ([[תקמ"ג]]-[[כ' בניסן]] [[תר"ה]]) מחבר הספר "מראה יחזקאל".
 
מייסד השושלת היה רבי יחזקאל פנט, ([[תקמ"ג]]-[[כ' בניסן]] [[תר"ה]]) מחבר הספר "מראה יחזקאל".
הרב פנט נולד בעיירה [[ביליץ]] ב[[שלזיה]] לרב יוסף ולבריינדיל בשנת [[תקמ"ג]] ([[1783]]). למד ב[[ליפניק על הבצ'ווה|לייפניק]] אצל הרב [[ברוך פרנקל-תאומים]] (ה"[[ברוך טעם]]"), בפראג אצל הרב [[יהודה לייב פישלס]], הרב [[שמואל לאנדא]] והרב [[אלעזר פלקלס]], וב[[קלויז]] של [[לינסק]] אצל הרב [[מנחם מנדל רבין]], רבה של לינסק ואביו של ר' [[נפתלי מרופשיץ]]. את דרכי החסידות למד אצל [[החוזה מלובלין]], [[המגיד מקוז'ניץ]] ואצל ר' [[מנחם מנדל מרימנוב]], רבו המובהק. ב[[תקס"ז]] נתמנה לרבה של [[אוסטריק]] ב[[גליציה]], ב[[תקע"ג]] מונה לרבה של [[טרצאל]] ב[[הונגריה]], וב[[תקפ"ג]] החל בתפקידו הידוע ביותר כרבה של [[אלבה יוליה|קרלסבורג]]. העיר הייתה בירת טרנסילבניה לפני [[קלוז']]. נודע במאמר שכתב ובו הוא מתמודד עם טענות [[ליטאים (זרם)|מתנגדים]] אודות [[ביטול תורה]] כביכול של האדמו"רים. הוא כותב רבותיו הם גאונים, בקיאים ו[[התמדה (לימוד תורה)|מתמידים]].
+
רבי יחזקאל נולד בעיירה [[ביליץ]] ב[[שלזיה]] לרב יוסף ולבריינדיל בשנת [[תקמ"ג]] ([[1783]]). למד ב[[ליפניק על הבצ'ווה|לייפניק]] אצל הרב [[ברוך פרנקל-תאומים]] (ה"[[ברוך טעם]]"), בפראג אצל הרב [[יהודה לייב פישלס]], הרב [[שמואל לאנדא]] והרב [[אלעזר פלקלס]], וב[[קלויז]] של [[לינסק]] אצל הרב [[מנחם מנדל רבין]], רבה של לינסק ואביו של ר' [[נפתלי מרופשיץ]]. את דרכי החסידות למד אצל [[החוזה מלובלין]], [[המגיד מקוז'ניץ]] ואצל ר' [[מנחם מנדל מרימנוב]], רבו המובהק. כן היה נוסע לרבי יצחק אייזיק מקאליב. ב[[תקס"ז]] נתמנה לרבה של [[אוסטריק]] ב[[גליציה]], ב[[תקע"ג]] מונה לרבה של [[טרצאל]] ב[[הונגריה]], וב[[תקפ"ג]] החל בתפקידו הידוע ביותר כרבה של [[אלבה יוליה|קרלסבורג]]. העיר הייתה בירת טרנסילבניה לפני [[קלוז']]. נודע במאמר שכתב ובו הוא מתמודד עם טענות [[ליטאים (זרם)|מתנגדים]] אודות [[ביטול תורה]] כביכול של האדמו"רים. הוא כותב רבותיו הם גאונים, בקיאים ו[[התמדה (לימוד תורה)|מתמידים]].
  
 
===ממשיכי הדרך===
 
===ממשיכי הדרך===
 
{{ערך מורחב|ערך=[[מנחם מנדל פנט]]}}
 
{{ערך מורחב|ערך=[[מנחם מנדל פנט]]}}
ממשיך דרכו היה בנו הצעיר רבי מנחם מנדל פנט, מחבר הספרים: "מעגלי צדק", "שערי צדק" ו"אבני צדק". רבו בתורת הנגלה היה [[החתם סופר]], ובתורת החסידות היה תלמידו של רבי [[משה טייטלבוים (הראשון)]] מחבר הספר [[ישמח משה]]. נפטר ב[[י"ג בתשרי]] [[תרמ"ה]]. אחיו הבכור היה רבי [[חיים בצלאל פנט|חיים בצלאל]] רב מפורסם ב[[טאשנד]] מחבר ספר 'דרך יבחר', אח נוסף היה רבי יצחק משה מדעעש.
+
ממשיך דרכו היה בנו הצעיר רבי מנחם מענדל פנט, מחבר הספרים: "מעגלי צדק", "שערי צדק" ו"אבני צדק". רבו בתורת הנגלה היה [[החתם סופר]], ובתורת החסידות היה תלמידו של רבי [[משה טייטלבוים (הראשון)]] מחבר הספר [[ישמח משה]] ושל רבי חיים הלברשטאם מצאנז. נפטר ב[[י"ג בתשרי]] [[תרמ"ה]]. אחיו הבכור היה רבי [[חיים בצלאל פנט|חיים בצלאל]] רב מפורסם ב[[טאשנד]] מחבר ספר 'דרך יבחר', אח נוסף היה רבי יצחק משה מדעעש.
  
ממשיך דרכו היה בנו רבי משה מדעעש, רב שזכה לשבח מיוחד מרבי [[יחזקאל שרגא הלברשטאם]] מ[[שינאווא]] (מחבר הספר "דברי יחזקאל", ובנו של רבי [[חיים מצאנז]]). נפטר ב[[כ"ד בסיוון]] [[תרס"ג]].  
+
ממשיך דרכו היה בנו רבי משה מדעעש, שרבי [[יחזקאל שרגא הלברשטאם]] מ[[שינאווא]] (מחבר הספר "דברי יחזקאל", ובנו של רבי [[חיים מצאנז]]), התבטא עליו שהוא צדיק הדור. נפטר ב[[כ"ד בסיוון|כ"ד בכסלו]] [[תרס"ג]].  
  
החתן של רבי מנדל ה"אבני צדק" היה רבי שבתי בן רבי משה, מחבר הספר "מבשר טוב"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/33126 לקריאה באתר hebrewbooks].}}.
+
החתן של רבי מענדל ה"אבני צדק" היה רבי שבתי בן רבי משה, מחבר הספר "מבשר טוב"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/33126 לקריאה באתר hebrewbooks].}}.
  
 
{{ערך מורחב|ערך=[[יחזקאל פנט (אדמו"ר)]]}}
 
{{ערך מורחב|ערך=[[יחזקאל פנט (אדמו"ר)]]}}
Line 29: Line 29:
 
עוד בן היה רבי יצחק יחיאל מיכל שמילא את מקום אביו בנשיאות קופת ארץ ישראל. בנו רבי יחזקאל מנחם היה חותנם של שני בניו של בן דודו רבי יוסף מדעעש. בנו רבי שמואל היה חתן רבי ברוך הלברשטאם מ[[חסידות קשאנוב|קשאנוב]].
 
עוד בן היה רבי יצחק יחיאל מיכל שמילא את מקום אביו בנשיאות קופת ארץ ישראל. בנו רבי יחזקאל מנחם היה חותנם של שני בניו של בן דודו רבי יוסף מדעעש. בנו רבי שמואל היה חתן רבי ברוך הלברשטאם מ[[חסידות קשאנוב|קשאנוב]].
  
החמישי בשושלת והאחרון מרבני השושלת לפני [[מלחמת העולם השנייה]], היה ר' יעקב אלימלך בעל [[זכרון יעקב (ספר)|זכרון יעקב]], חתנו של רבי יעקב שמשון קנר מ[[חסידות טשכויב|טשכויב]]. הוא סירב לעזוב את קהילתו, ועלה על המוקד ב[[אושוויץ]] ב[[י"ד בסיוון]] [[תש"ד]].
+
החמישי בשושלת והאחרון מרבני השושלת לפני [[מלחמת העולם השנייה]], היה ר' יעקב אלימלך בעל [[זכרון יעקב (ספר)|זכרון יעקב]], חתנו של רבי יעקב שמשון קנר מ[[חסידות טשכויב|טשכויב]]. הוא סירב לעזוב את קהילתו, ועלה על המוקד ב[[אושוויץ]] ב[[י"ד בסיוון|י"ח בסיוון]] [[תש"ד]].
  
 
===רבי יוסף פנט מדעעש ובניו===
 
===רבי יוסף פנט מדעעש ובניו===
אחיו של רבי יעקב אלימלך, רבי יוסף כיהן כאדמו"ר אחר השואה. רבי יוסף (נולד [[תרנ"ה]]), בשנת [[תר"ע]] נשא את בת הרב בעריש וינברג מ[[קראקא]] מגזע [[חסידות פשדבורז'|פשעדבורז']]-אפטא-קשאנוב ומגדולי חסידי שינאווא. כיהן כרב בקהילת טעקנדארף, ולאחר מכן (החל מ[[תרפ"ט]]) בקהילת אילאנדא, שם פתח ישיבה גדולה מפורסמת, שזכתה לשבח מפי גדולי הדור - רבי אליעזר פיש מביקסאד שהיה שולח את חסידיו לישיבה, ורבי [[מאיר שפירא]] שביקר בישיבה לפני שהקים את [[ישיבת חכמי לובלין]] ועל פיה תיקן כמה מהסדרים בישיבתו.  
+
אחיו של רבי יעקב אלימלך, רבי יוסף כיהן כאדמו"ר אחר השואה. רבי יוסף (נולד [[תרנ"ה]]), בשנת [[תר"ע]] נשא את בת הרב בעריש וינברג מ[[קראקא]] מגזע [[חסידות פשדבורז'|פשעדבורז']]-מהר"ם מאפטא-קשאנוב ומגדולי חסידי שינאווא. כיהן כרב בקהילת טעקנדארף, ולאחר מכן (החל מ[[תרפ"ט]]) בקהילת אילאנדא, שם פתח ישיבה גדולה מפורסמת, שזכתה לשבח מפי גדולי הדור - רבי אליעזר פיש מביקסאד שהיה שולח את חסידיו לישיבה, ורבי [[מאיר שפירא]] שביקר בישיבה לפני שהקים את [[ישיבת חכמי לובלין]] ועל פיה תיקן כמה מהסדרים בישיבתו.  
  
 
בשנת [[תש"ד]] ברח עם משפחתו לרומניה ול[[בוקרשט]]. אחרי המלחמה חזר לדעעש והחל לארגן את הקהילה מחדש. כשהחלו הרדיפות הקומוניסטיות ברח ל[[וינה|ווינה]] ומשם דרך גרמניה ל[[פריז]], כשהוא מתכנן לעבור ל[[ארץ ישראל]] (תוכנית אותה ביטל עם השמועה על הקמת [[מדינת ישראל|המדינה]]). בשנת [[תש"ט]] היגר ל[[ארצות הברית]]. תחילה פתח בית מדרש בשכונת [[בראונסוויל (ברוקלין)|בראונסוויל]] שב[[ברוקלין]] ואחר כך עבר ל[[ויליאמסבורג (ברוקלין)|ויליאמסבורג]]. נפטר ב[[י' באב]] [[תשכ"ב]]. כל בניו שימשו כאדמו"רים.
 
בשנת [[תש"ד]] ברח עם משפחתו לרומניה ול[[בוקרשט]]. אחרי המלחמה חזר לדעעש והחל לארגן את הקהילה מחדש. כשהחלו הרדיפות הקומוניסטיות ברח ל[[וינה|ווינה]] ומשם דרך גרמניה ל[[פריז]], כשהוא מתכנן לעבור ל[[ארץ ישראל]] (תוכנית אותה ביטל עם השמועה על הקמת [[מדינת ישראל|המדינה]]). בשנת [[תש"ט]] היגר ל[[ארצות הברית]]. תחילה פתח בית מדרש בשכונת [[בראונסוויל (ברוקלין)|בראונסוויל]] שב[[ברוקלין]] ואחר כך עבר ל[[ויליאמסבורג (ברוקלין)|ויליאמסבורג]]. נפטר ב[[י' באב]] [[תשכ"ב]]. כל בניו שימשו כאדמו"רים.
  
 
בניו:  
 
בניו:  
* משה (נהרג בשואה).
+
 
* הרב צבי מאיר ([[תרפ"ג]] - [[ב' בתמוז]] [[תשס"ג]]) מדעעש [[ויליאמסבורג (ברוקלין)|ויליאמסבורג]] ואחר כך ב[[בני ברק]]. חתן רבי יחזקאל מנחם בן דודו זקינו רבי יצחק מיכל מדעעש. אחר פטירתו החל לכהן בנו רבי יצחק יחיאל מיכל, האדמו"ר הנוכחי מדעעש בני ברק, חתנו של רבי [[אברהם חיים ראטה]] מ[[שומרי אמונים]]. בנים נוספים מכהנים כאדמו"רים מדעעש, רבי משה זאב בויליאמסבורג ורבי ישכר דב ב[[מונרו (ניו יורק)|מונרו]]{{הערה|1=ראו עוד על רבי צבי מאיר ב[http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?p=237789#p237789 פורום אידישע וועלט פארומס].}}.
+
*משה (נהרג בשואה).
 +
*הרב צבי מאיר ([[תרפ"ג]] - [[ב' בתמוז]] [[תשס"ג]]) מדעעש [[ויליאמסבורג (ברוקלין)|ויליאמסבורג]] ואחר כך ב[[בני ברק]]. חתן רבי יחזקאל מנחם בן דודו זקינו רבי יצחק מיכל מדעעש. אחר פטירתו החל לכהן בנו רבי יצחק יחיאל מיכל, האדמו"ר הנוכחי מדעעש בני ברק, חתנו של רבי [[אברהם חיים ראטה]] מ[[שומרי אמונים]]. בנים נוספים מכהנים כאדמו"רים מדעעש, רבי משה זאב בויליאמסבורג ורבי ישכר דב ב[[מונרו (ניו יורק)|מונרו]]{{הערה|1=ראו עוד על רבי צבי מאיר ב[http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?p=237789#p237789 פורום אידישע וועלט פארומס].}}.
 
*רבי אלימלך אלתר מדעעש בורו פארק. היה חתן רבי מאיר מ[[חסידות לינסק|לינסק]]. בנו הראשון רבי יחיאל אשר זעליג, חתן רבי יואל בעער מ[[חסידות ראצפרט|ראצפערט]] ב[[ברזיל]], מכהן כאדמו"ר מקארלסבורג ב[[קנדה]]. בנו השני רבי יעקב מנדל, ממלא את מקומו בבורו פארק וכן קיבל את בית המדרש של אביו ב[[שכונת גאולה]] בירושלים. בנו השלישי רבי יחזקאל גר באנטוורפן ומכנה את עצמו אדמו"ר מדעעש.
 
*רבי אלימלך אלתר מדעעש בורו פארק. היה חתן רבי מאיר מ[[חסידות לינסק|לינסק]]. בנו הראשון רבי יחיאל אשר זעליג, חתן רבי יואל בעער מ[[חסידות ראצפרט|ראצפערט]] ב[[ברזיל]], מכהן כאדמו"ר מקארלסבורג ב[[קנדה]]. בנו השני רבי יעקב מנדל, ממלא את מקומו בבורו פארק וכן קיבל את בית המדרש של אביו ב[[שכונת גאולה]] בירושלים. בנו השלישי רבי יחזקאל גר באנטוורפן ומכנה את עצמו אדמו"ר מדעעש.
*רבי דוב בעריש מדעעש ירושלים. חתן רבי משה ('העטרת משה') מ[[חסידות מאקווא|מאקאווא]]. התגורר לפני כן בשכונת [[קריית אליעזר (חיפה)|קריית אליעזר]] ב[[חיפה]]. כיום מכהן בנו רבי יוסף חתנו של הרב [[משה הלברשטאם]]. בית מדרשו מצוי בשכונת רמות פולין בעיר.
+
*רבי דוב בעריש מדעעש ירושלים. חתן רבי משה ('העטרת משה') מ[[חסידות מאקווא|מאקאווא]]. כיהן כרב בשכונת [[קריית אליעזר (חיפה)|קריית אליעזר]] ב[[חיפה]], ובשנת תשנ"ח הקים את בית מדרשו בירושלים. כיום מכהן בנו רבי יוסף חתנו של הרב [[משה הלברשטאם]]. בית מדרשו מצוי בשכונת רמות פולין בעיר.
*רבי שמואל יהודה מדעעש, התגורר במונסי, בהמשך עבר למיאמי שבפלורידה, בנוסף לבית המדרש "מעגלי צדק דעעש" ב[[בורו פארק]]. היה חתן רבי יחזקאל מנחם בן דודו זקנו רבי יצחק מיכל מדעעש. בנו רבי יוסף משה, חתן בן דודו (בן אחי אביו ובן אחות אמו) רבי יצחק יחיאל מיכל מדעעש בני ברק, ממלא את מקומו בבורו פארק. חתנו רבי יוסף חיים מושקוביץ הוא האדמו"ר משאץ-ויליאמסבורג וחתנו רבי ישכר דב טויב הוא אב"ד זיכרון נפתלי ארי' ויליאמסבורג,  
+
*רבי שמואל יהודה מדעעש, התגורר במונסי, בהמשך עבר למיאמי שבפלורידה, בנוסף לבית המדרש "מעגלי צדק דעעש" ב[[בורו פארק]]. היה חתן רבי יחזקאל מנחם בן דודו זקנו רבי יצחק מיכל מדעעש. בנו רבי יוסף מנחם מענדל, חתן בן דודו (בן אחי אביו ובן אחות אמו) רבי יצחק יחיאל מיכל מדעעש בני ברק, ממלא את מקומו בבורו פארק. חתנו רבי יוסף חיים מושקוביץ הוא האדמו"ר משאץ-ויליאמסבורג וחתנו רבי ישכר דב טויב הוא אב"ד זיכרון נפתלי ארי' ויליאמסבורג,
  
 
חתניו של רבי יוסף: רבי נפתלי הורוביץ מ[[ביסטריץ]] ואב"ד בודעשט בן הרב אברהם אביש הורוביץ מ[[חסידות ספינקא#ענף משפחת הורביץ|קראלי]]; רבי אלתר מאיר דוד הלברשטאם, דיין ב[[סאטו מארה|סאטמר]] (בנו של רבי חיים מסאטמאר בן רבי [[שלום אליעזר הלברשטאם|שלום אליעזר]]), נהרג בשואה; רבי אלעזר מייזליש מ[[אויהל]], נשוי לבתו רייזל; רבי [[צבי הירש מייזליש]] מווייצען, נשוי לבריינדל{{הערה|היא כתבה את הספר באנגלית A sun and a Shield שתורגם גם ליידיש בשם "א זון אין א פאנצער", שמתאר את ימי חייהם ונדודיהם בשואה.}} (שני האחרונים בני רבי דוד מייזליש מ[[חסידות סיגט#ענפים נוספים בשושלת|אויהל]]); רבי נחום צבי מ[[חסידות ביקסאד|ביקסאד]] (זיווג שני של בריינדל); רבי צבי אביגדור פעקעטע; רבי [[נפתלי צבי הלברשטאם]] מ[[חסידות באבוב|באבוב]], נשוי להעסא; ורבי ישכר בעריש לויפער.
 
חתניו של רבי יוסף: רבי נפתלי הורוביץ מ[[ביסטריץ]] ואב"ד בודעשט בן הרב אברהם אביש הורוביץ מ[[חסידות ספינקא#ענף משפחת הורביץ|קראלי]]; רבי אלתר מאיר דוד הלברשטאם, דיין ב[[סאטו מארה|סאטמר]] (בנו של רבי חיים מסאטמאר בן רבי [[שלום אליעזר הלברשטאם|שלום אליעזר]]), נהרג בשואה; רבי אלעזר מייזליש מ[[אויהל]], נשוי לבתו רייזל; רבי [[צבי הירש מייזליש]] מווייצען, נשוי לבריינדל{{הערה|היא כתבה את הספר באנגלית A sun and a Shield שתורגם גם ליידיש בשם "א זון אין א פאנצער", שמתאר את ימי חייהם ונדודיהם בשואה.}} (שני האחרונים בני רבי דוד מייזליש מ[[חסידות סיגט#ענפים נוספים בשושלת|אויהל]]); רבי נחום צבי מ[[חסידות ביקסאד|ביקסאד]] (זיווג שני של בריינדל); רבי צבי אביגדור פעקעטע; רבי [[נפתלי צבי הלברשטאם]] מ[[חסידות באבוב|באבוב]], נשוי להעסא; ורבי ישכר בעריש לויפער.
Line 49: Line 50:
  
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==
 +
 
*הרב [[אלימלך בינדיגר]]
 
*הרב [[אלימלך בינדיגר]]
  

Revision as of 03:42, 15 September 2020

הרחבות או שכתובים לערך זה, ייתכן שהתבצעו בעבר באתרים שונים. לבדיקה. הסר


ציון האבני צדק מדעעש
ציוני אדמו"רי דעש: רבי מנחם (בנו של המראה יחזקאל ומחבר הספר ה"אבני צדק") הנכד רבי משה והנין רבי יחזקאל פנט
רבי חיים מנחם מענדל מדעעש
רבי שמואל יהודה מדעש

חסידות דעש או חסידות דעעש, היא שושלת חסידית, הקרויה על שם העיר דז' שבה היא נוסדה. כיום מכהנים באדמו"רות מספר צאצאים של השושלת.

השושלת

מייסד השושלת

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יחזקאל פנט (מראה יחזקאל)

מייסד השושלת היה רבי יחזקאל פנט, (תקמ"ג-כ' בניסן תר"ה) מחבר הספר "מראה יחזקאל". רבי יחזקאל נולד בעיירה ביליץ בשלזיה לרב יוסף ולבריינדיל בשנת תקמ"ג (1783). למד בלייפניק אצל הרב ברוך פרנקל-תאומים (ה"ברוך טעם"), בפראג אצל הרב יהודה לייב פישלס, הרב שמואל לאנדא והרב אלעזר פלקלס, ובקלויז של לינסק אצל הרב מנחם מנדל רבין, רבה של לינסק ואביו של ר' נפתלי מרופשיץ. את דרכי החסידות למד אצל החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ ואצל ר' מנחם מנדל מרימנוב, רבו המובהק. כן היה נוסע לרבי יצחק אייזיק מקאליב. בתקס"ז נתמנה לרבה של אוסטריק בגליציה, בתקע"ג מונה לרבה של טרצאל בהונגריה, ובתקפ"ג החל בתפקידו הידוע ביותר כרבה של קרלסבורג. העיר הייתה בירת טרנסילבניה לפני קלוז'. נודע במאמר שכתב ובו הוא מתמודד עם טענות מתנגדים אודות ביטול תורה כביכול של האדמו"רים. הוא כותב רבותיו הם גאונים, בקיאים ומתמידים.

ממשיכי הדרך

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מנחם מנדל פנט

ממשיך דרכו היה בנו הצעיר רבי מנחם מענדל פנט, מחבר הספרים: "מעגלי צדק", "שערי צדק" ו"אבני צדק". רבו בתורת הנגלה היה החתם סופר, ובתורת החסידות היה תלמידו של רבי משה טייטלבוים (הראשון) מחבר הספר ישמח משה ושל רבי חיים הלברשטאם מצאנז. נפטר בי"ג בתשרי תרמ"ה. אחיו הבכור היה רבי חיים בצלאל רב מפורסם בטאשנד מחבר ספר 'דרך יבחר', אח נוסף היה רבי יצחק משה מדעעש.

ממשיך דרכו היה בנו רבי משה מדעעש, שרבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא (מחבר הספר "דברי יחזקאל", ובנו של רבי חיים מצאנז), התבטא עליו שהוא צדיק הדור. נפטר בכ"ד בכסלו תרס"ג.

החתן של רבי מענדל ה"אבני צדק" היה רבי שבתי בן רבי משה, מחבר הספר "מבשר טוב"[1].


Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יחזקאל פנט (אדמו"ר)

האדמו"ר הרביעי בשושלת היה בנו של רבי משה, רבי יחזקאל פנט מחבר הספר "כנסת יחזקאל", (ב' בטבת ה'תר"ל, נימיג'אה, רומניה - כ"ב בכסלו ה'תר"צ דעש, רומניה) רב מפורסם בדורו. היה חתן הרב שמואל פולק מווישווא. חתניו של רבי יחזקאל היו רבי יהושע גרינוולד רבה של אונגוור ושל חוסט ורבי יוסף משה מייזליש מאויוואר.

בן נוסף של רבי משה היה רבי חיים מנחם מענדל מדעעש. היה חתנו של רבי יעקב שמשון קנר מטשכויב (חתנו של רבי משה הלברשטאם (שינאווא) בנו של רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם). בתו, לאה אסתר הייתה נשואה לרבי משה יהושע הגר, האדמו"ר מויז'ניץ.

עוד בן היה רבי יצחק יחיאל מיכל שמילא את מקום אביו בנשיאות קופת ארץ ישראל. בנו רבי יחזקאל מנחם היה חותנם של שני בניו של בן דודו רבי יוסף מדעעש. בנו רבי שמואל היה חתן רבי ברוך הלברשטאם מקשאנוב.

החמישי בשושלת והאחרון מרבני השושלת לפני מלחמת העולם השנייה, היה ר' יעקב אלימלך בעל זכרון יעקב, חתנו של רבי יעקב שמשון קנר מטשכויב. הוא סירב לעזוב את קהילתו, ועלה על המוקד באושוויץ בי"ח בסיוון תש"ד.

רבי יוסף פנט מדעעש ובניו

אחיו של רבי יעקב אלימלך, רבי יוסף כיהן כאדמו"ר אחר השואה. רבי יוסף (נולד תרנ"ה), בשנת תר"ע נשא את בת הרב בעריש וינברג מקראקא מגזע פשעדבורז'-מהר"ם מאפטא-קשאנוב ומגדולי חסידי שינאווא. כיהן כרב בקהילת טעקנדארף, ולאחר מכן (החל מתרפ"ט) בקהילת אילאנדא, שם פתח ישיבה גדולה מפורסמת, שזכתה לשבח מפי גדולי הדור - רבי אליעזר פיש מביקסאד שהיה שולח את חסידיו לישיבה, ורבי מאיר שפירא שביקר בישיבה לפני שהקים את ישיבת חכמי לובלין ועל פיה תיקן כמה מהסדרים בישיבתו.

בשנת תש"ד ברח עם משפחתו לרומניה ולבוקרשט. אחרי המלחמה חזר לדעעש והחל לארגן את הקהילה מחדש. כשהחלו הרדיפות הקומוניסטיות ברח לווינה ומשם דרך גרמניה לפריז, כשהוא מתכנן לעבור לארץ ישראל (תוכנית אותה ביטל עם השמועה על הקמת המדינה). בשנת תש"ט היגר לארצות הברית. תחילה פתח בית מדרש בשכונת בראונסוויל שבברוקלין ואחר כך עבר לויליאמסבורג. נפטר בי' באב תשכ"ב. כל בניו שימשו כאדמו"רים.

בניו:

  • משה (נהרג בשואה).
  • הרב צבי מאיר (תרפ"ג - ב' בתמוז תשס"ג) מדעעש ויליאמסבורג ואחר כך בבני ברק. חתן רבי יחזקאל מנחם בן דודו זקינו רבי יצחק מיכל מדעעש. אחר פטירתו החל לכהן בנו רבי יצחק יחיאל מיכל, האדמו"ר הנוכחי מדעעש בני ברק, חתנו של רבי אברהם חיים ראטה משומרי אמונים. בנים נוספים מכהנים כאדמו"רים מדעעש, רבי משה זאב בויליאמסבורג ורבי ישכר דב במונרו[2].
  • רבי אלימלך אלתר מדעעש בורו פארק. היה חתן רבי מאיר מלינסק. בנו הראשון רבי יחיאל אשר זעליג, חתן רבי יואל בעער מראצפערט בברזיל, מכהן כאדמו"ר מקארלסבורג בקנדה. בנו השני רבי יעקב מנדל, ממלא את מקומו בבורו פארק וכן קיבל את בית המדרש של אביו בשכונת גאולה בירושלים. בנו השלישי רבי יחזקאל גר באנטוורפן ומכנה את עצמו אדמו"ר מדעעש.
  • רבי דוב בעריש מדעעש ירושלים. חתן רבי משה ('העטרת משה') ממאקאווא. כיהן כרב בשכונת קריית אליעזר בחיפה, ובשנת תשנ"ח הקים את בית מדרשו בירושלים. כיום מכהן בנו רבי יוסף חתנו של הרב משה הלברשטאם. בית מדרשו מצוי בשכונת רמות פולין בעיר.
  • רבי שמואל יהודה מדעעש, התגורר במונסי, בהמשך עבר למיאמי שבפלורידה, בנוסף לבית המדרש "מעגלי צדק דעעש" בבורו פארק. היה חתן רבי יחזקאל מנחם בן דודו זקנו רבי יצחק מיכל מדעעש. בנו רבי יוסף מנחם מענדל, חתן בן דודו (בן אחי אביו ובן אחות אמו) רבי יצחק יחיאל מיכל מדעעש בני ברק, ממלא את מקומו בבורו פארק. חתנו רבי יוסף חיים מושקוביץ הוא האדמו"ר משאץ-ויליאמסבורג וחתנו רבי ישכר דב טויב הוא אב"ד זיכרון נפתלי ארי' ויליאמסבורג,

חתניו של רבי יוסף: רבי נפתלי הורוביץ מביסטריץ ואב"ד בודעשט בן הרב אברהם אביש הורוביץ מקראלי; רבי אלתר מאיר דוד הלברשטאם, דיין בסאטמר (בנו של רבי חיים מסאטמאר בן רבי שלום אליעזר), נהרג בשואה; רבי אלעזר מייזליש מאויהל, נשוי לבתו רייזל; רבי צבי הירש מייזליש מווייצען, נשוי לבריינדל[3] (שני האחרונים בני רבי דוד מייזליש מאויהל); רבי נחום צבי מביקסאד (זיווג שני של בריינדל); רבי צבי אביגדור פעקעטע; רבי נפתלי צבי הלברשטאם מבאבוב, נשוי להעסא; ורבי ישכר בעריש לויפער.

רבי משה פנט

אח נוסף של רבי יעקב אלימלך היה רבי משה פנט מדעעש שאץ. היה חתנו של רבי משה מושקוביץ משאץ צ'רנוביץ'. בנו רבי נחום מאיר מדעעש שאץ היה ממשיך דרכו בבית הכנסת זיכרון משה בורו פארק (נפטר בו' בשבט תשע"ח).

ראו גם

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ לקריאה באתר hebrewbooks.
  2. ^ ראו עוד על רבי צבי מאיר בפורום אידישע וועלט פארומס.
  3. ^ היא כתבה את הספר באנגלית A sun and a Shield שתורגם גם ליידיש בשם "א זון אין א פאנצער", שמתאר את ימי חייהם ונדודיהם בשואה.

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +56 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png