Difference between revisions of "הרב ישראל הגר"

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
(תבנית מיון נושאים - חסידות)
(עדכון אוטומטי: ישראל הגר מוויקיפדיה, ראה תורמים)
Line 1: Line 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=אדמו"ר הנוכחי מוויז'ניץ|אחר=אדמו"ר השלישי מוויז'ניץ, מחבר "אהבת ישראל"|ראו=[[רבי ישראל הגר (אהבת ישראל)]]; אם התכוונתם להאדמו"ר מחסידות ויז'ניץ-מונסי, ראו [[הרב ישראל הגר (מונסי)]]}}
+
{{עודכן אוטומטית|מצב=|תמונות=כן}}
{{אדמו"ר
+
 
 +
{{פירוש נוסף|נוכחי=אדמו"ר הנוכחי מוויז'ניץ}}
 +
{{אישיות רבנית
 
| שם = הרב ישראל הגר מוויז'ניץ
 
| שם = הרב ישראל הגר מוויז'ניץ
 +
| שם בשפת המקור =
 +
| תמונה =
 +
| כיתוב =
 +
| תואר =
 +
| תאריך לידה =
 +
| מקום לידה =
 +
| תאריך פטירה =
 +
| מקום פטירה =
 +
| סיבת המוות =
 +
| מקום קבורה =
 
| תאריך לידה עברי = [[ו' באייר]] [[ה'תש"ה]]
 
| תאריך לידה עברי = [[ו' באייר]] [[ה'תש"ה]]
 +
| תאריך פטירה עברי =
 +
| חיבוריו =
 
| מקום מגורים = [[קריית ויז'ניץ]], [[בני ברק]], [[ישראל]]
 
| מקום מגורים = [[קריית ויז'ניץ]], [[בני ברק]], [[ישראל]]
| מספר בשושלת = 6
+
| מקום פעילות =
| הקודם = אביו, [[רבי משה יהושע הגר]]
+
| תקופת פעילות =
| תחילת כהונה = [[תשע"ב]], ([[2012]])
+
| תחומי עיסוק =
| רבותיו = סבו, [[רבי חיים מאיר הגר]], אביו [[רבי משה יהושע הגר]], דודיו רבי [[יהודה הורוויץ מדז'יקוב]] ו[[רבי מרדכי הגר]] מ[[מונסי]]
+
| רבותיו = סבו, [[רבי חיים מאיר הגר]], אביו [[רבי משה יהושע הגר]], דודיו [[רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב]] ו[[רבי מרדכי הגר]] מ[[מונסי]], [[רבי מנחם מנדל מונדרר]]
 +
| בת זוג = שרה חנה חיה טברסקי
 +
| אב = [[רבי משה יהושע הגר]]
 +
| אם = לאה אסתר הגר
 +
| צאצאים =
 +
|תפקיד1={{תפקיד מנהיג
 +
| שם התפקיד = אדמו"ר
 +
| למניין = 6
 +
| התחלת כהונה = [[תשע"ב]], ([[2012]])
 +
| סיום כהונה =
 +
| הקודם בתפקיד = אביו, רבי [[משה יהושע הגר]]
 +
| הבא בתפקיד =
 +
}}
 +
| חתימה =
 
}}
 
}}
 
[[קובץ:Israel Hagar.jpg|ממוזער|הרב הגר ב[[מרץ]] [[2004]]]]
 
[[קובץ:Israel Hagar.jpg|ממוזער|הרב הגר ב[[מרץ]] [[2004]]]]
הרב '''ישראל הגר''' (נולד ב[[ו' באייר]] [[ה'תש"ה]], [[19 באפריל]] [[1945]]{{הערה|{{כיכר השבת|ישראל כהן|בוויז'ניץ יציינו את יום הולדתו ה-73 של הרבי|274531|19 באפריל 2018}}}}) הוא ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]], המכהן משנת [[תשע"ב]]. חבר נשיאות [[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]].
+
הרב '''ישראל הגר''' (נולד ב[[ו' באייר]] [[ה'תש"ה]], [[19 באפריל]] [[1945]]{{הערה|{{כיכר השבת|ישראל כהן|בוויז'ניץ יציינו את יום הולדתו ה-73 של הרבי|274531|19 באפריל 2018}}}}) הוא ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות ויז'ניץ|וויז'ניץ]]. חבר נשיאות [[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]].
  
 
==ביוגרפיה==
 
==ביוגרפיה==
נולד ב[[תל אביב]] ללאה אסתר ולרבי [[משה יהושע הגר]], לימים האדמו"ר מוויז'ניץ. רבי [[ישראל פרידמן מהוסיאטין]] היה ה[[סנדק]] בברית המילה, והרב [[ברוך רבינוביץ]] היה ה[[מוהל]]. רבי [[אליעזר הגר (דמשק אליעזר)]] בירך את הברכות. ב[[י' בסיוון]] [[ה'תשכ"ג]] נישא לשרה חנה חיה, בתו של רבי [[משולם זוסיא טברסקי]] מ[[חסידות צ'רנוביל|צ'רנוביל]]. החתונה התקיימה ב[[קריית ויז'ניץ]] ב[[בני ברק]]. ב[[ח' בתמוז]] [[ה'תשכ"ט]] מונה על ידי סבו, האדמו"ר רבי [[חיים מאיר הגר]], לרב בית הכנסת של חסידי ויז'ניץ במרכז בני ברק{{הערה|1=[http://www.bhol.co.il/44921/הבן-ששב-להנהיג-האימפריה-הממשיך-לבית-ויזניץ-.html בחדרי חרדים]}}{{הערה|[https://1.bp.blogspot.com/-gVCuta-ROw0/XSgSYoZAtTI/AAAAAAALGU0/Hbi181dbRtU-QANi5liz1kg4WmFczVpYgCLcBGAs/s1600/%25D7%259B%25D7%25AA%25D7%2591%2B%D7%2594%25D7%25A8%25D7%2591%25D7%25A0%25D7%2595%25D7%25AA%2B%D7%25A9%25D7%259C%2B%D7%25A8%2527%2B%D7%2599%25D7%25A9%25D7%25A8%25D7%2590%25D7%259C%2B%D7%259E%25D7%2595%25D7%2599%25D7%2596%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%25A5.jpg. כתב הרבנות]}} לאחר פטירת סבו, בשנת [[ה'תשל"ב]], מונה לרב קריית ויז'ניץ בבני ברק במקום אביו שהתמנה לאדמו"ר.
+
נולד ב[[תל אביב]] לרבי [[משה יהושע הגר]], לימים האדמו"ר מוויז'ניץ, וללאה אסתר. ב[[ברית מילה|ברית המילה]] היה רבי [[ישראל פרידמן מהוסיאטין]] ה[[סנדק]], הרב [[ברוך רבינוביץ]] ה[[מוהל]], ורבי [[אליעזר הגר (דמשק אליעזר)]] בירך את הברכות.
 +
 
 +
גדל והתחנך בחצר סבו רבי [[חיים מאיר הגר]], ה"אמרי חיים" מוויז'ניץ, שעלה לארץ ישראל ב[[תש"ו]]. תחילה בתל אביב ואחר כך ב[[קריית ויז'ניץ]] בבני ברק. במסגרת לימודיו ב[[ישיבת ויז'ניץ]], למד בין היתר אצל רבי [[נסים קרליץ]].
 +
 
 +
ב[[י' בסיוון]] [[ה'תשכ"ג]] נישא לשרה חנה חיה, בתו של רבי [[משולם זוסיא טברסקי]] מ[[חסידות צ'רנוביל|צ'רנוביל]]. החתונה התקיימה ב[[קריית ויז'ניץ]] ב[[בני ברק]].
 +
 
 +
===ה'תשכ"ט-ה'תשמ"ד===
 +
ב[[ח' בתמוז]] [[ה'תשכ"ט]] מונה על ידי סבו, האדמו"ר רבי [[חיים מאיר הגר]], לרב בית הכנסת של חסידי ויז'ניץ במרכז בני ברק{{הערה|[http://www.bhol.co.il/44921/הבן-ששב-להנהיג-האימפריה-הממשיך-לבית-ויזניץ-.html בחדרי חרדים]}}{{הערה|[https://1.bp.blogspot.com/-gVCuta-ROw0/XSgSYoZAtTI/AAAAAAALGU0/Hbi181dbRtU-QANi5liz1kg4WmFczVpYgCLcBGAs/s1600/%25D7%259B%25D7%25AA%25D7%2591%2B%D7%2594%25D7%25A8%25D7%2591%25D7%25A0%25D7%2595%25D7%25AA%2B%D7%25A9%25D7%259C%2B%D7%25A8%2527%2B%D7%2599%25D7%25A9%25D7%25A8%25D7%2590%25D7%259C%2B%D7%259E%25D7%2595%25D7%2599%25D7%2596%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%25A5.jpg. כתב הרבנות], ניתן לזהות בין החתומים את שמו של [[חבר הכנסת]] [[שלמה יעקב גרוס]].}}, כשבמעמד ההכתרה העניק לו סבו ה"אמרי חיים" במתנה את ברכת רבי [[זאב וולף מצ'רני-אוסטראה]] שכתב במכתב לתלמידו רבי [[מנחם מנדל הגר (אהבת שלום)]]: "שיתחדש המלוכה שלו... שלא יזוז ממנו ומבניו ובני בניו מעתה ועד עולם". לאחר פטירת סבו, בשנת [[ה'תשל"ב]], מונה לרב ו[[אב"ד]] קריית ויז'ניץ בבני ברק במקום אביו שהתמנה לאדמו"ר. [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] על ידי הרב [[אברהם משה באב"ד]], הרב [[יהושע מנחם אהרנברג]], הרב [[משה אריה פריינד]] והרב [[אברהם צבי וייס]].
  
[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] על ידי הרב [[אברהם משה באב"ד]], הרב [[יהושע מנחם אהרנברג]], הרב [[משה אריה פריינד]] והרב [[אברהם צבי וייס]].
+
בכהונתו כרב הקריה ישב גם כ[[דיין (הלכה)|דיין]] בבית הדין, והעניק תעודת כשרות למאפית מצות ועסקים נוספים בשכונה. בתקופה זו ייצג את אביו באירועים בולטים, ונסע לחו"ל לגיוס כספים למוסדות.
  
====יחסיו עם אביו ואחיו====
+
===ה'תשמ"ד-ה'תשס"ב===
 
בשנת [[ה'תשמ"ד]] הורחק על ידי אביו מביתו וממשרתו בקריית ויז'ניץ{{הערה|1=[http://www.haaretz.co.il/misc/1.1401580 כסף, פוליטיקה ויצרים ב"טלנובלה" חרדית בחסידות ויז'ניץ בבני ברק] באתר [http://www.haaretz.co.il הארץ]}}. בשנת [[ה'תש"ן]] מינה אביו במקומו את אחיו הצעיר, הרב [[מנחם מנדל הגר (בני ברק)|מנחם מנדל הגר]], כרב ואחראי על מוסדות החסידות. הדבר גרם גם לקרע בין דודו הרב [[מרדכי הגר]] מ[[חסידות ויז'ניץ מונסי|ויז'ניץ מונסי]], שתמך בו, לבין אביו.
 
בשנת [[ה'תשמ"ד]] הורחק על ידי אביו מביתו וממשרתו בקריית ויז'ניץ{{הערה|1=[http://www.haaretz.co.il/misc/1.1401580 כסף, פוליטיקה ויצרים ב"טלנובלה" חרדית בחסידות ויז'ניץ בבני ברק] באתר [http://www.haaretz.co.il הארץ]}}. בשנת [[ה'תש"ן]] מינה אביו במקומו את אחיו הצעיר, הרב [[מנחם מנדל הגר (בני ברק)|מנחם מנדל הגר]], כרב ואחראי על מוסדות החסידות. הדבר גרם גם לקרע בין דודו הרב [[מרדכי הגר]] מ[[חסידות ויז'ניץ מונסי|ויז'ניץ מונסי]], שתמך בו, לבין אביו.
  
בין השנים [[ה'תשמ"ד]]-[[ה'תשס"ב]] סבל הרב ישראל מהתנכלויות וניסה כמה פעמים לפייס את אביו. הוא פתח בית כנסת קטן בבני ברק. בחורף ה'תש"ס, לאחר שעבר [[תאונת דרכים]] קשה ואושפז, ביקרו אביו בבית החולים, ביקור שהחל את תהליך ההתקרבות המחודש ביניהם. אישים במגזר החרדי ניסו להביא לפיוס בין האב ובנו, בהם הרב [[שמואל הלוי וואזנר]], אחותו של הרב ישראל הרבנית [[שרה רוקח]] ובעלה [[ישכר דב רוקח|האדמו"ר מבעלז]], אך מי שנחשב כאדם העיקרי שהביא להחזרתו הוא חיים משה פלדמן, חסיד ויז'ניץ אמיד מ[[לונדון]]{{הערה|{{nrg|שלמה צזנה|החליף יורש|243/402|3 בפברואר 2002|archive|}}}}.
+
בין השנים [[ה'תשמ"ד]]-[[ה'תשס"ב]] סבל הרב ישראל הגר מהתנכלויות וניסה כמה פעמים לפייס את אביו. הוא פתח בית כנסת קטן בבני ברק. ב[[ז' באדר]] ה'תש"ס עבר [[תאונת דרכים]] קשה. בעקבותיה ביקרו אביו בבית החולים, ביקור שהחל התקרבות מחודשת ביניהם. אישים במגזר החרדי ניסו להביא לפיוס בין האב ובנו, בהם הרב [[שמואל הלוי וואזנר]], אחותו של הרב ישראל הגר הרבנית [[שרה רוקח]] ובעלה [[ישכר דב רוקח|האדמו"ר מבעלז]], אך מי שנחשב כאדם העיקרי שהביא להחזרתו הוא חיים משה פלדמן, חסיד ויז'ניץ אמיד מ[[לונדון]]{{הערה|{{nrg|שלמה צזנה|החליף יורש|243/402|3 בפברואר 2002|archive|}}}}. גם הרבנית שיינדל, אשתו השנייה של האדמו"ר שנישאה אליו בתש"ס עודדה את המהלכים להשבת הבן.
  
בתחילת שנת ה'תשס"ב הודיע אביו על החלטתו להחזיר אותו למקומו המרכזי בחסידות ויז'ניץ, במקום אחיו, ועל העברת סמכויות השליטה של מוסדות ויז'ניץ לידיו של חיים משה פלדמן. הסוגיה פילגה את חסידי ויז'ניץ לשני מחנות{{הערה|1=[http://www.peopleil.org/piGallery.aspx?pageID=piGalleries2&galleryid=4666&rn=1&cId=1&aId=2 שמחת בית השואבה בחסידות ויז'ניץ בבני ברק] באתר [http://www.peopleil.org אנשים ישראל]}}. רובם תמכו ברב ישראל ומיעוטם תמך ברב מנחם מנדל, שפתח מרכז חסידי נפרד, מחוץ לקריית ויז'ניץ.
+
בתחילת שנת ה'תשס"ב הודיע אביו על החלטתו להחזיר אותו למקומו המרכזי בחסידות ויז'ניץ, במקום אחיו, ועל העברת סמכויות השליטה של מוסדות ויז'ניץ לידיו של חיים משה פלדמן. הסוגיה פילגה את חסידי ויז'ניץ לשני מחנות{{הערה|1=[http://www.peopleil.org/piGallery.aspx?pageID=piGalleries2&galleryid=4666&rn=1&cId=1&aId=2 שמחת בית השואבה בחסידות ויז'ניץ בבני ברק] באתר [http://www.peopleil.org אנשים ישראל]}}. רובם תמכו ברב ישראל ומיעוטם תמך ברב מנחם מנדל, שפתח מרכז חסידי מחוץ לקריית ויז'ניץ.
  
 
==כמנהיג==
 
==כמנהיג==
בתקופת מחלת אביו תפקד הרב ישראל בפועל כמנהיג החסידות. הוא הצטרף לרשימות של גדולי הרבנים החותמים על כרוזים שונים ובחר את מועמד החסידות [[הכנסת השמונה-עשרה|לכנסת השמונה עשרה]], [[מנחם אליעזר מוזס]]. כמו כן ישב בליל שבת בראש כינוס החסידים (ה"[[זיץ|באטע]]") יחד עם גיסו, הרב [[מנחם ארנסטר]], ראש [[ישיבת ויז'ניץ]].
+
בתקופת מחלת אביו תפקד הרב ישראל הגר בפועל כמנהיג החסידות. הוא הצטרף לרשימות של גדולי הרבנים החותמים על כרוזים שונים ובחר את מועמד החסידות [[הכנסת השמונה-עשרה|לכנסת השמונה עשרה]], [[מנחם אליעזר מוזס]]. כמו כן ישב בליל שבת בראש כינוס החסידים (ה"[[זיץ|באטע]]") יחד עם גיסו, הרב [[מנחם ארנסטר]], ראש [[ישיבת ויז'ניץ]].
 +
 
 +
לאחר פטירת אביו באדר תשע"ב התמנה לאדמו"ר. בשבת הראשונה שבה ערך [[טיש]] אמר לחסידים שהוא אינו ראוי לכהן כאדמו"ר, ואין לכתוב ולומר עליו "כבוד קדושת" - תואר מקובל אצל אדמו"רים אחרים. לקראת חג [[ראש השנה]] תשע"ג קרא לחסידיו לנסוע לדודו רבי [[מרדכי הגר]]{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=האדמו"ר מויז'ניץ: "איני ראוי לשבת על כסא האדמו"רות"|אתר=JDN - חדשות|תאריך=2012-09-01|כתובת=https://www.jdn.co.il/קהילות/115457/|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2020-01-14|הכותב=אלי בן דוד}} {{קישור כללי|כותרת=האדמו"ר מויז'ניץ: איני ראוי לתואר רבי|אתר=ערוץ 7|כתובת=https://www.inn.co.il/News/News.aspx/243489|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-01-14}}}}.
 +
 
 +
לאחר שקיבל בפועל את הנהגת החסידות, לאחר מחלת אביו, פעל להרגיע את המחלוקת נגד אחיו רבי מנדל, ואכן האחים שומרים על קשר ידידות ומבקרים זה את זה בשמחות ואירועים. כמו כן פעל לפשר במחלוקות שהתגלעו בקרב הציבור החרדי.
 +
 
 +
בשנת [[תשע"ג]] יזם את הרחבת שורותיה של [[מועצת גדולי התורה]] של אגודת ישראל, לאחר שבמהלך השנים נפטרו רוב חבריה.
 +
 
 +
בשנת תשע"ב הורה על הקמת קהילת ויז'ניץ בעיר [[עפולה]], עיר בעלת צביון חילוני, כפתרון דיור זול לחסידים. הקהילה הוקמה ב"[[עפולה עילית]]" במקביל לקהילה חרדית-ליטאית שהוקמה ב"[[עפולה#שכונות העיר|גבעת המורה]]". נכון ל-2020 מונה הקהילה החרדית בעיר כ-500 משפחות.
 +
 
 +
האדמו"ר נוקט במדיניות של קהילות קטנות בערים, ובמהלך שנות כהונתו באדמו"רות פוצלו רוב הקהילות לקהילות של מאה עד מאה חמישים איש.
 +
 
 +
בשנת תשס"ג הנהיג בחסידות לימוד יומי בספר [[חפץ חיים (ספר)|חפץ חיים]], ומדי שנה בחודש תשרי מתאספים חסידי ויז'ניץ ב[[קבר רבי שמעון בר יוחאי]] לכנס חיזוק לימוד הלכות שמירת הלשון.
 +
 
 +
הקים את רשת הכוללים "עיתים לתורה" - מסגרת לימוד אחר הצהרים או בערב, מעין [[כולל אברכים]] אך לאנשים עובדים; הכוללים הוקמו בכל קהילות ויז'ניץ בישראל.
 +
 
 +
לקראת תחילת שנת תש"פ הורה לבחורים ב[[ישיבה גדולה]] ללבוש [[אברקיים]] שחורות בשבת ובחג, בכך החזיר לתוקף את הלבוש שנהג בוויז'ניץ בעבר, והפסיק בזמן אביו ה"ישועות משה".
 +
 
 +
הרב ישראל שהיה בן 27 בעת פטירת סבו ה"אמרי חיים", רואה בו את מורו ורבו והוא נוהג בדרך כלל על פי מנהגיו, גם כשהם שונים ממנהגי אביו ה"ישועות משה". הדבר מתבטא הן בהנהגה הציבורית והן בשינויי נוסח קלים בתפילות, במנגינת התפילה ובניגונים ב[[טיש]]. הוא גם נוהג בכמה ממנהגי [[חסידות טשרנוביל]] בהשפעת חמיו רבי משולם זושא מטשרנוביל.
 +
 
 +
בטישים מרבה האדמו"ר לשיר מ[[ניגוני סקולען]], ניגונים שהולחנו על ידי האדמו"רים רבי [[אליעזר זוסיא פורטוגל]] ובנו רבי [[ישראל אברהם פורטוגל|ישראל אברהם]], ו[[ניגוני חב"ד]] - במיוחד בשבת שלפני [[י"ט בכסלו]] ([[חג הגאולה]]) ו[[ג' בתמוז]] (יום ההילולא של רבי [[מנחם מנדל שניאורסון]] מחב"ד).
 +
 
 +
[[קובץ:Moetzes Agudas Yisroel meeting 5773.jpg|ממוזער|שמאל|300px|כינוס [[מועצת גדולי התורה]] בשנת תשע"ג. הרב הגר נראה יושב רביעי מימין]]
 +
;בפוליטיקה
 +
הרב הגר הוא אחד האדמו"רים הבולטים ב[[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]]{{הערה|[[עקיבא ווייס]], {{קישור כללי|כותרת=מאחורי מפלגות החרדים: היכן מתקבלות ההחלטות?|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=57813|תאריך_וידוא=2019-09-18}}}}. לחצר בראשותו יש נציג ברשימה: [[מנחם אליעזר מוזס]] (2009-2019) ו[[יעקב טסלר]] (מ-2019).
  
לאחר פטירת אביו הוכתר לכהן כאדמו"ר המרכזי בחסידות. אחיו, הרב מנחם מנדל, הוכתר כאדמו"ר של החצר שהקים בחיי אביו.
+
בחודש אייר תש"פ ביקר בבית ראש הממשלה [[בנימין נתניהו|נתניהו]]. הביקור גונה על ידי גיסו הרב [[אהרן טייטלבוים]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.bhol.co.il/news/1100642|כותרת=לאחר שנפגש עם ביבי: הרבי מסאטמר תוקף את גיסו הרבי מויז'ניץ|אתר=בחדרי חרדים|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-14}}}}.
  
מיד לאחר שקיבל בפועל את הנהגת החסידות, לאחר מחלת אביו, פעל רבות לפשר במחלוקות שהתגלעו בקרב היהדות החרדית, בשנת [[תשע"ג]] יזם את הרחבת שורותיה של [[מועצת גדולי התורה]] של אגודת ישראל, לאחר שבמהלך השנים נפטרו רוב חבריה.
+
== דברי תורתו ==
 +
האדמו"ר מוסר דברי תורה לחסידים בשעת עריכת ה[[טיש]] בליל שבת ובסעודה שלישית, דרשה על פי תורת החסידות בפרשת השבוע המכונה בפי החסידים "תורה". לפני אמירת ה"תורה" שר האדמו"ר לבדו את אחד מהשירים הנהוגים. בליל שבת מוסר האדמו"ר שיחות נוספות בהמשך הטיש ("צווייטע טיש" - הטיש השני) הנקראים "שמועס" בהם הוא משלב סיפורי צדיקים - בדרך כלל של בעלי ההילולא של אותו שבוע - עם 'וורטים'. שיחותיו ודרשותיו יוצאות לאור מדי שבוע בידי ועד מיוחד.
  
==משפחתו==
+
בנוסף מוסר האדמו"ר שיחות מוסר לתלמידי הישיבות בתחילת ה"זמן" ובסיומו, ונאומים מיוחדים באירועים מזדמנים שונים. כל השיחות והדרשות נרשמות ויוצאות לאור על ידי הוועד.
 +
 
 +
בנאומיו מניח האדמו"ר דגש מיוחד על ההתרחקות מכלי הטכנולוגיה והסכנה הרוחנית המצויה במכשירים חכמים.
 +
 
 +
הספר "שיחות קודש", ובו שיחות שנמסרו לתלמידי הישיבות בתחילת ה"זמן" ובסיומו, יצא לאור בשני חלקים, בשנים [[תשע"ז]]-[[תשע"ט]].
 +
 
 +
== משפחתו ==
 
ילדיו:
 
ילדיו:
 
* מלכה העניא, נשואה לבן דודה הרב יצחק בן רבי [[דוד טברסקי מסקווירא (השני)|דוד טברסקי]] - האדמו"ר מ[[חסידות סקווירא|סקווירא]]
 
* מלכה העניא, נשואה לבן דודה הרב יצחק בן רבי [[דוד טברסקי מסקווירא (השני)|דוד טברסקי]] - האדמו"ר מ[[חסידות סקווירא|סקווירא]]
 
* מרים, נשואה לרב [[ברוך שמשון הגר]], האדמו"ר מוויז'ניץ בית שמש.
 
* מרים, נשואה לרב [[ברוך שמשון הגר]], האדמו"ר מוויז'ניץ בית שמש.
* רעכיל דבורה, נשואה לרב חיים צבי מייזליש - ראש ישיבת [[חסידות סאטמר|סאטמאר]] בבני ברק ונכדו של רבי [[משה טייטלבוים]] האדמו"ר מסאטמר.
+
* רעכיל דבורה, נשואה לרב חיים צבי מייזליש - לשעבר ראש ישיבת [[חסידות סאטמר|סאטמאר]] בבני ברק
 
* הרב חיים מאיר{{הערה|1=[http://www.bhol.co.il/article.aspx?id=59354 מי הם הבנים שיירשו בדור הבא את החצרות החסידיות וינהיגו רבבות?] באתר [http://www.bhol.co.il בחדרי חרדים]}} - רב חסידי ויזניץ ב[[ניו יורק]]. נשוי לרייצא הענדל, בתו של רבי אהרן טייטלבוים, אב"ד [[חסידות סיגט#ענפים נוספים בשושלת|ניר-באטור]].
 
* הרב חיים מאיר{{הערה|1=[http://www.bhol.co.il/article.aspx?id=59354 מי הם הבנים שיירשו בדור הבא את החצרות החסידיות וינהיגו רבבות?] באתר [http://www.bhol.co.il בחדרי חרדים]}} - רב חסידי ויזניץ ב[[ניו יורק]]. נשוי לרייצא הענדל, בתו של רבי אהרן טייטלבוים, אב"ד [[חסידות סיגט#ענפים נוספים בשושלת|ניר-באטור]].
* יצחק ישעיה, נשוי לשרה לאה בת רבי דב בעריש פאנעט מ[[חסידות דעש|דעש ירושלים]]
+
* יצחק ישעיה, נשוי לשרה לאה בת רבי דב בעריש פאנעט, האדמו"ר מ[[חסידות דעש|דעש ירושלים]]
 
* ציפורה ברכה, נשואה לרב נפתלי צבי בן הרב נחום אפרים טייטלבוים - האדמו"ר מ[[חסידות וואלווא|וואלאווא]].
 
* ציפורה ברכה, נשואה לרב נפתלי צבי בן הרב נחום אפרים טייטלבוים - האדמו"ר מ[[חסידות וואלווא|וואלאווא]].
* יעקב מרדכי, נשוי לשבע רחל בת הרב אברהם ברוך רוטנברג, האדמו"ר מ[[חסידות קוסון|קוסון]] בלייקווד .
+
* יעקב מרדכי, נשוי לשבע רחל בת הרב אברהם ברוך רוטנברג, האדמו"ר מ[[חסידות קוסון|קוסון]] ב[[לייקווד (ניו ג'רזי)|לייקווד]].
 
* יפה שיינדל, נשואה לרב מנחם מנדל בן הרב ישראל אליעזר הגר, רב ביהמ"ד [[סערט-ויז'ניץ]] בירושלים.
 
* יפה שיינדל, נשואה לרב מנחם מנדל בן הרב ישראל אליעזר הגר, רב ביהמ"ד [[סערט-ויז'ניץ]] בירושלים.
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 +
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Yisroel Hager (the second)}}
 
* {{ynet|נטע סלע|החצר. נוסח ויז'ניץ|3386661|11 באפריל 2007}}
 
* {{ynet|נטע סלע|החצר. נוסח ויז'ניץ|3386661|11 באפריל 2007}}
 
* {{nrg|שלמה צזנה|החליף יורש|243/402|3 בפברואר 2002|archive|}}
 
* {{nrg|שלמה צזנה|החליף יורש|243/402|3 בפברואר 2002|archive|}}
 
* {{הארץ|יאיר אטינגר|ויז'ניץ המקורי, נגד ויז'ניץ האורגינל|1.1321399|30 באפריל 2008}}
 
* {{הארץ|יאיר אטינגר|ויז'ניץ המקורי, נגד ויז'ניץ האורגינל|1.1321399|30 באפריל 2008}}
 
* {{כיכר השבת|ישראל כהן|הרבי מויז'ניץ: "אנשים מחפשים נייעס; רדיו זה דבר אסור"|265207|27 בינואר 2018}}
 
* {{כיכר השבת|ישראל כהן|הרבי מויז'ניץ: "אנשים מחפשים נייעס; רדיו זה דבר אסור"|265207|27 בינואר 2018}}
* {{בחדרי חרדים|משה ויסברג|תיעוד ענק - חתונת נכדת הרבי מוויז'ניץ|129414|24 בינואר 2018}}
+
* {{בחדרי חרדים|משה ויסברג|תיעוד ענק - חתונת נכדת הרבי מוויז'ניץ|129414|24 בינואר 2018}}{{קישור שבור|15.5.2020}}
  
 
== הערות שוליים ==
 
== הערות שוליים ==
Line 62: Line 128:
 
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר]]
 
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר]]
 
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1945]]
 
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1945]]
{{קרדיט ויקיפדיה|שם מקורי=ישראל הגר|עודכן בתאריך=2019-07-28T05:47:20Z|מגרסה=25987896}}
+
{{קרדיט ויקיפדיה|שם מקורי=ישראל הגר|עודכן בתאריך=2020-06-22T20:08:06Z|מגרסה=28490136}}
 
 
{{נבדק ואושר}}{{מיון נושאים|חסידות}}
 

Revision as of 16:00, 29 June 2020

הדף יובא אוטומטית על ידי רובוט ונמצא נקי בסריקה אוטומטית, הדף טרם נבדק ידנית

דף זה עודכן אוטומטית מוויקיפדיה, וטרם עבר בקרה אנושית

תוצאת סריקה אוטומטית: מצב הדף: לא ידוע. מדיה לצפייה: נמצאו תמונות או קבצי מדיה.

עדכן דיווח: Yes check.svg נבדק ואושר  •  Black check.svg נבדק ואושר מסווג  •  אישור טקסט בלבד • אישור תמונות בלבד | הוראות טיפול

ממתין אשר דף: והמשך לדף אחר || והישאר בדף || וסגור כרטיסיה  •  סווג דף: סווג  •  X mark.svg דחה דף: סיבה: Bert2 transp green cont 150ms.gif


הרב ישראל הגר מוויז'ניץ
לידה ו' באייר ה'תש"ה (75)
מקום מגורים קריית ויז'ניץ, בני ברק, ישראל
רבותיו סבו, רבי חיים מאיר הגר, אביו רבי משה יהושע הגר, דודיו רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב ורבי מרדכי הגר ממונסי, רבי מנחם מנדל מונדרר
בת זוג שרה חנה חיה טברסקי
אב רבי משה יהושע הגר
אם לאה אסתר הגר

! colspan="2" style="background-color: lavender; text-align:center; font-size:100%" | אדמו"ר ה-6 |-valign="top" ! תקופת כהונה | תשע"ב, (2012)

|-valign="top"


! הקודם בתפקיד | אביו, רבי משה יהושע הגר

|-valign="top"
הרב הגר במרץ 2004

הרב ישראל הגר (נולד בו' באייר ה'תש"ה, 19 באפריל 1945אדמו"ר מוויז'ניץ. חבר נשיאות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.


ביוגרפיה

נולד בתל אביב לרבי משה יהושע הגר, לימים האדמו"ר מוויז'ניץ, וללאה אסתר. בברית המילה היה רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין הסנדק, הרב ברוך רבינוביץ המוהל, ורבי אליעזר הגר (דמשק אליעזר) בירך את הברכות.

גדל והתחנך בחצר סבו רבי חיים מאיר הגר, ה"אמרי חיים" מוויז'ניץ, שעלה לארץ ישראל בתש"ו. תחילה בתל אביב ואחר כך בקריית ויז'ניץ בבני ברק. במסגרת לימודיו בישיבת ויז'ניץ, למד בין היתר אצל רבי נסים קרליץ.

בי' בסיוון ה'תשכ"ג נישא לשרה חנה חיה, בתו של רבי משולם זוסיא טברסקי מצ'רנוביל. החתונה התקיימה בקריית ויז'ניץ בבני ברק.

ה'תשכ"ט-ה'תשמ"ד

בח' בתמוז ה'תשכ"ט מונה על ידי סבו, האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר, לרב בית הכנסת של חסידי ויז'ניץ במרכז בני ברק[2][3], כשבמעמד ההכתרה העניק לו סבו ה"אמרי חיים" במתנה את ברכת רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה שכתב במכתב לתלמידו רבי מנחם מנדל הגר (אהבת שלום): "שיתחדש המלוכה שלו... שלא יזוז ממנו ומבניו ובני בניו מעתה ועד עולם". לאחר פטירת סבו, בשנת ה'תשל"ב, מונה לרב ואב"ד קריית ויז'ניץ בבני ברק במקום אביו שהתמנה לאדמו"ר. הוסמך לרבנות על ידי הרב אברהם משה באב"ד, הרב יהושע מנחם אהרנברג, הרב משה אריה פריינד והרב אברהם צבי וייס.

בכהונתו כרב הקריה ישב גם כדיין בבית הדין, והעניק תעודת כשרות למאפית מצות ועסקים נוספים בשכונה. בתקופה זו ייצג את אביו באירועים בולטים, ונסע לחו"ל לגיוס כספים למוסדות.

ה'תשמ"ד-ה'תשס"ב

בשנת ה'תשמ"ד הורחק על ידי אביו מביתו וממשרתו בקריית ויז'ניץ[4]. בשנת ה'תש"ן מינה אביו במקומו את אחיו הצעיר, הרב מנחם מנדל הגר, כרב ואחראי על מוסדות החסידות. הדבר גרם גם לקרע בין דודו הרב מרדכי הגר מויז'ניץ מונסי, שתמך בו, לבין אביו.

בין השנים ה'תשמ"ד-ה'תשס"ב סבל הרב ישראל הגר מהתנכלויות וניסה כמה פעמים לפייס את אביו. הוא פתח בית כנסת קטן בבני ברק. בז' באדר ה'תש"ס עבר תאונת דרכים קשה. בעקבותיה ביקרו אביו בבית החולים, ביקור שהחל התקרבות מחודשת ביניהם. אישים במגזר החרדי ניסו להביא לפיוס בין האב ובנו, בהם הרב שמואל הלוי וואזנר, אחותו של הרב ישראל הגר הרבנית שרה רוקח ובעלה האדמו"ר מבעלז, אך מי שנחשב כאדם העיקרי שהביא להחזרתו הוא חיים משה פלדמן, חסיד ויז'ניץ אמיד מלונדון[5]. גם הרבנית שיינדל, אשתו השנייה של האדמו"ר שנישאה אליו בתש"ס עודדה את המהלכים להשבת הבן.

בתחילת שנת ה'תשס"ב הודיע אביו על החלטתו להחזיר אותו למקומו המרכזי בחסידות ויז'ניץ, במקום אחיו, ועל העברת סמכויות השליטה של מוסדות ויז'ניץ לידיו של חיים משה פלדמן. הסוגיה פילגה את חסידי ויז'ניץ לשני מחנות[6]. רובם תמכו ברב ישראל ומיעוטם תמך ברב מנחם מנדל, שפתח מרכז חסידי מחוץ לקריית ויז'ניץ.

כמנהיג

בתקופת מחלת אביו תפקד הרב ישראל הגר בפועל כמנהיג החסידות. הוא הצטרף לרשימות של גדולי הרבנים החותמים על כרוזים שונים ובחר את מועמד החסידות לכנסת השמונה עשרה, מנחם אליעזר מוזס. כמו כן ישב בליל שבת בראש כינוס החסידים (ה"באטע") יחד עם גיסו, הרב מנחם ארנסטר, ראש ישיבת ויז'ניץ.

לאחר פטירת אביו באדר תשע"ב התמנה לאדמו"ר. בשבת הראשונה שבה ערך טיש אמר לחסידים שהוא אינו ראוי לכהן כאדמו"ר, ואין לכתוב ולומר עליו "כבוד קדושת" - תואר מקובל אצל אדמו"רים אחרים. לקראת חג ראש השנה תשע"ג קרא לחסידיו לנסוע לדודו רבי מרדכי הגר[7].

לאחר שקיבל בפועל את הנהגת החסידות, לאחר מחלת אביו, פעל להרגיע את המחלוקת נגד אחיו רבי מנדל, ואכן האחים שומרים על קשר ידידות ומבקרים זה את זה בשמחות ואירועים. כמו כן פעל לפשר במחלוקות שהתגלעו בקרב הציבור החרדי.

בשנת תשע"ג יזם את הרחבת שורותיה של מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, לאחר שבמהלך השנים נפטרו רוב חבריה.

בשנת תשע"ב הורה על הקמת קהילת ויז'ניץ בעיר עפולה, עיר בעלת צביון חילוני, כפתרון דיור זול לחסידים. הקהילה הוקמה ב"עפולה עילית" במקביל לקהילה חרדית-ליטאית שהוקמה ב"גבעת המורה". נכון ל-2020 מונה הקהילה החרדית בעיר כ-500 משפחות.

האדמו"ר נוקט במדיניות של קהילות קטנות בערים, ובמהלך שנות כהונתו באדמו"רות פוצלו רוב הקהילות לקהילות של מאה עד מאה חמישים איש.

בשנת תשס"ג הנהיג בחסידות לימוד יומי בספר חפץ חיים, ומדי שנה בחודש תשרי מתאספים חסידי ויז'ניץ בקבר רבי שמעון בר יוחאי לכנס חיזוק לימוד הלכות שמירת הלשון.

הקים את רשת הכוללים "עיתים לתורה" - מסגרת לימוד אחר הצהרים או בערב, מעין כולל אברכים אך לאנשים עובדים; הכוללים הוקמו בכל קהילות ויז'ניץ בישראל.

לקראת תחילת שנת תש"פ הורה לבחורים בישיבה גדולה ללבוש אברקיים שחורות בשבת ובחג, בכך החזיר לתוקף את הלבוש שנהג בוויז'ניץ בעבר, והפסיק בזמן אביו ה"ישועות משה".

הרב ישראל שהיה בן 27 בעת פטירת סבו ה"אמרי חיים", רואה בו את מורו ורבו והוא נוהג בדרך כלל על פי מנהגיו, גם כשהם שונים ממנהגי אביו ה"ישועות משה". הדבר מתבטא הן בהנהגה הציבורית והן בשינויי נוסח קלים בתפילות, במנגינת התפילה ובניגונים בטיש. הוא גם נוהג בכמה ממנהגי חסידות טשרנוביל בהשפעת חמיו רבי משולם זושא מטשרנוביל.

בטישים מרבה האדמו"ר לשיר מניגוני סקולען, ניגונים שהולחנו על ידי האדמו"רים רבי אליעזר זוסיא פורטוגל ובנו רבי ישראל אברהם, וניגוני חב"ד - במיוחד בשבת שלפני י"ט בכסלו (חג הגאולה) וג' בתמוז (יום ההילולא של רבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד).

כינוס מועצת גדולי התורה בשנת תשע"ג. הרב הגר נראה יושב רביעי מימין
בפוליטיקה

הרב הגר הוא אחד האדמו"רים הבולטים במועצת גדולי התורה של אגודת ישראלמנחם אליעזר מוזס (2009-2019) ויעקב טסלר (מ-2019).

בחודש אייר תש"פ ביקר בבית ראש הממשלה נתניהו. הביקור גונה על ידי גיסו הרב אהרן טייטלבוים[9].

דברי תורתו

האדמו"ר מוסר דברי תורה לחסידים בשעת עריכת הטיש בליל שבת ובסעודה שלישית, דרשה על פי תורת החסידות בפרשת השבוע המכונה בפי החסידים "תורה". לפני אמירת ה"תורה" שר האדמו"ר לבדו את אחד מהשירים הנהוגים. בליל שבת מוסר האדמו"ר שיחות נוספות בהמשך הטיש ("צווייטע טיש" - הטיש השני) הנקראים "שמועס" בהם הוא משלב סיפורי צדיקים - בדרך כלל של בעלי ההילולא של אותו שבוע - עם 'וורטים'. שיחותיו ודרשותיו יוצאות לאור מדי שבוע בידי ועד מיוחד.

בנוסף מוסר האדמו"ר שיחות מוסר לתלמידי הישיבות בתחילת ה"זמן" ובסיומו, ונאומים מיוחדים באירועים מזדמנים שונים. כל השיחות והדרשות נרשמות ויוצאות לאור על ידי הוועד.

בנאומיו מניח האדמו"ר דגש מיוחד על ההתרחקות מכלי הטכנולוגיה והסכנה הרוחנית המצויה במכשירים חכמים.

הספר "שיחות קודש", ובו שיחות שנמסרו לתלמידי הישיבות בתחילת ה"זמן" ובסיומו, יצא לאור בשני חלקים, בשנים תשע"ז-תשע"ט.

משפחתו

ילדיו:

  • מלכה העניא, נשואה לבן דודה הרב יצחק בן רבי דוד טברסקי - האדמו"ר מסקווירא
  • מרים, נשואה לרב ברוך שמשון הגר, האדמו"ר מוויז'ניץ בית שמש.
  • רעכיל דבורה, נשואה לרב חיים צבי מייזליש - לשעבר ראש ישיבת סאטמאר בבני ברק
  • הרב חיים מאיר[10] - רב חסידי ויזניץ בניו יורק. נשוי לרייצא הענדל, בתו של רבי אהרן טייטלבוים, אב"ד ניר-באטור.
  • יצחק ישעיה, נשוי לשרה לאה בת רבי דב בעריש פאנעט, האדמו"ר מדעש ירושלים
  • ציפורה ברכה, נשואה לרב נפתלי צבי בן הרב נחום אפרים טייטלבוים - האדמו"ר מוואלאווא.
  • יעקב מרדכי, נשוי לשבע רחל בת הרב אברהם ברוך רוטנברג, האדמו"ר מקוסון בלייקווד.
  • יפה שיינדל, נשואה לרב מנחם מנדל בן הרב ישראל אליעזר הגר, רב ביהמ"ד סערט-ויז'ניץ בירושלים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרב ישראל הגר בוויקישיתוף


הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין


ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -190 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.