Open main menu

האנציקלופדיה היהודית β

גשם

בדף זה נמצאו תכנים שאינם הולמים באופן מלא את האתר.
בעזרת ה' התכנים שבדף יותאמו בהמשך באופן מקצועי עבור הקוראים שומרי התורה והמצוות, והדף ישוחרר לקריאה מלאה. בשלב זה, לנוחותכם, מוצג בינתיים הפתיח של הערך.


Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: בעיות ניסוח, מקורות, מידע חסר.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
גשם
תמונות מהופכות של גשר שער הזהב שנוצרו על ידי טיפות גשם
גשם יורד ברחובות קולקטה, שבהודו
טיפות גשם על עלים

גֶּשֶׁם הוא משקע נוזלי שקוף הנופל מהשמים כטיפות מים זעירות. גשם נוצר מהתעבות אדי מים לטיפות מים מיקרוסקופיות ולאחר מכן התלכדותן לטיפות גדולות יותר, הכבדות מספיק כדי ליפול ארצה. הגשם ממלא תפקיד חשוב במחזור המים, שבו לחות מתאדה מן האוקיינוסים ומן הימים, מתעבה ויוצרת עננים, נופלת חזרה לכדור הארץ כמשקעים, ולבסוף חוזרת לאוקיינוסים ולימים דרך נהרות ונחלים, ומתחילה את המחזור מחדש. לגשם תפקיד חשוב בסוגים רבים של מערכות אקולוגיות, כמו גם לתחנות הידרואלקטריות ולהשקיית צמחייה.

הגורם העיקרי ליצירת גשם הוא גושי אוויר לחים הנעים לאורך אזורים מנוגדים של טמפרטורה ושל לחות בשלושה כיוונים. אם קיימות מספיק לחות ותנועה אנכית של אוויר, ירדו משקעים מעננים ערמתיים (כאלה עם זרמים אנכיים חזקים), כמו קומולונימבוס, שיכול להסתדר ברצועות גשם. באזורים הררים, משקעים כבדים אפשריים באזורים שבהם הזרם במעלה ההר מרבי יחד עם רוחות צדיות בשטח העלייה, דבר המאלץ את האדים שבהאוויר הלח להתעבות וליפול גשם לאורך צדי ההר. בצד שבו הרוח נושבת מטה, ייתכן אקלים מדברי, מפאת האוויר היבש הנוצר בירידתו מהמדרון, שיוצרת חימום וייבוש של מסת האוויר. תנועת המונסונים, או אזור ההתכנסות הבין-טרופי מביאה לעונות גשומות או לאקלים סוואני.

החימום האורבני מביא לירידת גשמים מוגברת, בכמות ובעוצמה. התחממות גלובלית גם היא גורמת לשינויים בתבנית המשקעים העולמית, כולל תנאים לחים יותר בצפון-מזרח אמריקה, ויבשים יותר באזורים הטרופיים. ממוצע המשקעים ביבשות הוא 715 מ"מ, אך בכל כדור הארץ הוא 990 מ"מ[1]. שיטות סיווג מערכות האקלים, כמו שיטת קפן, משתמשות בממוצע משקעים שנתי כדי להבדיל בין אזורים אקלימיים שונים. גשם נמדד באמצעות מד גשם. את כמויות הגשם ניתן לאמוד באמצעות מכ"ם מזג אוויר.

גשם יורד גם בכוכבי לכת אחרים, והוא עשוי להיות מורכב מחומרים כמו מתאן, ניאון, חומצה גופרתית, או אפילו ברזל.

לעיתים טיפות הגשם מתאדות טרם הגעתן לקרקע. תופעה זו נקראת וירגה.

לגשם ריח אופייני המכונה בשם פטריכור. ריח זה מקורו בחומר המופרש מצמחים בתקופות יובש ומתפזר לאוויר על ידי טיפות הגשם.

מטאורולוגיה- מחזור המים בטבע

  • שלב האידוי - שכבות האוויר הקרובות לקרקע מתמלאות אדי מים שמקורם, בין היתר, בים וביערות.
  • שלב העילוי – שכבות האוויר רוויות הלחות עולות מעלה עד שכבת האינוורסיה.
  • שלב העיבוי – כתוצאה מעליית האוויר מעלה, והתלכדות הטיפות עם גרעיני התעבות, האוויר מתקרר - דבר שגורם לעיבוי אדי המים וליצירת עננים.
  • שלב האיחוי – אוויר זז בתוך ענן וגורם לטיפות מים קטנטנות להתלכד אל טיפות אחרות עד אשר טיפות המים נעשות גדולות וכבדות מספיק כדי שיוכלו לרדת מן הענן ואז נוצר הגשם.

כדי שטיפת מים תעזוב את הענן ויתחיל לרדת גשם, הטיפה צריכה להיות בגודל מינימלי של כ-1 מ"מ. מהירות נפילת הטיפות יכולה להגיע עד ל-7.6 מטר בשנייה. בהתחלה הטיפות גדלות על ידי איסוף הלחות עד שהן מגיעות לגודל של כ-20 אלפיות המילימטר, אך אין זו הדרך היחידה שבה נוצרת הטיפה. אילו היה זה התהליך היחיד, היו עוברים ימים עד שתיווצר טיפה אחת. כאשר טיפות מזעריות נוצרות, הן מתנגשות בינן לבין עצמן בענן ויוצרות טיפה גדולה יותר. הטיפה הזו מתחילה ליפול כלפי מטה והיא "אוספת" אתה טיפות נוספות, וכך נוצרת טיפה גדולה יותר ויותר.

גודל טיפות הענן תלוי במהירות הזרמים האנכיים בענן. ככל שהזרמים מהירים יותר, כך הטיפות גדולות יותר, שכן ישנן יותר התנגשויות עם טיפות מזעריות. כשגודל טיפות המים מתגבר על עוצמת הרוחות האנכיות, הן מתחילות ליפול אל הקרקע. ענני ערימה מורידים לרוב גשמים חזקים המורכבים מטיפות בגודל של מילימטר עד חמישה מילימטרים. זאת בניגוד לגשמים חלשים, הבאים מעננים שכבתיים שגודל הטיפות בהם הוא קטן. בעננים שכבתיים הזרמים האנכיים חלשים יחסית, ולכן הטיפות קטנות ונופלות לאט.

לעיתים, טיפות גשם הנוצרות בענן אינן פוגעות בקרקע. כאשר הלחות היחסית מתחת לענן היא נמוכה, הטיפות הנוצרות ומתחילות ליפול מתאדות מיד, קצב הנפילה שלהן מואט ולבסוף הן אינן מגיעות אל הקרקע. מתחת לעננים האלה ניתן לפעמים לראות פסי גשם כהים, אשר אינם מגיעים אל הקרקע. תופעה זו נקראת "וירגה". תופעת הווירגה מתרחשת גם בענני צירוס הגבוהים: טיפות המים והקרח מתחילות ליפול, אך הן מתאדות לפני הגיען לקרקע.

את כמות הגשם שיורדת במקום מסוים מודדים באמצעות מד גשם והיא מצוינת באמצעות גובה המים שהתאספו במכל שטוח במילימטרים.

בציורים רבים ניתן לראות טיפות גשם בצורת דמעה, אך בדרך כלל טיפות קטנות של גשם הן כדוריות או אליפטיות לחלוטין. טיפות גדולות יותר מקבלות צורה שטוחה יותר.

עננים חמים הם עננים שמכילים מים נוזליים בלבד, עננים קרים מכילים גם קרח. גשם נוצר על ידי שני סוגים העננים. בעננים קרים, הגשם בדרך כלל יורד כשלג ומפשיר במהלך רדתו ארצה (את תהליך היווצרות המשקעים בעננים קרים ניתן לראות בערך שלג)


ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +1073 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.