בית מדרש הגר"א

From האנציקלופדיה היהודית
Revision as of 02:39, 30 June 2020 by גוראריה (talk | contribs) (נבדק ואושר)
Jump to: navigation, search
בית מדרש הגר"א
220px



בית מדרש
מוטו מה ה' א-לוהיך שואל מעימך
תאריך ייסוד 2017
השתייכות ליטאים (זרם)
מייסדים הרב אוריה ענבל
ראש הישיבה הרב אוריה ענבל
תלמידים 200
מיקום ירושלים

בית מדרש הגר"א הוא מסגרת לימודית הכוללת סדרי לימוד, ימי עיון, ואתר וירטואלי חרדי ליטאי. ומיועד לתלמידי ישיבות חרדיות ואברכים. מייסדו והעומד בראשו הוא הרב אוריה ענבל. בית המדרש שואף להעמיק את לימוד התורה, האמונה, הבנת המצוות ביהדות ומערכת היחסים עם הבורא, משרשם.

מאפיינים

בית המדרש נוסד בשנת 2017 על ידי הרב אוריה ענבל, בנו של הרב צבי ענבל, והוא פונה לתלמידי כלל הישיבות ומיועד להעמיק ו"לתגבר" את לימודי המחשבה והיהדות. מטעם בית המדרש מתקיימים שיעורים בשעות הערב וכנסים בסופי שבוע ובמועדים מיוחדים בהם לרוב שאר הישיבות אינן פועלות. פרויקט מיוחד של הישיבה הוא "ישיבת המשך הזמן" שמתקיימת בימי בין הזמנים לרוב בקמפוס ישיבתי ומיועדת לתלמידים המעוניינים להעשיר ולהעמיק את לימודי היהדות שלהם.

בשונה משאר הישיבות לבית המדרש אין היכל ישיבה רשמי בו מתקיימים הלימודים, ושיעורי הישיבה מתקיימים בבתי כנסת שונים. כמו כן לבית המדרש ישנו אתר אינטרנט, שבו מופיעות הרצאות ושיעורים מרבני בית המדרש.

לבית המדרש השפעה על מאות תלמידי ישיבות המשתתפים בפעילויותיו השונות.

בית המדרש קרוי על שם הגאון מווילנא, ולומדי בית המדרש עוסקים בין השאר במשנתו, אך לא רק בה.

בעקבות פולמוס שהתנהל לגבי עמדותיהם ודרכם של רבני הישיבה התמנה על ידי התומכים בהם "משגיח" מיוחד לפקח על התכנים הנלמדים בישיבה[1].

על רבני בית המדרש נמנים רבנים חרדיים שנחשבים על פי רוב להוגים מקוריים יותר מהרמ"ים והמשגיחים הקיימים בישיבות החרדיות הרגילות:

ייחודיות

יחודיותו של בית המדרש מתבטאת בתחומי העניין בהם הוא עוסק. בישיבות החרדיות מקובל כי הלימוד העיקרי הוא לימוד הגמרא, ומעט לימודי מוסר, וכמעט אין עיסוק בשאלות באמונה, בסוגיות אקטואליות ובתנ"ך. בית מדרש הגר"א שואף למלא חלל זה ולדון בכל אותם עניינים המודרים מהשיח הישיבתי הכללי. לפיכך הנושאים המרכזיים בהם מתמקד בית המדרש הם סוגיות ב'מחשבת ישראל' כמו אמונה, תורה מן השמים, תורה שבעל פה ובסוגיות אקטואליות. שאיפתם של רבני הישיבה היא "לברר את יסודות המצוות המעשיות ומצוות הלב שבתורה שבכתב ובתורה שבעל פה"[2], ולהראות את ההרמוניה של התורה כולה.

חלק מרבני בית המדרש עוסקים רבות בלימוד התנ"ך בדרך של "פשוטו של מקרא", שלהבדיל מהגישה הרווחת בישיבות החרדיות ובמערכת החינוך החרדית אשר כמעט שוללת עיסוק בתנ"ך וגם כשהיא עוסקת בו היא עושה זאת לאור ביאוריהם של חז"ל, רבני הישיבה עוסקים במקרא ובתנ"ך ומנסים ללמוד אותו לפי פשוטו[3].

פעילות

  • ישיבת "המשך הזמן" לבחורי ישיבות - במסגרת ישיבת "המשך הזמן" מוקדשים בימי בין הזמנים שלושה ימים לעיון בסוגיות יסוד ביהדות, מפי תלמידי חכמים ורבנים שונים.
  • שבתות עיון - השבתות מיועדות לבני ישיבות הבקיאים בסדרי נשים ונזיקין, המבקשים להרחיב את אופקיהם בהבנת הש"ס והבקיאות בו ובדרכי הראשונים.
  • סדר שני - "משנת התלמוד": מיועד לבני ישיבה ואברכים הלומדים מדי יום שבעה דפי גמרא, במטרה לחזור ולשנן את כל הש"ס בתוך שנה אחת, ולרכוש ידע מקיף בו.
  • סדר שלישי - בשעות הערב מקיים בית המדרש מגוון שיעורים במכלול נושאים: מקרא, משנה ותלמוד, עיונים בספר המצוות, העמקה ביסודות התורה שבעל פה ובדרשות חז"ל, הפשט והדרש בתורה שבכתב, ענייני אמונות ודעות וחובות הלבבות, התמודדות עם סוגיות תרבותיות ושאלות אקטואליה, צדקה ומשפט בימינו; עיון במשנת הגר"א ובספרים כמו כוזרי, באר הגולה, דרך השם וכדומה.
  • מסגרות לימוד - מסגרות קבועות ללימוד פרשת השבוע של בני ישיבה ואברכים, מסגרת קבועה לעיון שבועי בששה סדרי משנה, מסגרת קבועה לעיון חודשי בנביאים וכתובים.
  • ימי עיון - כינוסים בימי וערבי העיון המיועדים לבירור בנושאי יסוד: הדרך ללימוד המקרא, עיון בסוגיות מתוך ספרי הנביאים והכתובים, עיון בדרכן של דרשות חז"ל, ענייני אמונה ואתגרי השעה, וענייני דיומא.
  • מכון הוצאה לאור - הוצאה לאור והפצת שיעורים ומאמרים מרבני בית המדרש, ומראי מקומות.
  • אתר אינטרנט - אחזקת אתר "בית מדרש הגר"א", הכולל שיעורי וידאו ואודיו מאת רבני בית המדרש.
  • שו"ת - מענה בכתב ובעל פה לשאלות ובירורים ביסודות היהדות: בני ישיבה המבקשים חיבור לעבודת ה' ולתלמוד תורה, ועיון בסוגיות חמורות על ידי רבני בית המדרש.

ביקורת

אופיו ומטרותיו של בית מדרש הגר"א עוררו פולמוס ער במגזר החרדי-ליטאי, בשל העובדה שהממסד החרדי ברובו אינו רואה בעין יפה את העיון והעמקה בנושאים בהם עוסקים בבית המדרש. ראש ישיבת חברון הרב דוד כהן כינה את דבריו של אוריה ענבל ראש הישיבה כ"מחוללים חורבן", וטען כי נשקפת סכנה ל'אמונה' של הצעירים הרבים שמאזינים בשקיקה לשיעורי הרבנים בישיבה[4]. גם עיתונו של הפלג הירושלמי "הפלס" תקף את הרבנים פייבלזון וענבל[5], ובפורומים החרדיים התנהל דיון רחב על בית המדרש והתופעה החדשה העומדת מאחוריו[6][7]. בעקבות הביקורת הוסכם על ידי תומכי בית המדרש, הרבנים דב לנדו ומשה הלל הירש, כי על הישיבה ימונה משגיח מיוחד שיפקח על התכנים ויעביר אותם לידיהם. לתפקיד מונה הרב צבי אשר פרידמן.

הביקורת גררה התנכלויות שונות לרבני בית המדרש, ואחד מהם אף אוים בפגיעה בחייו אם ימשיך את פעילותו[8].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

NivdakVeushar.png