Difference between revisions of "אנציקלופדיה:קבינט"

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
m (גוראריה העביר את הדף אנציקלופדיה:כיכר העיר (זמני) לשם אנציקלופדיה:קבינט: קבינט הקורונה;))
(הערך ה-200)
Line 40: Line 40:
  
 
הודות ל{{א|ביבליופיל}}, אנו חוצים את רף ה-200 ערכים שנוצרו באתר. בהזדמנות זו אודה לו על ערכים מושקעים ומשובחים, ארוכים ומלאים תוכן. כה ייתן וכה יוסיף. [[משתמש:גוראריה|גור]] • [[שיחת משתמש:גוראריה|שיחה]] • כ"ז באלול ה'תש"ף • 22:09, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
 
הודות ל{{א|ביבליופיל}}, אנו חוצים את רף ה-200 ערכים שנוצרו באתר. בהזדמנות זו אודה לו על ערכים מושקעים ומשובחים, ארוכים ומלאים תוכן. כה ייתן וכה יוסיף. [[משתמש:גוראריה|גור]] • [[שיחת משתמש:גוראריה|שיחה]] • כ"ז באלול ה'תש"ף • 22:09, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
 +
:אכן, ברכות מאליפות לו, לך וליהונתן העומדים בראש חזית כתיבת הערכים שלנו. עם זאת, טרם החגיגה, אני חושב שטרם חצינו את הרף, לא כן? [[משתמש:דוד|דוד]] ([[שיחת משתמש:דוד|שיחה]]) 22:44, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

Revision as of 22:44, 15 September 2020

דף זה נועד לרכז דיונים ושיחות בענייני השעה, הפוליטיקה והזמן (מקביל לw:he:ויקיפדיה:כיכר העיר). הצעות לשם הולם לדף זה ניתן להציע בדף השיחה.

הערך החמישים

מישהו רוצה לזכות בכתיבת הערך היובל של האנציקלופדיה היהודית? דוד (שיחה) 14:47, 24 בפברואר 2019 (IST)

הערך ה-100

מ ז ל Nuvola apps cookie.svg ט ו ב ! . לפני דקות ספורות נכתב על ידי הערך צעטיל קטן - הערך ה-100. ברכותיי. גוראריה (שיחה) 21:01, 11 ביוני 2019 (IDT)

צל"ש לכותב הערך. אי"ה בקרוב עד 120, ומשם הלאה. יהונתן (שיחה) 23:45, 11 ביוני 2019 (IDT)

בצלאל סמוטריץ רוצה מדינת הלכה, כמו בימי דוד המלך; והחרדים?

הסערה שפרצה בעקבות דברי סמוטריץ, הוציאה ממשה גפני את האמירה הבאה: "גם אם מפלגה חילונית תציע מדינת הלכה - אנחנו נצביע נגד". האם האמירה משקפת אכן את הלך הרוח בציבור החרדי, או שהיא נאמרה לאוזני הפריץ בלבד ולא 'להלכה' - ? גורשיחה • כ"א בסיוון ה'תשע"ט • 18:36, 23 ביוני 2019 (IDT)

ייתכן וייתכן. ואפשר לראות בזה גם זווית אנטי בן-גוריונית, שאמר כי "אני לעולם לא אסכים להפרדת הדת והמדינה. אני רוצה שהמדינה תחזיק את הדת בידה!". כך לפי ציטוטו של לייבוביץ, שמיהר לרשום את הדברים מיד לאחר שיצאו מפי ב"ג. וזו הייתה הסיבה למה ב"ג עודד את הקמת הרבנות ומימונה בידי מדינת ישראל. אני רוצה לראות את גפני אומר "גם אם מפלגות דתיות או חרדיות יציעו מדינת הלכה, אנו נצביע נגד". וטוב שליטאי אמר את זה, כי אם היה ח"כ חסידי אומר את זה, הייתי אומר שהוא מתנגד משום שהוא רוצה "מדינת חסידות". יהונתן (שיחה) 18:46, 2 ביולי 2019 (IDT)
אני מוכרח לומר שהזדעזעתי מדברי גפני. אם חשבתי פעם להצביע עבורו, כנראה שזה כבר לא יקר. הדברים שלו הם בהגדרה הרמת יד בתורת משה רבנו. זכריהו בן בניהשיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ט 19:40, 2 ביולי 2019 (IDT)
יש אכן מחיר לזה ש"המדינה תחזיק את הדת בידה", אבל מהתורה בכתב, שבע"פ ומכל ספרי ההלכה זו עולה כתמונה אידאלית (כמובן שלא כמו היום...). להוציא אמירה כמו "אנחנו לא ביקשנו ולא מבקשים מדינת הלכה" גובל בכפירה לדעתי. באמת הופתעתי שהאמירה הזו לא חוללה סערה בציבור לפחות כמו הראשונה. מישהו אמר לי: אם הרב רפי פרץ היה אומר דבר דומה, כבר היה מאמר מושחז נגדו ביתד נאמן. זכריהו בן בניהשיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ט 19:47, 2 ביולי 2019 (IDT)
אין לי פנאי לפרט. לא רבים כתבו אמנם על הנושא, אבל ודאי יש כאלו. על מדינת הלכה בהשקפה חרדית. הנושא אינו פשוט כלל, וכלל לא בטוח שהתמונה האידיאלית ההלכתית היא זו המצטיירת לנו מדוד המלך. ענין השפיטה של החילונים המנותקים מיהדות ולא מכירים בסמכותה ובאמיתותה אינו פשוט. ועוד. דוד (שיחה) 19:53, 2 ביולי 2019 (IDT)
לא הבנתי את הזעזוע הגדול, ברור שהוא אמר את הדברים רק לאוזני הפריץ, ובעיקר בא לשלול את דבריו של בצלאל סמוטריץ. אם היתה עולה שאלה רצינית מעין זו לדיון, גפני לא היה יודע להשיב, כי ההשקפה החרדית-ליטאית קצת מבולבלת ביחס למדינה גם לו היתה זו מדינה יהודית לחלוטין. בגדול יש שלוש גישות בציבור החרדי-ליטאי. 1. בריסק והמסתעף, שקרובים לעמדת הקנאים, שגם מדינה יהודית עפ"י ההלכה אינה ראויה לעת עתה. 2. החרדים מהזן של תושבי ירושלים של פעם, (חלקם תלמידי הרב קוק) שרואים במדינה דבר חיובי, והבעיה היחידה היה החילוניות שבה. מדינה יהודית הינה לכתחילה בשבילהם. 3. גישת החזון איש, שהתעלם מהיחס אל המדינה כמדינה, ובעיקר התיחס בצורה פרקטית, איך להתמודד מול מדינת ישראל הנוכחית, כדי שיהיו כמה שיותר יהודים יראי שמים. דעותיו על המדינה כגוף ריבוני יהודי עמומות לחלוטין, הרבה סתירות והרבה תעלומות, לדעתי האישית הוא לא היה גיבש דעה ברורה בשאלה זו, אולי מחוסר רלוונטיות. בגדול היהדות החרדית-ליטאית קרובה לגישת החזון איש. אין עיסוק בשאלות יסוד, אלא בעיקר עבודה פרקטית, לאפשר ליהודים הדתיים לחיות כפי אמונתם כאן באר"י. והתנהגותו של גפני מייצגת בגאון את החוג אותו הוא מייצג, עשייה פרקטית, והעדר בהירות אידאולגית. במחשבה שניה, אולי כן ראוי להזדעזע מכך שנציג ציבור אומר אמירות כאלו בפומבי גם אם הם נועדו רק לאוזני הפריץ.יש בורא לעולם (שיחה) 21:25, 2 ביולי 2019 (IDT)
אכן, יש דברים שאסור לומר גם לאזני הפריץ (ע' שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קנ"ז, סעיף ב', אף שיש לחלק), עאכו"כ כשמדובר באדם שאמור לייצג את התורה. זכריהו בן בניהשיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ט 23:10, 2 ביולי 2019 (IDT)
וזה כלל לא קשור לשאלת היחס למדינה, אפילו ללא מדינה עלינו לשאוף לקיים מצוות, כולל מצוות מינוי דיינים למשל. ואגב, גם כשהיינו תחת שלטון האומות, במשך תקופות ארוכות הקהילה התנהלה כמדינת הלכה בזעיר אנפין (והיו אף תקופות שהיתה להם סמכות להמית). זכריהו בן בניהשיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ט 23:12, 2 ביולי 2019 (IDT)
מזדהה מאד עם דברי זכריהו.
אינני חושב שאנחנו צריכים להוביל היום מדינת הלכה, צריך לעורר את העם לרצות את זה, ולא לכפות על העם משהו שהוא בעוונותינו לא רוצה. לכן אני חושב שסמוטריץ עשה טעות טקטית באמירתו. אבל מכאן עד להצהיר שאנחנו חלילה לא רוצים מדינת הלכה, ועוד להצהיר שגם כאשר מפלגה חילונית תבקש זאת אנו נצביע נגד, זה כבר ממש הרמת יד בתורת משה. מה היה מזיק לו מבחינה פוליטית אם היה שותק (אולי הוא גם היה מרוויח קצת הכרת הטוב לסמוטריץ שלא לחם נגדו). והוא רחום יכפר עון וגו'. איש גלילישיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ט • 00:27, 3 ביולי 2019 (IDT)
מסכים בגדול עם דברי ישבו"ל (עם כי יש מקום לדון בחלוקת הרבנים לאסכולות השונות), בגדול יש 3 השקפות בציבור שומרי התורה והמצוות; יש את אלו שרואים במדינה כהתגשמות הנבואות והדבר האידיאלי, יש את אלו שמבחינתם כפי שהיו כאן העות'מאנים והאנגלים יש כיום ציונים - וכפי שאז התמודדו כדי לשמור ככל האפשר על הדת והיהדות כך גם היום, ויש את הגישה הממוצעת - שלא רואה במדינת ישראל משהו בעל חשיבות יהודית רבה מידי, אך כן רואה בחיוב את עצם העובדה שארץ ישראל נמצאת בידים יהודיות ומצב העם כיום טוב לאין ערוך ממצבו בכל שנות הגלות. השקפה ממוצעת זו - היא לדעתי ההשקפה התורנית הנכונה בעניין. הנמנים על אסכולה זו ינסו לקדם ככל האפשר את קיום התורה ומצוותיה בפרהסיה הציבורית של המדינה, אך לא יראו את נצחון ישראל באירוויזיון 2018 קידוש ה' (ואולי אף יראו בו חילול ה'). גורשיחה • ו' בתמוז ה'תשע"ט • 17:43, 9 ביולי 2019 (IDT)

משפחולוגיה

לרגל כתיבת הערך רבי יהושע הורוביץ נתקלתי בדבר מעניין: שניים מחתניו, רבי דוד שפירא (בנו של רבי מאיר יהודה שפירא) ורבי חיים מאיר יחיאל הורוביץ (בנו של רבי ישראל בן רבי יהודה ממעליץ) - מופיעים גם כחתני רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים! שניהם בזיווג שני...

אולם כשהתחלתי לחפור לעומק - התחלתי קצת לפקפק בעניין: במאמרו של פליישר, "רבי יהושע הורוביץ" בתוך "טרנובז'ג - דז'יקוב ספר זכרון ועדות" מסופר כי לרבי יהושע היו 4 בנות, ואב"ד ריינזוב לא מוזכר בין החתנים. המקור למידע שכתבתי בערך הוא ספרו של מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה חלק ב' בערך על רבי יהושע; - אולם - וונדר עצמו בערך על רבי חיים מאיר יחיאל כותב שהוא היה חתנו של רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים, ללא אזכור על נישואין ראשונים, למרות שבערך על רבי חי"ל הוא כותב שהבת הייתה נשואה בתחילה למישהו אחר. התמיהה גדלה כשבסוף ערכו של רבי חמ"י מריינזוב כותב וונדר: "תשובות אליו: זקינו(?) אמרי נועם ח"ב..." כלומר, כאן וונדר מתפלא על עובדת היותו של רבי מאיר הורוביץ זקינו, והוא מוסיף סימן שאלה, בעוד שהוא עצמו כותב כמה עמודים אחר כך שהרחמ"י הוא חתן רבי יהושע בנו של רבי מאיר!

פתרונים למי? גורשיחה • ט"ו בחשוון ה'תש"ף • 23:19, 12 בנובמבר 2019 (IST)

אתרי חינם-קורונה

כאן תוכלו למצוא הרבה אתרי מידע חינמיים לכבוד הקורונה. מוזמנים ליהנות מהשפע. יש כמה מהם שאוכל להמליץ עליהם, כמו JSTOR. יהונתן (שיחה) 15:52, 28 באפריל 2020 (IDT)

גם אתרי אוצר החכמה (כולל חבילות מכון ירושלים, אהבת שלום וחכמת שלמה) ופרויקט השו"ת פתוחים לרגל הקורונה. איש גלילישיחה • ד' באייר ה'תש"ף • 16:00, 28 באפריל 2020 (IDT)
גם כותר, אם מקישים את הסיסמא "רקבריאות" (שמעתי, לא בדקתי). פריוקט השו"ת גם? לא ראיתי. זכריהו בן בניהשיחה • ה' באייר ה'תש"ף 22:33, 28 באפריל 2020 (IDT)

הערך ה-200

הודות לביבליופיל, אנו חוצים את רף ה-200 ערכים שנוצרו באתר. בהזדמנות זו אודה לו על ערכים מושקעים ומשובחים, ארוכים ומלאים תוכן. כה ייתן וכה יוסיף. גורשיחה • כ"ז באלול ה'תש"ף • 22:09, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

אכן, ברכות מאליפות לו, לך וליהונתן העומדים בראש חזית כתיבת הערכים שלנו. עם זאת, טרם החגיגה, אני חושב שטרם חצינו את הרף, לא כן? דוד (שיחה) 22:44, 15 בספטמבר 2020 (IDT)