Difference between revisions of "אמונה פשוטה"

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
m (יהונתן העביר את הדף טיוטה:אמונה פשוטה לשם אמונה פשוטה: בשל)
Line 23: Line 23:
  
 
==הגדרה==
 
==הגדרה==
בגישת האמונה הפשוטה, לרוב – ובעיקר במקורה – היא מצוינת כאמונה במסורת האבות מדורי דורות (ויש שראו אותה כמסתמכת (גם) על ה[[מסורת (יהדות)|מסורת]], והקבלה מדור לדור{{הערה|ראו לדוגמה אצל {{אוצר החכמה|[[הרב גמליאל רבינוביץ]], '''טיב האמונה'''|הקדמה|61399|ירושלים תשס"ח, עמ' נ"א||עמוד=51}}.}}){{הערה|[[רבי שניאור זלמן מלאדי]], '''[[תניא]]''', איגרת הקודש, סוף פרק כ"ה; [[רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב]], '''[[בני יששכר]]''', חודש אדר, מאמר ג', דרוש ב'; [[רבי אברהם וינברג (הראשון)|רבי אברהם וינברג]], '''יסוד העבודה''', מכתב י"ז; [[רבי ישכר שלמה טייכטל]], '''משנה שכיר''', מועדים, מאמר האמונה - דרשת שביעי של פסח ביסוד האמונה, "האמונה פשוטה מסורה לנו מדור דור"; [[רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם]], שו"ת '''דברי יציב''', חלק יורה דעה, סימן מ', אות ב', ד"ה ובפרט; {{אוצר החכמה|[[רבי אהרן ראטה]], '''[[שומר אמונים (ספר חסידי)|שומר אמונים]]'''|חלק א', "דרוש האמונה"|5461|ירושלים תשכ"ד, דף ח', עמ' ב' (ובדף נ"א, עמוד א'; דף נ"ב, עמוד ב'; דף ק"ע, עמוד א'; ועוד)||עמוד=110}}; {{אוצר החכמה|[[רבי אליעזר שלמה שיק]], '''אוצר האמונה'''|דרך אמונה, אות ט"ז|60917|ירושלים, עמ' רפ"ה–רפ"ו||עמוד=285}}.}}, ויש מי שהרחיב כי אין הכוונה רק להאמין משום ציווי ועצם מסורת אבותיו, אלא שיהא זה בהרגשה עצמית המלאה את נפשו, ומקום המסורת הוא רק כדי להרגיל וללמד, כמו אם המלמדת את בנה ללכת עד שהולך מעצמו{{הערה|[[רבי קלונימוס קלמיש שפירא]], [[חסידות פיאסצנא|האדמו"ר מפיאסצנא]].}}. אמנם יש שהגדירו את האמונה הפשוטה דווקא כאמונה "עיוורת" ללא כל נימוק וסיבה, וכמי שמתאפיינת בכך שאין האדם בוחר בה מתוך אפשרות נוספת{{הערה|ראו אצל [[רבי אברהם דב מאבריטש]], '''בת עין''', שמות, דרושים לפרשת זכור, ד"ה אמנם; ראו [[רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי)|רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק]], '''בית הלוי''', על {{תנ"ך|שמות|לא|יג}}, ד"ה והנה; ראו [[רבי יוסף יהודה לייב בלוך]], '''שעורי דעת''', חלק ד' - חכמה ומוסר, שעור י"ב, וראו שם שמכנה זאת "אמונת נשים". ראו עוד במקורות לעיל בפסקה [[#היסטוריה|היסטוריה]].}}. [[רבי שמשון דוד פינקוס]] הגדיר את האמונה הפשוטה כי היא אמונה במה שנראה ומובן מאליו, בלא לנסות למצוא לכך הוכחות; אך גם לא רק מתוך אמונה סתמית במה שלמד ושמע האדם, ולא מתוך אמונה סתמית במה ששמע במסורת{{הערה|{{אוצר החכמה|[[רבי שמשון דוד פינקוס]], '''נפש שמשון''' - בעניני אמונה|"אני מאמין באמונה שלמה"|26367|ירושלים תשס"ה, עמ' קי"ב–קי"ג, ושם בעמ' צ"ב||עמוד=111}}.}}.
+
בגישת האמונה הפשוטה, לרוב – ובעיקר במקורה – היא מצוינת כאמונה במסורת האבות מדורי דורות (ויש שראו אותה כמסתמכת (גם) על ה[[מסורת (יהדות)|מסורת]], והקבלה מדור לדור{{הערה|ראו לדוגמה אצל {{אוצר החכמה|[[הרב גמליאל רבינוביץ]], '''טיב האמונה'''|הקדמה|61399|ירושלים תשס"ח, עמ' נ"א||עמוד=51}}.}}){{הערה|[[רבי שניאור זלמן מלאדי]], '''[[ספר התניא]]''', איגרת הקודש, סוף פרק כ"ה; [[רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב]], '''[[בני יששכר]]''', חודש אדר, מאמר ג', דרוש ב'; [[רבי אברהם וינברג (הראשון)|רבי אברהם וינברג]], '''יסוד העבודה''', מכתב י"ז; [[רבי ישכר שלמה טייכטל]], '''משנה שכיר''', מועדים, מאמר האמונה - דרשת שביעי של פסח ביסוד האמונה, "האמונה פשוטה מסורה לנו מדור דור"; [[רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם]], שו"ת '''דברי יציב''', חלק יורה דעה, סימן מ', אות ב', ד"ה ובפרט; {{אוצר החכמה|[[רבי אהרן ראטה]], '''[[שומר אמונים (ספר חסידי)|שומר אמונים]]'''|חלק א', "דרוש האמונה"|5461|ירושלים תשכ"ד, דף ח', עמ' ב' (ובדף נ"א, עמוד א'; דף נ"ב, עמוד ב'; דף ק"ע, עמוד א'; ועוד)||עמוד=110}}; {{אוצר החכמה|[[רבי אליעזר שלמה שיק]], '''אוצר האמונה'''|דרך אמונה, אות ט"ז|60917|ירושלים, עמ' רפ"ה–רפ"ו||עמוד=285}}.}}, ויש מי שהרחיב כי אין הכוונה רק להאמין משום ציווי ועצם מסורת אבותיו, אלא שיהא זה בהרגשה עצמית המלאה את נפשו, ומקום המסורת הוא רק כדי להרגיל וללמד, כמו אם המלמדת את בנה ללכת עד שהולך מעצמו{{הערה|[[רבי קלונימוס קלמיש שפירא]], [[חסידות פיאסצנא|האדמו"ר מפיאסצנא]].}}. אמנם יש שהגדירו את האמונה הפשוטה דווקא כאמונה "עיוורת" ללא כל נימוק וסיבה, וכמי שמתאפיינת בכך שאין האדם בוחר בה מתוך אפשרות נוספת{{הערה|ראו אצל [[רבי אברהם דב מאבריטש]], '''בת עין''', שמות, דרושים לפרשת זכור, ד"ה אמנם; ראו [[רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי)|רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק]], '''בית הלוי''', על {{תנ"ך|שמות|לא|יג}}, ד"ה והנה; ראו [[רבי יוסף יהודה לייב בלוך]], '''שעורי דעת''', חלק ד' - חכמה ומוסר, שעור י"ב, וראו שם שמכנה זאת "אמונת נשים". ראו עוד במקורות לעיל בפסקה [[#היסטוריה|היסטוריה]].}}. [[רבי שמשון דוד פינקוס]] הגדיר את האמונה הפשוטה כי היא אמונה במה שנראה ומובן מאליו, בלא לנסות למצוא לכך הוכחות; אך גם לא רק מתוך אמונה סתמית במה שלמד ושמע האדם, ולא מתוך אמונה סתמית במה ששמע במסורת{{הערה|{{אוצר החכמה|[[רבי שמשון דוד פינקוס]], '''נפש שמשון''' - בעניני אמונה|"אני מאמין באמונה שלמה"|26367|ירושלים תשס"ה, עמ' קי"ב–קי"ג, ושם בעמ' צ"ב||עמוד=111}}.}}.
  
בין מאפייני האמונה הפשוטה, יש – בעיקר מבין גדולי החסידות – שראו את התחושה הפנימית והעמוקה, המכירה בה' כמציאות חיה וקיימת בתוך האדם, וכמי שקיימת לבדה בכל הבריאה כולה{{ביאור|וברובד נוסף, להאמין שבכל דבר שקורה לאדם בעולם, ניתן ללמוד ממנו ל[[עבודת השם]]{{הערה|ראו [[רבי משולם פייבוש הלר]], '''יושר דברי אמת''', אגרות, ד"ה אהובי.}}.}}{{הערה|[[רבי שניאור זלמן מלאדי]], '''[[תניא]]''', איגרת הקודש, סוף פרק כ"ה; [[רבי יצחק אייזיק ספרין]], '''אוצר החיים''', סוף פרשת שלח, דף ק"ו, עמוד א' (ומשם בבעל שם טוב דברים פרשת נצבים אות א'): "ויקשור נפשו באמונת אלהי עולם באמונה פשוטה, להאמין ולידע דלית אתר פנוי מיניה, וכמו שהורנו מרן אלוקי הבעל שם טוב וכל הצדיקים, והוא המחיה את הכל ומהוה את הכל ומשגיח על הכל ודן את הכל, על כל תנועה ותנועה ועל כל דיבור ודיבור", וכן בספרו '''היכל הברכה''', משפטים, דף קצ"ט, עמוד א'; [[רבי צדוק הכהן מלובלין]], '''מחשבות חרוץ''', אות ג', ד"ה והאמונה וד"ה ועל כן, וכן '''רסיסי לילה''', אות ה', וכן '''שיחת שדים''', בסופו; {{אוצר החכמה|[[רבי אברהם יצחק קאהן]], '''דברי אמונה'''|אחרי קדושים, אות ט', ד"ה עס שטייט|151173|ירושלים תשכ"ז, עמ' קנ"ה||עמוד=321}}, ו{{אוצר החכמה||שלושת ימי הגבלה, אות ה', ד"ה דער עיקר|151173|ירושלים תשכ"ז, עמ' קפ"ה||עמוד=321}}; {{אוצר החכמה|[[רבי אליעזר שלמה שיק]], '''אוצר האמונה'''|דרך אמונה, אות ט"ז|60917|ירושלים, עמ' קס"א||עמוד=160}}, ועוד רבות בספרו זה ובשאר ספריו; {{אוצר החכמה|[[חיים פנחס בניש]], '''שערים אל הפנימיות'''|פרק ט'|181602|בני ברק תשע"ב, עמ' ק'||עמוד=95}}.}}.
+
בין מאפייני האמונה הפשוטה, יש – בעיקר מבין גדולי החסידות – שראו את התחושה הפנימית והעמוקה, המכירה בה' כמציאות חיה וקיימת בתוך האדם, וכמי שקיימת לבדה בכל הבריאה כולה{{ביאור|וברובד נוסף, להאמין שבכל דבר שקורה לאדם בעולם, ניתן ללמוד ממנו ל[[עבודת השם]]{{הערה|ראו [[רבי משולם פייבוש הלר]], '''יושר דברי אמת''', אגרות, ד"ה אהובי.}}.}}{{הערה|[[רבי שניאור זלמן מלאדי]], '''[[ספר התניא]]''', איגרת הקודש, סוף פרק כ"ה; [[רבי יצחק אייזיק ספרין]], '''אוצר החיים''', סוף פרשת שלח, דף ק"ו, עמוד א' (ומשם בבעל שם טוב דברים פרשת נצבים אות א'): "ויקשור נפשו באמונת אלהי עולם באמונה פשוטה, להאמין ולידע דלית אתר פנוי מיניה, וכמו שהורנו מרן אלוקי הבעל שם טוב וכל הצדיקים, והוא המחיה את הכל ומהוה את הכל ומשגיח על הכל ודן את הכל, על כל תנועה ותנועה ועל כל דיבור ודיבור", וכן בספרו '''היכל הברכה''', משפטים, דף קצ"ט, עמוד א'; [[רבי צדוק הכהן מלובלין]], '''מחשבות חרוץ''', אות ג', ד"ה והאמונה וד"ה ועל כן, וכן '''רסיסי לילה''', אות ה', וכן '''שיחת שדים''', בסופו; {{אוצר החכמה|[[רבי אברהם יצחק קאהן]], '''דברי אמונה'''|אחרי קדושים, אות ט', ד"ה עס שטייט|151173|ירושלים תשכ"ז, עמ' קנ"ה||עמוד=321}}, ו{{אוצר החכמה||שלושת ימי הגבלה, אות ה', ד"ה דער עיקר|151173|ירושלים תשכ"ז, עמ' קפ"ה||עמוד=321}}; {{אוצר החכמה|[[רבי אליעזר שלמה שיק]], '''אוצר האמונה'''|דרך אמונה, אות ט"ז|60917|ירושלים, עמ' קס"א||עמוד=160}}, ועוד רבות בספרו זה ובשאר ספריו; {{אוצר החכמה|[[חיים פנחס בניש]], '''שערים אל הפנימיות'''|פרק ט'|181602|בני ברק תשע"ב, עמ' ק'||עמוד=95}}.}}.
  
 
==ביאורים והרחבות==
 
==ביאורים והרחבות==

Revision as of 13:25, 13 October 2021

ביהדות, אמונה פשוטה היא אמונה בא-לוהים (ובשאר עיקרי האמונה היהודית) שלא מתוך מחקר פילוסופי והתבוננות, ידיעה והכרה שכלית, אלא אמונה במסורת האבות מדורי דורות (וכן אמונה המסתמכת על המסורת), או אמונה "עיוורת" ופשוטה, מחמת עצמה. האמונה הפשוטה, כמונח, הוטבעה לראשונה בתורת החסידות, וגישה זו מופיעה אצלה כאחד מערכיה, תוך שהיא נותנת לו היבט מיוחד של ראיית הא-לוהות בתוך כל הבריאה כולה על כל תנועותיה. במהלך המאה ה-21 חדרה גישת האמונה הפשוטה באופן אבסולוטי גם לתוך המיינסטרים הליטאי.

היסטוריה

את גישת האמונה הפשוטה ניתן למצוא כבר בקרב חכמי צרפת שבימי הביניים, שאימצו את האמונה הפשוטה, בשונה מדרך חכמי ספרד שהעדיפו את האמונה בהוכחות שכליות[1]. אף בין חכמי ספרד היו שאימצו את גישת האמונה הפשוטה, כמו רבי שם טוב אבן שם טוב ורבי יוסף יעב"ץ. מזה האחרון מפורסמת האמרא לפיה בגירוש ספרד עמדו בניסיון דווקא פשוטי העם שהאמינו באמונה פשוטה ואילו החכמים שחקרו באמונה לא עמדו בניסיונות והתנצרו.

"ושמעתי מפי הצדיק ר"נ זי"ע, שהבעש"ט אמר לתלמידיו: אחרי כל השגותי למעלה בשרשי התורה והמצות, ואחרי כל התענוג השגותי, אני מניח כל השגותי ומחזיק אני באמונה פשוטה; אין בין א נער און גלייב"
יסוד העבודה, מכתבי קודש, סי' כ"ד, עמ' 50
"ועיקר היהדות הוא, רק לילך בתמימות ובפשיטות בלי שום חכמות"
רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן, ‏חלק ב' (תניינא), תורה י"ב, ירושלים תשל"ו, דף י"ט, עמ' ב', באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר)
ענה (רבי נחמן) ואמר: "אצל העולם אמונה הוא דבר קטן, ואצלי אמונה הוא דבר גדול מאד. ועיקר האמונה הוא בלי שום חכמות וחקירות כלל, רק בפשיטות גמור, כמו שהנשים וההמון עם הכשרים מאמינים"
רבי נתן שטרנהארץ, שיחות הר"ן, ‏אות ל"ג, ירושלים תשנ"ה, עמ' מ', באתר אוצר החכמה

גישה זו של האמונה הפשוטה אומצה באופן בולט בתנועת החסידות, שבה האמונה הפשוטה הפכה לאחד היסודות של החסידות. דרך זו אף מופיע בשמה פעמים רבות בספרי החסידות (ולראשונה, בכלל, אצל רבי שניאור זלמן מליאדי), תוך הבלטת חשיבותה. בעוד שבתקופה המוקדמת של החסידות רבים מצדיקי החסידות – כמו רבי שניאור זלמן מליאדי, רבי יצחק אייזיק ספרין, רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב ועוד – ציינו את מעלת וחשיבות האמונה הפשוטה, הרי שבתקופת החסידות המאוחרת מופיעה האמונה הפשוטה אצל כמה מגדולי החסידות – כמו רבי אהרן ראטה, רבי אברהם יצחק קאהן, רבי אליעזר שלמה שיק ועוד – כיסוד יהודי–חסידי מובהק, שהדגש ניתן עליו באופן עקבי. מהם יש מי שכתבו כי היא קיימת בלב כל יהודי, מורשה מהאבות[2]. יש מספרי החסידות בהם היא גם מוזכרת כשורש ועיקר היהדות[3]. אמנם יש מגדולי החסידות שציינו כי יש מעלה בדרך של הוכחה וראיות, אך זו רק לאחר מעשה, שכן לכתחילה דרך זו מסוכנת היא[4], וכן היו שציינו כי מה שיוכל להבין בשכלו, יטריח את שכלו, ורק מה שלא ישיג בשכלו יאמין באמונה פשוטה[5].

לעומת זאת, בקרב יהדות ליטא, לא הייתה מתחילה תמיכה נחרצת בעד האמונה הפשוטה. רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק סובר כי תחילה על האדם להאמין כפי מה שהורו אותו אבותיו ורבותיו, וכפי הנאמר בתורה, ורק לאחר שהתחזקה האמונה בלבו יכול להתבונן בשכלו (ואף כך, לאחר זאת עליו שוב לחזור לאמונה הפשוטה)[6]. מרבי אברהם יצחק בלוך, ראש ישיבת טלז, מצוטט: "האמונה האיתנה ביותר, היא אמונה פשוטה בתכלית הפשטות, אבל אם הקב"ה חונן אדם בדעת מיוחדת, בכושר מחשבה, בעמקות רעיון, שומה עליו לשעבד מתנות אלקים אלה לעבודת ה', משמע: להעמיק ולחזק את אמונתו ועבודת ה' על ידי התעמקות בהן"[7]. מהם מי שהציב את האמונה הפשוטה (אותה מחשיב כאמונה עיוורת, וכ"אמונת נשים") במקביל לאמונה מתוך הכרת גדולת ורוממות ה'[8]. בין רבני ליטא היו שכן צידדו באופן חד-משמעי בגישת האמונה הפשוטה, כמו רבי שלמה מרדכי ברודנא[9], אם כי פחות בנחרצות מהגישה החסידית. בהמשך, חדרה גישת האמונה הפשוטה האבסולוטית גם למיינסטרים הליטאי, בין היתר על ידי רבי ישראל מאיר הכהן ("החפץ חיים"), רבי אברהם ישעיהו קרליץ ("החזון איש") ורבי אלעזר מנחם מן שך.

בקרב עדות המזרח הייתה גישת האמונה הפשוטה פופולרית בשלב מוקדם יותר, ועם עיצוב החברה החרדית כולה הפכה הגישה לדרך המיינסטרים.

הגדרה

בגישת האמונה הפשוטה, לרוב – ובעיקר במקורה – היא מצוינת כאמונה במסורת האבות מדורי דורות (ויש שראו אותה כמסתמכת (גם) על המסורת, והקבלה מדור לדור[10])[11], ויש מי שהרחיב כי אין הכוונה רק להאמין משום ציווי ועצם מסורת אבותיו, אלא שיהא זה בהרגשה עצמית המלאה את נפשו, ומקום המסורת הוא רק כדי להרגיל וללמד, כמו אם המלמדת את בנה ללכת עד שהולך מעצמו[12]. אמנם יש שהגדירו את האמונה הפשוטה דווקא כאמונה "עיוורת" ללא כל נימוק וסיבה, וכמי שמתאפיינת בכך שאין האדם בוחר בה מתוך אפשרות נוספת[13]. רבי שמשון דוד פינקוס הגדיר את האמונה הפשוטה כי היא אמונה במה שנראה ומובן מאליו, בלא לנסות למצוא לכך הוכחות; אך גם לא רק מתוך אמונה סתמית במה שלמד ושמע האדם, ולא מתוך אמונה סתמית במה ששמע במסורת[14].

בין מאפייני האמונה הפשוטה, יש – בעיקר מבין גדולי החסידות – שראו את התחושה הפנימית והעמוקה, המכירה בה' כמציאות חיה וקיימת בתוך האדם, וכמי שקיימת לבדה בכל הבריאה כולה[א][16].

ביאורים והרחבות

  1. ^ וברובד נוסף, להאמין שבכל דבר שקורה לאדם בעולם, ניתן ללמוד ממנו לעבודת השם[15].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שמחה בונם אורבאך, ‏עמודי המחשבה הישראלית - א, ירושלים תשי"ד, עמ' י"א, באתר אוצר החכמה.
  2. ^ רבי צדוק הכהן מלובלין, מחשבות חרוץ, אות ג', ד"ה ועל כן, ואות ט', ד"ה ותחילת, וכן פרי צדיק, בראשית, קונטרס עת האוכל בעניני האכילה, אות ז', ועוד; רבי ברוך שלום הלוי אשלג, ברכת שלום - שמעתי, מאמר ק"ח; רבי אהרן ראטה, שומר אמונים, ‏חלק א', "דרוש האמונה", ירושלים תשכ"ד, צ"ד, עמוד ב', באתר אוצר החכמה.
  3. ^ רבי אליעזר שלמה שיק, אוצר האמונה, ‏"יסוד אמונה", ירושלים, עמ' שי"ט ואילך, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר). וראו גם רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, שו"ת דברי יציב, חלק יורה דעה, סימן מ', אות ב'–ג', שלא שייך אמונה אחרת, ובלי אמונה פשוטה כמעט מוכרח שהוא כפירה.
  4. ^ ראו אצל רבי אברהם דב מאבריטש, בת עין, שמות, דרושים לפרשת זכור, ד"ה אמנם.
  5. ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, תורת החסידות, אות י"ג.
  6. ^ רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק, בית הלוי, על ספר שמות, פרק ל"א, פסוק י"ג, ד"ה והנה.
  7. ^ יצחק אלפרוביץ (עורך), ספר טלז, ‏ישיבת טלז - רבניה ומוסדותיה, תל אביב תשמ"ד, עמ' 115, באתר אוצר החכמה.
  8. ^ רבי יוסף יהודה לייב בלוך, שעורי דעת, חלק ד' - חכמה ומוסר, שעור י"ב.
  9. ^ ראו רבי שלמה מרדכי ברודנא, אהל שם, ‏דרוש א': אמונה פשוטה, וילנה תר"ע, דף ז', עמ' ב' – דף י"ב, עמוד ב', באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר). עליו, ראו רבי שלמה מרדכי ברונדא, באתר אישי ישראל.
  10. ^ ראו לדוגמה אצל הרב גמליאל רבינוביץ, טיב האמונה, ‏הקדמה, ירושלים תשס"ח, עמ' נ"א, באתר אוצר החכמה.
  11. ^ רבי שניאור זלמן מלאדי, ספר התניא, איגרת הקודש, סוף פרק כ"ה; רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב, בני יששכר, חודש אדר, מאמר ג', דרוש ב'; רבי אברהם וינברג, יסוד העבודה, מכתב י"ז; רבי ישכר שלמה טייכטל, משנה שכיר, מועדים, מאמר האמונה - דרשת שביעי של פסח ביסוד האמונה, "האמונה פשוטה מסורה לנו מדור דור"; רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, שו"ת דברי יציב, חלק יורה דעה, סימן מ', אות ב', ד"ה ובפרט; רבי אהרן ראטה, שומר אמונים, ‏חלק א', "דרוש האמונה", ירושלים תשכ"ד, דף ח', עמ' ב' (ובדף נ"א, עמוד א'; דף נ"ב, עמוד ב'; דף ק"ע, עמוד א'; ועוד), באתר אוצר החכמה; רבי אליעזר שלמה שיק, אוצר האמונה, ‏דרך אמונה, אות ט"ז, ירושלים, עמ' רפ"ה–רפ"ו, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  12. ^ רבי קלונימוס קלמיש שפירא, האדמו"ר מפיאסצנא.
  13. ^ ראו אצל רבי אברהם דב מאבריטש, בת עין, שמות, דרושים לפרשת זכור, ד"ה אמנם; ראו רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק, בית הלוי, על ספר שמות, פרק ל"א, פסוק י"ג, ד"ה והנה; ראו רבי יוסף יהודה לייב בלוך, שעורי דעת, חלק ד' - חכמה ומוסר, שעור י"ב, וראו שם שמכנה זאת "אמונת נשים". ראו עוד במקורות לעיל בפסקה היסטוריה.
  14. ^ רבי שמשון דוד פינקוס, נפש שמשון - בעניני אמונה, ‏"אני מאמין באמונה שלמה", ירושלים תשס"ה, עמ' קי"ב–קי"ג, ושם בעמ' צ"ב, באתר אוצר החכמה.
  15. ^ ראו רבי משולם פייבוש הלר, יושר דברי אמת, אגרות, ד"ה אהובי.
  16. ^ רבי שניאור זלמן מלאדי, ספר התניא, איגרת הקודש, סוף פרק כ"ה; רבי יצחק אייזיק ספרין, אוצר החיים, סוף פרשת שלח, דף ק"ו, עמוד א' (ומשם בבעל שם טוב דברים פרשת נצבים אות א'): "ויקשור נפשו באמונת אלהי עולם באמונה פשוטה, להאמין ולידע דלית אתר פנוי מיניה, וכמו שהורנו מרן אלוקי הבעל שם טוב וכל הצדיקים, והוא המחיה את הכל ומהוה את הכל ומשגיח על הכל ודן את הכל, על כל תנועה ותנועה ועל כל דיבור ודיבור", וכן בספרו היכל הברכה, משפטים, דף קצ"ט, עמוד א'; רבי צדוק הכהן מלובלין, מחשבות חרוץ, אות ג', ד"ה והאמונה וד"ה ועל כן, וכן רסיסי לילה, אות ה', וכן שיחת שדים, בסופו; רבי אברהם יצחק קאהן, דברי אמונה, ‏אחרי קדושים, אות ט', ד"ה עס שטייט, ירושלים תשכ"ז, עמ' קנ"ה, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר), ושלושת ימי הגבלה, אות ה', ד"ה דער עיקר, ירושלים תשכ"ז, עמ' קפ"ה, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר); רבי אליעזר שלמה שיק, אוצר האמונה, ‏דרך אמונה, אות ט"ז, ירושלים, עמ' קס"א, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר), ועוד רבות בספרו זה ובשאר ספריו; חיים פנחס בניש, שערים אל הפנימיות, ‏פרק ט', בני ברק תשע"ב, עמ' ק', באתר אוצר החכמה.

תבנית:מיון ערכים

NivdakVeushar.png