Difference between revisions of "אלברטו חמזי"

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
######
לא ניתן לצפות בקוד המקור של הבדל בין שינויים זה, היות שהוא מכיל גירסה לא מאושרת. תוכל לצפות להלן בתוכן הגירסה שביקשת להציג, אם היא תימצא נקיה:
######

ערך זה סווג כחלק מקבוצת ערכים העוסקים בנושא "מלחינים בינלאומיים". חשיבותו של הערך, ומקומו באנציקלופדיה בדרך התורה, מוטלת בספק. נשמח שתביעו את דעתכם כאן.


אלברטו חמזי
Alberto hamzi.jpg

אלברטו חמזי (27 ביוני 1898 - 8 באוקטובר 1975 פריז) מלחין, מנצח, מוזיקולוג.


קורות חיים

נולד בקסאבה (כיום טורגוטלו), טורקיה, למשפחה יהודית נצר למגורשי ספרד. עוד בילדותו בקסאבה גילה חמזי עניין רב במוזיקה של בתי הכנסת בעירו. הוא נהג לשמוע חזנים בבתי כנסת שונים והכיר מנגינות רבות. בהיותו בן 10 עבר עם משפחתו לאיזמיר ובגיל 11 החל ללמוד בקונסרבטוריון ונחשב לילד פלא.

בהיותו בן 16 התחיל ללמוד בקונסרבטוריון ע"ש ורדי במילנו אצל המוזיקאי דזאמפיירי. במסגרת לימודיו חיבר עיבודים לשירים ופיוטים ששמע בילדותו. דזאמפיירי עודד אותו להמשיך והדריך אותו לכתוב את העיבודים באופן שישקף נאמנה את האופי המודָלי של המנגינות (רוב המנגינות העממיות בלדינו אינן כתובות במז'ור או מינור אלא בסולמות מזרחיים, שההיגיון הטונלי שלהם שונה מההיגיון המערבי).

אחרי מלחמת העולם הראשונה, שבמהלכה שירת בצבא האיטלקי ונפצע בקרב, חזר חמזי לאיזמיר ומצא שהקהילה היהודית כמעט התחסלה, ועימה תרבות המוזיקה העשירה.

יצירתו ותרומתו

חמזי הבין שמשימת חייו היא להציל את הפולקלור והמוזיקה של תרבות הלדינו - לאסוף ולחקור אותה באופן שיתאים לתקופה המודרנית. לא רק שימור הקיים, אלא התאמתו לדורות הבאים. עשייה זו הפכה למפעל חייו.

בשנת 1923 עבר אלברטו חמזי לרודוס והמשיך את מחקרו בקרב הקהילה הקטנה של היהודים באי. ב-1927 הגיע לאלכסנדריה בהזמנתו של הרב הראשי של העיר וחי שם במשך שלושים שנה.

בין השנים 1957-1930 כיהן כמנהלו המוזיקלי של בית הכנסת הראשי "אליהו הנביא" אלכסנדריה והיה מנצח המקהלה והתזמורת של בית הכנסת ומורה בקונסרבטוריון של העיר.

בשנת 1957, בעקבות מבצע סיני, נאלץ לברוח עם אשתו ושלוש בנותיו ממצרים. עד מותו בשנת 1975 חי בפאריס וניהל שם שני בתי כנסת ספרדיים: "יצחק אברבנאל" ו"ברית שלום". בשני המקומות עסק חמזי בהוראה, ניצוח, עיבוד והלחנה.

את שירי הקהילה היהודית הספרדית שאסף ריכז בחמישה כרכים בכתב ידו – El Cancionero Sefardi – המכילים 230 שירים (מנגינות וטקסטים) ונמצאים בארכיון של הספרייה הלאומית בירושלים. שישים מתוך שירים אלה עובדו על ידיו לקול ולפסנתר ופורסמו בעשרה כרכים, וכותרתם Coplas Sefardies.

מקורות

  • מאמר מאת אסף לויטין, תרבות וספרות, הארץ - הוא החליט "לשכנז" את הסולמות המזרחיים (14.05.2019)
  • הספרייה הלאומית - בית לזמר העברי
  • המרכז לחקר המוזיקה היהודית, האוניברסיטה העברית
  • ישראל כץ, ביוגרפיה, ב-Grove Music Online, ובאנציקלופדיה ג'ודאיקה.
  • בית התפוצות
  • קורות חיים

יצירות שעיבד

‫ מס' מדף NSA ‬   K-01326-01-B
‫ כותר ‬   ‫  ודברתי על הנביאים [הקלטת שמע], פריט 1, עמוס ‬
‫ כותר נוסף ‬   ‫  מי אל כמוך [ביצוע מוקלט] פריט 2, נעימה ספרדית ‬
‫ הערה ‬   ‫ מתוך אוסף קול ישראל. ‬
‫ מגבלות ‬   No restrictions; Permissions officer; Israel Copyright Act 000000011
‫ תנאי שימוש ‬   ‫ איסור העתקה http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/library/items-terms-of-use/Pages/nli-copying-prohibited.aspx ‬
‫ מבצע ‬   ‫  ברכה צפירה 1911-1990, מבצע ‬
‫ מחבר שותף ‬   ‫  חמזי, אלברטו, 1897-1975, מלחין - פריט 1 ‬
‫  עדן פרטוש 1907-1977, מלחין - פריט 2 ‬
‫  גאורג זינגר 1908-1980, מנצח ‬
‫ מבצע ‬   ‫  תזמורת קול ישראל, מבצע ‬
‫ תאגיד נוסף ‬   ‫  רשות השידור. קול ישראל ‬
Electronic Location   ‫ Click to view ודברתי על הנביאים  ‬
‫ Click to listen ודברתי על הנביאים  ‬
‫ תאריך/מקום ‬   ‫ על גבי התקליט: 10.11.1953 ‬
‫ סוג חומר ‬   RECORD 78RPM-K
RECBROAD
‫ מקביל ‬   Reverse side of record: אלהי צדקי
Down   ‫ ודברתי על הנביאים ‬
Down   ‫ אדיר ונאור בורא דוק ‬
‫ מספר מערכת ‬   000244412
‫ קישור קבוע ‬   http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=direct&doc_number=000244412&local_base=NNL01

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -1743 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png