Difference between revisions of "אין מוקדם ומאוחר בתורה"

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
(מקור הכלל)
(דיוק ומקור, אזכורו של בעל תורה תמימה בסיפור הזה קצת מוזר)
 
Line 1: Line 1:
"'''אין מוקדם ומאוחר בתורה'''", ביטוי אשר משמש [[פרשני מקרא]] רבים כאשר הם נתקלים במאורע המופיע במקרא לאחר מאורע אחר שלפי ההיגיון והסדר הכרונולוגי היה אמור להופיע לפניו.
+
"'''אין מוקדם ומאוחר בתורה'''" הוא כלל עריכה המניח כי המקרא אינו צמוד לסדר כרונולוגי וכי מקראות מוקדמים עשויים לעסוק בנושא מאוחר לנושאם של מקראות מאוחרים מהם.
 +
 
 +
כלל זה מוזכר כבר בספרות חז"ל ו[[פרשני מקרא|פרשני המקרא]] עושים בו אף הם שימוש, אם כי קיימת מחלוקת האם כברירת מחדל הסדר הכללי של המקראות הוא כרונולוגי והכלל תקף רק במקרים בהם אי-הסדר מבואר מתוך הכתובים.
  
 
הפירושים לפרשיות אלו הן על פי שיטת [[סמיכות פרשיות|סמיכות הפרשיות]].
 
הפירושים לפרשיות אלו הן על פי שיטת [[סמיכות פרשיות|סמיכות הפרשיות]].
Line 13: Line 15:
 
הראשון בין הפרשנים [[הראשונים]] שהשתמש בכלל זה היה [[רש"י]], שהרבה להשתמש בביטוי בכל פעם שנתקל בשאלה פרשנית שכזאת. כמוהו גם רבי [[אברהם אבן עזרא]] ובעל ה[[תורה תמימה]]. גישה זאת אומרת שהקשר בין הפרשיות הוא בעיקר תוכני ואולי אפילו חסר קשר, אך בוודאי אינו תלוי זמן.
 
הראשון בין הפרשנים [[הראשונים]] שהשתמש בכלל זה היה [[רש"י]], שהרבה להשתמש בביטוי בכל פעם שנתקל בשאלה פרשנית שכזאת. כמוהו גם רבי [[אברהם אבן עזרא]] ובעל ה[[תורה תמימה]]. גישה זאת אומרת שהקשר בין הפרשיות הוא בעיקר תוכני ואולי אפילו חסר קשר, אך בוודאי אינו תלוי זמן.
  
לעומתם, ה[[רמב"ן]] סבר כי ב[[תורה]] יש סדר בין הפרשיות לפי הזמן, לפחות כל עוד אין סיבה מיוחדת לומר אחרת, ולכן במקרים שבהם רש"י ואבן עזרא נטו לפרש ש"אין מוקדם ומאוחר", השתדל הרמב"ן להסביר את סדר הפרשיות בצורה שונה, לפי חשיבות או סגנון או לחלופין הסביר מדוע הסדר הכרונולוגי עצמו שונה.  
+
לעומתם, ה[[רמב"ן]]{{הערה|ראו למשל: פירוש רמב"ן לתורה, במדבר ט א; במדבר טז א.}} סבר כי ב[[תורה]] יש סדר בין הפרשיות לפי הזמן, לפחות כל עוד אין סיבה מיוחדת לומר אחרת, ולכן במקרים שבהם רש"י ואבן עזרא נטו לפרש ש"אין מוקדם ומאוחר", השתדל הרמב"ן להסביר את סדר הפרשיות בצורה שונה, לפי חשיבות או סגנון או לחלופין הסביר מדוע הסדר הכרונולוגי עצמו שונה.  
  
 
ה[[אליעזר בן נתן|ראב"ן]] כתב שכלל זה שייך רק בחמישה חומשי [[תורה]] ולא ב[[תנ"ך]].{{מקור}}
 
ה[[אליעזר בן נתן|ראב"ן]] כתב שכלל זה שייך רק בחמישה חומשי [[תורה]] ולא ב[[תנ"ך]].{{מקור}}

Latest revision as of 12:37, 18 June 2020

"אין מוקדם ומאוחר בתורה" הוא כלל עריכה המניח כי המקרא אינו צמוד לסדר כרונולוגי וכי מקראות מוקדמים עשויים לעסוק בנושא מאוחר לנושאם של מקראות מאוחרים מהם.

כלל זה מוזכר כבר בספרות חז"ל ופרשני המקרא עושים בו אף הם שימוש, אם כי קיימת מחלוקת האם כברירת מחדל הסדר הכללי של המקראות הוא כרונולוגי והכלל תקף רק במקרים בהם אי-הסדר מבואר מתוך הכתובים.

הפירושים לפרשיות אלו הן על פי שיטת סמיכות הפרשיות.

מקור הכלל

האזכור הראשון של הביטוי נמצא במכילתא דרבי ישמעאל[1], אך מופיע גם במכילתא דרשב"י[2], בספרי במדבר[3], ובתלמוד הירושלמי[4].

לכאורה, כלל זה מובא על ידי רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי שמביא אותו בשיטתו למניית המדות שהתורה נדרשת בהן בתור המידה הל"א והל"ב.[5] אולם, משה צוקר הראה כי ברייתא זו לא נכתבה לפני שלהי המאה ה-10, ושהיא כנראה עיבוד של מ"ט מידות שכתב רב שמואל בן חפני בפירושו לתורה.[6]

במסכת פסחים[7] דנה הגמרא בשאלה ממתי דורשים בהלכות הפסח, ומביאה הגמרא כי הפסוק ממנו לומדים שמשה דרש בהלכות פסח בראש חודש ניסן מופיע לאחר מאורע שקרה בר"ח אייר, ועל כן מוכיח רב ש"אין מוקדם ומאוחר בתורה". ובהמשך מביאה הגמרא הסתייגות בשם רב פפא כי כלל זה שאין מוקדם ומאוחר בתורה חל רק כאשר מדובר בשני עניינים שונים שמופיעים בשני מקומות שונים בתורה, אך בעניין אחד ודאי שיש מוקדם ויש מאוחר, וכל מה שכתוב קודם גם היה קודם. (בגדר "עניין אחד" נחלקו הפרשנים: לדעת רש"י, עניין אחד היינו פרשייה אחת, ולדעת רבנו חננאל עניין אחד היינו תוכן אחד).

הראשון בין הפרשנים הראשונים שהשתמש בכלל זה היה רש"י, שהרבה להשתמש בביטוי בכל פעם שנתקל בשאלה פרשנית שכזאת. כמוהו גם רבי אברהם אבן עזרא ובעל התורה תמימה. גישה זאת אומרת שהקשר בין הפרשיות הוא בעיקר תוכני ואולי אפילו חסר קשר, אך בוודאי אינו תלוי זמן.

לעומתם, הרמב"ןתורה יש סדר בין הפרשיות לפי הזמן, לפחות כל עוד אין סיבה מיוחדת לומר אחרת, ולכן במקרים שבהם רש"י ואבן עזרא נטו לפרש ש"אין מוקדם ומאוחר", השתדל הרמב"ן להסביר את סדר הפרשיות בצורה שונה, לפי חשיבות או סגנון או לחלופין הסביר מדוע הסדר הכרונולוגי עצמו שונה.

הראב"ן כתב שכלל זה שייך רק בחמישה חומשי תורה ולא בתנ"ך.[דרוש מקור]

דוגמאות

בתחילת פרשת בהר מופיעים מספר ציוויים שניתנו למשה בהר סיני. פרשה זאת מופיעה לאחר כל הפרשיות של ספר ויקרא, שבו מסופר על בניין המשכן ועבודת הכהנים. אבן עזרא הסביר שאכן הייתה הפרשה ראויה להיכתב לפי הסדר בפרשת משפטים, אך נכתבה במיקומה כדי לחבר בין המצוות הקשורות לארץ. לעומתו, הסביר הרמב"ן שפרשה זאת אכן נכתבה במקום הראוי לה, והסיבה שנאמרה בהר סיני היא כי מדובר לאחר נתינת הלוחות השניים.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ מכילתא דר"י, מסכתא דשירה, פר' ז
  2. ^ מכילתא דרשב"י פרק טו
  3. ^ ספרי במדבר, פר' בהעלותך, פיסקא סד
  4. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה דף ז ע"א, ובעוד מקומות
  5. ^ מובא לאחר קיצור כללי התלמוד, בסוף מסכת ברכות, בש"ס וילנא
  6. ^ מ' צוקר, "לפתרון בעיית ל"ב מדות ו'משנת ר' אליעזר'", PAAJR 23 (1954), עמ' א-לט
  7. ^ תלמוד בבלימסכת פסחיםדף ו', עמוד ב'
  8. ^ ראו למשל: פירוש רמב"ן לתורה, במדבר ט א; במדבר טז א.

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +1114 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png