Difference between revisions of "רבי שמעון סופר (מכתב סופר)"

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to navigation Jump to search
(פרמטר שם מקורי)
(הרחבה)
Line 4: Line 4:
|תמונה=[[קובץ:שמעון סופר.jpg|200px|הרב שמעון סופר]]
|תמונה=[[קובץ:שמעון סופר.jpg|200px|הרב שמעון סופר]]
}}
}}
הרב '''שמעון סופר''' ([[י"ג בטבת]] [[תקפ"א]], [[1820]] - [[י"ז באדר ב']] [[תרמ"ג]], [[1883]]) היה בנו של [[החת"ם סופר]], כיהן כרב ב[[מטרסדורף]] ולאחר מכן היה רב ו[[אב"ד]] [[קרקוב]]. מגדולי הרבנים במדינות ה[[אוסטרו-הונגריה|אוסטרו-הונגריות]] במחצית השנייה של [[המאה ה-19]].
הרב '''שמעון סופר''' ([[י"ג בטבת]] [[תקפ"א]], [[18 בדצמבר]] [[1820]] - [[י"ז באדר ב']] [[תרמ"ג]], [[26 במרץ]] [[1883]]) היה בנו של [[החת"ם סופר]], כיהן כרב ב[[מטרסדורף]] ולאחר מכן היה רב ו[[אב"ד]] [[קרקוב]]. מגדולי הרבנים במדינות ה[[אוסטרו-הונגריה|אוסטרו-הונגריות]] במחצית השנייה של [[המאה ה-19]].


==קורותיו==
==קורותיו==


נולד ב[[פרשבורג]] ולמד אצל אביו החת"ם סופר. בשנת [[תקצ"ח]] ([[1838]]), בהיותו בן 17, נישא למרים{{הערה|שם=חהמ}}, בתו של ה[[גביר]] דב בר שטרנברג מ[[קרולה (עיר)|קרולה]]. לאחר נישואיו התגורר סמוך לאביו בפרשבורג. בשנת [[תר"א]] ([[1841]]), זמן קצר לאחר פטירת אביו, הדפיס את [[שו"ת|תשובותיו]].  
נולד ב[[פרשבורג]] ולמד אצל אביו החת"ם סופר. בשנת [[תקצ"ח]] ([[1838]]), בהיותו בן 17, נשא את מרים{{הערה|שם=חהמ}}, בתו של ה[[גביר]] דב בר שטרנברג מ[[קרולה (עיר)|קרולה]]. לאחר נישואיו התגורר סמוך לאביו בפרשבורג. בשנת [[תר"א]] ([[1841]]), זמן קצר לאחר פטירת אביו, הדפיס את [[שו"ת|תשובותיו]] וכתב הקדמה ארוכה לספר בשם 'פתוחי חותם'.  


בשנת [[תר"ב]] ([[1842]]), שנתיים לאחר פטירת אביו, עבר להתגורר למשך שנתיים בקרולה. בשנת [[תר"ד]] ([[1844]]) התמנה כרב ב[[מטרסדורף]], ומילא תפקיד זה במשך 18 שנה{{הערה|שם=מצבה|1={{HebrewBooks||נוסח מצבתו|29091|הוֹספה למכ"ע „מחז"ה“ גליון י"ח, עמוד 4|עמוד=15}}.}}{{הערה|שם=חהמ|1={{HebrewBooks||חוט המשולש|29069||עמוד=136}}.}}. בשנת [[תרכ"א]] ([[1861]]) התמנה כרב הקהילה היהודית בקרקוב, ושימש בתפקידו 22 שנה עד לפטירתו.
בשנת [[תר"ב]] ([[1842]]), שנתיים לאחר פטירת אביו, עבר להתגורר למשך שנתיים בקרולה. בשנת [[תר"ד]] ([[1844]]) התמנה כרב ב[[מטרסדורף]], ומילא תפקיד זה במשך 18 שנה{{הערה|שם=מצבה|1={{HebrewBooks||נוסח מצבתו|29091|הוֹספה למכ"ע „מחז"ה“ גליון י"ח, עמוד 4|עמוד=15}}.}}{{הערה|שם=חהמ|1={{HebrewBooks||חוט המשולש|29069||עמוד=136}}.}} בהם ניהל ישיבה בעיר{{הערה|מתלמידיו ב[[מטרסדורף]] היו  רבי עמרם בלום, רבי אשר פלק לייטנר מ[[מטרסדורף]], ורבי משה כץ מ[[נייטרא]].}}.{{ש}}
בשנות רבנותו ב[[מטרסדורף]] הוזמן לקהילות יארמוט ו[[ניקלשבורג]] אך לא נענה להזמנה. בשנת [[תרט"ו]] נבחר לרבנות [[פאפא]] אך סירב למשרה, מפני שבבית הכנסת העירוני העמידו את הבימה בסמוך לארון הקודש כמנהג הרפורמים, ולא במכרזו כנהוג. על מנהג זה חיבר קונטרס מיוחד בשם 'מקדש מעט'.{{ש}}
בשנת [[תרכ"א]] ([[1861]]) התמנה כרב הקהילה היהודית בקרקוב, ושימש בתפקידו 22 שנה עד לפטירתו.


בשנת [[תרל"ט]] ([[1879]]) נבחר לחבר בפרלמנט בו[[וינה]]. היה ממנהיגי היהדות החרדית ב[[גליציה]] וניהל מערכות ציבוריות לחיזוק ענייני היהדות. לשם מטרה זאת ייסד את אגודת "מחזיקי הדת" בגליציה, ו[[ביטאון|ביטאונה]] - [[שבועון]] בשם [[מחזיקי הדת (עיתון)|מחזיקי הדת]].
בשנת [[תרל"ט]] ([[1879]]) נבחר לחבר בפרלמנט בו[[וינה]]. היה ממנהיגי היהדות החרדית ב[[גליציה]] וניהל מערכות ציבוריות לחיזוק ענייני היהדות. לשם מטרה זאת ייסד את אגודת "מחזיקי הדת" בגליציה, ו[[ביטאון|ביטאונה]] - [[שבועון]] בשם [[מחזיקי הדת (עיתון)|מחזיקי הדת]].

Revision as of 02:16, 22 July 2019


רבי שמעון סופר
הרב שמעון סופר
תאריך לידה לועזי {{#property:P569}}
תאריך פטירה לועזי {{#property:P570}}

שגיאת לואה: wrong date.שגיאת לואה: wrong date.

הרב שמעון סופר (י"ג בטבת תקפ"א, 18 בדצמבר 1820 - י"ז באדר ב' תרמ"ג, 26 במרץ 1883) היה בנו של החת"ם סופר, כיהן כרב במטרסדורף ולאחר מכן היה רב ואב"ד קרקוב. מגדולי הרבנים במדינות האוסטרו-הונגריות במחצית השנייה של המאה ה-19.

קורותיו

נולד בפרשבורג ולמד אצל אביו החת"ם סופר. בשנת תקצ"ח (1838), בהיותו בן 17, נשא את מרים[1], בתו של הגביר דב בר שטרנברג מקרולה. לאחר נישואיו התגורר סמוך לאביו בפרשבורג. בשנת תר"א (1841), זמן קצר לאחר פטירת אביו, הדפיס את תשובותיו וכתב הקדמה ארוכה לספר בשם 'פתוחי חותם'.

בשנת תר"ב (1842), שנתיים לאחר פטירת אביו, עבר להתגורר למשך שנתיים בקרולה. בשנת תר"ד (1844) התמנה כרב במטרסדורף, ומילא תפקיד זה במשך 18 שנה[2][1] בהם ניהל ישיבה בעיר[3].
בשנות רבנותו במטרסדורף הוזמן לקהילות יארמוט וניקלשבורג אך לא נענה להזמנה. בשנת תרט"ו נבחר לרבנות פאפא אך סירב למשרה, מפני שבבית הכנסת העירוני העמידו את הבימה בסמוך לארון הקודש כמנהג הרפורמים, ולא במכרזו כנהוג. על מנהג זה חיבר קונטרס מיוחד בשם 'מקדש מעט'.
בשנת תרכ"א (1861) התמנה כרב הקהילה היהודית בקרקוב, ושימש בתפקידו 22 שנה עד לפטירתו.

בשנת תרל"ט (1879) נבחר לחבר בפרלמנט בווינה. היה ממנהיגי היהדות החרדית בגליציה וניהל מערכות ציבוריות לחיזוק ענייני היהדות. לשם מטרה זאת ייסד את אגודת "מחזיקי הדת" בגליציה, וביטאונה - שבועון בשם מחזיקי הדת.

הוא מצא חן בעיני קיסר אוסטריה, פרנץ יוזף הראשון, שאף העניק לו עיטור כאות הוקרה. בנו, ישראל דוד שמחה (בונם) סופר, מוסר:

בעת פרצ[ת] המלחמה בין עסטרייך ואשכנז בשנת תרכ"ו לפ"ק נשלחו הרבה מאות נפצעים לעיר קראקא להעלות ארוכה למכתם האנושה, וכבוד אאמו"ר ז"ל התאמץ אז בכל עוז להשגיח עליהם בעין חמלה למלאות מחסורם ולכלכל מחלתם, ובעד כשרון מפעליו באמונה עטרהו הקיר"ה באות הכבוד שִוָה עליו הודו והדרו, לאות עולם

ישראל דוד שמחה (בונם) סופר, ‏הוֹספה למכ"ע „מחז"ה“ גליון י"ח, עמוד 2

על אי-הופעתו בהלוויית אחיו רבי אברהם שמואל בנימין סופר רבה של פרשבורג (כ"א בטבת, תרל"ב), מספר הרב עזריאל הילדסהיימר:

דרך אגב אני מעיר כאן, שאחיו של המנוח זצ"ל, בקראקא, לא ענה על שלוש מברקים שנשלחו אליו מפרסבורג, אולם שלח אחת, ובה איחולים לרפואה שלימה. ועד הקהלה של קראקא טלגרף שלא מסרו את הידיעה "בגלל מיחושים". בפרסבורג הניחו שמיחושים אלו הומצאו מתוך פחד הועד, שיבחרו את רבם כממלא מקום אחיו. ואכן במגמה זאת פעלה סיעה חזקה מאד בפרסבורג.[4]

גם הרב סופר בעצמו מזכיר זאת במכתב תנחומים שכתב לבני אחיו:

דעו נאמנה כי בני ביתי ואנשי עדתי בראותם רפיון כחי וחולשת מזגי מרוב צערי ויגוני מצום ובכי והשתטח על קברי צדיקים, לא אני לבדי, כי כל בני קהילתי ותינוקות של בית רבן אתי עמי, הסתירו ממני ולא רצו נתון אותי להלך כי יראו לנפשי – ולא נודע לי מפטירת אחי הגאון זצ"ל עד יום ג' פ' שמות...[4]

מצבת הרב שמעון סופר, בית העלמין היהודי החדש בקרקוב. לצדהּ מצבת חתנו הרב עקיבא קורניצר

נפטר בקרקוב ביום שני, י"ז באדר ב', שנת תרמ"ג (1883), והובא לקבורה למחרתו ביום שלישי[5]. נוסח מצבתו התפרסם בביטאון מחזיקי הדת[2].

משפחתו

חתנו, הרב עקיבא קורניצר (שהיה גם בן אחותו), מילא את מקומו כרבה של קרקוב[6]. בנו הרב שלמה אלכסנדרי סופר-שרייבר, שהתגורר בסערט, הוציא את חידושי החתם סופר על מסכת חולין. חתנו של הרב שלמה אלכסנדרי הוא הרב יוסף נפתלי שטרן, ראש ישיבת פרשבורג בירושלים וחבר מועצת גדולי התורה. בן נוסף של רבי שמעון היה רבי ישראל דוד שמחה בונם שהתגורר בוורשה, ונפטר בשנת תרנ"ט[7].

ספריו

  • מכתב סופר - דרשות
  • מכתב סופר - שו"ת

ערך את ספרו של אביו "שו"ת חת"ם סופר" על יורה דעה.

לקריאה נוספת

  • יהודה שטרסר ואהרן פרל, רבינו שמעון סופר, ב' חלקים, ירושלים תשכ"ז.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 חוט המשולש, באתר HebrewBooks.
  2. ^ 2.0 2.1 נוסח מצבתו, הוֹספה למכ"ע „מחז"ה“ גליון י"ח, עמוד 4, באתר HebrewBooks.
  3. ^ מתלמידיו במטרסדורף היו רבי עמרם בלום, רבי אשר פלק לייטנר ממטרסדורף, ורבי משה כץ מנייטרא.
  4. ^ 4.0 4.1 הלוית בעל ה'כתב סופר', צפונות, בני-ברק, טבת תש"נ, שנה ב גליון ב (ו), באתר HebrewBooks.
  5. ^ בנו, ישראל דוד שמחה (בונם) סופר, ‏הוֹספה למכ"ע „מחז"ה“ גליון י"ח, עמוד 1, באתר HebrewBooks.
  6. ^ בנו, ישראל דוד שמחה (בונם) סופר, ‏הוֹספה למכ"ע „מחז"ה“ גליון י"ח, עמוד 3, באתר HebrewBooks.
  7. ^ שמואל גלאז, ‏קינת סופרים - הספד על ר' ישראל דוד שמחה, זאלעשטשיקי, באתר HebrewBooks
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לאנציקלופדיה היהודית ולהרחיב אותו.

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -8783 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png