Difference between revisions of "רבי זאב וולף מז'יטומיר"

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to navigation Jump to search
Line 48: Line 48:
דבריו הודפסו בספרו "אור המאיר" (נדפס לראשונה ב[[קוריץ]], תקנ"ח, 1798) הנחשב לאחד מספרי היסוד של תורת ה[[חסידות]]. הספר נכתב על ידי תלמידו – רבי אליעזר מז'יטומיר, וכתיבתו הסתיימה עוד בחיי רבי זאב וולף בשנת [[ה'תקנ"ה]]. הספר זה קיבל את הסכמותיהם של רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]], ואחרים.
דבריו הודפסו בספרו "אור המאיר" (נדפס לראשונה ב[[קוריץ]], תקנ"ח, 1798) הנחשב לאחד מספרי היסוד של תורת ה[[חסידות]]. הספר נכתב על ידי תלמידו – רבי אליעזר מז'יטומיר, וכתיבתו הסתיימה עוד בחיי רבי זאב וולף בשנת [[ה'תקנ"ה]]. הספר זה קיבל את הסכמותיהם של רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]], ואחרים.


הספר התקבל מאוד בתנועת החסידות. מיד עם צאתו לאור בשנת [[ה'תקנ"ח]] הוא הודפס בשתי מהדורות, ולאחר מכן בקוריץ בסביבות שנת [[ה'תקס"ו]], מהדורה שלישית בסביבות [[תקע"ג]], ומהדורה רביעית ב[[פוריצק]] [[תקע"ה]]. במשך השנים חזר והודפס עוד פעמים רבות.
הספר התקבל מאוד בתנועת החסידות. מיד עם צאתו לאור בשנת [[ה'תקנ"ח]] הוא הודפס בשתי מהדורות, ולאחר מכן בקוריץ בסביבות שנת [[ה'תקס"ו]], מהדורה שלישית בסביבות [[תקע"ג]], ומהדורה רביעית בפאריצק (כיום {{קישור שפה|בלארוסית|Парычы|פריצ'י}}, [[בלארוסיה]]) [[תקע"ה]]. במשך השנים חזר והודפס עוד פעמים רבות.


צדיקים רבים בדורות שאחריו חיבבו אותו ביותר. דבריו מצוטטים כבר בספרי צדיקים חסידיים שחיו בדור הסמוך לו, כמו [[רבי אברהם חיים מזלוטשוב]]{{הערה|{{אוצר החכמה|[[רבי אברהם חיים מזלוטשוב]]|'''אורח לחיים'''|108279|לבוב תקצ"ח, דף י"ד עמ' ב'||עמוד=33}}.}}, [[רבי דוד שלמה אייבשיץ]]{{הערה|'''ערבי נחל''', פרשת בראשית.}}, רבי [[חיים מצ'רנוביץ']]{{הערה|'''באר מים חיים''', פרשת לך לך}}, [[רבי קלונימוס קלמן אפשטיין]]{{הערה|'''מאור ושמש''', פרשת עקב.}} ועוד.
צדיקים רבים בדורות שאחריו חיבבו אותו ביותר. דבריו מצוטטים כבר בספרי צדיקים חסידיים שחיו בדור הסמוך לו, כמו [[רבי אברהם חיים מזלוטשוב]]{{הערה|{{אוצר החכמה|[[רבי אברהם חיים מזלוטשוב]]|'''אורח לחיים'''|108279|לבוב תקצ"ח, דף י"ד עמ' ב'||עמוד=33}}.}}, [[רבי דוד שלמה אייבשיץ]]{{הערה|'''ערבי נחל''', פרשת בראשית.}}, רבי [[חיים מצ'רנוביץ']]{{הערה|'''באר מים חיים''', פרשת לך לך}}, [[רבי קלונימוס קלמן אפשטיין]]{{הערה|'''מאור ושמש''', פרשת עקב.}} ועוד.

Revision as of 18:29, 21 May 2021

רבי זאב וולף מז'יטומיר
שער ספר אור המאיר, מהדורת פאריצק (כיום פריצ'י (בל'), בלארוסיה) תקע"ה
שער ספר אור המאיר, מהדורת פאריצק (כיום פריצ'י (בל'), בלארוסיה) תקע"ה
פטירה 30 במאי 1797
ה' בסיוון ה'תקנ"ז
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסיתאיווניץ , מינסקהאימפריה הרוסית
מדינה האיחוד הפולני-ליטאי, האימפריה הרוסית
מקום מגורים האיחוד הפולני-ליטאיהאיחוד הפולני-ליטאיז'יטומיר , ווהליןהאיחוד הפולני-ליטאי
מקום פעילות ווהלין
תקופת פעילות סוף המאה ה-18
השתייכות תנועת החסידות
תחומי עיסוק מוזג, מגיד מישרים
רבותיו רבי דב בער ממזריטש, רבי פנחס מקוריץ
תלמידיו רבי מאיר מקוריסטשוב, רבי שכנא צבי מנמירוב, רבי אליעזר מז'יטומיר
בני דורו רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי שניאור זלמן מלאדי
חיבוריו אור המאיר
בת זוג עטיא אסתר, טויבא
אם יהודית
צאצאים ראו להלן: צאצאיו

רבי זאב וולף מז'יטומיר (מכונה על שם ספרו: ה"אור המאיר"; נפטר ה' בסיוון תקנ"ז, 1797[1]) היה מצדיקי תנועת החסידות בדור השלישי, ומגדולי תלמידי המגיד ממזריטש. עסק בתחילה במסחר ביין ואחר כך שימש כמגיד מישרים והפיץ את תורת החסידות בז'יטומיר.

ביוגרפיה

מעט ידוע על תולדותיו. שם אמו היה יהודית. היה מצאצאי רבי שאול וואהל. בזיווג ראשון נשא את עטיא אסתר. היה תלמידו של המגיד ממזריטש, ובספרו הוא מתאר את אופן אמירת התורה על ידי רבו[2]. כמו כן היה מקורב לרבי פנחס מקוריץ ועוד מצדיקי החסידות. מלבד תפקידו כמגיד מישרים בז'יטומיר, הוא פתח בעיר בית מדרש חסידי[3]. התאלמן ונישא בשנית לטויבא בת רבי צבי הירש מרגליות רבה של מזריץ'[4], אלמנת רבי יצחק אייזיק כץ ה"ברית כהונת עולם".

היה אחד מתלמידיו הבולטים של המגיד ממעזריטש (רבי זאב וולף נמנה על עשרת התלמידים שהשתתפו לפי האגדה החסידית בחרם הנגדי על המתנגדים[5]), נחשב מאופק מאוד בסגנונו, יחסית לתלמידים אחרים (כמו רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי זושא מאניפולי). נסע גם לרבי פנחס מקוריץ והעלה מדברי תורתו על הכתב[6].

רבי זאב וולף לא ניהל חצר חסידית[7]. הוא התגורר בז'יטומיר ובה ניהל בית מרזח. סיפורים חסידיים רבים סופרו על הפצתו את תורת החסידות בבית המזיגה שלו. במחלוקת שעורר הסבא משפולי על רבי נחמן מברסלב, הביע רבי זאב וולף תמיכה ברבי נחמן.

בסוף ימיו התגורר באיווניץ הסמוכה לז'יטומיר, ובה נפטר ונקבר. על פי רבי דוד אורטנברג, שהיה מצאצאיו, היה זה בה' בסיוון לפנות ערב.

ספרו

דבריו הודפסו בספרו "אור המאיר" (נדפס לראשונה בקוריץ, תקנ"ח, 1798) הנחשב לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. הספר נכתב על ידי תלמידו – רבי אליעזר מז'יטומיר, וכתיבתו הסתיימה עוד בחיי רבי זאב וולף בשנת ה'תקנ"ה. הספר זה קיבל את הסכמותיהם של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, ואחרים.

הספר התקבל מאוד בתנועת החסידות. מיד עם צאתו לאור בשנת ה'תקנ"ח הוא הודפס בשתי מהדורות, ולאחר מכן בקוריץ בסביבות שנת ה'תקס"ו, מהדורה שלישית בסביבות תקע"ג, ומהדורה רביעית בפאריצק (כיום פריצ'י (בל'), בלארוסיה) תקע"ה. במשך השנים חזר והודפס עוד פעמים רבות.

צדיקים רבים בדורות שאחריו חיבבו אותו ביותר. דבריו מצוטטים כבר בספרי צדיקים חסידיים שחיו בדור הסמוך לו, כמו רבי אברהם חיים מזלוטשוב[8], רבי דוד שלמה אייבשיץ[9], רבי חיים מצ'רנוביץ'[10], רבי קלונימוס קלמן אפשטיין[11] ועוד. במיוחד היה הספר חביב על רבי זאב מזברז', רבי אשר מסטולין[12], רבי נפתלי מרופשיץ[13], ורבי חנוך הניך הכהן לוין[14]. אם כי רבי יצחק אייזיק ספרין הסתייג מזהותו של התלמיד הכותב שלא קלע אל המטרה[15].

בדרשותיו שבספרו הטיף לחיי פשטות וגינה את רדיפת המותרות. בגישתו הוא מבטל את הבלי העולם הזה, נכסיו, ערכיו, יצריו, מכאוביו וייסוריו. בביקורתו זאת הוא לא חסך ביקורתו מהתנהגות האדמורי"ם בדורו[16]. מעבר לכך הוא מקיף בספרו את כל השאלות המרכזיות, שעמדו בעולמה של החסידות[17].

צאצאיו

תלמידיו

לקריאה נוספת

  • מבוא ותולדות המחבר, אור המאיר מכון אבן ישראל תשנ"ה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ישנן גרסאות לפיהן נפטר בפורים תקנ"ח. באנציקלופדיה העברית בערכו, כרך ט"ז, עמ' 569, כתוב שנפטר בתק"ס (1800), אך בשער ספרו שהודפס בשנת תקנ"ח הוא כבר מוזכר בברכת המתים.
  2. ^ אור המאיר פרשת צו
  3. ^ הסכמת רבי לוי יצחק מברדיצ'ב לספרו.
  4. ^ אשתו של רבי צבי הירש הייתה אחותו של רבי אהרן מלוברטוב, אבי אמו של רבי אפרים זלמן מרגליות. אחות אחרת נישאה לרבי מרדכי זאב אורנשטיין בזיווגו הראשון, ואחות נוספת הייתה אמו של רבי יעקב לורברבוים.
  5. ^ מיכאל לוי רודקינזון, ‏שבחי הרב, לבוב תרכ"ה, באתר אוצר החכמה.
  6. ^ כתב היד נמכר בשנת ה'תרנ"ד לרבי מרדכי פייבוש פרידמן מהוסיאטין על ידי אחד מצאצאי בית קוז'ניץ.
  7. ^ אברהם ילין, ‏דרך צדיקים, פיוטרקוב תרע"ב, עמ' 47–48, באתר אוצר החכמה.
  8. ^ רבי אברהם חיים מזלוטשוב, ‏אורח לחיים, לבוב תקצ"ח, דף י"ד עמ' ב', באתר אוצר החכמה.
  9. ^ ערבי נחל, פרשת בראשית.
  10. ^ באר מים חיים, פרשת לך לך
  11. ^ מאור ושמש, פרשת עקב.
  12. ^ אהרן הויזמאן, ‏ברכת אהרן - פרח מטה אהרן, ירושלים תש"ל, עמ' מ"ח, באתר אוצר החכמה.
  13. ^ מרדכי הכהן בלום, ‏אוצר ישראל השלם, בית שמש תשס"ו, עמ' ס"ט, באתר אוצר החכמה.
  14. ^ אברהם ילין, ‏דרך צדיקים, פיוטרקוב תרע"ב, עמ' 42, באתר אוצר החכמה.
  15. ^ נתיב מצוותיך, שביל התורה, א, לב.
  16. ^ ראו האנציקלופדיה העברית בערכו, כרך ט"ז, עמ' 569
  17. ^ סילבוס הקורס עיונים ב"אור המאיר" לר` זאב וולף מז`יטומיר ד"ר יורם יעקובסון.

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -7198 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png