Difference between revisions of "רבי משולם ישכר הורוביץ"

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to navigation Jump to search
(סיבת הכהייה לא נבדקה על ידי גורם מוסמך, קשה להסתמך על מקורות עתיקים בזה. אור חלש לא מפחית הראייה (מיתוס), זה כנראה קטרקט; התמדתו - מיותר, כמובן...)
(השבת ההשערה לכהיית העיניים, מידי שמועה שנפוצה בזמנו והובאה בספרים אודותיו לא יצאנו, ומכיוון שכך היא זכאית למקום מכובד בערך)
Line 54: Line 54:


==פטירתו==
==פטירתו==
בשנתיים וחצי האחרונות לחייו כהו עיניו. נפטר ביום שני [[כ' בחשוון]] [[ה'תרמ"ח]]. ב[[הלוויה|הלווייתו]] השתתפו כ-5,000 איש. הספידוהו בניו רבי יצחק ורבי שאול. על קברו הוקם [[אוהל (קבר)|אוהל]].
בשנתיים וחצי האחרונות לחייו כהו עיניו. לפי המסופר, היה זה מכיוון שלמד כל חייו בלילות לאורם של נרות [[חלב (שומן)|חלב]], אולם הוא לא גרע מהתמדתו. נפטר ביום שני [[כ' בחשוון]] [[ה'תרמ"ח]]. ב[[הלוויה|הלווייתו]] השתתפו כ-5,000 איש. הספידוהו בניו רבי יצחק ורבי שאול. על קברו הוקם [[אוהל (קבר)|אוהל]].


ספרי [[הספד]] עליו הודפסו לאחר פטירתו: "זעקת לב משברון גו" ב[[דרוהוביץ']], ו"עין דמעה" ב[[קרקוב]].
ספרי [[הספד]] עליו הודפסו לאחר פטירתו: "זעקת לב משברון גו" ב[[דרוהוביץ']], ו"עין דמעה" ב[[קרקוב]].

Revision as of 21:58, 28 October 2020

רבי משולם ישכר הורוביץ
לידה 1805
ה'תקס"ה
האימפריה האוסטריתהאימפריה האוסטרית  האימפריה האוסטרית, סטניסלב
פטירה 7 בנובמבר 1887 (בגיל 82 בערך)
כ' בחשוון ה'תרמ"ח
מקום קבורה אוקראינהאוקראינה  אוקראינה, סטניסלב
מדינה האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית האימפריה האוסטרו-הונגרית
מקום מגורים סטניסלב, זלוזיץ (אוק'), טיסמניץ
מקום פעילות גליציה
תקופת פעילות המאה ה-19
השתייכות יהדות אורתודוקסית
תחומי עיסוק רבנות
תלמידיו רבי יעקב ויידנפלד, רבי אברהם יוסף איגרא, רבי חיים לייבוש הורוביץ
בני דורו רבי חיים הלברשטאם מצאנז
חיבוריו שו"ת בר ליואי
אב רבי אריה לייבוש הורוביץ
אם רייזל נכדת רבי משולם איגרא

רבי משולם ישכר הורוביץ (ה'תקס"ה, 1805 - כ' בחשוון ה'תרמ"ח, 7 בנובמבר 1887) היה רבה של סטניסלב, ומחשובי הפוסקים בגליציה. מפורסם בעיקר על שם ספר השו"ת שלו "בר ליואי".

ביוגרפיה

נולד בסטניסלב לאביו רבי אריה ליבוש, רב העיר, ולאמו רייזל, בתו של צבי הירש מנדלסבורג מקוזמיר (בנו של הנגיד המפורסם יוסף יוזפא מנדלסבורג מיוזפוב, וחתנו של רבי משולם איגרא).

בגיל 18 נסמך להוראה על ידי רבי יעקב לורברבוים (בעל ה"נתיבות"), ובשנת תקפ"ז היה לרב בזלוזיץ (אוק'). בשנת ת"ר נקרא לסייע לאביו הזקן רבי אריה ליבוש ברבנות העיר. כעבור שנתיים נבחר לרבנות טיסמניץ, לאחר שהתחייב שלא לעזוב את הרבנות בעיר במשך עשר שנים לפחות. אך בשנת תר"ד נפטר אביו והוא עבר לסטניסלב למלא את מקומו על פי צוואתו[1], לאחר שתושבי טיסמניץ ויתרו לו על התחייבותו.

למעלה מ-40 שנה כיהן רבי משולם ברבנות סטניסלב ועל שמה נתפרסם. סמכותו בגליציה בכלל, ובסטניסלב בפרט הייתה רבה, וגדולי הדור התחשבו מאוד בו ובדעתו. פסיקתו הייתה עצמאית, ולפעמים פסק בשונה מדברי אחרונים שלפניו או גם ראשונים[א].

מאורע שפרסם את שמו של רבי משולם כאיש קדוש, אירע ביום הכיפורים תרכ"ח, בו עורר רבי משולם את בני העיר לשוב בתשובה, מפני שהוא רואה אש מלהטת על העיר, במוצאי היום אסף את ספריו כדי לפנותם, ולמחרת פרצה שריפה בעיר, אולם למרבה הנס איש לא ניזוק.

פעילות ציבורית

בשנת תר"ל החרים את החזן המקומי שעבר לכהן בטמפל הרפורמי בעיר.

בהנהגה הציבורית לא הסתדר רבי משולם עם דרכו של הארגון האורתודוקסי בגליציה תנועת מחזיקי הדת, שהובל בעיקר על ידי חסידות בעלז. בכינוס רבנים של הארגון בשנת תר"מ, תבע רבי משולם שהתקנות ייכתבו בלשון הקודש ולא ביידיש, אולם דרישתו לא התקבלה.

יחסו לחסידות היה מסויג, והוא התנגד לה בצורה פסיבית בלבד. מסופר כי אדמו"רים רבים נמנעו מלשבות בסטניסלב משום שחששו להיפגש עמו. על אף כל זאת רבי מאיר מפרמישלאן שלח אליו בקשות לתפילה, ורבי חיים מצאנז ביקר אצלו כשהיה בדרכו לבקר את רבי ישראל מרוז'ין.

פטירתו

בשנתיים וחצי האחרונות לחייו כהו עיניו. לפי המסופר, היה זה מכיוון שלמד כל חייו בלילות לאורם של נרות חלב, אולם הוא לא גרע מהתמדתו. נפטר ביום שני כ' בחשוון ה'תרמ"ח. בהלווייתו השתתפו כ-5,000 איש. הספידוהו בניו רבי יצחק ורבי שאול. על קברו הוקם אוהל.

ספרי הספד עליו הודפסו לאחר פטירתו: "זעקת לב משברון גו" בדרוהוביץ', ו"עין דמעה" בקרקוב.

ספריו

צאצאיו

תלמידיו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ביאורים והרחבות

  1. ^ נינו רבי צבי הירש הורוביץ מציין כי היה אומר על עצמו "אני ראשון ואני אחרון", כפרפרזה על הפסוק בספר ישעיהו, פרק מ"ד, פסוק ו'[2].

הערות שוליים


NivdakVeushar.png