Difference between revisions of "רבי יעקב יצחק מפשיסחה"

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to navigation Jump to search
(תבנית מיון נושאים - רבנים)
m (→‎צאצאיו: הגהה)
Line 56: Line 56:
לאחר פטירת "היהודי הקדוש" עברה הנהגת העדה לתלמידו המובהק, רבי שמחה בונים מפשיסחא. בנו הבכור של "היהודי הקדוש", [[רבי ירחמיאל מפשיסחא]] ([[תקמ"ד]], [[1784]] – [[ח' באייר]] [[תקצ"ט]], [[1839]]), החל להנהיג חצר חסידית בעיירה פשיסחא 14 שנה לאחר פטירת אביו. הנהגתו של רבי ירחמיאל, שבחיי אביו התפרנס ממסחר בשעונים ומתיקונם, הייתה מתונה מאביו וקרובה באופייה לחצרות החסידיות האחרות בפולין. חסידיו של רבי שמחה בונים, שבית מדרשו שכן גם באותה עיירה, טענו שדרכו עממית מדי ואינה ממשיכה את שיטתו החדה והנוקבת של אביו.
לאחר פטירת "היהודי הקדוש" עברה הנהגת העדה לתלמידו המובהק, רבי שמחה בונים מפשיסחא. בנו הבכור של "היהודי הקדוש", [[רבי ירחמיאל מפשיסחא]] ([[תקמ"ד]], [[1784]] – [[ח' באייר]] [[תקצ"ט]], [[1839]]), החל להנהיג חצר חסידית בעיירה פשיסחא 14 שנה לאחר פטירת אביו. הנהגתו של רבי ירחמיאל, שבחיי אביו התפרנס ממסחר בשעונים ומתיקונם, הייתה מתונה מאביו וקרובה באופייה לחצרות החסידיות האחרות בפולין. חסידיו של רבי שמחה בונים, שבית מדרשו שכן גם באותה עיירה, טענו שדרכו עממית מדי ואינה ממשיכה את שיטתו החדה והנוקבת של אביו.


שני בניו האחרים של "היהודי" כיהנו גם הם כאדמו"רים. [[רבי יהושע אשר רבינוביץ]] ([[תקס"ד]], [[1804]] – [[כ"ח באייר]] [[תרכ"ב]], [[1862]]) כיהן כרב ואדמו"ר ב[[זליחוב]] וב[[פאריסוב]]. האח השלישי, [[רבי נחמיה יחיאל רבינוביץ]] ([[תקס"ח]], [[1808]] – [[י"ט בתשרי]] [[ה'תרי"ג|תרי"ג]], [[1853]]) התייתם בילדותו וגודל על ידי אחיו, רבי ירחמיאל מפשיסחא. היה תלמידו המובהק של [[רבי ישראל מרוז'ין]] וכבן עשרים התמנה לאדמו"ר ב[[ביכוב]] הסמוכה ל[[לובלין]]. חתניו של היהודי הקדוש היו [[רבי משה בידרמן]] מ[[חסידות לעלוב|לעלוב]] ורבי שמואל רפאל'ס מלובלין.
שני בניו האחרים של "היהודי" כיהנו גם הם כאדמו"רים. [[רבי יהושע אשר רבינוביץ]] ([[תקנ"ח]], [[1804]] – [[כ"ח באייר]] [[תרכ"ב]], [[1862]]) כיהן כרב ואדמו"ר ב[[זליחוב]] וב[[פאריסוב]]. האח השלישי, [[רבי נחמיה יחיאל רבינוביץ]] ([[תקס"ח]], [[1808]] – [[י"ט בתשרי]] [[ה'תרי"ג|תרי"ג]], [[1853]]) התייתם בילדותו וגודל על ידי אחיו, רבי ירחמיאל מפשיסחא. היה תלמידו המובהק של [[רבי ישראל מרוז'ין]] וכבן עשרים התמנה לאדמו"ר ב[[ביכוב]] הסמוכה ל[[לובלין]]. חתניו של היהודי הקדוש היו [[רבי משה בידרמן]] מ[[חסידות לעלוב|לעלוב]] ורבי שמואל רפאל'ס מלובלין.


צאצאיהם של שלושת בניו של "היהודי הקדוש" כיהנו ברבנות ובאדמו"רות בפולין עד ל[[השואה|שואה]] שבה נספו רבים מהם ומחסידיהם. נכדו של רבי ירחמיאל, [[רבי יצחק יעקב רבינוביץ (ביאלא)|רבי יצחק יעקב רבינוביץ]], הוא מייסדה של [[חסידות ביאלה]] הממשיכה להתקיים בדורנו.
צאצאיהם של שלושת בניו של "היהודי הקדוש" כיהנו ברבנות ובאדמו"רות בפולין עד ל[[השואה|שואה]] שבה נספו רבים מהם ומחסידיהם. נכדו של רבי ירחמיאל, [[רבי יצחק יעקב רבינוביץ (ביאלא)|רבי יצחק יעקב רבינוביץ]], הוא מייסדה של [[חסידות ביאלה]] הממשיכה להתקיים בדורנו.

Revision as of 09:02, 26 July 2020

רבי יעקב יצחק רבינוביץ' מפשיסחה
תאריך לידה ה'תקכ"ו
תאריך פטירה י"ט בתשרי ה'תקע"ד
מקום קבורה פשיסחא
חסידות פשיסחה
מקום מגורים העיירה פשיסחה שבפולין
הבא תלמידו רבי שמחה בונים מפשיסחה ובנו רבי ירחמיאל מפשיסחא
רבותיו רבו המובהק הרבי מלובלין, רבי אריה לייב חריף היילפרין בעל ה"חידושי מהר"א", רבי משה לייב מסאסוב, רבי אברהם יהושע השל מאפטא
אב רבי אשר רבינוביץ'
ילדים רבי ירחמיאל מפשיסחה, רבי יהושע אשר מפוריסוב, רבי נחמיה מביכובה
קברו של היהודי בפשיסחא

רבי יעקב יצחק רבינוביץ' (ה'תקכ"וי"ט בתשרי ה'תקע"ד; 17661813) המכונה "היהודי הקדוש" או הרבי מפשיסחא[1], הוא מייסד חסידות פשיסחה המאופיינת בחריפות, למדנות, המעטת העיסוק במופתים, התרחקות משטחיות והתעמקות בפנימיות החסידות. ממשיכי דרכו היו רבי שמחה בונים מפשיסחא ורבי מנחם מנדל מקוצק.

קורות חייו

רבי יעקב יצחק נולד לרבי אשר רבינוביץ, ששימש כדרשן בעיירה פשדבודז'. בצעירותו היה למדן ואף עמד בראש הישיבה באפטא. נתפס לחסידות בהשפעת רבי משה לייב מסאסוב. דוד מללוב צירפו לחוג תלמידיו של החוזה מלובלין. לפי אחת המסורות כונה "היהודי" משום שתלמידי החוזה לא רצו לקרוא בשמו הפרטי, הזהה לשמו של רבם, ולכן בחרו בכינוי זה משום "שנתעלה בכל יום כמו מאינו יהודי ליהודי"[2].

עם צמיחתו בתורה ובחסידות הקים חצר בעיירה פשיסחה, דבר שהביא לנתק עם רבו "החוזה". בניגוד לאופי העממי וההמוני של הנהגת רבו, העדיף "היהודי" חוג מצומצם ואיכותי של למדנים בעלי מדרגה גבוהה. על דרכו החדשה והשונה קמו עוררים בקרב החסידים, ורבים מחסידי החוזה לחמו נגדו בחריפות. נפטר בי"ט בתשרי ה'תקע"ד (1813) ונקבר בפשיסחה. את מקומו בהנהגת העדה מילא תלמידו רבי שמחה בונים מפשיסחא.

מתלמידיו

ספרות עליו

נכתבו עליו מספר ספרים: "כתר היהודי", "תורת היהודי", ו"כתבי קודש" העוסקים בליקוט דברי תורתו, "נפלאות היהודי" ו"תפארת היהודי" של המאסף החסידי יועץ קים קדיש ראקאץ העוסקים גם בסיפורים אודותיו. בשנת תשנ"ד יצא לאור הליקוט "קדושת היהודי", ובשנת תשנ"ו יצא לאור "תורת היהודי הקדוש" שני כרכים.

בספרי היהודי הקדוש ישנם חידושים הלכתיים, בין השאר בדיני תפילת הדרך[3], הבטה[4] וברירה[5]. כמה מחידושיו מובאים בספר שואל ומשיב.

מרטין בובר הפך את היהודי הקדוש לגיבור הרומן ההיסטורי שלו, 'גוג ומגוג'. יצירה זו מתמקדת ביחסיו הנפתלים של 'היהודי' עם רבו, החוזה מלובלין, ובייחוד בשאלת היחס החסידי למלחמת נפוליאון ברוסיה, מלחמה שעוררה תקוות משיחיות עזות בקרב כמה ממנהיגיה של יהדות מזרח אירופה.

צאצאיו

"היהודי הקדוש" נישא פעמיים, לשתי אחיות, בנות רבי יעקב קאפיל מאפט. שם הראשונה אינו ידוע, שם השנייה שיינדל פריידא, ממנה נולדו שני בניו הצעירים.

לאחר פטירת "היהודי הקדוש" עברה הנהגת העדה לתלמידו המובהק, רבי שמחה בונים מפשיסחא. בנו הבכור של "היהודי הקדוש", רבי ירחמיאל מפשיסחא (תקמ"ד, 1784ח' באייר תקצ"ט, 1839), החל להנהיג חצר חסידית בעיירה פשיסחא 14 שנה לאחר פטירת אביו. הנהגתו של רבי ירחמיאל, שבחיי אביו התפרנס ממסחר בשעונים ומתיקונם, הייתה מתונה מאביו וקרובה באופייה לחצרות החסידיות האחרות בפולין. חסידיו של רבי שמחה בונים, שבית מדרשו שכן גם באותה עיירה, טענו שדרכו עממית מדי ואינה ממשיכה את שיטתו החדה והנוקבת של אביו.

שני בניו האחרים של "היהודי" כיהנו גם הם כאדמו"רים. רבי יהושע אשר רבינוביץ (תקנ"ח, 1804כ"ח באייר תרכ"ב, 1862) כיהן כרב ואדמו"ר בזליחוב ובפאריסוב. האח השלישי, רבי נחמיה יחיאל רבינוביץ (תקס"ח, 1808י"ט בתשרי תרי"ג, 1853) התייתם בילדותו וגודל על ידי אחיו, רבי ירחמיאל מפשיסחא. היה תלמידו המובהק של רבי ישראל מרוז'ין וכבן עשרים התמנה לאדמו"ר בביכוב הסמוכה ללובלין. חתניו של היהודי הקדוש היו רבי משה בידרמן מלעלוב ורבי שמואל רפאל'ס מלובלין.

צאצאיהם של שלושת בניו של "היהודי הקדוש" כיהנו ברבנות ובאדמו"רות בפולין עד לשואה שבה נספו רבים מהם ומחסידיהם. נכדו של רבי ירחמיאל, רבי יצחק יעקב רבינוביץ, הוא מייסדה של חסידות ביאלה הממשיכה להתקיים בדורנו.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בעיקר בחסידויות פולין.
  2. ^ שפת אמת לפרשת במדבר.
  3. ^ מובא בספר "נפלאות היהודי".
  4. ^ ראה חידושו המובא בערך.
  5. ^ מובא בספר "כתבי קודש" בחידושים על פרק המפקיד במסכת בבא מציעא.


תקופת חייו של הרב רבי יעקב יצחק מפשיסחה על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -905 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png